פרוטוקול ועדת מליאה מס' 47

עיריית הרצלייה

ישיבה מן המניין

שנערכה ביום שלישי בתאריך ,17.08.2021 ט' באלול, תשפ"א, בשעה 18:00

נוכחים:

מר משה פדלון – ראש העיר

מר עופר לוי – סגן רה"ע

גב' עופרה בל – סגנית רה"ע

גב' איה פרישקולניק – וסגנית ומ"מ

מר אהוד לזר – מנכ"ל

ג'ו ניסימוב – סמנכ"ל בכיר

עו"ד ענת בהרב קרן – יועמ"ש

מר רוני חדד – גזבר

מר צבי וייס

מר איל פביאן

מר משה ועקנין

מר אלעד צדיקובמר

יונתן יעקובוביץ'

גב' מאיה כץ

גב' תמר לרמן

מר אורן אוריאלי

מר איתי צור

מר יוסי קוממי

מר יריב פישר

דר' דרור בן עמי

שלומי אסולין

יעקב נחום

סדר היום :

סעיף 1 – אישור הפרוטוקול..........................................................................3

סעיף 2 -עדכון רה"ע ...................................................................................3

סעיף 3 – עדכון מנכ"ל.................................................................................4

סעיף 4 – התפטרות מר גרי גוזלן מחברותו במועצה .......................................... 14

"חבר" – הקלטה ותמלול

סעיף 5 – השבעתה של גב' פזית בכר מסיעת "קהילה, צעירים וסיבה נטו", לחברת

מועצה במקומו של מר גרי גוזלן:.................................................................. 14

סעיף 6 – שאילתות................................................................................... 14

סעיף 7 – הצעות לסדר............................................................................... 26

סעיף 8 – תב"רים..................................................................................... 56

סעיף 9 – הצעת שינויים (העברות מסעיף לסעיף) ותוספות (מילואים) שינויים – ..1 56

סעיף 10 – העברת יתרת עודפים בתקציב רגיל – מצ"ב. .................................... 57

סעיף 11 – בקשות למחיקת חובות................................................................ 57

סעיף 12 – הסכם הקצאה עמותת בי"כ ברית שלום .......................................... 58

סעיף 13 – אישור מתן תמיכות .................................................................... 58

סעיף 14 – מינויים.................................................................................... 60

סעיף 15 – אישור המועצה לניהול משא ומתן לצורך רכישת תווי קנייה שלא בדרך

מכרז ..................................................................................................... 60

סעיף 16 – מדיניות העירייה בנוגע לענף כדורסל גברים תחרותי.......................... 60

סעיף 17 – המלצה הועדה לסיוע בדיור .......................................................... 69

סעיף 18 – שונות...................................................................................... 69

"חבר" – הקלטה ותמלול

פרוטוקול

משה פדלון: אני שמח לפתוח את ישיבת המועצה יום .17.08.2021 בבקשה ג'ו.

סעיף 1 – אישור הפרוטוקול

ג'ו ניסימוב: אישור פרוטוקולים 45 ו-46 מאושרים לא התקבלו הערות.

סעיף 2 -עדכון רה"ע

משה פדלון: שוב, ערב טוב מכובדיי כולם. עיריית הרצלייה מברכת את המרכז

הבינתחומי על הפיכתו לאוניברסיטה וזה הפך לפני שעה קלה. יום

מרגש עבור המרכז הבינתחומי והעיר הרצלייה. המועצה להשכלה

גבוהה, המל"ג, החליטה להפוך את המרכז הבינתחומי לאוניברסיטה

שמעתה תקרא אוניברסיטת רייכמן. זה יום גדול עבור המרכז

הבינתחומי ועבור העיר הרצלייה. כל התודות מגיעות למייסד ולנשיא

המרכז פרופסור אוריאל רייכמן. איש של חזון וחינוך שהוביל את

המרכז להישגים חסרי תקדים ברמה הלאומית והבינלאומית בזכות

שיתוף הפעולה והרצון הטוב. קיימים קשרים טובים ופוריים בין

הרצלייה ובין המרכז. הקשרים כוללים שיתופי פעולה במגוון רחב של

מיזמים התורמים לעיר ולתושבים, וגם לסטודנטים. אז באמת מכאן

בשם חברי המועצה ובשמי ברכה והערכות למרכז הבינתחומי, והמרכז

הזה יגיע עוד להישגים נוספים עם כל המשמעויות. הנושא הבא,

קורונה. המצב הוא לא טוב, כמו שאמרתי לפני שנה וחצי המצב קשה,

מסובך, מורכב ומאתגר. נכון להיום בעיר הרצליה 540 מאומתים, העיר

עיר כתומה. ,6.77 כלומר אנחנו נוגעים כמעט באדום, אדום זה .7.5 יש

לנו 1590 מבודדים והעירייה יחד עם המנכ"ל, יחד עם כל הצוותים

המקצועיים, גלעד, עדי, כל הצוותים הרפואיים עושים הערכות מצב.

אנחנו ממשיכים עם בדיקות בספורטק. ביום חמישי נחל בשער העיר

בחיסונים לכולם ואנחנו גם נערכים לאותם בדיקות סרולוגיות

לתלמידים, לתושבים, גם באמצעות פיקוד העורף וגם באמצעות גופים

פרטיים. כאמור המצב הוא לא טוב, אנחנו באי וודאות לגבי שנת

הלימודים וחגי ישראל ונערכים לכלל התרחישים. אנחנו לקראת סיום

שיפוצי הקיץ בבתי הספר, המנכ"ל, אני ויחד עם הצוות המקצועי ערכנו

סיור מקיף בתחילת השבוע, בין אם זה בבית ספר ברנר, בית ספר

הדמוקרטי החדש, תיכון ראשונים, בית ספר גליל-ים, בית ספר תיכון

חדש גם, וזה המקום באמת להודות לכל העוסקים במלאכה. ממנכל

העירייה, דרך סמנכ"ל, דרך מנהלי אגפים. באמת כל האנשים עושים

עבודה מדהימה ולוקחים את מוסדות החינוך שלנו וממש משדרגים

אותם מהמסד ועד הטפחות, וזה המקום להודות להם, לכולם. איתנות

כספית, השבוע פורסם שהעיר הרצלייה קבלה שוב את מה שאתם

"חבר" – הקלטה ותמלול

מכירים הטריפל, או מה שאנחנו קוראים AAA איתנות כספית איתנה,

טובה. זה רק אומר שהניהול הכספי מתנהל באיכויות, במקצועיות תחת

שרביטו של המנכ"ל והגזבר וכל הצוות. שוב, להודות לכל העוסקים

במלאכה. אנחנו גם נערכים לחגי ישראל, בתי כנסת ברחבי העיר, אנחנו

נערכים מה יקרה אם יהיו הגבלות נוספות, אז גם כאן אנחנו נערכים

לכל התרחישים, וגופי העירייה השונים קבלו מאיתנו הנחיות. אלו

הדברים שלי ואני מבקש באמת, אני רוצה לקיים את הישיבה כמה

שיותר קצר כדי להימנע חס וחלילה מהתארכות יתר והדבקות, אז

בבקשה.

ג'ו ניסימוב: מנכ"ל בבקשה.

סעיף 3 – עדכון מנכ"ל

אהוד לזר: אז אני מרחוק, אני אשתדל בעדכונים לקצר ודווקא להאריך יותר

בסעיף שבקשתי לשים על סדר היום, תכף אסביר. עדכונים כלליים לגבי

מחלקת הנגישות, קיימנו אירוע משולש של מחלקת הנגישות וסינמטק

ואגף הרווחה, שהמטרה שלנו הייתה להקרין סרטים רגישים

קוגניטיבית לאנשים עם מוגבלות. זה היה אירוע חדשני, מאוד מוצלח

ויפה. אגב שאיפה אז עברנו כמו שאתם מבינים לשינוי בתחום פינוי

הגזם והפסולת, מתחילת החודש. הרעון לשפר את השירות שאנחנו

נותנים בנושא הזה. אנחנו נערכים לפתיחת שנת הלימודים מבחינת

גינון, ניקיון, אבזור וכדומה. היערכות לחגי תשר"י, שטיפת הפחים,

שטיפת מרכז העיר, ארגון המרכזים המסחריים, וכמובן שינויים בפינוי

אשפה (לא ברור) . דוברות ממשיכים לעדכן בתחום הקורונה, נערכים

לפתיחת שנת הלימודים והבנייה החדשה והשיפוצים, ומלווים את

הקמפיין שבאה בעצם להתמודד עם תופעת צואת הכלבים. אגף החינוך

נערך לפתיחת שנת הלימודים, אנחנו מתחילים השנה מספר תוכניות

ייחודיות, בין היתר תוכנית ממריאות לנערות, תלמידות, מחשבים

לתלמידות כיתות י' ומעלה בשיתוף עם וועד ההורים העירוני, וכמובן

גורמים נוספים. אגף (לא ברור) ממשיך בהרחבת חדרי ה-makers

לעידוד חשיבה יצירתית. הוספה 8 חדרי makers עד כה. אגף חינוך

הקצה אשכולות למידה לכל 3 בתי ספר יסודיים, 3 בתי ספר יסודיים

מבחינת פעילות פדגוגית. ותוכנית hub נפתחה לראשונה בצוותי חינוך

שזה בעצם מרחבי יזמות והכשרה ייחודיים למורים. גזברות ציין ראש

העירייה את הזכייה ב-(לא ברור), בטריפל ,A ברור לכולכם שזה מעיד

על התנהלות פיננסית שקולה וזהירה, וכמובן תודה לכל צוות המנהל

הכספי. אגף התקשוב השיק באחרונה את מערכת המטרו. מערכת

המטרו זה מערכת שכוללת את כל הפעילויות, אטרקציות, אירועים

"חבר" – הקלטה ותמלול

שיש בעיר הרצליה ומפרסמים אותם לציבור. אנחנו מעבירים את

החמ"ל העירוני מבית יד לבנים לפה לעיריית הרצלייה למבנה שלנו,

ופתחנו כמה שכבות ב-.GIS אחרי ראש השנה אנחנו מתחילים בהכשרת

מובילי חדשנות באגפים כדי לעודד את החדשנות בעירייה. מנהל הנדסה

החלו עבודות (קטיעה בהקלטה) בתו הירוק, יש גם עבודות במחלף

הסירה, אתם מכירים. לשכת התכנון המחוזית החליטה על הפקעת

תוכנית מתאר באזור התעסוקה, יש 2 תוכניות משמעותיות (לא ברור)

רשויות שנמצאות על המדוכה, שיכון גורדון בצומת כדורי. (לא ברור)

מתקדמים, או לקראת סיום של אירועים במסגרת קיץ מוגזם, היה לנו

את פסטיבל הבירה ב-4 ו-5 האחרונים, היו מצוינים. אנחנו יודעים על

עוד כמה תהליכים יותר משמעותיים, בין היתר הקמת מנהל התפעול

שאנחנו נצרף לכם בהמשך הדרך, ותוכנית עבודה מקושרת תקציב.

עכשיו אני רוצה לעבור לתיקון קצר על הכנת תוכנית הערכות לשינויי

אקלים. בחרתי להביא את התוכנית בשלב הזה כי יש הרבה מאוד

שאלות שלכם חברי המועצה, גם שאילתות, גם הצעות לסדר וגם

התעניינות של החברים בתוכנית. ולכן בחרתי להביא את העדכון בנושא

הזה. אני רוצה לציין שהתוכנית הזו שהופקה באה לידי דבר ונעשתה

בהנחיית ראש העירייה ובליווי צמוד של הוועדה לאיכות הסביבה

והעומדים בראשה, דרור וירדן, יחד עם צוות עירוני שלם. אז אני אציג

בכמה מילים את התוכנית שלנו ואנחנו נביא אותה בהמשך גם את

התוכנית המפרטת, זו איזושהי מצגת שמסכמת את התהליכים. אז אני

אשתדל לרוץ על זה ממש במהרה, אני חושב שזה ייתן איזושהי מסגרת

עיונית להמשך שאילתות. התוכנית נקראת הרצלייה ,2030 היא עוסקת

בהערכות העירייה לשינויי אקלים וקראנו לה מגויסות מקומית

לחשיבה לבעיות, זה בעצם המסגרת הוויזואלית שלה. אז כמו שאמרתי,

כמו שהעירייה נתנה הנחיה לפני שנה פלוס להתחיל להיערך לשינויי

אקלים ולסייע ככל שניתן גם למאמץ הגלובלי להימנע ולצמצם ככל

שניתן את הפליטות, ואת גזי החממה. מבחינה מתודולוגית מה שעשינו

בשנה האחרונה זה הגדרנו יעדים להיערכות ליעד 2030 שזה שנת היעד

של התוכנית. מיפינו את השותפים ובעלי העניין לקידום התוכנית,

הצבנו יעדים לידי הפחתה בפריסה רב שנתית בדגש על פחמן, ובנייה של

קרקעת עבודה רב שנתי משמעויות תקציביות. מבחינת העקרונות

היישומיים של התוכנית אז יש פה צוות עירוני משולב שהוא מונה הרבה

מאוד מתכנון עירוני, כלכלה עירונית, טכנולוגיה, קיימות, היחידה

הסביבתית כמובן, עם משפטית. כל הגורמים בעצם נמצאים בעירייה אז

הוגשו לצוות אחד שעובד בצורה מאוד אינטנסיבית על התוכנית הזאת,

"חבר" – הקלטה ותמלול

הוא מלווה מקצועית על ידי ד"ר אורלי רונן מאוניברסיטת תל אביב

שמלווה אותנו גם בהיבטים המדידים, בהיבטים התיאורטיים וגם

בהיבטים הפרקטיים. הרעיון של התוכנית זה לעגן משאבים, זה לחשוב

הוליסטית על כל הפעולות שהעירייה עושה בעצם גם מבחינה תכנונית

וגם במרחב הציבורי מתוך כוונה לדייק את הכוונות שלנו, מתוך כוונה

לעשות את הדברים שאנחנו עושים עם ראייה סביבתית, ומתוך ככה אני

אומר שההנהלה, ראש העירייה, חברי המועצה הוועדה (לא ברור)

ושותפים לדרך, התהליך הוא מאוד שקוף, אנחנו הצגנו אותו הרבה

מאוד פעמים, גם עשינו כנס משאבים וגם בחלק מהתהליך הזה אנחנו

נוביל שינוי ארגוני שהיחידה הסביבתית שתעסוק בקיימות ואקלים

תהיה גוף מטה שבסופו של דבר כפופה אלי. הגורמים העירוניים שלקחו

חלק או לוקחים חלק בתוכנית. מבחינת (לא ברור) עבודה אנחנו

נמצאים עכשיו בין השלבים 6 ל-7 אחרי שבעצם הצגנו גם את התוכנית

לתושבים במסגרות כאלה ואחרות, אנחנו נמצאים עכשיו בשלב של

כתיבת היעדים ברמה הכמותית, ונביא אותה לאישור סופי את החוברת

עצמה לקבלת ברכת הדרך גם של המועצה. מבחינת המטרות זה בעצם

אחד להעירך לשינויי אקלים, להכין את העיר לכל מה שהולך לעבור

עליה ב-10 שנים הקרובות, ו-2 סיוע למאמץ הגלובלי להפחית את

פליטת גזי החממה, אלו 2 הפרקים המרכזיים. אנחנו עוסקים ב-9

פרקים שהפרק הראשון כרשות חוקית אנחנו שמנו לעצמנו מספר יעדים

לתכלל ולנהל את האיום הקיצוני של התהליכים שקשורים לחוף הים,

גם למנוע את השחיקה של המצוקים וגם להיערך לעלייה בהיקף מי

הנגב שהולכים לפקוד את המצוקים, ומתוך כך להטמיע את הפתרונות

המתאימים לתוכניות העיקריות שלנו. וגם ליישם מתודולוגיה ניהול

בחוף הים שנקרא מודל ICCM שאנחנו מאמצים, וכמובן להיערך

לעתות סערה, לעליית המים, מצבי קיצון שיכולים לקרות בתרחישים

מסוימים. הפרק השני עוסק בחום העירוני, ברצון להוריד, להצניח את

הטמפרטורות של העיר, אתם כולכם עכשיו, אנחנו נמצאים בשיא הקיץ

באוגוסט. כולנו יודעים כמה קשה לגור בעיר בשפלה או באזור המרכז

ואנחנו מבינים שאנחנו רוצים להוריד את הטמפרטורות בעיר, ומתוך

כך אנחנו מייצרים תוכניות לטיפוח ושמירה על מערכות אקולוגיות,

קידום מה שנקרא היער הימי. לפי תוכנית מתאר שתכלול הוספה של צל

טבעי מלאכותי, כולל התייחסות שימור נטיעת עצים, הצללות מסוגים

שונים, גם טבעיות וגם מלאכותית. תוכנית תו עירוני של נטיעה של

עצים, הסרת חסמים בנושא נטיעות, (לא ברור) הנחיות תכנוניות וגם

הנחיות מרחביות, שלב היתרי ובנייה ביחס לטיפול בעצים. תהיה לנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

יחידה עירונית לטיפול משאב העץ, עדכון מדיניות הגיזום העירונית,

קידום תכסית ירוקה במרחב הציבורי והפרטי והקמה של קרן פיצוי

נופים. עשינו גם כמה פיילוטים בעיר גם בצפון העיר וגם במרכזה כדי

לבחון את ה-(לא ברור) בשעות מסוימות לאורך יממה כדי להבין איפה

אנחנו יכולים לסייע מבחינת הפעולות של ההצללה וקירור. עשינו את

זה גם ברמת הרחוב, גם ברמת הדופן וגם ברמת התשתיות, יש לנו את

הסקרים אצלנו. בהמשך שאנחנו נציג את התוכנית כולה תוכלו לראות

את הנספחים האלה. הפרק השלישי עוסק בחוסן הקהילתי וההיערכות

לחירום. אנחנו מבינים שבאירוע חירום שאנחנו כבר מתורגלים לראות,

אם זה אירוע זפת, אבל אם זה גם שיטפונות, שריפה, צונאמי, הפסקת

חשמל למשך זמן ארוך, אנחנו צריכים לדעת שהקהילה ביחד איתנו

ערוכים מבחינת החוסן שלנו והמוכנות שלנו לפרקי זמן ארוכים שבהם

אנחנו נהיה באירוע. ולכן החלטנו ליישם ולאמץ את מודל הרובעים של

המכון למדיניות נגד טרור בבינתחומי. אנחנו מחלקים את העיר זה לא

,10 ל-11 רובעים גאוגרפיים שבמסגרת הזו אנחנו מכשירים את

הקהילה בכל אחת מהרובעים האלה לתפקד במצבי חירום בצורה

עצמאית בתיאום עם גורמי העירייה השונים. בהמשך לכך אנחנו

מתעסקים גם בתחום הבטחון התזונתי, אנחנו חושבים שאיכות המזון

תדרדר לאורך השנים, אנחנו רוצים להבטיח שגם מוסדות החינוך שלנו,

גני הילדים והצהרונים ימשיכו לקבל את המזון הטוב ביותר על אף

ההשפעה הקלינית. הפרק הרביעי עוסק במשאב המים, מדיניות מי

הנגר. אנחנו עושים בשנים האחרונות ונמשיך לעשות את זה ביתר שאת

להסתכל על משאב המים כמשאב מרכזי מאוד, ומתוך כך אנחנו נרצה

לייצר פתרונות אחרים למי הנגר. לא לנקז אותם לחוף הים אלא לאגור

אותם, לחלחל אותם, ולהחזיר אותם לאדמה במקומות מסוימים כדי

גם להעשיר את האקוויפר וגם לייצר (רעש רקע), וגם לייצר עוד מים

לשימוש בתוך המערכות האקולוגיות. אנחנו עובדים להפריד במערכות

המים והביוב שוב מאותם שיקולים סביבתיים ולפתח מערכות

טכנולוגיות כמו ביו-פילטרים לשימוש מיטבי במי הגשמים, אלו סוג

הפתרונות שאנחנו כוליים בתוך התוכניות שלנו שהם ברמה אסטרטגית

תוכנית מתאר, תוכנית סטטוטורית וגם מסמכי מדיניות שאחר כך (לא

ברור). בתחום המיטיגסיה הפחתה בעצם של הפלטות אנחנו עוסקים

הרבה מאוד עם החברה המקיימת מתוך כוונה לאפשר לכמה שפחות

כלי רכב פרטיים להתנייד וכמה שיותר מערכי תחבורה להסעת

תלמידים להיות בעיר, אז אנחנו מקדמים ביתר שאת פרויקטים של

חבורה מטרופוליטנית מעיר לעיר, רכבת קלה, מטרו, אופני דן וכדומה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

מערכת לבקרה על הרמזורים שהתחילה לפני כמה שנים, שנתיים שלוש,

אנחנו ממקסמים את הפעילות שלה. מייצרים עוד פתרונות תחבורה

שיתופית demand by ,shuttle עוד שאטלים במימון. תוכנית שבילי

אופניים (לא ברור) לפתח, קידום תחבורה חשמלית והיערכות להגעה

של הרכב החשמלי גם הפרטי וגם הציבורי לתוך העיר. קדמה מערך של

מיקרומוביליטי בסוגים שונים של מיקרומוביליטי וגם בחשיבה על

אזורים ללא רכב פרטי, זוהי התוכנית לשבילי אופניים. הפרק השלישי

עוסק באנרגיה מתקיימת והתנהלות אנרגטית. אנחנו מבינים שאנחנו

רוצים לייצר עוד ועוד מקורות אנרגיה מתחדשת, פחות מזהמת, בעיקר

ממקומות סולריים, ולכן יש לנו תוכנית שכבר יצאה למכרז, תוכנית

פריסת של מערכות פוטווולטאיות גם על גגות עירוניים, שימו לב, גם על

גגות פרטיים, אנחנו מעגנים את הקהילה למאחזים משותפים כדי

שנוכל להשיג כמה שיותר ייצור של חשמל נקי. החלפה ושדרוג של

מערכות עתירות אנרגיה, ממשיכים להחליף את תאורות הלידים, (לא

ברור) מיזוגים ועוד מערכות נוספות עתירות אנרגיה. מהלכים נוספים

של חשמול צי הרכב, כניסה של רכבים היברידיים חשמליים גם לצי

הרכב העירוניים. אנחנו נמצאים בשיא פעילות מול האיחוד האירופי

בתחום האנרגיה המתחדשת, אנחנו שואבים ידע מערים רחבות בעולם

במסגרת פרויקט ה-matchup של האיחוד האירופי. הפרק השמיני

עוסק בתכנון מקיים, שבו אנחנו משלבים ומטמיעים בתוך מערכת

התכנון והבנייה שלנו גם הסטטוטורית וגם הרישוי תקנים מאוד

מחמירים של בניה ירוקה, דירוג אנרגטי, גגות ירוקים וכחולים. אנחנו

מטפלים אחרת מבחינה תכנונית במרחב הציבורי, רוצים ליצור רצף של

שצ"פים, גינות כיס, להפוך עוד אזורים לאזורים שיכולים להכיל place

,making (לא ברור) של חיים. התוכניות שלנו גם בהתחדשות עירונית

וגם בהתחדשות אזור התעסוקה וגם תוכניות חדשה כוללות הרבה

מאוד עירוב שימושים כדי לאפשר כמה שיותר שימוש נבון בקרקע

לצרכים ציבוריים וצרכים ירוקים. והעדפה של התחדשות עירונית על

פני בנייה בשטחים הפתוחים מתוך כוונה לזהות את ההזדמנויות

הסביבתיות שיש בהתחדשות עירונית ולהכניס אותם, אם זה שבילי

אופניים ואם זה ניהול ירוק של המרחב ואם זה עוד כלים טכנולוגיים

כאלה ואחרים כדי לחסוך בעצם אנרגיה. זה שם, ואלו דוגמאות לכלים

שאנחנו מתייחסים אליהם בתוך התוכנית. אני אגיד משהו בהקשר

הזה, זה לא הכול מההתחלה, וזה לא הכול יש מעין, אנחנו מארגנים

מחדש את התפיסות ואת ההשקעות הפנימיות בעירייה לצורך תוכנית

אחת שמתייחסת להרבה מאוד ייצוגים וחברות ובעצם מנחה את כל

"חבר" – הקלטה ותמלול

תוכניות האב, תוכניות העבודה והאסטרטגיות בעירייה. אני לקראת

סיום. הפרק השמיני מתייחס לתחום הפסולת, ואנחנו ממש מכינים את

התוכנית האסטרטגית לטיפול בפסולת מתוך כוונה לייצר הסתכלות

אחרת על פסולת אורגנית, פסולת רטובה, סוגים שונים של פסולת

שמיועדת למחזור. מקדמים מאוד את ההפחתה במקור מתוך כוונה

לצמצם את ה-,foodwaste צמצום המזון, עיר ללא פלסטיק וכדומה.

