פרוטוקול ועדת מליאה מס' 56

1 ב.ש.ג

עיריית הרצליה

ישיבה מן המניין

שנערכה ביום שלישי בתאריך ,15/03/2022 י"ב באדר ב' תשפ"ב, בשעה 18:00

נוכחים:

מר משה פדלון – ראש העיר

גב' עופרה בל – סגנית רה"ע

גב' איה פרישקולניק – וסגנית ומ"מ

ג'ו ניסימוב – סמנכ"ל בכיר

מר אהוד לזר – מנכ"ל

עו"ד ענת בהרב קרן – יועמ"ש

עו"ד אילנה בראף שניר- יועמ"ש

מר אהרון בוץ – שמאי העירייה

מר רוני חדד – גזבר העירייה

מר דרור בן עמי

גב' קרן טלקר

גב' רינה זאבי

חברים:

מר עופר לוי

"חבר" – הקלטה ותמלול

2 ב.ש.ג

גב' דנה אורן-ינאי

מר עולמי ירון

מר איל פביאן

גב' מאיה כץ

מר איתי צור

מר יריב פישר

מר יוסי קוממי

מר יונתן יעקובוביץ

מר אורן אוריאלי

מר איתי צור

גב' דניאל אייזנברג

באמצעות ZOOM

גב' סיגל דיאמנט

עו"ד קרין שדה

גב' דורית בסמן

מר גלעד סורדו

סדר היום :

.1 אישור פרוטוקול

.2 עדכון רה"ע

.3 עדכון מנכ"ל

.4 שאילתות

.5 הצעות לסדר

"חבר" – הקלטה ותמלול

3 ב.ש.ג

.6 תב"רים

.7 הצעת שינויים (העברות מסעיף לסעיף) ותוספות (מילואים) שינויים - א

.8 פתיחת חשבונות בנק ע"ש עיריית הרצליה, גביית קנסות והשקעות

בע"מ.

.9 הצגת פעילות מחלקת הנגישות

.10ועדת תרומות

.11הסכם בין עיריית הרצליה לבין המרכז הווטרינרי נוף ים

.12 איחוד וחלוקה בהסכמה - תוכנית הר/מק/2477 מבא"ת 04-0776153 גליל

ים, מתחם הכוכבים חלקות ,212 ,203 178-179 - עדכון

.13מפעל המלגות העירוני- הצעה לשינוי אופן חישוב הכנסת הסטודנט

.14 היטל השבחה בפרויקטים של פינוי בינוי

.15 מינויים

.16המלצות הועדה להעסקה נוספת

.17המלצות ועדת סיוע בדיור

.18 ניקוז וסלילת רחובות

.19 שונות

פרוטוקול

משה פדלון: ערב טוב סגני ראש העירייה, משנה ראש העירייה, חברי מועצה, מנכ"ל

העירייה שחזר היום בשעה טובה מהשתלמות בחו"ל ברוכים הבאים,

המנהלים והעובדים בעירייה, מכובדי כולם. אני שמח לפתוח את ישיבת

המועצה היום .15/3/2022

עדכון רה"ע

משה פדלון: מספר נושאים שהיו לנו בחודש האחרון, ראשית קבוצת בני הרצליה זכתה

בגביע המדינה לשנת ,2022 בכדורסל, אני רוצה להודות ולברך את

הבעלים, .. רקנטי שממן לנו חלק גדול מניהול הקבוצה, להנהלת הקבוצה,

המאמן, השחקנים, לאוהדים וכמובן לסגן ראש העירייה וצוותו וגם

"חבר" – הקלטה ותמלול

4 ב.ש.ג

לחברי המועצה איתי צור ואורן אוריאלי שעזרו לנו להתארגן תוך זמן

קצת להביא אוהדים רבים, תושבי הרצליה למשחק החשוב, לפי הנתונים

של מנהל האולם, 3500 תושבי הרצליה, ובעיקר ילדים צפו במשחק הגמר

והנפת גביע המדינה, אז באמת כל הכבוד לעוסקים במלאכה ואנחנו

נמשיך להשקיע בספורט, בתרבות בחינוך ובערכים. העיר הרצליה

מצטרפת למהפכת הרכב השיתופי, רשימה של מכוניות של 55 רשויות

בהם המיזם יצא לדרך וזה להצלחה רבה, אנחנו מדברים על תקופת

פיילוט שבתקופה הזו יפעילו 3 חברות רכב שיתנו לתושבים שירותי רכב

שיתופי, חברת שלמה, סיטי קאר, קרטוגו, וכאן להודות למנכ"ל החברה

הכלכלית שיזם את הדבר הזה, בעוד מספר חודשים נקבל נתונים ונקבל

החלטה האם להמשיך או להפסיק או כל דבר אחר. כבוד וגאווה לעיר

הרצליה ולמדינת ישראל, העיר הרצליה מקום שני בגיוס בנים לצה"ל

מקום רביעי בגיוס בנות, הרצליה מצדיעה לחיילות וחיילים על תרומתם

לצה"ל ולביטחונה של המדינה זה המקום להודות להורים הנפלאים,

למערכת החינוך שלנו הישובית, ואשרינו שזכינו בנוער מצוין כזה. בהקשר

לצבא בקורס חובלים האחרון קורס קשה, שנתיים וחצי, סיימו 35

חניכים, חיילים ו – 5 מתלמידי העיר הרצליה סיימו קורס חובלים מתוכם

5 שהם מצופי ים דקר ובוגרי בית ספר תיכון חדש. שבילי אופניים, בשעה

טובה החל שלב א' של שבילי אופניים מה שנקרא פרויקט אופני דן,

הפרויקט, השלב הראשון הוא משדרות ירושלים לכיוון רבי עקיבא בואכה

רמת השרון, אני מדבר על פרויקט לאומי שיחבר את העיר הרצליה לרמת

השרון, רעננה ותל אביב. עדליידע, מחרתיים עדליידע הגדולה אני חושב

שבאזור השרון ובמדינה, סוקולוב בן גוריון כולם מוזמנים לאחר מכן

הופעה של הזמרת האומנית אנה זק, כולם מוזמנים, זה המקום באמת

להודות לכל העוסקים במלאכה, הפקה היא הפקה עצמית של עיריית

הרצליה אנחנו חוסכים לפחות בן 600 ל – 800 אלף ₪ וזה בזכות מחלקת

תנו"ס שלנו שעושה את העבודה עצמית וחוסכת משאבים רבים. אגף

"חבר" – הקלטה ותמלול

5 ב.ש.ג

תנו"ס מחלקת תנו"ס בינתיים. תודה לצופים הכל עבודה עצמית של

אותם מנהלים ועובדים שעושים עבודה נהדרת. היום קלטנו 2 משפחות

מאוקראינה ולפני שעה אני ביקרתי אותם דאגנו לצרכים ראשוניים

שלהם, צרכים מיוחדים גם לילדים ובימים הקרובים נסייע להם

באמצעים נוספים תחת עובדי העירייה, נעשה הכל כדי שיקלטו כמו

שצריך. אנחנו התחלנו שלב א' של ניתוק חיבורי ניקוז למערכת הביוב

לעיר הרצליה, מהנדס התאגיד של מי הרצליה אריק אבנרי הכין עבודה

מאוד רצינית לפני כשנה, תכנית אב וניתוק אותם חיבורים, מערכות ביוב

מהניקוז, התכנית קיבלה את ברכת הדרך מהמשרד להגנת הסביבה, רשות

הניקוז, דובר על פרויקט של עשרות מליונים כאמור שלב א' החל ואני

מקווה שאנחנו נגיע לאותם הישגים שהיינו רוצים, מדובר בהשקעה של

עשרות מליוני ₪ ואני חושב שזה צעד נכון ומתחייב. אלה הם הדברים

שלי.

עדכון מנכ"ל

אהוד לזר: טוב אני מעדכן חזרתי, מי שלא שם לב הייתי חודש פחות או יותר

בבוסטון ב... בתכנית מאוד מעניינת ב... תכנית מדהימה אני ממליץ בחום

למי שכמובן מתאים ועומד בתנאים. למדתי שם הרבה מאוד בתחום

המנהיגות בתחום הפיתוח הארגוני וכמובן שאני אשמח, כמובן שאני

אשמח, אני אשמח לשבת כמובן עם מי שירצה ואספר לו יותר לעומק על

החוויות שם, אני רוצה להודות בהזדמנות הזאת לג'ו היקר שניהל את

המערכת בתקופה הזו ועשה עבודה באמת יוצאת מן הכלל. כמה עדכונים

בתחום התפעול ובכלל, מנהל התפעול נערך על כל המערכים שלו לתמיכה

בעדליידע אבטחה, ביטחון, לוגיסטיקה, ניקיון. פתיחת עונת הרחצה

תהיה ב – ,8/4 המנהל נערך בכל החזיתות כדי לפתוח את עונת הרחצה

בצורה מיטבית תוך שיפורים בתחום הבקרה והפיקוח וגם חזות החופים.

