פרוטוקול ועדת מליאה מס' 39

1

02085 ב.ש.ג

עיריית הרצליה

ישיבת מועצה מן המניין

שנערכה ביום ראשון בתאריך ,16.02.2021 ד' באדר, תשפ"א

נוכחים:

מר משה פדלון – ראש העיר

גב' דניאל אייזנברג

מר צבי וייס

גב' מאיה כץ

מר איל פביאן

מר משה ועקנין

מר אלעד צדיקוב

מר עופר לוי

גב' עופרה בל

גב' איה פרישקולניק

"חבר" – הקלטה ותמלול

2

02085 ב.ש.ג

מר גרי גוזלן

מר יונתן יעקובוביץ

גב' תמי גרוסמן

מר ירון עולמי

מר איתי צור

מר אלעד צדיקוב

מר קוממי יוסי

מר פישר יריב

באמצעות "זום"

גב' רינה זאבי

מר רוני חדד – גזבר

עו"ד ענת בהרב – יועצת משפטית

גב' חנה חרמש

מר שמואל עקרב

מר שמואל עקשי

גב' עדי חמו

גב' יעל טבצ'ניק

גב' מיכל עצמון

עו"ד קארין שדה

מר גיל עד סורדו

מר עופר מור

מר רוני גאון

מר עדי חדד

"חבר" – הקלטה ותמלול

3

02085 ב.ש.ג

מר אהוד לזר

מר שמואל עקרב

גב' חנה חרמש

גב' מיכל עצמון

מר בועז מייזל

גב' שלומית כנרי

מר יעקב נחום

מר רוני גאון

מר גיל עד סורדו

מר רוני חדד

גב' יעל טבצ'ניק

גב' עדי חמו

מר עופר מור

גב' גנית לב ארי

גב' דורית בסמן

עו"ד קרין שדה

פרוטוקול

הודעות יו"ר

משה פדלון: ערב טוב סגני ראש העירייה, חברי המועצה, המנהלים העובדים, בארגון,

מכובדי כולם אני שמח לפתוח את ישיבת המועצה, ישיבה מועצה מן המניין

.16/2/2021 מספר עדכונים, היום התקיים בבית המשפט העליון דיון בנושא

תע"ש נוף ים מה שאנחנו קוראים אקו אפולוניה ערעור שלנו על נושא

הבניה, הדיון התקיים בהרכב של 7 שופטים וגם סגני ראש עירייה וגם אני

"חבר" – הקלטה ותמלול

4

02085 ב.ש.ג

היינו נוכחים במקום, ויצאנו בתחושה טובה ואני מקווה שיהיו תוצאות

ויהיה פסק דין שיהיה לשביעות רצוננו. לפחות מהתרשמות ראשונה בין 4

ל – 5 שופטים שאלו שאלות אמוד קשות את המדינה ולא היו תשובות ואני

מקווה שנבוא עם בשורות טובות. נגיף הקורונה חברים המצב עדיין לא טוב,

יחסית לרשויות אחרות המצב הוא טוב אבל אנחנו שואפים למצוינות נכון

להיום יש לנו 307 מאומתים העיר על רמזור של 5.48 בשבוע שעבר היינו על

5.44 ואנחנו ממשיכים להפעיל את כל המערכות, אם זה חקירות

האפידמיולוגיות אם זה לעודד חיסונים, נושא של בדיקות קורונה, רק

שלשום הגיעו כ – 1000 תושבים לבדיקות קורונה הפעם אנחנו עושים את

זה שלוש פעמים בשבוע אני חושב שעשו את זה נכון ואנחנו בעוד מספר

שעות נקבל את הנתונים, כאמור זה יעד שהוא מרכזי ואנחנו מטפלים בו

עם כל המשמעויות. אנחנו נערכים למימוש החלטות הממשלה, כלומר

פתיחת המסחר, פתיחת התרבות כבר אנחנו מוציאים את תכניות המגירה

שלנו וכבר בשבוע הבא נצא עם בשורות טובות בדגש על תרבות וחינוך. ביום

חמישי שעבר פתחנו את בתי הספר וגני הילדים כיתות א עד ד' הפתיחה

היתה חלקה ללא תקלות באמת הערכה גם לאגף החינוך, לצוותים

החינוכיים בבתי הספר ולכל אותם גופי הרשות שלנו. העיר הרצליה זכתה

ב – 5 כוכבי יופי והשנה הוענק לנו תואר נוסף במיוחד העיר הירוקה במדינת

ישראל וכל זאת מטעם המועצה לישראל יפה שבה שבוע הבא יערך טקס

ואנחנו נהייה נוכחים במקום. ביום חמישי שעבר חנכנו בעיר 40 גינות מה

שאנחנו קוראים אפליקציות של רגעי קסם, משפחות הגיעו עם הילדים

יסרקו את הקוד ויגלו פעילויות מופלאות של הורים וילדים זה המקום

להודות למנכ"ל מרכזים קהילתיים וכל הרכזות שיזמו את האפליקציה

הזאת ובאמת להודות למרכזים הקהילתיים על כל הפעילויות במהלך כל

השנה כולל אגף תנו"ס שעושים עבודה מאוד, מאוד טובה. יום ים וחופים

לאומי, מ – 1952 עד 1972 היה נהוג לחגוג במדינה את יום הים והחופים

הלאומי החלטה של דוד בן גוריון, המדינה מרכז הסברה יחד עם מנהל

התכנון מחדשים את המסורת הזאת ועיריית הרצליה תוביל את האירוע

הראשון הרשמי במדינת ישראל וזה אירוע שיהיה בכל הארץ יש צוות סיור

מוחות שיעבוד על הדבר הזה וזה כבוד וגאווה לעיר הרצליה, שהטילו עליה

את המשימה. מזג האוויר היום ומחר הוא מזג אוויר קיצון, ממלא מקום

מנכ"ל העירייה עשה הבוקר מה שנקרא הערכת מצב וניתנו הנחיות יחד עם

כל המשמעויות. מצוקות תושבים, המצב הולך ונעשה קשה, ומעבר לאותם

אלפי משפחות שרשומות ברווחה, ומטופלות על ידי אגף הרווחה באופן

מקצועי ויסודי אנחנו היום חילקנו לאותם משפחות כשידם אינם משגת

"חבר" – הקלטה ותמלול

5

02085 ב.ש.ג

310 חבילות מזון במאות שקלים, ביום חמישי אנחנו מחלקים עוד 280

חבילות מזון וכל יום אנחנו בעצם, כל שבוע אנחנו מחלקים אלפי מנות

חמות למשפחות שפונים אלינו ואנחנו כאמור מסייעים והטיפול הוא טיפול

נקודתי ולא מפספסים שום משפחה. אנחנו תקופה ארוכה מתקשרים כל

יום בממוצע ל – 100 משפחות בעיר, כל יום, ולצערי אנחנו מזהים 15

משפחות במצוקה קשה מאוד, 15 משפחות מבקשות נעליים, טיטולים,

לחם ואוכל חם כל יום, הדו"ח מונח על השולחן שלי ואנחנו נותנים מענה

מיידי עם כל המשמעויות. אנחנו גם נערכים לחג הפסח שהוא בחודש הבא

ואם אני אשקלל את כל חבילות המזון אנחנו נביא לאותם משפחות שידם

אינה משגת למעלה מ – 3000 חבילות מזון, 3000 חבילות מזון רשומים

ואנחנו גם עורכים הצלבה, שלא יהיה מצב שמשפחה תקבל 3 חבילות והשני

לא יקבל שום דבר, אנחנו גם נפתח כאן בבניין העירייה סופר מרקט עם

עשרות אלפי פריטים ונזמין את המשפחות ואני אומר שוב זה אותם

משפחות שלא רשומים במשפחה, אותם משפחות שנמצאות בחל"ת ואני

אומר שוב המצוקה עולה, עולה ועולה ואנחנו כרשות מקומית נעשה הכל

כדי לסייע למשפחות כדי ללוות אותם זה לא מתבטא רק במזון זה מתבטא

גם במחשבים חדשים שאנחנו מספקים, זה מתבטא בבגדים שאנחנו נותנים

למשפחות ואפילו אף נעליים לילדים קטנים שמגיעים לבית ספר עם נעלי

אצבע אנחנו מזהים ונותנים פתרון. זה מהמקום באמת להודות לכל

העושים במלאכה, יש לי צוות משימתי בעיר לאותם בעיות של הרגע

האחרון, חברים מגיעים למצב שביום שישי בשעה שתיים פונים אלינו

אנשים לאוכל אנחנו מוציאים את בעל הקייטרינג שהוא שומר שבת והוא

מבשל לנו עד חצי שעה לפני כניסת השבת כדי באמת לסייע ולכבד את אותה

משפחה. שוב אני רוצה להודות לאנשים יקרים בארגון שפועלים 24 שעות

ביממה, שאני אומר פועלים זה אפילו מוקדנית או מנהלת המוקד יש קופה

קטנה של מאות שקלים והוא דואגת להביא את התרופות לאותם קשישים

אם זה ויטמינים או תרופות אותו איש עירייה הולך לבית התושב לוקח את

הכרטיס ומגיע לבית מרקחת של קופת חולים כללית, מאוחדת, מכבי

ודואגים ואני שמח שיש לנו עובדים כאלה זה כבוד וגאווה לעיר שיש לנו

עובדים שנותנים את הנשמה וכך אנחנו נמשיך תודה רבה.

מאיה כץ: אפשר גם שתוסיף עדכון היתה הצהרה שיצאה בישיבה הקודמת לגבי

החיסונים של המורים והגננות והצוותי רפואה אז אם אפשר לעדכן מה

קרה בשבוע הזה בהיבט הזה.

משה פדלון: אנחנו כאמור הוצאנו מכתבים למורים, דיברנו גם עם המדיקל סנטר

שיקבלו אותם ללא תור, דיברנו עם מכבי מוכנים לקבל, מסתבר שאנחנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

6

02085 ב.ש.ג

לא יכולים לקבל את השמות שלא חוסנו אפילו של אלה שחוסנו וקיבלנו צו

על התנאי ממשרד החינוך לא להתעסק עם זה, הרגולטור התערב פה ואמר

חברים תנו לנו לפעול תפקדנו לטפל בצמצום התחלואה, לטפל במזון,

בבריאות התושב, לצערי הרגולטור מפריע פה.

מאיה כץ: זה היה ברור שזה החלטה שאנחנו לא יכולים לקבל אותה כי אין חקיקה

ראשית של הממשלה, יש לנו איזה שהם אחוזים לפחות שאנחנו יודעים

כמה מהם?

משה פדלון: לא נותנים, משרד החינוך, אני ביקשתי גלעד יחד עם צוות ברקת מתחיל

לבצע מה שנקרא, אנחנו עושים הכל כדי לסבר את האוזן ביום ראשון

התקשרה אליי מנהלת מחוז מכבי התחננה לפניי אומרת לי פדלון אני

חייבת 800 תושבים שחייבים להתחסן אחרת אני זורקת את התרופות לפח

ואנחנו השתמשנו בכל אמצעי המדיה שלנו, פנינו, הודענו, כתבנו אבל

כאמור הרגולטור מבחינה משפטית אומר עד כאן ראש העירייה זה לא חוקי

שאתה תעשה את מה שאתה עושה. אנחנו מעודדים ונמשיך לעודד אנחנו

מעודדים בדיקות קורונה, היום התחלנו ב... שעוד יסביר על כך יחד עם

גלעד במקום שמזהים שאולי יש קורונה אנחנו מיד מבודדים את הכיתות,

ואנחנו מתמודדים עם הדבר הזה.

צבי ויס: כמה כיתות בודדו בגלל שהמורה או הגננת?

אהוד לזר: למעלה מ – 10 מסגרות, אני רגע.

יונתן יעקובוביץ: אני חושב שהמסגרות האלה בודדו לא בגלל המורים אלא בגלל הילדים.

משה פדלון: אני אתן לממלא מקום המנכ"ל לסקור את הדברים.

יונתן יעקובוביץ: רק עוד דבר ברשותך לגבי הדברים שאמרת דבר ראשון לגבי העניין של

חלוקת המזון דבר ראשון זה דבר מבורך כמובן כל הדברים שעושים אבל

אני מציע לשים לב לפסיקה שקרתה בבג"צ אני חושב לפני שבועיים הם

עצרו פרויקט של חלוקת מזון שהשר אריה דרעי הוביל יחד עם שופרסל

אחרי שעמותת פתחון לב אם אני לא טועה הגישה איזה שהיא עתירה בעניין

הזה, אז רק לשים לב לפסק דין הזה וללמוד ממנו לראות שאנחנו לא עושים

את אותן טעויות.

משה פדלון: תשמע זה שהמדינה התעוררה כעת אחרי שנה לתת ביטחון תזונתי אנחנו

נותנים ביטחון תזונתי כבר מהשבוע הראשון ואני לא מתבסס על הדבר

הזה.

יונתן יעקובוביץ: לא, לא זה לא היתה הכוונה שלי משה הכוונה שלי היתה. אני מנסה להסביר

יכול להיות שלא הבנתם את מה שאני אומר יכול להיות שלא הסברתי את

עצמי נכון אז אני אסביר את עצמי יותר נכון, משרד הפנים עשה טעות כזאת

או אחרת שבעקבות הבג"צ עצר את חלוקת המזון בגלל שהם התקשרו

"חבר" – הקלטה ותמלול

7

02085 ב.ש.ג

בצורה לא תקינה עם גורם אחד שקוראים לו שופרסל בגלל זה אני אומר

שאנחנו עושים את הדברים האלה זה דברים מבורכים רק ללמוד מהדבר

הזה לראות שאנחנו לא עושים טעויות אני לא השוויתי אם משלימים אותנו

או לא משלימים אותנו.

עו"ד ענת בהרב: זה לא בג"צ, היתה עתירה לבית המשפט משרד הפנים עשה מכרז והיו

טענות לזוכים ביחס למכרז הזה, שבחירת ההצעה הזוכה לא נעשתה כמו

שצריך, ועל זה היה הדיון.

משה פדלון: יונתן אנחנו מתבססים על הצעות מחיר.

יונתן יעקוקוביץ: אני לא יודע את הפרטים אני רק הצעתי לשים לב לדבר הזה.

משה פדלון: זה בסדר, זה בסדר.

צבי וייס: יונתן חלוקת המזון הזו למשפחות כבר מתנהלת עשרות שנים זה לא שנה

ראשונה, עוד לפני שהיועץ המשפטי.

יונתן יעקוקוביץ: אתה רוצה שאני אזכיר לך שעזרתי לך בחלוקת מזון הזאת בעצמי. אני מודע

לזה. אני מודע לזה אני רק אומר צריך לעשות את הדברים בצורה נכונה זה

הכל.

משה פדלון: רק לעדכן אתכם עד לרגע זה הגיעו לבדיקות קורונה 782 תושבים תודה.

אהוד לזר: אני אמשיך רק ברשותך ראש העיר לגבי העניין עם החיסונים אז כ –%60

מתושבי העיר התחסנו מנה ראשונה, %,60 קרוב ל – %40 מנה שניה וזה

מדביק את הפער.

יונתן יעקובוביץ: איפה אנחנו נמצאים מבחינת אוכלוסיה בסיכון סליחה אהוד?

אהוד לזר: לדעתי באזור 80 ומעלה אבל תיכף אני אוכל לדייק את זה בצד השני. אני

אגיד גם שאנחנו נפתח מתחם חיסונים ייעודי לעסקים באזור התעסוקה

ככה שתהיה נגישות מרבית גם לעובדים להתחסן. לגבי המסגרות זה 14

מסגרות שנסגרו במסגרת מה שנקרא בידוד מניעתי כשאנחנו מזהים איזה

שהוא חשד לחשיפה לחולה מאומת או נשלח ילד או מורה או גורם כזה או

אחר לבדיקה אנחנו מעדיפים למנוע מראש את הפעילות של אותה מסגרת

כדי לצמצם את שרשראות ההדבקה, ברור שזה צעד קצת יותר מתקדם

אבל זה משהו שאנחנו עושים מתוך הבנה שאנחנו מצילים פה חיים או

לפחות עושים התפשטות של מחלה. אני אגע בעדכונים שוטפים של אגפי

העירייה השונים. אני אתחיל במנהל הנדסה אושרה תכנית שימור בתנאים

זה תכנית חשובה שאנחנו מכירים כבר שנים מעגנת את השימור בעיר של

מתחמים מבנים ואתרי טבע תוך שהיא נותנת תמריצים לעידוד ומימוש

המתחמים. המנהלת להתחדשות עירונית מקדמת את התכנון של הבינוי

שיכון ויצמן במקביל אישור תכניות איחוד וחלוקה, המנהלת מקיימת קשר

רציף עם התושבים וגם קיימנו לאחרונה שיתוף ציבור על יידוע על השלבים

"חבר" – הקלטה ותמלול

8

02085 ב.ש.ג

הצפויים. פינוי בינוי נווה ישראל נמצא בשלבים של היתרי הבניה, תושבים

קיבלו הודעות פינוי וצפי הבניה צפוי להיות כ – 4.5 שנים. למרות

ההתנגדויות הרבות שלנו ופעילות מאוד עניפה שלנו בנושא תכנית מש /1

אושרה, תכנית חזית חוף הים ותכנית דרום מערב העיר מקודמות מול

לשכת התכנון המחוזית. המחוז רואה בשתיהן נדבך חשוב לקידום המרחב

העירוני. התקיימו השבוע על ידי מנהל ההנדסה סיורים לקראת דיון

בולחו"ף להרחבת תאי השטח שלב הכרחי לטיפול במצוק. להזכירכם ניתן

ללא אישור לטפל רק בניקוז ובגידור, שאר העבודות חייבות לעבור אישור

בולחו"ף, והשלב המקדים הוא אישור הרחבת תאי שטח שישתנו במרוצת

הזמן. הגשנו בליווי צוות יועצים את ההשגות של הועדה המקומית למטרו,

לקו 1M , בתת"ל 101 /ב', קדמנו את עדכון התכנית האסטרטגית

להתחדשות מרכז העיר, הצוות עובד עכשיו על מיפוי מוסדות החינוך,

כמובן עם השלמה של התכנית אנחנו נציג אותה בפני הועדה המקומית.

הצגנו את התכנית האסטרטגית למתחם אלתרמן עתודת מבנה הציבור

הגדולה בצפון העיר או במרכז העיר ואישרנו תכנית בינוי לחלק הדרומי

לבניית גני ילדים, מתקדם התכנון הכוללני הרב של מוסדות החינוך בעיר

בשיתוף עם החברה הכלכלית ואגף תב"ל. אנחנו מקיימים קשר רציף עם

נת"ע- נתיבי תחבורה עירוניים על עבודות הקו הירוק והדיפו שאמורים

להתחיל ממש בימים הקרובים בתקופה הקרובה. יש לציין שהתקשורת לא

פשוטה ואנחנו עובדים קשה כדי להיות מתואמים. מתקדמים לקראת

העברת מסמכים למחוז לתכנית המתאר להתחדשות אזור התעסוקה שלנו

במקביל מקדמים תכניות בהתאם למדיניות של התכנית. קצב התכנון לא

השתנה למרות הקורונה. המנהלת להתחדשות עירונית באגף תכנון עיר

מקדמות תכניות לאורך הצירים המרכזיים בעיר, התשתיות גם מעסיקות

את מנהל התכנון, התקיימו מספר דיונים בהם המנהל לקח חלק במחוז

ובמועצה הארצית לרבות פתרונות הניקוז שמעסיקים אותנו, שיתוף פעולה

אזורי אנחנו מקיימים גם עם רמת השרון וגם עם תל אביב השכנה מדרום.

