פרוטוקול ועדת מליאה מס' 49

14282 1 ג.ס

עיריית הרצליה

ישיבה שלא מן המניין

שנערכה ביום שלישי בתאריך ,16.11.2021 ג' בכסלו תשפ"ב, בשעה 18:00

נוכחים:

מר משה פדלון – ראש העיר

גב' עופרה בל – סגנית רה"ע

גב' איה פרישקולניק – וסגנית ומ"מ

מר אהוד לזר – מנכ"ל

ג'ו ניסימוב – סמנכ"ל בכיר

עו"ד ענת בהרב קרן – יועמ"ש

מר רוני חדד – גזבר

מר צבי וייס

גב' דנה אורן-ינאי

מר עולמי ירון

מר אורן אוריאלי

מר וסרמן רונן

מר איל פביאן

מר אלעד צדיקוב

יונתן יעקובוביץ'

גב' מאיה כץ

מר איתי צור

מר יוסי קוממי

מר יריב פישר

גב' דניאל אייזנברג

מר דורון דבי

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 2 ג.ס

סדר היום :

.1 דיון בדו"ח מבקר העירייה לשנת ,2020 ובהמלצות ועדת הביקורת.........................................2

פרוטוקול

.1דיון בדו"ח מבקר העירייה לשנת ,2020 ובהמלצות ועדת הביקורת

משה פדלון: חברים, המבקר, התחלנו. ערב טוב, סגני ראש העירייה, חברי המועצה,

המנכ"ל, סמנכ"ל, מנהלי ועובדי העירייה. אני שמח לפתוח את הישיבה

שלא מן המניין. היום 16 בנובמבר, אנחנו פותחים פה את הישיבה שלא

מן המניין בנושא דו"ח ביקורת מבקר העירייה לשנת ,2020 ושלחנו לכם

גם את ההמלצות של וועדת הביקורת. אז בבקשה, מאיה והמבקר, הבמה

היא שלכם.

מאיה כץ: קודם כל, ערב טוב לכולם. אני אמעיט בדברים, כי באמת יש פה הרבה

דברים שהמבקר יציג בהמשך, אני כן רוצה רק להגיד שהישיבות, והיו

כמה ישיבות שהתקיימו בעיקר בין החגים, דרשו מכולם קצת יותר

גמישות ואלתורים בלו"ז. זה מקום גם להגיד תודה, בכוונה עוד לפני

שמתחילים, גם לירון ומירה ולכל הצוות וכולם, וגם לחברי הוועדה, כי

בין החגים- כולל הצוות מקצועי המנכ"ל, יועמ"שית, גזבר, כולם- שניסינו

בעצם להגמיש את עצמנו, גם מישל איפה היא שלא ראיתי עוד, שבאמת

נצליח להביא את הכל בזמן. אז באמת תודה. נעשתה פה עבודה מאד

יסודית. חלק מהתחומים הם תחומים עם ליבה מאד מאד מקצועית.

המבקר גם ירחיב על זה. חלק מהדברים כבר טופלו תוך כדי תנועה, ובעצם

כל ההחלטות שהוחלטו ויובאו כאן בפניכם התקבלו פה אחד, בתוך

הישיבה, ויש לזה חשיבות מאד גדולה. ומכאן נעביר למבקר.

משה פדלון: בבקשה, מבקר העירייה.

ירון הררי: קודם כל שלום לכולם. לפני שנתחיל בסקירה של הדו"ח אני רוצה כמה

הערות קצרות. קודם כל, להדגיש בפניכם שהתקופה שהדו"ח הזה נערך

בה הייתה בשנת ,2020 שנת הקורונה, היו גם סגרים, בידודים, זה משהו

שלא פסח גם על הארגון שלנו, על העירייה. גם הקשב הניהולי היה לפחות

בהתחלה מופנה לאתגרים שהקורונה הציבה בפני העירייה. ולמרות זאת,

מנהלים ועובדים מצאו את הזמן לשבת איתנו בישיבות, לענות על

שאלונים, לעשות את הבירורים הנדרשים, לענות בכתב- ובהקשר הזה אני

באמת רוצה להודות לכל המנהלים והעובדים שלקחו חלק בביקורת

שאנחנו עשינו. ואני תמיד אומר שחלק מהדברים שארגון נמדד בהם,

בהתייחסות שלו לביקורת, ואני רוצה פה באמת להודות גם לראש העיר

וגם למנכ"ל העירייה, שרואים בביקורת ערך חשוב, ואני חושב שזה

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 3 ג.ס

מחלחל לכל הארגון, וזה מה שאפשר לנו בשנה המאתגרת הזאתי להשלים

את דו"ח הביקורת. הערה שנייה זה לגבי הסטטוס של הדו"ח הזה. הדו"ח

הזה כמו שאתם בוודאי יודעים, נדון גם ביחידות וגם באגפים, אצל מנכ"ל

העירייה, אצל ראש העירייה, וכמובן בוועדת הביקורת. ובהקשר הזה אני

אחזיר תודות ליו"ר הוועדה, מאיה, ולחברי הוועדה, ולאיתי שהשתתף

ולקח חלק פעיל בוועדה, בדיונים בוועדה היו מקצועיים ענייניים, ממצים,

ברוח טובה, בשביל לקדם את המטרות של הביקורת, שזה בעיקר שיפור

התהליכים בעירייה. בהקשר הזה אני אזכיר גם את הצוות שמלווה את

וועדת הביקורת שזה הצוות הבכיר של העירייה, שזה מנכ"ל, יועמ"שית,

גזבר, חשבת. כמובן הרכזת של הוועדה. ועכשיו אנחנו מגיעים לשלב הזה

שאנחנו דנים- שאנחנו מציגים אותו בפני המועצה ודנים בו. אבל זה לא

השלב האחרון. חושב לי להדגיש בפניכם שיש לנו גם מעקב אחר תיקון

ליקויים. בכל דו"ח ביקרות, וגם בדו"ח הביקורת הזה שמונח בפניכם, יש

מעקב אחרי ההמלצות והליקויים שהיו- שהופיעו בדו"ח .2019 ויש לנו פה

בעירייה צוות לטיפול ליקויים, גם כן, ברשות המנכ"ל, הצוות המקצועי

שמלווה את וועדת הביקורת שזה גזבר וכולי, והיועמ"שית, והצוות הזה

התפקיד שלו לקבל דיווח על היישום של ההמלצות שאתם תקבלו פה,

ובמקומות שבהם אין יישום מלא, או שהליקויים לא תוקנו, אז התפקיד

שלו כמובן להפעיל את ההשפעה שלו בשביל שההמלצות ייושמו,

והתיקונים יתוקנו. דרך אגב, הצוות הזה גם מדווח לוועדת הביקורת על

הפעילות שלו, ומילה אחרונה לגבי הצוות המלווה אותי, אז אני לא יודע

אם אתם מכירים, נמצא פה שי קציר ומירה שהם הצוות של הביקורת.

אז אחרי כל ההקדמה הזאת, אנחנו נתחיל- הכנתי פה מצגת. המצגת לא

כוללת את הממצאים וההמלצות, היא כוללת רק את הנושאים הכלליים

שדננו בהם. ואם היה לי פה עכבר אז הייתי יכול גם להעביר את זה.

יריב פישר: תעביר בבקשה עכבר לירון.

ירון הררי: בכל מקרה, זה בסדר, אנחנו רואים את זה פה. הדו"ח הראשון שאנחנו

נדבר עליו- אנחנו כמובן כמנהגנו ניגע ממש בעיקרי הדברים, בגלל שרוב

ההמלצות, רוב ההערות הם הערות תפעוליות שהן פחות רלבנטיות

לפורום המכובד הזה. אז הדו"ח הראשון שאנחנו נדון בו זה החברה

לפיתוח הרצליה. הדבר הראשון שאנחנו בדקנו בחברה הזאתי זה את

התזכיר, התקנון והמטרות. כמו שאתם וודאי יודעים, יש את נוהל

ההסדרה של משרד הפנים שמחייב תקנון מסודר שהמטרות יהיו

המטרות, ומורשי החתימה, ואנחנו בדקנו מצאנו שבאת גם התזכיר, וגם

מורשי החתימה וכל מה שקשור בזה, התקנון כמובן, בהתאם לנוהל

ההסדרה של משרד הפנים. כך שמבחינתנו אין הערות בקטע הזה. בדקנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 4 ג.ס

גם את המוסדות של החברה הזאת, שזה דירקטוריון וועדת ביקורת,

ראינו שההרכב של הדירקטוריון הוא בהתאם לתקנון, ובדקנו את

האישורים של הדירקטורים, גם במועצת העיר וגם במשרד הפנים. כמו

שאתם בוודאי יודעים, מרגע שמועצת עיר מתפזרת אז חלק

מהדירקטורים מסיימים את הכהונה שלהם וצריך מחדש לאשר אותם

במועצת העיר ומשרד הפנים, ולמועד הביקורת לא כל חברי הדירקטוריון

אושרו על ידי משרד הפנים. יכול להיות שהיום כבר הדברים כבר השתנו.

בדקנו גם את וועדת הביקורת, לא נרחיב על זה יש את זה בדו"ח, אבל

הפעילות של וועדת הביקורת מבחינתנו ... לגבי הסכמים עם העירייה,

למרות שהבעלים של החברה העירונית זה העירייה, והלקוח היחיד של

החברה העירונית זה העירייה, למרות זאת זה שני גופים נפרדים והם

צריכים להסדיר את היחסים ביניהם במסגרת של הסכמים מסודרים.