אגף תב"ל יכנס במהלך תקופת הפסח לעבוד בתיכון ראשונים לבצע שדרוג

השירותים בשתי הקומות, אגף דרכים ובקרת תנועה נערך להשלמת

"חבר" – הקלטה ותמלול

6 ב.ש.ג

צביעת כבישים באזור מרכז העיר, אגב הפעילות של העדליידע. הושלם

אישור ועדת התנועה הארגונית למגדל אפל, אגף הביטחון והפיקוח תגבר

סיורים גלויים וסמויים בעקבות תופעת הנפצים וגם נערכו מספר מעצרים

ביקורים בתחנה של מתפרעים, אגף שפ"ע מעבר לתמיכה הרחבה

באירועים והחגים בתחום הניקיון, אגף הגיש למשרד להגנת הסביבה קול

קורא בנושא פינות מחזור בסך של 2 מיליון ₪. תחום השירותים

החברתיים המחלקה לאוכלוסייה מבוגרת עשתה פרויקט מאוד יפה

שיפתח ב – ,22/3 שנקרא תיאטרון עדות בניהול בני הזוג דגן, כמובן

העדליידע הגדולה שלנו ממש ביום חמישי כמו שאמר ראש העירייה כולם

מוזמנים, דוברות העירייה פרסום העדליידע כמובן, הסברה בכל הקשור

לחסימת הכבישים ושינויים בהסדרי התנועה והנגשה, כמו כן הסברה של

פרסום של נושא הרכבים השיתופיים שזכיינים החלו לפעול השבוע בעיר

פה גם הזדמנות לומר תודה למחזיקת תיק התחבורה, לחברה לפיתוח,

לאגף התנועה בהנדסה וכמובן לאפרת. הדוברות מתקשרת את מגוון

אירועי חודש האישה שצוין ב – ,8/3/2022 עם הרבה מאוד אירועים,

סדנאות, פעילויות, הרצאות לעובדים וכמובן לציבור הרחב. בתחום

הנגישות שיתפנו פעולה עם בית ספר גליל ים להנגשת חורשת המאכל

בפארק הרצליה ופיילוט של מערכי שיעור ללימודי נגישות בכיתות

הנמוכות. תחום ההנדסה הופקדה התכנית המתארית להתחדשות אזור

התעסוקה, אושרה למתן תוקף תכנית /2200א חוף התכלת, וכמו שציין

ראש העירייה החלו בעבודות הכנה לקראת שביל האופניים אופני דן יהיה

מפגש לציבור בשבוע הבא עד כאן.

שאילתות

ג'ו ניסימוב: שאילתה מס' 1 על ידי מר פביאן, הנושא הוא העמדת אולמות ספורט

ברחבי העיר לשימוש חינם של התושבים בשעות וימים בהם הם פנויים

ברחבי העיר קיימים אולמות ספורט ונבנים ומשודרגים אולמות נוספים/חלק מהקיימים.

האולמות פנויים בחלק משעות היום/ערב וימות השבוע מפעילות של

"חבר" – הקלטה ותמלול

7 ב.ש.ג

קבוצות ספורט או תלמידים/חניכים ומאידך ישנם תושבים הגרים

בשכונות בהן קיימים האולמות ובכלל בעיר,

המעוניינים לקיים בהם פעילות ספורטיבית עממית. כיום תושבים אלה נדרשים לשלם דמי

שימוש באולמות בסך של כ-70 ₪ לשעה ברוב האולמות (דמי שימוש

מסובסדים וקטנים יותר ממה שנדרשים לשלם תושבי חוץ).

אנו פועלים בעיר מבוססת כלכלית שאין לה כל קושי לממן את "דמי השימוש" שהיא גובה

כיום מן התושבים כנ"ל.

ברצוני לשאול את הדברים הבאים: .1 מדוע גובה העירייה את דמי השימוש מהתושבים

עבור השימוש באולמות לספורט עממי? מדוע איננה מעמידה אותם חינם

לרשות התושבים? .2 במידה והתשובה לסעיף 1 קשורה לחוק מדינה

מסוים – נא פרטו מהו החוק? ואת האמור בו בנושאים אלה המחייב את

העירייה לגבות את התשלומים הללו. .3 במידה ומדובר בהחלטות

מקומיות/חוק עזר עירוני בעניין זה -מדוע לא משנה העירייה את

ההחלטות/החקיקה המקומית כך שלא יידרש תשלום דמי השימוש

מהתושבים? תשובה: דמי השימוש לאולמות הספורט נגבים על פי החוק,

האומר שאין לתת מתקנים בחינם. יש לך שם ציטוט של חוק הספורט

"(ב)לאישתמשאדםבמיתקניספורטכאמורבסעיףקטן(א)אלאאםכןשילםדמישימוש

כפישקבעההרשותהמקומית." [חוק הספורט סעיף 13 ב']..1 הפעלת

האולמות כרוכה בעלויות [שכר אבות בית, ניקיון, חשמל, מים, טלפון] ועל

כך משלמים דמי שימוש. .2 כל המגרשים החיצונים ברחבי העיר עומדים

לרשות התושבים, ללא עלות. .3 העמדת שירות ללא תשלום גורמת לזילות

השירות. הדרך בה קבוצה מזמינה מראש אולם ומשלמת, עוזרת לסדר

בפעילות [אין כמה קבוצות במקביל] ומונעת מהאולמות להיות הפקר. .4

תושבי העיר משלמים נמוך משמעותית מאלו שאינם תושבי העיר

[שלישי].

איל פביאן: קודם כל הציטוט פה מחוק הספורט שאתם מצטטים אומר כפי שקבעה

הרשות המקומית החוק בעצם מאפשר לרשות המקומית להחליט אתה

"חבר" – הקלטה ותמלול

8 ב.ש.ג

יכול להחליט שאתה גובה שקל אחד לא בטוח שגם לא 0 אבל שקל אחד

בטח. אז קודם כל החוק מאפשר לרשות המקומית להחליט. עכשיו אני,

אני לא רואה הבדל משמעותי בין אולמות סגורים לפתוחים אתם

בעצמכם כותבים שהמגרשים הפתוחים עומדים לרשות התושבים ללא

עלות זה יפה מאוד, יש לעירייה מספיק כסף בשעות שהאולמות פנויים

מקבוצות ומחוגי ספורט וכו' אני חושב שזה אינטרס של כולנו שתושבים

יתארגנו, ירשמו מראש בצורה מסודרת עם אב בית עם הכל ויוכלו לשחק

כדורסל או משחקים אחרים באולמות האלה ויוכלו להינות מהספורט

הזה בלי תשלום בתור תושבי הרצליה או בתשלום סמלי של שקל אחד אם

החוק באמת מחייב את זה. זה לא הרבה כסף. זה לא הרבה כסף ה – 70

₪ האלה אבל זה עניין סמלי ועקרוני אם אתה תושב ועיריית הרצליה בונה

לך אולמות יפים והאולם פנוי כמו שאתה יכול לשחק בחוץ כדורגל אני לא

רואה שום סיבה שלא תשחק כדורסל בתוך אולם. השאלה היא פשוטה

לאור התשובה שלכם למה אתם לא מורידים את ה – 70 ₪ האלה לשקל

אחד או חצי שקל או 0 עושים הרשמה מסודרת, מחזיקים אבות בית,

ומאפשרים לתושבים לעשות ספורט חינם.

יריב פישר: איל אין מקום, זה גם עניין שאין מקום.

איל פביאן: אם אין מקום זה דיון אחר זה לא היתה התשובה שאין מקום.

אהוד לזר: קודם כל המחיר של 70 ₪ זה מחיר מאוד, מאוד נמוך גם יחסית לרשויות

אחרות. שתיים אנחנו לא מדברים על אולמות פתוחים אנחנו מדברים על

אולמות סגורים, אולמות סגורים יש הרבה מאוד משמעויות של תפעול

ותחזוקה ושלוש כמו שנאמר בתוך התשובה.

איל פביאן: ה – 70 ₪ האלה זה לתפעול.

אהוד לזר: הדבר הזה מונע זילות בשירות, גם דבל צ'ק וגם הרשמה ללא גבול.

איל פביאן: אם פתחתם את אולם זאב היפה בהרצליה הצעירה למה שלא בשעות

הערב שפנוי תודיעו לתושבים שאפשר להירשם לשחק בצורה מסודרת עם

אב בית בתמורה לשקל לשעה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

9 ב.ש.ג

אהוד לזר: יש אפשרות כזאת, יש דמי רצינות שנגבים לצידה.

איל פביאן: מה התשובה היתה שהכסף הוא חשוב.

אהוד לזר: שזה נשאר כמו שהוא מדובר בדמי רצינות.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מס' 2 על ידי גב' פזית בכר היא איננה זה נשאר בכל זאת? אחלה

הנושא: הסרת עמוד חשמל ברחוב נוף שדמות, הרצליה ב׳ לפני 8 שנים

נבנתה תחנת תגבור לגנרטורים אשר בעת הקמתה החתימו את דיירי

הרחוב על מסמך הסכמה יחד עם הבטחה של הטמנת קו החשמל בעת

שיתאפשר, כמקובל בערים רבות בארץ..1 האם הנושא מוכר לעירייה?

האם נעשתה במקום בדיקת קרינה? .2 במידה וכן מה נעשה בנושא?.3

מדוע בתאריך 22.2.2022 הגיעו עובדי חברת חשמל על מנת לעבות את

המכשירים הקיימים ובכך להגביר את הקרינה? תשובה: היחידה לאיכות

הסביבה מבצעת מדידת קרינה במקרה של חשד לחריגה וכאשר קיימת דרישה

ספציפית. במקרה הנ"ל לא נדרשה בדיקה. במסגרת פיתוח מתחם המסילה,

הכינה החברה לפיתוח את כלל התשתית להטמנת הקווים, לרבות תשלום

לחברת החשמל, הטמנת שרוולים במדרכות ובחציות הדרכים. כדי להשלים את

עבודות ההטמנה, יש לתאם עם מספר דיירים ברחוב, את הטמנת החיבור בתוך

המגרש הפרטי, ובכך לפרק את העמוד המדובר. מנהל ההנדסה יוציא בהקדם

מכתב לחח"י עם דרישה להשלמת ההטמנה, וכן פנייה לתושבים הרלוונטיים

לאישור הטמנת החיבור בשטח הפרטי.

מאיה כץ: קודם כל אני שמחה שזה התשובה, זה דבר ראשון, דבר שני הדיירים אגב

מוכנים מאשרים יש את כל הדבר הזה גם מהם, השאלה שלי האם אנחנו יכולים

לנקוב אפילו בלוחות זמנים.