הרכבת, רכבת ישראל התניע את קידום טרמינל מערבי בתחנת הרכבת

הרצליה, מתקדמת בניה של מתקן אופניים שראיתם כסוג של חניית

אופניים ברחבת התחנה, ובניית מדרגות שמקצרות את הדרך מערבה מבלי

צורך להיכנס לתוך הטרמינל. אגף החינוך - האגף בשיתוף ועדי ההורים

כולם ומנהלי בתי הספר יוצאים במהלך ערכי והישגי המאפשרים שוויון

הזדמנויות בחינוך, שהחל כבר בשנת הלימודים הקרובה במעבר בין בתי

הספר היסודי וחטיבות הביניים, אני אדבר על זה. אגף החינוך בשיתוף

מנהלי בתי הספר וועדי ההורים נמצאים בשינוי אזורי הרישום שיחל בשנת

"חבר" – הקלטה ותמלול

9

02085 ב.ש.ג

הלימודים תשפ"ג, הוחלט סופי על מיקומו של בית הספר היסודי

הדמוקרטי הזמני שיתארח במועדון הנוער הכוכב השמיני, ובמבנה הקבע

שאנחנו מתכננים בהמשך. אגף החינוך בשלבי התארגנות מתקדמים בעיצוב

של בית הספר הזמני בפארק, פארק הרצליה, על בסיס אידאולוגיית איג',

ערכים, אקדמיה, קהילה ומחקר. דוברות העירייה – אנחנו הפקנו והשקנו

קמפיין הסברה בנושא איסוף צואת כלבים, יצאנו בקמפיין שופינג הרצליה,

כדי שעם היציאה מהסגר ממש בימים הקרובים נוכל להעצים את הפעילות

המסחרית והכלכלית בתוך העיר. תקשרנו את היציאה מהסגר וחזרה

למוסדות החינוך, קמפיין אחד מתוך עשרים ישראלים הם נדבקו בקורונה,

על חשיבות עטית המסכה גם לאחר החיסון, מעודדים התחסנות לכלל

הציבור ופניה ייעודית לתלמידים מבני 16 ומעלה במיוחד בני נוער. העירכות

ליום המעשים הטובים, לקראת פורים. הסברה שממש העמקנו בו בנושא

העירכות למזג האוויר הקיצוני שצפוי מהיום בלילה ועד יום חמישי

בצהריים, דיווח שוטף על נושא הקורונה, בדיקות ציינו את זה וכדומה.

מערכות מידע – במסגרת העיר החכמה ופריסת הסיבים האופטיים של

העיריה בתוואי הרב קוק, חיברנו למשל"ט העירוני מצלמות בצמתים

שונים, ז'בוטינסקי, עצמאות, ויצמן, חיברנו את אגף תב"ל, אגף הביטחון,

ומשרד הפארק לרשת העירונית עלב סיס הסיב, במקום קו חיצוני של בזק,

מרכז היזמות התחיל פיילוט בשיתוף אגף שאיפ"ה עם סטרת אפ בשם

סולדירף שפיתחו מערכות השקיה יעילות וחסכוניות. מחלקים מחשבים

בזמן הקורונה לתלמידים שידם אינם מזגת, חולקו כ – 480 מחשבים

ממשרד החינוך ,324 כמו כן 200 מכשירים ניידים חולקו למורים. אגף

תב"ל נערכים להקמה של ביתה ספר החלופי בפארק, היתרים בעבודה,

נערכים לבניית בית הספר ברחוב משה, בית הספר הירוק, נערכו בצורה

משמעותית לקראת מופע הגשם בסוף השבוע, עובדים על הנגשת המועצה

הדתית, היתר הבניה בסבב חתימות. שיקום ושיפוץ האגם בפארק הוא

ממש התחיל בחודש מרץ, נערכים לטיפול בקריסת המצוק בחוף זבולון

וסחף בחוף הדרומי, עבודות שיפוץ לפתיחת חופי הים גם כן בעבודה,

הצללות, סיימנו התקנת הצללות בבית הספר נבון, ולקראת סיום בבית ספר

אילנות, לב טוב, וגורדון. חטיבת ביניים זאב ובית ספר וולפסון שם

מקדמים היתרים להצללות. רווחה – ב – 22/2 יש אירוע פתיחה של מרכז

פורשים וממשיכים, ילידים במדים 25 קשישים ניצולי שואה אומצו על

חיילי אגף המודיעין, כבר ביום שישי היתה פניה מקצינת החינוך על קשישה

שנפלה בביתה, יש תמורה לאגרה, פרויקט חיסונים למרותקי בית, 28

מרותקי בית הוסעו על ידי איחוד וצלה זה פרויקט משותף שלנו, לחיסון

"חבר" – הקלטה ותמלול

10

02085 ב.ש.ג

ראשון, 150 קשישים בקהילה יקבלו משלוח מנות מהגרעין התורני בפורים.

במסגרת שבוע דיבור חדש מעלה מרכז הגישור העירוני שלל הרצאות

בתחומים שונים, העוסקות בפיתוח סובלנות. פרויקט לפיתוח יזמות,

קהילתית בתחום הכלכלי, זה פרויקט של האגף, העובדים עובדים כרגע על

הצעות פיתוח שונות לטובת תושבי העיר, בסוף יבחרו 3 הצעות ליישום.

רואים אותך פרויקט של משרד הרווחה, בו צוות מקצועי מסתובב בלילה

בשכונות, לשם סוג של ריצ'ינג אאוט לשם איתור בני נוער במשבר הקורונה

הוא מעביר ליחידת נוער וצעירים להמשך הטיפול. אחרונים אגף תרבות

נוער וספורט בסוף שבוע אחרון כולכם ראיתם את הפעילות היפה של יום

המשפחה ברחבי העיר באמצעות רכזות הקהילה ומתנדבים, שיתוף פעולה

עם היחידה לפיתוח עסקי והחברה לתיירות. האגף על כל שלוחותיו

מתארגנים לקראת חג פורים כמובן הכל בהתאם למגבלות הקורונה,

נערכים לשיתופי פעולה עם בתי הספר, תנועות הנוער ותחומים והמסגרות

הבלתי פורמליות. אני אעדכן גם שבאחרונה הוקדמו תשלומים לעסקים

בעיר הרצליה שבעלי העסקים הם תושבי העיר בהיקף של 6.6 מליוני ₪. עד

כאן.

יונתן יעקובוביץ: אני רק רוצה לחזור שניה למה שאמרתי ענת, מה שאמרתי זה היה נכון בג"צ

ביטל את ההחלטה של משרד הפנים אני מציע לך להתעדכן בזה, יצאה

כתבה על זה בתחילת חודש פברואר לגבי העניין של המכרז של התווי מזון,

אז שוב אני אומר רק צריך לראות שאנחנו עושים את הדברים נכון ולא

לחזור עליהם. דבר נוסף שרציתי.

עו"ד ענת בהרב: נכון הוגש בג"צ והוא עוד לא נדון, מה שהיה זה היתה עתירה מנהלית.

יונתן יעקובוביץ: בית המשפט דחה את הזכייה במכרז.

עו"ד ענת בהרב: ...התלוננה על זכיית שופרסל

יונתן יעקובוביץ: דבר נוסף איה זה משהו שאני מכוון אלייך הוא גם לאהוד העניין של

ההדבקות בתוך הבתי ספר, העניין של המורים זה נדבך אחד, העניין של

הילדים זה נדבך שני, אני יודע שלא מעט מההדבקות האחרונות שכיתות

נכנסו לבידוד זה בעצם בגלל הדבקות של ילדים חולה קורונה שבעצם הגיעו

לכיתות, לצעד המחשבה המבורכת של ראש העיר בדיון הקודם, בין אם

היא מעשית או לא מעשית עכשיו בגלל תקנות כאלה ואחרות צריך לחשוב

מה עושים עם הילדים הרי זה לא הגיוני שעכשיו ילד שנכנס לכיתה כי זה

בעצם לא מכניס רק את הילדים לבידוד, זה מכניס גם את ההורים לבידוד,

מפסידים ימי עבודה זה באמת דבר שמאוד, מאוד קשה לתושבים וצריך

לראות מה אנחנו עושים עם הדבר הזה.

איה פרישקולניק: כתבנו מכתב לכל ההורים וביקשנו שאם ילד נפגש עם חולה מאומת

"חבר" – הקלטה ותמלול

11

02085 ב.ש.ג

שישאירו בבית עד הבדיקה שיראו שזה שלילי, ועוד פעם שלילי, אבל

לפעמים הם מקבלים את ההודעה שהילד כבר היה בגן ואז הם מבינים

שההוא היה מאומת ואז סוגרים את כל הגן, אנחנו מנסים למצוא פתרונות

יותר מהירים לא לסגור את כל הגנים, אבל אנחנו עובדים על זה עם אהוד,

עם גלעד, ונראה אולי משהו אחר שיוכל לעזור בנושא.

יונתן יעקובוביץ: המקרה שאת אומרת הוא לגמרי מסובך כי בעצם את יודעת ה -

התעדכנויות האלה בן אדם עושה בדיקת קורונה עד שהוא מקבל תשובה

בינתיים הוא כבר יכול ללכת לגן זה ברור, אבל יש אפילו מקרים שאחד

הילדים בבית חולה קורונה מאומת וההורים במודע שולחים מסיבות כאלה

ואחרות אני לא נכנס עכשיו לדו"ח השיקולים אבל שולחים במודע את הילד

השני שאמנם לא נבדק אבל הוא אמור להיות בבידוד כי אח שלו נבדק,

ושולחים את הילד לכיתה כאילו אז זה מקרים אמנם אני חושב שאין הרבה

מקרים כאלה.

איה פרישקולניק: אין הרבה מקרים כאלה לרוב יש שיתוף פעולה אבל יש גם מקרים כאלו,

אנחנו מדברים איתם, אנחנו מדברים עם ההורים, אנחנו שולחים מכתבים,

כל ההסברה שישנה והמודעות לנושא שאתה, שברגע שאתה שולח ילד כזה

שאתה סוגר כיתה ולפעמים בית ספר אני מקווה שזה יחלחל.

אלעד צדיקוב: חייבים למלא הצהרת בריאות.

יונתן יעקובוביץ: כן אבל העניין הוא אני אישית חושב אני בסופו של דבר אנחנו נמצאים

במדינת משפטיציה מה שנקרא, אבל ברגע שקורים דברים כאלה ואנחנו

בתור מי שאחראים על מערכת החינוך ואחראים גם על בריאות התושבים

אם אנחנו לא נעשה ככל שלעל ידינו, בעניין הזה אז אני בספק גדול אם

אנחנו לא נהייה גם נתונים לתביעות כאלה ואחרות מטעם אותם הורים

שבאמת יושבים שם ופתאום לא יכולים להגיע לעבודה, נשארים בבית

למשך 14 יום בואו נבין אתה עניין הזה עד שיוצאים מהסגר פתאום ההורה

נכנס בחזרה, סוגיה מורכבת אבל חייבים להידרש אליה.

אלעד צדיקוב: יש אמירה בעניין הזה אם ילד אמור להיות בבידוד וההורה שולח אותו

במודע לבית הספר זה אומר שההורה עבר על החוק, והוא יקבל קנס של

500 ₪.

יונתן יעקובוביץ: הקנס הזה של 500 ₪ הוא לעג לרש, זה לא מה שיפתור את העניין הזה.

מאיה כץ: דבר נוסף הייתם צריכים לעדכן אותנו בישיבה הקודמת דיברנו על כמה

הצעות שהיו לגבי כמה עסקים ואמרתם שתבדקו את זה ותעדכנו אז נשמח

גם לקבל את העדכון הזה.

אהוד לזר: א' אותנו לזכיינים פנינו לזכיינים עם מכתב, עם עדכון איפה אנחנו עובדים

מבחינת התהליך אז הם קיבלו תשובה מאיתנו, השבוע התחיל לעבוד רו"ח

"חבר" – הקלטה ותמלול

12

02085 ב.ש.ג

ממשרד לאון אורלינצקי וממש התחיל כבר להיפגש לפחות טלפונית עם

הזכיינים השונים יש כבר תובנות ראשוניות אנחנו מגבשים את ההמלצות

הלאה. לנושא אותה הצעה שעלתה, אם ענת תרצה להתייחס אז ענת את

מוזמנת לגבי ההצעה של יונתן.

מאיה כץ: לפני שענת תתייחס אני רוצה לשאול עוד שאלה, אנחנו דיברנו בישיבה

הקודמת ואמר פה ראש העירייה שככל שינתן ואם יתאפשר כן לדון בנושא

של מתכונת פיצויים בהארכת חוזים ובמכתב ששלחתם לא היתה לזה כלל

וכלל כל התייחסות. לנושא של הארכת חוזים במידה ואם יתאפשר אני

חושבת שזה היה פרק מאוד משמעותי שהשמטתם אותו מהשיח.

משה פדלון: פניתי השבוע לשר הפנים עם מכתב מפורט ביקשתי להיפגש איתו והנושא

יעלה, ואני מקווה שלשר הפנים תהיה הסמכות לתת לנו את הארכה הזאת,

מאיה כץ: יש לי שאלה או אפילו איזה שהיא הצעה, המון פעמים אגב גם בעיריית תל

אביב, גם בעיריית חיפה יש עוד כמה מוקדים שכן קיבלו את ההחלטות

האלה, עכשיו יכול להיות במשרד הפנים יבוא ויגיד כמו שעשית כרגע עם

נושא חיסונים של המורים יצאנו באיזה שהיא הצהרה בא הסתדרות

המורים, ארגון המורים לא חשוב מי אמר רבותיי כנראה שלח מכתב לא

יודעת איזה דין ודברים היו בניכם ובזה הסיפור הזה בגדול הסתיים אבל

היה פה ניסיון אמיתי של לצאת בהצהרה שהכוונות שלהם נכונות גם

מבחינה בריאותית וגם מבחינה פדגוגית. למה אנחנו אל יכולים לקבל את

ההחלטה שככל שינתן מנגנון שיאפשר פיצוי מוסכם שיהיה שווה ערך

להערכת חוזה כפי שקיבלו את אותה החלטה במועצת העיר של תל אביב,

ובמועצת העיר של חיפה, לקבל את ההחלטה הזאת גם פה היא תובא בפני

משרד הפנים שישפוט אותו X או Y בדרג כזה או אחר האם ההחלטה הזאת

לגיטמית או לא לגיטימית.

אהוד לזר: ראש העיר אמר שבוע שעבר שמבחינתו אם ימצא הקונסטרוקציה

המשפטית הנכונה והמתאימה ויהיה הסמכות. אני אכתוב הצהרות

לאנשים?

יונתן יעקובוביץ: כן, כן אהוד אתה רותם את העגלה לפני.

מאיה כץ: זה לא הצהרות, העניין הוא לא לרשום הצהרות, העניין הוא לרשום

שנשקלת האפשרות של נושא הארכת חוזים ככל שיתאפשר וימצא מנגנון

בהתאם לשיקול דעת של מנגנון פיצוי מותאם.

עו"ד ענת בהרב: מאיה אנחנו כרגע נמצאים בשלב הבדיקה, בשלב המסקנות, לכן אנחנו לא

נראה לי שיהיה נכון לצאת כרגע בהצהרה ביחס למסקנות שעוד לא סיימנו

את הבדיקה. שנגמור את שלב הבדיקה, נחליט מה אנחנו עושים.

יונתן יעקובוביץ: בדיקה של מה ענת?

"חבר" – הקלטה ותמלול

13

02085 ב.ש.ג

אהוד לזר: בדיקה של הנסיבות הדיפרנציאליות של כל זכיין וזכיין.

עו"ד ענת בהרב: ואז יהיה מקום לקיים את הדיון.

יונתן יעקובוביץ: סליחה מאיה שאני מתרגם אותך, באה עיריית תל אביב ובאה עיריית חיפה

וקיבלו.

משה פדלון: עזוב אותנו מעיריית תל אביב ועיריית חיפה. מספיק לשקר כל הזמן.

יונתן יעקובוביץ: הדברים שאתה אומר הם לא נכונים בלשון המעטה.

משה פדלון: לא לשקר,

יונתן יעקובוביץ: אתה יכול לתת לי לסיים בבקשה. תודה רבה. אני בא ואומר משהו פשוט,

אני אל משקר בכלום מי שמשקר פה זה מי שנותן את המידע הזה לראש

העיר ואני מקווה שראש העיר בעצמו לא משקר. עיריית תל אביב אישרה

גם בוועדת הכספים אמרתי שאני מקווה מאוד שראש העיר לא משקר, פעם

שעברה הנחתי שראש העיר לא משקר אבל לא יכול להיות שהוא חוזר על

אותם דברים פעם אחרי פעם והם פשוט לא נכונים. ועדת הכספים דבר

ראשון עיריית תל אביב קיבלה החלטה להאריך את החוזים בשלוש שנים,

הדבר הזה אחרי זה אושר, סליחה זה אושר דבר ראשון בוועדת המכרזים

אחרי זה בוועדת הכספים, בחודש יולי ואחרי זה אושר במועצת העיר. מה

שעירית תל אביב עשתה וזה מה שמאיה בעצם אומרת שאנחנו צריכים

לעשות. אנחנו בתור מועצת עיר צריכים לקבל החלטה שאנחנו מאריכים

את המכרזים בשלוש שנים, כל מכרז שבסופו של דבר עיריית הרצליה

מחליטה עליו אנחנו לא מבקשים אישור מראש ממשרד הפנים, אנחנו

מגישים את המכרז הזה למשרד הפנים ומשרד הפנים אומר אם הוא מתנגד

לזה או לא, בוא נקבל החלטה.

אהוד לזר: זה לא הפרוצדורה.

מאיה כץ: אהוד שלחתי לך עכשיו לוואצפ שם של עיריית תל אביב ...

יונתן יעקובוביץ: ברשותכם אני חושב אגב אני אחרי זה אסביר לכם מה אומרת הפסיקה ומה

בעצם כל התקנות האלה אומרות למשרד הפנים אם תרצו לשמוע. מה שאני

חושב זה שאנחנו בתור מועצת העיר צריכים לקבל החלטה אמיצה שראש

העיר ייקח את הקרדיט הזה לעצמו יצא הכי גדול בעולם יקבל החלטה

אמיצה שהוא אומר, אני מאריך את המכרזים לשלוש שנים, יבוא משרד

הפנים ויגיד אסור לך אין בעיה חברה בעלי עסקים תפנו בקשה למשרד

הפנים, אנחנו רוצים לא לצאת בהצהרות פה במועצת העיר ואז להגיד פניתי

למשרד הפנים וכדומה, אתה לא פונה למשרד הפנים בשלל החלטות אחרות

שאתה עושה החלטות חכמות ונכונות ובסופו של דבר משרד הפנים גם לא

הופך לך אותם. עכשיו לגבי כל העניין של החוקיות של העניין גם פסיקה

שיש עכשיו בזמן אחרון של עתירות מנהליות שבאו בעניין הזה, באה

"חבר" – הקלטה ותמלול

14

02085 ב.ש.ג

ואומרת בצורה חד משמעית כאשר במהלך מכרז משתנות נסיבות המכרז

בצורה קיצונית אפשר לבוא ולשנות את תנאי המכרז, נתתי לכם דוגמאות

של הליכים משפטיים כאלה ואחרים איפה שהאריכות את תקופת המכרז,

שינו את דמי המכרז, הכל פה עניין של רצון. עוד דבר אני ר7וצה להגיד

מבחינה טכנית המכתב הזה ששלחתם מתייחס בסופו של דבר לאנשים,

סליחה לעסקים שנמצאים תחת השרביט נקרא לזה של עיריית הרצליה מול

מחלקת הנכסים, מה עם העסקים האחרים שנמצאים תחת החברות

העירוניות למה אתם מחריגים אותם? למה הם לא מקבלים את אותו דין?

החברה לפיתוח תיירות למשל.

משה פדלון: מה שחל על גופי העירייה חל על החברה.

יונתן יעקובוביץ: יופי אני שמח שאתה אומר את זה משה, משה אני שמח שאתה אומר את

זה.

משה פדלון: חבל שאנחנו פותחים את זה לדיון, ההנחיה שנתתי שלא לוקחים. מה שנכון.

מאיה כץ: משה מכיר את המכתב שיצא?

משה פדלון: חברים מה שנכון לעסקים שלנו נכון לכל העסקים.

מאיה כץ: זה לא ככה בשטח.

שמה פדלון: אתם לא יודעים את הנתונים.

מאיה כץ: אנחנו יודעים טוב מאוד את הנתונים.

משה פדלון: בואו נשים את הקלפים על השולחן, אנחנו מדברים כל הזמן סביב 5 בעלי

עסקים שמתנדנדים אני לא ראיתי שפה העליתם בקשות, הצעות מה קורה

עם 120 אלף תושבים זה לא מעניין אתכם אתם כל הזמן זורקים חץ סביב

חמישה. ביום שישי אחרון ביקרתי בעסקים של זכיינים שלנו.

יונתן יעקובוביץ: משה אני מציע לך לקחת את האמירה הזאת בחזרה אני מציע לך לקחת את

האמירה הזאת בחזרה.

מאיה כץ: העירייה מסיימת עם עודף של למעלה מ – 40 מיליון ₪ ואתה מעלה ארנונה

לתושבים ואותנו זה לא מעניין?

משה פדלון: 9 חודשים על התושבים על 20 אלף תושבים דאגתי להם למטרנות.

מאיה כץ: אתה מעלה את הארנונה לתושבים בתקופה של קורונה, אתה מעמיס

מיסים על התושבים בתקופה של קורונה, העירייה מסיימת בעודפים ואתה

אומר שלנו לא אכיפת. בושה וחרפה האמירה הזאת. תבדוק מה קורה.

אהוד לזר: אל תענו על השאילתות זה לא חלק מסדר היום.