אנחנו בדקנו, אתם יכולים לראות פה את מערך ההסכמים עם העירייה,

כל הפעילות של החברה לפיתוח הרצליה מעוגנת במסגרת הסכמים

עדכניים, ומהבחינה הזאת זה גם הערה חיובית. יש לנו איזושהי הערה

לגבי ההסכם עם מערך שיתוף האופניים, אבל לא משהו מהותי. לגבי נהלי

עבודה, אני חסיד גדול של נהלי עבודה, אני חושב שנהלי עבודה משמרים

את הידע הארגוני, כוללים בתוכם חלוקת סמכויות ואחריות, כוללים

מנגנוני בקרה, פיקוח וכולי, ולכן אנחנו תמיד בודקים את העניין הזה של

נהלי עבודה, נהלי עבודה כמעט כולם הם משנת ,2004 הם לא מעודכנים,

חלק מהפעילויות של החברה לא מעוגן במסגרת של נהלים, ולכן אנחנו

המלצנו לעדכן ולערוך את הספר נהלים של העירייה לגבי תקן ,ISO כמו

שאתם בוודאי אתם יודעים, כל הנהלים של העירייה עוברים תקן איכות

של ,ISO לגבי תאגידים עירוניים אנחנו ממליצים לתאגיד לאמץ את

התקן הזה, אבל לא מחייבים אותו. כמובן הוא יכול לשקול את העניין

הזה. ההשלכות של ה- יש בכל זאת השלכות תקציביות לאימוץ של התקן

הזה, כל חברה- כל תאגיד עירוני אנחנו ממליצים לו לעשות את זה, אבל

כמובן לא המלצה שמחייבת. זה לגבי נהלי העבודה. ניהול חניונים, זה

אחד משתי הפעילויות של העירייה. אנחנו בדקנו את היישום של ההסכם,

אני רוצה להדגיש בפניכם שלא בדקנו את התפעול של החניונים השוטף,

אלא פשוט את היישום של ההסכם עם העירייה. ראינו שהתשלומים של

דמי הניהול והתמלוגים הם בהתאם להסכם. אני רק אזכיר שההסכם

קובע שהחברה מקבלת את כל ההכנסות, מוציאה את כל ההוצאות,

גוזרת את דמי הניהול ואת כל היתרה צריכה להעביר כתגמולים לעירייה,

ואנחנו בדקנו וראינו שזה באמת בהתאם להסכמים והכל בסדר. יש

בדו"ח שמונח לפניכם ניתוח של הרווחיות, חשוב שבאמת נעשה את

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 5 ג.ס

הניתוח הזה כדי לראות את הרווחיות של הפרויקטים שיכול לשמש בסיס

לקבלת החלטות. אני לא אכנס יותר מדי לעניין של החניון רכב כבד, אני

רק אגיד שזה חוזה נפרד. שמה היה לנו הערות לגבי החישוב, לגבי החישוב

של ההפסדים שהעירייה אמורה לכסות, וגם לגבי החישוב של ההפסדים

שהעירייה אמורה לכסות. וגם לגבי החישוב של הדמי ניהול, והעירייה

קיבלה את ההערות שלנו, ואני מקווה שהדברים יסודרו גם

רטרואקטיבית. דבר מאד חשוב זה רישיונות עסק. כמו שאתם בוודאי

יודעים העירייה היא מופקדת על יישום החוק של רישוי עסקים ומאחר

ואין שום ריבון מעליה שמופקד על החוק הזה, זה רק העירייה, ולכן יש

חשיבות מאד גדולה שמהנכסים של העירייה לפחות, לא יהיו נכסים- או

לא יהיו פעילויות שלא- שפועלים בלי רישיונות עסק, ובדו"ח אתם יכולים

לראות שחלק מהחניונים פועלים עדיין ללא רישיונות עסק. לא ניכנס לזה

עכשיו, אבל בדו"ח יש פירוט שלהם, ואני מניח שמי שייתן פה עדכון, יוכל

לתת פה עדכון update להיום מה קורה עם החניונים שעדיין פועלים ללא

רישיון עסק. הפעילות העיקרית של החברה הזאת, זה העבודות

ההנדסיות, כמו שאמרתי קודם, יש הסכם, אנחנו בדקנו את היישום של

הוראות ההסכם. לגבי מסמך אישור, גם פה הייתה לנו- טוב אנחנו עוד לא

ניכנס פה לכל העניינים, בוא רק נאמר שדמי הניהול- בדקנו את דמי

הניהול, בהתאם- זה דמי ניהול מדורגים, כן, הם בהתאם לחוזה. לגבי

מסמך אישור, יש לנו איזושהי הערה פורמלית, לא ניכנס אליה עכשיו.

אפשר לעבור שקופית רגע. אחת העבודות החשובות שאנחנו עשינו בדו"ח

הזה, זה שאנחנו בדקנו את התקשרויות. למעשה אם מסתכלים על

החברה הזאת, עיקר הפעילות שלה זה באמת לקבל את הפרויקטים

מהעירייה, ולהעביר אותם הלאה, לבחור קבלני משנה, לפקח עליהם,

לשלם. זה עיקר- זה חלק חשוב מהפעילות שלה, ולכן אנחנו עשינו באמת

מדגם של כמה התקשרויות, בדקנו החל משלב ההתקשרות שזה עריכת

המכרז, התשלום, הפיקוח וכולי, ובגלל שזה כל כך חשוב, אני רק נתתי

פה את עיקרי הדברים. קודם כל, לחיוב אנחנו מציינים שיש הקפדה על

עריכת מכרזים כנדרש. ההחלטות והדיונים של ההחלטות וועדת

המכרזים מתועדות בפרוטוקול, זה לחיוב. כל הזמנות העבודה תואמות

את הסכומים בהסכמי ההתקשרות ,שזה גם לחיוב. יש פה איזושהי הערה

לגבי מספר המציעים, אני מניח שזה משהו שהיה נקודתי, כי בכל שאר

המקרים שבדקנו, כמובן מדובר על המכרזים שהם לא מכרזים פתוחים.

שני הערות שהן חשובות זה לגבי צו תחילת עבודה. האחריות על האתר,

על כל מה שנעשה בו, כולל אחריות ביטוחית היא על הקבלן, מרגע שמצוין

את הצו, זה גם רלבנטי ללוחות הזמנים, אנחנו רואים שאין הקפדה על

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 6 ג.ס

הוצאת צו תחילת עבודה, וכמובן המלצנו לעירייה- לחברה להקפיד על

העניין הזה. ההערה שהיא גם מערכתית וחשובה, כל המכרזים שבדקנו

היו במתכונת של מכרז מדידה, דהיינו, בהתאם לכתב כמויות. אנחנו

ראינו שבחלק מהמקרים ההתייחסות הייתה כשל מכרז פאושלי, דהיינו,

תשלום על פי אומדן, ואנחנו כמובן ממליצים לחברה במקרה שבו היא

חושבת שיותר מתאים לעשות חוזה פאושלי, שיעשו חוזה פאושלי או

מכרז פאושלי, במקרה של מדידה יעשו מדידה. אבל כמובן שלא מקובל

שבמקרה של מכרז של מדידה, מתייחסים אליו כאל מכרז פאושלי. היו

שני מקרים שנמצאו שאבני הדרך שעל פיהם אושרו החשבונות, לא

תואמים את אבן הדרך המעוגנים בחוזה, ואנחנו כמובן הקפדנו להיצמד

לחוזים. עכשיו אם אפשר לעבור אחורה. אוקי, זה בקשר ל- שניים

אחורה- אוקי, אז זה לגבי עבודות הנדסיות. אנחנו בדקנו גם התקשרויות

עם יועץ משפטי ובמבקר פנים, זה בעקבות- זה הנוהל של משרד הפנים

שמחייב יועצים עם מומחיות מיוחדת את יחסי האמון וכולי, בדקנו את

היועמ"ש ומבקר הפנים, מבחינת תהליך המינוי, ראינו שגם היועמ"ש וגם

מבקר הפנים עובדים שנים רבות עם החברה, ללא שהיה איזשהו הליך,

הליך מינוי או הליך בחירה, וכולי. לגבי התקשרות פורמאלית, מבקר

הפנים עבד בלי איזשהו חוזה שמעגן את ההתחייבויות שלו אלינו, את

השכר טרחה וכולי, לגבי היועמ"ש קיבלנו איזשהו נייר שמסכם את שכר

הטרחה, את הריטייינר שלו, אבל כמובן שהנייר הזה לא עולה לכדי חוזה.

לא מעוגנים בו כל ההתחייבויות שלו והאחריות וכו'. אנחנו המלצנו כמובן

במסגרת זה שיהיה הליך בחירה, גם להתקשרות פורמאלית מוסדרת כמו

שיש לכל יועץ. וסוגיה נוספת זה היא סוגית ניגוד העניינים. גם מבקר

הפנים לא חתם על טופס ניגוד עניינים, ולגבי היועמ"ש קיבלנו ממנו טופס

של ניגוד עניינים ובתוכו ראינו כמובן שהוא גם יועמ"ש של חברות אחרות,

והמלצנו לבחון את העניין הזה ואם צריך אז להסדיר את הקטע של הניגוד

עניינים. לגבי שכר בכירים, אני אדגיש פה, לא עשינו ביקרות שכר. אנחנו

בדקנו רק את השכר של הבכירים. כשאני מדבר על בכירים אני מדבר על

מנכ"ל החברה ושני סמנכ"לים. בדקנו את חוזה ההעסקה שלהם, מבחינת

האישור. לגבי מנכ"ל, אישור דירקטוריון, ואישור משרד הפנים, וראינו

שבאמת כל החוזים קיבלו את האישור כנדרש. הם עומדים בנוהל

ההסדרה של משרד הפנים. ההערה היחידה שהייתה לנו, לגבי העלאת

שכר של המנכ"ל שלא הייתה לדעתנו, בפעימות שהיו צריכות להיות.