משה פדלון: לא. מי שקובע זה חברת חשמל, חברת חשמל היא עובדת עם תכנית עבודה

וסידור עבודה.

מאיה כץ: משה זה לא תשובה, בסוף כתוב פה שמנהל הנדסה יוציא בהקדם מכתב קודם

כל אז אפשר לקובע שהוא יוציא מכתב תוך שבוע ימים.

משה פדלון: אני אדבר עם מנהל מחוז השרון, נבקש ממנו את הזה, הוא יתן לי תשובה מתי

ואני אודיע לך אני לא רוצה לזרוק מועד שזה לא תלוי בי.

מאיה כץ: אבל את ההסכמה של הדיירים ואת ההסכמה שלהם כן זה תלוי בך, ואת המכתב

"חבר" – הקלטה ותמלול

10 ב.ש.ג

של אגף הנדסה זה כן תלוי בך, ואני חושבת שכל מה שתלוי בעירייה אתם כן

יכולים לתכנן בלוחות זמנים.

משה פדלון: אני אוציא מכתב בשבוע הקרוב אני אפנה למנכ"ל חברת חשמל השרון שומרון

ואבקש ממנו מועד עם המועד הזה יוצג לכם.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מס' 3 ע"י גב' דנה אורן ינאי בנושא: אולם ספורט גליל ים

לאחרונה התגלה לי כי אולם הספורט בגליל ים שנמצא בשטח בית הספר

מיועד כולו להיות אולם התעמלות עם מתקנים נייחים, וכמו כן, נקבע

ו\או נסגר כי האולם יהיה תחת ניהולו של אלכס שטילוב.

אבקש לדעת :א. כיצד הוחלט כי אלכס שטילוב ינהל את המקום ארגונית

ומקצועית וזאת מבלי חלילה לזלזל בהישגיו המשמעותיים כספורטאי

ברמות הגבוהות ביותר בעולם. כי הרי לניהול מתחם ספורט דרושות עוד

יכולות וידע בניהול וכן אבקש להתייחס לעקרון שוויון ההזדמנויות

המקצועי והניהול בניהול מתחם זה. נוסף על כך, עצם היותו של האולם

מיועד רק לפעילות התעמלות הקרקע ומכשירים, המשמעות היא מבחינת

ילדי השכונה שנלקח מהם אולם הספורט ולכן הם יבצעו את שיעורי

בספורט רק במגרשי החוץ, הן בימים החמים של אוגוסט והן בימי

החורף. כמובן, אולם מקצועי שיעודד את ילדי העיר לקחת חלק בענף

ההתעמלות וברמה הגבוהה ביותר הנה הזדמנות אדירה, אך האם אולם

זה צריך להיות בשטח בית ספר ובכך לפגוע בצרכי שאר ילדי השכונה?

.1 מדוע ועל ידי מי הוחלט להקצות את אולם הספורט לפעילות של ענף

אחד על חשבון אולם בית הספר שאמור לשמש את הילדים בשכונת גליל

ים? .2 מדוע לא נעשה מכרז על ניהול המקום? והאם נעשה איתור אנשי

מקצוע באופן נרחב? מכרז? .3 האם בשל העובדה שאלכס שטילוב הוא גם

תושב העיר האם יש פה העדפה חריגה בניגוד לאופן בו נבחרים בעלי

תפקידים בעירייה ובתאגידים העירוניים? .4 האם היועצת המשפטית

אישרה את נתינת מתחם הספורט לפעילות מסחרית ללא מכרז?

.5 מה הפתרונות המוצעים לילדי בית הספר בשיעורי הספורט שלהם? .6

כיצד הוחלט על הסבת האולם להתעמלות קרקע ומכשירים? האם נעשה

"חבר" – הקלטה ותמלול

11 ב.ש.ג

סקר ביקושים וצרכים? .7 מתי הוחלט וסוכם עם שטילוב על תפקידו?

תשובה: .1 ענף ההתעמלות והתעמלות קרקע מכשירים הינו ענף פופולרי

ואחד הענפים הגדולים והמשמעותיים ביותר בהרצליה עם כ-900

משתתפות. תנאי האימונים והפעילות של ענף זה באולמות הקטנים

והישנים של בתי הספר, אחיה ויוחנני לא מספיקים ולא מתאימים. כבר

זמן רב שהתושבים ממתינים לאולם ראוי ומודרני. הדבר הוחלט ע"י

רה"ע וס' רה"ע. .1 האולם בבנייה. בעתיד יפורסם מכרז הפעלה. .2 לא.

עדיין לא הוחלט דבר לגבי ניהול המקום ו/או ענף ההתעמלות..3ראה

תשובה .2 .4 תלמידי בתי הספר יוכלו להשתמש ולקבל שיעורי ספורט גם

בענף ההתעמלות קרקע. בנוסף בשטח האולם בו אין מכשירים (כ-100

מטר) יהיה ניתן לקיים שיעורי ספורט רגילים, שהם לא משחקי כדור.

בשביל שיעורי ספורט אלה (משחקי הכדור) ונוספים יש מגרש צמוד חיצוני

ומקורה. כמו כן קיים חדר נוסף של 100 מטר למטרת תנועה ומחול, כך

שיש מענה מספק ומתאים לשיעורי הספורט בכל עונות השנה. .6 בהמתנה

900 ספורטאים וספורטאיות. אין צורך בסקר, ישנם נתונים עובדתיים. .7

לא הוחלט.

דנה אורן-ינאי: הסיבה שאני שואלת את השאילתה והשם של שטילוב עולה זה לא בגלל

שאיזה ספוקלציה אתם אומרים שאין חוזה ולא סוכם איתו בפועל המצב

הוא שונה, זאת אומרת גם הוא נמצא בפועל בגליל ים ועושה עבודה עם

אנשים וכבר מפרסמים את זה שהוא הולך לנהל והוא עצמו, כל התקשורת

ספורט הבכירה מדברת על זה שהאולם יהיה בניהולו של שטילוב

ושהאולם הוקצה רק לדברים האלה, זאת אומרת זה לא משהו שבא

ומומצא, בפועל אנחנו יודעים שיש כבר דיבור על חוזה ויש דיבור על

תנאים, אין לי בעיה כל עוד האולם היה באמת היה אחד לא בשטח בית

ספר אלא היה בשטח מיועד לאולם התעלמות כי אכן זה ספורט ראוי

ושתיים אם היה קורה מכרז, אני לא מבינה איך בעיר שאנחנו טוענים

למדד שקיפות, מדד ניהול קורה מצב שיש הבטחות מתחת לשולחן

"חבר" – הקלטה ותמלול

12 ב.ש.ג

לספורטאי עם כל הקרדיט בעולם בלי מכרז, בלי סיכומים בלי בחינה בלי

כל.

עופר לוי: אני אענה לך.

משה פדלון: אל תענה, אין מכרז אין שום דבר יש בניה של אולם ספורט להתעלמות

מכשירים.

דנה אורן-ינאי: האם אתה או מי מטעמו של עופר או מטעמך או מנכ"ל בני הרצליה ישבו

עם שטילוב ודיברו איתו על זה שהוא אמור לנהל את המקום?

עופר לוי: אני אענה לך בסוף השנה.

דנה אורן-ינאי: אני רק מדגישה שזה מוקלט אז שים לב.

עופר לוי: בסדר אנחנו יודעים שזה מוקלט בסוף השנה מסיים מנהל אגף

ההתעלמות הקיים את תפקידו הוא הגיע לגיל 70 הוא מסיים את תפקידו,

ענף ההתעמלות כמו שהוצג פה ענף מאוד גדול, יהיה מכרז מסודר, תראי

השם של שטילוב נזרק באוויר כהצעה הוא בא והציע אבל שטילוב לא

יקבל את התפקיד בלי מכרז, יצא מכרז מסודר מבני הרצליה, שטילוב

יזכה, יתאים הוא יקבל.

מאיה כץ: זאת אומרת הוא יזכה ואז הוא יתאים.

דנה אורן-ינאי: זאת אומרת הולך להיות מכרז?

משה פדלון: דנה את הבאת שאילתות עם עובדות לא נכונות עובדות שטחיות כמו שאת

יודעת לעשות כאילו הוא בא מהחמאס,

דנה אורן-ינאי: מה זה קשור לחמאס, איזה עובדות יש פה? איזה עובדות אתה חופר אתה

עושה מה שבא לך אתה מעביר כרטיסים וכספים מתחת לשולחן מה זה

הדיבור הזה, מה זה הדיבור הזה. אתה עושה פוליטיקה, אתה עושה

פוליטיקה על חשבון ראש העיר בישראל אתה יודע מה ההבדל שאתה

בסוף ואנחנו בהתחלה, אתה לוקח כסף ציבורי, אתה לוקח כסף ציבורי.

משה פדלון: את בחורה שקרנית פתולוגית,

דנה אורן-ינאי: אתה לוקח כסף ציבורי. אתה לוקח כסף ציבורי, זה כסף ציבורי. זה כסף

ציבורי אתה לא מנהל בסטה אין יותר לנהל בסטה אין יותר לתת

"חבר" – הקלטה ותמלול

13 ב.ש.ג

למקורבים נגמר הסיפור אין יותר קומבינות. דן עידן הקומבינות אין יותר

לנהל בסטה, אין יותר בסטה תם עידן הקומבינות.

משה פדלון: את שקרנית פתולוגית.