ומייצרים מערך של קומפוסטרים, גם ברמת הבניין השכונה והאזור כדי

לאפשר גם לקומפוסטרים ארוגניים וגם לקומפוסטרים שאינם

אורגניים להתקיים ולהמשיך לתת מענה למי שמשתמש עדיין בנושאים

האלו, לדוגמאות לפרויקטים שאנחנו עוסקים בהם. הפרק האחרון

עוסק בחינוך הסברה ושיתוף הציבור. אז בעצם מערכת החינוך שלנו

תשלב תיק יסוד בנושא החינוך לקיימות בשיעורי אקלים. כל הכיתות

וכל מסגרות החינוך בעיר יקבלו תוכן אחר בהתאמה שעוסק בחינוך

לקיימות ושינוי אקלים מרמת גני הילדים ועד רמת התיכון. מובילי

שינוי באגפים, בבתי הספר, בקהילה, וכמובן תוכנית מקיפה לשיתוף

הציבור כדי שגם הציבור יהיה שותף בתהליכים שאנחנו עושים, והוא

כבר שותף במספר הזדמנויות ששיתפנו ציבור הבאנו להשבחה של

מעורבות ציבורית בתהליך כדי לייצר שינוי של ממש. הצעדים הבאים,

וזה הסוף, אנחנו מסכמים בראש צוות כתיבה שמסכם את העובדים

האיכותיים והכמותיים, אנחנו נעמיד תקציב לכל אחד מהפעולות האלו,

כמובן (לא ברור) תקציבים קיימים. יהיו נוספות אבל זו העבודה של

העירייה, וקבלת ברכת הדרך ממועצת העיר. כך נראית טיוטת התוכנית,

זה יהיה מסמך מאוד מקיף עם התייחסות לכל הפרקים תוך ירידה של

רזולוציות של יעד, טווח שנת יעד, חישוב עלות תועלות ופעולות נדרשות

בתוך סעיפי התקציב ובתוך סעיפי העבודה ותוכניות העבודה. זהו,

תודה.

משה פדלון: תודה למנכ"ל, יש לך עוד בסקירה, אהוד?

אהוד לזר: זהו, סיימתי.

משה פדלון: אז בו תמשיך.

איתי צור: אפשר לבקש בקשה קטנה? אם אפשר בספר התקציב שיצא בדצמבר

אולי אפילו לעשות גם אם זה אפילו כפול שהיה איפשהו, נורא קשה

לחלץ את כל הסעיפים הרלוונטיים לתוך הדבר הזה, אם אפשר לשים

את זה רגע בצד שנראה מה שנקרא היערכות 2030 ואת כל הסעיפים

התקציביים כדי שנראה שבאמת נוכל לעקוב אחרי הדבר הזה.

אהוד לזר: אין בעיה, זה יהיה תהליך שלא ייקח חודש או חודשיים,

אנחנו כרשות עוברים בכלל, באופן כללי לראייה של הכנת תוכניות

"חבר" – הקלטה ותמלול

עבודה מאושרות תקציב. אז תוכנית העבודה יש היערכות לשינויי

אקלים היא תוכנית מאוד מורכבת מבחינה תקציבית כי היא ניזונה

הרבה מאוד מהסעיפים הקיימים ולכן התהליך הזה לא יקרה באישור

התקציב הקרוב אלא תוך שנת העבודה .2022 בסוף אנחנו נרצה לעבוד

בכל התוכנית הזאת מתורגמת בעצם לסעיפים מרכזיים מתוך ספר

התקציב הרגיל והבלתי רגיל.

משה פדלון: תודה מנכ"ל. עוד דברים שאתה רוצה להוסיף מנכ"ל?

אהוד לזר: זהו.

יריב פישר: אהוד רק דבר אחד שם, יכול להיות שפספסתי אבל גם כשמדברים על

השינוי באקלים מה שקורה כרגע בעיר וההסתברות שאירועי טבע

מטורפים יקרו היום ולא פעם ב-20 ו-30 שנה, הרי מה קרה בתורכיה עם

ה-100 מל, לזה לא ראיתי התייחסות איך אנחנו הולכים,

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: מי נגר, הנושא של הניקוז, הנושא של השיטפונות. נושא הצונמי גם לזה

התייחסנו בכך שיש סבירות שבעקבות עליית טמפרטורות יהיו יותר

אירועים קיצוניים בחוף הים וגם לזה אנחנו נערכים. יהיו תרחישים

וסיכונים ורגישויות בתוך התוכנית עצמה, תרחישים מסוימים שיכולים

להתרחש. אני רוצה להגיד לכם שגם את ההכשרה של הרובעים, הרובעי

חירום אנחנו מתרגלים אותם גם על אירועי טרור אבל גם על אירועים

אקלימים בין היתר, שריפה, שטפון, צונאמי, התפוררות של המצוק

החופי, הפסקת חשמל ארוכה בעקבות קריסה של מערכות הקירור,

הפסקת מים וכדומה.

משה פדלון: יריב, רק להוסיף שאנחנו לחצנו על הרכבת לבנות את המובל מתחת

למסילה, זאת אומרת יש להם מובל היום בקוטר של 30 ס"מ והיום הם

שמים מובל של מטר וחצי, והם הבטיחו לסיים את העבודה בספטמבר

הקרוב. הם עובדים בהשקעה של מיליונים רבים וזה יקל עלינו, הרי כל

שנה תחנת הרכבת והסביבה, אני גם הנחיתי את המנכ"ל השבוע שיוקם

צוות ברשות סמנכ"ל שבא לטפל בכל הנושא של טיפול מנע במערכות

הניקוז שלנו, לוודא שכל מערכות הניקוז יהיו פתוחות, תעלות לבדוק

פיזית אחד אחד, אני רוצה לקבל דיווח על כלל הניקוזים שטופלו.

יריב פישר: אהוד אומר יותר מזה בעצם, צריך להתכונן לאירועי קיצון.

יונתן יעקובוביץ': גם אם כל התעלות ניקוז יהיו מצוחצחות, אם ירד פה הגשמים שצופים

שיבואו כל העיר הזאת תוצף בדיוק כמו שאם יבוא לפה צונאמי אז

כנראה שכל העיר הזאת תוצף, אני יודע שאתה ככה, אבל בסופו של דבר

צריך גם לעשות משהו חוץ מהכותרות שאנחנו מדברים עליהם.

משה פדלון: אתה שוב פעם משתמש בכותרות,

"חבר" – הקלטה ותמלול

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ': הכול היה כותרות, כותרות יפות אגב, אבל הכול כותרות.

דובר: מה הפתרון?

יונתן יעקובוביץ': אני אסביר לך, אם תחכה עוד חצי דקה אני אגיד לך לפחות 2-3

פתרונות.

דובר: בסדר.

יונתן יעקובוביץ': דבר ראשון כל העניין, ניקח את העניין של הצונמי למשל, אז כמובן

שבעיר אנחנו עושים את הכסת"ח שאנחנו צריכים לעשות ואנחנו שמים

שלטים שאומרים לכם איפה לרוץ. שתבינו שבצונאמי שהיה ביפן המים

הגיעו 10 קילומטר פנימה לתוך היבשה. אתה יודע מה זה 10 ק"מ

פנימה לתוך היבשה? זה אין הרצליה, בסדר? אז כמובן שיבואו פה

עכשיו אפשר לבנות קירות מים גדולים וזה, קירות מים של 20 מטר לא

עזרו שם אז.

ג'ו ניסימוב: אנחנו בסוף אגן הים התיכון ולא,

יונתן יעקובוביץ': ג'ו, תבדוק מה האיומים שיש לך. בתור בן אדם שטיפ טיפה מבין בדבר

מבין בדבר הזה הייתי שמח אם היית שומע לפני שאתה נותן פה איזשהם היערות שאין

להן שום,

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ': האיום בסופו של דבר לצונאמי פה בארץ הוא לא מרעידת אדמה, הוא

מהר הגעש שיש לך בסיציליה שמספיק פעם אחת הוא מתפרץ כמו

שצריך מוריד חתיכה לתוך הים ואתה מקבל פה גל של 30-40 מטר, זה

הבעיה שלך. בסדר? עכשיו אחרי הצונאמי אני לא יודע אפשר לעשות

משהו אבל מה שבטוח צריך לראות מה המקומות הגבוהים ואיך בעצם

משנעים לשם את האנשים בצורה מאוד מהירה, לכן אני אומר שמהרגע

שהצונאמי פגע אז ביפן לקח 15 דקות אחרי שהכל נשטף. עכשיו אם

אנחנו מדברים למשל על הגשמים, ראינו את זה כבר בחורף האחרון,

דוברת: המיקרופון שלך לא עובד.

יונתן יעקובוביץ': לגבי העניין של הגשמים, תראו, מה שראש העיר אומר הוא נכון באופן

עקרוני אנחנו צריכים לדאוג שכל מערכות הניקוז יהיו הכי טובות והכי

מתוחכמות ושנחליף עכשיו את החלק הפנימי שם בחלקים שהמים

יזרמו יותר מהר, גם ישבתי על זה עם החברה של מחלקת הניקוז ונראה

שהם עושים עבודה טובה. אבל מה שאנחנו לא מבינים פה שאם ירד פה

באמת הגשם שעליו מדברים זה לא משנה מה תעשה עם המערכת ניקוז

שלך מערכת הניקוז שלך יותר מידי קטנה. אחת הסיבות שהקימו את

תאגידי המים זה בשביל להשקיע בכל הדברים האלה, הדברים האלה

לא קורים. המערכות ניקוז בעיר הרצלייה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

משה ועקנין: תאגידי המים לא עובדים על,

(מדברים ביחד)

דובר: עובדים רק ביוב ומים. ניקוז העירייה.

יונתן יעקובוביץ': הכסף שהעירייה מושכת כל שנה מתאגיד המים זה כסף שהיה אמור

להיכנס לתוך תשתיות הניקוז, זו הייתה המחשבה כשהקימו את

תאגידי המים. וזה שהפרידו בתאגידי המים בין הניקוז לביוב זה גם

דבר שאני לא חושב שהוא חכם כי בסופו של דבר לקח לנו הרבה זמן

להרים פה איזשהו צוות אחרי שנילי עזבה שמישהו באמת ייקח פיקוד

ואחריות על מערכת הניקוז. אבל בסופו של דבר אנחנו צריכים

להסתכל, הסיבה הכי גדולה, ואני חושב שאהוד ציין את זה בצורה

מאוד נכונה, אמרתי הכותרות הם טובות אבל צריך שהיה מתחת

לכותרות גם מעשים. העניים של הנגר העילי והעניין של הבנייה

המטורפת שקורת לא רק פה בהרצלייה, אלא בכל הארץ, בעצם לוקחים

שטחים פתוחים שבעבר היו סופגים מים והשטחים האלה היום לא

יודעים לספוג יותר מים. למה? כי זה מדרכות, זה בטון, זה כבישים

וכדומה. אז אני באתי והצעתי כמה פעמים, אני חושב שגם פה במועצה

וגם מול אנשי המקצוע לבוא לראות איך אנחנו פותחים את הקרקע

במקומות שאנחנו יכולים. במגרשי חניה גדולים, בכל מקום שיש חניה

של מכוניות, מבחינתי המכוניות יכולות לחנות על אדמה הם לא צריכות

להנחות על בטון וככה יהיה לך אפשרות חלול הרבה יותר גדולה. דבר

שני אנחנו רואים עכשיו את כל השריפות שקורות בכל מקום, דרור

בטוח יסכים איתי. מה קורה אם עכשיו מתחילה שריפה באופלוניה?

עזוב את זה שתצטרך לפנות את התושבים, היושב שקיים היום

במסגרת כל הצמחייה וכדומה, אם אנחנו רואים מה קורה בירושלים,

מספיק אם עבריין אחד או אפילו בן אדם אחד חסר ידע הולך וזורק

איזה בקבוק זכוכית שם והוא מדליק שם את הזה, איפה אנחנו נמצאים

היום? היום? זה כל מה שאני אומר. אנחנו צריכים לראות חוץ

מהתוכניות לטווח הארוך שמסתכלים מה יהיה ב-2030 ו-2025 כבר

היום במסגרת כל התוכניות של התכנון והבנייה לבוא וליישם את

הדברים האלה ולא להגיד אחרינו יבוא המבול. התוכניות שיושמו עוד

10 שנים כשאנחנו רואים כבר עכשיו איך הכול מתפרק,

משה פדלון: רק להזכיר לך שאני אישית חתמתי על ההזמנות של 30 מיליון שקל

ניקוז נווה ישראל, מה שלא עשו 70 שנה. מהרב קוק ועד בן גוריון, רחוב

צר היום מקבל ניקוז חדש, ז'בוטינסקי קיבל ניקוז חדש, איפה שאנחנו

פותחים שמים ניקוז חדש ומודרני שמותאם למציאות המשתנה.

יונתן יעקובוביץ': משה אין בינינו ויכוח. אני אומר מה שאתה עושה דבר ראשון מעולה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

אבל אתה בשביל שאתה תוכל להחליף את כל הניקוזים בכל העיר, לא

שזה אשמתך, אין לעירייה את הכסף הזה. זה כספים שאני מדבר פה על

מיליארד, שני מיליארד שקל ללכת להחליף את כל מערכות הניקוז

בעיר. אבל תבינו, זה מה שנדרש כדי להציל את העיר הזאת מהצפות,

משה ועקנין: אבל זה שלב אחרי שלב, זה לא ביום אחד,

יונתן יעקובוביץ': אבל עד שתגיע לשלב האחרון אתה כבר תהיה מוצף, אתה לא מבין את

זה?

משה ועקנין: אבל אין לך אפשרות אחרת, מי יביא מיליארד שקל?

יונתן יעקובוביץ': זה בדיוק העניין, אז אני אגיד לך מתי יהיה לך אפשרות אחרת?

כשיקרה לך פה אסון וימותו חס וחלילה עשרות בני אדם השיקולים

שלך ישתנו לגמרי. אז אני אומר פה תשנה את השיקולים,

משה פדלון: חברים, חברים.

יונתן יעקובוביץ': כשאתה מדבר אני מקשיב לך ואז אני עונה לך ואתה לא מקשיב ואתה

מדבר לי בתוך המילים אז דבר לעצמך ותהנה.

משה פדלון: חברים, כעת אנחנו יש לנו מלחמה קשה של נגיף הקורונה, מלחמה

ביולוגית לטעמי, ומתמודדים איתה. טוב, תודה למנכ"ל, מכאן בבקשה

סמנכ"ל.

ג'ו ניסימוב: סעיפים 4 ו-5 יורדים מסדר היום,

איל פביאן: אפשר רק שאלה רק על הדיווחים שלך? על הדיווחים, רק שאלה קצרה.

אני לא שמעתי טוב לפחות, אולי זה רק אני לא שמעתי, אני לא יודע,

לגבי הסייעות, פתיחת שנת הלימודים בישיבה הקודמת אמרת שהיו

חסרות 100 סייעות, היערכות, מה חדש בנושא? אנחנו אמצע אוגוסט.

משה פדלון: מנכ"ל אתה שמעת את השאלה?

אהוד לזר: כן, שמעתי את השאלה. קודם כל תחילת שנת הלימודים אני אחלק

אותה ל-.2 אחד ההיערכות מבחינת המתווים וההנחיות של משרד

החינוך, ההנחיות התפרסמו באופן מחולק, אנחנו הקמנו צוות שהוא

מכמה אגפים במטרה להיערך גם לוגיסטית, גם פדגוגית וגם בריאותית

לחזרה לשגרה. אנחנו ערוכים לכל תרחיש, גם לקפסולות וגם ללמידה

היברידית ולכל הסוגים של התרחישים. לגבי המצוות כוח אדם, אנחנו

עדיין במחסור. המחסור הזה לא השתנה למרות שעשינו באמת כל כך

הרבה מהלכים כדי לנסות ולגייס עוד ועוד סייעות, גם סייעות חינוך

מיוחד וגם סייעות רגילות. אנחנו פותחים את כל המסגרות, אין דבר

כזה לא לפתוח את כל המסגרות ואנחנו פותחים את כל המסגרות.

אנחנו פרסמנו עוד ועוד תמריצים, הסעות, מערכת הסעות לסייעות

שיוכלו להגיע לעבוד כאן בעיר. זה לא יגמר בחודש חודשיים הקרובים,

זה יהיה מלאכת גיוס מרכזית, זה האתגר המרכזי שלנו לתחילת שנת

"חבר" – הקלטה ותמלול

הלימודים לצד הקורונה.

איל פביאן: חוץ מנושא הסייעות יש משהו נוסף שאתם יודעים היום שמעיב על

פתיחת שנת הלימודים?

אהוד לזר: אז ההנחיות של הקורונה, אנחנו שוב מוכנים לכל תרחיש, רק שהיה

תרחיש, זה הבעיה עם קצת לוט בערפל.

איל פביאן: תודה.

משה פדלון: בבקשה ג'ו.

סעיף 4 – התפטרות מר גרי גוזלן מחברותו במועצה

ירדמסדרהיום

סעיף 5 – השבעתה של גב' פזית בכר מסיעת "קהילה, צעירים וסיבה נטו", לחברת

מועצה במקומו של מר גרי גוזלן:

ירדמסדרהיום

סעיף 6 – שאילתות

ג'ו ניסימוב: אנחנו עוברים לשאילתות, שאילתה מספר 1 על ידי גברת דנה אורן היא

לא פה אבל היא בקשה שאני אעלה אותה בכל זאת. במסגר שירותי

הקבורה העירונית ולאור העובדה בהרצלייה חיים יחדיו זוגות מעורבים

כאשר בחלק גדול מהמקרים הרבנות היא זו שאינה מכירה ביהדות של

אחד מבני הזוג, אבקש לדעת האם בהרצלייה תתאפשר קבורה זוגית של

בני זוג שאחד ממנו אינו מוכר ויהודי. שתיים, במידה וכן האם בן הזוג

היהודי חייב בתשלום עבור קבורתו של בן הזוג שאינו מוגדר כיהודי.

שלוש מה גודל החלקה האזרחית ומה תפוסתה כיום, 4 האם בהרצליה

ניתן לקבור בני זוג מאותו מין בקבורה זוגית.

תשובה לשאילתה בעיר הרצליה מתאפשרת בהתאם להוראות (לא

ברור, בעיה במיקרופון) שאינו מוכר יהודי. שתיים גביית התשלום

נעשית על פי דין והעמותה אינה מפלה בין מי שאינו יהודי לבין מי שהינו

יהודי (לא ברור, בעיה במיקרופון) חלקה אזרחית על 300 מטר מרובע

התפוסה הינה %,20 (לא ברור, בעיה במיקרופון) תורמים במסגרת

הקבורה. לא להתקרב אלי בבקשה מי שלא ממוגן.

שאילתה מספר שתיים דנה אורן ינאי תחבורה ציבורית בשבת. האם

לאור צו פיקוח השר המיוחד שנכנס לחוק ההסדרים יצא מכרז עירוני

להפעלה מלאה של תחבורה ציבורית בשבת. אחד אם יצא מכרז, שתיים

מתי יצא מכרז, שלוש אם לא יצא מכרז מדוע לא יוצא, ו-4 איך ייקבע

המסלול נסיעה בשבת.

תשובה לשאילתה על השאלה הראשונה לא יצא מכרז, 2 לא יצא מכרז,

3 אין כוונה לשנות את השירות הניתן כאן לתושבים במסגרת קווי החוף

בסופי שבוע, 4 המסלול יישאר כפי שהוא היום בצירים הראשיים של

"חבר" – הקלטה ותמלול

הרצלייה.

שאילתה מספר 3 הגברת תמי גרוסמן נושא קאנטרי קלאב הרצליה.

מצבו של הקאנטרי קלאב ידוע לכל, כך גם ההתחייבות החוזית כלפי

העירייה וכלפי התושבים לפני כשנה בערך העלינו שאילתה על מנת

להבין מה יהיה עתידו של הקאנטרי מבחינת שיפוץ והכי חשוב מה יהיה

לגבי המינויים. הנסיעות של הקיץ זה נראה שלמעט הבריכה המקורה

הקאנטרי אינו פעיל, אבקש במקום לשאול מספר רב של שאלות בתוך

השאילתה לקבל עדכון סטטוס מקיף גם בהיבט התכנוני, חוזי,

וההתחייבות כלפי המנויים בדגש על לוחות זמן ועלויות עתידיות לעומת

אלו הקיימות. תשובה - תוכנית הבינוי אושרה בוועדה המחוזית

לאחרונה לאחר שאושר בוועדה המקומית לפני. התוכנית מהווה תנאי

לקבלת היתר, בימים אלו פנתה היזם לבקשה למידע באגף הרישוי שזה

השלב המקדמי לבקשה להיתר. תוכנית הבינוי מאוד מפרטת מבחינת

המוצא וכוללת את ההסכם עם העירייה. התכנון כולל שיפוץ מלא של

הבריכה, בניית חדרי כושר, חדרי חוגים, שדרוג מלא של החצר לרבות

ברכת הפעוטות ופינות ישיבה, הצלה ועוד. מבירור שנערך עם הנהלת

הקאנטרי נמסר כי במהלך תקופת ההתמודדות עם הקורונה הבריכה

החיצונית הייתה סגורה בשל נסיבות חריגות. במהלך חודש יוני

התקיימה שיחה נוספת עם מנהל הקאנטרי דן מילוא במהלכה עדכנו כי

מתבצעות בבריכה החיצונית התאמות בטיחותיות והיא אמורה

להיפתח במהלך חודש יולי .21 בשיחה נוספת שהתקיימה איתם עולה כי

טרם הסתיימו העבודות לשם העברת הבריכה החיצונית הייתה אמורה

להיות פתוחה כבכל שנה רק בחודשי הקיץ, כבכל שנה. עניין ההסכם עם

העירייה והנהלת הקאנטרי בנושא שיפוץ המקום מדובר בעבודות

נרחבות. המפעיל התחייב לשפץ את הבריכה בקאנטרי בהתאם

להיתרים הנדרשים על פי כל דין. הוא פועל מול הגורמים המתאימים

ברשויות השונות להוצאת היתר. עניין תעריף המחירים הנוכחי, המפעיל

הנוכחי עומד בהתחייבויותיו בכל הקשור לגובה דמי המינוי. בנוגע

למחירי מינויים עתידיים (לא ברור) מפעיל העירייה הסכימה לאפשר לו

לאחר שיפוץ לנהל את הקאנטרי קלאב באמצעות חברת Holmes

international place בע"מ בכפוף לכך שדמי המנוי החודשיים שיגבו על

ידי לא יעלו על מחירי המנויים הנגבים על ידי place Holmes בגבעת

שמואל במועדים הרלוונטיים. תמי

תמי גרוסמן: אחד אז ביולי 2021 אנחנו כבר לא נהיה והייתה אמורה להיפתח, זה

היופי, הקיץ אני מבינה שקאנטרי כבר לא יהיה לנו. והשלב המקדמי זה

נחמד, בקשתי איזשהו פירוט לפחות עם לוחות זמנים מתי יהיה

"חבר" – הקלטה ותמלול

קאנטרי בהרצלייה. יש סיכוי שבקיץ הבא זה יפתח, יהיה פה כבר חדר

כושר, אנשים יוכלו להנות מהפיל הלבן הזה שיש לנו בשנתיים

האחרונות שאין בו שום דבר?