דו"חות כספיים, נוהל משרד הפנים קובע שדו"חות כספיים של חברה

עירונית צריכים לקבל בירורים מסוימים, בעיקר הפניה ליחסים שיש בינה

לבין העירייה, ואנחנו בדקנו וראינו שהדו"חות הכספיים של התאגיד הזה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 7 ג.ס

של החברה הזאת, עומדים בכללים שקבע משרד הפנים. אלה עיקרי

הדברים לגבי החברה לפיתוח הרצליה.

מאיה כץ: אני רוצה להוסיף עוד כמה דברים. קודם כל הדו"ח עצמו מתייחס

לתקופה שבה היה מנכ"ל אחר בתפקידו, ולכן הרבה מאד מהדברים כאן,

מכיוון שהיו חילופי גברא, אז הם גם מטופלים או גם טופלו, ולכן צריך

להתייחס אליהם במקום שזה נמצא, ולא כי יש כרגע מנכ"ל חדש, אנחנו

מניחים שהוא גם ייקח את שאר הדברים. החברה הכלכלית, היא אחת

מהחברות, אני חושבת שלא רק אני, לשביעות דעת כולם, היא אחת

מהחברות הטובות והחזקות שיש בעיר הרצליה, וככה היא צריכה

להישמר, ואנחנו צריכים לשמור עליה. זרוע ביצועית שבאמת עושה-

מוציאה לפועל את מירב הפרויקטים של העיר. היו לנו כחברי וועדה

לפחות בדיון, כמה הסתייגויות לגבי דברים שנכתבו פה. וגם כמה אמירות,

ואני בעצם אגיד אותם. זה היה בדף נפרד ששלחנו כדי לא להלאות את כל

הדפים שהיו. הדבר הראשון לגבי חניון משאיות. כאמירה, גם אם החניון

הוא חניון גרעוני, השירות שהוא עושה עבור העיר הוא שירות מצוין.

אילולא החניון הזה, יהיה בסופו של דבר מסובסד, בין היתר על ידי

העירייה אז המשאיות ימצאו את עצמן חונות ברחובות הפרטיים, על

חשבון כלי תחבורה פרטיים, ולכן כל התהליך הזה של להקים את חניון

המשאיות, ולהצליח לגרום לבעלי המשאיות ולנהגים לחנות שם זה

תהליך מבורך. הייתה נקודה שבעצם לא עיגנו את דמי הניהול שמגיעים

לחברה בגין ניהול הפרויקט של הקמת מערך האופניים. יש פה איזשהו

טעם לפגם שצריך ללמוד אותו להבא, כי בסופו של דבר כל הפרויקט הזה

נוצר כבר לפני כמה וכמה שנים, העלויות אם לא היו ידועות, יכולות לפגוע

בכל ההליך המרכזי, ובסוף הם יושתו, לטובת הצלחת הפרויקט, על

העירייה. ויש פה איזשהו טעם לפגם שהתהליך הזה לא נעשה מבעוד מועד

כאשר יצאו להליך המכרזי, להחליט מה בעצם העלות של דמי הניהול,

כשבעצם המחשבה מאחורי זה עמדה בזה שהחברה הכלכלית לא רק תצא

למכרז של התהליך, אלא גם באמת תבצע בסופו של דבר אחר כך גם את

התחזוקה השוטפת, ועל זה היה אמור להיות פה הדמי ניהול. צריך להבא,

כשיוצאים למכרז לקחת את זה כן בחשבון, ולא אחרי או כבר בתוך

התהליך. אחת הנקודות שבעצם כן רצינו להביא לפה, והייתה על זה קצת

מחלוקת, בין הדרג המקצועי לבין חברי הוועדה, וזה בעצם ה- בפרק א'

עמוד ,51 שזה כל הנושא של התקשרויות היומע"ש, והמבקר פנים. ואני

לא אכנס כרגע לפרטים. זאת אומרת לדקויות של הדברים. נכתב פה

מטעם המבקר שבעצם צריך לשקול עריכת הליך בחירה, ואנחנו בעצם

ביקשנו שיקויים הליך בחירה, ולא לשקול. כולנו, ואני אזכיר את הכתבה

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 8 ג.ס

שהייתה בגלובס,

אהוד לזר: זה לא בדיוק הייתה המחלוקת. היא הייתה על ההליך הפומבי, לא על

לשקול, או,

מאיה כץ: אני, אתה יודע- היה- המחלוקת הייתה גם בתוך הדרג המקצועי, נגיד את

זה ככה. אני רוצה רק להגיד, שאני מזכירה פה שהייתה איזושהי כתבה

מאד לא מחמיאה לגבי הסיפור של היועמ"ש בחברה עירונית אחרת, ולכן

אנחנו כן חושבים שצריך לקיים פה הליך מכרזי ברור, לתחום אותו בזמן,

היה גם דיון על משך הזמן. בסופו של דבר הגענו לסוג של המלצה משותפת

של חצי שנה. למרות שסברנו שגם חצי שנה זה קצת יותר מדי זמן בשביל

לצאת להליך כזה, אבל מאז הישיבה כבר עד עכשיו עברו חודשיים, אז

אפשר גם להמתין בעוד ארבעה חודשים. אבל לא סביר שההמלצה תהיה

ברמת ה-לשקול. כי צריך לבצע את ההמלצה הזאת של חברי הוועדה.

אנחנו לפחות קיבלנו כפה אחד. גם נציגי הקואליציה וגם נציגי

האופוזיציה שנכחו שם. והיינו כן רוצים שתאמצו את ההחלטה הזאת

שלנו. והייתה החלטה נוספת לגבי כל הנושא של סוגית ניגוד העניינים,

שבעצם כל היועצים החוזים וההתקשרויות יובאו להצגה מול המנכ"ל,

בדו"ח הליקויים, ושהוא בעצם יקבל את ההחלטות בעניין, ויציג את זה

לחברי הוועדה בתוך 90 יום. שלושה חודשים. לגבי האם קיימת סוגיית

ניגוד עניינים, כפי שבעצם נטען על ידי המבקר. זאת אומרת, הטענות

בנושא הזה כן רצינו לתת להן תוקף של זמן, וכן רצינו להפוך אותן

להמלצות שהן יותר מהותיות, ולא ברמת לבחון ולשקול. זה כן אנחנו

רוצים שתאמצו. זה לגבי הפרק הזה.

ירון הררי: דרך אגב, שרון נמצאת פה, אולי היא תוכל לעדכן לגבי הסטטוס,

מאיה כץ: כן, בואי רק לפה כי לא ישמעו אותך לפרוטוקול.

שרון: יצאנו לשני מכרזים בשבוע שעבר, מכרז לבחירת רו"ח מבקר, ומכרז

לבחירת מבקר פנים לחברה, והמכרז של היועמ"ש הוא גם בטיפול.

בהכנה.

מאיה כץ: מצוין. משמח לשמוע. בסדר גמור. נושא הבא מבחינתנו. ירון.

ירון הררי: אוקי. היחידה הנוספת שאנחנו ביקרנו זה פארק הרצליה, אתם מכירים

את הפארק. גם כאן בפארק הרצליה יש נוהל לניהול הפארק, אבל אנחנו

פירטנו את זה בדו"ח, הנוהל הוא לא מכסה את כל הפעילויות של הפארק.