יונתן יעקובוביץ: זה כן חלק מסדר היום כי היינו צריכים לקבל את העדכון הזה בישיבה

הזאת.

מאיה כץ: לא איפא ואיפא דין אחד לכולם.

(מדברים ביחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

15

02085 ב.ש.ג

אהוד לזר: יונתן תקשיב מה שיפה לחברה לעירייה גם יפה לחברה לתיירות.

יונתן יעקובוביץ: אחלה אני מקבל את זה, המכתב שחתום על ידך לא אומר את זה.

אהוד לזר: אז אנחנו נעביר את זה גם לחברה לתיירות.

יונתן יעקובוביץ: מעולה. תודה רבה.

איל פביאן: מה עשית עם 7 מיליון ₪ שסתם לקחת מהתושבים מה עשית איתם גרמת

את השנה עם עודף את הקופה, סתם לקחת 7 מיליון מהתושבים אתה

מתעסק בדמגוגיה, אתה מתעסק בדמגוגיה, סתם לקחת מהתושבים כסף,

אתה משתלח פה בחברי מועצת העיר סתם, אתה אמור להיות ראש העיר

של כולם מה אתה נכנס לוויכוחים, מה אתה משתלח פה בחברי מועצה

תירגע, קודם כל תירגע, תפסיק להשתלח בחברי מועצה, תפסיק להתשלך

בחברי מועצה, יש פה בעלי עסקים שיכולים לפשוט את הרגל, יכול לקרות

למשפחות שלו משהו הצענו לך הצעות גם להקים קרן עירונית לסיוע לכל

העסקים אין פה עם מי לדבר 8 חודשים יש 3 שרים בשכר, אתה תוקף חברי

מועצה פה באמת.

משה פדלון: אני לא תוקף.

איל פביאן: תענה עניינית מה אתה משתלח.

משה פדלון: סליחה זה לא הצעה לסדר.

יונתן יעקוביבץ: אני מבקש ממך לתת לי לסיים.

אהוד לזר: פניה והמתודולוגיה לגבי הזכיינים היא רלבנטית גם לגבי החברה לתיירות

ואם זה לא ברור נבהיר את זה.

יונתן יעקובוביץ: רק תוציא את ההבהרה הזאת בכתב ותודה רבה על ההבהרה הזאת. משה

אני רוצה, שניה בבקשה, משה אני רוצה לפנות אליך ברמה אישית העניין

הוא לא שאנחנו דואגים לכאלה כן ולכאלה לא, לבוא אלינו.

משה פדלון: לא ראית שאילתה או הצעה לסדר שאומרת איך מטפלים בילדים, איך

קונים להם ילדים, דואגים לעסקים אותו תקליט כל הזמן, רני רהב אומר

לכם מה להגיד, כל הזמן.

יונתן יעקובוביץ: אין אדם המעיד על עצמו ולכן אני לא אבוא ואתחיל להעיד על עצמי כמה

אני כן עשיתי בשביל תושבים כאלה ואחרים, אני חושב שאתה יודע את זה

בעצמך ואתה עכשיו מדבר מרחש ליבך מתוך אימפולסיביות ואני חושב

שאתה בעצמך יודע שאתה לא צודק זה לא העניין רגע, חברים זה לא העניין

תנו לי בבקשה לסיים את העניין. יש פה עסקים שבסופו של דבר כל מה

שאנחנו מציעים להם זה הפחתה בדמי שכירות, עכשיו תבינו את הסוגיה,

כל אחד מהעסקים האלה ברמה החודשית יש לו הוצאות שוטפות בין 50 ל

– 250 אלף ₪ תלוי עכשיו באיזה עסק אנחנו מדברים, זה שעכשיו הפחתנו,

אגב העסק הזה שיש לו הוצאות שוטפות של 50 אלף ₪ משלם שכירות של

"חבר" – הקלטה ותמלול

16

02085 ב.ש.ג

כ – 15 אלף ₪ בחודש, העסק שיש לו הוצאות שוטפות של 250 אלף ₪ משלם

שכירות של 100 אלף ₪ בחודש אם אנחנו לא מאריכים לזכיינים האלה את

הסכמי השכירות הבנקים לא מוכנים להלוות להם יותר כסף כי הם

אומרים הזיכיון נגמר לכם בעוד שנתיים ואנחנו תוקעים אותם עם הדבר

הזה. הפתרון היחיד שיכול לבוא פה וזה פתרון טוב לכל הצדדים ובגלל זה

גם עיריות אנחנו לא המצאנו את זה, שניה בבקשה תנו לי לסיים עוד דקה

וחצי אני מסיים מבטיח, אנחנו לא המצאנו את הפתרון הזה, הפתרון הזה

הומצא על ידי עיריות אחרות ובשום שכל, למה, כי בסופו של דבר אנחנו

מבטיחים פה הכנסה לטווח ארוך, אנחנו לא נכנסים עכשיו למצב בתקופה

הזו של הקורונה להוצאה של מכרזים חדשים שכנראה כל השכירויות גם

ירדו בצורה משמעותית, יש פה הרבה אספקטים לדבר הזה מדוע הדבר הזה

נכון. עכשיו מבחינה משפטית זה אפשרי, מבחינה מוסרית זה נדרש, וכמובן

אני אשמח לקבל את העדכון מענת, אני אשמח עוד מעט, ביקשתי דקה וחצי

משה, אני מבין שהדברים האלה קשים לשמיעה אבל זה מספיק חשוב

בשביל עוד דקה וחצי ברשותכם.

מאיה כץ: אם הם לא ירצו עכשיו לעדכן אותנו אנחנו נזמן אותם בעוד שבוע.

משה פדלון: הם יצאו מרוצים אל תדאג.

יונתן יעקובוביץ: יופי אם הם יצאו מרוצים גם אני יצא מרוצה. אהוד אמר לפני שלוש דקות

שענת תיתן לנו הבהרה לגבי הצעה שלי לבוררות אני אשמח לשמוע אותה,

אבל אני רוצה שניה לסכם את הדברים האלה ברגע שלעסקים האלה יש

ההוצאות הקבועות האלה בין 50 ל – 250 אלף ₪ בחודש, אם אנחנו לא

נותנים להם עכשיו הפחתה של השכירות המשמעות היא שאנחנו נצטרך

לקחת מכרז של 5 שנים ו – 3 שנים מתוך המכרז לא לתת שכירות כי אנחנו

בעצם עדיין לא מכסים להם את הבעיה של האובדן רווח, העסקים האלה

לא באו בשביל לשלם שכירות הם באו בשביל להרוויח כסף. עכשיו משה

אני אשמח אם שניה תקשיב שלחו אליי היום, דבר ראשון אני שמח שסוף

סוף אנחנו מדברים פה על קבוצה של עסקים ולא על בעל עסק אחד כמו

שכל הזמן נאמר פה, עכשיו זה 5 עסקים.

משה פדלון: אתה רוצה שאני אתן לך תשובה. אני אתן לך תשובה שאני אביך אתכם פה.

יונתן יעקובוביץ: אני לא טוען בבית משפט אני טוען במועצת העיר ואני חושב שכמוך כמו כל

שאר חברי המועצה יודעים זאת. אני רוצה ברשותכם, אני רוצה ברשותכם,

מאיה כץ: אני שלחתי לאהוד בוואצפ את אחד ההסכמים שהם עשו להארכת זיכיון.

משה פדלון: פניתי למנכ"ל משרד הפנים,

יונתן יעקובוביץ: אהוד תן לי לסיים.

אהוד לזר: זה לא הצעה לסדר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

17

02085 ב.ש.ג

יונתן יעקובוביץ: זה לא עניין של הצעה לסדר, אני לא ביקשתי הצעה לסדר ואנחנו לא

מצביעים פה, אנחנו נמצאים במועצת העיר ומותר לי להגיד את הדברים

האלה ואני חושב שזה מספיק חשוב.

מאיה כץ: וגם בחיפה אלעד.

יונתן יעקובוביץ: אני בא ואומר דבר פשוט הדרך כבר מותווית לפנינו ואנחנו יכולים פשוט

לצעוד בה והגיע הזמן שירימו פה את הכפפה ויעשו את זה ויתעלמו מכל

השיקולים הלא ענייניים האלה בזה שלא הולכים לדבר הזה, אני אומר את

זה בעדינות. אני רוצה להשמיע לכם 2 הקלטות שקיבלתי.

אהוד לזר: זה לוא ועדת חקירה פה, זה לא משטרה, זה לא שימוע בפני הפרקליטות,

לא, לא.

יונתן יעקובוביץ: זה הודעות של בעלי עסקים זה הודעות של בעלי עסקים שנשלחו אליי והם

בוכים על דמם.

מאיה כץ: אתם לא מבינים את חומרת הבעיה.

יונתן יעקובוביץ: אתה מעדיף שאני אעביר לחברי המועצה, אין בעיה אני אעביר לכל חברי

המועצה. אהוד הפנית את העניין לענת לגבי הבוררות אני מבקש שהיא

תתייחס.

עו"ד ענת בהרב: אנחנו בדקנו את הטענה שהיתה שהיה פסק בוררות במסגרתו חברת

התיירות האריכה התקשרות חוזית, אותו מקרה מה שהיה החברת תיירות

לא האריכה התקשרות חוזית, היא האריכה אופציה בתוך ההתקשרות

החוזית. עכשיו בקשר להליכה לבוררות, ככל שמדובר בעסקים בחוף הים

בוררות זה משהו הסכמי והצד להתקשרות היא חברת התיירות כך שמדובר

בהסכמה וכמובן שאם יש לחברה חוות דעת שאומרות שהדבר הזה הוא לא

אפשרי ולא חוקי אז בהליכה לבוררות אתה לא יכול לאשר משהו שהוא לא

חוקי, ישנו אפילו פסק דין של החברה, אתה דיברת על החברה לבוררות

ולאשר את זה במסגרת בית משפט, יש פסק דין של החברה למשק וכלכלה

בעניין סלו פארק ששם בית המשפט אפילו לא אישר וביטל הארכה

שנעשתה במסגרת הסכם פשרה בבית משפט.

יונתן יעקובוביץ: אז אני אשלח לכם חוות דעת שנוגדת את החוות דעת של חברתי המלומדת

הגברת עו"ד ענת בהרב.

מאיה כץ: לא רק חוות דעת משפטית אחת נשלח לך כמה ולצערי את פשוט לא הבנת

את המהות של ההחלטה ברגע שכבר ענית כאילו טענו טענה בבית משפט,

כולנו באותו צד המטרה של הדבר הזה זה לייצר הליך פרוצדוראלית ששני

הצדדים מגיעים אליו בסוג של הסכמה כפשרה זה המתווה הנכון להביא

את הפתרון.

אהוד לזר: אם יש חוות דעת להעביר אותה השבוע להעביר אותה ולא לחכות לעכשיו

"חבר" – הקלטה ותמלול

18

02085 ב.ש.ג

ובואו נדבר בכבוד לענת זה גם בסדר.

שאילתות

רינה זאבי: שאילתה מספר אחת על ידי יעקובוביץ בנושא נאמוס, האם הושלמה

התב"ע הנקודתית שמאפשרת פעילות של מסעדה, מדוע יצא מכרז של

החברה דווקא בתוך תקופת סגר, האם גם במכרז יש הענקה של זכויות

חניה לעשרות רכבים בשעות הערב, במתחם החינוך הימי, כפי שניתן בפועל

למפעיל הנוכחי ללא תשלום? מי הם הגורמים שאישרו את משך הפעלת

המסעדה מבלי לצאת למכרז חדש אנא העבירו את המסמכים שתמכו

בהחלטה. האם נחתם הסכם עם הזכיין של מסעדת נאמוס שאשפר לו

להפעיל את המסעדה מעבר לתקופת המכרז, אם כן העבירו את המסמכים

בתשובה. האם הגברת בל נמצאה בקשר חברי עם בעלי המסעדה מר אילן

טריגר. תשובה: כן תב"ע מנהלת המרינה קיבלה תוקף בתאריך .3/3/2020

זו היתה החלטת החברה לאור ההודעה והעדכון של החברה את מועצת

העיר. לא קיימים הסדרים לגבי חניה. .4 החברה. .5 כן קיימת תוספת

להסכם השכירות מצורפת לכם. .6 גברת בל נמנעה מעיסוק בנושא המכרז.

אהוד לזר: תודה. שאלה נוספת?

יונתן יעקובוביץ: כן, אני רק ברשותך לפני שאני שואל את השאלה הנוספת אני רוצה

להתייחס לתשובות שנתתם פה, ממש בקצרה זה חצי דקה, דקה. תמוהה

בעיניי שהתב"ע שאישרה את הפעילות של המסעדה בבניין המנהלה אושרה

כבר ב – 3/2020 והמכרז יצא 7 חודשים אחרי זה והדבר אומר דרשני. העניין

הזה שמדובר. אמרתי אני רוצה להתייחס לתשובות שנתתם.

משה פדלון: תמוהה בעיניי ש – 5 שנים מופעלת מסעדה בלי תב"ע איפה אתה היית

איפה?

מאיה כץ: כשגילינו את זה פנינו אליך.

יונתן יעקובוביץ: אתה יכול להסביר לי בקשה את האשמה שלך, בוא תסביר לי את האשמה.

משה פלדון: למה לא טיפלת בתב"ע, למה נתת לפעול אני הגעתי ותיקנתי את זה.

יונתן יעקובוביץ: אתה רוצה שנדבר על זה פה במועצה? אתה רוצה שאני אגיד לך למה אני

רציתי להוציא מכרז ואתה עצרת אותי? אל תיכנס איתי לדברים האלה

משה, אל תיכנס איתי לדברים האלה

אהוד לזר: יונתן אל תתנהג ככה לראש העיר מה זה ההתנהגות הזאת.

מאיה כץ: שגם הוא לא יאיים עליו.

אהוד לזר: מה זה קשור.

יונתן יעקובוביץ: בוא נפתח את הדברים עד הסוף הכל מצוין הכל בסדר, תאמין לי אני ישן

טוב בלילה, ישן טוב בלילה. זה לא צורה. בתשובה של סעיף 4 ששאלתי מי

הגורמים שאישרו, כמובן שהחברה אשירה את זה אבל מי הגורמים בחברה

"חבר" – הקלטה ותמלול

19

02085 ב.ש.ג

שאישרו את הדבר הזה המנכ"ל? היו"ר? הרי הדברים האלה לא מאושרים

על ידי איזה גוף אמורפי שקוראים לו החברה, יש פונקציונרים בתוך

החברה שמאשרים את זה.

עופר מור: ערב טוב שלום לכולם, אני בעצם יותר נכון משיקולים כלכליים סברתי שלא

נכון לבטל ולעשות את הפעולה במהלך הקיץ שעבר כדי להימנע מנזק כלכלי

לחברה לכן היה תהליך שנמשך קצת יותר זה היה באחריותי כן. אני ראיתי

לנגד עיניי רק את השיקולים הכלכליים לטובת החברה בנושא.

רינה זאבי: שאילתה מס' 2 מר יונתן יעקובוביץ בנושא שובר גלים. מאז חודשי יוני

2020 בו התקיימה הפגנה מהגדולות שעיריית הרצליה ראתה, עם כמות

משתתפים שלא פחתה מ – 1200 איש, לפי הערכות המשטרה, נראה כי

העירייה פועלת ביתר שאת, כדי לבטל כל חלופה מלבד הקמת שוברי גלים

שמטרתם לאפשר בניית טיילת, חוף ובניית עסקים על החוף, כמו גם

הרחקת עורף החוף בכ – 100 מטר מקו המים לטובת הקמת מגדלי קומות

על גב המצוק המתפורר, זאת לרבות ביטול חלופה של חוף ברוחב של כ –

40 מטר, רוחב החוף העתידי, למרות בקשת המשרד להגנת הסביבה לבחון

חלופה זו כחלופת ביניים. החלטת הועדה המחוזית מיום 7/9/20 בעקבות

דרישת עיריית הרצליה לבחינת חוף ברוחב של כ – 150 מטר, תוך ביטול

חלופות של שוברי גלים מקובעים. הלכה למעשה ההנחיות המשרד להגנת

הסביבה דרשו בחינת חלופה של שיקום חופי הרצליה לרוחב טבעי של 40

מטר, אך עיריית הרצליה מתעקשת לראות בחופים כשטח לפיתוח נדל"ני

עתידני, עתידי מבלי לבחון חלופה זאת, לשיטת המשרד להגנת הסביבה

ולמרות שהוסכם עם המשרד להגנת הסביבה. בישיבה מיום 12/8/18 על

בחינת חלופה של חוף ברוחב של 40 מטר שוב שיקום החוף לרוחבו הטבעי

שנפגע מבניית המרינה, לא נבחנה חלופה זאת במסגרת התסקיר שהוגש

בחודש 4/2020 למורת רוחו של המשרד להגנת הסביבה. על כן השאלות

הבאות: מדוע עיריית הרצליה משקרת לציבור בכך שהיא נדרשת להקים

שוברי גלים כדי להגן על המצוק כאשר בוועדת התכנון הסיבה המוצהרת

היא תכנית בינוי מסיבית, מדוע עיריית הרצליה אינה פועלת למיגון המצוק

באופן מיידי כאשר מצד שני היא מקדמת בחירוף נפש את תכנית הרס חופי

הרצליה שכוללת בניית מערך שוברי גלים? .3 כיצד עיריית הרצליה

מתכוונת להתמודד עם תופעת הכתם הצהוב שצפויה להימשך עוד שנים

רבות גם לאחר הטיפול בה ואשר תלכד על ידי מערך שוברי הגלים וצפויה

להביא לאיסור רחצה בכל חופי הרצליה הצפוניים, אם לא בחלקם הגדול?

האם נלקחה בחשבון הפגיעה האנושה בספורט הימי שבו אלפי פעילים

לרבות פעילי צופי ים, גלישת גלים, גלישת קיץ, שחייה, צלילה ועוד, אם כן

"חבר" – הקלטה ותמלול

20

02085 ב.ש.ג

כיצד? האם עיריית הרצליה ביצעה בשלב כלשהו בדיקה סטטיסטית ביחד

לכמות הטביעות בין אם הסתיימה במוות או לאו המתרחשות בקרבת

שוברי הגלים בחופי אכדיה ושוברי הגלים של המרינה מאז הקמתם, בשים

לב לכך שמעולם לא נפטר אדם כתוצאה מקריסת המצוקים בהרצליה, אם

לאו מדוע? אם כן מה תוצאת הבדיקה? מה עלות השנתית המוערכת בפינוי

הפסולת המצטברת בקו המים של חופי אכדיה אצות פלסטיק וכדומה,

לעומת עלות זו בשאר החופים הפתוחים בהרצליה? תשובה: שוברי הגלים

לא נועדו לבנייה מסיבית, התכנית אינה מקדמת בניה מסיבית ונדל"נית וכל

טענה כזו היא בגדר הטעיית הציבור. תכנית חזית חוף הים היא תכנית

מידתית המביאה בחשבון פגיעה מינימאלית בטבע, תוך מעורבות בסביבה

מופרת, מטפלת בהרחבת החופים לטובת משתמשי החוף הרבים, בקרבת

החוף מתכוננים רק מוקדי חוף ובינוי לצרכי פעילות, פנאי ושירותי חוף

בלבד, בדופן המזרחית בלבד של רחוב אלי לנדאו מוצעת בניה מרקמית

מלונית אולם ככל שתאושר התכנית זו רק פלטפורמה לתכנון מפורט ובכל

מקרה מאוד מידתית ונמוכה. שוברי הגלים עצמם נועדו למנוע המשך הרס

המצוק. .2 עיריית הרצליה פועלת במרץ למיגון המצוק ולמיגון הציבור, בכל

האמצעים העומדים לרשותה על פי החוק, כל האמצעים האחרים יכולים

להתבצע רק אחרי אישור הולחו"ף לניתוח תאי השטח ולפתרונות. אנו

פועלים במרץ להרחבת תאי השטח, קיימנו כמה מפגשים בולחו"ף ויתרה

מכך כדי לקדם את התהליך אנו פועלים גם בתחומים שהחברה להגנת

המצוקים אמורה לפעול אך אינה עושה כן, מטעמי חוסר בתקציב, זה עתה

הגשנו חומרים לישיבה הבאה בולחו"ף, כל הפתרונות המוצעים מתואמים

עם המודלים ההנדסיים שנבדקו יותר מפעם אחת, על ידי מומחה הטכניון

וגורמי המקצוע מלווים את התכנית ובהסכמת גורמי הסביבה המייעצים

אשר אינם חרדים ודואגים פחות לסביבה הטבעית. עיריית הרצליה נמצאת

בקשר עם החברה לשירותי איכות הסביבה והעבירה דרישות מסודרות

לצורך קידום טיהור השטח באמצעות אגף הרישוי, העירייה מנתרת

בדיגומים את מיקור הכתם הצהוב לאורך עונת הרחצה, התוצאות

מועברות למשרד הבריאות, יש לציין כי הכתם הצהוב נוצר עקב הפיצוץ

בתע"ש לשעבר והמקום נמצא באחריות משרד הביטחון ולא עיריית

הרצליה. .4 תכנית חזית היום מאזנת בין משתמשי הים השונים, ומתכננת

שוברי גלים רק במקומות בהם יש מצוק מתפורר בסביבה בנויה, בכל שאר

המקומות לאורך החוף היכן שלא מתוכננת בניה, ואין בניה, לא מתוכננים

שוברי גלים כך שהחוף יתאים גם לספורט ימי, וגם לשוהים חוף אחרים. .5

לא בוצעה בדיקה סטטיסטית, עצם השאלה תמוהה האם עלינו לסמוך על

"חבר" – הקלטה ותמלול

21

02085 ב.ש.ג

המזל ולא לטפל במצוק בגלל שעד היום אף אחד לא מת, מה גם שגם בחורף

הנוכחי היו מספר התמוטטות ורק בדרך נס לא נפגע אף אחד. .6 אין

ביכולתנו לבצע הפרדה בנושא עלויות ניקיון בין קטע החוף בעלות השנתית

המוערכת בפינוי הפסולת המצטברת מקו המים של חופי אכדיה, לשאר

מרכיבי הניקיון בחברה.