משה פדלון: מדובר על יזם פרטי, הוא קובע את לוח הזמנים, הוא מהר מאוד רוצה

לפתוח את הקאנטרי. אנחנו נסייע לו בכל מה שקשור להיתרי עירייה,

ניתן לו מה שנקרא עדיפות ראשונה, הוא יהיה אצלנו תמיד ראשון

בקבלת אישורים. זה מה שאפשר לעשות, הקאנטרי הזה זקוק לשיפוץ

עמוק ואנחנו באים לקראתו.

תמי גרוסמן: נכון, אבל יש כאן התחייבויות שהם גם כלפי העירייה. בסופו של דבר,

משה פדלון: אז שוב, שום דבר לא נמצא, לצערי שיפוץ מהסוג הזה צריך לקבל

אישור של הוועדה המחוזית. אם זה היה במקומי זה היה הולך מהר

מאוד, זה גם הלך מהר מאוד. לכן אני אומר ברגע שיגיש את הבקשות.

תמי גרוסמן: כבר הגיש לוועדה?

משה פדלון: לא, הוא בשלב מקדמי.

דובר: קיץ הבא, תהיי שמחה שזה יקרה,

(מדברים ביחד)

תמי גרוסמן: יש לו התחייבויות, כל הסיפור הזה קרה בגלל שהוא לא עמד

בהתחייבות מול העירייה ונכנס שם צד ג'. זה הרבה יותר מסובך מזה.

אבל בשורה התחתונה מי שסובל זה התושבים, זה המנויים הוותיקים

שזה כל עולם.

דובר: אבל ההסכם הזה לא מוגבל בזמן? אי אפשר להגיד בואו אם אתה רוצה

את זה תוך שנה,

משה פדלון: אנחנו ניהלנו משא ומתן מאוד קשה בהנהלה. הם רצו להפוך את

הקאנטרי הזה ל-,VIP המנויים של צפון תל אביב וכפר שמריהו, לא

הסכמנו, לכן זה התארך אבל הגענו בסוף להסכמות שהמחירים יהיו

מחירים עממיים. לכן אני אומר, יגישו את התוכניות, הם יהיו תמיד

בעדיפות ראשונה לאישור כל המהלכים שהם יציגו. אני אדבר עם

המנכלים שלהם ויסביר את המדיניות שבה נסייע להם להגיש את

המסמכים כמה שזה יותר מהר ונעשה הכול כדי שזה יתבצע.

יונתן יעקובוביץ': אין לוחות זמנים קבועים בתוך ההסכם איתם שאפשר לצאת עם

ההתקשרות איתם במידה והם לא עומדים בהם?

אהוד לזר: יש לנו הסכם איתם, הוא לא מתייחס ללוחות זמנים, פשוט יש היבטים

סטטוטוריים שחייבים לאשר אותם לוועדה המחוזית.

יונתן יעקובוביץ': זה שיש,

אהוד לזר: צריך לציין, לא כל הקאנטרי סגור. יש חלקים בתוך הקאנטרי שעדיין

פתוח.

"חבר" – הקלטה ותמלול

תמי גרוסמן: רק הבריכה המקורה סגורה, חוץ מזה אין שום דבר אהוד. מי שלא בא

לשחות,

אהוד לזר: יש מקומות פתוחים בתוך הקאנטרי.

תמי גרוסמן: איזה עוד חלקים פתוחים בתוך הקאנטרי?

יונתן יעקובוביץ': מדשאות.

תמי גרוסמן: אתה לא בא לדשא, זה לא קורה. סליחה, או שאתה בא שם לשחות

בתוך הבריכה,

יונתן יעקובוביץ': ברור ברור, אבל אהוד השאלה שצריך לקבל פה עליה תשובה זה

במסגרת ההסכמים שיש מול הקאנטרי, אני מבין שאגב אני לא מצליח

להבין מה הכוונה של שיפוץ דורש אישור של וועדה מחוזית,

אהוד לזר: כי יש שם תוספות,

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ': כנראה יש שם תוספות לזכויות בנייה אם הם נאלצים לגשת לוועדה

המחוזית. ופה אני שואל מדוע אי אפשר היה לחלק את זה לחלקים.

לקחת את מה שקיים, לשפץ אותו דבר ראשון, במקביל לעשות את

התהליכים בוועדה המחוזית כדי שכמה שיותר יהיה פתוח. הרי בסופו

של דבר,

אהוד לזר: יונתן הם עושים שם שינוי, לא שיפוץ, הם עושים שם שיקום בהשקעה

של עשרות מיליוני שקלים.

יונתן יעקובוביץ': אבל אהוד,

(מדברים ביחד)

תמי גרוסמן: להשמיש את הבריכה,

משה ועקנין: אבל תמי אם השקיע מיליונים אז עוד שנה, מקסימום שנה וחצי,

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ': משה יש לי שאלה אלייך, מתי אתה חושב שהדבר הזה יגמר?

(מדברים ביחד)

ג'ו ניסימוב: שאילתה מספר 4 ברשותכם על ידי מר יונתן יעקובוביץ, הנושא הוא

פסולת בחופי הרצליה. לאור העובדה שראש העיר יוצא בהכרזות

שלכאורה דוגל בהפיכת הרצליה לעיר ללא פלסטיק, הכרזה לפני 3

שנים, ואף עודכנו תקנות חדשות בעיר זה אך כפי שהתקנות הישנות לא

נאכפו גם החדשות לא נאכפות ולך מדובר על לעג לרש. בינתיים הציבור

להסתובב בחופים לא בחופים, נאלץ לשלם מכספו ניקוי הפסולת

שמושארת בחוף הים שחלק ממנה נסחף לחוף. לכן עולות השאלות

הבאות כמה דו"חות על השלכת פסולת פלסטיק בחופי הים ניתנו בשנת

,19-21 מדוע התקנות שהותקנו בדבר אי הכנסת כלים חד פעמיים לחוף

לא נאכפות? כיצד העירייה מכינה את עצמה לאכיפה בעניין, האם

"חבר" – הקלטה ותמלול

העירייה תעשה שימוש ברשויות ו או בתקצוב של משרד להגנת הסביבה

לטובת הגברת אכיפה כנגד השלכת פסולת בחוף הים, בדומה למצב שיש

בערים נתניה, נהרייה ועוד. כמה דו"חות ניתנו בשנים 19-21 בגין

הכנסת בעלי חיים לחוף הים בעונת הרחצה, כמה דו"חות ניתנו בשנים

19-21 בגין הכנסת כלי זכוכית לחוף הים? תשובה, בראשית הדברים

יש לציין כי בניגוד להצגת הדברים בשאילתה ניתן לומר שחופי הרצליה

זוכים לדגל ירוק בכל פעם שמתפרסם סקר ברשתות. התקשורת בנוגע

למצב הניקויים בחופים בכלל הארץ. בשנים 2019 – 21 נרשמו 2 דו"חות

בגין השלכת פסולת לרבות פסולת פלסטיק בשטחי חוף הים, כזכור

מועצת העיר אישרה תיקון חוק עזר בנושא צמצום השימוש במוצרים

חד פעמיים על ידי איסור הכנסת מוצרים חד פעמיים לשטח חוף הים.

הליך פרסום תיקון חוק עזר מצוי בשלב מתקדם, משרד ההגנה לסביבה

ומשרד המשפטים אישרו את נוסח תיקון חוק עזר שמטרתו לצמצום

שימושים במוצרים חד פעמים בשטחי חוף הים, ניתנו הערות טכניות

ממשרד המשפטים. לאחר שגובש נוסח ממשרד המשפטים הועבר תיקון

החוק לטיפול משרד הפנים שידאגו לפרסום התיקון. כאמור התיקון

נכנס לתוקף עם פרסומו ברשומות. 3 ברגע שחוק העזר ייכנס לתוקפו

יהיה אפשר לאכוף את האיסור בגין עבירה זו. 4 (לא ברור) מורכב מנהל

תפעול כאשר (לא ברור) תהפוך לרובע תפעולי באופן עצמאי, במקביל

נעשית עבודה מטה להכשרת צוותי פיקוח ושיטור ייעודיים לחוף הים

במקביל למדיניות מנכ"ל העירייה. 5 + 6 להלן נתוני כמות הקנסות

שניתנו בחופי הים בשנים ,20-19 ,20-21 קנסות בגין הכנסת מוצרי

זכוכית לחופים ,69 קנסות בגין שחרור בעלי חיים במקומות אסורים או

הכנסת כלבים לחופים אסורים ,101 קנסות בגין השלכת פסול או זיהום

כאמור .2

יונתן יעקובוביץ': תודה ג'ו. טוב אני שנייה, תנו לי רק חצי דקה לומר כמה מילים ואז אני

אשאל את השאלה הנוספת. דבר ראשון לגבי ההתחלה שחופי העיר

הרצלייה זוכים כל פעם בכל סקר לדגל ירוק, לא יודע מה זה דגל ירוק,

זה כנראה משהו חדש, יש לנו דגל כחול שאני יודע עליו. אבל יש לנו פה

מה-,22.7 שלחתי את זה גם לראש העיר שלא יגיד שאני משקר מה

שנקרא, אז ב-22.7 הייתה כתבה בערוץ 12 שזה ערוץ שנראה לי שכולם

מכירים שרשום פה באופן שלא משתמע בשני פנים, הרשויות המקומיות

המלוכלכות, אז נהרייה, חיפה, חדרה, עמק חפר, נתניה ולצערי גם

הרצליה. הרשויות המקומיות הנקיות בת-ים, תל אביב, גן נווה ואשדוד,

%67 מהחופים נמצאו נקיים. אז כמובן שיש פרסום טוב אז טוב לקחת

מה שנקרא את הקרדיט על הפרסום הטוב, אבל גם צריך לקחת את

"חבר" – הקלטה ותמלול

הקרדיט על פרסום לא טוב, אם יש דברים לא טובים צריך לדעת לתקן

אותם ולצערי הרב כל העניין הזה של אכיפה נגד השלכת פסולת בחופי

העיר הרצלייה פשוט לא קיים כבר לא מעט שנים ולא קורה שום דבר

עם העניין הזה ולפי התשובות רואים שאין בעיה של אכיפה כי יודעים

לתת קנסות בגין מוצרי זכוכית ובגין כלבים, אבל בגין השלכת פסולת

כנראה לא, וזה לא קשור לחוק עזר העירוני כי יש לנו כבר חוק עזר

עירוני שקיים שאוסר על השלכת פסולת לא רק בחוף הים אלא בכל

אזור ציבורי שהוא. אז גם בעניין הזה התשובה היא פשוט לא נכונה.

ולגבי השאלה שרציתי לשאול ברגע שחוק העזר ייכנס לתוקף ניתן יהיה

לאכוף את האיסור הזה בגין עבירה זו. מה מונע היום מהעירייה

להשתתף ביוזמה של המשרד להגנת הסביבה שבעצם גם מתקצב חלק

מהשוטרים והפקחים, יכול להיות ואני טועה וזה רק שוטרים וזה לא

פקחים, אבל נותן תקצוב לדברים האלה, הדברים קורים כבר היום.

המשרד להגנת הסביבה כל הזמן יוצא בפרסומים תראו איזה יופי איך

אכפנו, אם זה בתל אביב, אם זה בנתניה, אם זה בנהרייה, ואם זה

באשדוד. אני חושב שהעיר היחידה שבאמת קיימת באכיפה הזאת

ונמצאת במדד האדום ביחד איתנו זו נהרייה, והשאלה היא פשוט למה

אנחנו לא משתים פעולה עם המשרד להגנת הסביבה במקום לנסות

להמציא את הגלגל מחדש שלא נראה שאנחנו יודעים להמציא אותו.

אהוד לזר: התשובה היא מאוד פשוטה. המבנה הארגוני של הפיקוח והשיטור בים

לא התאים לדבר הזה. חלק מהבסיס של עבודה בגינת טיפול זה לייצר

מחלקת שיטור ופיקוח ברובע התפעולי, זה מהלך שאנחנו עושים אותו,

אנחנו נקדם אותו ובשנה הבאה בעזרת השם,

יונתן יעקובוביץ': לא צריך את עזרת השם, צריך את עזרת אהוד ומשה, תאמין לי, השם

יש לו דברים הרבה יותר חשובים לעשות מאשר זה. אבל אהוד אני רוצה

שנייה לשאול אותך, יכול להיות שאתה לא מודע,

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: עבודה שמרוכזת במנהל התפעול, אנחנו צפויים לראות אחיזה

בסמכויות אחרות, שונות ממה שהיה עד פה.

יונתן יעקובוביץ': כולי תקווה שאתה צודק, אני רק שואל אותך שאלה אחת למקרה

שאתה לא מודע. אתה מודע שבכל חוף ים יש פקח? בכל סוכת מציל,

בכל חוף ים מוכרז במהלך עונת הקיץ יש פקח? הרי מי שנותן את ה-69

דו"חות על הכלבים וה-101 דו"חות על הזכוכיות זה פקחים, זה לא

גמדים שהולכים ופתאום ממציאים את זה.

אהוד לזר: יונתן, תסמוך עלי שאני מכיר את מצבת כוח האדם, תודה.

ג'ו ניסימוב: יש רק הערה שערוץ 12 התנצל אחרי שתיקנו אותו משרד ההגנה

"חבר" – הקלטה ותמלול

לסביבה והפרסום על הרצלייה לא היה נכון.

שאילתה מספר 5 מאיה. הנושא הוא חשד למנהל בלתי תקין החברה

לפיתוח התיירות. לאחרונה פורסם בעיתונות כי בוטל מכרז היועמ"ש

של תאגיד עירוני, בלשון הכתה נכתב כי ניתן יתרון בלתי הוגן ליועמ"ש

הנוכחי, ולאור התנהלותו הכושלת של ה-יו"ר בטיפול בבעלי עסקים

וזכייני המכרזים של החברה בשנה האחרונה וכן גם החלטת בית

המשפט לביטול המכרז נראה שקיים חשש לכאורה הנופל קבלת

החלטות של היו"ר. לאור כך אבקש לשאול את השאלות הבאות. 1 כמה

מינוים ליועצים חיצוניים בוצעו לקדנציה זו, באיזה תפקידים, מה

שכרם של כל אחד מהיועצים בנפרד, היכן פורסמו מכרזים ליועצים

אלו. אשמח לקבל בהתאם לישיבת המועצה את המסמכים המלאים.

בשנה האחרונה החברה חזרה לקיים אירועי תרבות שונים, היו

לזכיינים (לא ברור) ספקים שמבצעים אירועי תרבות, פורסמו קולות

הקוראים מכרזים, היכן פורסמו באיזה תאריכים? תשובה, טיפול

החברה העירונית בבעלי עסקים ובזכייני המכרזים של החברה אין

לתאר ללא כל דופי והריה שלמעת זכיין בודד זכיין אחד בודד לא עלו כל

טענות בניין זה. בעניין מכרז יעוץ משפטי של החברה העירונית בניגוד

לנטען זה בוטל בהסכמה שקבלה תוקף של פסק דין והמכרז יפורסם

בעת הקרובה, שוב לגוף השאלות החברה העירונית מעסיקה יועצים

רבים במגוון תחומים על פי הצרכים לקידום פרויקטים של החברה.

החברה העירונית בוחרת כל התקשרות על פי מהותה והיקפה הכספי,

מבחינת הייעוציים במסגרת נוהל קבלת הצעות מחיר. להלן חלק

מההתקשרויות שהחברה ביצעה לאחרונה עם יועצים, יש לכם את זה

בטבלה ברשותכם, לא אקריא. יצוין כי התקשרויות עם יועצים

חיצוניים רבים נוספים הינם המשכיות של חוזים שנעשו בעבר כולל

בקדנציות קודמות. אירועי החברה חזרו להתבצע בעת האחרונה

ובהתאם להוראות המוסדות המוסמכים במדינת ישראל בעניין מגבלות

נקיף הקורונה. בהתאם להנחיות עיריית הרצליה הפקות האירועים

יבוצעו על ידי גורמי החברה העירונית לפיתוח התיירות. לפיכך

ההתקשרויות החברה אינם מתבצעות עם אפיקים חיצוניים אלא

בהתאם לצרכי החברה עם ספקים, יועצים במסגרת ובהתאם לנוהל

הצעות המחיר, מאיה בבקשה.

מאיה כץ: קודם כל הכתבה שפורסמה בגלובס הייתה ב-20 ו-21 ביולי 2021 שבו

הוא בעצם נכתב בוטל מכרז היועמ"ש של תאגיד עירוני. המחוזי בתל

אביב ביטל באופן חריג מכרז ליועץ המשפטי של התאגיד העירוני של

חברה לפיתוח התיירות בהרצלייה, זאת לאחר שנטען שניתן יתרון בלתי

"חבר" – הקלטה ותמלול

הוגן ליועמ"ש הנוכחי. הכתבה הזאת הובילה אותי לסדרה של מחשבות

ושאלות שכמובן שאלתי פה. לא קבלתי תשובה על רוב הדברים ומה

שנכתב כאן מעיד לצערי שרב הנסתר על הגלוי, כי מישהו היה בכלל

טורח לקרוא את התשובה שנכתבה אז לא יכול להיות כששואלים על

התקשרויות אז אפילו ההתקשרות של היועץ המשפטי לא כתובה פה.

יועץ משפטי חיצוני לחברה עבד, לא כתובה פה. מה שאומר שכנראה יש

הרבה מאוד יועצים שלא כתובים פה, יועצי התקשרות, יועצי הדיגיטל,

וכך הלאה וכך הלאה. מכיוון שרוב מה שנכתב פה זה בין חצאי אמת

לאי דיוקים אני אפילו לא אשאל את השאלה הבאה שלי כי היא כל כך

מיותרת, אני פשוט אכין סדרה של שאלות שהיא יותר נכנסת לעומק

הפרטים באמת לגבי הדברים, כולל אותה וועדת מכרזים אחרונה

שהגיע מישהו לשים את המכרז שלו, וועדת המכרזים הייתה גדולה

מידי, נאמר לו שאין בעיה כי יש מצלמות, אמה מה, המצלמות לא

עובדות, אז עכשיו לא ידעו לא הכניס כן הכניס וכך הלאה. זה מה

שקורה בחברה, אני חושבת יושבים פה חברי דירקטוריונים, צריכים

להדליק להם נורה אדומה, לטעמי יש פה הרבה התנהלויות שיש בהם

טעם נפגם. מרוב שיש כל כך הרבה אין לי אפילו מה לשאול.

משה פדלון: אוקיי, שאילתה הבאה.

איל פביאן: אני רק רוצה להגיד מילה בנושא.

משה פדלון: אתה לא יכול להגיד מילה.

איל פביאן: מילה,

משה פדלון: לא, לא. סליחה,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: סליחה, אתה לא תדבר מילה, אני לא אתן לך לדבר.

איל פביאן: תקשיב, בחברה הזו דירקטורים פונים בכתב להנהלה, מבקשים מידע

ולא מקבלים אותו.

משה פדלון: אנחנו לא דנים, סליחה, תעלה הצעה לסדר. שאלה שאלה קבלה תשובה.

מאיה כץ: רעיון לא רע.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מספר 7 גברת מאיה כסף,

משה פדלון: רק שנייה ג'ו. יש פה 2 בחורות נחמדות, אולי אתם מחכות לאיזשהו

נושא, אני אקדים אותו, יש לכם ילדים בטח, משפחה, או שאתם באים

רק לשמוע?

ג'ו ניסימוב: אתם מחכים לנושא או שיש לכם ילדים ומשפחה?

דוברת: גם וגם.

משה פדלון: איזה נושא? אולי נקדים את זה?

דוברת: נשמח.

"חבר" – הקלטה ותמלול

ג'ו ניסימוב: מה הנושא? בואי שבי פה במקומי.

משה פדלון: יש ילדים והישיבה הזאת היא ארוכה ואני מכבד אתכם.

רואי: שלום שמי רועי, שני נושאים. האחד זה נושא בית הספר 406 ,408 אנחנו

כבר בישיבה מועצה רביעית שהנושא הזה עולה. אנחנו לכאורה

מקיימים איזשהו סוג של דיאלוג, אבל דברים לא קורים ולא מתקבלת

החלטה. אנחנו טוענים שהיום סוף אוגוסט, כשכבר יש שיבוצים מלאים

לשנת הלימודים הקרובה לעירייה יש מספיק נתונים מדויקים וצפי לגבי

מה יקרה בשנת הלימודים הבאה ספטמבר .22 אנחנו מבקשים שתוף

מרים, זה פרויקט של אפריקה, ורחוב הקרן שזה הפרויקט של שבירו

באופן הכי טבעי ישובצו לבית ספר .408 אין שום סיבה, אין שום טענה

של העירייה, טענה מוקדמת שאין מקום בכיתות וכולי שעומדת מול

הנתונים שאנחנו מכירים אותם כבר היום, ואיך אנחנו מתקדמים עם

הנושא הזה?

אהוד לזר: אני אענה, שלום רואי, מה נשמע?

רואי: הכול בסדר.

אהוד לזר: אתה חייב להסתכל למצלמה,

רואי: אני רואה אותך, אוקיי.

אהוד לזר: אני אמרתי לרואי, גם מה שאמרתי פגישות שלנו. יש עדיין פער מסוים

בין ה-(לא ברור) שמביאים מפערי הזמן ואכלוס של אפריקה ישראל.

אני אומר משהו ואני שם עליו הרבה מאוד כוכביות, אז אני מבקש לא

להסתמך על מה שאני אומר. ככל הנראה שהאכלוס של הפרויקט שבירו

בשקובסקי אפריקה ישראל, שזה הפרויקטים שהתאכלסו לפנינו

האזורים של האיסתא, מביאים יותר, הרבה יותר ילדים בגילאי ה-3 עד

6 במסות מאשר תלמידי יסודי. הלכה למעשה בשנת הלימודים שתתחיל

בספטמבר ,2022 כנראה, שעוד לא הושלמה תמונת הרישום, כנראה

שידרשו רק 15 כיתות מקצה לקצה גם ב-408 וגם ב-.406 כוכביות

כוכביות כוכביות על כל מה שאמרתי כי אפריקה חייבים להשלים את

האכלוס ואת הרישום, ומה שזה גוזר בעצם שהבעיה היא לא בעיית

מקום אלא בעיה של קהילתיות, פדגוגיה והחלטה לגבי המתכונת של

בית הספר. האם אנחנו פותחים, ואני משתף אתכם וזה בסדר גמור כל

עוד אנחנו נבין שאנחנו באזור שאין בו עדיין החלטה, או ב-2 בתי ספר

קטנים או אפילו קטנים מידיי, שייתכן שאפילו לא נצליח אפילו לייצר

אותם כבתי ספר צומחים, או בית ספר אחד שהוא כנראה יותר מלא.

אנחנו נקבל בחודש הקרוב, אמרתי את זה גם לכם כמה פעמים גם

במועצה, תנו לנו להשלים את תמונת הרישום, אנחנו נעשה את התוצאה

הציבורית, מומחית, פדגוגית הטובה ביותר. אנחנו נמצאים במצב שאין

"חבר" – הקלטה ותמלול

לנו עדיין את כל הנתונים, אני יודע על אנשים שעדיין לא התאקלמו

בפנימייה שלהם באפריקה ישראל, אז אני מבקש שוב לתת לנו אורך

נשימה שאחרי החגים יהיה לנו תמונה ותשובה הרבה יותר ברורה. גם

אנחנו רוצים שכל הקהילה תלמד ביחד.