דנה אורן-ינאי: אין יותר לנהל בסטה, בני הרצליה לא שייך לך וכספי ציבור לא שייכים

לך.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מס' 4 ע"י גב' דנה אורן ינאי בנושא: גמר גביע המדינה כדורסל

ראשית אפתח בברכות חמות לשחקנים ולצוות המקצועי של קבוצת

הכדורסל בני הרצליה-גברים על זכייתם בגביע המדינה. טרם המשחק

המכריע נשאלו חברי המועצה האם הם תומכים ברכישת 3,000 כרטיסים

לטובת הילדים אשר משחקים בקבוצות הנוער והילדים של בני הרצליה,

בהסעות למגרש וברכישת כרטיסים למשפחות רווחה אשר מעוניינות

להשתתף באירוע הספורטיבי המרגש. כמו כן, צוין כי עלות כל כרטיס

תהיה 10 ש"ח במעמד השיחה שאלתי האם מדובר רק בכרטיסים לטובת

מה שצוין ונאמר לי במפורש כי כך יהיה. מכיוון שמדובר בכסף ציבורי

אבקש לדעת האם הכסף אכן נוצל בצורה המיטבית: .1 כמה כרטיסים

רכשה העירייה ובאיזה סכום ? אבקש אסמכתא חשבונאית מאושרת ע"י

מחלקת כספים. מה המחיר הממוצע לכרטיס? .2 כמה כסף נכנס ממכירת

הכרטיסים? אבקש אסמכתא חשבונאית מאושרת ע"י מחלקת כספים. .3

האם הכרטיסים חולקו (תמורת 10 ש"ח) רק לשחקנים בבני הרצליה או

גם לבני משפחותיהם? כמה כרטיסים לכל שחקן? .4 כמה משחקני בני

הרצליה (ילדים ונוער) נותרו ללא כרטיס? .5 כיצד נקבעו מקומות

הישיבה? .6 האם יש רישום מדויק של מי רכש כרטיס? אבקש לראות

כרטסת מדויקת ומאושרת חשבונאית .7 האם החלוקה בוצעה באמצעות

קריטריונים? אם כן מה הם? .8 מי מ - רוכשי הכרטיסים ישב על הפרקט

(בכיסאות)? וכמה שילם על כך? האם כל הדמויות שנראו במצלמות שילמו

על הכרטיס מחיר מלא או שישבו שם דרך הכרטיסים שהעירייה רכשה?

.9 מה סכום רכישה הכרטיסים? האם נרכשו כרטיסים לפרקט? לאיזה

"חבר" – הקלטה ותמלול

14 ב.ש.ג

יציעים נרכשו כרטיסים? .10 מי הגורם אשר היה אחראי על חלוקת

הכרטיסים? .11 לכמה גורמים חלוקות כרטיסים ללא רשימות מסודרות?

.12 האם חולקו\נמכרו יותר משני כרטיסים לשחקן\משפחה\ גורם? .13

האם ישנו גורם בבני הרצליה? מועצה? שקיבל לידיו מאות כרטיסים

לחלוקה עצמית? האם יש גורם שקיבל לידיו עשרות כרטיסים לחלוקה

עצמית? תשובה: בחודש פברואר קבוצת בני הרצליה זכתה בהישג חסר

תקדים בספורט המקומי – זכייה בגביע המדינה והביאה כבוד וגאווה

גדולה לעיר ולתושביה. בשבועות האחרונים עורכת הקבוצה פעילויות

קהילתיות רבות ברחבי העיר, לרבות ביקורים בבתי הספר ברחבי העיר

שעוד יימשכו בשבועות הקרובים, ובכך משמחת את התושבים ואת ילדי

העיר. לקבוצת הבוגרים קשר הדוק עם מחלקת הנוער בבני הרצליה

לרבות משחקים משותפים, הרצאות ואימונים של השחקנים והמאמן,

המהווים מודל לחיקוי לשחקני הנוער המגיעים בקביעות לצפות במשחקי

הקבוצה הבוגרת. העירייה, באמצעות תאגיד הספורט בני הרצליה, רכשה

2000 כרטיסים בסכום כולל של 200,000 ₪, המחיר הממוצע לכרטיס –

100 ₪ במגוון יציעים בקטגוריות מחירים שונות, לכל יציע לטובת ילדי

ותושבי העיר. כרטיסים נוספים נמכרו ישירות על ידי אתר לאן במחיר

מלא ועל פי נתוני איגוד הכדורסל כ-3500 אוהדים במשחק היו אוהדי בני

הרצליה. מכירת הכרטיסים באתר לאן התקיימה תוך

שימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים שמנעו מאוהדי הפועל ת"א

לרכוש כרטיסים אלו, וככל הניתן רק לאוהדי הרצליה על מנת למנוע את

הפרת האיזון בהרכב האוהדים. חלוקת הכרטיסים שנרכשו באמצעות

העירייה בוצעה ללא תשלום כלל ולכן לא נכנס כסף ממכירת כרטיסים

אלו. כל שחקני ושחקניות מחלקת הכדורסל בבני הרצליה קיבלו כרטיס

והסעה למשחק (לא היה שחקן או שחקנית שרצו להגיע למשחק ונותרו

ללא כרטיס או הסעה. הכרטיסים חולקו לילדים על האוטובוסים

והילידים הגיעו בצורה מאורגנת יחד עם המאמנים. (בכך נמנעה זליגת

"חבר" – הקלטה ותמלול

15 ב.ש.ג

כרטיסים לאוהדים שאינם תושבי העיר). הורי השחקנים יכלו לרכוש

כרטיסים באתר לאן וללא קשר ל-2000 הכרטיסים שרכשה העירייה.

מקומות הישיבה נקבעו כך שהגוש המעודד – בני הנוער והתושבים שרצו

לקחת חלק בעידוד מאסיבי של הקבוצה במהלך המשחק עם שימוש

באמצעי עידוד ישבו מאחורי הסל וביציעי האלכסון למטה ולמעלה. כל

שאר האוהדים ישבו במקומות הנותרים. נתוני הרכישה של כרטיסים

שנמכרו ישירות על ידי "לאן" נמצאים בידי "לאן " ולא ברשותנו. החלוקה

בוצעה לאוכלוסיות ייעודיות, במטרה להגיע לקהלים רחבים ככל הניתן

ברחבי העיר בהתראה קצרה ביותר (יומיים בלבד) תוך וידוא ושימוש

במערכות בקרה כדי לוודא שאכן מדובר באוהדי הקבוצה תושבי העיר

הרצליה. להלן הקהלים להם חולקו הכרטיסים באמצעות מנהלי

הקהילות או מתנדבים מטעמם: בני הרצליה מחלקת נוער כדורסל

(שחקנים ומאמנים/ות) בני הרצליה מחלקת נערות כדורסל (שחקניות

ומאמנים/ות), ספורט עממי בעיר, תנועות הנוער – צופים, תיכונים –

היובל וראשונים, ילדי דרך הגלים, אוהדי בני הרצליה הקבועים כלל

המנויים ואולטרס, קהילות - דרך תנו"ס, חברי מועצת העיר. מעבר

לקהילות הרשומות מעלה , למיטב ידיעתנו אין גורם אחר בבני הרצליה

או במועצה שקיבל מאות או עשרות כרטיסים לחלוקה עצמית. העירייה

לא רכשה ולו כרטיס אחד לפרקט. איגוד הכדורסל שאחראי על האירוע

נתן לכל קבוצה שמשתתפת באירוע מספר הזמנות על הפרקט ללא

תשלום. העובדה שבהיכל היו אלפי אוהדים של קבוצת בני הרצליה

שהצליחו להגיע למשחק לאחר התארגנות מהירה ויעילה בפרק זמן קצר

ולמרות ניסיונות שיבוש של אוהדי הפועל תל אביב, עזרה לקבוצה לזכות

בגביע ולשמח כל כך הרבה תושבים בעיר.

דנה אורן-ינאי: תודה ג'ו השאלה הנוספת שלי מעבר לזה אני לא אכנס כאן לזה שיש

פרטים שהם לא נכונים השאלה הנוספת שלי זה בהצבעה או בשיחה

שדיברתם איתנו חברי המועצה, נאמר במפורש שאתם מבקשים את

"חבר" – הקלטה ותמלול

16 ב.ש.ג

אישורנו לרכוש 3000 כרטיסים לטובת ילדים שלוקחים חלק במפעל של

בני הרצליה, ולאוכלוסיות נזקקות, תמורת 10 ₪ תשלום סמלי זה מה

שנאמר בשיחת הטלפון. זה רחוק מהמציאות אחד. השאלה הנוספת שלי

האם ביצעתם מדיניות של חלוקה לאנשים משפחות לא לילדים, חילקתם

את זה למשפחות אנחנו יודעים את זה, שבניגוד לאותה הצבעה שערכתם

חברי מועצת העיר.

משה פדלון: זה לא היתה הצבעה רצינו את ברכת הדרך שלכם.

מאיה כץ: היתה הצבעה, התקשרתם לעשות הצבעה טלפונית.

דנה אורן-ינאי: סליחה, שאלתי שאלה, השאלה הנוספת שלי האם בניגוד להצבעה, האם

בניגוד להצבעה ואגב אני ביקשתי אותה בכתב ולא קיבלתי ותודה לרינה

שחזרה אליי והסבירה לי את ההצבעה, שאלתי במפורש האם מעבר

לאותם ילדים שמשחקים לא המשפחות כמו שחילקתם האם מעבר

לילדים ומעבר למשפחות הנזקקות שאתם נותנים להם כרטיס ב – 10 ₪

על מנת שיבואו האם בניגוד להצבעה, שערכתם חברי מועצת העיר שיניתם

את המדיניות וחילקתם לכל מי שבא לכם, בלי קשר להסעות.