יונתן יעקובוביץ: אני אעשה שאלת המשך אבל מותר לי לפני שאלת המשך להתייחס לעניין

הזה חצי דקה. אני חושב שמסכת השקרים שעולה פה ואני אומר שקרים

ככה אני אומר מותר לי, מי שלא רוצה לשמוע יכול לתבוע אותי, אני אסביר

לכם אם

אהוד לזר: יונתן הקונספרציה שאתה מציג פה על הדברים היא הזויה.

יונתן יעקובוביץ: אהוד אם אני אומר משהו שהוא לא בסדר אתה יכול לתבוע אותי אני בתור

חבר מועצה מותר לי להגיד לי את הדברים שאני חושב ואני חושב שמדובר

בשקרים ואני אפילו יודע שמדובר בשקרים שאומרים לי שאין בניה

מסיבית ובצד זה מתכננים באזור השגריר הקובני בניינים של 15 ו – 17

קומות זה שקר, זה שבאים ואומרים שלחברה להגנת המצוק יש לה למעלה

מ – 400 מיליון ₪ אין תקציב זה שקר, אני לא אכנס לכל שאר השקרים

ואני אשאל שאלה אחת פשוטה. איך יכול להיות שכל הזמן באים ואומרים

לנו צריך לבנות שוברי גלים כדי להגן על המצוקים כדי שאנשים לא ימותו

אבל אף אחד לא חושב לבוא ולעשות בדיקה סטטיסטית, כמה אנשים

מתים כל שנה משוברי גלים. רק השנה בזמן עונת הרחצה בחוף דבוש

שהמצילים היו מתו שני אנשים בקרבת שובר הגלים אז איך לא עושים

בדיקה סטטיסטית כזאת זאת השאלה שלי אם זה לא היה ברור.

אהוד לזר: תודה. אין תשובה גם ביחס לפתיח וגם ביחס לתוכן, התשובה בגוף השאלה

נשאלה השאלה, קיבלה את התשובה, לא מוצאת חן בעיניו התשובה, אנחנו

נמשיך הלאה.

יונתן יעקובוביץ: אין תשובה בגוף השאלה, אין תשובה בגוף השאלה בסעיף 4 רשמתם שלא

בוצעה בדיקה סטטיסטית עצם השאלה תמוהה האם עלינו לסמוך על המזל

אז אין פה עניין של מזל יש פה עניין שאנשים מתים משוברי גלים, ואתה

מתעסק בשטויות אם עכשיו כן ענית על השאלה או לא ענית על השאלה, אז

בוא תסביר איך אתה לא בודק למה אנשים מתים משוברי גלים.

אהוד לזר: השאלה נשמעה, ואנחנו ממשיכים הלאה.

משה פדלון: רק לעדכן שהשבוע איתרנו שטח לעבודה להקמת שוברי הגלים.

יונתן יעקובוביץ: ברוך השם אנחנו נקדם את העתירה המנהלית ואתה תצטרך לתת את הדין

שם כמו גם חיוב אישי שלך ושל כל מי שמעורב בדבר הזה, תמשיך להיות

בטוח בעצמך כי זאת תהיה מפלה שלך תודה רבה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

22

02085 ב.ש.ג

רינה זאבי: לאחרונה הובא לידיעתי כי הוקמה תחנת ניתור ברחוב יבנה בגן רש"ל סמוך

לפסי הרכבת בכביש .531 .1 מי יקים את התחנה? האם התחנה מעורבת?

.2 מה מטרת הניתור האם זיהום אוויר? רעש? וכדומה. מה משך תקופת

הניתור ומדוע ספציפית נבחר המיקום הזה? האם צפויות לקום תחנות

ניתור נוספות לאורך הציר או בכלל בעיר בזמן הקרוב? תשובה: הותמ"ל

הוראה על הקמת התחנה, נציג מטעם היחידה הסביבתית נכח בסיור כאשר

הגיעה הבקשה להקים את התחנה במאגר המים ממערב לבית הספר

היסודי אילנות נדרש אישור אגף תשתיות בעירייה. .2 מטרת הניתור היתה

נושא איכות האוויר בצפון הרצליה. .3 תקופת הניתור נועדה להיות כחצי

שנה, ומיקום זה נבחר בהמלצת יועץ סביבתי לותמ"ל ככל הנראה בשל

הקרבה לכביש .531 .4 ככל שידוע ליחידה לאיכות הסביבה לא צפויות

לקום תחנות לניתור אוויר נוספות לאורך הציר.

תמי גרוסמן: האם העירייה יודעת שזה המקום היחיד לאורך כל התוואי של 531

בהרצליה, שיש בו קיר, בשביל להגן על הרעש ומזיהום המקום היחיד, קטע

מאוד, אמוד קטן ודווקא שם בחרו להקים את התחנה, אם אתם לא

חושבים שזה הולך לעוות קצת את התוצאות, בהתחשב בעובדה שהותמ"ל

שמו את זה שם, לא יודעת אני חושבת שיש.

רוני גאון: הבחירה של המקום היא לא נעשתה על ידינו, הבחירה של המקום היא

היתה נאמר פחות גרועה משתי האופציות שהיו לא רצינו לעשות את זה

בסמוך לבית הספר, היועץ עזר פישלר בחר את המקום הזה וזה היה עדיף

על פני הקרבה לבית הספר, ולכן המקום הזה נבחר, אני מדגיש שזה נבחר

על ידי יועץ של הותמ"ל, היועץ הסביבתי של הותמ"ל יחד איתנו אבל זה

היתה בחירה פחות.

תמר לרמן: אני לא מבינה את זה אנחנו כעירייה יש לנו אינטרס?

אהוד לזר: זה תחנה שהותמ"ל בחר להציב.

תמר לרמן: בסדר

מאיה כץ: זה בדיוק העניין שזה .. טובות אליהם לא אלינו.

תמר לרמן: באמת לנו יש אינטרס לוודא שמבחינת זיהום אוויר וזיהום של רעש המצב

שם תקין לשים את התחנה, המקום שהוא בחר זה אינטרס שלהם לשים

אותו בדיוק איפה שהוא שם כי שם יראה שיש הכי פחות זיהום אוויר והכי

פחות רעש ולכן.

אהוד לזר: רוני בוא נשב על זה מחר ונראה איך אנחנו בוחנים את זה.

תמי גרוסמן: אני חושבת שאם משאירים את התחנה הזאת אפשר וצריך לדרוש שתקום

תחנה נוספת במיקום אחר על התוואי שאין בו קיר.

אהוד לזר: אין בעיה רוני נשב על זה מחר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

23

02085 ב.ש.ג

רינה זאבי: שאילתה מספר 4 של מאיה כץ בנושא חשבונות מים. תושבים רבים

ממשיכים לקבל גם בימים אלו חשבונות מים עם דרישת תשלום גבוהה

מהרגיל במיוחד בתקופה בה מדינת ישראל מצויה במשבר כלכלי כמוה

שתושבים רבים נדרשים לשלם סכומים שהינם בפער משמעותי מהשגרה.

בהמשך לועדה שהוקמה בנושא אבקש לשאול כמה ישיבות התקיימו

במסגרת הוועדה? מה סוכם עד כה? מה הם הפתרונות המוצעים בשלב זה

לבדיקת הטענות? מה הם הפתרונות המוצעים? כיצד תאגיד מים מוודא כי

מדובר במדידה שאינה שגויה. תשובה: נערכו מספר פגישות עם כלל

הגורמים. .2 סוכם על מתווה ראוי ברגע האחרון נציג הציבור סירב לחתום

ובעצם כך לא הסכים למתווה, מצ"ב המתווה יש לכם את זה כנספח.

לשאלות 3 ו – 4 המתווה הציע כי נייצר מדגם גדול שבו נדגום כמות של

שעוני מים לבחירת התושבים ונשלח אותם לשתי מעבדות בלתי תלויות,

במידה ותתגלה בהם תקלה התחייבה מי הרצליה לבצע החלפה של

השעונים ולזכות את התושבים, אם לא תימצא תקלה יצהירו התושבים

שאין בעיה עם השעונים ואין להם כל טענה נגד החברה. כאמור נציג הציבור

סירב לחתום. .5 בימי הקורונה אנשים רבים נשארים בבית ולכן הצריכות

דווקא גדלות כי יש יותר אנשים בבתים, זמן רב יותר ולאורך זמן, זה יכול

להסביר גידול בצריכת המים של התושבים הרבים עליהם מדובר. מעבר

לזה בהרצליה מותקנים מדי מים מאושרים על ידי רשות המים, מדי המים

הם הכלי היחיד הקיים למדידת מים בישראל, כל מה שעושה התאגיד בכל

תקופה של החודשים הוא קריאת מדי המים ועל פי הקריאות הנ"ל, מחשב

את כמות המים שנצרכה בתקופת הקריאה.

מאיה כץ: קודם כל תודה על התשובות, אני אשמח לדעת מי הוא בעצם נציג הציבור

ואת מי הוא מ ייצג, זאת אומרת אני חושבת שהמתווה הוא מתווה נכון

שאפילו היה ראוי שידברו עליו פה במועצה כדי להבין אותו יותר לעומק

ודווקא ההחלטה צריכה להתקבל פה. מי זה אותו נציג ציבור? אני לא

מכירה נציג ציבור שמייצג אותי מול תאגיד המים.

אהוד לזר: אין צורך להיכנס לשמות אנחנו יודעים מי הוא.

איתי צור: יש לנו את השם אני לא יודע אם ראוי להגיד אותו פה.

אהוד לזר: לא ראוי להגיד את השם שלו פה.

מאיה כץ: עזוב את מי הוא מייצג את מי הוא נבחר?

איתי צור: הוא זה שהוביל את המאבק והוא זה שנבחר, ובאמת אני, אני באמת מאמין

אני הצעתי את המתווה הזה ואני באמת מאמין בו.

מאיה כץ: אני גם יודעת מי זה אבל איך זה עכשיו אני מבינה את מי לקחתם למה

מתווה כזה לא מגיע למועצת העיר?

"חבר" – הקלטה ותמלול

24

02085 ב.ש.ג

אהוד לזר: זה שאלה טובה ואנחנו נדבר על זה.

מאיה כץ: אני מבקשת שהמתווה יגיע למועצת העיר בישיבה הבאה ובואו נדון עליו

ונקבל אנחנו את ההחלטה.

אהוד לזר: אם המתווה הוא טוב וראוי אין בעיה אנחנו נדבר על זה.

מאיה כץ: כל מי שיושב פה הם נציגי הציבור שנבחרו.

עו"ד ענת בהרב: מאיה צריך רק לקחת בחשבון שתאגיד המים הוא לא תאגיד עירוני. אני

ציינתי את הדבר הזה.

מאיה כץ: אני יודעת, אבל היה במתווה הסכמה. תני לי קרדיט שאני כמעט 15 שנים

בהיכרות גם עירונית וגם ממשלתית בפוליטיקה המקומית יודעת שתאגיד

מים הוא לא באחריות העירייה. תודה. אני מסתמכת על זה שהתאגיד כן

נתנו את הסמכתם.

אהוד לזר: אנחנו נשב עם איתי שליווה את זה ואנחנו נביא את זה לפורום המתאים,

נראה מה עלה שם.

רינה זאבי: שאילתה מס' 5 - מאיה כץ בנושא פיילוט חניה לתושבי סוקולוב – לפני

מספר חודשים הוכרז פיילוט להגבלת משך הזמן החניה ברחוב סוקולוב

למשך שעתיים בלבד, לאור כך אבקש לשאול מה נכתב בפיילוט? מה

תוצאות הפיילוט עד כה? עד מתי הפיילוט ימשך? האם ניתן מענה לתושבים

המתגוררים בסוקולוב? כמה תושבים המתגוררים בסוקולוב קיבלו דו"חות

בתחילת הפיילוט? כמה תושבים ערערו על דו"חות שקיבלו? לכמה תושבים

בוטל הדו"ח? תשובה : לשאלות 1,2 ו – 3 הסדר החניה החדש ברחוב

סוקולוב לא הוגדר כפיילוט אלא הינו הסדר קבוע. .4 דיירי רחוב סוקולוב

יכולים לחנות ברחוב מגורים מהשעה חמש אחר הצהריים תוך ניצול

שעתיים חינם ביום כפי שמורים שלטי החניה, עד השעה שמונה בבוקר

שלמחרת. בשעות העבודה משמונה בבוקר עד חמש אחר הצהריים תושבי

סוקולוב יכולים לחנות חינם ברחובות הסמוכים לביתם שבהם יש יותר

חניות פנויות בשאלות אלה. הסדר התנועה החדש החל ב – ,1/11/2020 לא

ניתן לאמוד את תושבי סוקולוב שקיבלו דו"חות מכלל הדו"חות אלא אם

לא שילמו את הקנסות או באם הגישו ערעור במהלך שלושת החודשים של

הקנס. .6 סך הדו"חות ברחוב סוקולוב בגין אי הפעלת פנגו בכחול לבן החל

מ -–1/11/2020 ועד 6/2/21 עומד על 793 דו"חות מתוכם הוגשו 283

ערעורים רק 20 הינם של תושבים ברחוב סוקולוב. .7 נכון ל – 14/2/21

אנחנו עומדים על 22 ערעורים של רחוב סוקולוב והנדיב 2 מתוכם 7 נדחו,

אחד הומר, ו – 14 טרם נתקבלה החלטה.

מאיה כץ: קודם כל תושב על התושבות, אני טעיתי שחשבתי שזה פיילוט אז אם זה

לא פיילוט אז הסדר קבוע. משה תראה יש איזה שהיא קבוצה מאוד גדולה

"חבר" – הקלטה ותמלול

25

02085 ב.ש.ג

שהם פשוט היו רוצים לשבת איתך ולהסביר לך את המורכבות של ההחלטה

הזאת מבחינתם בעיקר כדי למצוא פתרונות למי שגר ברחוב סוקולוב ואין

לו חניה בתוך הבניין. ובעצם השאלה שלי האם אתה מוכן במסגרת כזו או

אחרת להיפגש איתם או עם נציגות שלהם?

משה פדלון: אין בעיה מדובר בעשרות משפחות אני מוכן להיפגש איתם לתת להם

פתרון, אני שמח שהמסחר בסוקולוב פורח.

מאיה כץ: זה לא צריך להיות אחד על חשבון השני.

משה פדלון: סוחרים מודים לנו על הדבר הזה. אם היום בעל עסק או מישהו מהמשפחות

שם רכבים בעצם הוא סוגר ,15 20 חניות ביום אני שמח שהמסחר גדל.

מאיה כץ: זה לא צריך להיות אחד על חשבון השני, השאילתה שהצבתי פה והשאלה

שלי אם תהיה מוכן להיפגש איתם זה אותם בתי אב שאין להם חניה בבית,

סתם אני אתן לך דוגמא בתקופת הקורונה היה סגר העסקים לא עבדו הם

עדיין היו צריכים לקום בשמונה בבוקר להזיז את האוטו כמה רחובות

ולחזור ברגל, ולכן יש דברים שצריכים למצוא להם פתרון.

משה פדלון: כל משפחה שאין לה חניה בסוקולוב, הרי בסוקולוב יש חניות פנימיות,

מאיה כץ: אני מדברת על מי שאין לו חניה.

משה פדלון: אני אתן לו פתרון.

מאיה כץ: אני אתאם דרך אהוד פגישה ותמצאו להם את הפתרונות.

דניאל אזיינברג: משה אני לא יודעת אם אתה יודע אבל גם עם הנציגות של הדיירים נתנו

להם לדבר בוועדת תנועה והם קיבלו יחס, ואני גם רוצה לעדכן אותך מאיה

שמעבר למה שהתושבים אומרים ערכנו כחודש לאחר הסדר התנועה סקר

שענו עליו 53 בעלי עסקים ו –

מאיה כץ: אני מדברת איתך על תושבים לא על בעלי עסקים בסוקולוב.

דניאל אייזנברג: אני מבינה שזה על תושבים אבל אני רוצה שתביני מה זה עושה לעסקים,

והתושבים שפנו אנחנו נתנו להם התייחסות ודיברנו להם ונתנו אפילו

לנציגה שלהם שאני לא אזכיר את שמה להופיע בוועדת תנועה ולהגיד את

מה שיש על ליבה, היא קיבלה התייחסות להגיד שאנחנו לא מתייחסים

לתושבים זה לא נכון.

מאיה כץ: שמעת שאמרתי שלא מתייחסים לתושבים? אני אמרתי שצריך לתת פתרון

קודם כל לאנשים בעיקר אגב המבוגרים שבהם שאין להם פתרון חניה

בסוקולוב, ואני העליתי עוד נקודה שאני חושבת שאתם צריכים להתייחס

אליה בצורה חד משמעית במסגרת ועדת התנועה, וזה לקבל איזה שהיא

החלטה במסגרת הנתונים שפה, שאם אותם אנשים במסגרת הערעורים

בתקופות הסגר שהמסחר לא פעל קיבלו קנס, צריכים לבטל אותו גם לא

להמיר אותו לאזהרה לבטל אותו, הבנת את הנקודה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

26

02085 ב.ש.ג

דניאל אייזנברג: אני לא חושבת שוועדת תנועה צריכה להתעסק עם זה. ועדת תנועה לא

מתעסקת בקנסות אני לא יודעת איך זה היה בעבר.

מאיה כץ: אם לצורך העניין המסחר היה סגור, ובא תושב ולא הזיז את האוטו שלו

נגיד אחרי 10 דקות או רבע שעה וקיבל קנס צריך לשקול את זה בתקופת

הסגר, אנשים עבדו מהבית בעיקר.

דניאל אייזנברג: משה אני מבקשת שהדיון בקנסות יהיו רק דרך התובע העירוני ולא בוועדת

תנועה.

מאיה כץ: זה ברור.

דובר: זה ברור וכל דבר אחר זה לא חוקי ועדיף לא להתעסק עם זה.

דניאל אייזנברג: אצלי אין דברים לא חוקי.

משה פדלון: אנחנו נזמן אותם יחד עם יו"ר ועדת תנועה וניתן להם פתרון שהם יהיו

מרוצים.

אהוד לזר: מקובל נקבע פגישה עם ראש העירייה עם מחזיקת תיק התחבורה ועם יו"ר

ועדת התנועה.

רינה זאבי: שאילתה מס' 6 אני לא רואה את מר אוריאלי.