הוא לא כולל אחריות, חלוקת סמכויות ואחריות, והוא לא כולל מנגנון

לבקרה ופיקוח שאנחנו תמיד מצפים למצוא בנהלים. ולכן אנחנו

ממליצים לעדכן את הנוהל של הפארק, ושתהליכי העבודה שנמצאים

בפועל באמת ישוקפו בנוהל. לגבי תוכנית עבודה דו"חות בקרה, יומני

עבודה ודו"חות ביצוע. אנחנו תיכף נדבר על ההתקשרויות שיש בפארק

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 9 ג.ס

עם שירותי הגינון, הניקיון, אחזקת מתקני מסחר ו- אבטחה זה משהו

אחר, אבל לפחות שלושת הקבלנים האלה, בכל הדו"חות, בכל המכרזים

שיש לנו עם הקבלני משנה האלה, יש חובה לעבוד על פי תוכנית עבודה,

זאת אומרת אותו קבלן שעובד צריך לספק תוכנית עבודה או שהעירייה

צריכה לספק לו תוכנית עבודה. הוא צריך לעבוד על פי תוכנית עבודה. אם

זה בניקיון אז כמובן איפה מנקים, מתי, באיזה ימים ובאיזה רמה, אם

זה גינון אז כמובן צריכים תוכנית עבודה. צריכים לקבל דו"חות בקרה

שבהם הוא צריך לדווח אם קיבל כל מיני רג'קטים, אם הוא תיקן אותם

לא תיקן אותם, יומני עבודה שבהם הוא מדווח את כוח האדם שהוא

החזיק, ואת התשומות שהוא נתן בדו"חות ביצוע. הדברים האלה הם

דברים שמעוגנים במסגרת המכרזים שאנחנו דרשנו מהקבלנים, ואנחנו

ראינו במקרים האלה, שלמעט שירותי הגינון שהציגו תוכנית עבודה כל

שאר הקבלנים עבדו ללא תוכנית עבודה, כמובן שלא דו"חות בקרה, לא

יומני עבודה, ולא היו דו"חות ביצוע. ולכן אנחנו תיכף נדבר על זה ביותר

הרחבה, לפי דעתי הבקרה שיש להנהלת הפארק על הקבלנים שעובדים

שמה היא בקרה לא מלאה. בוא נדבר רגע לגבי התקשרויות. אז אנחנו

נעיר בחיוב שכל הקבלנים שעובדים בפארק הם נערכו מכרזים, מה שכן,

לחלק מהם וזה מפורט גם מדו"ח, לחלק מהם המכרזים כבר לא בתוקף,

והקבלנים עובדים שמה מכוח האינרציה ואנחנו כמובן ממליצים להימנע

מהמצב שבו קבלן שהתוקף של החוזה שלו אחרי הארכות כבר פג והוא

ממשיך לעבוד. הייתה לנו הערה לגבי עיגון היקף השירותים. אנחנו ראינו

מצב שבו שני קבלנים- המכרזים שלהם היו שירותים שהם היו חופפים

וכמובן כל קבלן במסגרת המכרז מתמחר את כל השירותים שהוא צריך

לתת, וכמובן ההמלצה שלנו פה להסתכל על ההתוויה של הפארק באופן

כולל ולהימנע ממצב שבו דורשים אותו שירות משני קבלנים. לגבי שירותי

הניקיון. המכרז של שירותי הניקיון, אני חושב שההערות שיש לנו פה

חורגות מהתחום של הפארק, מכיוון שהמכרז הזה הוא מכרז של משכ"ל,

דהיינו אנחנו עשינו את המכרז הזה במסגרת של משכ"ל, באופן שמשכ"ל

הם אלו שאמורים לעשות את האישור של החשבונות והבקרה והפיקוח

על הקבלן. מה שאנחנו ראינו זה שלמעשה- אולי לפני כן אני רק אציג את

הדבר. לגבי מצבת עובדים, החוזה מחייב אותם לספק לנו מצבת עובדים

קבועה ולאשר כמובן את העובדים אישור קב"ט וכולי, למרות שאני לא

בטוח שעובדי ניקיון בפארק צריכים את זה, אבל זו הייתה הדרישה.

כמובן שלא- שהקבלן לא סיפק את מצבת העובדים, בכלל, תיכף אנחנו

נדבר על זה, הקבלן הזה עובד הרבה עם קבלני משנה, זאת אומרת, אין

לנו בכלל שליטה על העובדים שנמצאים בפארק. אחת הבקרות הבסיסיות

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 10 ג.ס

שיש כאן זה שעון נוכחות. אנחנו משלמים את השכר- השכר שלו מוגדר

למעשה מכוח האדם שהוא מספק, ולכן אחת הבקרות הבסיסיות זה שעון

נוכחות. השעון נוכחות זה לא בשביל הקבלן, אלא בקרה בשבילנו כדי

שאנחנו נראה כמה עובדים הגיעו לפארק. אנחנו ראינו שלא הותקן שעון

נוכחות, לא נדרשו דו"חות של שעות, ומה שאנחנו ראינו כאן, וזה מפורט

בדו"ח שהעירייה- הנהלת הפארק סמכה על משכ"ל שהוא מבצע את

הבקרות הנדרשות, ומשכ"ל בתגובה שלו, דרך אגב הדו"ח הזה הועבר

למשכ"ל, ומשכ"ל נתנו את התגובה שלהם, אתם יכולים לראות בתוך

הדו"ח את התגובה בכתב שמשכ"ל העביר לממצאים של הביקורת.

ומשכ"ל סמך על הנהלת הפארק, ומה שקרה פה שלמעשה אנחנו רואים

שלא היו שום בקרות על חשבונות של קבלן הניקיון. בנוסף לזה, אנחנו

ניסינו לעשות בדיקת חשבונות מדגמית, ואנחנו ראינו שלמעשה אי אפשר,

אנחנו ביקשנו מהקבלן את תלושי השכר שהוא נתן לעובדים, וכמובן

ראינו שתלושי השכר, שעות העבודה ששולמו, הם יותר נמוכים משעות

העבודה שהוא חייב, והתשובה שלו הייתה כמובן, תשובה שגובתה על ידי

משכ"ל, זה שהוא מעסיק הרבה מאד קבלני משנה, ובאופן כזה שללא

שעון נוכחות שמותקן בפארק, אי אפשר בכלל לבדוק את החשבונות של

הקבלן. ואנחנו המלצנו כמובן להתייחס למשכ"ל כאל ספק שלנו, ולכן

לוודא שאת השירותים שהוא נותן לנו, אנחנו באמת מקבלים. ואם

השירותים זה פיקוח על הקבלן, לוודא שהוא באמת מפקח על הקבלן

ומאשר את החשבונות שלו. יש לנו עוד הצעה אחת שאנחנו הצענו פה, זה

שהפארק באמת מתנהל כמין בועה כזאתי, שעושה מכרזים לשירותי גינון,

לשירותי ניקיון, לשירותי אחזקת מסחר, כמו שאתם יודעים, יש לנו

קבלנים, קבלני ניקיון שעובדים בעיר. לעירייה יש צוותים שמפקחים על

עבודת קבלני הניקיון, ואנחנו ממליצים לשקול להכליל את הפארק בתוך

המכרזים שהעירייה עושה לשירותי ניקיון, וככה אנחנו נפתור את מנהלת

הפארק, מלהתעסק ולאשר כל מיני חשבונות, ולעקוב אחרי עובדים, והיא

את המשאבי ניהול שלה תרכז בקידום הפארק, בטיפוח שלו, ובמתן

שירות למבקרים בפארק. זה לגבי שירותי הניקיון.

דורון דבי: מילה על זה, כאילו העתקת את הדו"ח ביקורת, של החברת הניקיון בים

שהיה, מילה במילה. אותם דברים, אותם בעיות. אותו סימפטומים.

כאילו אותו דבר.

ירון הררי: נכון, אם אתה כבר מזכיר את זה אז אני בזמנו גם המלצנו לפני שנים

ששירותי הניקיון בים, ברצועת חוף הזאתי שהייתה בסמכות החברה

לתיירות, תעבור לשירותי הניקיון- לקבלן הניקיון של העירייה, מאחר

ואין יכולת בשדרת הניהול היחסית דקה, לפקח גם על קבלן הניקיון. זאת

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 11 ג.ס

באמת הייתה ההמלצה שלנו גם אז, לשקול את העניין זה. שוב פעם, אני

לא קובע פה מסמרות, אני פשוט מבחינת ייעול התהליכים מציע לשקול

את העניין הזה. לגבי שירותי הגינון, תראו, אני לא חושב שכדאי שעכשיו

ניכנס לכל הדברים התפעוליים של שירותי הגינון, החזקת מתקני המסחר,

ושירותי האבטחה. גם פה מצאנו ליקויים, ומפורטים בדו"ח, אני רק

אציין לחיוב את העובדה שבאחזקת מתקני המשחק, מצאנו שיש אישורי

תקינות לכל המתקנים בפארק, כך שמבחינה בטיחותית הכל היה בסדר.

לגבי הזכיינים, מצאנו שיש רישיונות עסק לבתי הקפה שנמצאים בפארק.

רכבת השעשועים גם קיבלה את האישורים הנדרשים שהיא יכולה לפעול.

לגבי מערך ההשקיה, אני מניח שרובכם יודע שהפארק הוא נבנה כפארק

אקולוגי, המחשבה בהתחלה הייתה שהפארק יושקה ממים מושבים,

כאשר האגם בפארק ישמש כמאגר תפעולי, ובאמצעות משאבות אנחנו

נשקה את הפארק. כיום לאחר כמה שנים, הסתבר- בוא נאמר ככה, מ-

,2012 זה למעשה התיעוד הראשון שראינו לבעיה בהשקיית הפארק במים

מושבים,

אהוד לזר: לנסיגה מהתפישה.

ירון הררי: בדיוק. מ- ,2012 כבר הייתה- כבר גילו שיש בעיה בכל התהליך הזה של

השקיית הפארק במים מושבים באמצעות מאגר תפעולי. בסופו של- לאחר

מכן ניסו להשקות במים רגילים, כאשר האגם ישמש כמאגר תפעולי, כיום

הפארק מושקה באופן ישיר ממי הרצליה, ממים רגילים. האגם לא

משמש,

יריב פישר: אני מספר לילדים שלי את הסיפור,

מאיה כץ: אתה תמשיך לספר את הסיפור. אל תגלה להם את האמת.