עופר לוי: אני אגיד משהו אחד בהתחלה חשבנו למכור ב – 10 ₪ באמת, ראינו קודם

כל שזה לא יניב הכנסה כזו גדולה וראינו שזה יסבך את העניין גם ישב

איתנו איתי, הבנו שזה יסבך את העניין עם המכירה היה לנו 48 שעות,

הוחלט בסוף לא למכור ב – 10 ₪ אלא לתת.

אהוד לזר: אפשר לברך על המהלך אני חושב.

דנה אורן-ינאי: אז התשובה היא כן שעשיתם מה שבא לכם בניגוד להצבעה שנעשתה.

יריב פישר: איך אפשר לברך על מהלך שנתתם כרטיסים בחינם.

דנה אורן-ינאי: אנחנו מדברים על מנהל תקין, זה לא קשור.

אהוד לזר: ברכה והצלחה לקבוצה.

דנה אורן-ינאי: זה לא אתה שיחקת, זה לא אתה שיחקת כל המטה בחירות שלך ישב שם,

כל המטה בחירות שלך ישב שם וכל המקורבים שלך ישבו שם, אתה לא

ישבת שם.

"חבר" – הקלטה ותמלול

17 ב.ש.ג

אהוד לזר: ברכה והצלחה. דנה אפשר לפרגן ולהגיד מילה טובה לעירייה.

דנה אורן-ינאי: זה לא קשור לעירייה זה מנהל תקין, מנהל תקין.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מס' 5 ע"י מר איל פביאן בנושא: הדרך "ללא שם" שנמצאת

בצמוד לקאנטרי קלאב ומחברת את רחוב ז'בוטינסקי לקניון שבעת

הכוכבים (ראו צילום מפה מצורף) ותשתיות סבירות ובטוחות בסביבה

וסביב מתחם בתי הספר הנדסאים/חדש/יד-גיורא תושבים ובקרבם

הורים לתלמידים הלומדים בתיכון הנדסאים/חדש/ חטיבת יד

גיורא, מתלוננים ומודאגים מתנאי הדרך והתשתיות סביב ובאזור הדרך

שבנדון , המשמשת הן תנועה של כלי רכב והן תנועה רבה של הולכי רגל

מבלי הסדרים מתאימים – בלי מדרכה, בלי תאורה – בצורה שמסכנת

מאד את המשתמשים בה. הדרך משמשת את הבאים לחניון הצמוד לבתי

הספר שנמצאים בצידה הדרומי וביניהם גם תלמידים שמגיעים ברגל או

באופניים, גם ביום וגם בשעות החשכה. מדובר בכביש לכל דבר במרכז

העיר שמהווה מפגע בטיחותי ממדרגה ראשונה בין היתר למאות תלמידים

של בתי הספר הצמודים וככזה, יש לטפל בו בהתאם ע"י – תכנון פתרון

וביצוע דחוף. על הרשות לדאוג לבטיחות בכל מקום ובוודאי שבמקום כל

כך מרכזי בן יש תנועה משמעותית גם של כלי רכב וגם של הולכי רגל.

ברצוני לשאול את הדברים הבאים: .1 מה עושה העירייה על מנת להסדיר

את תנאי הדרך הזאת כנדרש? באופן מסודר, בטוח וברור לכל הולך רגל

או נהג? .2 מתי יבוצע התכנון ובפרט הביצוע בפועל להסדרת תנאים

בטיחותיים במקום? ביום ובלילה? .3 מדוע נמצאות התשתיות סביב

מתחם מוסדות החינוך ובסביבתם במצב הנוכחי ומדוע לא משדרגים

אותן? מדרכות, תאורות ועוד? .4 מתי צפוי שדרוג התשתיות בסביבה

האמורות בסעיף 3 מעלה? תשובה: לתלמידי קמפוס בתי הספר הנ"ל

קיימת מדרכה ושביל הליכה מוסדרים וטובים ומופרדים מתנועת רכבים

מרחוב ז'בוטינסקי ועד לשערי המוסדות. מנהל ההנדסה בהובלת מחלקת

תכנון עיר ומשרד התכנון ד.מ.ר , מקדם בימים אלו ממש, תוכנית

"חבר" – הקלטה ותמלול

18 ב.ש.ג

אסטרטגית לכלל מתחם הספורט והנופש. המתחם נמצא בין הרחובות

יוסף נבו, ז'בוטינסקי, שדרות שבעת הכוכבים ורחוב בן ציון מיכאלי.

התוכנית כוללת מערכת היררכית של התנועה ,ותסדיר את כלל הדרכים

במתחם, לרבות שבילים להולכי רגל, רוכבי אופניים, והגבלת הכניסות

לרכב. כחלק מתכנון המתחם יוגדל השטח למוסדות הציבור, יוכנסו

פונקציות חדשות, ויועתקו פונקציות אחרות שאינן מתאימות עוד למקום.

התוכנית תובא לאישור הוועדה המקומית והמחוזית, כנדרש על פי

ההוראות. בינתיים עד שתושלם התוכנית, כאמור, יש מעבר בטוח לבתי

הספר, והדרך שאינה סטטוטורית מתפקדת. ככל שנדרש להוסיף אמצעי

בטיחות עד שתמומש התוכנית, הנושא וייבדק ויטופל.

איל פביאן: תודה רבה, אני בשאלות סעיפים 2 ו – 4 לשאילתה שלי שאלתי על לוחות

זמנים ולא קיבלתי תשובה, קיבלתי תשובה שעושים תכנית אסטרטגית

ושהיא תושלם היא תועבר לועדה המחוזית ולוועדה המקומית וזה יתבצע

וככל שנדרשים דברים בטיחותיים הנושא יבדק ויטופל גם שאלת ההמשך

שלי תתייחס ללוחות זמנים. תראו רק אתמול ועדת התנועה העירונית

התכנסה ודנה בנושא הזה העלינו את זה שם בועדה, ולשמחתי החליטו

את הדבר המינימאלי שוועדת תנועה יכולה להחליט וזה לשים שם שלטי

בטיחות, הכוונה לפחות, להולכי הרגל יש שם איזה שהוא מעבר הולכי רגל

שאתם מתייחסים אליו פה בתשובה אבל הוא מאוד בצד, הולכי רגל לא

רואים אותו, לא מזהים אותו ובוא נגיד צריך להיות מישהו שמתעניין

באופן מיוחד בשביל לדעת בכלל שהוא קיים שם. תראו העניין הוא שם

מדובר על מתחם גדול עם המון מוסדות ציבור יש שם את הקניון, יש את

הקאנטרי, יש 3 בתי ספר יש דברים נוספים מופנים לשם אלפים רבים של

תושבים וכל המתחם הזה לא מוסדר. השאלה היא שאלה פשוטה כמה

זמן ייקח לכם להשלים את התכנית האסטרטגית, למה עד היום בכל

השנים האחרונות לא ניתן עדיפות לעניין הזה והיא לא הסתיימה כבר,

ובעיקר היות ולכולנו ברור שזה ייקח עוד שנים עד שזה יעבור ועדה

"חבר" – הקלטה ותמלול

19 ב.ש.ג

מחוזית ויתבצע תוך כמה זמן תבדקו ותטפלו באמצעי בטיחות דחופים

שצריך לעשות שם כמו תיאורה, כמו מדרכות, כמו הסדרת נסיעה

ומסלולים להולכי רגל שם ותשתיות, אתם בונים שם קמפוס מדעי, יש שם

2 בתי ספר תיכוניים, חטיבת ביניים, קאנטרי קלאב, קניון, מה זה

התשובה הזאת עושים תכנית אסטרטגית והיא תלך לועדה המחוזית?

אהוד לזר: אתה צריך לדעת איך לתכנן את הכביש.

איל פביאן: אני יודע הכל, אני יודע שהעירייה רוצה היא יודעת לעשות דברים מהר.

אהוד לזר: אני אחלק את זה לשתיים אחד הנושא הבטיחותי אנחנו כן נערכנו

להפרדה, יש שם כן אנשים שנעים בתחום ההפרדה הזו אם צריך לחזק

בשילוט או באמצעי בטיחות אחרים, אחלה נעשה בדיקה נוספת לדבר

הזה. לגבי התכנית האסטרטגית זה תכנית שהחלה לפני חצי שנה משהו

כזה שמונה חודשים, אני מניח שיש לה עוד שנה עבודה, תיע לועדות

תאושר אפשר יהיה לפתח את האזור.

איל פביאן: המשמעות של מה שאתה אומר שבעוד שלוש שנים אולי יתחילו עבודות

שם זה מה שאתה אומר?

אהוד לזר: כן, כן.

איל פביאן: נו אז תאמין לי זה לא אחראי, כמות התושבים ובני הנוער שמסתובבים

שם בתנאים האלה זה פשוט חוסר אחריות, תעשו מה שצריך, עד לתכנית

האסטרטגית הזאת כדי להסדיר את התשתיות המינימליות מדרכות,

תיאורה, בטיחות תנועה והולכי רגל.

אהוד לזר: יש מדרכה בז'בוטינסקי.

איל פביאן: לא דיברתי על ז'בוטינסקי דיברתי על כל הדרך בין ז'בוטינסקי לקניון.

צירפתי לכם תמונות.

אהוד לזר: יש מדרכה ויש גידור וזה מוסדר אם צריך לעושת עוד נבדוק.

איל פביאן: אני לא רוצה לצטט יש פה עובדי עירייה שיש להם ילדים שלומדים שם

בהנדסאים וזה והם שותפים לדעה הזאת.

דניאל אייזנברג: יכול להיות שיש חלק שמהדרכה לא צמודה לכביש אבל היא כן בטוחה

"חבר" – הקלטה ותמלול

20 ב.ש.ג

איל.

איל פביאן: במקום להתווכח איתי תטפלו בבעיה, באמת אתם מתווכחים איתי הבעיה

היא בשטח.