אהוד לזר: לא, אנחנו עוברים לשאילתה מספר .7

רינה זאבי: נעביר את אז לישיבה הבאה באישורו. שאילתה מספר 7 על ידי איל בנושא

שירות של אופניים שיתופיים לרחבי העיר. רקע: עידוד הציבור לנסוע

באופניים ברחבי העיר למטרות שונות למקומות העבודה ואף מחוץ לעיר

בצורה בטוחה הוא אינטרס ציבורי ברור, הן מבחינה בריאותית,

תחבורתית, איכות הסביבה ואוויר כהוואי חברתי ומשפחתי, פעילות פנאי

של איכות הסביבה ועוד. אנו עוסקים רבות בעניין זה בתחום תכנון שבילי

אופניים בעיר, תשתיות מתאימות לשנים הבאות. שירות אופניים

שיתופיים עירוני הוא מתבקש כדי לעודד השימוש בנסיעה והשימוש

באופניים להרחיבו, ולהקל הנגשת אופניים למי שזקוק להם במקום ובזמן

נתון. בחודש האחרון הופיעו בתקשורת המקומית טענות של חברות שהיו

אמורות לשלב את סוג השירות של העירייה מטעמים לא מובנים מטרפדת

כל ניסיון להכנסת שירות זה לרחבי העיר בלי שום הסבר מניח את הדעת,

תוך פגיעה באיכות הסביבה, וכן שעיריית הרצליה מתנגדת לכל ניסיון

להכניס שירות אופניים שיתופיים בעיר. שירות כזה קיים ברוב מדינות

אירופה וכן בתל אביב ובעוד מספר ערים בישראל, שמספקת הרשות

המקומית באמצעות חברה פרטית ייעודית, כמו כן כבר לפני יותר משנתיים

הצהירה עיריית הרצליה על כוונתה להכניס שירות של אופניים שיתופיים

לרחבי העיר ואף פרסמה מכרזים בשנים 18,19 אך משום מה הנושא לא

קרם עור וגידים ולמרות רצונן של החברות לפעול ואף חברות בין עירוניות

"חבר" – הקלטה ותמלול

27

02085 ב.ש.ג

מנוסות ומקצועיות מאוד. להלן קיבלתם פה לינק לכתבה שהתפרסמה.

ברצוני לשאול את השאלות הבאות: מדוע החל משנת 2018 ועד היום לא

התקדם הנושא ולא זכו חברות במכרזים אשר פורסמו ומדוע לא התקשרו

עימם בחוזים? מה היו הגורמים אם היו בתוך העירייה לעיכוב התחלת

פעילות שירות אופניים שיתופיים בעיר הרצליה עד היום? נא פרטו. מתי

צפוי להתחיל שירות כזה בשטח באיזה היקף ובאיזה אופן? מתי אמור

לפעול השירות בהיקף מלא בכל רחבי העיר ובאיזה אופן? תשובה: א. החל

משנת 2018 העירייה באמצעות החברה לפיתוח הרצליה החלה לעסוק

בפרויקט זה מול האגף לאיכות הסביבה ויועץ מקצועי אשר נבחר על ידי

מחלקת איכות הסביבה. מטבע הדברים התהליך מורכב וכולל מספר גופים

בעירייה כולל אישור תמהיל של השירות המבוקש, עלות תקציבית ומודל

עסקי. בתחילה נוהל הליך מקדם לקבלת חסות פרטית כנגד זכויות פרסום

לצורך הקטנת עלויות השקעת העירייה, ולאחר מכן הוא שם מימון של

המשרד להגנת הסביבה. החברה לפיתוח יצאה במכרז ראשון ב – 2020

שבוטל עקב סוגיה משפטית בגין ניקוד והאיכות. מיד לאחר הסגר השני

פורסם מכרז נוסף, בימים אלה המכרז נמצא בשלבי בדיקות הצעת

מציעים, יש לזכור שישנם עיכובים טבעיים כמו תקופת הקורונה. ב. כפי

שנאמר לא חל עיכוב מכוון בפרויקט לקח זמן רב להגעה להסכמה לגבי

מודל ההתקשרות במכרז, סוגיות תקציביות ואישור הפרויקט על ידי

הנהלת העיר. המכרז הראשון בוטל והמכרז השני נמצא בהליך בחינת

ההצעות. לאור הסיבה לביטול המכרז הראשון היה צורך לעדכן את מפרט

האופניים בין שני ה מכרזים. ג. לאחר סיום הבדיקות ועדת מכרזים של

החברה לפיתוח תוכל להכריח על חוזה במכרז, ככל שניתן להעריך ישנו צפי

שבשנת 2021 הנושא יחל פעילות. יש לציין כי המכרז שאושר הינו מורכב

וככזה עשוי לעורר קשיים. ד. ככל שניתן להעריך בשלב זה יש צפי לשנת

,2021 מדובר בשלב הראשוני על 300 זוגות אופניים ב – 30 אזורי חניה

שבשלב לאחר מכן חלקם יומרו גם לאופניים חשמליים.

איל פביאן: טוב קודם כל תודה על התשובה באמת תשובה מפורטת, מהתשובה עולה

כאילו לא היה בשנת 2019 מכרז, אני מניח שהתשובה מדויקת, זה שונה

ממה שהתפרסם בתקשורת אבל אני מניח שזה מדויק יותר מה שעניתם.

אני לא בדיוק אשאל שאלה כי שאלתי את כל מה שרציתי בשאילתה ועניתם

אני רק אגיד מילה הנושא הזה הוא נושא מאוד חשוב, ואתם יודעים כמה

תושבים יש בעיר וכמה מהם היו רוצים לנסוע באופניים יותר. לנו בטח יש

אינטרס להגדיל את השימוש באופניים מכל הבחינות ודווקא הקורונה

אפילו מוסיפה לעניין הזה כי כל אדם שיכול לנסוע באוויר הפתוח ולא

"חבר" – הקלטה ותמלול

28

02085 ב.ש.ג

לעלות על תחבורה ציבורית זה פוטנציאל הידבקות יותר קטן, זה מצער שמ

– 2018 אנחנו ביום בפברואר 2021 ועיר כמו הרצליה מה שהיא יכולה לומר

שהשנה כנראה נתחיל עם 300 זוגות אופניים ואחר כך נראה מה הלאה, חבל

שזה לא מתנהל יותר מהר.

רינה זאבי: שאילתה מ ס' 8 של איל, בנושא סיוע מיוחד לילדים עם משפחות עם הערכת

סגירת מוסדות החינוך ותמיכה על ידי שירות בבתים. בתקופה האחרונה

הולך ומתברר לצערנו כי למרות החיסונים ומבצע ההתחסנות הנרחב בשל

התפשטות מוטציות של נגיף הקורונה ומסיבות נוספות לא תהיה חזרה

מיידית ללימודים בכל מוסדות החינוך ובכל הכיתות וזאת לצערנו לתקופת

זמן לא ידועה, וככל הנראה לא קצרה זאת לאחר סגר ארוך ושבועות

ארוכים בהם למעשה מוסדות הלימוד סגורים והתלמידים בבתים ולאחר

חודשים ארוכים קודם לכן בהם גם כן רבים מאוד מהם ובפרט בשכבות גיל

מסוימות שהו בבתים ולמדו מרחוק. ברור לגמרי כי למצב זה השלכות

והשפעות פדגוגיות חברתיות, ואף נפשיות על ילדים ובני נוער רבים

הנמצאים בתנאים חריגים ושונים מהשגרה, גם הורים ומשפחות רבות

נמצאות בסגר בשבועות האחרונים וגם רבים מהם פעלו בתנאים לא

שגרתיים בשבועות ובחודשים שקדמו לסגר האחרון, תומכים בילדים ובבני

הנוער שבבתים, מסייעים בלמידה מרחוק, עובדים חלקית או מרחוק או

שלא עובדים כלל, אם נוסיף לכך סגירת עסקים, יציאה לחל"ת, פיטורין,

ירידה חדה בפעילות עסקית ועוד, הרי שמשפחות רבות מתמודדות בתוך

בתיהם עם תנאים חריגים וקשים ביותר, במצב כזה ברור כי נדרשת בימים

האלה בחודשים הקרובים היערכות מיוחדת ונרחבת לסיוע מיוחד לילדים

ומשפחות הכוללות תמיכה ושירות בבתים עצמם על ידי אנשי מקצוע

וגורמים מתאימים, יש לסייע בהתמודדות נפשית וחברתית עם מצב זה, עם

מצוקות נפשיות ורגשיות, עם פדגוגיה, עם מתחים ואף אלימות במשפחה

ועוד, ועוד. לעירייה כמו הרצליה ישנם התקציבים, הכלים לסייע בהיערכות

כזאת. ברצוני לשאול את השאלות הבאות: האם נבחן ואובחן כמה

משפחות רלבנטיות יש בהרצליה? מה כוללת התמיכה הנדרשת? איזה

שירותי סיוע בבתים רלבנטיים קיימים, מה הם כוללות? האם ישנם

שירותים וחלופות ממשלתיות שאינן ערוכות בהיקף המיוחד הנדרש

בתקופה זו ואינן מתפקדות כמענה. האם וכיצד נערכת העירייה לספק

שירותים בבתים בהיקף נרחב בתקופה הנוכחית, ובתקופה הקרובה? האם

נעשו פעולות להרחבה ותגבור משמעותיים של יכולות מתן שירות בבתים,

אם כן איזה וכיצד, אנא פרטו יכולות מקצועיות של נותני השירות הללו,

בתחום החברתי, הנפשי, הפדגוגי וכדומה והיקפי הערכות. תשובה: אבחון

"חבר" – הקלטה ותמלול

29

02085 ב.ש.ג

ואפיון משפחות כל המשפחות המוכרות והמטופלות במחלקת משפחות,

ילדים, נוער צעירים וצעירות, הינן משפחות הנמצאות על רצף הסיכון

ועימם אנחנו נמצאים בקשר רציף לאורך כל תקופת הקורונה. מדובר בכ –

640 משפחות אשר להן ילדים מגיל 0 עד .18 בנוסף, ניתן מענה ראשוני לכ

– 300 משפחות אשר יזמו פניה או אותרו על ידי גורמים שונים בקהילה,

מערכת הבריאות, מערכת החינוך, שפ"ח, קווי סיוע ועוד. למשפחות אלו

הנותנים סיוע בתקופת הקורונה בכמה רמות, סיוע חומרי, סיוע בביטחון

תזונתי על רקע מצוקה כלכלית, קשיי התארגנות, או ירידה בהכנסות

והכנסות המשפחה, סלי מזון, חלוקת תווים לרכישת מזון וסיוע בתחום

ההפגה. מצורף לכם מסמך אנחנו פירטנו את זה את ההפעלות והסיוע

בתחום החברתי והחינוכי והפדגוגי במסמך המצורף.

אהוד לזר: אני רק אציין שמדובר בעשרות פריטים של סיוע חומרי, רגשי, חינוכי פדגוגי

שהעירייה על כל גופיה השונים מקצים שווה לעיין ולהתרשם. תדוה.

איל פביאן: אני אומר ככה אני בהחלט אקרא את המסמך המפורט אני בהחלט לא יכול

לקרוא אותו עכשיו ולא יכולתי לקרוא אותו לפני הישיבה, מעיון ראשון

בתשובה שניתנה למעט המסמך הזה, אני חשבתי שמישהו לא הבין כנראה

את השאילתה שלי וענה משהו אחר אני מקווה שיש במסמך הזה את כל

התשובות ואני אנצל כמה חצי דקה או דקה לפחות לוודא שאתם מבינים

מה שאלתי ומה אני מתכוון. גם היום שנסעתי ברכב דקות ארוכות מאוד

ברדיו בשידור של קול ישראל וגלי צהל דיברו על הילדים שבבתים חודשים

ארוכים, על המשפחות, על הלמידה בזום על כל ההשלכות הנפשיות,

החברתיות, הפדגוגיות ואחרות על הילדים ועל ההורים. אנחנו גם יודעים

שאת כל הרצון הטוב והחיסונים לצאת מהסגר ואולי עד סוף מרץ יצאו

מהסגר כולם לצערנו יש את המוטציה הבריטית והיא מדביקה ילדים,

ואנחנו קוראים כולנו גם היום באינטרנט על ילדים שאפילו נפגעים קשה

מהקורונה ואי אפשר להעריך כרגע כמה חודשים ארוכים אפילו אם הסגר

יפתח הם יצטרכו לחזור לבתים, וקבוצות גדולות של ילדים ובני נוער

ימשיכו להיות בבית וללמוד מהבית. הדבר הזה יוצר מצוקות גדולות.

עכשיו זה לא מצב רגיל שהשירות הפסיכולוגי והשירות של התמיכה בבתים

אני לא מדבר על חבילות מזון. אני מדבר על אנשי מקצוע.

אהוד לזר: יש התייחסות מאוד עניפה לתמיכה רגשית.

איל פביאן: אני חושב ולזה התכוונתי בשאילתה שלמצב הזה ולצערי הוא לא יסתיים

בעוד שבוע כנראה, לפחות עם שכבות גדולות של ילדים העירייה צריכה

ויכולה להיערך עם שירותים מיוחדים אפילו עם חברות חיצוניות שיספקו

אותו של פסיכולוגים, של אנשי חינוך של יועצים שיעזרו לילדים בבתים

"חבר" – הקלטה ותמלול

30

02085 ב.ש.ג

מרחוק ולהורים.

אהוד לזר: איל אני שוב אומר התשובה שלנו היא מאוד, מאוד מפורטת היא מורכבת

משלושה עמודים.

איל פביאן: אני אקרא אותה אם היא מקיפה אחלה אם לא אז אני הסברתי למה

התכוונתי.

משה פדלון: אני רוצה להזכיר לחברי המועצה שאתה התנגדת למתווה סיוע למשפחות,

רגשי, נפשי. אל תתייפייף את העניינים פתאום רק להזכיר לך שאתה

התנגדת למתווה הסיוע שלנו.

איל פביאן: שניה, שניה היות ואתה יורד לרמה הזאת, אני סיימתי את השאילתה, אתה

מעיר את הערה הזאת חזור והער, הערה הזאת היא לא אינטליגנטית תסלח

לי המתווה שלך הוא בלוף אחד גדול, אני כבר אמרתי את זה כמה פעמים.

איה פרישקולניק: אני לא מבינה איך ישיבת מועצה שיש שאילתה עונים לך ואתה צריך לשאול

שאלה.

איל פביאן: אולי תביני איך האיש שאת ממלאת מקומו שגומרים לענות לשאילתה

מתחיל להעיר פה הערות ילדותיות, ילדותיות לא רלבנטיות, תלושות

מהמציאות, זה שאת עכשיו מספר 2 בסיעת חזון וניסיון מצטרפת זה לא

מעניין הערות שלך לא במקום והערות שלו לא במקום, זאת בושה וחרפה,

זה בושה וחרפה איך בעיר גדולה במדינת ישראל זאת רמת התשובות. אני

לא רוצה להמשיך את הדיון זה לא לרמה שלי להתייחס. אני סיימתי מה

שיש לי להגיד לאדון ראש העירייה ולממלאת מקומו.

הצעות לסדר

אהוד לזר: הצעה לסדר מספר ,1 בנוגע להיטלי סלילה כביש בנווה ישראל.

ירון עולמי: ככה לא יודע, כמה פנו אליכם די הרבה פנו אלי ואני מתאר לעצמי עוד

אנשים לאחרונה קיבלו מאות תושבי נווה ישראל מרחוב בר כוכבא

ומרחובות שיוצאים ממנו היטלי תיעול, וניקוז, וסלילת כביש, בסך אלפי

ולפעמים עשרות אלפי ₪. אין חולק על כך שרחוב בר כוכבא היה רחוב פעיל,

שוקק חיים וכמובן סלול גם לפני עבודות אחרונות של העירייה עליו, נהפוך

הוא אם כבר העירייה נאלצה להשלים עליו עבודות במיוחד בכל הקשור

לניקוז ותיעול, מכיוון שהיו בו ליקויים רבים מהסלילה בעבר, כלומר כפועל

יוצא מטעויות שנעשו מעבודות שנעשו עליו בעבר נאלצו עכשיו לעשות

עבודות חדשות כדי לתקן. לכן אני אומר הטענה המרכזית והמוצדקת על

פניו של תושבי הרחוב, שהוא היה סלול ולא נעשתה בו סלילה מחדש אלא

שיקום, כתוצאה מפגמים שנפלו מעבודות קודמות של סלילה שנעשו עליו

זה טענות מוצדקות. העירייה כאמור נסמכת על חוק העזר להרצליה בדבר

סלילת רחובות וגובה על פיו היטלי סלילה וכיוצא באלה. מי שזוכר צבי

"חבר" – הקלטה ותמלול

31

02085 ב.ש.ג

אולי זוכר היה איתי כאן לפני 20 שנה, 21 שנה שרק נכנסתי למועצה אחת

ההצעות לסדר הראשונות שלי היה בדבר הנכס גובל, זה היה גם כן פועל

יוצא של סלילת רחובות, בכל מקרה זה על אותה פואנטה אבל אנחנו באים

להגיד כאן, תיכף אני אגיע לסיפא, שאין חולק על כך שנעשו עבודות בקטע

הכביש, השאלה אם העבודות האלה נעשו כמו שהיום כיום גירוד או קרצוף

או דברים אחרים לכל מיני רחובות ולא גובים כאן החליטו אנחנו בישיבת

מועצה ואחר כך החליטה הגבייה לגבות על פי סלילת כבישים והיטלי תיעול

וניקוז. המצב בשכונה כיום שונה בתכלית העבודות נמשכו זמן רב, גרמו

לאי נוחות רבה, הם היו כורח המציאות כמו שהצגתי כאן כמו שכתבתי,

הם היוו בעצם שיקום של הכביש, ובכלל אני לא חושב שזה תקופה נכונה

להשית על אנשים קשיי יום ותוך כדי המאבק של כולנו בתקופת הקורונה

המורכבת והמאתגרת חיובים יוצאי דופן של אלפי ₪ לבית באמת אני

קיבלתי חלק מהחיובים האלה, חלק מדרישות תשלום אלה דרישות באמת

חסרות, אני שוב אומר, אני תחשבו לזכות בלוטו זה ההיפך זה לקבל קנס

מוגדל וזה מאוד קשה. אם זה היה באמת משהו שאין מה לעשות כולם

נוסעים באמץ, בן אדם בא סתם דוגמא הנה דניאל, מישהו בא עובר לגור

בגליל ים בשכונה החדשה, ובשכונה פעם ראשונה סוללים כביש אז כן יש

היטלים אבל אדם שגר בכביש קיים בשכונה שקיימת והכל כבר עובד וכו'

ובסך הכל עושים לו משהו שחייבים לעשות כדי לתקן טעויות של עבר אני

לא חושב שצריך לגבות על זה היטלים. המהמה היות והחיובים מתאפשרים

בגלל שהמועצה עצמה אישרה בהצבעתה מיום יש לי את הפרוטוקול

החלטה 1088 מ – 20/3/2018 הכרזה על ניקוז וסלילת רחובות בר כוכבא,

הרב קוק עד בן גוריון, הדרך היחידה לבטל אותם היא לבטל את ההכרזה

הזאת ולהצביע מחדש על חזרתנו מאותה הכרזה על בסיס זה עובדה

שהכביש בעצם שוקם ולא נסלל מחדש, בעצם לקבל את טענות התושבים.

לכן אני מציע שמועצת העיר הרצליה מחליטה לחזור בה ולבטל את

ההכרזה על ניקוז וסלילת רחובות בר כוכבא, הרב קוק עד בן גוריון, מיום

כאמור 20/3/210 החלטה 1088 ובמקביל ככל ואפשר מוצע לבנתיים לעכב

ולהקפיא את דרישות התשלום עד לבירור כל טענות התושבים ובדיקת כל

המקרים לגופם כי כאמור כמו שדיברנו כאן על עסקים ועל החיובים שלהם

הדבר הזה מעיק על המון, המון תושבים ועושה להם ממש קושי רב זה לא

דבר של מה בכך חיובים באמת של עשרות אלפי ₪ למשפחה שבקושי גומרת

את החודש או שהם מובטלים או שהם בחל"ת, או שוואט אבר זה קשה

מאוד וזה ממש נפל עליהם כרעם ביום בהיר אז זה מה שאני מציע.

משה ועקנין: גם אליי פנו תושבים בנושא הזה, גם אני חושב שירון עשה את זה בצורה

"חבר" – הקלטה ותמלול

32

02085 ב.ש.ג

מאוד יפה יש שם באמת שיקום של הכביש, הכביש שוקם ולפי דעתי אנחנו

צריכים לבוא לקראת התושבים בתקופה הזאת של הקורונה המאתגרת

צריכים לבוא לקראת התושבים להתחשב בהם, להקפיא את החיובים

האלה בינתיים, לבדוק את זה משפטית, ובמידה וניתן לבטל את זה.

צבי וייס: מאחר והוא זכר אם אני זוכר להקפיא את זה שום דבר. מאיה להקפיא זה

פתאום יפילו עליהם במועד אחר, השאלה היא מה מתכוונת העירייה

לעשות. אני אם אני זוכר מתי היו משלמים היטלים ואגרות על עבודות

כבישים? אם נגיד זה היה כביש חדש, במקומות שכבר פעם היו וסללו ואם

עשו כביש פעם אחת שילמו על זה פעם אחת בזמנו ואז אם העירייה תקבל

את ההצעה של ירון אז יש מקום לראות על כביש שהיה סלול הם לא נוסעים

על אבנים וחול אז יש מקום לראות איך מתחברים להצעה שאמר שהעלה

ירון.