אורן אוריאלי: אהוד מה נשמע? ומה קורה אז? אחרי שהתמונה מתבהרת והנתונים

נאספים?

אהוד לזר: כמה חלופות. חלופה ראשונה כולם כולם לומדים ב-,406 חלופה שנייה

כולם כולם לומדים ב-.408 חלופה שלישית 6 כיתות פה ו-7 כיתות שם.

או 8 כיתות פה ו-7 כיתות שם ואז אנחנו צריכים לחשוב מבחינה

כלכלית, מבחינת משרד החינוך, מבחינת ההסכמה של משרד החינוך

לנהל בתי ספר כאלה אבל זה פחות או יותר. שוב אני שם הרבה כוכביות

על הנתונים כי הם עדיין לא סגורים, תסמכו עלינו אנחנו על זה. אף

אחד לא ירצה חס וחלילה שתתקבל החלטה ניהולית או חינוכית לא

טובה לתושבים של השכונה.

אורן אוריאלי: ואז אתם מעבירים את המסר, את ההחלטות שהתקבלו, את הממצאים

לתושבי השכונה? ואם כן באיזה אופן?

אהוד לזר: אני עד עכשיו ניהלתי כ-25 ישיבות פחות או יותר עם וועדי השכונה של

השכונה הזאת, אין דבר שלא שאלו אותי ולא עניתי והכל גם רשום.

אפילו העליתי את הפרוטוקולים לאתר ופתחתי להם גם אתר אינטרנט

שלנו שיש שם את כל המידע. אין משהו שאנחנו נקבל עליו החלטה שלא

נשמע ולא נתייעץ, אנחנו נקבל את ההחלטה ואנחנו גם נדאג להעביר את

ההחלטה ואת הנימוקים שעומדים מאחורי ההחלטה.

מאיה כץ: אהוד אני רוצה להציע איזושהי הצעה מכיוון שיש חוסר וודאות ובו נצא

מנקודת הנחה שחוסר הוודאות הזה ישתפר ככל שהזמן עובר כפי

שאתה אומר, ככל הנראה יצטרכו הרי לפצל, בסדר? ולשני המגרשים

ושני בתי הספר כי באמת הסבירות שילד בכיתה א' לא צריך לצעוד את

ה-800 מטר כשיש לו משהו מתחת לבית. מה שאומר שאנחנו נדרש כמו

שאמרת, את ההחלטות התקציביות. כי משרד החינוך לא יבוא ויממן

בטח לא 7-8 וכולי. אני חושבת שאנחנו הרי נערכים לישיבת התקציב

אם אני לא טועה בעוד חודשיים, בעוד שלושה. אני חושבת שכבר צריך

להביא סעיף תקציבי שיאושר במועצת העיר ויגבה את ההחלטה

השלישית שכרגע אמרת, שלהערכתי בסוף זה ילך לשם, מ-2 טעמים.

טעם ראשון שלא נתקע באיזשהו שלב במהלך השנה, שנת הפעילות

הבאה בהינתן העובדה שלא יהיה תקציב לדבר הזה. אם יבוא בסוף

משרד החינוך וישתכנע שכן צריך לתת את התקציב, אדרבא יחזור

התקציב לתקציב העירייה ויחולק למקומות אחרים. אם לא לפחות

"חבר" – הקלטה ותמלול

יישמר המאגר התקציבי הזה כדי לממש בעצם את אותם, נקרא לזה

סוג של בתי ספר צומחים כי זה בעצם מה שהם יהיו.

אהוד לזר: תראו עד לישיבות התקציב תהיה לנו כבר מדידה ברורה שגם נובעת

מנתונים סדורים. יש לנו נתונים של תרחישים, יש לנו כמה תרחישים,

לא רק חלופות, גם תרחישים וגמישויות. אנחנו נדע להביא את

ההחלטה הטובה ביותר גם (לא ברור) התקציב עד שנגיע לרגע של ענייני

התקציב, תסמכו עלינו. יעקב איתי, גם יעל פה בזום, אנחנו מבינים את

הדבר הזה, אנחנו מקיימים על זה שיחה כל יום. אנחנו צריכים אורך

נשימה וסבלנות שלכם לקחת את ההחלטה הנכונה ביותר, אז בבקשה

רואי והחברות מתוף מרים והחליל, קחו עוד חודש וחצי של נשימה ותנו

לנו לעשות את ההחלטה הטובה ביותר.

אורן אוריאלי: אהוד למיטב ידיעתי גם ראש העיר אמר לי את זה שמשרד החינוך

אפילו לא משתתף בשלב זה בבניית בתי הספר, אז יכול להיות שמשרד

החינוך לא נדרש בעניין הזה.

אהוד לזר: יש לנו הרשעות שאנחנו נתבע בהמשך ממשרד החינוך, כרגע אנחנו

שלמנו על הכול מכספי העירייה. ומדובר פה בבתי ספר, כמו שאמרתי

כבר פעם קודמת שאין במדינת ישראל.

מאיה כץ: מה תאריך היעד מבחינת הצוותים המקצועיים בין אם יידרש שם בינוי

או תוספות כדי להגיד זו נקודה שאם לא יתקבלו החלטות עד לתאריך

הזה לא נעמוד בלוחות הזמנים העתידיים?

אהוד לזר: לקראת תחילת שנת העבודה .2022

מאיה כץ: לקראת מה? לא שמעתי.

אהוד לזר: לקראת ה-1 בינואר .2022

מאיה כץ: ואם יידרש בינוי?

אהוד לזר: הבינוי יהיה בינוי קל, בינוי גבס. הביטוי של הדבר הזה יהיה פשוט

סגירה של חללי למידה משותפים שמתוכננים גם פה וגם פה. כל בית

ספר הוא בנוי על 18 כיתות עם כמה אפשרויות חללי למידה משותפים,

הם ,21 המשמעות יהיה סגירה שלהם מכיתות אם. אנחנו לא רוצים

להגיע למקומות האלה כי בתי הספר האלה תוכננו על הבסיס הפדגוגי

הכי מתקדמת שיש, יעקב ויעל ישבו שבועות על האפיון של כל חלל וחלל

אז לא נרצה להגיע למקומות האלה אבל הם אפשריים. הם פשוט

תלויים בגבס, קצת אישורי בטיחות, כיבוי אש, דברים כאלו, 7 חודשים

לעבוד על זה.

מאיה כץ: כל דבר יש מחיר, מה שאני רוצה להגיד שלכל דבר יש מחיר.

רואי: האם אתם יכולים להתחייב שאם זה אחרי החגים תעשו מה שאתם

צריכים למרות שלפי הערכתי יש כבר תוכנית היום,

"חבר" – הקלטה ותמלול

אהוד לזר: אין.

רואי: רגע, בסדר, לא חושב, רגע אהוד. יש אבל נאמר שאין,

דוברת: מאיפה אתה יודעת שיש?

רואי: שניה רגע, אתם רוצים נפתח על זה דיון נפתח דיון. תתנו לי להשלים את

המשפט אז זה יהיה קל. אני שואל שאלה פשוטה האם אתם יכולים

להתחייב שבכל תרחיש שלא יהיה לא יהיו ילדים קטנים שידרשו

למרחק מאוד גדול מהבית שלהם להליכה בתוואי מסוכן לצעוד לבית

הספר שלהם, זה הכול. תעשו רק ,406 רק ,408 תעשו חיילים, תעשו מה

שאתם רוצים.

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: צריך לזכור את זה, בית ספר אחד גדול ב-,408 אז יהיו אנשים שגרים ב-

406 בית ספר אחד גדול ב-406 אז יהיו את החברים בישיבה הזאת, בית

ספר צומח אז יהיו מתנגדים אחרים. חברים לכל החלטה יש בעד ויש

נגד, אני מבקש אולי לעצור כאן את הדיון בשלב הזה, הצגתי לכם את

מה נדרש מאיתנו כצוות מקצועי בצורה מאוד שקופה. תשובות,

החלטות יהיו אחרי החגים.

רואי: אהוד יש לי שאלה אחת כי יכול להיות שאני לא הבנתי. אתה אמרת

שבסך הכול מדובר ב-15 כיתות.

אהוד לזר: עם כוכבית.

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: לזכור שזה עם כוכביות.

רואי: אבל בכל אחד מבתי הספר יש 18 כיתות, אז למה מדובר על צורך

בתוספת בינוי?

אהוד לזר: אם הולכים על אחת מחלופות 1 או .2 זאת אומרת שכולם ביחד.

רואי: אז אני עוד פעם שואל, אולי אני לא הבנתי. אתה אומר,

אהוד לזר: תקשיב,

רואי: אתה אומר מקצה לקצה 15 כיתות, בכל מבנה יש 18 כיתות.

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: לא יהיה אז לא יהיה, תלוי מה תהיה החלופה ומה יהיה מודל הרישום.

דווקא זה דיי ברור.

רואי: אוקיי, אז תודה רבה לכולם. הנושא השני אני פחות מכיר אז מישהי

ממכם תצטרך להציג.

יונתן יעקובוביץ': רק עוד שנייה לפני שאת מתחילה אם אני יכול לגנוב לך משפט או

שניים. יש איזה דבר פה, מה שנקרא הפיל שבחדר שאף אחד לא מדבר

עליו. ואני אשמח שתתקן אותי אהוד, אבל אנחנו מוצאים את עצמנו לא

במקום אחד ולא ב-2 מקומות ולא ב-3 מקומות ולא ב-4 מקומות

"חבר" – הקלטה ותמלול

באיזשהו בעיה של האכלוס של הבתי ספר בגלל מצוקת מקום וזה נובע

בעיקר,

אהוד לזר: זה לא השאלה, זה לא השאלה.

יונתן יעקובוביץ': אני אחליט מה השאלה ברשותך כשאני מדבר,

אהוד לזר: אבל זה לא המקרה של גליל ים..

יונתן יעקובוביץ': אני רק אומר שזה נראה לי שבכמה וכמה מקומות שבהם יש בנייה

חדשה יש מצוקת מקום בבתי הספר. אז אולי הבעיה היא שאין פה

תכנון שבא להגיד מראש חברה הולכים לקום פה 10,000 יחידות דיור,

אני מכיר את הבעיה של גליל אני מבין שזו לא אותה בעיה אבל כנראה

שזה באותו מה שנקרא סגמנט. הולכים להבנות פה, אתם יודעים מה

אני אשתמש במספרים קטנים. הולכים להבנות פה 100 יחידות דיור,

צריך בשביל זה עוד 10 כיתות. למה המחשבה הזה קורת שנייה לפני

שנפתחת שנת הלימודים? שניה אחרי שאנשים מתאכלסים כבר בתוך

הבתים שלהם, אני לא מבין את זה.

אהוד לזר: יונתן סליחה על היהירות או אם זה ישמע יהיר,

יונתן יעקובוביץ': התרגלנו.

אהוד לזר: אתה מתפרץ מאוד לדלת פתוחה. לכל הליך תכנון סדור יש הליך של

הכנת פרוגרמה. אמה מה יש הנחות (רעש רקע, לא ברור) שלא נלקחו

בצורה מספיק מדויק גם בקשר למחיר המשתכן שזה הפיקים, כי זו

שכונה שמיועדת למחיר למשתכן לזוגות צעירים. אמה מה, שצריך יותר

גני ילדים ובנייה של קמפוסים חינוכיים מודולריים, זאת אומרת שיום

אחד המקום יהיה גן ילדים, יום אחר הוא יהיה בית ספר יסודי, ואז

חטיבת ביניים ואז תיכון, מהסיבה הפשוטה שתהיה פיקים של גילאים,

וזה המקרה של גליל ים. במקרים אחרים כל מקרה וההתנהלות שלו.

יש אוזרים במרכז העיר ששם אנחנו מוסיפים כיתות כי אנחנו מבינים

שזה עירוני ויש שכונות אחרות שלא, זה נושא מאוד רחב, לא רלוונטי

ובטח שלא להשוות בין גליל ים לעיר.

משה פדלון: טוב, עוד שאלות חברים?

דוברת: אני באתי בנושא של המט"ש, אני חושבת שאיל רצה להציג את הנושא,

אני יכולה לדבר בשם התושבים.

איל פביאן: אני הגשתי גם שאילתה וגם הצעה לסדר בנושא המט"ש,

משה פדלון: זה מופיע פה?

איל פביאן: בוודאי.

משה פדלון: אז בוא נקריא אותה.

איל פביאן: השאילתה שלי על מט"ש והצעה לסדר.

סעיף 7 – הצעות לסדר

"חבר" – הקלטה ותמלול

משה פדלון: בוא נשמע את השאילתה על המט"ש, נקבל תשובה ונשלים.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מספר 11 מר פביאן. המט"ש של הרצליה, איכות חיים של

תושבי שכונת גליל ים והרצליה בכלל. רקע כידוע הייתה אמורה

הרצלייה להתחבר לשפד פעילות מול מט"ש שהייתה אמורה להיפסק.

בפועל זה לא קרה ולא יקרה גם שנים רבות, כל מי שעובר בנסיעה

מהרצליה דרומה ואליה מדרום מרגיש בריח העולה מן המט"ש, בימים

אלו סובלים ביתר שאת תושבי שכונת גליל ים החדשה שמתאכלסת

כעת וביניהם תושבי מגורים בבתים הסמוכים למט"ש. רוחות מערביות

שנושבות מעבירות עוד יותר את עוצמת הריח בשכונה. אין צורך

להסביר שמדובר בפגיעה קשה באיכות החיים לתושבים שלחלקם

מפריע מידי יום לאורך שעות והינו מטריד רבים מהם בצדק, ורצינו

לשאול את השאלות הבאות. האם נעשה סקר יכולת של המט"ש ואם כן

מתי, (לא ברור) רישיון העסק כאשר ניתן המט"ש הוגדרו כמקובל

מוקדי ריח וכיצד נדרש המט"ש לטפל בהם. האם המט"ש עומד בתנאי

רישיון העסק בנושאים האלה? האם נבנו כל המתקנים הקיימים

בהתאם לרישיון העסק של המט"ש? האם אחת התשובות לשאלות

הנ"ל היא לא אז נא השיבו מה בדעת העירייה לעשות בנושא. בהיקשר

לשאלות 2 ו-3 כיצד היא מתכוונת לאכוף את תנאי רישיון העסק

ומתנאי. 5 קיימות טכנולוגיות לא יקרים מאוד לפתרון בעיית פתרון

ריחות המט"ש, אם תדרשו מהמט"ש להפעיל אותם ולהשתמש בהם,

אם לא מדוע ומתי תעשה זאת. תשובה תאגיד מי מהרצלייה בע"מ אשר

מנהל ומפעיל את מט"ש הרצליה במלוא הוראות הדין. בדיקות

מבוצעות מעת לעת בהתאם להוראת הרגולטורים המוסמכים ולא

נמצאה כל חריגה מהתקנים המחייבים. ללא דרישות הדין לרבות תנאי

רישיון עסק מתקיימים במלואם במט"ש הרצלייה. במט"ש זה מופעלים

מזה שנים מתקנים לטיפול בריח והכל בהתאם לדרישות הרגולטורים.

מט"ש הרצליה בחן ובוחן את כל הטכנולוגיות ושיטות הפעלה ובכל

מקרה קיים בו כל (לא ברור) שהינן בהתאם לדין להנחיות גורמי

הרגולציה הרבים. מר פביאן.

איל פביאן: לגבי הסקר ריחות היות ואתם כותבים שמבוצעים בדיקות ריח והכל,

אז אני אשמח בקרוב לבקש, (לא ברור, רחוק מהמיקרופון)

דובר: דבר למיקרופון, אני לא שומע אותך.

איל פביאן: מה שאני אומר לגבי בדיקות הריח אני אשמח בקרוב לראות אותם

בעצמי כי מבצעים אותם. יש לי עוד מעט הצעה לסדר אז אני אדבר

בדברים נוספים בנושא הזה. כרגע היות ואנחנו במסגרת של שאילתה

אז אני אשאל רק שאלה נוספת כמו שהפרוצדורה מתירה לי והיא

"חבר" – הקלטה ותמלול

באיזה צעדים תכלס מפורטים נוקט המט"ש כדי למנוע את הריחות

ממוקדי הריח הקיימים. כתבתם פה בסעיף 5 וזה סיסמא, המט"ש בוחן

ובחן טכנולוגיות. אני שואל שאלה מקצועית מה המט"ש עושה עכשיו,

איזה טכנולוגיות בשביל למנוע את הריחות.

מאיה כץ: ואני רק רוצה להוסיף שאנשים שגרים שם, ויש לי פשוט חבר שעבר

לגור שם מתריעים על פעמיים ביום גל ריח שמגיע, פעמיים ביום באופן

קבוע, אני בעצמי הלכתי לשם להבין את גל הריחות וזה באמת פעמיים

ביום כי טוב בלתי נסבל.

איל פביאן: אני ארחיב על זה בהצעה לסדר.

אהוד לזר: משה, אורן ביקש,

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

דובר: יש עוד תושבים בחוץ שרוצים לעלות על הנושא הזה, יש תושבים של

גליל ים.

משה פדלון: חברים אני לא יכול יותר מהכמות פה עכשיו. קיבלו תשובות, יתנו להם

תשובות.

דוברת: אי אפשר להכניס כל כך הרבה אנשים הנה.

איל פביאן: מה התשובה לשאלה הנוספת?

משה פדלון: אני אפגיש אותך עם מנהל,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: אני אפגיש אותך עם מנהל המט"ש הוא ייתן לך סקירה מקצועית על כל

מה שקורה.

איל פביאן: הבנתי, התשובה תינתן על ידי,

משה פדלון: התשובה תהיה סתם מהשרוול.

איל פביאן: אין בעיה בסדר, עכשיו אתה רוצה לעבור להצעה לסדר גם בנושא?

ג'ו ניסימוב: לא, לא,

(מדברים ביחד)

איל פביאן: אבל אני אמשיך עם ההצעה לסדר,

ג'ו ניסימוב: בסדר, אחר כך לא עכשיו.

אורן אוריאלי: לפני שאת ממשיכה, סליחה שניה בטובך. יש עוד 12 איש למטה,

דובר: אי אפשר להכניס אותם, זה קורונה.

אורן אוריאלי: אז הם יכולים לשבת בצורה מפוזרת, אבל ההנחיה הממשלתית עדיין

לא קובעת שהם לא יכולים לשבת.

(מדברים ביחד)

איה פרישקולניק: זה מצולם ומתועד, אז יש להם נציג. אורן תפסיק,

אורן אוריאלי: זה כמעט לא מנומס, להפסיק מה?

(מדברים ביחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

דובר: תו ירוק זה ממחר, הישיבה פתוחה לכולם.

אורן אוריאלי: בדיוק.

דוברת: חייבת להגיד שאני לא נציגה נבחרת שלהם, אז אם יש אנשים שרוצים

לעלות אני לא יכולה להגיד שאני נציגה.

משה פדלון: כמה אנשים יש שם?

אורן אוריאלי: 10 אנשים.

(מדברים ביחד)

דובר: אנחנו בהפסקה?

משה פדלון: אני מכבד את החבר שרוצה להעלות חברים. מה עושים?

איה פרישקולניק: לא, לא, אל תתפזרו עכשיו, תעברו רגע לנושא אחר ועד שהם יעלו נעבור

נושא.

מאיה כץ: אני יכולה לדבר בתור תושבת אם אתם רוצים בינתיים. חבל שאנשים

יתפזרו ונאבד אותם.

איה פרישקולניק: הישיבה רק התחלנו אותה כבר עברה שעה וחצי, מחכים כל אחד,

ג'ו ניסימוב: אפשר את השאילתה שלך מאיה על ה,

(מדברים ביחד)

ג'ו ניסימוב: יש לך שאילתה מספר 6 שלך?

מאיה כץ: אני אגיד לכם יותר מזה, אני אחסוך את השאילתה, התשובה הייתה

מנומקת היטב, לכן לא צריך להקריא אותה. קראתי את הנספח תודה

רבה אין לי שאלה נוספת.

ג'ו ניסימוב: תודה רבה שאילתה 7 יריב, הכרה בזוגות שאינם נשואים. יש לנו זוגות?

בסדר?

יריב פישר: אתה מקריא?

ג'ו ניסימוב: אני אקריא לך אותה. בתאריך ה-16.03.21 לאחר שמסר פעמיים

במועצת העיר ולא עברה עבר הצעה שהעלה סגן ראש העיר בנושא הכרה

בזוגות שאינם נשואים, להט"בים, בנושא רישום זוגיות בעירייה. זו

הייתה הצעה שבה מועצת העיר תקבל החלטה לפיה היא מכירה בזוגות

לא נשואים כידועים בציבור ותאפשר רישומם בעירייה ככאלה בהתאם

למנגנון ותנאים שתקבע העירייה וזו לצורך קבלת זכויות וחובה

המוקנים על ידי עירייה לזוגות נשואים שניתן לידועים בציבור. למרות

התנגדותו הלא ברורה של פדלון וסייעתו לשמחתנו ההצעה עברה,

מדובר באישור חשוב מאוד ואנחנו מברכים על כך. נשמח לדעת 1 כמה

ישיבות התקיימו עד כה בנושא, באיזה פורום מי נכח בהם? נא לצרף

סיכומים של הישיבות ופרוטוקולים. האם יצא פרסום לציבור ובמידה

שכן מאיזה תקציב? האם הנושא הוכנס לנוהל העבודה של האגפים

השונים? תשובה התקיימו בנושא 5 פגישות עד כה, פגישה ראשונה

"חבר" – הקלטה ותמלול

בשיתוף סגן ראש העיר עופר לוי וגברת ירדן רוזן עוזרתו האישית של

סגן ראש העיר. התוותה תוכנית עבודה ראשונית שבה הגברת ירדן רוזן

מרכזת ומנהלת את הנושא. פעם שנייה עם הגברת ירדן רוזן עם

המחלקה המשפטית עורך דין שלומית סלע בדיקת קידום הנושא בהיבט

המשפטי, פגישה שלישית איסוף מידע מרשויות שכנות ופגישות של ירדן

רוזן עם מוסא מנסור שריכז את הנושא מעיריית תל אביב הן את הפן

הלוגיסטי והן את הפן המשפטי. פגישה רביעית עם גברת רוזן נפגשה עם

המחלקה לפיתוח והדרכה של עיריית תל אביב כדי להבין את ההיבטים

הפנים ארוגניים של התהליך. פגישה חמישית מנכ"ל העירייה סגן ראש

העיר מר לוי וגברת רוזן עדכון על המידע שנאסף והתאמתו לעיריית

הרצלייה בכל ההיבטים. לא נכתבו פרוטוקולים ישיבות הנ"ל, הפגישות

האלו הינן מקצועית והסיכומים שנעשו מטרתם לארגן את כמות המידע

הגדולה בנושא עבור גורמים מקצועיים. 3 אחרי השלמת התהליך הוא

יוטמע באגפי עירייה שונים, יצא פרסום. בתקופה הקרובה יכנס נוהל

עבודה מתאים לכל אגפי עירייה רלוונטיים. יריב,

יריב פישר: קודם כל לגביי התקשיר אם יש ישיבה ופגישה כן חייב לצאת סיכום

בטח אם זה פגישה של מנכ"ל העירייה. בפורום הזה אני לא מבין איך

קורה שאין סיכומים לישיבות כאלה, אני חושב שזה חשוב, מבחינתנו

גם בקרה, גם עובר הלאה אז זה רק הערה. זה ישיבות פנימיות, אני לא

רואה פה משהו שקרה באמת. שורה תחתונה להערכתך חודש חודשיים,

מתי זה נכנס לפועל? בכל עירייה זה נכנס מאוד מהיר.