ירון הררי: בכל מקרה, אנחנו ניסינו לעקוב אחרי התהליך הבירוקרטי שליווה את כל

השינוי בהחלטות האלה. אנחנו ראינו- קיבלנו פרוטוקולים כמובן, חלק

מהפרוטוקולים, היו שם החלטות שלא מומשו, חלק מהמצב הקיים לא

תועד באמצעות- בהחלטות פורמאליות שהיו. שמנו לב שבכל

הפרוטוקולים שדנו בנושא הזה, היו נציגים של הנהלת העירייה, נציגים

של אגף ההנדסה, נציגים של מי הרצליה, שכולם אנשים שבאמת מבינים

כל אחד בתחומו, אבל לנוכח המורכבות של בניית מערכת אקולוגית, מים

מושבים, מאגרי מים שמשמשים כמקור תפעולי, אנחנו חושבים שצריך

חוות דעת מקצועית מחברה או ממישהו שבקיא בתחומים האלה, ועל

בסיס חוות הדעת שלו לגבש מדיניות. כמובן- דרך אגב, ניסינו בהתחלה

לכמת כמה עלה במהלך השנים כל התחזוק של המערכת הזאתי, וראינו

שאנחנו לא נצליח לעגן את כל ההוצאות, אבל אני בטוח שזה יותר מהרבה

מאות אלפי שקלים. אז לכן אנחנו המלצנו פה לבסס כל החלטה נוספת על

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 12 ג.ס

חוות דעת מקצועית שתייצר חלופות, וכמובן לתעד את כל ההחלטות

באופן פורמאלי. מילה אחרונה לגבי סקר תשתיות טבע עירוני, משנת

,2018 המשרד לאיכות הסביבה עשה סקר תשתיות טבע עירוני בעיר

הרצליה. בדק גם את שלולית החורף שיש לנו באגם. ההמלצות שיש לו

והסקירה מופיעים פה בדו"ח למי שמתעניין. באופן כללי אני יכול להגיד

לכם שלא היו לו המלצות לביצוע, ההמלצות שלו היו בעיקרן המלצות של

שימור ומעקב אחרי הדברים. הכל מפורט בדו"ח. אלה הם עיקרי

הדברים.

מאיה כץ: אני רוצה עוד להוסיף עוד שני משפטים, אבל לפני כן, אני כן אשמח

שמנכ"ל העירייה ירחיב, כי כולנו קצת הופתענו אני חייבת להגיד, לגבי

הסיפור של הבריכה האקולוגית. ובמידה מסוימת גם היה בנו איזשהו

כעס על זה שהדברים האלה לא צפו והגיעו עד הדרג הבכיר ביותר

בעירייה, בגלל החשיבות גם של הבריכה אקולוגית, גם מה שזה מסמל

בעיר, וגם שדורות שלמים של ילדים, יריב, גדלו על זה שיש בריכה

אקולוגית בעיר. אז מאז,

אהוד לזר: יש בריכה אקולוגית, היא פשוט לא משקה,

מאיה כץ: כן. בדיוק. אז באמת וזה לצד כל המחמאות שבהחלט מגיעות לורד וכל

הצוות שלה על התחזוקה המדהימה של פארק הרצליה, צריך להגיד את

זה. ובאמת מכל הנושאים, זה באמת היה אחד הנושאים שדיברנו עליו

קצת יותר בהרחבה, וגם כבר נעשו כמה פעולות, אז אהוד אני אשמח

שתרחיב בכמה מילים ואז נסכם את זה.

אהוד לזר: אז אני אתחיל באמת במערך ההשקיה כמו שנאמר, מ- 2012 יש איזושהי

רגרסיה בתפעול של אותו תכנון מקיים של הפארק. והגריעה הזאת

נעשתה אל מול כמה שנים, שבסופו של דבר מ- 2017 כבר אין שימוש בכלל

במים מושבים. הדבר הזה עלה לפתחנו ממש באחרונה, וקיימנו מספר

דיונים, ולפנינו עוד כמה דיונים עם תאגיד המים, וגם עם גורמים

מוסמכים שייתנו לנו את האינפוט המקצועי שלהם, כדי לחזור לתפישה

שאומרת שנשמר מערך אקולוגי של מים מושבים. מעבר לזה שיש קצת

בעיות רגולטוריות עם הדבר הזה, אני מניח שאתם מכירים גם את הנחיות

משרד הבריאות וגם את איכות הסביבה, זה לא יהיה פשוט, אבל בהחלט

אנחנו מכוונים לשם, ואנחנו לפני סדרה של פעולות ועבודת מטה בעניין

הזה. לגבי הנושא של העבודות מול משכ"ל אנחנו קיימנו כמה דיונים עם

משכ"ל, והסדרנו את הדבר הזה. הדברים כולם מוסדרים, ויש תשובות

לכל הצעה ולכל סוגיה שעלתה בדו"ח הביקורת, ובהחלט היום בעקבות

הבקרה, או הביקורת, אז תוכנית העבודה של ורד נראית אחרת, ואני יכול

להחמיא לורד ולהגיד שהיא יודעת לקרוא ביקורת, והיא יודעת להפיק

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 13 ג.ס

לקחים. אני חושב שמה שנעשה מאז דו"ח הביקורת- היה מפגש צוות,

ובאמת עשו שם שינויים משמעותיים באופן הניהול, בעיקר של הזכיינים

החיצוניים. אני אגע עוד דבר אחד, לגבי שיתוף ואיגום משאבים, לפי

החלטה שלנו, כחלק מהקמת מינהל התפעול, הפארק יהיה רובע תפעולי,

שיקבל את ה- כמו שאר הרובעים התפעוליים שאנחנו נרחיב באחת

מישיבות המועצה הקרובות מה המהות של מנהל התפעול, וזה בעצם יהיה

רובע תפעולי לכל דבר ועניין, שיקבל את השירותים שלו ממטה המינהל.

מטה מינהל התפעול, שם יושבים גורמי המכרזים וההתקשרויות, ואלה

שאחראים בעצם על איגום המשאבים. ואין שום סיבה לערוך שני מכרזים

שונים, ניקיון, גינון מה שלא יהיה, זה כלל ברזל אצלי, לא רק בתחום

הפארק, אלא בכלל בנושאים אחרים, גם בתחום ההנדסה עצרתי כמה

מכרזים שלא כללו את הדבר הזה.

מאיה כץ: זהו, אז אהוד בעצם באמת נגע גם בנקודות שאנחנו נגענו בהן, ואחרי

ששמענו את זה, אנחנו באמת נמתין לדו"ח הליקויים כדי לדעת שהכל

טופל. הנושא הבא.

ירון הררי: אוקי, שני הדו"חות הבאים שאנחנו עשינו אותם ביחד מכיוון שזה אותן

פונקציות בעירייה, אבל זה כמובן שני נושאים שונים, זה אכיפה מנהלית

ואכיפה משפטית של חובות ארנונה. עכשיו, הנושאים האלה הם באמת

מאד תפעוליים, ואני חייב לציין פה שגם שירלי, וגם שלומי, וכמובן גם

הגזבר שלנו רוני, הקדישו הרבה מאד משאבים. עשינו פה הרבה מאד

מדגמים כמו שאתם רואים בדו"ח, והם נדרשו גם לעשות בירורים לגבי

כל מיני- לגבי הרבה מאד תיקים שאנחנו בדקנו, וצריך לציין אז זה, זה

דרש מהם הרבה, וכל הכבוד. לגבי אכיפה מנהלית, אני אסביר רק בכמה

מילים מה ההבדל- אני רק אסביר בכמה מילים מה זה אכיפה מנהלית

ומה זה אכיפה משפטית. המחוקק הסמיך את העירייה לנקוט בהליכי

אכיפה מנהלית בהתאם לפקודת המיסים, וזה אומר שהרישום של החוב

בספרי העירייה זה ראייה לנכונותו, ולכן העירייה לא צריכה ללכת

להוצאה לפועל או ללכת לבית המשפט, היא יכולה על סמך הרישומים

שלה לפתוח באכיפה מנהלית, שזה אומר עיקולי חשבון בנק, עיקולי

משכורות, עיקולי מיטלטלין וכולי. אכיפה משפטית, בדרך כלל כאשר

הליכי אכיפה מנהלית לא נושאים פרי, אבל לא רק, פונים לבית המשפט,

פונים להוצאה לפועל, וזה אנחנו מגדירים כאכיפה משפטית. באכיפה

מנהלית יש לנו את חברת מגע"ר, שהיא חברת גביה, שאנחנו עובדים איתה

על פי חוזה שהוא בתוקף, ובאכיפה המשפטית יש לנו משרדי עורכי דין

שעובדים עם העירייה. אנחנו עכשיו ניגע ממש בעיקרי הדברים של

האכיפה המנהלית, כי באמת רוב הדברים הם תפעוליים וטכניים, ואנחנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 14 ג.ס

לא נלאה פה את הפורום הזה בדבר הזה. הכל מפורט בדו"ח. נהלי עבודה.

כמו שפירטתי קודם, אני חסיד גדול של נהלי עבודה, אנחנו ראינו שכל מה

שקשור באכיפה מנהלית, שזה גם לעבוד מול צדדים שלישיים, שזה

משרדי עורכי דין או מגע"ר, כל העברה של החובות לאכיפה, וכולי, כל

הנושאים האלה לא מעוגנים במסגרת של נהלים, ואנחנו המלצנו לשקול

למסד את כל הליכי העבודה במסגרת של נהלים מסודרים. לגבי מערכות

מידע נעזוב את זה עכשיו. אני רק אזכיר במילה אחת שאי אפשר לדבר על

אכיפה מנהלית באמצעות חברות גביה, בלי להזכיר את הבג"ץ הזה, יש

סקירה בדו"ח לגבי הבג"ץ. אני מניח שעכשיו המצב הסטטי לא אין

שינויים מאז שנכתב הדו"ח. טוב, נעזוב את הסדרת העבודה של חברת

הגבייה בנוהל, ונעבור ישר לנושא הבא שזה העברת חובות לאכיפה

מנהלית. ברגע שנוצר חוב- קודם כל אנחנו נעיר לחיוב שעל פי חוזר מנכ"ל,

מועצת העיר צריכה להנחות את העירייה לאשר את ההנחיות של העירייה

לגבי העברת חובות לאכיפה, או מנהלית או משפטית, ואנחנו אכן ראינו

שהייתה ישיבת מועצה, והמועצה העבירה הנחיות, אישרה את ההנחיות.