הצעות לסדר

משה פדלון: הנושא הזה לפני חודשיים אותו דבר לאמץ את פרוטוקול דו"ח ממשלתי

אני חושב שהחוקים אומרים שהצעה לסדר צריך להגיש כל שלושה

חודשים משלושה חודשים ומעלה ההצעה הזאת הובאה לפה לפני חודש

וחצי חודשיים לפה למועצה אני מבקש להסיר אותה מסדר היום.

עו"ד ענת בהרב: התקנות מה שהן אומרות זה שהחלטה שהתקבלה לא ישובו וידונו בה לפני

עבור שלושה חודשים ועדיין לא עברו שלושה חודשים.

משה פדלון: אני מבקש להסיר אותה מסדר היום.

דנה אורן-ינאי: אתה יכול לעדכן מה קרה מאז.

משה פדלון: לא קרה שום דבר. את לא יכולה להגיד הצעה לסדר פעמיים פה, דנו

בהצעה לסדר לפני חודש וחצי חודשיים נתתי תשובה מנומקת, עוד פעם

לדבר על אוטובוסים הפרדה.

דנה אורן-ינאי: לא קשור לאוטובוסים לא על זה אני מדברת. אבל לא על זה אני מדברת.

(מדברים ביחד)

ג'ו ניסימוב: הצעה מס' 2 של יריב פישר תאונות בניין ותעשייה.

יריב פישר: יש הצעות לסדר שאני מתחיל ואומר אין אופוזיציה אין קואליציה וזאת

אחת מהן. אני אפרט ואני אסביר גם למה. אני מתחיל מכתבה שראיתי

וזה קצת חפרתי אתם יודעים לפני השינה אני אוהב לקרוא דברים של

המועצה אז קצת חפרתי, בהרצליה נמצא כי היום המסוכן ביותר

להיפגעות בתאונות דרכים הוא יום שלישי, הגענו למצב שיש כתבות

בעיתון על ההסתברות שתהיה תאונת עבודה בהרצליה. תאונת עבודה כן.

יום שלישי נפגעו 131 בני אדם בהרצליה בין השנים 2014-2018 עכשיו בואו

לא נדבר על ,18 אני רוצה קצת לדבר על נתונים אין לי נתונים רשמיים

"חבר" – הקלטה ותמלול

21 ב.ש.ג

חיפשתי במשרד העבודה, קופץ מידי פעם הרצליה כתאונות עבודה אבל

אין סטטיסטיקה וזה חלק ממה שאני כאן מדבר בהצעה לסדר. אז אני רץ

מבחינת מה שמצאתי על הנתונים בהרצליה. אז 12/7/21 קריסת גג הרוג

הבניין היה בתהליך הריסה ברחוב רוחמה, אני כבר מתנצל אם יש נתונים

שלא ממש נכונים אבל זה מה שמצאתי בתקשורת והיו נתונים שראיתי

שהם לא סגורים עד הסוף פצועים קשה אני מניח שעד היום אני מקווה

מאוד שהם החלימו. אני ממשיך 23/11/20 תאונה זהה ברחוב נורדאו

ממש אותה תאונה, של קריסת מבנה. גם הרוג. ה- 2/6/21 עובד מלגזה

בקניון שבעת הכוכבים כולכם יודעים שהיה עוד אירוע בקניון שבעת

הכוכבים אני כבר אגיע גם אליו פצוע הרוג במקרה הזה. 2/12/21 פצוע

קשה רחוב רש"י, נפילת חפץ ממנוף, ה – 4/9/19 הרצוג פה אני פותח

סוגריים חברת שבירו מבחינתי תוציא אותה מהעיר הזאת, אני ראיתי

הרבה מאוד כתבות בשנה הזאת על חברת שבירו, מבחינתי חלק מהעניין

שאני מבקש שתהיה פה ועדה זה שהם לא יבנו לא בעיר הרצליה, שבירו

הסירו את האחריות מהאירוע הזה כי האירוע אירע בשעה 06:53 בבוקר,

ומבחינתם יום עבודה מתחיל ב – 7:00 בבוקר אז הם לא אחראים לתאונה

הזאת שהיתה שהפועל נהרג, זה הציטוט שלהם לכתבה, מבחינתי החברה

הזאת וזה חלק מהרשימה השחורה שאני אחר כך מבחינתי זה חברות

שלא צריכות לעבוד בעיר הרצליה וזה לגבי שבירו, והנפילה מקומה

תשיעית ב – 06:53 ולא ב – 7:00 בבוקר כי אז הם היו עוזרים למשפחה

הסינית שזה קרה להם. אני ממשיך 7/7/20 פצוע אנוש נפילה מפיגום

ברחוב גיל, ה – 26/5/20 פצוע אנוש גם פגיעה ממוט ברזל ברחוב הס,

18/7/18 פצוע קשה, נפילה מגובה 12 מטר ברחוב משה דיין, קריסת

מעלית בכלל קריסות מעלית בהרצליה זה אישו, אני ממשיך הלאה

24/9/21 גם קניון שבעת הכוכבים פצוע קשה, 19/6/16 בית ספר יוחנני

הקיר התמוטט והרוג שהיה שם, 14/10/18 גם הרוג ברחוב הפרטיזנים

קריסת מעלית עוד פעם, וזה חוזר, זה רק מה שאני מצאתי בחפירות

"חבר" – הקלטה ותמלול

22 ב.ש.ג

באינטרנט אין לי נתונים על פצועים כי זה כמעט לא קיים כי פצועים לא

מדווחים עליהם. אני כתבתי כאן האחריות שלנו גם לסעיף 236 ואתה יודע

מה לא איכפת לי על סעיף ,236 איכפת לי מי אנחנו, וגם לפי הסעיף יש לנו

אחריות מלאה, סעיף 236 אומר הרשות המקומית תפקח על הקמתם

הריסתם שינויים ותיקונם של בניינים מפני תאונות עבודה. אנחנו הגענו

למצב שמנהל הפורום למניעת תאונות עבודה מבקש ממך להגביר את

האכיפה, הגענו לכזה מצב פה בעיר. אני חלוק איתך על העניין של הבניה

בעיר אתה חושב שצריך לבנות כמה שיותר אני חושב שלא, החלטנו וזה

אנחנו החלטנו כולנו זה מועצת העיר, הועדה לכתנון ובניה שבונים יותר

צריך לשים דגש יותר על העניין של הפיקוח, על האכיפה, קראתי הרבה

מאוד על המחקרים גם בעולם גם בארץ מה אפשר לעשות ואפשר לעשות

המון בתקנים מאוד, מאוד פשוטים שמוסיפים, ברגע שיש דתה בייס

אנחנו יודעים כזה שבירו אחד שעושה פה לא פה שעושה שיש לתאונות

עבודה בארץ יש עוד כמה קבלנים כאלה שראיתי את השמות שלהם

שעולים לשים ברשימה שחורה, לעלות מיד את ההדרכות ולהוסיף הרבה

מאוד הדרכות פה בהרצליה, את הפיקוח במקומות, מספיק גם קראתי

מחקר שאומר שאם מתייחסים לעובדים כמו שצריך הכוונה כמו שצריך

זה לא רק ציוד מגן שלהם אלא ימי חופשה שלהם, הבראה שלהם,

מתייחסים לבני אדם כמו שאנחנו דורשים מחברות הניקיון בעיר ואנחנו

מאוד מקפידים על זה גם שאני הייתי היו"ר החברה לפיתוח התיירות, זה

היה חלק מהאג'נדה של העירייה והקפדנו שגם עובדי ניקיון יקבלו כל מה

שצריך, אם נקפיד שפה העובדים יקבלו את מה שצריך אז האחוזים

שיקרה משהו כזה שתאונה תקרה יורדים דרמתית, אז אפילו בנגיעה

כזאת שהיא לא , לא כזאת קשה אפשר לעשות את זה. מה שאני מנסה

להגיד כאן עוד פעם אין אופוזיציה אין קואליציה בהצעה לסדר הזאת,

אני מבקש להעלות את זה לסדר היום אני חושב שאפשר להקים כאן צוות

ולהיות מובילים בארץ כי זה מגפה שקופצת מאוד בהרצליה וזה דומיננטי

"חבר" – הקלטה ותמלול

23 ב.ש.ג

פה בהרצליה, וחבל אבל בגלל שזה קפץ אצלנו פה בעיר ובגלל שזה נושא

שהוא מאוד, מאוד כאוב אני חושב שאנחנו צריכים להוביל ולגרום לזה

שיהיה אפשר להראות שהרצליה נלחמה בזה, וכמו שמדינת ישראל

נלחמת בקטל במגזר הערבי ומצליחה אם לוקחים ... ושמים מנהל,

ומתייחסים לזה כמו שצריך ואני חושב שצריך לעשות את זה, נוכל

להראות גם הצלחה תוך שנה ולהראות יש פה הרבה מאוד בניה, נוכל

להראות שהדברים האלה לא ממשיכים בעיר הרצליה, ומבחינתי זה

מאוד, מאוד חשוב וזה הצעה לסדר שלי היום.

משה פדלון: אמנם זה נושא מאוד חשוב מאוד כואב הוא מטופל על ידינו למרות

שהאחריות והסמכות לבטיחות היא לא על עיריית הרצליה, אבל אני

אבקש ממירן לפרט מה אנחנו עושים אנחנו כן מפסיקים עבודות באתרים

שאין בהם בטיחות. אני אישית זהיתי מקום בהרצליה לפני 10 ימים שאין

לו בטיחות והוריתי לצאת בצו הפסקת עבודה מידי, הקבלן הגיע יש לו

הפסדים זה לא עניין אותי אני לא נתתי לו יום אחד עד שהוא לא טיפל

בכל זה. אנחנו מטפלים במקומות שאנחנו מזהים שיש בעיות אנחנו

מטפלים, מטפלים ביד קשה.