משה פדלון: אני ברשותכם אני אתן רקע, בשנות ה – 70 סללו בוונה ישראל כביש, רחוב

בר כוכבא, מהרב קוק עד בן גוריון הסלילה כללה כביש, מדרכות, עצים,

תיאורה כל מכל כל, במהלך השנים מי הרצליה פגעה בכבישים מגדר וגדר

חברת חשמל הלכה חפרה ופגע, הוט, בזק כולם פגעו בכביש, הכביש היה

איום ונורא, מי הרצליה החליטה שהיא הולכת לשים שם מערכות ביוב

חדשות, נתנו את אמרנו אתם פותחים תסללו מחדש, מי הרצליה אכן

ביקשנו מהם אם אתם כבר פותחים תכניסו צינור ניקוז חדש, היה צינור

של 20 ס"מ שימו צינור של .50 שמי הרצליה סיימה את העבודה, עבודת

קרצוף ריבוד היא בשותפות של %50 החברה מי הרצליה, %50 זה העריייה

זה החוק הם משלמים %50 וכך קבעה, כעת החליטו להטיל עליהם היטלי

סלילה הם קוראים לזה ואני מציע שענת תסביר מה קרה פה. בשנות ה –

70 התושבים שילמו מה שנקרא דמי השתתפות ובעקבות שינוי בחוק העזר,

הם פתאום מוטלים עליהם היטלי סלילה, ופה יש עיוות שהעלינו את זה

גם ליועצים המשפטיים ואנחנו.

יונתן יעקובוביץ: רק לפני שענת מתייחסת הייתי רוצה להבהיר משהו, א' אני מאוד מסכים

עם זה אני חושב שרשות איתנה כמו עיריית הרצליה כמו שאר הדברים

שאנחנו העלינו כל מיני חיובים כאלה ואחרים אני חושב שאיל התייחס

לאחד החיובים האלה שקרה לפני כמה חודשים, אם זה בהעלאה של

ארנונה וכדומה רשות איתנה שיכולה להימנע מלהטיל חיובים על תושבים

בתקופות קשות זה דבר מבורך. אם אנחנו באים ואומרים את הדבר הזה

אנחנו צריכים לקחת בחשבון שדין רחוב בר כוכבא הוא כדין רחוב נורדאו,

וכדין רחוב קרן היסוד וכדין כל רחוב שבעצם בא ונסלל ונעשו בו עבודות

בשנות 70 בשנות 80 או בשנות 90 והחליטו שבאיזה שהיא תקופה מסוימת

"חבר" – הקלטה ותמלול

33

02085 ב.ש.ג

יבואו וישפצו את הרחוב הזה, אני לגמרי בעד אבל אנחנו צריכים להבין,

שוב שאנחנו מקבלים פה החלטות, ההחלטות יש להם משמעות רוחבית ולא

משמעות פרטנית ואם הדבר הזה אפשרי אז אנחנו צריכים לבחון את

האפשרות הזאת גם לגבי שאר הרחובות ולא לתת פה לעשות איפא, ואיפא

מה שנקרא.

משה פדלון: אנחנו מבצעים 15 עד 20 קרצופים וריבוד בשנה ולא גובים מתושבים לא

גובים.

יונתן יעקובוביץ: משה תרשה לי לתקן אותך במסגרת תפקידי כעו"ד אני טיפלתי בכמה בעלי

נכסים שהיו בהרצליה ב' והם קיבלו על השיפוצים שם ברחוב נורדאו חיובי

ביוב, תיעול, ניקוז בעשרות אלפי ₪ בדיוק כמו ברחוב בר כוכבא רק מציע

להידרש לטענה הזאת.

מאיה כץ: וגם רחוב שהוקם לפני הרבה שנים.

יונתן יעקובוביץ: לגבי קרן היסוד אני לא יודע כי זה קרה רק לאחרונה אבל יש לא מעט

רחובות שזה קרה, הקרצוף למשל של רחוב שדרות אלי לנדאו זה לא משהו

שאני מתייחס אליו כי זה באמת משהו שבאו ובאמת קרצפו את הכביש

לפני שעשו את הטקס היפה לכבוד ראש העיר המנוח, אבל יש הרבה כבישים

שעשו עבודות של תשתית, של כל מיני דברים אחרים. אני חושב שאפילו

ברחוב שער הים, ברחוב נוף ים עשו את זה לפני שנה, שנה וחצי.

מאיה כץ: עכשיו גם עושים את זה גם בשכונת הרכישה גם בשכונת נווה עמל.

עופר לוי: לפני שהיא מדברת אם במידה מה שאמר יונתן יגיעו עוד רחובות אז ענת

אולי תוכל לענות על זה אולי בצורה גורפת אפשר אולי לקבל איזה שהיא

החלטה שבכל העיר במקומות שיצטרכו פעם שניה.

יונתן יעקובוביץ: זה עשרות אם לא מליוני ₪.

ירון עולמי: זה לא קשור לעלות העבודות ההיטלים הוא על בסיס מטרים של הדירה.

יונתן יעקובוביץ: ירון אני מתפלא עליך בתור מישהו שהוא מוותיקי המועצה פה אתה אמור

לדעת שהדבר הזה תקף גם ברחובות אחרים בעיר.

ירון עולמי: אני ביקשתי הצעה ספציפית ולחזור בנו מההחלטה.

יונתן יעקובוביץ: אני מבין אבל אני לא חושב שאתה בתור חבר מועצה יכול לקחת אחריות

לתת דין לתושב אחד שהדין הזה לא ניתן לתושב אחר סליחה. אני חושב

שאני אפילו מגן עליך פה.

עו"ד ענת בהרב: תראו אנחנו נמצאים היום בשיטה שנקראת שיטת ההיטל, עכשיו זה אכן

לא פשוט שפתאום באמצע החיים מגיעים סכומים נכבדים לתשלום, אבל

זאת השיטה התקפה כיום והיא אומרת שבעצם לוקחים את כל העיר,

ועושים איזה שהוא תחשיב וכל נכס לוקח את החלק שלו בחשבון כלל

ההוצאות של הקמת התשתית, זאת אומרת הקמת כל הרחובות ברחבי

"חבר" – הקלטה ותמלול

34

02085 ב.ש.ג

העיר. עכשיו יש אירוע שמקים את החיוב הזה אבל העיקרון הוא שכל נכס

אמור לשלם את ההיטל, כשקמה עילת החיוב, והוא משלם פעם אחת היטל,

פעם אחת היטל. זהו וכמובן בבניה חדשה. זאת השיטה התקפה היום ולכן

מועצת העיר חוקקה את החוק, וחוקקה את חוק העזר שלנו ושם היא

אמרה את דברה, ולפי השיטה ולפי חוק העזר שחוקק אנחנו צריכים לבחון

אם קמה עילת החיוב הזאת, ועילת החיוב הזאת מחייבת להטיל היטל שיש

סלילה חדשה. בדקנו את הטענה המשפטית גם מבחינה מקצועית וגם

מבחינה של הגדרות חוק העזר, ולא נעשתה כאן תחזוקה, כאן נעשתה

בפירוש סלילה חדשה של הכביש. עכשיו שיטת ההיטל שהיא באה לעולם

לקחה גם בחשבון שבעבר תושבים שילמו דמי השתתפות, דמי השתתפות

היתה שיטה קודמת והיא בוטלה כי גם בה היה חוסר צדק בשיטה הקודמת

אתה היית משלם את המחיר של הכביש שנעשה לידך, אז תושב שסללו לידו

כביש של 4 מסלולים היה משלם יותר מתושב שסללו לידו שביל צר וזה היה

הולך לפי אורך החזית, מי שיש לו מגרש מלבני היה משלם כמו מי שיש לו

מגרש מרובע למרות שיש לשניהם אותה.. אז השתנתה השיטה והיום אנחנו

נמצאים בשיטת ההיטל, כל נכס אמור, כל נכס אמור.

איתי צור: על כל סלילה של רחוב התושבים צריכים לתת זה?

עו"ד ענת בהרב: לשלם על סלילה חדשה אמור לשלם, סליחה שקמה עילת חיוב על פי חוק

העזר וכאן קמה עילת החיוב נעשתה סלילה חדשה. הטענות של התושבים

נבדקו, נבדקו מקצועית, נבדקו משפטית, יש גם חוות דעת ביחס לעבודות

שנעשו לכן מועצת העיר לא מוסמכת לבטל לתושב זה או אחר כי בדיוק כמו

שאמר יונתן זה החוק, זה החוק, צריך לפעול על פיו ואם לתושבים יש

טענות יש ערכאות שדנות בזה, ומקבלות החלטות גם לגבי התושבים כמו

שאלה שיונתן דיבר, במורדות ים, היו פסקי דין לפעמים אנחנו צודקים,

לפעמים אנחנו טועים אבל הטענות נבדקו משפטית ומשפטית נעשתה

סלילה חדשה מן היסוד שמצדיקה את הטלת החיובים ולכן נשלחו

הדרישות.

צבי וייס: אחרי שהם ישלמו את האגרות על הכבישים.

עו"ד ענת בהרב: תן לי רגע לסיים עוד משפט אחד. חוק העזר יש בתוכו מנגנון שגם מאפשר

הנחות לאלה שזכאים לפי התנאים ואני רוצה להזכיר לכולנו שמשרד

הפנים שלח בעת נגיף הקורונה, שלח מכתב מנכ"ל משרד הפנים לכל

הרשויות והבהיר שמתן הנחה או פטור שלא בהתאם להסמכה המפורשת

בחקיקה הוא בלתי אפשרי ביחס להיטלים ולכן אני מציעה, הייתי מציעה

להוריד את ההצעה מסדר היום. אנחנו בחנו, נשלחה תשובה לתושבים

ביחס לטענות המשפטיות והמקצועיות. הייתי רוצה רק עוד נקודה אחת

"חבר" – הקלטה ותמלול

35

02085 ב.ש.ג

ירון באשר להצעתך, החלטת מועצת העיר היא לא תנאי להטלת היטלי

הסלילה, אבל מכל מקום המועצה קיבלה את ההחלטה וכבר בוצעו

העבודות אז הם בוצעו על סמך ההחלטה ואין מקום וזה גם לא סביר לבטל

עכשיו את ההכרזה.

צבי וייס: לפי מה שהניתוח הארוך שלך והלימודי למעשה אין לנו מה לעשות, אלא

ללכת לבנק כל תושב לקחת הלוואה ולשלם לעירייה את הכסף. השאלה

היא אם העירייה היא רוצה לפחות לחשוב או לבדוק לא לפנים משורת הדין

לא תמיד לפי בית שמאי אלא גם לפי בית הילל, ואני חושב וזו הנקודה

שאנחנו צריכים לחפש את הפתרונות שאנחנו נותנים לבית הילל. ברור מה

שאתה אומר אם יש, אם זה חל, זה חל על כולם אבל אני זוכר יש הבדל בין

מקום שהוא כביש חדש או בין כביש שאחר כך מחדשים אותו זה ההבדל,

כי אם היה כביש ושילמו עליו אני זוכר שבאו אליי ברוב שנותיי אנשים

שחיפשו במגירות בכל מיני מקומות תשלומים שהם שילמו, מי ששילם.

עו"ד ענת בהרב: דמי השתתפות מנוכים גם במקרה זה ולכן ההיטל שהוטל הוא %45 בלבד.

צבי וייס: אני הולך לבית הילל ולא לבית שמאי ולכן אני אומר אם יש כאלה ששילמו

או שאנחנו יש בעיריות חשבונות או שמביאים חשבונות וכל זה, אין הצדקה

לבוא ולגבות מהם גם על חידוש הכביש. מה קורה אם מישהו גר ברחוב בר

כוכבא והוא הלך והוסיף עוד 100 מ"ר הוא בין כה וכה מקבל מהעירייה

חשבון תוספת מים תוספת זה, וגם תוספת כביש בעניין הזה. אם שמה

עכשיו בונה חברה חדשה בנווה ישראל את כל השכונה בכל החשבון היא

מקבלת גם כן אגרות על מים, על כבישים, ביוב כל מיני דברים שזה חלק

משמעותי מתוך התשלום שנהייה, לכן אני אומר בסדר אני מאוד מכבד את

המשפטנים אבל לבוא ולהגיד את הפסק דין בסוף מ בלי שלנו שיש אפשרות

לבדוק את הדבר הזה ולפני שאנחנו כותבים לכל התושבים אתה חייב ככה,

ואתה חייב ככה עשרות אלפים אני חושב ששווה על פי הדברים שאמרתם

פה שמי שעשה והוא שילם פעם ולעומת זאת אלה שבונים חדשים ומוסיפים

הם צריכים לשלם.

עו"ד ענת בהרב: כמובן שכל תושב שיש לו טענה פרטנית הטענות האלה נבדקות והן אמורות

להיבדק על ידי הצוותים המקצועיים בהתאם להוראות של חוק העזר ואם

יש טענות הן נבדקו ויבדקו.

אהוד לזר: אני מבין שהוצאתם התייחסות מסודרת לפונים והם בטח ישיבו לכם על

המכתב שלכם אני מציע לכם להמתין לתשובה שלכם לבדוק את הדברים

שעולים טיעון המקרים הנקודתיים ענת הסבירה את המנגנונים עצמם אם

יש איזה שהם פערים נוספים אז כמובן הצוות המקצועי יבדוק את זה, ואני

מציע כרגע עד סיום הבדיקה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

36

02085 ב.ש.ג

יונתן יעקובוביץ: יש לי שאלה, אני אתן הערה שאני מתפלא על חברי המועצה הוותיקים פה,

הרבה יותר ותיקים ממני כולל מי שהעלה את ההצעה אדון ירון עולמי

שבוודאי ידע שההצעה שלו לא יכולה לעבור בצורה שהוא הציע אותה אבל

כדי שאולי נוכל למצוא דרך איך אפשר להעביר הצעה כזאת ענת רציתי

לשאול אותך שאלה. כמובן שהעניין של החוק עזר העירוני שכולם פה

מודעים אליו ואם לא אז עכשיו הם מודעים אליו, האם יש לנו אפשרות

בעצם לשנות את החוק עזר עירוני באמצעות הצבעה ולבטל חיובים

בדיעבד?

עו"ד ענת בהרב: לא, אתה לא יכול לשנות, אתה לא יכול לשנות חיובים בדיעבד, ואתה לא

יכול לשנות חוק עזר בהצבעה, חוק העזר צריך להגיש הצעה, לסדר יום

ולשנות אותה ואז היא צריכה לעבור ולהתאשר.

יונתן יעקובוביץ: אני שואל תיאורטית אנחנו נוכל להגיש את ההצעה לסדר בפעם הבאה.

ירון עולמי: זה אפשרי בפעם הראשונה שעשיתי את זה, זה היה נכס גובל.

יונתן יעקובוביץ: למה לא עשית את זה? תיתן הצעה פרקטית אל תיתן הצעה סתם תן הצעות

פרקטיות.

ירון עולמי: בזכות ההצעה מדברים על זה.

אהוד לזר: הנושא הוא נושא חשוב הוא מעסיק הרבה נבחרי ציבור, הוא מעסיק את

גורמי העירייה השונים, התשובה מפורטת שנתנה ענת היא תשובה טובה,

אנחנו בהמשך בכפוף למה שהיא אמרה נמשיך את האינטראקציה אל מול

הפונים, ונוציא תשובות מסודרות בהמשך. אני מציע שלעת הזו ההצעה

תוסר מסדר היום עד שהדברים יבדקו עד תומם ובמידת הצורך אנחנו

נחזור לעדכן כאן.

יונתן יעקובוביץ אני הייתי רוצה שנעלה את זה להצבעה לפחות לגבי ההצעה שלי, שנבדוק

אם אנחנו יכולים לשנות את החוק עזר.

ירון עולמי: אבל אנחנו נבדוק את זה יונתן זה מה שנעשה.

יונתן יעקובוביץ: אבל אני בניגוד אליך רוצה לעשות דברים ולא רק לבדוק.

אהוד לזר: ירון האם אתה מסיר את ההצעה בכפוף למה שאמרתי?

ירון עולמי: כן בכפוף לזה שנבדוק את זה בהחלט.

אהוד לזר: חברים ההצעה ירדה מסדר יום.

יונתן יעקובוביץ: ממש לא פה אחד.

ירון עולמי: אני מסיר אותה.

רינה זאבי: הצעה מס' 2 איל פביאן.

איל פביאן: אני אפתח ואומר ככה, אני נמצא פה שנתיים לפני כן הייתי בכיר בהנהגות

הורים בעיר 5 שנים ובוועד ההורים העירוני, אם התיכון העירוני הכי גדול

בעיר שלך יו"ר הנהגת הורים שלו הוא לא בכיר אז את צודקת. אני לא רוצה

"חבר" – הקלטה ותמלול

37

02085 ב.ש.ג

להתווכח איתך.

איה פרשקולניק: כולם שווים בוועד אין בכיר יותר בכיר פחות.

איל פביאן: אני לא מתווכח איתך את מפריעה לי לדבר. אני מוקף בחברים רבים מאוד,

שהיו ליוו את מערכת החינוך בהרצליה בהנהגות הורים ב – ,20 30 שנה

אחרונות חלקם נמצאים ונמצאו בוועד הורים עירוני וארצי ונמצאים שם

גם עכשיו. אני הקמתי תנועה של תושבים ונכנסו למועצה פעם ראשונה

קיבלנו כ – 2000 קולות, קיבלתי לראשות העיר כ – %9 מהקולות וגברת

מאיה כץ קיבלה %37.5 מהקולות ומר פדלון שיושב מולי ועושה לי פרצופים

כרגע קיבל %50 מהקולות. אני רואה את העיניים שלו זזות. עכשיו סיעת

צעירים קהילת צעירים וסביבה נטו והסיעה שלנו, וסיעת החינוך של אורן

אוריאלי ועוד מספר סיעות בעירייה הן סיעות עירוניות ולא מפלגתיות.

אנחנו נציגי תושבים, האופוזיציה במועצה הזאת מייצגת 1/3 מחברי

המועצה, וגברת מאיה כץ מייצגים קולות של כמעט %50 מהתושבים שלא

הצביעו למשה פדלון לראשות העיר. היות ואני מכיר מצוין את ועד ההורים

העירוני ואני יודע מה הם הכללים של ועדי הורים ומה הם הכליים בחוזר

מנכ"ל משרד החינוך אני מאוד מכבד את ועד ההורים העירוני, ואני מאוד

מכבד את תפקידו ואני לא מתכוון להתערב בפעולתו ומבחינתי מה שוועד

ההורים העירוני עושה בתוכו ואיך שהוא פועל זה לא עניין שלי, אבל אנחנו

נציגים של תושבים, אנחנו כפי שוועד ההורים העירוני הנהגות ההורים

המוסדיות מייצגות בצדק את ההורים של מוסדות החינוך, אנחנו נציגים

של תושבים בהגברה הסיעות שלנו הם סיעות של תושבים ופקודת העיריות

שציטטתי אותה רק שבוע שעבר פעם נוספת בקדנציה הזאת קובעת כללים

להתנהלות מערכת החינוך העירונית, עם ועדת חינוך ועם מועצת עיר. לצערי

הרב גם ביום חמישי האחרון אחרי יום שלישי שעבר, אחרי מועצת העיר

אני מוצא את עצמי בחמישי בערב ושישי בבוקר עוסק שעות בטלפונים

והודעות שאני מקבל, מהורים ומחברי הנהגות הורים בעיר שפונים אליי,

כן איה אני יודע שמדברים על חינוך וזה לא עובר רק דרכך עם ועד ההורים

העירוני, אז הוריד מתנפח לך פה ואת מתחילה למלמל זה בסדר.

איה פרשקולניק: קודם כל איפה אתה רואה שהוריד מתנפח לי נורא. אני אבדוק איפה הוריד

שלך מתנפח.

איל פביאן: יש 100 אלף תושבים,

איה פרשקולניק: יש ועד הורים עירוני.