עופר לוי: אז אני אענה לך, בשום עירייה זה לא קרה כל כך מהר. אני יכול להגיד

לך שבעיריית תל אביב זה לקח כמעט שנה, בעיריית ראשון לציון

הוציאה את זה לקח מעל שנה, גבעתיים הוציאה את זה גם כן חצי שנה

לפנינו ועכשיו רק הם הוציאו את זה. זה ייקח עוד קצת זמן, אני מקווה

שלפחות חודשיים שלושה ואני מקווה שאנחנו נגיע לזה.

יריב פישר: חודשיים שלושה, רשמנו.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מספר 8 מר יריב פישר נושא מינוי רב העיר. לפני מספר

חודשים החל תהליך של מינוי רב לעיר, מונתה ועדת בחירות אבל מאז

התהליך נעצר, אבקש לדעת מדוע נעצר התהליך ובעיקר כעת כשיש

ממשלה יציבה. מה הסטטוס הנוכחי, מתי יתקיימו בחירות לרב העיר

הרצלייה. תשובה הליך (לא ברור) בקדנציה הקודמת של הממשלה

ונעצר בשל המתנה להקמת ממשלה חדשה. לאחר הבחירות הוסף

הנושא מחדש על ידנו. ב-19.8 נקבעה פגישה ראש העיר עם עוזר שר

הדתות מר אבינועם במטרה לקדם את בחירת רב העיר. יריב,

יריב פישר: כן שאלה נוספת לראש העיר. ופה הסוגייה פתוחה. יש הרבה מאוד

"חבר" – הקלטה ותמלול

דו"חות ביקורת של מבקר המדינה על המוסד כמוסד. בגלל שרב העיר

עם כל הכבוד נבחר לתקופה שהיא לכל חייב ובעצם הדבר היחיד שאני

מכיר במשטר דמוקרטי זה בית המשפט העליון בארה"ב, אני לא מכיר

כזאת משרה. וגם מבקר המדינה אומר שבחירה שכזו שהיא בעצם לכל

החיים יש המון המון כשלים. עצם הבחירה עצמה, ויש המון כשלים

שהם מראים, היעדר מעובדה, חופשות, שכר, מקורבים שאנחנו מכירים

וכל הבעיות האלה אני לא מדבר על הרצליה אני מדבר על הבעיה

הכללית. לכן מה שאומרים הרבה מאוד קבוצות ומחקרים ויש גם

עיריות שעשו את זה ואני אומר את זה אליך כבחירה ואולי אפשר

לשקול את זה. יש ערים שמחליטות שהן ממנות את רב העיר ובעצם

מדלגות על השלב שמשרד הדתות עושה את זה.

משה פדלון: הלוואי ויכולתי.

יריב פישר: אפשר, יש ערים שעושות את זה.

משה פדלון: ניסינו, לא הצלחנו. אני מחר בבוקר מוכן לזה.

יריב פישר: מי זה ניסינו?

משה פדלון: ניסינו, מי כמוך יודע שאחרון והסמכות על נושא המועצה דתית ורבנים

זה מדינת ישראל. לראיה באה מדינה ובקשה מאיתנו להקים וועדה,

שמות, העברנו להם. לא קבלנו תשובה. רק עכשיו התקשר מישהו אמר

אני רוצה להיפגש איתך לקדם את נושא הרב. תנו לי את המנדט הזה,

שהמדינה תיתן לי את המנדט אז אני אפעל. אותו דבר גם לגבי תחבורה

ציבורית כללי ובשבת.

יריב פישר: אז ממה שאני יודע אפשר, העירייה יכולה לבחור, אתה יכול אפילו

להקציב את זה בזמנים ואפשר לשנות דברים.

משה פדלון: אני מבטיח לך שאני כותב מכתב לשר הדתות ונמתין לתשובה שלו.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: מחלקה, יריב, תן לנו לבחור את הרב. בחירת הרב יש נציגות למדינה,

אתה יודע את זה, בשמות. חברים תנו לי אחריות לסמכות אני מוכן

להקים מחלקה לשירותי דת, רבנים שיהיו אהובים,

יריב פישר: בהמשך לבית העלמין לעשות גם את זה בעיר.

משה פדלון: אני פונה לשר ואני אשלח לכם העתק מהמכתב. אני פונה, אני אפנה

לשר, בוא נשמע אותו.

יריב פישר: לא צריך את השר, אני אשלח לך את החומר, לא צריך.

משה פדלון: יש לי את החומר של מודיעין, של "ויבאס", יש לי, אני אשמח מחר

בבוקר לעשות את זה.

יריב פישר: בדיוק, לזה אני מכוון. ואז אתה מקציב את זה ב-10 שנים, ואז הם

יודעים שהם גם בודקים אותם, הם לא עושים את המשחקים האלה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

משה פדלון: אני מקבל את ההצעה שלך אני אפנה לשר שייתן לי את המנדט הזה,

תוך שבועיים אני פוטר לך את כל הדברים האלה.

יריב פישר: ניקח את זה שלב אחד קדימה נעלה את זה לישיבת המועצה הבאה.

משה פדלון: בסדר גמור.

יריב פישר: תודה רבה.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מספר ,9

עופר לוי: רגע, ג'ו, הם הגיעו נכנסו כולם. אולי נמשיך בדיון ונשחרר אותם?

דוברת: יש להם שאילתה?

משה פדלון: אני חושב שאפשר לחבר את השאילתה והצעה לסדר באותה נשימה, זה

אותו דבר.

איל פביאן: אז אני מעלה את ההצעה לסדר.

משה פדלון: בוא תעלה את ההצעה לסדר, יש להם ילדים קטנים, צריכים לישון.

תסלחו לי חברים שאנחנו, אנחנו מתחשבים בתושבים שלנו.

איל פביאן: ההצעה לסדר שלי בנושא המט"ש בהרצליה ופעילות שלו. יש לי 10

דקות להציג את הנושא אני אנסה להציג את זה בפחות. אבל כעיקרון

ידוע לכולנו שהמט"ש היה אמור להתפנות עד שנת ,2021 וזה שהוא לא

מתפנה זה לא באשמת עיריית הרצליה, זה באשמת מי שחתם עם

עיריית הרצליה על חיבור לשפד"ן ולא עמד בלוחות הזמנים ובהסכם.

על זה, זה לא תלוי בעיריית הרצליה כרגע במידה רבה. אבל עיריית

הרצלייה ידעה כבר הרבה זמן שהמט"ש לא יתפנה בסוף 2021 והשכונה

הולכת ונבנית ויש בניינים שילכו והתאכלסו וחלק לא קטן מהבניינים

האלה גם קרובים למט"ש. עכשיו אני גר בהרצליה כבר דיי הרבה שנים

וכל פעם שאני עובר בכביש הראשי באיילון דרום, צפון, בקטע מסוים

אני מריח את המט"ש מהכביש, אני לא צריך לגור ליד המט"ש כדי

להריח את זה, והריח הזה לא נעים במיוחד. עכשיו מה שקורה

בחודשים האלה זה שכונת גליל ים מתאכלסת, בין היתר בבתים

שקרובים למט"ש, ותושבים רבים מאוד מוצאים את עצמם בשעות

כנראה לא מעטות מהים, הם תכף יוכלו לספר לכם במצב של סירחון

וגלי ריח בלתי נסבלים שבפרט שיש רוחות מערביות שמגיעות מהים

מזרחה לכיוון גליל ים מכניסות את הריח הזה לבתים שלהם וחלקם

מקבלים גם את הזיהום מהמפעל של המחזור של בני וצביקה שנמצא

מעבר לכביש בנוסף, אבל על זה, זה אני כרגע מזכיר זה לא הנושא

להצעה לדיון. בכל אופן הם מוצאים את עצמם למצב שהם נכנסים

לדירות חדשות שהם קנו, עם ילדים, בהרבה מאוד כסף לשכונה חדשה

עם ריחות בלתי נסבלים וזיהום אוויר. שנייה רגע, תנו לי, שנייה.

יריב פישר: אבל אייל שהובטח להם,

"חבר" – הקלטה ותמלול

איל פביאן: רגע, תן לי להציג. עכשיו, הדברים האלה כמו שאמרתי היו ידועות

מראש, וזה שהמט"ש שם הוא שם, עדיין את הריחות של המט"ש אפשר

היה לפתור ואפשר לפתור גם היום מהר ולא בהוצאה כספית גבוהה.

אנחנו יודעים שיש היום טכנולוגיות ופתרונות לא יקרות מאוד לפתרון

של ריחות של מט"ש ולכן צריך לטפל בעניין הזה והדבר אפשרי. לצערי

מהתשובה שקבלתי לשאילתה קודם זה נראה שסקרי הריחות בסדר,

הוא עומד ברישיון עסק, הכול מצוין, וההנהלה של התאגיד כל הזמן

בוחנת טכנולוגיות. עכשיו, לפי הערכתי הריחות, הסקרים מאוד טובים,

אבל לא על זה אני אעמוד עכשיו. הסיטואציה היא כזאת שיש

טכנולוגיות כמו שאמרתי פתרונות לא יקרים, מה שקורה במט"ש יש לו

2 נקודות שמהם יכולים לבוא ריחות. אחד הכניסה למט"ש והשני

המקום שבו עושים, את ה(לא ברור) בצורה מוצקה (לא ברור) את

הנוזלים, ביציאה. אחת הנקודות האלה לא מטופלת כמו שצריך ולכן יש

סירחון כזה, והדבר הזה לחלוטין פתיר. עכשיו יש טכנולוגיות, אני

אפילו יכול לנקוב בשמם שבעלות של 2 מיליון שקל פלוס אולי קירוי אם

צריך, בתוך חצי שנה גג מהרגע שמתחילים לבצע לא יהיה ריח שיצא.

לא יהיה ריח שיצא. לכן, אני הייתי מצפה שעיריית הרצלייה תעשה את

זה עם התאגיד כבר לפני כמה חודשים. והיום כבר לא יודע. אבל אם

כבר הגענו למצב שהשכונה מתאכלסת ואיך אומרים קבוצות הוואצפ

מתפוצצות מזעקת העם שמסריח לו בשכונה שהוא קנה בה בתים, אז

ההצעה שלי לסדר היא מאוד פשוטה, שאנחנו נקבל היום החלטה

שאומרת דבר פשוט. שעיריית הרצלייה תנקוט מידית בכל הצעדים

האפשריים, עם תאגיד מי הרצלייה ומול תאגיד מי הרצליה על מנת

שהתאגיד יבצע מיידית ללא שיהוי את כל הפעולות אפשריות למניעת

הריחות ממוקדי הריח הקיימים, בתוך שימוש בטכנולוגיות ופתרונות

קיימים. עכשיו, אני אזכיר רק עוד דבר אחד. תאגיד, לא תאגיד, מי

שאחראי על איכות הסביבה ועל איכות החיים של תושבים בעיר זה

העירייה וראש העירייה, והמשרד לאיכות הסביבה אוכף וכולי. עכשיו

אני לא, זה לא עניין שאני מפנה טענות עכשיו, אני אומר דבר פשוט.

מבחינתי הטיעונים אם יהיו שזה התאגיד, זה לא אנחנו, והתאגיד כן

רוצה או לא רוצה הם טיעונים לא מקובלים, כי אם אני הייתי מהבית

שלי ברחוב בהרצליה ירוקה מוציא פחי זבל ומסריח לשכנים את הרחוב

אז עיריית הרצליה מהר מאוד היית אוכפת עלי שהסירחון יפסק ברחוב,

כי אני פוגע באיכות החיים של אנשים. אז לעיריית הרצליה יש מספיק

אמצעים לגרום לתאגיד מחר בבוקר, מחר בבוקר לקחת טכנולוגיות

שמט"שים אחרים משתמשים במדינת ישראל, להוציא כמה מיליוני

"חבר" – הקלטה ותמלול

שקלים בודדים ולפתור את בעיית הריחות. קודם כל שלא יהיה ריח,

אחר כך נדבר על דברים אחרים. אז זו הצעה מאוד פשוטה, אני בטוח

שתסכים לקבל אותה.

משה פדלון: מכיוון שגם נמצאים פה תושבים מגליל ים, וברוכים הבאים, אני חושב

שתושבים צריכים לקבל ולעדת את כל העובדות. לטנגו יש .2 עבדך

הנאמן חתם הסכם עם ממשלת ישראל, על 2 הסכמים. אני התחלתי

במשא ומתן על העברת המט"ש לשפדן מ-,2013 עם כניסתי לתפקיד.

ניהלנו משא ומתן עיקש, ביולי 2017 חתמנו על ההסכם לחיבור המט"ש

לשפדן, כאשר הבטיחו, 1.1.21 אתה מתחבר לשפדן. ממשלת ישראל מה

לעשות למדתי שהסכם איתם זו המלצה. עד לרגע זה כמעט ולא עשו

שום דבר. חתמתי, תנו לי לדבר, חתמתי על הסכם גג שאמר פדלון

תסייע לנו לבנות 1850 דיור לדור הצעיר, אנחנו נבנה לך בתי ספר, כתוב

בהסכם, אנחנו נחבר אותך לגשר, יהיה גשר רב מכר, אנחנו נפתח את

המקום לניקוז. חברים, עד לרגע זה לא קבלתי אגורה אחת מהמדינה

והטעות שלי הייתה שחתמתי על טופס ,4 תעודת גמר. ברגע שלא הייתי

חותם היו קמים בזעקה 1850 משפחות עם הילדים וחוסמים את כביש

איילון, אבל לא עשיתי את זה מצפונית, אמרתי נשאיר את זה ככה. לא

הייתי צריך לחתום על טופס 4 אבל לא רציתי לתת להם לסבול. אז אנא

תסתכלו גם על הצד השני של המדינה שלא עומד בהסכמים,

איל פביאן: כן, אבל מה זה קשור לטיפול ברחובות?

משה פדלון: תן לי לדבר, צריכים לדעת את העובדות. יכולתי גם לא לבנות בתי ספר,

מי אחראי על החינוך במדינה? משרד החינוך. עד לרגע זה לא נתנו שום

דבר. 500 מיליון שקל, לכן אני בא ואומר חברים יכול להיות שהמט"ש

עושה הכול, אמרתי לך לפני מספר דקות שנפגש עם אנשי המקצוע

שיסבירו לך מה עושים, ואם צריך לבוא ולעשות ולבנות מחר בבוקר

מתקן כזה או אחר תאמין לי שאני הראשון שיביא את המנופים במקום.

אני רק בא ואומר,

(מדברים ביחד)

איל פביאן: בסדר, כל מה שההצעה שלי אומרת שעיריית הרצליה תעשה הכול כדי

לפתור את זה.

משה פדלון: אני הראשון שרוצה איכות חיים ואיכות סביבה. לגבי צביקה ובני יש

פסק דין של שופט בית המשפט שקבע שהוא יפונה. השטח שנמצא בו

בני וצביקה שייך לרמת השרון, לא להרצלייה. אני בקשר עם רמת

השרון והאמין לי הם דוחפים שיצא כמה שיותר מהר כדי למלא את

החלטת בית המשפט, אלו העובדות. יכולתי היום לראות את המשפחות

האלה חוסמים דרכים, או לא היה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

(מדברים ביחד)

משה פדלון: היועצים הכי טובים אמרו לי אל תחתום, תן למדינה לבנות את המט"ש

עכשיו, תן למדינה לבנות את הגשר. המדינה לא עמדה בשום הסכם

לצערי.

(מדברים ביחד)

יריב פישר: מה זה לא יכול?

איל פביאן: רגע, יריב,

(מדברים ביחד)

איל פביאן: משה, אני מבין שאתה מקבל את ההחלטה,

יריב פישר: רגע, רגע, יש בית קברות בהרצליה רק כי הלכנו לבית משפט עליון,

משה פדלון: אני לא יכול לתבוע את המדינה.

יריב פישר: בטח שאתה יכול. המדינה התחייבה.

(מדברים ביחד)

מאיה כץ: הוויכוח פה אבל בסוף הוא לא רלוונטי כי זה מה שהיה. כרגע יש תהליך

שצריך לתת לו פתרון.

משה פדלון: מאיה מה אמרתי? נפגש עם מנהל המט"ש מנהל מי הרצליה יגיד לך

פדלון צריך 2 מסוקים כל יום שיעשו הדברת ריחות אני אקצה את

הכסף.

(מדברים ביחד)

מאיה כץ: החלטת מועצה היא מחייבת לא רק את המועצה, אלא גם את שאר

הגופים.

איל פביאן: נכון.

משה פדלון: מאיה, אני איתך.

איל פביאן: בוא נצביע, אתה מסכים איתי, אני מסכים איתך, בוא נצביע, נפגש עם

מנהל המט"ש מחר.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: בבקשה אהוד.

ג'ו ניסימוב: אהוד רוצה להגיד משהו.

דובר: אהוד לא שומעים אותך.

איל פביאן: אנחנו רוצים להחליט שהעירייה תעשה מדיית כל מה שאפשר,

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: שהחליט ראש העירייה ומהנדסת העיר בפגישה עם שר הפנים בשעתו

ואחר כך פנייה גם למנהל התכנון בסדרה של דרישות. הקדים את

העבודות שלו לחיבור של קווי הביוב של הרצלייה לשטל והעבודות

התחילו. העבודות ייקחו, החלק הראשון שלהם ייקחו כ-3 שנים

והביטול הסופי של המט"ש על פי ההיערכות שלהם צפוי לקחת עוד 3-4

"חבר" – הקלטה ותמלול

שנים, כך המדינה אומרת. מה שאני מציע, ואנחנו גם במסגרת העבודה

של היחידה הסביבה באגף שליטה התחלנו בחשיבה על כל מיני

תהליכים שיכולים בעצם להקל על מטרד הריח בשכונה. אני מציע ראש

העירייה שאנחנו נקיים פגישה של מנכ"ל העירייה יחד עם היחידה

סביבתית יחד עם אגף מהנדס העיר, מנהל ההנדסה, יחד עם התאגיד,

עם היועצים שלנו שעוסקים בנושא מטרדי הריח, ניתן איתם סדרה של

פגישות שהמטרה שלהם זה להביא פתרונות טכנולוגיים להתמודדות

עם הריח בתקופה הזו של העבודות עד הביטול המוחלט של המט"ש. זו

ההצעה שאני חושב שסדרה של דיונים אינטנסיביים איתם יכולה אולי

להועיל.

איל פביאן: בסדר אהוד, אני מבקש להגיב להצעה שלך, היות ואני העליתי את

ההצעה לסדר אני אעשה דבר פשוט. אני אנסה להתנסח בעדינות

ובנימוס, בסדר? בוא נאמר דבר כזה, אם הנהלת התאגיד ואחרים היו

עושים את מקסימום המאמצים בחודשים האחרונים ובשנים

האחרונות לא היה עכשיו ריח,

(מדברים ביחד)

איל פביאן: רגע, סליחה, זו דעתי,

משה פדלון: הוא לא נמצא פה ואתה תוקף אותו, אולי הוא עשה.

(מדברים ביחד)

איל פביאן: רגע סליחה, אמרת את שלך. תנו לי לסיים בבקשה. העובדה היא שיש

כרגע סירחון נרחב שפוגע בהרבה אנשים. עכשיו אני אגיד לכם דבר כזה

שאילתה בעיריית הרצלייה מגישים 10 ימים לפני הישיבה, והצעה לסדר

מספר ימים לפני. השאילתה הזו הייתה אצלכם 10 ימים, היה לכם

מספיק זמן לדבר עם התאגיד. מה שאני עשיתי בשבועיים האחרונים

דברתי עם אנשי מקצוע מובילים במדינה בנושא הזה ואני אומר לך לא

מניחוש, מידיעה מובהקת, אני יכול להגיד לך איזה טכנולוגיות יש, איך

קוראים להם, באיזה מט"שים אחרים במדינה משתמשים בהם וכמה

זה עולה. אין מה למרוח את זה, אני אין לי בעיה לבוא ממחר בבוקר

לכל פגישה שאתה רוצה. מה שאני מבקש זה דבר פשוט, שהיות וכולם

מסכימים שלא רוצים סירחון נקבל החלטה פשוטה, שהעירייה שהיא זו

שאחראית ויש לה את כל היכולות תפעל מידית מול התאגיד כדי לבטל

את הריח, זה הכול. אחר כך נעשה פגישות, נעשה מה שאתם רוצים.

משה פדלון: אני לא,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: אני חוזר שוב,

יריב פישר: המט"ש הזה השקיעו בו 30 מיליון שקל, זה לא עזר, פשוט צריך להעיף

"חבר" – הקלטה ותמלול

אותו מפה.

איל פביאן: יריב אני לא יודע על מה אתה חולק עלי, עד שיזיזו את המט"ש הזה

ייקח 10 שנים, בינתיים אנשים גרים שם. אתה צריך לטפל בריח. אתה

לא תזיז את זה בפחות מ-10 שנים משם, זה הכול חלומות באספמיה,

אני מכיר היטב את הנושא.

יריב פישר: מתחילים לבנות שם.

איל פביאן: אז לא היינו צריכים, אבל עכשיו אנשים גרים שהם והם סובלים

מהריח. אז אני מבקש החלטה פשוטה, שעיריית הרצליה תחליט שהיא

תעשה מה שצריך מול התאגיד.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: אנחנו עושים, אתמול נפגשתי עם מנכ"ל משרד הפנים, בנושא הזה

דברתי איתו,

איל פביאן: מה אתה נפגש עם מנכ"ל משרד הפנים? עם תבר של 3 מיליון שקל

בוועדת הכספים אתה פותר את זה תוך שישה חודשים, אתה לא צריך

את משרד הפנים.

משה פדלון: אל תגיד לי מה לעשות.

איל פביאן: אני שאלתי אותך מה המט"ש עושה לא ידעת לענות לי לפני חצי שנה,

משה פדלון: אני אביא את אנשים המקצוע מול שולחן עגול, נשמע איפה הבעיות,

יכול להיות שהם עושים וזה לא עוזר, בוא נשמע אותם.

איל פביאן: למה אתה לא מוכן להצביע עכשיו על החלטה שאומרת,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: אני רוצה להוריד את זה מסדר היום. אני כבר אומר לך שביום חמישי

אני נפגש שוב עם מנכ"ל משרד הפנים.

איל פביאן: מה קשור מנכ"ל משרד הפנים לעניין?

משה פדלון: כיוון שמנכל משרד הפנים,

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

איל פביאן: אני אקריא עכשיו על מה אתה מצביע נגד,

אהוד לזר: אנחנו מכירים את הנושא, יש לנו כמה סקרים שביצענו באזור שם

באמצעות היחידה לאיכות הסביבה.

איל פביאן: ועניתם לי לשאילתה שהכל בסדר.

אהוד לזר: רגע שנייה איל, תן לי להשלים. אנחנו עוברים לקבל את הממצאים של

הבדיקה הזו, אני מוכן ראש העיר להציע הצעה כזו שאנחנו נקיים סדרה

של דיונים ביני לבין מנכ"ל התאגיד עם צוות מנהל ההנדסה, צוות

היועצים הסביבתיים שלנו והיחידה הסביבתית ונתחיל לחשוב על עוד

פתרונות מעבר לפתרונות שהצענו, זו ההצעה שלי, אני חושבת שהיא

יותר טובה מאשר לחייב תאגיד לעשות משהו שהוא,

"חבר" – הקלטה ותמלול

(מדברים ביחד)

משה פדלון: נכון.

איל פביאן: יש לך את כל הסמכות,

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

עופר לוי: אהוד, אתה שומע?

אהוד לזר: כן.

משה פדלון: אתה תוכל לבוא אחרי הפגישות האלה, הרי ידוע שזה ייכנס לסבך

בירוקרטי שאין כמוהו, שלא נאמר סכנה שנוציא פה מיליונים רבים על

משהו שלא יועיל. אתה תוכל להגיע עם מסקנות ברורות לשים את זה

בראש סדר העדיפויות ולבוא ולומר מה כן אפשר מה אי אפשר? אני

בינתיים גם אני מעניין אותי לשמוע מה הוא מדבר על פתרונות שקורה

במט"שים אחרים.