אהוד לזר: במסגרת הסמכות שלנו.

משה פדלון: במסגרת הסמכות שלנו ואני הפסקתי עבודה לקבלן.

יריב פישר: אני מראה לך את המספרים שאנחנו לא מטפלים כמו שצריך.

אהוד לזר: בוא נשמע את עקרונות הסמכות בעניין הזה כי הם סדורים.

יריב פישר: בוא נעלה את זה לסדר, בוא נקיים דיון, אני לא מכיר שנותנים למישהו

לדבר לפני.

משה פדלון: אני איתך אני אישית מסייר בעיר בקביעות פעם בשבוע באתרים שהם לא,

בהתאם לנהלי הבטיחות אני מגיע למשרד ומורה להוציא צו הפסקת

עבודה מידי ואנחנו עושים את זה.

יריב פישר: אני נתתי עכשיו כמה דוגמאות לדברים שלא ראש העיר צריך לסייר

ולהחליט.

"חבר" – הקלטה ותמלול

24 ב.ש.ג

משה פדלון: גם האנשים שלי עושים האמן לי פעמיים בשבוע.

יונתן יעקובוביץ: כמה פקחים של בניה יש בהרצליה?

אהוד לזר: יש לנו 7 פקחים.

משה פדלון: אין את הכמות שהייתי רוצה הייתי שמח שיהיו 20 פקחים אבל אין.

יונתן יעקובוביץ: יש 7 פקחים כמה פרויקטים יש כרגע בפעילות?

אהוד לזר: מירן תוכל להשיב על זה.

משה פדלון: חברים אני מוכן לפתוח את זה לדיון, זה חיי אדם וזה חשוב. קבלו סקירה

ממירן.

מירן: בהרצליה יש 6 מפקחי בניה ואני, ומזכירה, אנחנו גם רואים ממש בחומרה

את כל העניין של תאונות עבודה. בעבר אני חושבת שפחות שמו לב שמו

דגש על הקשר הזה גם עם משרד העבודה בכל הנושא של בטיחות בעבודה.

אני באופן אישי הייתי בקשר עם גורם במשרד העבודה בנוגע לבטיחות

באתרים בהרצליה, עשינו מספר מבצעים גם עם משרד העבודה וגם עם

רשם הקבלנים. בפועל מפקחי הבניה אחראים על אכיפת חוק התכנון

והבניה, כל הנושא של בטיחות בעבודה משרד העבודה אחראי עליו.

עיריית הרצליה אחראית לביטחון התושבים וכל ההשפעה של האתר

החוצה, אם הוא מסכן את העוברים והשבים, אם הוא מזיק לעיר, גורם

לנזקים במרחב הציבורי לזה אנחנו מתייחסים באופן שוטף לפני תחילת

עבודה אנחנו דואגים שתהיה תכנית ארגון אתר, שיהיה מעבר מקורה,

אנחנו מסמנים איפה העגורן נמצא, יש ועדות שלא עושות את זה בכלל,

אנחנו מבקשים תסקירי מנוף.

אהוד לזר: אישרנו לפניי 3 שנים הנחיות מרחביות שעוסקות בהתארגנות אתר בגלל

שלראש העיר היה חשוב לעשות רגולציה במקומות האלה.

מירן: יש נוהל מיוחד בעבודות ליד מוסדות חינוך, ואנחנו ממש שומרים על קשר

רציף עם משרד העבודה כל אירוע שקיים, כל ספק שיש לנו אם אפשר

לאכוף את זה, אם הפיגומים תקינים או לא תקינים כי למפקחי בניה לא

תמיד יש את הידע הזה, אז אנחנו מתקשרים למפקח עבודה בוא תסתכל,

"חבר" – הקלטה ותמלול

25 ב.ש.ג

לפעמים שולחים להם וואצפים, הם יכולים להוציא צווי בטיחות גם ללא,

כאילו, אני מדבר על הפקחים של משרד העבודה, בלי להגיע לאתר,

יונתן יעקובוביץ: הפקחים של העירייה לא יכולים להיכנס לאתר?

מירן: בוודאי שהם יכולים,

יונתן יעקובוביץ: אם את עכשיו היו אומרים לך יש לך תקציב אין סופי יש לך תקנים אין

סופיים מה היית יכולה לעשות כדי למנוע, כי אנחנו שומעים כל הזמן את

ראש העיר מדבר כל הזמן על תחזוקת מן אבל לא תחזוקת שבר אז אני

מתחבר למה שראש העיר אומר איך אנחנו יכולים למנוע את הדברים

האלה ולא לבוא אחרי זה ולסגור את האתר בגלל מישהו שמת?

מירן: מפקחי הבניה אין להם סמכויות בעבודה הם צריכים לקבל את ההכשרה

הנדרשת, הם לא אוכפים את בטיחות בעבודה.

יריב פישר: סעיף 236 בהחלט קובע שיש לנו אחריות על אמצעי זהירות, על איסורים,

על פיקוח בטיחות כן כתוב פה הכל בסעיף .236

עו"ד ענת בהרב: יש פקודת בטיחות בעבודה ויש כללים של בטיחות בעבודה וזה לא חוק

התכנון והבניה זה משהו אחר והסמכויות של פיקוח על הבטיחות בעבודה

באופן ביצוע העבודה ותאונות העבודה היא של משרד העבודה. אתה צריך

לבדוק לדאוג לבטיחות באתר שהדברים יוצבו איפה שצריך.

יריב פישר: סעיף 236 ס"ק .7

אהוד לזר: תן לי רגע לחדד משהו יש סמכויות מופרדות, כמו שאמרה מירן זה מדויק.

אנחנו כדי לנסות להביא את המפקחים של משרד העבודה יוזמים לא מעט

מבצעים משותפים שבאים אנשים שלהם יש הסמכויות לבחון את כל

הנושא של בטיחות בעבודה, עליה לגובה, קסדות ציוד מגן וכדומה ואנחנו

עושים את האכיפה לכל מה שקשור לסביבת האתר, ואנחנו גם מכניסים

גם פיקוח עירוני שמסתובב.

יריב פישר: אבל זה לא החוק.

אהוד לזר: אומרת לך היועצת המשפטית שיש פקודת בטיחות בעבודה איך זה נקרא?

פקודת בטיחות בעבודה שמסדירה את הנורמות בעניין הזה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

26 ב.ש.ג

יריב פישר: אני מקריא לכם סעיף 8 תפקח על בנייתם ותפעולם של מעליות, זה שתי

תאונות של מעליות ו – 2 הרוגים היו רק על זה. אתה תמיד אומר

שהמדינה לא מתפקדת פה אנחנו צריכים לתפקד אני לא אומר את זה

ביקורת אחורה אני מסתכל קדימה.

משה פדלון: אני חושב שאנחנו כרשות עושים הכל כדי למנוע. כמה הנחיות מקבלת

ממני להפסיק עבודות באתרים.

יריב פישר: איך מונעים את זה לא לתקן את השבר אתה כל הזמן אומר בוא נעשה

תחזוקת מן.

משה פדלון: בוא נסכם שנבחר עושה השתלמות בנושא מניעת תאונות עבודה, הקבלן

יגיד לי מי אתה.

יונתן יעקובוביץ: ברגע שאתה תבוא לאותו קבלן ביחד עם הגורם, אגב הייתי שמח שהייתם

נותנים לענות לגברת פה כי היא בסופו של דבר אשת המקצוע וכולם פה

בסופו של דבר סליחה על הבוטות מברבר שטויות כי אני לא נמצא בשטח.

אני מברבר שטויות כי אני לא נמצא בשטח כולכם מבינים כולכם בפקחי

בניה וכולכם מהנדסים.

אהוד לזר: אתה אומר את אותו דבר במילים אחרות אז לא, אני לא מדבר שטויות,

כי אני נמצא פה ואני מלווה את התהליכים האלה אז אתה יכול להגיד מה

שאתה רוצה ולנסות לארוז את זה במילים אחרות אבל זה לא יעזור לך,

אנחנו פה עובדים בתכנית עבודה כמו שאמרה לך מירן בשילוב עם אגף

העבודה.

יונתן יעקובוביץ: איך מונעים את זה?

אהוד לזר: אמר לך מה אנחנו עושים זה שאתה לא מקבל את זה, זה משהו אחר.

אנחנו עושים מבצעים משולבים עם האגף שלו יש את הסמכויות לבצע את

זה במשרד העבודה.

יונתן יעקובוביץ: ולך אתה לא יכול להיכנס עם האנשים שלך לתוך האתר?

אהוד לזר: יש סמכויות מסוימות.

מאיה כץ: לדוגמא מעל המשרד לרשות החופים לעיני כל חוף הסדר חוף הים לא

"חבר" – הקלטה ותמלול

27 ב.ש.ג

משהו אתה יכול לראות תמונה של מישהו שהם עובדים בניגוד לכל

ההנחיות ולכל הדברים זה לא במחשכים זה בחוף הים ממש מעל רשות

החופים ולא קרה שום דבר, ואל נשלח אליהם פיקוח ולא נעשה כלום אז

אף אחד לא בא לתקוף המגננות שכרגע מדברים עליהם.

אהוד לזר: לא מגננות יש נורמות בסוף אנחנו צריכים לעבוד עם הנורמות שיש לנו.

אם אין לי סמכות לאכוף את זה אני לא יכול לעשות את זה.

יונתן יעקובוביץ: אבל יש לך אתה פשוט בוחר להתחבא מאחורי הדבר הזה שאתה אומר

שזה פקח של משרד העבודה.

עופר לוי: אני חושב שהנושא החושב ראש העיר נגע פה כוח אדם ומירן תגיד. אין לה

כוח אדם. היו כמה ועזבו היא תגיד לך.