ההנחיות מפורטות בדו"ח, למי שרוצה לדעת. אז זה הערה חיובית. לגבי

מועד פתיחת הליכי אכיפה. על פי החוק, לאחר שלושה חודשים, אפשר

לפתוח בהליך הראשוני של האכיפה. היועמ"ש לממשלה דרש עוד חודש,

זה אומר לאחר 4 חודשים אפשר לפתוח בהליך הראשוני, כשההליך

הראשוני הוא למעשה זה שליחת מכתב דרישה. דרישת חוב. מה שאנחנו

ראינו שאצלנו בעירייה נוהגים לשלוח פעם בשנה לכל החייבים את

הדרישת חוב הזאת. המכתב לדרישת חוב הזה, שלמעשה פותח את הליכי

האכיפה. ברגע שאתה שולח פעם בשנה, אז בהכרח יש כאלה שמקבלים

את זה אחרי ארבעה חודשים או חצי שנה, ויש כאלה שמקבלים את זה

אחרי שנה וארבעה חודשים. ולכן אנחנו המלצנו לעשות מה שעושים

בעיריות אחרות. לשלוח את המכתבים כמה פעמים בשנה, באופן

שיצומצם הפער שבין יצירת החוב, לבין שליחת המכתב. אני רוצה להזכיר

לכם שחלק גדול מהאנשים, מהחייבים, ברגע שמקבלים את המכתב

שמזהיר אותם שאם לא תשלם את חובך, אנחנו ננקוט בהליכים אז הם

משלמים, ועדיף להגיע אליהם כמה שיותר מוקדם, לפני שהם צוברים

חובות. עוד נקודה חשובה אחת, העמלה של משכ"ל היא מדורגת, העמלה

מהשוטף היא ,0.2 עמלה משנה קודמת היא מגיעה כמעט ל- 3 אחוז, ולכן

ככל שאתה גובה חוב יותר מוקדם, אתה חוסך גם את העמלה הגבוהה של

מגע"ר. מילה אחת לגבי ניתוח השוואתי שעשינו, יחס גבייה לחוב,

בדו"חות הכספיים של העיריות, יש נספח שבו משרד הפנים מחייב את

רואי החשבון על פי נוסח קבוע, להציף כל מיני דברים. אחד הדברים זה

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 15 ג.ס

היחס של הגבייה לחוב השוטף, דהיינו, לוקחים את פוטנציאל הגבייה

שזה החיובים בניכוי ההנחות, בניכוי אלה שהגישו ערער, שאז החיוב

שלהם מוקפא, מחלקים את זה בגבייה השוטפת, ומגלים את יחס הגבייה

לחוב. אנחנו ראינו שיחס הגבייה בהרצליה נמוך ביחס לעיריות דומות

בסביבה והמלצנו כמובן לעירייה לבדוק את היחס היחסית נמוך הזה של

העירייה. מילה אחת לגבי עמידת חברת הגבייה בהוראות החוזה. כמו

שהזכרתי קודם, חברת הגבייה עובדת על פי חוזה, אנחנו ראינו שהכוח

אדם שהיא צריכה לתת, כמו שעות קבלת קהל, לא תואמים את החוזה.

זאת אומרת, כוח האדם שנותנים הוא פחות, ושעות הקבלת קהל פחות.

נאמר לנו שהיוזמה של העירייה להפחית את כוח האדם ושעות קבלת

הקהל. לא ראינו איזה משהו פורמאלי- איזושהי החלטה פורמאלית, זה

כנראה משהו שהוא בעל פה. ויש לנו פה- והערנו שתי הערות. הערה מספר

אחד זה שמתי שאנחנו עושים מכרז, המכרז צריך לשקף את הצורך

האמיתי של העירייה, ולא צריכים להכניס במכרז מעבר לזה, כי כל מי

שניגש למכרז מתמחר את השירותים שאתה מבקש ממנו. בכל מכרז שלנו

בעירייה יש את השירות הבסיסי, ויש כמובן אופציה להגדיל אותו, ולכן,

דבר ראשון, באמת צריך לשקף במכרז את הצורך האמיתי של העירייה,

זה דבר אחד, ודבר שני, אם כבר יש לנו ספק שאנחנו לא צריכים את כל

השירותים שהוא צריך לתת, אז כמובן, צריך להגיד לו אנחנו חוסכים לך

פה, אנחנו מורידים לך את כוח האדם, אנחנו מורידים לך את שעות קבלת

הקהל, וחלק מהתשומות שאתה חוסך, אולי תפחית את העמלה או

שתעביר לנו את זה באיזושהי צורה. ובכל מקרה כל צריך להיות בצורה

פורמאלית, אי אפשר לעשות את זה בעל פה באופן שאי אפשר לעקוב אחרי

זה. זה לגבי העניין הזה. אישור הוועדה להעסקת עובדי גבייה, אני רוצה

לציין בחיוב שכל העובדי גבייה של מגע"ר אושרו, למעט עובדת אחת

שכנראה בגלל הקורונה עדיין לא אושרה. תשלום שכר טרחה בדקנו,

השכר טרחה כמו שאמרתי קודם הוא מדורג, ובדקנו את החשבונות

וראינו שהשכר טרחה משולם בהתאם להוראות החוזה. לגבי תנאים

מוקדמים, כדי שאפשר יהיה לפתוח בתהליכי האכיפה, צריכים כמה

תנאים מוקדמים, אני לא אלאה אותכם בפרטים. אנחנו בדקנו, עשינו

כמה מדגמים, וראינו שבמדגם שבדקנו העירייה עמדה בתנאים

המוקדמים כדי לפתוח באכיפה. לגבי הודעת דרישה בדואר במקום

מסירה ידנית, זה כמו שהזכרתי קודם, בחוזה התקשרות חייבו את הקבלן

למסור את כל ההודעות במסירה ידנית. העירייה לא רואה צורך במסירה

ידנית, היא מסתפקת במשלוח הודעה בדואר, ואותם הערות שאמרנו

קודם רלבנטיות גם לכאן. טוב, אני לא אלאה אותכם בשאר הדברים, יש

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 16 ג.ס

פה ניתוחים סטטיסטיים, יש פה הערות תפעוליות, אני רק רוצה לדבר על

עיקול ברישום מטלטלין. כי זה משהו שהוא חשוב. כמו שאתם בוודאי

יודעים, עיקול מיטלטלין זה פעולה שהיא קצת יותר אגרסיבית נקרא לזה

ככה, והיא נעשית בשם העירייה, ולכן למרות שאין כל כך הרבה, העירייה

לא- יש את הניתוח סטטיסטי איזה פעולות אכיפה העירייה עושה, אפשר

לראות את זה בדו"ח, אין הרבה עיקולי מיטלטלין ורישום, אבל בגלל שזה

פעולה יחסית רגישה ואגרסיבית אנחנו בדקנו את התהליך הזה, היו לנו

כמה הערות, הן נמצאים בתוך הדו"ח. ההערות הועברו גם למגע"ר,

ומגע"ר כתבה בתגובה שלה שהיא תחדד את הנהלים. אני רוצה רק

להזכיר פה שהעירייה לא נוקטת בעיקול מיטלטלין בפועל, אלא רק

בעיקול ברישום. עיקול ברישום כן, אבל בכל זאת מגיע גובה מס, לבית של

החייב, דופק לו בדלת, שם לו פתק, בכל זאת יש לזה איזשהו- אבל בכל

מקרה, בגלל הרגישות של הדבר, בדקנו את התהליך וההערות שלנו

רשומות בדו"ח. דבר מאד חשוב שאני רוצה להדגיש בפניכם זה פעולות

האכיפה המתמשכות. אתם יודעים שיש לנו התיישנות על חובות ארנונה,

כדי לעצור את ההתיישנות צריך לעשות איזושהי פעולה, זה לא משנה- זה

יכול להיות איזושהי דרישת חוב, זה יכול להיות- כל פעולה שהיא. אנחנו

עשינו פה איזושהי בדיקה סטטיסטית, אנחנו לקחנו את כל יתרות החוב

ובדקנו 18 חודשים אחורה, אם נעשתה איזושהי פעולה, לא משנה איזה.

ואנחנו רואים שכמעט בכל היתרות תועדה איזושהי פעולה, וזה משהו

שראוי להזכיר כאן. לגבי חובות עובדי עירייה וחובות של עיריות

התייחסנו פה בדו"ח, אני רק אגיד לגבי חובות עובדי עירייה, שהם

מטופלים, אין גידול בהם, והם מטופלים באופן פרטני, והם גם מדווחים

במסגרת דו"ח המבקר השנתי. שאר הדברים אני חושב שהם דברים יותר

תפעוליים, נדונו במחלקות הרלבנטיות, ופחות רלבנטיות לפורום הזה.

מאיה כץ: אני רוצה רק להגיד משהו שהוא לא קשור, לפני שאני אגיד משהו שקשור,

שחבל שישיבת ביקורת, שכל חברי המועצה נוכחים בה, והרבה מאד

מעובדי העירייה מבוקרים, שסגני ראש העירייה לא נמצאים בישיבה.