(מדברים ביחד)

איה פרישקולניק: נגמרו ה-10 דקות,

איל פביאן: גברת פרישקולניק אתה ממלאת מקום ראש העירייה, את לא מנהלת

את הישיבה.

איה פרישקולניק: נכון, אבל אני עושה פה סדר אם חבר האופוזיציה עבר את הזמן.

איל פביאן: רגע, יש פה חברי אופוזיציה שעובדים קשה ואני מבקש שתכבדו אותם.

איה פרישקולניק: אבל אתה עובר את מגבלת הזמן.

איל פביאן: את היית מנהלת בית ספר,

(מדברים ביחד)

איל פביאן: יש במדינת ישראל 3 טכנולוגיות שבהם משתמשים לבריחת ריחות.

אחת זה שימוש בחיידקים שמשתמשים בה כבר בתוך המט"ש שלך,

השנייה זה אוזניטרונים והשלישית זה יוזינטרונים ומשתמשים בהם

בכל מדינת ישראל. וזה שאתם לא יודעים לענות על זה בשאילתה

במועצת העיר זה לא מוסיף. עכשיו אני מקריא את ההצעה לסדר, לא

צריך בירוקרטיה, לא צריך הרבה דיונים, לא צריך את מנכ"ל משרד

הפנים, תאמין לי. אני עשיתי מה שאתם לא עשיתם, אני דברתי עם

מומחים. אני אקריא לך את ההצעה לסדר. עיריית הרצלייה תנקוט

מידית בכל הצעדים האפשריים עם התאגיד ומול התאגיד על מנת

שהתאגיד יבצע ללא שיהוי את כל הפעולות האפשריות למניעת ריחות

ממוקדי הריח הקיימים פה וזה תוך שימוש בטכנולוגיות ופתרונות

קיימים. זה הכול, החלטה פשוטה.

משה פדלון: מי בעד הצעתו של פביאן? מי נגד? מי בעד הצעתו של מנכ"ל שמקובלת

עלי?

איל פביאן: הם לא יכולים להעלות הצעה נגדית בהצעה לסדר שלי. אני העליתי

"חבר" – הקלטה ותמלול

הצעה לסדר אתה התנגדת, עכשיו אתה רוצה לעשות פגישות אני אבוא

לפגישות.

משה פדלון: אני כבר לא צריך אותך לפגישות.

איל פביאן: אתה לא צריך? תפתור את הריחות לתושבים.

משה פדלון: אני אפתור, אל תדאג, כמו שפתרתי הרבה מאוד דברים.

(מדברים ביחד)

דובר: ההצעה ירדה מסדר היום איל.

מאיה כץ: ההצעה ירדה מסדר היום?

איה פרישקולניק: כן.

משה פדלון: חברים מיצינו את הנושא, תעבור לשאילתות.

דובר: האם אפשר שאהוד יחזור,

משה פדלון: הנציג שלהם שמע את התשובה? לא, חברים, מיצינו את שני הנושאים,

הכול בסדר.

מאיה כץ: אבל רגע משה, נתת להם אישור להיכנס, כנראה היה פה בלבול לגבי

הנושא שבשבילו הם הגיעו,

איה פרישקולניק: אבל מאיה אני חייבת להגיד לך משהו. דנו בזה, היה להם נציג נחמד

מאוד שאנחנו מאוד מעריכים. ענינו לתשובות,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: מנכ"ל העירייה, תן את התשובה שנתת לנציג שהגיע מטעמם, בבקשה,

רואי: יש נושא נוסף שעברנו עליו אתמול, נושא צביעת הכיתות בבית ספר

הזמני. יש פה ילדים קטנים בכיתה א' בשנה הקרובה,

אהוד לזר: באיזה נושא? אני לא שומע.

רואי: כוונה לצבוע כיתות, מה זה אומר?

אהוד לזר: אני לא שומע, אני לא שומע.

משה פדלון: מיקרופון, דבר למיקרופון.

רואי: הנושא של צביעת הכיתות, מכיוון,

מאיה כץ: רואי תעבור לפה.

רואי: יש נושא נוסף של צביעת הכיתות, בשנה הקרובה עולים לכיתה א'

ילדים שאמורים לעבור ל-406 ו-,408 רק בשנה שלאחר מכן. היות ועדיין

אין החלטה כמו שאתה אומר אנחנו מחכים. מה יהיה בשנה הקרובה.

בספטמבר ילכו לבית ספר הזמני. מה קורה עם צביעת הכיתות? אנחנו

לא רוצים שייווצר מצב שצובעים כיתות ואחר כך מעבירים מבית ספר

לבית ספר. יש פה ילדים שהגיעו מעיר אחת, הלכו לגן בשכונה, הולכים

לבית ספר זמני ועברו לבית ספר שיכול להיות שלא יסיימו בו כי אחר

כך יעבירו אותם מ-6 ל-8 ומ-8 ל-.6

אהוד לזר: אז כרגע כל הכיתות לומדות בבית ספר הזמני,

"חבר" – הקלטה ותמלול

מאיה כץ: אהוד לא שומעים אותך.

אהוד לזר: כרגע כל התלמידים לומדים, ירשמו, מתחילים את שנת הלימודים

הקרובה בבית ספר (לא ברור)

דוברת: לא שומעים אותו.

אהוד לזר: אנחנו בחודש הקרוב נקבל את ההחלטה ונקבל החלטה א' ב' או ג', או

כולם ב-406 או כולם ב-408 או בתי ספר צומחים קטנים משמעותית ב-

2 בתי הספר. לגבי צביעת הכיתות אנחנו דאגנו שהנגישות שלנו,

שבמידה ונרצה לעשות בית ספר אחד יהיה אפשרי. זאת אומרת שגם

אם הכיתות נצבעו מלכתחילה זה לא יהיה רלוונטי כך שיהיה אפשר

למלא אותם בבית ספר אחד. התשובה שלי אומרת שסך הכך אפשר

יהיה ללמוד בבית ספר אחד גם אם יתחילו את השנה בלי המידע הזה

ברקע.

דוברת: לא הבנתי.

רואי: נראה לי שהתבלבלת אהוד.

אהוד לזר: למה? אני לא שומע,

רואי: צובעים אותה ככיתה אחת ואז מה קורה?

אהוד לזר: לא, למיטב ידיעתי הצביעה הזאת לא נעשתה, יעקב פה בחדר או גם יעל

יכולים לתקן אותי, הצביעה הזאת לא נעשתה. אם מישהו מדבר אני

לא שומע.

תושבת: אתמול (לא ברור) תלמידי כיתה א' כן ייצבעו (לא ברור) לאחר כיתה א'

זאת אומרת ,408

אהוד לזר: אני לא שומע.

איה פרישקולניק: יעקב, אנא תענה, תדבר.

תושבת: אתמול עודכנו כל הורי כיתה א' של שבירו ושות שהצביעה כבר נעשתה,

בימים אלו הצביעה נעשית והיום יבוצעו לפי 406 או .408

אהוד לזר: קבלת את המסגרת 408 או ב-6?

תושבת: אני אסביר. כרגע יש סיפור לפי מה אנחנו משיוכיים, לפי 406 או .408

אהוד לזר: לא, אבל זה ישן, ההחלטה הזו היא מלפני שנה, כולנו נמצאים פה בדיון

הזה בגלל ההחלטה הזו, השאלה אם קבלת הודעת צביעה, א1 הולך ל-

,406 א2 הולך ל-.408

תושבת: טרם קבלנו אבל כן קבלנו הודעה שזה כן נעשה לפי הבית ספר העתידי

שהם ילכו אליו. והמצב שאנחנו,

איה פרישקולניק: ההודעה היא מהמנהלת?

תושבת: כן.

אהוד לזר: יעקב, השאלה שנשאלה, אתה שמעת?

יעקוב נחום: כן, אני שמעתי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

תושבת: ואנחנו רוצים להימנע מהמצב שאחר כך לא יהיה לנו אפשרות להעביר

אותנו לבית ספר השני במידה ויוחלט שהם כן ילמדו שם, או יותר גרוע

מזה שיוציאו אותם ממסגרת שנייה שהם נכנסים אליה למסגרת

שלישית בבית ספר חדש עוד פעם בגלל שעכשיו לא עשינו את זה כמו

שצריך.

רואי: זה לא רק עניין פרוצדורלי שצובעים כיתה. אם ילד,

אהוד לזר: אנחנו מבינים את השיקול הקהילתי,

רואי: ואחר כך עוקרים אותו מהכיתה כי התקבלה החלטה להעביר לבית ספר

כזה או אחר אז עוד פעם הוא עובר קריעה מהמרחב שלו החברתי

והקהילתי. ואנחנו מבקשים לצפות 6 שנים קדימה אם זה בתי ספר

צומחים וללכת על זה, ולא כל פעם לחכות עוד חודש, עוד חודש.

אהוד לזר: שנייה, רואי, אני רוצה שיעקב יתייחס לעניין צביעת הכיתות. במקור

הייתה הנחייה לצבוע את הכיתות, הוא התייחס עכשיו לשנת הלימודים

הקרובה יש צביעה של כיתות לאור המגמה שמסתמנת שהיא תוביל

אותנו להחלטה לחלופה א' ב' או ג'.

יעקב נחום: אוקיי, ערב טוב לכולם. צריכים להבין שהנושא הזה הוא דיי מורכב

מהטעם הנורא פשוט. כרגע, נכון לרגע זה, לפחות לפי הנתונים שיש לנו

מספר הכיתות שיהיו ב-2 בתי ספר אם נחלק אותם יהיה קטן עד כדי

בלתי אפשרי להקים 2 בתי ספר נכון לרגע זה. מה שהמנכ"ל אמר

שאנחנו נדע את הנתונים האלו לקראת החודש חודשיים הקרובים. בכל

מקרה אנחנו בודקים 2 אופציות. האופציה הראשונה זה צביעה של

כיתות א' בלבד, א' – ב' בלבד, והאופציה השנייה זה לא לצבוע את

הכיתות מאחר ואל נוכל לקיים 2 בתי ספר בסיטואציה הזו. אנחנו עדיין

על,

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: מה שאומר יעקב זה מה שאני מכיר,

דוברת: 406 יכול להיות בית ספר על אזורי להייטק, למדעים, בשיטה של ה,

אהוד לזר: חברה אתם נכנסים לשיקול שאנחנו צריכים לקבל בעוד חודשיים. אני

אמרתי משהו פשוט,

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: חברה תנו לי רגע, שפה הדברים אמורים, שאלו הם נתוני הרישום. לכן

מצד אחד יש גמישות מצד שני הגמישות הזו יכולה להוות איזושהי

סיטואציה לא רצויה ברמה הפדגוגית וגם ברמה המנהלית. זאת אומרת

בתי ספר,

דובר: אי אפשר להשאיר את ההורים חסרי וודאות שבועיים לפני תחילת

הלימודים

"חבר" – הקלטה ותמלול

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: ההודעה על הצביעה אם היא תהיה היא תבוא אחרי שנבין מה

מהחלופות שציינתי יש לה ייתכנות להתבצע. בתחושה שלי,

(מדברים ביחד)

דובר: חברים אתם נמצאים בהרצליה, בהרצליה זה חינוך מספר 1 בארץ, אין

לכם מה לדאוג.

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: חברה התשובה שנתתי לכם זו התשובה של עיריית הרצליה אוקיי?

אנחנו לא נצבע את הכיתות עד שאנחנו נבין שיש לנו את החלופה הטובה

ביותר מבחינה פדגוגית, אין צביעה של כיתות בשלב זה.

תושבת: אבל קבלנו הודעה שהכיתות נצבעו, איך אתה יכול להגיד דברים כאלה.

איה פרישקולניק: א' הפסקנו לצבוע את הבית ספר הירוק, הפסקנו עם זה כי כרגע הבית

ספר הירוק עד שיקבל הרשאה זה ייקח עוד הרבה זמן, אז הפסקנו עם

זה. התחלנו ואז אמרנו שלא. אז לגבי גליל ים תנו לנו רגע לבדוק

נתונים, מה הבעיה?

תושבת: אבל אם יצבעו,

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: אנחנו לא מצליחים לשמוע אתכם, אנחנו לא יכולים להגיב.

תושבת: אני שומעת מהצד ומבינה שלמעשה בגלל שאין לכם איך להצדיק את

406 כי השקעתם שם ואני מעריכה את ההשקעה,

איה פרישקולניק: ממש לא, ממש לא,

תושבת: ואתם מנסים לדחוף אותנו לשם,

(מדברים ביחד)

איה פרישקולניק: אבל ממש לא, למה את מכניסה דברים? אבל רגע את שאלת שאלה אני

אענה לך אוקיי? אנחנו אין לנו נתונים סופיים, ולכן,

(מדברים ביחד)

איה פרישקולניק: רגע, גברתי היקרה, רגע, דקה. אני רוצה להגיד לך משהו, תנו לי רגע

להשמיע את דברי ואל תתפרצי אז תאמיני לי תביני. אנחנו יש לנו 2 בתי

ספר כיוון שיש רישום ומגיעים עוד המון תושבים. ברגע שאת מאחדת

בית ספר אחד את לוקחת את המרחבים הלימודיים והופכת אותם

לכיתות אם ויש עם זה בעיה פדגוגית ובעיה שיקולית, ולכן אנחנו

צריכים לדון ולראות מה מידת הילדים שמגיעים בכדי לחשוב אם זה

אופציה א' כמו שאמר המנכ"ל, אופציה ב' או אופציה ג'. ולכן, אמרנו

שעד אחד בינואר נדע ונעשה החלטות. זה ההחלטות תהינה בשיתוף

איתכם, ההחלטות תהיינה איתכם, אבל אנחנו צריכים לראות נתונים.

מה את פותחת לי בית ספר על אזורי?

"חבר" – הקלטה ותמלול

(מדברים ביחד)

תושבת: רק אני רוצה שתבינו את הסיטואציה. הילדה שלי באה מראשון, למדה

כיתה א' בראשון, כיתה ב' בוייצמן, כיתה ג' היא בזמני, כיתה ד' אנחנו

לא יודעים איפה היא.

איה פרישקולניק: רגע למה את לא יודעת איפה היא?

דובר: שכונה חדשה, מה לעשות?

איה פרישקולניק: אז בני שנה ואז היא תכנס לבית ספר המיועד לה

תושבת: אני אסביר לך %90 מהילדים בבית ספר הזמני משיוכיים ל-,408 משמע

הילדה שלי שנה הבאה,

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: אבל אין שיוך עדיין, זה מה שאנחנו אומרים לך.

איה פרישקולניק: אין שיוך עדיין.

תושבת: 4 מסגרות,

(מדברים ביחד)

איה פרישקולניק: אפשר להשאיר אותה בוויצמן עוד שנה ואז לקחת ולהעביר אותה לבית

ספר הקבוע,

תושבת: אנחנו לא מובלעת, אנחנו לא ברשות הפלסטינאית, אנחנו לא מנודים

לקהילה שאליה אנחנו משתייכים.

(מדברים ביחד)

תושבת: אנחנו לא מנודים בשום צורה.

משה פדלון: טוב, חברים. הוקמה נציגות רשמית של התושבים, הם יפגשו עם

המנכ"ל באופן שותף עם ראש אגף החינוך והאמיני לי שהדברים יפתרו

לשביעות רצונכם.

אהוד לזר: חברה, סליחה, אתם הייתם איתי בישיבה, אמרתי לכם שהתשובה לא

תהיה בשבועיים הקרובים, היא תהיה באזור אוקטובר. אמרתי את זה

והעברתי את זה בצורה ברורה. אמרתי שעד שאפריקה ישראל לא יהיו

בתוך הבית, וחברה אני יודע כי יש לי בני משפחה שגרים,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: שמענו, תפגשו, נפגשתם גם אתמול עם המנכ"ל וראש אגף החינוך,

סגנית ראש העירייה, שבו כצוות ואם צריך אני אכנס לתמונה.

רואי: שאלה אחת, האופציה המועדפת גם על גליל ים א' למרות שהם לא פה

אני יכול לחתום שזה מבחינתם אופציה מועדפת וגם מבחינתנו זה שהיו

שני בתי ספר קטנים צומחים. מה המשמעות התקציבית ומה ההתכנות

לדבר כזה.

משה פדלון: חברה זה לא המקום לדון בו, חברים בגליל ים היה צפי מסוים של

קליטת תלמידים. מסתבר לנו שאלה שזכו במחיר משתכן מסרו את זה

"חבר" – הקלטה ותמלול

ועשו מזה ,business %80 עשו business מכל המחיר משתכן. הצפי לא

היה בהתאם. אנחנו בנינו בהתאם לצפי של גליל ים של 3.5 למשפחה.

מה לעשות הגיעו רווקים, עשו מזה .business

רואי: בטרשקובסקי ואפריקה יש %50 אכלוס, אפשר להרכיב מזה

סטטיסטיקה נהדרת,

משה פדלון: קודם כל זה מוקדם מידי,

(מדברים ביחד)

רואי: זה מאוחר מידי.

משה פדלון: הגיעו מאות בודדים. לגבי המט"ש שהועלה כאן, ממחר בבוקר יהיו כאן

צוות מקצועי וכל המלצה של הצוות המקצועי, יבואו מיטב המומחים,

אני מבטיח לכם נטפל ונבצע את הכול הלכה למעשה.

תושבת: השאלה על צביעת הכיתות רק לא נתנה תשובה ברורה. יצבעו או לא

יצבעו?

משה פדלון: חברים שישבו עם מנכ"ל העירייה, בצוות סיור מוחות,

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: בשלב הזה לא צובעים,

תושבת: לא בשלב הזה, בראשון לספטמבר הילד שלי נצבע או לא נצבע, זה מה

שאני שואלת.

איה פרישקולניק: לא נצבע.

תושבת: מעולה, זה רשום בפרוטוקול, זה מוקלט, הכול בסדר.

משה פדלון: תודה רבה, ערב נעים.

חזרה לסעיף 6 – שאילתות

ג'ו ניסימוב: שאילתה מספר .9 שאילתה של מר וסרמן אבל היא לא פה, אז אנחנו

ממשיכים.

דובר: וסרמן פה, וסרמן פה.

ג'ו ניסימוב: וסרמן לא פה.

(מדברים ביחד)

ג'ו ניסימוב: אתה לא פה, אנחנו מעלים את זה למרות שאתה לא פה, זה שאתה

וירטואלי אני גאה בך, אתה לא יכול להשתתף בישיבה הזאת. לא אני

החלטתי, זה ייעוץ משפטי. בדיוק, טיפוח וטיפול באזור מסגד סידני

עלי. לאחרונה התלוננו מספר תושבים בנוגע למסגד סידני עלי. לדבריהם

באזור השטחים הציבוריים מסביב למתחם הינם מוזנחים ומלוכלכים

עם צמחייה שאינה מטופלת והמון אבנים. האם עיריית הרצליה מטפלת

בשוטף באזור סובב המתחם של המסגד. האם בכוונת העירייה לשפר

את המצב של אזור המתחם, האם בכוונת העירייה לשתול דשא סינטטי

"חבר" – הקלטה ותמלול

או אמיתי באזור. תשובה אזור המסגד שייך סטטוטורית לרט"ג, רשות

הטבע והגנים, ולכן חל איסור על עיריית הרצלייה לטפל באזור, בשיחה

של מנהל אגף שאיפה עם גברת איילה אילון מנהלת האתר ונציגת

הרט"ג מדבריה השטח באחריותם, הם מנקים את האזור פעמיים

בשבוע אבל עובדי המסגד לנקות את מתחם המסגד עצמו. אתה רוצה

להמשיך משהו?

יונתן יעקובוביץ': יריב אם אני יכול? אני אשמח. רונן ברשותך, דבר ראשון אנחנו שומעים

את התשובה הזאת לא פעם ולא פעמיים וזה שטח מאוד יפה, המוני

אנשים מגיעים לשם, הקורונה גלתה את השטח הזה לאנשים גם בגלל

שהחניה שם היא יחסית נוחה ובחינם, אז מגיעים לשם באמת כמויות

עצומות של אנשים, דרור בעצמו גם גר שם ליד ומכיר את הדברים

האלה מקרוב. לנקות שם פעמיים בשבוע זה לא מספיק. דבר אחד הייתי

רוצה לשאול ברשותכם, אני לא יודע ג'ו אהוד אם מישהו יכול לענות לי,

ראיתי שהצבתם בחודש חודשיים האחרונים מתקנים שמשלבים לוחות

סולאריים, איזשהם ארונות תקשרת, מצלמות,

ג'ו ניסימוב: זה מצלמות אבטלה שמיקמנו יחד עם המשטרה בקצוות העיר.

יונתן יעקובוביץ': הבנתי, אז דבר ראשון שמח לשמוע. האם ניתן להשתמש במצלמות

האלה גם כדי לבצע אכיפה גם אם זה לא באמצעות קנסות, אבל אם

רואים התקהלויות של אנשים ששופכים הרבה זבל מסביב וכדומה

האם אפשר לשלוח לשם איזשהו פקח כדי שימנע מהם את הדבר הזה?

ג'ו ניסימוב: אנחנו בונים את הנושא הזה של החפ"ק שיפעיל את זה כי כרגע

המצלמות הולכות לחברת אבטחה שאם קורה משהו דרסטי הם יכולים

לפעול, אנחנו נשכלל את זה גם.

יונתן יעקובוביץ': הבנתי, תודה.

ד"ר דרור בן עמי: אני רק רוצה להוסיף כמה דברים, ג'ו.

ג'ו ניסימוב: מי?

ד"ר דרור בן עמי: דרור בן עמי.

ג'ו ניסימוב: כן דרור, בבקשה.

ד"ר דרור בן עמי: יו"ר וועדת איכות סביבה. אנחנו כן עובדים עם תושבים, זה נכון

שהאזור הוא לא נקי בצורה ראויה, עובדים עם התושבים, מנקים, יש

עבודה התנדבותית שבה אנחנו מנקים את המצוקים ובעצם מנסים

לגרום לרט"ג כן לקחת יותר אחריות. זה נעשה בשנה האחרונה על ידי

הצבת שלטים, האמת שהיו פחים שהוצאו מהשטח בגלל העומס שיונתן

מדבר עליו, מסוגלים לקלוט את הזבל ולכן המטרה היא לטפח תרבות

שבעצם לוקחת את הזבל הביתה ולא משאירה אותו במצוקים. אנחנו

נמשיך ללחוץ על רט"ג כדי באמת שייקחו יותר אחריות. אגב זו עבודה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

יונתן יעקובוביץ': אני אגלה לך סוד דרור גם לרט"ג יש סמכויות אכיפה. גם רט"ג יכול

לשלוח פקחים שיבואו, כי בסופו של דבר אני מסכים לגמרי עם כל מה

שאמרת, אני חושב שגם הרעיון של החלפת הפחים בגלל כל התנים שהיו

מוציאים משם את הדברים בפחים, זה היה רעיון מעולה. אבל בסופו

של דבר אנחנו נמצאים במדינה שיש פה תרבות של השלכת פסולת על

הרצפה, בין אם זה ברחוב ובין אם זה בשטחים פתוחים. והדרך היחידה

לשנות את התרבות הזאת זה באמצעות אכיפה. השלטים וזה זה הכול

יפה וטוב, ואני אגלה לך יותר מזה היה לפני 6-7 שנים ביוזמה של

היחידה לאיכות הסביבה מבצע אכיפה נגד השלכת פסולת בחוף הים.

שמו בכל חוף הים על כל הגדרות שלטי ענק, קנס 730 שקל למי שמשליך

פסולת בחוף הים, ואנחנו רואים את המצב.