איל פביאן: את מפריעה לי. יש בעיר הזאת 100 אלף תושבים יש עשרות אלפי משפחות,

יש בהנהגות ההורים חברים אני מעריך מעל 100 בטח, בסך הכל הנהגות

ההורים בעיר, את לא מדברת עם כולם, לא כולם מדברים איתך, הם

"חבר" – הקלטה ותמלול

38

02085 ב.ש.ג

מדברים איתנו, הם מדברים עם סיעות אחרות פה והתפקיד שלנו בתור

סיעות עירוניות זה לייצג את התושבים. עכשיו זה פעם שניה בתוך 10 ימים

שאגף החינוך מוציא מכתב להורים והם לא מבינים אותו ואז העירייה

מבהירה אתה דברים. פעם אחת מסתבר שאתם במעבר מבית ספר יסודי

לכיתות ז' מתכוונים שכיתות המצוינות יישארו ותוסיפו וההורים לא

מבינים את זה בהתחלה וצריכים הבהרות, וכל ההורים שהילדים שלהם

צריכים ללכת למצוינות נלחצים. פעם שניה אתם מוציאים מכתב שמקפיץ

את כל ההורים בעיר של חטיבות הביניים שחושבים שהשינוי שתחילו חל

גם על ילדי חטיבות הביניים ואז, ואז ביום ראשון אתם מבהירים את

הדברים. עכשיו הנושא אני ממשיך להצעה לסדר. הנושא של רישום

מוסדות חינוך בעיר יש במערכת החינוך העירונית מעל 18 אלף תלמידים

כולם עוברים בית ספר יסודי, חטיבה ותיכון, נושא אזורי הרישום ונושא

של הסללה של תלמידים מיסודי לחטיבה לתיכון זה נושא עירוני ממדרגה

ראשונה זה נוגע לעשרות אלפי תושבים, לשכונות שלמות, למוסדות חינוך

שלמים, זה נכון שהיה פה ראש אגף החינוך וערכים ואמר בחודשים

אחרונים שאתם מדברים על שינויים באזורי הרישום זה בסדר גמור מאז

לא שמענו על זה שום דבר, ואז פתאום יוצא מכתב, להורים. עכשיו התהליך

הזה הוא לא תקין אתם לא יכולים להחליט על דברים כאלה בעצמכם לא

יכולים, אני מאוד מכבד, אני מאוד מכבד, אני מכבד מאוד את ועד ההורים

העירוני כמו שאמרתי לך אתם לא יכולים לשבת לבד עם ועד ההורים

העירוני ולקבל החלטות כאלה בלי ועדת חינוך עירונית ובלי מועצת העיר

ולהעמיד אותנו בפני עובדות גמורות, הנושא הזה נוגע לעשרות אלפי

תושבים. ספציפית לגבי התהליך שנעשה הוא נעשה בהגדרה בצורה מסווגת

הנהגות הורים לא קיימו דיונים על זה בתוכם, רוב חברי הנהגות ההורים

בעיר מצאו את עצמם מופתעים בסוף השבוע האחרון מהדבר הזה, היו"רים

היו מעודכנים, המידע שעל פיו עשיתם את השינוי לא נחשף לרוב חברי

הנהגות ההורים בעיר ולכן מסתובבים כרגע הרבה מאוד הורים וחברי

הנהגות הורים בעיר הזאת, שמוטרדים, מהשינוי הזה לא מבינים אותו וגם

לא שאלו אותו. עכשיו אם הם ירצו שזה יהיה ככה וזה תהיה עמדת הרוב

וזה יהיה באמת הדבר הכי נכון בבקשה שיעשו. מה שאני הצעתי בהצעה

לסדר את הסעיף הראשון אתם הבהרתם כבר בתחילת השבוע שלמעשה

הוא לא יחול על ילדים שהיום בחטיבות ביניים אלא רק על אלה שירשמו

מעכשיו וזה בסדר גמור, כי כשאני שלחתי את ההצעה לסדר הזו ביום שישי

אחרי הצהריים למשרדי העירייה זה לא היה ברור. אני בכלל בן אדם שקם

בבוקר ואין לו מה לעשות רק להמציא הצעות לסדר, אני סתם ממציא

"חבר" – הקלטה ותמלול

39

02085 ב.ש.ג

דברים אני לא מדבר עם תושבים תמשיכו לחיות במציאות המדומיינת

שלכם זה הכל בסדר, 2000 תושבים שהצביעו לי, ו – 3600 תושבים, 3600

תושבים. אני באופוזיציה אני שמח להיות שם ואני נמצא מרצוני

באופוזיציה. אני קיבלתי 3600 קולות בבחירות יש לי רבים שהצביעו לי

בעיר ומכירים אותי היטב ולא הצביעו לי ולחברים שלי והם פונים אלינו

מה לעשות לא רק אלייך פונים. עכשיו תמשיכו להתבשם בעצמכם. הכל

בסדר אתם אנשים נורא רציניים. מה שאני מציע בהצעה לסדר וזה כן

רלבנטי, שהיות והמכתב הזה יצא לתושבים, המכתב הזה יצא לתושבים

רק ביום חמישי תקחו חלון זמן של 6 שבועות תאפשרו להנהגות ההורים

להבין את העניין, לשאול שאלות, לקיים בתוכם התייעצויות, לחזור עם

הערות בוועד ההורים העירוני, תקבלו את הערות, תציגו את זה בוועדת

חינוך עירונית כמו שפקודת העיריות מחייבת, תעשו דיון, תבואו לפה, ואם

מה שהצעתם זה הדבר הכי נכון לעיר הרצליה והכי טוב אנחנו נאשר את

זה. ואם יתברר שצריך לעשות התאמות תעשו התאמות, השינוי הזה הוא

לעוד שנה וחצי לא בוער שום דבר, אתם יכולים לקחת 6 שבועות ולהקשיב

לאנשים אני יודע שאתם נוהגים לא להקשיב לאנשים לא יקרה כלום אם

תקשיבו. את חטיבת שמואל הנגיד עם 6 ימים, שבוע ראיתי איך הקשבתם

ל – 500 משפחות ראיתי.

איה פרשקולניק: אנחנו ענינו, כל הדבר הזה הובהר לוועדי ההורים, יו"ר ועד ההורים ואגף

החינוך, ישבו יחד עם המנהלים, עם צוותי חינוך עם כל האנשים כדי לגבש

את הנושא הזה, זה היה בהסכמתם, זה היה בשילוב ידיים איתם, ולכן אני

חושבת שהדבר הזה הוא דבר נחוץ בעיר, הדבר הוא בהסכמת הורים,

בידיעה, אני לא יודעת על מה אתה מדבר, אני לא רוצה להיכנס אישית לכל

הדברים האלה תגיד מה שאתה רוצה, אני עובדת עם ועד ההורים וועד

ההורים לגביי הוא נציגות ההורים, אנשים שבחרו בהם ולכן אנחנו עובדים

עם וועד ההורים וועד ההורים הביע את הסכמתו, ונתן את אישורו לעניין

אני מבקשת להוריד את זה מסדר היום.

עופר לוי: מאיה סימסה לי וביקשה שאני אשאל שאלה בית ספר החדש בהרצליה לא

מופיע בטבלה?

איה פרשקולניק: מופיע.

אהוד לזר: מי בעד להסיר את ההצעה מסדר היום? בעד: משה פדלון, איה פרשקולניק,

עופרה בל, עופר לוי, דניאל אייזנברג, ירון עולמי, איתי צור, משה ועקנין.

מי נגד: איל פביאן, מאיה כץ, יונתן יעקובוביץ, תמי גרוסמן, גרי גוזלן ויריב

פישר. תודה רבה.

רינה זאבי: הצעה לסדר מס' 3 תמי הקמת ארונות ביגוד והנהלה קהילתיים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

40

02085 ב.ש.ג

איה פרשקולניק: אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה הוא הנבחר, אל תתחיל 7000 וזה. די איל

באמת.

אהוד לזר: הצעה לסדר מס' .3

תמי גרוסמן: לאחרונה נוצר מיזם של הקמת ארונות קהילתיים שפזורים ברחבי העיר

ברחובות צדדיים ומאפשרים הבאת בגדים, נעליים וכל ציוד ביגוד והנעלה

באופן מסודר ודיסקרטי. מטרת המיזם מאפשרת לכל אדם בכל מצב סוציו

אקונומי לתת ולקבל, ניתן לחשוב כי בגדים מתרומה הם רק לדיירי הרחוב

אך לא כך הדבר, לאחרונה ישנם הרבה אנשים שנעזרים בספסלי הנתינה,

ההבנה של צרכנות חכמה, צרכנות קהילתית, וגם חנויות לביגוד יד שניה

שמתרחבות בכל הארץ. מיזם זה או כדוגמתו מהווה ערך סביבתי, כלכלי,

חברתי, וקהילתי. מועצת העיר תאשר תקצוב עירוני להקמת כמה ארונות

קהילתיים במסגרת פיילוט עד סוף חודשי הקיץ ותעודד את התושבים

להשתמש בארונות אלה. האמת שקראתי על זה, זה מ יזם שהתחיל באור

יהודה בשיתוף עמותת רוח טובה בחור בשם עמית שמוביל את זה, הוא

בפיילוט כבר עם עוד 6 רשויות בארץ. ראש העיר בדיוק אמר קודם שאנחנו

אמנם מדברים על עסקים פה אבל לא מתייחסים לילדים שצריכים נעליים,

וכו', ואני חושבת שאפשר באמת בקלות לנסות ולהירתם למיזם הזה,

להציב פה במקומות דיסקרטיים יחסית בעיר ארונות, הספסלים למשל

עכשיו בגשם כל נרטב ובאמת זה לא כל כך מותאם וארונות זה משהו שיותר

טוב והנראות שלהם יותר נעימה ויותר קל לתחזק את הסדר בהם. בעיני זה

לא אמור להיות מסובך אפשר למצוא מתנדבים שישמחו לתחזק את

הארונות האלה אני אשמח להשקיע בזה גם מזמני אבל זה דורש איזה

שהיא השקעה התחלתית של העירייה.

משה פדלון: אני רוצה להתייחס לנושא הזה מה שאת מעלה באמת מבורך אבל בעיר

הרצליה יש לנו 4 מרכזים שבהם קולטים את הביגוד, בנווה עמל 2 מרכזים,

בשיכון דרום וביד התשעה, הבגדים שאנחנו מקבלים מתושבים נשלחים

למכבסה, ממוינים ועל פי הנחיה שלי כל משפחה שיד ההורה אינה משגת

יכולה להתקשר בדיסקרטיות השם שלה יהיה בסניף והיא יכולה לקבל עד

20 פרטי לבוש. המהמה מה שקורה כעת עם ארגזי הנתינה זה נהפך למזבלה

העירונית לצערי הרב, אני בא ואומר יש דרך יותר מכבדת, מכובדת,

תושבים זורים את הבגדים הישנים.

תמי גרוסמן: אתה צודק אבל מצד שני אנחנו לא מדברים על אנשים שידם אינה משגת,

זה בדיוק העניין. לצורך העניין יש הרבה מאוד אנשים כמוני שקונים ביד

שנייה כי זה אקולוגי וזה ממקום אחר.

משה פדלון: גם תושבים מהישוב כל אחד מאיתנו יכול לבוא ולרכוש פריט ב – 5 ₪ אין

"חבר" – הקלטה ותמלול

41

02085 ב.ש.ג

בעיה.

תמי גרוסמן: אחד למה צריך לרכוש את זה, הארונות האלה הם לא לרכישה, אני תורמת

הרבה מאוד בגדים הייתי שמה את זה בארון ומי שרוצה שיקח.

גרי גוזלן: לא צריך להתחיל בגדול אפשר לעשות מקום אחד פיילוט לראות איך זה

עובד.

תמי גרוסמן: לראות איך זה עובד לא צריך להיות במרכזים האלה יש קונוטציה לא

נעימה למרכזים האלה באמת בחיי זה לא אותו דבר.

אהוד לזר: הקונספט עצמו הוא קונספט שאנחנו עושים אותו במסגרת ספסלי נתינה,

סוגיות תפעוליות נשים רגע בצד, גם לארונות האלה יש סוגיות תפעוליות

לא פשוטות. מה שהמודל שקיים היום זה חנות יד שניה שכוללים פרטים

באיכות גבוהה, שגם את ואני יכולים לקחת וגם אני אוהב פרטי יד שניה

וזה בסדר. יש כל מיני מיזמים כאלה שקורים בתוך הקהילות, מה שאני

מציע במקום לדבר ברמה תלושה לשבת עם אגף תנו"ס לקחת את הפרויקט

הזה לפתח אותו אין שום בעיה יש הרבה רצון וגם אם צריך לתת משאבים

לדבר הזה ניתן משאבים לדבר הזה, פשוט לאפיין אותו בדיוק שלא יהווה

מפגע תברואתי, או שמפגע זבל.

גרי גוזלן: יש רצון לקבל את זה אז יש רצון טוב אז בואו נקבל את ההצעה מה הבעיה.

תמי גרוסמן: אז אין שום בעיה תאשרו תקציב תאשרו את ההצעה, אני אשמח להוביל

את זה מול אגף תנו"ס.

משה פדלון: אני מקבל את ההצעה שלך זה הצעה מבורכת. נתחיל עם פיילוט ונראה איך

זה עובד.

אהוד לזר: לבקשת ראש העיר נבצע פיילוט אני אנחה.

משה פדלון: היה ותהיה הצלחה נרחיב את זה בכייף. יכבדו, ימיינו את הבגדים.

אהוד לזר: תצא הנחיה לאגף תנו"ס לקיים דיון בהצעת הפיילוט 6 מקומות בהתאם

למה שנאמר פה.

תמי גרוסמן: אפשר לפנות לבחור הזה הוא מציע, לפנות אליו ללמוד מהידע שלו, הוא

ישמח לשתף.

יונתן יעקובוביץ: תמי אולי אני אתן לך לתת הצעה לסדר בעניין של השורק אולי גם את זה

הם יקבלו, אולי לא מקבלים את זה בגללי.

מאיה כץ: אל תהרוס.

משה פדלון: חברים הועלתה הצעה נפרגן לה.

אהוד לזר: אנחנו מקבלים את ההצעה אנחנו נמשיך עם זה לקידום פיילוט.

מאיה כץ: אין צורך בהצבעה פה אחד.

אהוד לזר: פה אחד ההצעה התקבלה.

רינה זאבי: הצעה לסדר מספר .4

"חבר" – הקלטה ותמלול

42

02085 ב.ש.ג

גרי גוזלן: לאחרונה אחרי שיצא לי גם כמובן להשתמש במלתחות ובערים צמודות

וכמובן אני מדבר על חופי הים גם על המקלחות שאנשים יוצאים וגם

המתקנים ששוטפים את הרגליים ושמתי לב שבהרצליה אין סטופרים שזה

משהו ממש, ממש פשוט לביצוע ויחסוך סכומים אדירים של כסף לעירייה

ולא אדירים גם כל סכום שיחסך זה יהיה טוב וגם חסכון במים שאנחנו

מבינים שאחת ל... יש באמת בעייתיות לנושא. הצעה לסדר זה באמת לבחון

את הנושא הזה, לדאוג להתקין סטופרים בכל המקלחות בחופי הים

ובמתקנים וזה נראה לי הגיוני לקבל.

אהוד לזר: אני רק אגיד שלעניין הסטופרים או מנגנון מכניזם אחר לחסכון במים ואין

חולק על כך יש כאלה פונקציות, של חסכמים כל מקלחות החוף מצוידות

בחסכמים גם ברזיות השתייה, שטיפת רגליים עם חסכמים למעט בחוף

זבולון בו יותקנו בהמשך, זאת אומרת לקראת פתיחת העונה הקרובה.

המלתחות בחופים יש את העניין עם זה. בחופי אכדיה יש ברזים גם

בשירותים מותאמים לנושא של חסכון במים וגם בשירותים, גם לשטיפת

רגליים גם במקלחות, ברזים אלקטרוניים שמתקרבים זה מוציא

שמתרחקים זה, זה, עין אלקטרונית, הנושא הזה נמצא על סדר היום גם

של אגף שאיפ"ה וגם של החברה לתיירות אין בעיה אם יש עוד רעיונות עוד

כיוונים, שני הגופים האלה ישמחו לשמוע עוד כיוונים.

עופרה בל: אני רוצה להגיד משהו זה נורא נכון מה שאתה אומר כי אנחנו מוציאים

מליון ₪ בשנה כמעט על מים, ואחד הדברים שחשבנו עליהם ואנחנו מנסים

לבדוק עכשיו אם זה חוקי יש הרבה מקומות בעולם ששמים כסף כדי, זה

כמו אסימונים כאלה שאתה נותן שקל, שני שקלים ואז יוצא לך מים

בכמות שאתה צריך לא יותר מזה, העניין הוא שאנחנו צריכים לבדוק

שבאמת מותר לנו לעשות את זה את אותו דבר אנחנו רוצים לעשות

בשירותים כי אנשים נכנסים לשירותים ומשתמשים בשירותים לא

למטרות שלשמם הם קיימים.

יונתן יעקובוביץ: אני רק אזכיר סליחה אני לא אזכיר אני רק אגיד שיש תכנית כזאת בתוך

החברה לפיתוח תיירות, אני אז הצעתי את הדבר הזה כולל גם שימוש במים

חמים בתקופות החורף ואז באמת גם העניין הזה אז לא דיברנו על שקל,

שניים דיברנו על 10 אגורות, חצי שקל כי אני לא חושב שבאמת, אם בן אדם

שם חמש שקל או 10 אגורות עצם העובדה שהוא צריך לקחת מטבע ולשים

זה כבר יגרום לו להשתמש פחות במים ואם תצליחי לקדם את זה אנחנו

מאוד, מאוד נשמח וכמובן שנתמוך.

גרי גוזלן: אני רק אחדד שאני אומר עניין הסטופרים אז המקלחות נגיד בתל אביב זה

לא שאתה לוחץ כמובן שזה לא ברז שאתה מפעיל אותו וצריך לכבות אותו,

"חבר" – הקלטה ותמלול

43

02085 ב.ש.ג

אתה לוחץ ואז אחרי 30 שניות, 40 שניות הזרם מפסיק, פה מה שקורה אתה

צריך למשוך ולהפעיל את המים וזה מה שגורם למקלחות להיות בזמן

הרבה יותר קצר וכתוצאה מכך לחסוך בכמויות מים. שווה לבחון מה

שקורה ואת האלטרנטיבות כי זה באמת יכול להוות חסכון בזמן בטווח

הקצר וניתן לראות, נראה את החיסכון אם היא אומרת שזה מיליון ₪ אז

כנראה שזה משנה לשנה יצמח ונראה את החסכון ב – 30 או 40 אחוז או 20

אחוז, לטובת העניין.

עופרה בל: גרי אני מסכימה עם כל מה שאתה אומר נהפוך הוא אני חושבת שאם יש

עוד רעיונות הם טובים כי זה באמת הכמות מים שזורמת היא בלתי

הגיונית.

יונתן יעקובוביץ: מה שעופרה אומרת היא מאוד צודקת לגבי המליון ₪, אבל המליון ₪ האלה

זה מתייחס רק לחופי אכדיה, יש עוד כמובן חופים אחרים שקורים וכמובן

שמה שגרי התכוון אהוד הסטופרים קיימים אבל ברגע שזה מחובר עם

שרשרת בן אדם יכול להחזיק את השרשרת ולא לשחרר אותה.

אהוד לזר: אין בעיה העמדה ברורה גם רינה רושמת אגף שאיפ"ה וגם החברה יבחנו

את הרעיונות האלה. אפשר למשוך את ההצעה ולבחון את זה? תודה. אנחנו

רוצים לבחון את זה הכל בסדר. בואו נעבור לסעיף הבא.

רינה זאבי: אני רק רוצה לדעת מי יצא מי לא יצא כמה נשארו לנו בישיבה.

אהוד לזר: אנחנו מבקשים מהחברים לא לצאת יש כמה סעיפים שנדרש בהם מספר

מינימאלי של אנשים כדי לאשר כמה דברים עקרוניים וחשובים לעיר מי

שנמצא פה זה משה פדלון, איה יצאה והיא תחזור, עופרה בל, עופר לוי,

דניאל אייזנברג, ירון עולמי, איתי צור, אלעד צדיקוב, משה ועקנין, איל

פביאן, תמי גרוסמן, מאיה כץ, גרי גוזלן, יריב פישר. בוא נחכה רגע יש

דברים פרוצדוראליים.

תב"רים:

רינה זאבי: נתחיל עם תב"רים מישיבת ועדת הכספים מ – 3/1/21 מדובר על שינוי

מימון וסגירת תב"ר ,2020 מדובר על תב"ר 1691 מי בעד?

אהוד לזר: פה אחד.

רוני חדד: 1970 זה מספר התב"ר אבל זה שנת .2020 סעיף א'.

רינה זאבי: אתה מדבר על שינוי תב"ר מ – 3/1 לא מ – 31?

רוני חדד: לא, לא על 404 אלף ₪. את מדברת על הישיבה הקודמת?

רינה זאבי: כן יש לנו תב"רים משתי ישיבות. אז פה אחד בשינוי מימון ראשון. אישור

תב"ר 2021 לאשר. עדכון תקציב פיתוח 2021 של תב"רים מעבר לתכנית

הפיתוח השנתי 2021 בסכום כולל של 230 אלף ₪.

אהוד לזר: פה אחד.