פחות מעניין אותם כנראה. חבל. אני כן רוצה להגיד שקיבלנו תשובות

מאד מספקות,

ירון עולמי: כל המשנים כאן.

מאיה כץ: המשנים קיבלו עכשיו משנים אז הם עוד נרגשים מהמעמד, אבל אני

חושבת שראוי שיכבדו סגני ראש העירייה וישבו בישיבה מהסוג הזה. זה

חשוב לא פחות. אני כן רוצה להגיד קודם כל שהצוות המקצועי של שלומי,

וכל האנשים שהיו, נתנו תשובות מאד מספקות בוועדה. אני רוצה להגיד

שיש פה באמת כמה נקודות שאני מאד מאד מקווה שנצליח ליישם אותם,

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 17 ג.ס

ובטח קודם כל בלחסוך את העמלות לתושבים. יש איזשהו תהליך שאנחנו

כבר מכירים עוד מפעם, שמגיעה חברה, שולחת מתישהו, בזמן שלה או

לא בזמן שלה, את העדכונים על החובות. חלק מקבלים, חלק לא מקבלים.

נערם איזשהו חוב מאד מאד גדול, אני בטוחה ששלומית כנרי יודעת להגיד

את כמות התושבים שמתקשרים ואומרים תנו לנו לשלם, רק פחיתו לנו

את הריבית וההצמדה וכולי כתוצאה מהחוב. ויכול להיות שבאמת אם

נאמץ את ההחלטות של המבקר וניישם אותם בתוך תהליכי המכרז אז

נוכל כמובן להקל גם בהיבט הזה. אני מוכנה לספר גם את הדוגמה שנתתי

בוועדה, כן, שזה היה פשוט דוגמה עלי, וזה שעשע אותי מאד, בדו"ח חניה

אגב, אני חייבת להגיד. ובסופו של דבר אנחנו מאד מקווים שבאמת זה

יהיה תהליך שיצלח. אותו דבר לגבי הצרכים של העירייה, ומכיוון

שעודכננו שכן יש פה תהליך, גם לצאת למכרז חדש וכולי, זה בדיוק הזמן

ליישם את כל ההחלטות, ונעשתה פה באמת עבודה רצינית מכל הצדדים,

אז אין לנו מה להוסיף לזה.

איתי צור: אני רוצה להוסיף פה עוד הערה קטנה, אחד הדברים שלא נבדקו אבל אני

חושב שכן שווה רגע מה שנקרא להגיד אותה, זה לא רק הנושא של הנוהל

עצמו, אלא גם נושא של איכות השיחה של אותו בן אדם שבסוף מדבר עם

התושב. מכיוון שכמו שדיברת זה שיחה מאד רגישה, בין אם היא דפיקה

בדלת, וגם בהקשר הטלפוני, צריך איזושהי בקרה על הפיקוח, על הסגנון,

ועל הדרך שבו בסופו של דבר נציג עירייה מדבר עם התושב בשיחה מאד

בעייתית, וגם על הדבר הזה צריך לייצר איזשהו נוהל שבו הגופים

הרלבנטיים מדווחים על השיחה עצמה, ונוגעים- לא משנה, יש בסוף

איזשהו נוהל-

אהוד לזר: אז כמובן שהדברים האלה מתועדים, אני חייב להגיד לך אני- שלומי ובועז

קראו לי לאיזושהי פעולה שהיא נקראת אישור גובה מס, אוקי, אז הייתי

צריך לעבור אחד לאחד ולאשר אותם, וללכת הביתה. ואני החלטתי

לעשות להם שיחה על שיחה על המשמעות של להיות גובה מס מול

תושבים, ועל רגישות וכבוד האדם, ועל החמלה שצריך לגלות גם כשהאדם

שלפניך לא משלם, וזה לא משנה למה הוא לא משלם, עדיין במקום שאולי

אין בו אדם היה אדם. וזה דגש שמאד שמתי והקפדתי, ווידאתי שכל אחד

ממי שאמור לעשות את המשימה הזאתי מקבל את הדגשים שלי באופן-

איתי צור: לטווח ארוך צריך לפקח על הדבר הזה, כי מלמדים פעם אחת ואחר כך-

דנה ינאי: אפשר לעשות שנתי, הכשרה.

שלומי אסולין: אנחנו, בעצם כל מי שעוסק מטעמנו באכיפה מול תושבים, עובר וועדה

אצלנו, מעבר לזה שאנחנו מפקחים על זה, אנחנו מעבירים את זה לוועדה

בראשות המנכ"ל, ואנחנו מקפידים על בנושא הזה הקפדה יתרה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 18 ג.ס

דנה ינאי: גם בחניה?

אהוד לזר: חניה לא שייך. חניה לא שלח אליהם.

מאיה כץ: חניה אני רק רוצה להגיד לך משהו, שהיה דיון מאד מורכב בוועדת

המכרזים, אני לא זוכרת מתי, והיה פה מאמץ מאד גדול. הייתה פה חברה

שפשוט התעמרה בתושבים, לא נדבר על זה כרגע, אבל כולנו מכירים

וכולנו חווינו את זה, ולשמחתנו במסגרת הליך מכרזי נבחרה חברה

אחרת. זה היה תהליך ארוך, אני לא אזכיר שמות וכל מה שהיה.

ירון הררי: הנושא האחרון שאני באמת אגע בו גם בכמה דקות זה אכיפה משפטית.

גם פה, לגבי נהלי עבודה, מה שאמרנו קודם גם רלבנטי לכאן. התחשבנות

עם משרדי עורכי הדין, אנחנו בדקנו פה את התשלום של השכר טרחה,

אפשר לראות את המדגמים שעשינו, וראינו שלמעט מקרה אחד, כל

הסכומים שקודדו בקוד של העורכי דין היו תקינים, זאת אומרת, כל

התשלומים היו תקינים. אני רק רוצה להזכיר פה, לא ניכנס למערכות

מידע והכל, אבל מספיק שמקדדים סכום בקוד הלא נכון, אז העמלה

שנגזרת ממנו היא לא נכונה, ולכן יש חשיבות מאד גדולה לעניין הזה.

אנחנו בדקנו ולמעט מקרה אחד, שכר הטרחה שולם כמו שצריך. לגבי

חיוב הוצאות גביה, גם כאן העירייה צריכה לשפות את עורכי הדין עבור

כל הוצאות גבייה, שזה אגרות, חוקר שהוציאו וכולי. גם כאן עשינו מדגם

וראינו שכל הוצאות הגביה ששולמו גובו במסמכים הנדרשים. גביית שכר

טרחה פסוק, גם כן לפי החוזה, 50 אחוז מהשכר טרחה פסוק מגיע לעורכי

הדין. וגם את זה בדקנו ולא היו לנו הערות, הכל היה בסדר. מה שיותר

חשוב זה ניתוב דו"חות לטיפול משפטי. כמו שהזכרתי קודם ,כשיש לנו

חוב אז ברירת המחדל זה להעביר אותו לאכיפה מנהלית. כדי להעביר

דו"ח לאכיפה משפטית, אז אנחנו בדקנו את המדיניות העירונית. אז

קודם כל הסבירו לנו שיש מדיניות, אבל המדיניות הזאת לא מעוגנת בשום

דבר, זאת אומרת, לא כתוב בשום מקום, זה איזושהי מדיניות שבעל פה,

למשל סתם אני אתן דוגמה, המדיניות אומרת שחובות שמעל עשרת

אלפים שקל מעבירים לטיפול משפטי. כמובן חובות שהאכיפה המנהלית

לא צלחה. אז מעל עשרת אלפים מעבירים לאכיפה משפטית, ומתחת לא

מעבירים. למשל חובות של נפטרים שצריך לפעול מול העיזבון, אז

מעבירים ישר לאכיפה משפטית. קיבלנו איזושהי מדיניות. אז אנחנו

כמובן ממליצים לעגן את המדיניות הזאת בכתב, לאחר דיון, במסגרת של

נוהל, כדי שהיא תהיה ברורה לכולם, ולא תהיה איזושהי תורה שבעל פה.

ואנחנו בחננו את יישום המדיניות, וכמו שאתם רואים בדו"ח שבדקנו את

יישום המדיניות, אז ראינו שלא בדיוק הולכים לפי המדיניות המוצהרת.