ד"ר דרור בן עמי: אתה צודק ב-%,100 צריך אכיפה. והתחיל מהלך של אכיפה על ידי

רט"ג, היו מטפסים על המצוקים שפגעו מאוד בשרקרקים שמגיעים

באופן עונתי, זה נפסק על ידי באמת אכיפה, ואנחנו נמשיך ללחוץ

שתהיה את האכיפה הזאת מהצד של רט"ג. שוב פעם זה שטח שלהם,

לא של העירייה.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מספר ,10 גם של וסרמן. נושא גינה ציבורית ברחוב שלומציון

המלכה. ברחוב שלומציון המלכה ישנה גינה ציבורית שלדברי תושבי

השכונה הינה עדיין חסומה באופן שאינו חוקי על ידי מאבטחיו של חבר

הכנסת יולי אדלשטיין, יושב ראש הכנסת לשעבר, שר הבריאות לשעבר.

כיום חבר הכנסת אינו משמש בתפקיד רשמי בממשלה, וכהיות שסיים

את תפקידו כאחד מסמלי השלטון מלפני יותר משנה אינו זכאי

לאבטחה על חשבון המדינה. למרות זאת מוצאים בוטקה מחסום

מאבטחים שחוסמים את המעבר. השאילתה האם ישנה הצדקה כלשהי

לחסימת הגינה הציבורית על ידי מאבטחים, מה בכוונת העירייה לעשות

כדי לאפשר גישה חופשית לגינה, בדרך כלל אבטחה לשרים וסמלי

שלטון מתבצעת במרחב סביר של מטרים בודדים מבית המאובטח, מה

הסיבה שהעירייה מאפשרת פלישה על אזור ציבורי וכהנה וכהנה.

תשובה, אמצעים לאבטחה הוצבו במקום למר אדלשטיין יו"ר הכנסת,

הוצבו כצורך בטחוני לאומי לבקשת השב"כ ובביצוע משמר הכנסת.

אחר כך זה עבר לביטחון של משרד הבריאות כשאדלשטיין היה שר

הבריאות. מדובר באלמנטים הכוללים מצלמות, מחסום, ביתן שמירה

בצמוד לביתו של המאובטח. כיום באמת מר אדלשטיין הוא באמת חבר

כנסת מן המניין. בבדיקה שלי מפקד בכיר ממשמר הכנסת מר שמוליק

צברי התברר כי אינו זכאי לחבילת האבטחה, אי לכך אין שם

מאבטחים, מה שכן נשארו שם הביתן שמירה והמחסום מורם למעלה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

יכול להיות שמישהו מהשכנים שקבלו גם טלפון וגם כל השכנים שגרים

שם באזור החניון הציבורי קבלו שלטים מהשב"כ כדי שלא יפריע להם

לחיות ליד הבית. יכול להיות שאם מישהו מהם משתמש בזה כדי לדלל

את הכניסה. הוצאתי מכתב מפורש למפקד משמר הכנסת ולשמוליק

זכאי שאני מבקש שיפרקו את הדברים האלה, אם לא נפרק לבד.

התבקשנו שלא נפרק לבד כי אולי הם יצטרכו את זה למקום אחר. אין

שום סיבה שתהיה שם אבטחה, ולפי מיטב ידיעתי אין שם שום

אבטחה. אלמנטים נשארו, אבטחה לא. בסדר?

רונן וסרמן: תודה רבה.

ג'ו ניסימוב: תודה רונן. שאילתה מספר 12 על ידי מר פביאן. העסקים הפועלים

בכניסה לחורשת הנ"מ בצפון הרצליה לאורך צד הגדר עם שדה

התעופה. כידוע חורשת הנ"מ בצפון הרצליה הינה אתר מורשת לאומי

יחד עם מגדל המים ושדה התעופה הוקם חיל האוויר הישראלי. זה לא

מדויק אבל אני אתקן אותך אחר כך, בסדר? חיל האוויר לא הוקם שם.

החורשה הינה שמורת טבע ופנאי לתושבי הרצלייה. הזיזו אווירונים

שלא יפגעו בשדה טוב, אני אתן לך אחר כך. החורשה הינה פינת טבע

ופנאי לתושבי הרצליה לפעילות של בתי ספר ותנועות הנוער ועוד.

בכניסת לחורשה פועלים מספר עסקים חלקים גדולים עם פעילות

משמעותית. הם פועלים מתוך מבנים הנמצאים בכניסה לחורשה, (לא

ברור) לאורך גדר שבין החורשה לשדה התעופה. פעילותם של העסיקים

האלה יוצרת מטרדים רבים כגון לכלוך, רעש, תנועת כלי רכב, חלקם

כבדים, בכניסה לחורשה ופוגעת באיכות הסביבה ואיכות החיים של

תושבי הרצליה שמבקשים להנות מן החורשה וסביבתה. ברצוני לשאול

את השאלות הבאות, האם לכל העסקים יש רישיונות ואת האישורים

הנדרשים לפעילותם, אם כן מתי נתנו ועל ידי מי? האם לכל המבנים

האלה בהם פועלים ומשתמשים נתנו היתרי בנייה, אם כן נתנו על ידי

מי. כמה שנים פועלים עסקים במקום, כמה שנים קיימים המבנים

האלה במקום. האם התשובות 1 ו-2 או אחת היא לא נא הסבירו כיצד

ממשיכים העסקים בפעילותם. מה עושה העירייה כדי להפסיק את

פעילותם במקום בהתאם, (לא ברור) להרוס את המבנים, מתי צפויה

להפסק פעילותם. תשובות, בחלק הדרומי של תחנת אדה בצמוד לגדר

הצפונית של שדה התעופה מתקיימים 4 עסקים שונים, 2 מוסכים,

חומרי בניין ומרכות ירקות ופירות. כלל העסקים פועלים ללא רישיון

עסק. לא ידוע על היתרי בניה שידוע על העסקים האלה, חלק מהעסקים

פועלים לאורך שנים וחלק כשנתיים מאז הקורונה, למשל המרכול של

הירקות. 3 עסקים קיימים כבר ב-,2003 עסק אחד משנת .2020 לגבי

"חבר" – הקלטה ותמלול

פעילות הרשות באמת לחוק רישוי עסקים לכל 4 העסקים הוכנו תיקי

חקירה על ידי מחלקת רישוי עסקים והם הועברו לתובע העירוני.

מתנהלים 4 כתבי אישום בגין ניהול עסק ללא רישיון. ככלל, במסגרת

סיום ההליכים המשפטיים המתנהלים בגין ניהול עסק ללא רישיון

מבוקש סעד עיקרי מבית המשפט לצד עונש למתן צו שיפוטי המורה

להפסקת פעילות בעסק כל עוד אין לעסק רישיון. קשה להעריך מתי

תופסק פעילות כל עסק. מועד ביצוע של צו שיפוטי יכול להשתנות והוא

תלוי בין היתר בנסיבותיו של כל מקרה ושל כל נאשם, איל בבקשה.

איל פביאן: כן, תודה על התשובה המפורטת והאמינה במקרה הזה שגם מצערת

מבחינתי. כי מה שאתם מתארים פה זה מצב שבעיר הרצליה יש עסקים

שפועלים ,17 18 שנה, עסקים גדולים, בלי היתר, בלי רישיון עסק, בלי

היתרי בנייה, בנו להם שם מתחמים על שטחים ציבוריים. אני מניח

שהם גם לא משלמים ארנונה, לא משלמים כלום.

דובר: זה דווקא הם משלמים.

איל פביאן: מה? אני לא יודע, לא משנה, לא חשוב, זה התנחלות בשטח מה שנקרא,

בלי שום היתרים של אף אחד. וזה דבר שהוא לא נתפס מבחינתי ולא

ברור, אני גם לא מבין איך ההליכים המשפטיים שאתם מתארים פה

נמשכים כל כך הרבה זמן. אני יודע שכשרוצים רצים לבתי משפט ובתי

משפט מגיבים. נכון שלפעמים בבתי משפט דברים נמשכים שנים. אבל

לא נראה לי הגיוני שכשבאה עירייה שאומרת יש פה עסקים שהוקמו

בלי היתר, בלי רישיון, אנחנו מבקשים לקבל צווים, אז יש לבית המשפט

כל כך הרבה במה לדון. בקיצור, מה שאני שואל זה מתי, מה אתם

עושים כדי שזה יסתיים מהר ומתי זה יסתיים? התשובה שאנחנו לא

יודעים כי זה בבתי משפט זה לא תשובה סבירה.

משה פדלון: הם לא העסקים היחידיים ללא רישיון עסק. מתנהלות עשרות רבות של

משפטים ודיונים, ואני סומך על הצוות המשפטי שלי שעושה עבודה

טובה, אני לא יחליט עליהם בנושאים משפטיים.

יונתן יעקובוביץ': איל, השאלה שצריכה להישאל פה למה, הרי הסיבה שזה נכנס לבתי

משפט ונתקע בבתי משפט, אני לא מדבר על ה, העסקים שדווקא

קיימים 17-18 שנה זה באמת עסקים שקשה להוציא אותם. כשבא

מישהו לשטח מסוים ומחליט שהוא מקים שם עסק יש לך אפשרות תוך

45 יום להגיש עתירה מנהלית, יכול להיות שאני טועה פה במנוחים,

תתקנו אותי, שבעצם מדברת על פינוי המקום. כשאתה הופך את

ההפיכה דרך רישוי עסקים אתה לא מדבר על פינוי המקום, בגלל זה פה

צריכה להיכנס מחלקת ההנדסה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה

שאחראית על הדברים האלה. הם יכולים גם לעשות שימוש בגורמים

"חבר" – הקלטה ותמלול

ארציים כמו היחידה לאכיפת מקרקעין במשרד האוצר,

איל פביאן: זה גם זרוע של עיריית הרצליה.

יונתן יעקובוביץ': נכון, והם לא מפעילים אותה.

איל פביאן: אז זה מה שאני שואל.

ג'ו ניסימוב: טוב חברים,

איל פביאן: לא, אבל היועצת המשפטית שומעת אותנו, אז אני,

עו"ד ענת בהרב: אני שומעת אותך, אלא הליכים שמתנהלים בבית המשפט לעניינים

מקומיים, אנחנו לא תמיד קובעים קצב ההתנהלות והתמשכות

תהליכים, אבל זה המצב ובית המשפט נותן את הצווים ומנהל את

הדיונים בקצב שלו, לא בקצב שלנו, וההליך שיונתן דיבר עליו של הגשת

עתירה הוא לא הליך שמוכר לי שהעירייה מגישה עתירה, אני לא יודעת

למה הוא התכוון.

יונתן יעקובוביץ': לא, אני דברתי על אכיפה דרך דיני התכנון והבנייה ולא דרך רישוי

עסקים, במסגרת אכיפה דרך דיני התכנון והבנייה, שוב פעם אני לא

מכיר בדיוק את התהליך כי אני לא מעורה בדברים האלה אבל יש

אפשרות במסגרת זמנים מאוד קצרה, 45-60 יום, משהו כזה, להגיש

בקשה לפינוי או עתירה לפינוי, אני לא מכיר את המינוח הנכון,

עו"ד ענת בהרב: יכול להיות שאתה מתכוון להליכים שקיימים, אני לא יודע מה רלוונטי,

(מדברים ביחד)

עו"ד ענת בהרב: אבל אני בטוחה שהתובע העירוני עשה את מה שאפשר לעשות כשהוא

פעל נגד,

יונתן יעקובוביץ': ברור,

עו"ד ענת בהרב: אם אתה מדבר על כל מיני הליכים מנהליים אז הם באמת מוגבלים

במועדים, אני לא יודעת אם זה היה רלוונטי.

איל פביאן: ענת אתם בתשובה תיארתם הליכה,

יונתן יעקובוביץ': ענת לא הגורם,

איל פביאן: אני לא באה אליה בטענות, אני רק מסביר.

משה פדלון: אהוד מנסה לענות לך,

איל פביאן: שנייה, אני אתן לו לענות תכף, אני רק עונה לענת. אתם תיארתם

בתשובה הליכה במסלול משפטי דרך רישוי עסקים, ולא דרך היתרי

בנייה. מה שיונתן אמר הוא התייחס למסלול שהמבנים עצמם לא

צריכים להיות שם בכלל.

עו"ד ענת בהרב: איל, גם במקרה כזה המקום הוא משפט לעניינים מקומיים, אז מנהלים

את אותם הליכים בהיבט של התכנון והבנייה, זה לא לוקח פחות זמן.

משה פדלון: אני רוצה להזכיר לך, בוועדה לתכנון ובנייה לסופרמרקט של רמי לוי

אמרו לנו לסגור אותו מידית כי אין מילוט מאש. בית המשפט פסק

"חבר" – הקלטה ותמלול

שימשיך עוד חצי שנה ושמונה חודשים, תאמין לי עוד חצי שנה הוא

יאריך בעוד שנה. אז זה לא תלוי בנו,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: אני רוצה לבוא ולומר הצוות המשפטי עושה הכול על פי דין. תאמין לי

עושים עבודה מאוד מקצועית ומאוד טובה.

איל פביאן: אמרת בעצמך שהלכת על רמי לוי אמרו לך תוך 6 חודשים, אבל אמרו

לך משהו. פה אתה מתאר עסקים שנמצאים שם 17 שנה ואתם לא

יכולים להגיד הערב האם זה 6 חודשים, 8 חודשים,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: ישראל בצרפת שתסביר לך למה לא עשתה 15 שנה את הפעילויות שם,

מ-.2003

יונתן יעקובוביץ': בגלל המדינה, היא לא נתנה לה.

חזרה לסעיף 7 – הצעות לסדר

ג'ו ניסימוב: הצעות לסדר, דנה מורידה את שלה זה יעלה בישיבה הבאה. הצעה

לסדר מספר 2 מר פביאן נושא המט"ש, כבר עלה. הצעה מספר 3 אורן

אוריאלי,

איל פביאן: אורן ביקש בגלל שהוא יצא החוצה שנעובר לשלי ואז הוא יחזור.

ג'ו ניסימוב: איל פביאן הצעה מספר 4 יער עירוני והצלה בכל רחובותיה, בבקשה

איל.

איל פביאן: תודה רבה, שומעים אותי אני מבין?

ג'ו ניסימוב: כן, כן.

איל פביאן: אז קודם כל אני אציג את ההצעה לסדר בקצרה. הנתונים של עיריית

הרצליה לשנת 2020 כפי שאתם בעצמכם העברתם לי לתשובות

לשאילתות רשמיות לראש העירייה, מעלים שבשנת 2020 נטעו בעיר

2575 עצים בשצ"פים, רחובות ומדרכות, כש-2055 עצים בלבד מתוכם

ניטעו בעיר ההיסטורית של הרצליה, המזרחית, ולא הרצליה פיתוח או

הרצליה ב' או השכונה החדשה של גליל ים והפרק, האזור של הקניון

מערבה. וזה אומר ש-2218 עצים בעצם נטעו במערב הרצליה ובפארק

גליל ים. עכשיו, באותה שנה לפי הנתונים שלכם נכרתו בעיר הרצליה

בשטחים ציבוריים 97 עצים, רבים מהם בעיר, נקרא לזה המזרחית,

הוותיקה, לא מקניון, לא נומר מקניון 7 הכוכבים מערבה. עכשיו

הנתונים שאתם נתתם לגבי הכריתות הם רק לעצים בשטחים ציבוריים

ולא התייחסם לעצים בחצרות, שטחים פרטיים. בעיר תל אביב למשל

אנחנו יודעים שחצי מהעצים נמצאים בשטחים פרטיים, אני לא אתפלא

אם בהרצלייה השיעור הוא דומה, ועצים רבים נכרתים שם. עכשיו, אם

אנחנו מסתכלים על מקורות גלויים שיש באינטרנט לגבי סך הכל

"חבר" – הקלטה ותמלול

רישיונות כריתה אז בתוך 8 חודשים ב-2021 נתנו בהרצלייה 76

רישיונות כריתה לכ-400 עצים, 380 עצים כמעט. לכן, ברור שגם ב-2020

היקף הכריתה היה הרבה יותר גדול אם היינו כוללים בו את העצים

בחצרות הפרטיות. עכשיו החשיבות של העצים היא גדולה, זה ברור

לכולם, מהתוכנית שאהוד הציג פה בהתחלה ומהמון דיונים שאנחנו

עושים פה במועצת העיר. אנחנו העלינו את הנושא הזה כמה פעמים גם

בשנים האחרונות וגם במסגרת דיוני התקציב, אפילו על תקציב נטיעות

וכולי וכולי. ותמיד אמרתם בצדק שנוטעים הרבה עצים ויש בהרצליה

הרבה עצים וזה נכון. אם אתה מסתכל כמותית על כמות הנטיעות,

באמת אבסולוטית זה נראה מאוד יפה המספרים. אבל מה שרואים

שהנטיעות כמו שאמרתי הם נעשות באזורים מסוימים, במסות. ולעומת

זאת, גם הנתונים שלכם וגם כשהולכים ברחובות של העיר ניתן לראות

שיש רחובות ארוכים בהרצלייה הוותיקה שיש שמש. קשה ללכת, אין

מספיק צל,

משה פדלון: 2-3 רחובות כאלה?

איל פביאן: איזו שאלה, תלך במרכז העיר תלך מרחק הליכה מהעירייה שלך

בצהריים ותראה כמה צל יש לך, מה אתה צריך ללכת רחוק. תלך בן

גוריון סוקולוב והסביבה ותראה כמה שמש יש לך. הרחובות בהרצלייה

לא מוצלים בחלקם הגדול. לא כולם, יש כאלה שכן. עכשיו אין פה אגב,

אנחנו לא בהתנגחות פה עכשיו, אני מעלה הצעה לסדר לטובת העניין.

איך אמרת מקודם מה שהיה קודם היה, עכשיו אנחנו מדברים קודם.

אתה בעצמך היתלת על ההנהלה של העירייה להכין תוכנית למשבר

האקלים, זאת אומרת אתה מכיר את הצורך.

משה פדלון: וודאי.

איל פביאן: אז בסדר, אנחנו לא בקטטה פה. עכשיו מה שאני אומר שבעיר הוותיקה

כנראה אין מספיק עצים, אין מספיק נטיעות ואין מספיק הצללות. וכדי

להבטיח חיות של עיר ורחובות צריך לדאוג להצללה גם על ידי עצים וגם

באמצעים אחרים שאתם מתייחסים אליהם בתוכנית שאתם מכינים.

עכשיו צריך לטעת גם עצים גדולים ומצילים כדי שלא ייקח הרבה שנים

עד שעץ צעיר יצמח וכולי כי תהליכים כאלה יכולים לקחת הרבה שנים.

יש נושאים נוספים שגם אותם הזכרתם במצגת של אהוד כמו מדיניות

כריתה וגיזום שהיא מאוד חשובה, יש שאלה מתי גוזמים עצים, איזה

עצים גוזמים, אם אתה גוזם עצים בחצר פרטית שנותנת צל לרחוב או

לא, ובאיזה עונה בשנה וכולי וכולי. אני בעצמי כתבתי בהצעה לסדר

שאתה אמרת לאחרונה בישיבות נדמה לי של הוועדה לתכנון ובנייה

שהטלת על המנכ"ל לרכז עבודה בנוגע למשבר האקלים, ואני כותבת,

"חבר" – הקלטה ותמלול

וזה דבר טוב מאוד ואנחנו מאוד שמחים על זה ושזה נעשה עם צוות

מקצועי בעירייה. עכשיו, זה כדי לטפל באיי החום העירוניים, ביער

העירוני, בהצללות ברחובות ובנושאים רבים נוספים שדברתם עליהם.

עכשיו אני אגיד ככה, הנושאים האלה גם שאתם הצגתם במצגת וגם

אלה שאני הזכרתי פה הם נושאים שנוגעים לפחות ל-2 וועדות חשובות

של העיר. אחת זה הוועדה לאיכות הסביבה וקיימות שדרור בן עמי

עומד בראשה ועושה שם עבודה טובה, אני חבר בוועדה הזו ואני

משתתף בקביעות בכל הישיבות שלה ככה שאני מכיר היטב את הדברים

שנעשים ומדווחים, וגם של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, שגם שם

אני חבר ואני משתתף ואני יודע מה אנחנו מדברים. אז זה נוגע לפחות

ל-2 הוועדות האלה ואולי לאחרות, וזה הנושא של מדיניות עירונית.

עכשיו, לכן, מה שאני בעצם רוצה להציע בהצעה זה דבר פשוט. גם אם

אהוד עושה עבודה, מנכ"ל, כפי שאתה היתלת עליו עם אנשי מקצוע

ומנהלי האגפים של העירייה וכולי, כל מה שתואר פה קודם וזה דבר

מצוין, הגוף שצריך לקבוע את המדיניות העירונית ולדון בה זה מועצת

העיר. עכשיו אני לא רוצה להיות במצב ואני בטוח שעוד הרבה חברי

מועצה, יש פה חברי מועצה משכונות שונות, מאזורים שונים, שיש להם

עניין בתחומים שונים והנושאים האלה עולים שוב שוב בישיבות

שנותנים לנו תוכנית ואמורים לנו תראו, עבדנו על התוכנית הזאת

חודשיים, שלושה, ארבעה עם כל המומחים הכי גדולים שמצאנו ועכשיו

תצביעו בעד או נגד, נעשה לכם מצגת. היות ואתם עושים עבודה, מה

שאני בעצם מציע בהצעה זה שמועצת העיר תקיים דיון יסודי בקווים

המנחים בעבודה שנעשית ותיעשה בחודשים הקרובים, בפרט בכל מה

שנוגע בהצעה שלי כרגע ליער העירוני בהרצלייה ולהצללה בכל

הרחובות, זה בהשתתפות המנכ"ל ואנשי המקצוע וכולי ונקבל סקירות,

נשמע מהמומחים קצת יותר בהרחבה, לא במצגת קצרה כזו כמו

שאהוד הציג במסגרת סיקרת מנכ"ל, זה נושא מספיק חשוב שמועצת

העיר תקדיש לו זמן. נקיים איזשהו דיון, נעיר הערות, נסכם מהי

המדיניות ואז יעברו עוד כמה שבועות או חודשים, כמה שתצטרכו

ותשלימו את התוכנית ותציגו אותה. ובעצם אז מועצת העיר תדע

שהדברים נעשים בהתאם למדיניות שלה, כל חברי המועצה היה להם

הזדמנות להשמיע את קולם, להבין מה קורה, וגם הצוות המקצועי ידע

שהוא עושה את הדברים בכיוון שמועצת העיר מצפה ולא שהעבודה

תובא לנו רק להצבעה אחר כך it leave or it .take זה דבר אחד. דבר

שני אני שמעתי מה שאהוד אמר קודם לגבי התקציב העירוני, ואני קצת

מוטרד מזה. אני מבין שתוכנית רק שנתית למאבק בשינוי האקלים

"חבר" – הקלטה ותמלול

העולמי אי אפשר לעשות בשנת ,2022 אבל אנחנו כבר 3 שנים מתחילת

הקדנציה הזו לפחות ואני חושב שיש אלמנטים מסוימים, אפילו קטנים

כפי שהזכרתי, למשל טיפול ברחובות ספציפיים בעיר הוותיקה שיש

בהם פחות צל וקשה ללכת שם ברגל, וחסרים עצים מצילים או פתרונות

הצללה אחרים שאפשר לכלול כבר בתקציב 2022 בהדרגה ולזהות אותם

בחודשים הקרובים ולסמן אותם ולהגיד עם זה אנחנו מתחילים ב-2022

כדי שהתושבים ירגישו שיפור כבר ב-,2022 2023 ביצוע. שאר

האלמנטים שאהוד הציג בתוכנית כמו החסכון האנרגטי ותחבורה

ציבורית, תחבורה חשמלית ודברים רבים אחרים הם דברים טובים

ומצוינים, וכמו שאמרתי אני בוועדה לאיכות הסביבה ואני מודע לכל

הדברים שנעשים. אז זו ההצעה שלי לסדר, היא הצעה פשוטה, אני לא

רואה סיבה שמישהו יתנגד לה, ממילא אתם עושים את זה.