"חבר" – הקלטה ותמלול

44

02085 ב.ש.ג

רינה זאבי: עכשיו עוברים לשינוי מימון תב"ר 2020 מישיבת ועדת הכספים מ – 31/1

תב"ר שיפוצים מי בעד?

אהוד לזר: פה אחד.

רינה זאבי: סגירת תב"רים 2020 לאשר סגירת 5 תב"רים שהסתיימו או לא נוצלו בשנת

2020 והחזרת עודפי תקציב לקרנות התקציב בסכום כולל של .362,109

אהוד לזר: פה אחד.

רינה זאבי: אישור תב"ר 2021 לאשר עדכון תקציב פיתוח 2021 של תב"רים מעבר

לתכנית הפיתוח השנתית, בסכום כולל של 2,169,304 ₪

אהוד לזר: פה אחד.

דו"ח משרד הפנים 3/20

רינה זאבי: דו"ח משרד הפנים לרבעון 3 לשנת 2020 זה רק לידוע.

פטור מאגרת שילוט

רינה זאבי: המועצה תתבקש לאשר פטור מאגרת שילוט לחודשים 1-3/2021 בנוסח

כלהלן: המועצה מתבקשת לאשר פטור מאגרת שילוט בגין שלושת

החודשים 1-3/2021 לעסקים שלא עבדו בתקופת הסגר השלישי בשל איסור

על פתיחתם בתקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה

החדש, הוראת השעה, הגבלת פעילות על מקומות עבודה תש"פ 2020 כפי

שהיו תקפות בתקופת הסגר השלישי.

עו"ד ענת בהרב: לדעתי יש לנו טעות בשם התקנות, זה לא תקנות הגבלת פעילות בעבודה

אני אתקן את התקנות.

מאיה כץ: יש לי שאלה, האם אנחנו מתכוונים להחיל את זה או להצביע גם

רטרואקטיבית בסגרים הקודמים שהיו, הרי פה בעיקר על מי מדובר? על

חנויות בסוקולוב, על חנויות בבן גוריון, אני מסתכלת לענת לא אליכם

מדובר באמת על עסקים קטנים שלא עבדו, ודווקא אגרת שילוט כמה שזה

סכומים יחסית קטנים אבל הם סכומים גדולים אז אם אנחנו מחילים את

זה גם אחורה.

עו"ד בהרב: אנחנו מחילים את זה בדיוק על מה שמתייחס פה. אני מזכירה לך שקיבלנו

בזמנו החלטה ביחס לשנת .20

מאיה כץ: ההחלטה התקבלה למה זה לא אחורה.

ירון עולמי: בסגר הראשון קיבלנו החלטה מאיה עכשיו זה לשלישי.

עו"ד בהרב: קיבלנו החלטה כבר מאיה.

משה פדלון: אני אעשה סדר אגרת שילוט ישלח בחודש מאי הקרוב, חודש מאי תישלח

אגרה ל – 9 חודשים אולי גם נאריך את זה.

אהוד לזר: אוקיי יישר כוח מי בעד? פה אחד כל הכבוד בשורה.

רינה זאבי: אנחנו עוברים לסעיף מתן תמיכות, פרוטוקול ועדת התמיכות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

45

02085 ב.ש.ג

מאיה כץ: אם יש דברים שאת צריכה רוב כי חלק מאיתנו צריכים לצאת עוד מעט.

רינה זאבי: אז נעבור לסעיף י'.

הסכם בין העירייה לבין ר. וקסלמן חברה קבלנית.

אהוד לזר: יש לנו הסכם בין העירייה לבין וקסלמן ושות' שדורש רוב מיוחד אז בואו

נדלג רגע על התמיכות ונצביע על סעיף י'.

עו"ד קרין שדה: מדובר על הסכם להעברת זכות חזקה, מערכת הסכמים שהחלה בשנת ,84

אנחנו מדברים על מרתף מתחת לקומה מסחרית ברחוב האילנות 35 בעיר.

מרתף שהיה מספר שנים זנוח, והשתלטו עליו גורמים שונים ומשונים.

למעשה הבעלות לא עברה לרשות העירייה ולא ניתן היה להקים שם את

המטרה שלמה הוא נמצא שם מלכתחילה מועדון נוער, ולאחר משא ומתן

ובאישור הנהלת העירייה הוחלט למסור את הזכות החוזית לוקסלמן שהם

החברה הקבלנית שלמעשה בנו את המרתף, תמורת תשלום לעירייה בגובה

של 400 אלף ₪ ומה שאנחנו מבקישם מחברי המועצה זה כמובן לאשר את

העסקה הזאת, זה לא עסקה זה העברת זכות חוזית.

עו"ד ענת בהרב: בעצם היתה לנו זכות חוזית לקבל את המרתף הזה, הוא אף פעם לא הועבר

על שמנו בלשכת רישום המקרקעין וכרגע אנחנו מוותרים על זה, יעשו כל

הדיווחים הנדרשים לרשויות המס.

משה פדלון: מדובר על מרתף מוזנח, רקוב צינורות ביוב זה רק עולה לנו כסף לכן מסרנו

את זה.

אלעד צדיקוב: זה מאות מטרים בליטר וחצי מה זאת אומרת, מה שטח המקום הזה

קארין?

עו"ד קארין שדה: כ – 600 מ"ר.

אלעד צדיקוב: מה ההבדל בין זכות חוזית לבין קניין לא הבנתי.

עו"ד קארין שדה: ההבדל בין זכות חוזית לקניינית זה שהבעלות עדיין לא נרשמה לטובת

העירייה היינו זכאים להירשם כבעלים ולא הושלם במהלך השנים עקב

נסיבות שונות ומשונות.

אהוד לזר: קארין תבהירי את הצדדים למי עובר הנכס ומה התמורות.

אלעד צדיקוב: מה המטרה שלו מה הייעוד של הנכס.

אהוד לזר: לגבי הצדדים לעסקה.

עו"ד קארין שדה: הצדדים לעסקה זה העירייה וחברת וקסלמן, החברה הקבלנית שבנתה את

המרתף בשנת .84

עו"ד ענת בהרב: זה הבעלים המקוריים שבזמנו מסרו לנו את המרתף.

תמי גרוסמן: לא הבנתי הבעלים המקוריים קיבלו עכשיו את הזכות.

עו"ד קארין שדה: בזמנו דובר במידע שיש בידיי כדי להשמיש את המרתף דובר על סכום

משוער של כ – 3 מיליון ₪ וגם לא היה ניתן לעשות שם מועדון נוער, היו

"חבר" – הקלטה ותמלול

46

02085 ב.ש.ג

שם הרבה בעיות הנכס עמד נטוש, למעלה מ – 20 שנה. כמנהלת אגף נכסים

חדשה, ראיתי לצורך או להשמיש או להכניס כסף לקופת העיר היות והנכס

עמד נטוש, והשתלטו עליו גורמים עוינים לא ניתן היה להשמיש אותו.

אהוד לזר: הוא במצב תחזוקתי ממש גרוע כולם מכירים את זה.

עו"ד קארין שדה: ראיתי בזה הזדמנות, הזדמנות להעביר את זכות החזקה לבעלים המקורי

שהיה מעוניין בה בחזרה תמורת תשלום סמלי לעירייה.

איל פביאן: מה זה סמלי?

עו"ד קארין שדה: 400 אלף ₪.

יונתן יעקובוביץ: קארין מבחינתך כמי שיודעת את הפרטים קארין מבחינתך כמי שיודעת את

הפרטים זה פרטים משנות ה – 80 אז אני לא חושב שאנחנו נוכל ללמוד את

כל הפרטים אבל כמי שלמה את הפרטים וסומך עלייך שלמדת אותה את

בעד העסקה הזאת?

עו"ד קארין שדה: לחלוטין אני הובלתי אותה זה ביוזמתי.

איל פביאן: יש לכם הערכת שמאי משהו אולי זה שווה יותר מ – 400 אלף ₪ על סמך

מה זה 400 אלף ₪?

עו"ד קארין שדה: זה היה חלף היטל השבחה.

יונתן יעקובוביץ: חברים אנחנו יכולים לשאול הרבה מאוד שאלות.

עו"ד קארין שדה: בעסקה המקורית הבעלים היה פטור מהיטל השבחה, אז מסר לנו את

המרתף ועכשיו חשבנו לנכון התשלום הוא לא, התשלום הוא למעשה היטל

השבחה מקורי שהוא מוצמד לשיעור הנוכחי כיום התחלנו עם 300 אלף ₪,

הצלחנו להגדיל את זה ל – 400 חלף המיסים ששולמו על ידי העירייה מס

רכישה וזה הסכום שלדעתי הולם את הנכס גם אי אפשר לקרוא לו גם נכס

זה משהו רעוע ומוזנח לחלוטין.

יונתן יעקובוביץ: מי שלא זוכר לפני כמה ישיבות מועצה חברי גרי גוזלן העלה שאילתה או

הצעה לסדר לגבי פלישה למקום הזה והפיכתו לדברים שאסור לעשות שם

במיוחד במצב התחזוקתי של הנכס, אז אני אישית חושב ובגלל זה חשבתי

את השאלה מדובר פה באשת מקצוע שאנחנו צריכים לסמוך עליה ואם זאת

העמדה שלנו אני חושב שאנחנו צריכים לתמוך בזה.

תמי גרוסמן: אבל אנחנו רוצים לשאול בכל זאת יש לו"ז לדבר הזה? מה הולך להיות

שם?

איל פביאן: קארין למה אתם לא עושים איזה מכרז אולי להגיש הצעות אולי מישהו

ישלם יותר.

עו"ד קארין שדה: אני מזכירה מדובר בנכס מוזנח שפלשו אליו.

אלעד צדיקוב: אז מה יש עוד הרבה נכסים נטושים והרבה אנשים היו רוצים לקחת

ולהשביח אותם.

"חבר" – הקלטה ותמלול

47

02085 ב.ש.ג

עו"ד ענת בהרב: הנכס מעולם לא הועבר לבעלותנו, בזמנו העירייה ויתרה על היטל השבחה

ומסרו לנו את המרתף הזה, במהלך הזמן הנכס הזה מעולם לא נרשם על

שמנו בלשכת רישום המקרקעין כל אחד טען שהצד השני הפר אותו,

העירייה היתה אמורה לקבל אותו לשימוש מסוים, היא לא הצליחה

להשמיש את המרתף לשימוש הזה ולכן למעשה חזרנו אחורה, החזרנו להם

את המרתף ואנחנו מקבלים את התמורה.

תמי גרוסמן: אוקיי והוא התחייב לעשות משהו בזמן סביר או שהוא קיבל את זה עכשיו

וזהו ואנחנו לא יודעים מה הולך לעשות עם זה בכלל.

אהוד לזר: חברים התמונה ברורה.

עו"ד קארין שדה: נעשה פה מהלך שבמקום להגיד תודה אנחנו רק מתלוננים.

תמי גרוסמן: אני רק שואלת אנחנו יודעים לאן הוא הולך הוא יכול להשאיר את הנכס

עכשיו עוד פעם 20 שנה בלי שהוא יעשה איתו שום דבר או שיש התחייבות.

עו"ד ענת בהרב: זה שימושים שהתב"ע מתירה אותם כמו שגם העירייה יכלה לעשות.

אהוד לזר: התמונה ברורה.

אלעד צדיקוב: בואו תתנהגו ככה בכל הנכסים העירוניים וזהו למה הדברים לא שקופים.

תמי גרוסמן: אתם לא עונים על שאלה בסיסית, שאלת שלוש פעמים האם הוא התחייב

לזה שהוא באמת הולך לשפר את הנכס הזה ולעשות שם משהו או שהוא

יכול עכשיו עוד 20 שנה לא לגעת בו.

אלעד צדיקוב: תבדקו כמה זה שווה, תבדקו מי רוצה לקחת את זה, אולי 10 אנשים רוצים.

תמי גרוסמן: שקארין תגיד אם במסגרת העסקה הזאת היתה איזה שהיא התחייבות

שלו.

עו"ד קארין שדה: התשובה שלילית אני לא חושבת שההסכם אמור לעגן איזה הוא סעיף מה

הוא עתיד לעשות, וואנס אני מחזירה לו את החזקה בנכס וזה לא שלי אין

זה מענייני מה הוא הולך לעשות שם.

אהוד לזר: התמונה ברורה העסקה על פניו מצטיירת כעסקה מצוינת עבור העירייה

וניהול נכון של ההליך וישר כוח קארין על העבודה ועל ההישג לטובת

הציבור. מי בעד אישור ההסכם? פה אחד.

אלעד צדיקוב: אני נמנע אין הערכת שמאי אין שום דבר. אני הייתי שם מר ראש העיר 600

מ"ר בהרצליה, 400 אלף ₪ אתה לא קונה חנות של 15 מ"ר בסוקולוב.

משה פדלון: אי אפשר להביא לשם אנשים אי אפשר.

איחוד וחלוקה בהסכמה

רינה זאבי: איחוד וחלוקה בהסכמה.

קארין שדה: אנחנו מדברים על איחוד וחלוקה בהסכמה, אנחנו מדבירם על תכנית

"חבר" – הקלטה ותמלול

48

02085 ב.ש.ג

שנמצאת באזור התעסוקה, היא בבעלות 3 גורמים, בעלות פרטית רמ"י

ועיריית הרצליה, במסגרת איחוד וחלוקה אנחנו מדברים על עירוב תמהיל

שימושים, במסגרת איחוד וחלוקה הוחלף אותו שטח אנחנו מדברים על

שטח של דרך ממקום למקום דהיינו במקום הזה אין תשלומי איזון כי

אנחנו מדברים על אותו ייעוד ועל אותו שטח של דרך אין פה למעשה איזה

שהיא נפקות מבחינת תשלום, אבל אנחנו נדרשים לאשר את זה כי זה

עסקה.

אהוד לזר: מי בעד? פה אחד. רק לציין לפרוטוקול שיונתן יעקובוביץ חבר המועצה

יצאה חוצה.

אישור הסכם לביטול חכירה רחוב גלי התכלת .32

רינה זאבי: אישור הסכם לביטול חכירה רחוב גלי התכלת .32

עו"ד קארין שדה: אנחנו מדברים על איזה שהוא, א' אנחנו מדברים על אישור הסכם לביטול

חוזה חכירה מדיניות של העירייה מלפני שנים, לאשר חכירות שלא הוסדרו

עד תומן, מדובר על חכירה הסכמית ולאור הבקשה לבטל ולאור הגורמים

המקצועיים שהגיעו למסקנה שלעירייה אין צורך בשטח החכירה הזאת

אנחנו מבקשים לבטל אותה. אנחנו מדברים על שטח של כ – 19.5 מ"ר

וראינו שלעירייה אין צורך בחכירה הזאת שנעשתה מקדמת דנא כמובן שזה

נתמך בהסכם ובחוות דעת מקצועיות ובמדיניות של העירייה ומבקשים את

הסכמת חברי המועצה.

אהוד לזר: פה אחד.

קול קורא למתן סיוע בעיקר לאומנים שהינם תושבי העיר הרצליה.

רינה זאבי: קול קורא למתן סיוע בעיקר לאומנים שהינם תושבי העיר הרצליה.

עדי זיו אנחנו מבקישם לפרסם עוד פעם קול קורא נוסף למתן סיוע מלגות לאומנים

באותו פורמט כמו קודם 3000 ₪, 5000 ₪ למשפחות חד הוריות, באותם

תנאים שפרסמנו ואישרתם בפעם הקודמת, פשוט התקציב שאושר בפעם

הקודמת היה 350 אלף ₪ ונשאר לנו כ – 200 אלף ₪ ורצינו לחלק אותם גם

לאומנים.

עו"ד ענת בהרב: מינינו בזמנו ועדה לקול קורא הקודם אותה הועדה תהיה לצורך הקול

קורא הזה.

משה פדלון: עדי תודה רבה על העבודה.

ירון עולמי: יש לי שאלה אם מאגר האומנים הוא אותו מאגר לא יותר פשוט להגדיל

להם את המלגות.

דובר: יכול להיות שזה לא יגיע לכולם לא יצליחו לפרסם יכול להיות הרבה

דברים.

ירון עולמי: אבל גם אם זה לא יגיע לכולם.

"חבר" – הקלטה ותמלול

49

02085 ב.ש.ג

אהוד לזר: זה מסקנה הבסיסית לא נכונה, אנחנו הרחבנו את מקצועות האומנות או

את תחומי האומנות בגינם אנחנו מעניקים מלגה, פשוט הרחבנו את זה

לתחומים רחבים יותר.

ירון עולמי: ניצול רק של 150 אלף מ – 350 אלף זה ממש כנראה היה לאקונה בראשון.

משה פדלון: ירון אחד יקבל 10 השני 0 הרחבנו את החלוקה.

אלעד צדיקוב: אני בעד המלגות האלה, אני רק חושב שצריך להרחיב את זה גם למקצועות

נוספים שנפגעו בתקופה הזאת כגון למשל מדריכי טיולים כל מקצוע שנפגע

למה שזה לא יורחב לכולם.

משה פדלון: אם החוק יאפשר לנו אנחנו ניתן.

עו"ד ענת בהרב: העירייה עשתה את זה בתחומים שהיא פועלת, היא פועלת בתחום

האומנות, אתה לא מתחיל לתת סיוע כללי לכל אנשי המקצוע זה המדינה

לקחה על עצמה, איפה שיכולנו עשינו את זה.

אהוד לזר: העירייה מפעילה אומנים בתחום התרבות, במה, מוסיקה הפנאי הזה

בתחום של האומנות ולכן יש סמכות לעירייה להעניק מלגות בתחומים

שהיא מפעילה, מדריכי טיולים זה קצת רחוק מהפעילות העירונית.

מאיה כץ: אני רק רוצה להגיד לך שיש לי מכר שהוא מורה דרך מדריך טיולים מקבל

יופי, יופי מענקים מהמדינה הרבה יותר ממה שהוא קיבל כשהוא עבד.

אהוד לזר: בואו נצביע, מי בעד פרסום כל קורא לתוספת ג'? פה אחד ישר כוח תודה

רבה עדי ותודה ענת הרעיון נהדר.

המלצות הועדה להעסקה נוספת.

רינה זאבי: המלצות הועדה להעסקה נוספת. יש לכם את השם מי בעד? אני לא אקריא

את זה.

אהוד לזר: פה אחד.

מאיה כץ: אני רק רוצה להעיר איזה שהיא הערה אמנם השם לא רשום אבל הגדרת

התפקיד כתובה ככה שזה מאוד קל להבין מי, אז פעם הבאה כשזה יוצא

החוצה תשימו את זה ב...

רינה זאבי: מאיה אבל כשאנחנו מסירים פרטים אתם שואלים אתם רוצים לדעת

פרטים במה מדובר.

מאיה כץ: רינה אני חושבת שרוב חברי המועצה פה מספיק את יודעת אינטליגנטיים.

אני אומרת הגדרת תפקיד היא כבר... יש יורת מידי פרטים.

משה פדלון: זה לא סיוע רווחה זה בקשה לעבודה נוספת בכייף.

המלצות הועדה לסיוע בדיור

רינה זאבי: המלצות הועדה לסיוע בדיור העברנו אליכם 2 פרוטוקולים מי בעד?

אהוד לזר: פה אחד.

מאיה כץ: שאלה קטנה איה ב – 28 לחודש יש טיול של הסייעות דרך הועד עובדים

"חבר" – הקלטה ותמלול

50

02085 ב.ש.ג

אתם מכירים דבר כזה, טיול של הסייעות עובדות עירייה צריך לבדוק פה

עם הבדיקות קורונה שלא יחזרו מטיול ותהיה הדבקה קולקטיבית אני לא

חלילה רוצה להיות זאת שהורסת להן טיול, אבל תבדקו את זה.

(מאיה כץ יצאה)

אישור מתן תמיכות

רינה זאבי: אנחנו מדברים על פרוטוקול מועדת תמיכות מ – 12/1/21 סעיף א' הסמכת

ועדת התמיכות המקצועית למתן מקדמות לשנת כספים ,2021 יש לכם פה

את כל הפירוט. השני זה דיווח בדבר העברת כספים בהתאם להתחייבות

העירייה במסגרת קול קורא, יוזמה ייחודית למתן לתמיכה לקבוצות גברים

נשים בענפי הכדור בליגות הנמוכות לשנת .2020 מי בעד? פה אחד.

אהוד לזר: פה אחד.

עו"ד ענת בהרב: אישור של המועצה מתייחס להעברת כספים שנעשתה דרך משרד הספורט

מ המדינה והנושא הראשון הוא סמכת ועדת התמיכות למתן מקדמות.

אהוד לזר: סעיף ט' איל פביאן נמנע.

"חבר" – הקלטה ותמלול