כמובן שהיו תשובות לכל דבר, אבל בכל זאת אני חושב שצריכים לעשות

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 19 ג.ס

מדיניות ולקבוע מדיניות ברורה, ליישם אותה, ורק במקרים חריגים,

תראו כשאנחנו קובעים מדיניות אז זה כמובן אמור להיות רלבנטי

לתשעים או שמונים אחוז מהמקרים, תמיד יש עשרה אחוז שיש שיקול

דעת, ולכן אנחנו חושבים שכן צריך לעגן את זה, תוך מתן שיקול לדעת

במקרים מסוימים. תראו, אני לא רוצה להיכנס לבקרה על החובות שהם

בטיפול משפטי, אני רק אזכיר שהחוזים עם משרדי עורכי הדין כוללים

מערך שלם של בקרות. הם צריכים לתת דו"ח רבעוני על התקדמות

בתיקים, לאחר שנה הם צריכים לגבי כל תיק להגיד מה הם ביצעו, או מה

בוצע. תיק שהסתיים הם צריכים להודיע לנו, הסתיים הטיפול בתיק עם

המלצה להמשך, וכולי. אנחנו ראינו שעורכי הדין לא נותנים את הדו"חות

האלה, והעירייה לא מבקשת את הדו"חות האלה, ואנחנו חושבים שאין-

זאת אומרת, תמיד יש בקרה שוטפת, ושיחות טלפון וכו', אבל מתי שקבלן

צריך להוציא דו"ח וצריך לעבור עליו, יש לזה גם ערך, גם אם לא בודקים

אותו לפי הדוחות, ולכן אנחנו ממליצים לדרוש מעורכי הדין את הדיווחים

הרבעוניים והשנתיים בהתאם לחוזים. אנחנו בעצמנו ביקשנו מעורכי

הדין את הדו"חות שלהם, וראינו שגם בדו"חות של עורכי הדין צריך

לעשות מה שנקרא טיוב נתונים, אפשר לראות שאנחנו בדקנו סטטוסים

של כללי, כל מיני נתונים שגויים שהיו בדו"חות של עורכי הדין, זאת

אומרת אחרי שביקשנו שיעשו בירור, הסתבר שהיו עוד פעולות שלא

תועדו וכו'. באופן כללי, אנחנו ממליצים פה לעשות טיוב נתונים,

ולהסתמך על הדיווחים של עורכי הדין, לא ניכנס פה לעניין הזה. משך

טיפול בתיקים, גם כאן עשינו מדגם לגבי תיקים ששוכבים אצל עורכי

הדין הרבה מאד שנים. עשינו ניתוח סטטיסטי והממצאים שלנו נמצאים

בדו"ח. לגבי טיפול ביתרות חוב גדולות, פה אני רוצה לציין לחיוב את

הטיפול של העירייה ביתרות חוב שהוגדרו כיתרות חוב גדולות. היתרות

האלה מגיעות לדיון אצל הגזבר עם כל הגורמים הרלבנטיים. מה שחשוב

כאן וראוי לציון, שיוצא פרוטוקול, ובפרוטוקול יש צעדים לביצוע. מה

שאנחנו עשינו, אנחנו לקחנו את הפרוטוקולים האלה, ופשוט בדקנו ציון.

בדקנו לאחר שנה או שנתיים האם ההחלטות שהתקבלו אצל הגזבר או

בפורום הזה ייושמו, ואתם יכולים לראות את התוצאות פה, ובהחלט

אפשר לראות שיש התקדמות בתיקים האלה, ולכן אנחנו בהחלט מציינים

בחיוב את הטיפול ביתרות חוב גדולות. גם לגבי איתור חייבים לא ניכנס,

יש לנו כמה הערות. זהו פחות או יותר, עיקרי הדברים שרלבנטיים

לאכיפה משפטית.

מאיה כץ: אתה רוצה גם שנעשה את המעקב אחרי הדו"ח?

ירון הררי: מעקב אחר תיקון ליקויים מופיע בפניכם, כמו שאמרתי קודם, המעקב

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 20 ג.ס

הזה, גם אם הוא לא שלם, כאילו גם אם יש דברים שהם כתובים שהם

לא הושלמו, הובהרו לדיון, הצוות לתיקון ליקויים מוציא פרוטוקול

ודיווח לוועדת הביקורת, ככה שגם אם יש פה דברים שהם מדווחים שהם

לא בוצעו אז מן הסתם הפעולה של הצוות לתיקון ליקויים אמורה

להשלים את מה שלא בוצע. אז אם יש משהו ספציפי שאתם שואלים אז

אני אשמח לענות.

אהוד לזר: אז אני אגיד קודם כל אני אתחיל מהסוף דווקא, לגבי הצוות חברי וועדת

הביקורת, שהשאלות והנושאים שאתם העליתם הם מאד אינטליגנטיים

מאד מאירים, ואני חושב שנכון מאד ששמים את הזרקור על המטבע.

ואפשר באמת לחפש, לאתר את המקומות שבהם אנחנו צריכים להתערב

ולטפל בצורה משמעותית. אני חושב שהדיונים היו מצוינים בוועדה, גם

אם היו מחלוקות פה ושם, וויכוחים. סך הכל, העבודה בוועדה היא וועדה

מצוינת וטובה וחשובה ותורמת לעירייה. אנחנו כצוות תיקון ליקויים, לא

בוחנים בעצם, אנחנו באמת מאמצים את כל ההמלצות של הוועדה, ואת

כל ההערות שנאמרו בדו"ח, כי אנחנו חושבים שהם דברים נכונים

וראויים, וטוב שהם נבדקו. אין ארגון שהוא חף מטעויות או מליקויים,

ותמיד צריך לחתור ללמידה ולהפקת לקחים, ואני מודה לכל חברי

הוועדה, גם לצוות תיקון ליקויים, וגם לוועדת הביקורת על העירנות, ועל

הגמישות, ועל היכולת בעצם לייצר סדר יום רלבנטי ונכון עבור העירייה.

אני עכשיו אגע לפני מאיה בדו"ח הביקורת עצמו, אמרתי את שבחו של

הדו"ח בפני מי שהוביל את הצוות, כמובן הצוות המבקר, שבעיניי, אני

נכנסתי לתפקיד בוא נגיד פורמאלית לא פורמאלית לפני עשרה חודשים,

אני חושב שהמסמך הזה שנקרא דו"ח הביקורת, במיוחד דו"ח הביקורת

הנוכחי, גם 2019 שקראתי, באמת piece .master הוא יצירה טובה

ורצינית שמאפשרת להתבונן בצורה מאד מאד ממוקדת בארגון.

במורכבויות שלו, באתגרים שהוא מזמן. אני חושב שעליתם או העליתם

נושאים מאד מאד רלבנטיים, ולימדו אותי באופן אישי הרבה מאד על

התנהלות בארגון, לטוב פחות טוב, במקום שיש לתקן, ואני באמת מודה

לצוות על העבודה המאד מאד רצינית. זה באמת- מי שלא קרא את כל

הדו"ח אז שיקרא, זה באמת עבודה מאד מאד מאד יסודית, בקנה מידה

שאני לא ראיתי, באמת בהרבה מאד זמן. רגע, מאיה-

מאיה כץ: איתי, אתה רוצה להגיד משהו?

איתי צור: אני מצטרף. אני חושב- כבר שנה או שלישית, זה לא שונה דרך אגב משנים

אחרות. יש דו"ח שמן, רציני, מאד מהוקצע, ויישר כוח.

מאיה כץ: אני רוצה כן לסכם ולהגיד שקודם כל אנחנו כמו שאמרנו, חברי הוועדה,

אימצנו בעצם את כל ההמלצות של המבקר, פלוס התוספות שהוספנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

14282 21 ג.ס

כחברי וועדה. נשמח כמובן שגם כל חברי המועצה יאמצו את זה גם.

כוועדה בכלל באופן כללי, אנחנו- לפחות אני, מובילה איזושהי גישה ביחד

עם חברי הוועדה, שאנחנו מאד קשובים לכל הצוות המקצועי, אנחנו

שומעים אותם גם בתוך הדיון. אנחנו גם מבינים לפעמים את חלק

מהביקורת שעולה, כשהמבוקרים עצמם מסבירים את התהליך או מה

שקרה בדרך. בסוף לא מדובר באיזשהו תהליך שהמטרה היא- באמת

לשפר ולתקן ולדייק, מה שאפשר באמצעות הכלי הזה שנקרא באמת

הצוות המבקר. ולא לנגח ולדרוס ולרמוס. רחוק מזה. אז קודם כל גם

הזדמנות להגיד שוב לירון, תודה לך ולכל הצוות, לרוני תודה ולכל הצוות,

לענת ולכל הצוות. וכמובן גם למנכ"ל. וגם לכל המבוקרים, שבאתם,

הייתם, שהורדנו אותכם מהזום והעלינו אתכם בחזרה לזום, ביקשנו

שתגיעו אחרי כמה שעות וכולי. היה קצת ברדק בגלל שהכל נפל בתוך

החגים. תודה לכם על הסבלנות ועל הזמן. וזה שאתם משתפים פעולה.

זהו.

משה פדלון: חברים, ראשית אני רוצה להודות למבקר ירון הררי, ולצוות שלך שיושב

איתנו פה על ההשקעה. על העבודה המקצועית, האיכותית, והמצוינת

והבונה, בכתיבת הדו"ח. באמת יישר כוח. לך מאיה, אני רוצה להודות,

לחברי הוועדה, על הדיונים היסודיים, ומתן ההמלצות להנהלת העירייה,

קיבלנו כאן המלצות ואני מבטיח ביחד עם המנכ"ל ליישם אותן הלכה

למעשה. אני רוצה להודות לשותפים שסייעו, למנכ"ל העירייה, לגזבר,

ליועצת המשפטית, לרכזת הוועדה, מישל שנמצאת פה, מישל שלנו.

למנהלים והעובדים ששיתפו פעולה, ולסיכום, תהליך הביקורת הינו בעל

חשיבות רבה בעירייה. בתיקון ליקויים ובשיפור וייעול תהליכים,

התובנות וההמלצות ישמשו את הנהלת העירייה לייעול המערכת

ולשיפורה. זה המטרה. המטרה שלנו כרשות עירונית, לתת לתושבים

שירות מיטבי בכל תחומי העשייה. אז שוב תודה רבה לכל העושים

במלאכה.

ירון עולמי: אהוד אני מציע רק שבאופן פורמאלי נצביע על המלצות הוועדה. זה

הנוהל.

משה פדלון: מי בעד אישור המלצות מבקר העירייה וועדת הביקורת. מי בעד? פה אחד.

תודה רבה.

- הישיבה ננעלה -

"חבר" – הקלטה ותמלול