משה פדלון: אני לא חושב שצריך להמציא את הגלגל עכשיו, אני לפני כשנה הנחיתי

את מנכ"ל העירייה להתחיל לעשות עבודה מקצועית בתחום שינוי

אקלים. זו הייתה מדיניות, אני חושב שגם הייתה מקובלת עליכם לטפל

בשינויי אקלים. אז תן למנכ"ל לעבוד ויביא בפנינו את הצרכים, כולל

כמותית ונדון על זה ונקבל החלטה האם עושים סככות הצללה בבתי

ספר או שותלים עצים. האם שותלים 200 עצים בשנה או ,2000 תן להם

לעבוד. הם קבלו את המנדט לעבוד, המנכ"ל נתן פה סקירה מפורטת מה

הולכים לעשות. ברגע שיהיה לנו נתונים אנשי המקצוע יאספו את

הנתונים, יבואו אלינו למועצה ונקבל סדר עדיפויות. יכול להיות שנקבל

החלטה שאנחנו לא הולכים ומקרצפים כבישים ומשקיעים הכול בנושא

של העצים, אבל תן לצוות לעשות את שלו, לא צריך להחליט, החלטנו

כברל טפל בזה.

איל פביאן: אני לא הצעתי להחליף לטפל בזה. אני כתבתי בהצעה לסדר שאני יודע

שהטלת על הצוות להכין את זה.

משה פדלון: אז מה המועצה צריכה להחליט שלא החליטו כבר? אתה לא מציג משהו

חדש, זה דבר שמטופל, עכשיו הצוות צריך לבוא לבצע עבודה מקצועית,

תוקם מחלקה ייעודית שמתפקידה להביא למועצה נתונים כמותיים

וסדרי עדיפויות. עכשיו אתה יכול לחלוק ולהגיד אני לא רוצה עכשיו

הצללות, אני רוצה עצים. נביא את זה למעוצה, עד כאן.

איל פביאן: אז בוא אני אשיב לך מה אני רוצה. אני רוצה דבר פשוט, יכול להיות יש

הבדל בינינו בתפיסה. אבל לתפיסתי הגוף שקובע את המדיניות

העירונית בנושאים של מדיניות עירונית זה מועצת העיר.

משה פדלון: לא מקובל עלייך שתהיה מדיניות שאומרת שאנחנו נטפל בשינוי

אקלים? שינוי אקלים זה לא רק עצים,

"חבר" – הקלטה ותמלול

איל פביאן: אתה מוכן לתת לי לסיים?

משה פדלון: בבקשה.

איל פביאן: אני יודע ששינוי אקלים זה לא רק עצים, אני מבין את זה. מדיניות

עירונית גם בנושא חינוך, גם בנושא איכות סביבה, גם בנושא תחבורה,

גם בנושאים אחרים זה מועצת עיר. מועצת עיר קובעת מדיניות

עירונית. עכשיו אני לא מדבר על זה שנצביע על דברים כמותיים ולא על

כמויות עצים ולא על תקציבים ולא על bites and bits של התוכנית לפני

שהצוות גמר. אני מדבר על עקרונות של מדיניות. צוות שעובד, צוות

מקצועי שעובד על תוכנית כזו רחבה הוא רץ קדימה, בינתיים מי

שמוביל אותו זה המנכ"ל בהנחיות שלך, הם מתקדמים, בסוף הם יביאו

דברים מאוד מפורטים ומועצת העיר תצטרך לאשר או לא לאשר כשזה

יהיה גמור. מה שאני מציע זה דבר פשוט, נתת להם את האור הירוק,

הם התארגנו והם עובדים מצוין. בישיבת מועצה הבאה או מתי שאתה

רוצה תזמין אותם לפה בהרכב מצומצם, נקדיש לזה שעה, לא סקירת

מנכ"ל בשקף, נשמע מה העקרונות, נעיר הערות, נראה שהמועצה

מסכימה לעקרונות, הם ימשיכו, כשיסיימו נצביע על התוכנית.

משה פדלון: אתה לקחת נישה מסוימת של עצים, אני מדבר איתך על נושא שיותר

רחב.

(מדברים ביחד)

איל פביאן: אנחנו יושבים פה כמו בגנון, אני הצעתי קודם הצעה פשוטה שראש

העיר כבר אמר שהוא מסכים, אז מישהו לוחש לו באוזן אל תסכים, אז

(מדברים ביחד)

איל פביאן: אני הבנתי שהטיל על הצוות, אני הבנתי שהצוות עובד, ראש העירייה

אמר מצוין,

(מדברים ביחד)

איל פביאן: לא, אני רוצה שמועצת העיר,

משה פדלון: יש לי בקשה. בישיבה הבאה תבוא עם המדיניות שלך עם כל הפירוט,

לא רק עצים, הכול, ונדון בה.

איל פביאן: לא, זה לא נכון לעשות את זה. זו לא המדיניות שלי, יש פה עוד חברי

מועצה, יונתן יעקובוביץ' זה מעניין אותו, ודרור זה מעניין אותו,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: מזגנים ותאורה ובהם אנחנו מטפלים.

איל פביאן: אתה רוצה למנוע ממועצת העיר לדון בקווי המדיניות?

(מדברים ביחד)

איל פביאן: אני מציע לך פה הצעה אלמנטרית שמועצת העיר תעשה דיון, תשמע מה

הצוות עושה, תראה שהיא מסכימה, אתה לא רוצה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

(מדברים ביחד, לא ניתן לתמלל)

דובר: אהוד רוצה לדבר.

איל פביאן: בבקשה. לא שומעים אותך,

אהוד לזר: לדרך, (לא ברור, לא ניתן לתמלל)

מאיה כץ: אהוד לא שומעים אותך תתקרב למיקרופון.

אהוד לזר: אני אומר שיצאנו לדרך, הסיכום שלנו (לא ברור) למי שלא מכיר. עכשיו

הוועדה במועצת העיר לענייני סביבה וקיימות ואיכות הסביבה היא

הוועדה הזו. אנחנו עובדים עם דרור תמיד, דרור גם בוועדה וגם מחוץ

לוועדה אנחנו (לא ברור). זה הוועדה שהוקמה כדי להמליץ למועצת

העיר, מועצת העיר (לא ברור, לא ניתן לתמלל)

איל פביאן: אז אדוני המנכ"ל היות ואתה עורך דין ואמרתי לך שאני חבר בוועדה

לאיכות הסביבה ודרור עושה שם עבודה מצוינת ואני משתתף שם בכל

הישיבות, ואני לא סותר את מה שאמרת עכשיו. אבל פקודת העיריות

קובעת ואני הערתי לכם על זה גם בנושא החינוך בשנה שעברה

שהוועדות המייעצות למועצה כולל הוועדה לאיכות הסביבה תכנה

תוכניות ותב-נא את זה למועצת העיר לדיון ואישור. וועדת איכות

הסביבה היא לא הגורם הבלעדי לקבוע את המדיניות, מועצת העיר זה

הגוף שקובע את המדיניות. זה החוק קובע.

אהוד לזר: אז אנחנו לא חלוקים,

(מדברים ביחד)

איה פרישקולניק: כמה זמן הצעה לסדר?

איל פביאן: נגמר.

איה פרישקולניק: לא הגיוני שזה רבע שעה.

משה פדלון: אתה בשלך?

איל פביאן: אני בשלי.

משה פדלון: מי בעד להסיר את ההצעה מסדר היום? יפה, מי נגד? ,4 יופי, תודה, דיון

הבא. להודות למנכ"ל ולצוות שעשו עבודה מצוינת, הלוואי וכל

הרשויות במדינה ילכו בעקבותינו.

איל פביאן: הלוואי ואתם תקיימו את מה שפקודת העיריות דורשת.

ג'ו ניסימוב: השלכות משבר האקלים על הרצלייה, אורן בבקשה עשר דקות מעכשיו.

אורן אוריאלי: תודה רבה, אני חייב לומר אני, הישיבה היום התחילה עם מצגת פשוט

נהדרת של אהוד, מקיפה, וזה רק פה בפורום הזה, אז אני מניח

שנעשתה שם עבודה ואני שמח על זה מאוד. ובינתיים נודע לי גם, וזה

גם עלה במצגת שהיחידה מקבלת עצמאות. אני דברתי על זה שהיא

תהפוך להיות אגף אבל הוסבר לי שמדובר ביחידה שכפופה ישירות

למנכ"ל, כולל ההשלכות התקציביות של העניין הזה אז אני מבחינתי

"חבר" – הקלטה ותמלול

שמח על כך מאוד ואני גם מסיר את ההצעה, ומקווה שזה יצליח לכולנו.

אהוד לזר: תודה, אני רוצה רק להגיד שמי שסידר את העניין (לא ברור) זה חלק

מהנושא הזה,

איה פרישקולניק: אהוד לא שומעים אותך.

אהוד לזר: אני צריך להתקרב, אני אומר שמי שמסייע לי ברבות העניין הזה זה

דרור בן עמי, (לא ברור) תודה.

אורן אוריאלי: טוב שאתם פה וכל הכבוד על העבודה.

סעיף 8 – תב"רים

ג'ו ניסימוב: תודה רבה אנחנו עוברים לתב"רים.

משה פדלון: לעדכן אותך איל שלפני שבועיים נפגשתי עם ראש עיריית רמת השרון

והוד השרון כדי לשמר בכל מחיר את ה-88 אלף עצי אקליפטוס בתע"ש

רמת השרון ככה שאכפת לנו מהעצים בעיר.

איל פביאן: קודם כל זה מאוד יפה מצדך, אני לא מבין למה אתה מעיר את זה. אני

לא מבין למה אתה מעיר את זה, אבל אם כבר הרמת לי ל-"וולה", אז

אני אגיד לך דבר כזה. זה מאוד יפה שנפגשת איתם ואני שמעתי אותך

גם בוועדה לתכנון ובנייה שאמרת שאתה נגד בנייה בתע"ש רמת השרון,

משה פדלון: נכון.

איל פביאן: מאידך, בתפקידך כיושב ראש הוועדה המקומית לתכנון ובנייה אתה

מונע ומנעת מהוועדה לקבל החלטה שקובעת שעיריית הרצליה מתנגדת

לבנייה. אז איך זה מסתדר?

משה פדלון: לא, אין דבר.

איל פביאן: מה אתה לא? הייתה ישיבה מיוחדת שבקשנו על תע"ש רמת השרון,

אמרת זה רק דיווחים לא מצביעים על החלטות לא אפשרת לעלות.

משה פדלון: בוא נדבר על זה בוועדה לתכנון בבנייה, אני אומר שלנו אכפת מהעצים.

איל פביאן: אז בוא נמשיך בישיבה.

ג'ו ניסימוב: אישור תב"רים לאשר עדכון תקציב פיתוח 2021 של 4 תב"רים מעבר

לתוכנית פיתוח השנתית בסכום כולל של 2,850,000 ₪ , המקורות

מולכם. מי בעד? פה אחד, תודה רבה. סגירת תב"רים, לאשר סגירה של

תב"רים שהסתיימו או לא נוצרו בשנת 2021 והחזרת עודפי התקציב

לקרנות הרשות בסכום של 128,628 ₪ מי בעד? פה אחד, תודה רבה.

סעיף 9 – הצעת שינויים (העברות מסעיף לסעיף) ותוספות (מילואים) שינויים – 1

ג'ו ניסימוב: הצעת שינויים העברות מסעיף לסעיף ותוספות מילואים שינוים, יש

לכם את זה מול העיניים, סעיף .9 סגירת תב"רים פה אחד, הצעת

שינויים מולכם.

רוני חדד: ג'ו?

ג'ו ניסימוב: רוני שומעים אותך, דבר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

רוני חדד: כן, שני דברים. אחד יש הזזה מספר ,1040 אני מבקש לבטל אותה היא

לא רלוונטית, זה ההזזה של האצטדיון, היא לא רלוונטית. אני מבקש

לבטל אותה בבקשה.

ג'ו ניסימוב: זה השינויים של עכשיו?

רוני חדד: כן, כן. הזהה .1040 עכשיו טוב בוא נשמע אם יש שאלות ואז אני אתן

ההצהרה בסוף כרגיל.

ג'ו ניסימוב: אין הערות חברייה ?

משה פדלון: אין הערות.

רוני חדד: אז יש שינוי במסגרת התקציב, התקציב הוזז לתקציב הביצוע. רציתי

לציין שזו הזזה מאוד גדולה, הזזה שהייתה אמורה להיות אחרונה אבל

לפני האחרונה, והמון תודה להילה ואיוון על העבודה הרבה ביחד עם

החשיבות של העירייה. תודה רבה.

סעיף 10 – העברת יתרת עודפים בתקציב רגיל – מצ"ב.

ג'ו ניסימוב: סעיף הבא זה העברת יתרת עודפים בתקציב רגיל, יש לכם את זה מול

העיניים המועצה מתבקשת לאשר העברה של 2.7 מיליון ₪, יתרת

עודפים נצברים של תקציב רגיל תקציב ביטוח, יש לכם את מסמך

הגזברות מולכם, הערות, מי בעד? פה אחד? תודה רבה. רוני, הערה

משהו?

רוני חדד: לא.

ג'ו ניסימוב: הכול בסדר.

רוני חדד: בסדר גמור.

סעיף 11 – בקשות למחיקת חובות

ג'ו ניסימוב: בסדר, יש לנו בקשה למחיקת חובות לפי סעיף 3.3.8 לפקודת העיריות

נוסח חדש מולכם ולפי סעיף 3.3.9 נוסח חדש לבקשות. שלומי?

רוני חדד: רק לציין,

ג'ו ניסימוב: סליחה? ערב טוב שלומי.

רוני חדד: שלומי פה? אוקיי.

שלומי אסולין: אני אתחיל עם בקשה לפי סעיף 3.3.8 לפקודת העיריות על סך כולל של

12,204,571 ₪, 37 מקרים של מיצוי הליכים וצריך למחוק. שאלות?

אורן אוריאלי: כן שלומי שלום, איך זה מבחינה סטטיסטית לעומת שנים קודמות? כי

הסכום אני לא זוכר אבל הסכום גבוה.

שלומי אסולין: מבחינת סטטיסטיקה אנחנו לא חורגים כאן. שנה שעברה מחקנו פחות

בגלל הקורונה, לא התעסקנו עם זה, התעסקנו יותר עם נושא של פניות

ציבור וירדנו מהנושא של לקיחת חובות, שמנו את זה בצד. השנה אנחנו

פשוט גם נותנים גז כי בעצם זה צובר לנו יתרות, במיוחד שהחובות

האלה הינם חובות אבודים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

אורן אוריאלי: זה עומד בקנה אחד עם שיעורים דומים בעיריות אחרות? מבחינת

אחוזים.

רוני חדד: שיעורים של מה? אין שיעורים של מחיקת חובות, זה הכול לפי הליכים

משפטיים,

אורן אוריאלי: אני מדבר על סטטיסטיקה.

(מדברים ביחד)

שלומי אסולין: חובות ישנים שבסופו של דבר אנחנו עושים כמיטב יכולתנו על מנת

לבצע גבייה, ואחרי מיצוי הליכים ואחרי שאנחנו מפעילים את כל

אמצעי ההליכים. בדרך כלל לרוב מדובר בחברות או בחייבים שהם

תושבים שאין להם נכסים ואין מאיפה לפרוע, ואחרי המלצות של עורכי

דין. ולאחר מכן זה סתם שוכב בספרים כי אין עוד פעולות נוספות לבצע

מביאים את זה לכדי מחיקת חובות.

אורן אוריאלי: בסדר, תודה.

שלומי אסולין: נעבור למחיקת חובות לפי סעיף .3.3.9 18 מקרים בסך כולל של

2,800,525 ₪, זה הבקשה השנייה ויש לנו עוד 3.3.9 בקשת למחיקת

חובות לפי סעיף 3.3.9 על סך כולל של 394,198 ₪, חמישה מקרים של

וועדת הנחות.

ג'ו ניסימוב: שאלות? מי בעד?

אורן אוריאלי: רק לציין שזה גם כן פשרות, לא רק מחיקות. יש מחיקות אחרי פשרה.

שלומי אסולין: יש פשרות ויש וועדת הנחות.

ג'ו ניסימוב: כן.

משה פדלון: פה אחד.

ג'ו ניסימוב: תודה רבה, סעיף הבא.

סעיף 12 – הסכם הקצאה עמותת בי"כ ברית שלום

ג'ו ניסימוב: סעיף הבא זה הסכם הקצאה עמותת בי"כ ברית שלום.

אהוד לזר: רק שימו לב שאתם צריכים שכל חברי המועצה אז (לא ברור)

ג'ו ניסימוב: אהוד אני לא שומע. זה? יש לנו 12 איש. הסכת הקצאה עמותת בי"כ

ברית שלום על שם מנוח ליאור ברוידה ז"ל וקרוביו. העמותה רשומה

לבן העירייה יש לכם את מצב, את חוות דעת של היועצת המשפטית,

הסכם כולל נספחים. הערות, שאלות? מי בעד?

דובר: יש פה מיקרופון כל הישיבה פתוח, זה הפרעה.

ג'ו ניסימוב: מי בעד? פה אחד? תודה רבה.

סעיף 13 – אישור מתן תמיכות

ג'ו ניסימוב: הסעיף הבא זה אישור מתן תמיכות, אני מבקש מחברי מועצה שיש

לגביהם חשש לניגוד עניינים שיצאו מהאולם. החומר נמצא מולכם,

הדיון,

"חבר" – הקלטה ותמלול

אהוד לזר: רגע ג'ו,

ג'ו ניסימוב: אהוד לא שומעים אותך.

אהוד לזר: אנחנו צריכים חינוך בלתי פורמלי,

ג'ו ניסימוב: ראש העירייה?

דובר: ראש העירייה יוצא.

משה פדלון: רק אני?

הערה: ראש העיר יוצא מהוועדה

ג'ו ניסימוב: מתן תמיכה לשנת 2021 בנושא שירותים לגיל השלישי. חברה החומר

מולכם. אהוד? הלאה. הדיון במתן תמיכה לשנת 2021 בנושאים כוללים

בית אולפנה, לימודי יהדות ומדרשת חפץ חיים. פה אחד?

דובר: פה אחד.

ג'ו ניסימוב: לא פה אחד.

איל פביאן: אני נמנע.

ג'ו ניסימוב: רשמתי.

(מדברים ביחד)

איה פרישקולניק: הם לרוב קשישים.

דוברת: לא הבנו את ההצבעה, אפשר שוב?

ג'ו ניסימוב: יש נמנע אחד.

דוברת: מי נמנע?

ג'ו ניסימוב: יש נמנע אחד איל, נגד יריב פישר. הבנו את זה? הלאה. מבקשי תמיכה

מכב"י הורמנו הרמת משקולות הרצלייה בגין קיזוז כספי תמיכה ביתר

שקביל עבור שנת ,2020 מולכם. מי בעד? בעד? 4 דיון לבקשת תמיכה של

מבקש תמיכה עמותת באולינגר בגין קיזוז כספי תמיכה ביתר שקיבל

בשנת .2020 שאלות, מי בעד? פה אחד. דיון במתן תמיכה לשנת 2021

בנושא חינוך במערכת הבלתי פורמלית, יש לכם פה את הטבלה כולה.

מישהו הערות שאלות? פה אחד. דיון במתן תמיכה 2021 בנושא חינוך

המערכת הפורמלית, יש לכם את הטבלה. שאלות? פה אחד? תודה. דיון

במתן תמיכה בנושא זהות יהודית דמוקרטית, יש לכם את שלושת

הגורמים, מי בעד? פה אחד, תודה רבה. סעיף מנויים,

אהוד לזר: אתה יכול לקרוא לראש העירייה ג'ו?

ג'ו ניסימוב: אני יכול לקרוא לו, כן.

הערה: ראש העיר חוזר לוועדה.

עו"ד ענת בהרב: היה גם עדכון של ההחלטה לגבי השירותים של הגיל השלישי, דלגת על

זה אני חוששת.

ג'ו ניסימוב: לא, לא דילגתי.

עו"ד ענת בהרב: היה הגיל השלישי ואחר כך היה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

דובר: היה פה אחד.

ג'ו ניסימוב: הכול בסדר, תבדקי אותי, זה התפקיד שלך.

סעיף 14 – מינויים

ג'ו ניסימוב: מינויים יורד מסדר היום רבותיי.

סעיף 15 – אישור המועצה לניהול משא ומתן לצורך רכישת תווי קנייה שלא בדרך מכרז

ג'ו ניסימוב: סעיף הבא זה אישור המועצה לניהול משא ומתן לצורך רכישת תווי

קנייה שלא בדרך מכרז. יש לכם את החומר של אגף הרווחה, מי בעד?

דובר: פה אחד מאחלים להם בהצלחה.

ג'ו ניסימוב: פה אחד תודה רבה, על כל העבודה והמאמץ והייתה פה עבודה רצינית.

סעיף 16 – מדיניות העירייה בנוגע לענף כדורסל גברים תחרותי.

ג'ו ניסימוב: סעיף הבא זה מדיניות העירייה בנוגע לענף כדורסל גברים תחרותי.

עופר לוי: טוב, אני אתחיל, אורן ימשיך. זה בעצם דיון שאני ואורן בקשנו אותו על

הילך הרוח פה בעירייה לגבי קבוצה תחרותית שיש לנו. מה שבעצם אני

רוצה זה לקבל החלטה עקרונית, לא לפגוע בקבוצת הכדורסל שמייצגת

אותנו בליגת העל. לא לפגוע זה לא אומר להוריד, זה אומר לא לרסק

אותם במכה אחת ולהוריד להם סכום שלדעתנו יגרום או לירידת ליגה

או לפירוק הקבוצה. תקציבים שהם צריכים בשביל מינימום לבקרה

התקציבית מדובר ב-6.5 מיליון שקלים כדי לעבור בבקרה התקציבית.

אני אחלק לכם, מי שרוצה יש פה את התקציבים שערים אחרות נותנות

בליגת העל, ערים ברמה שלנו אם זה נס ציונה, נהרייה, גלבוע. מדובר

בסכומים דומים ואף יותר. אני חושב שהשנה, אני לא יודע בשנים

אחרות, השנה אנחנו לוקחים על עצמינו גם שיתוף פעולה, הגיע מנהל

מקצועי שיעשה שיתוף פעולה עם ענף הכדורסל שלנו עם נערים, נוער.

אנחנו נעשה אקדמיה למצוינות, אני חושב שאנחנו צריכים לקבל פה

החלטה עקרונית שקבוצת הכדורסל היא חשובה בעיר, היא מקשרת בין

התושבים לספורט, אני חושב שיש קהל שאנחנו נוכל להחזיר אותו וזו

הבקשה שלי. אורן אתה רוצה להוסיף משהו? בבקשה.

אורן אוריאלי: תודה עופר, הצגת היטב את הדברים. אני עוד אנחנו מדברים והיום

התפרסם באתר מנהלת הכדורסל שבני הרצליה למעשה חתמה עם 3

שחקני נוער הרצלייניים, 2 היו תלמידים שלי,

מאיה כץ: אני צריכה לצאת לאירוע ואני מבינה שכולם מסכימים פה פה אחד

שצריך לעשות את הדבר הזה ולא מדברים על סכומים ולא מדברים על

אחוזים ולא מדברים על מתווה ולא מדברים על כלום, אז מה מבקשים

מאיתנו,

(מדברים ביחד)

אורן אוריאלי: זה לא הצבעה מאיה, ההחלטה עקרונית מבחינתך שלא לגרום לקריסה

"חבר" – הקלטה ותמלול