איל פביאן: מאיה צריך להקים ועדה מה שהוא הציע נכון. תעלה את זה להצבעה.

עו"ד ענת בהרב: מעבר למה שנאמר אני חושבת שמירן הסבירה.

יונתן יעקובוביץ: אני לא קיבלתי תשובה לשאלה שלי שאני חושב שזה שאלה הכי חשובה

שנשאלה פה במידה ואין לך מגבלה תקציבית ואין לך מגבלה של כוח אדם,

ובהנחה שיש לך את הסמכויות וכולנו מבינים שיש לך את הסמכויות

להיכנס לאתר בניה.

עו"ד ענת בהרב: מה היא עכשיו בבית משפט.

יריב פישר: למה בית משפט הוא שואל אותה מה היא רוצה לעשות וניתן את

הסמכויות האלה.

אהוד לזר: אין בעיית תקנים זו לא הבעיה.

יונתן יעקובוביץ: אני לא נותן הערות אני מבקש מהגברת שתבוא ותגיד בתור אשת מקצוע

מה היא היתה עושה אם לא היתה לה מגבלה תקציבית.

עו"ד ענת בהרב: היא ענתה לך על השאלה.

איתי צור: אני שואל את זה כי אני באמת לא מבין בתחום האם יש ברמה העקרונית

חוץ מהנושא של להיכנס מה שנקרא ולתת דו"ח למישהו שבלי קסדה

שכנראה שזה לא בסמכות שלנו האם יש פעולות נוספות מסביב הן יכולות

להיות הסברתיות, הן יכולות להיות תקנות, שאנחנו כן יכולים לעשות כדי

"חבר" – הקלטה ותמלול

28 ב.ש.ג

למנוע, ואם התשובה היא בגדול אולי כן, אולי כן שווה לשקול לעשות

שניה ועדה באמת לא שאני חסיד של ועדות אבל כן רגע לשבת ולראות מה

הכלים העירוניים שכן יש לנו לעשות כדי כן אולי להתמודד עם הסוגיה

הזאת כי היא סוגיה כואבת, וסוגיה שאולי זה, והשאלה אם יש בכלל

במגוון כלים שיש סמביב, אני לא ספציפית נגד, אני מסיים שם נקודה, אני

אומר לראות האם יש לנו סל כלים נוספים שהם מסביב שהם כן

בסמכויות שלנו כדי לעשות איזה שהוא תהליכים מניעתיים כדי לטפל בזה

ולא מהמקום של לבוא להיכנס ולתת דו"ח, כי זה כנראה אי אפשר אולי

יש דברים אחרים שאפשר שאני לא יודע עליהם, אפשר רגע לשבת ולחשוב

עליהם.

משה פדלון: יש לי הצעה יריב אני אזמן אליי את יו"ר ארגון בונה הארץ, זה הארגון

הכי גדול של כל הקבלנים באזור השרון תבוא אליי נשב, נבנה תכנית,

אחסניה, אני אשלם על מרצים. אני כבר מציע.

יריב פישר: זה לא הצעה שלי.

משה פדלון: אתה רוצה להקים ועדה, נקים ועדה.

מאיה כץ: אני רוצה להציע הצעה, שניה משה, אני רוצה להציע הצעה רובנו חברים

במליאת תכנון ובניה יש ישיבה בעוד שבוע ב – 21/3 אם אני לא טועה,

יכול להיות שאפשר להעלות את זה לדיון כחלק מסדר היום, ענת, אילנה

תביאו אלינו אולי הצעה קונקרטית נדון, במליאה כהחלטת מליאה לא

כאיזה שהיא ועדה.

איל פביאן: אני בדעה אחרת.

מאיה כץ: יכול להיות שצריך להכניס סנקציות, יכול להיות שצריך להחליף את

הימים שהרבה חברים שזה מעניין אותם.

עו"ד ענת בהרב: אבל מאיה אפשר להחליט בהחלטה של ועדת מליאה.

מאיה כץ: לא אמרתי ועדת מליאה כי אני רואה שיש חברים שזה מעניין אותם.

עו"ד ענת בהרב: הוא מפעיל את הסמכויות שלו כל הזמן, ויש הפרדה והחלטות המליאה.

איל פביאן: הנושא הוא נושא חשוב בונים בעיר הרבה, יבנו בה עוד הרבה בשנים

"חבר" – הקלטה ותמלול

29 ב.ש.ג

האחרונות הבטיחות זה באמת לא עניין פוליטי, זה עניין של כולנו, עכשיו

אי אפשר לדון בדבר כזה עכשיו במועצת העיר וכנראה גם לא בועדה

לתכנון ובניה כי זה ישיבות מרובות משתתפים, עם הרבה נושאים, הרעיון

הבסיסי של יריב להקים איזה פורום מצומצם ולדון בזה, ללבן את זה

ולראות איזה אמצעים אפשר להפעיל כדי שיהיו מינימום תאונות עבודה

או בכלל בהרצליה ... הוא רעיון טוב ולכן אני מציע שנאמץ אותו, עכשיו

צריך להחליט מי הפורום ולהקים פורום קטן.

משה פדלון: בשביל להביא את הקדקוד שלהם.

יריב פישר: הוא רוצה שהמפגש הזה תקרא לו ועדה.

איל פביאן: לא תעשה איזה צוות חשיבה עם הקבלנים.

מאיה כץ: הוא רוצה שיהיה מעבר לתהליך הסברתי.

אהוד לזר: אנחנו צוות חשיבה שיעסוק גם בהיבטים הנורמטיביים וגם בהיבטים

התפעוליים של הדבר הזה, אנחנו נביא את ההמלצות ומה שאפשר

להסכים עליו. מי בעד ההצעה שלי?

יריב פישר: לא הבנתי מה צוות חשיבה?

אהוד לזר: צוות חשיבה שכולל אנשי מקצוע, כולל אנשי מקצוע, משפטנים.

ירון עולמי: ותזמין את כל הצוות כולל את מציע ההצעה וזהו את כל הצוות הזה.

עו"ד ענת בהרב: ההצעה עלתה על סדר היום, ההצעה עלתה על סדר היום ועכשיו הגענו

לשלב ההחלטה, יש הצעת החלטה של מגיש ההצעה, אפשר להגיש מולה

הצעה אחרת, הצעת החלטה אחרת.

איל פביאן: מי אמר דבר כזה?

מאיה כץ: אפשר לקבל את זה פה אחד לא קרה כלום.

איל פביאן: יריב מה ההצעה שלך?

אהוד לזר: הועדה תזמן מומחים ותבחן את הדרכים למניעת תאונות. בוא נקים פה

צוות חשיבה שיבחן את ההיבטים שקשורים לעניין של בטיחות בעבודה,

הדרכים למניעת תאונות, לא יודע.

יריב פישר: זה המטרה שלנו למנוע תאונות זה המטרה של כולנו למנוע תאונות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

30 ב.ש.ג

ירון עולמי: יריב יכול להיות בצוותה זה?

אהוד לזר: לא קשור ברור שהוא יהיה.

איתי צור: צריך ניסוח שיתאים לכולם יריב.

יריב פישר: אתה איתי בצוות?

איתי צור: אני לא מבין הרבה.

דוברת: אני גם רוצה

ירון עולמי: מי שרוצה מוזמן לצוות כולל יריב פישר מקובל?

מאיה כץ: למה כולל קודם כל יריב פישר ואחר כך.

אהוד לזר: אני מציע להוריד את הסעיף תבחן מניעת תאונות, תבחן את הנושא של

בטיחות באתרי הבניה. יש דברים שהם לא בסמכות ולכן אני אומר בוא

נבחן אתה דברים שהם בסמכות אחר כך נחליט מה נעשה.

רינה זאבי: בואו נעלה את זה להצבעה.

אהוד לזר: מקובל פה אחד תודה רבה.

ג'ו ניסימוב: הצעה לסדר מס' 3 מר יעקובוביץ, זיהום חופים.

יונתן יעקובוביץ: אני אקרא את זה. במסגרת הפרויקט "דוגמים צלול", דגמה עמותת צלול

בימי גשם את הנקזים במספר חופים: אשדוד, בת ים, תל אביב, הרצליה,

נתניה וחיפה. בדגימות שנשלחו לבדיקה במעבדה להדרו-כימיה, בראשותו

של פרופ' דרור אבישר באוניברסיטת תל אביב, נמצאו שרידי תרופות

שהם הוכחה ברורה להזרמת ביוב לים. בבדיקת מעבדה נמצאו הוכחות

ברורות להימצאות שאריות תרופות במי הים בהרצליה. מטרת הפרויקט

והדגימות להעלות מודעות הציבור לנזק הרב לסביבה הימית ולגרום

לרשויות לבצע את המוטל עליהן ולהפריד בין מערכות התיעול והביוב כפי

שהן מחויבות בחוק. הצעתנו לסדר היא שהעירייה תוביל מהלך של

הפרדת מערכת הניקוז שבאחריותה ממערכת הביוב שבאחריות התאגיד

כדי למנוע הזרמות ביוב לים דרך מערכת הניקוז העירונית. אני רק אסביר

את העניין של התרופות ברגע שמוצאים שרידים של תרופות במקום

כלשהו זה חייב להגיע למערכת הניקוז, מדובר בעיקר בתרופות

"חבר" – הקלטה ותמלול

31 ב.ש.ג

פסיכיאטריות וכאלה דברים שבסופו של דבר אין דרך אחרת למצוא

אותם בים אלא אם כן הן עוברות דר מערכת הביוב כי זה לא דברים

שעוברים באיזה שהיא דרך אחרת, זה גם מה שנהוג לעשות במקומות

אחרים בעולם, באירופה ובארצות הברית זה בעצם לבדוק אם יש הזרמות

ביוב לתוך הים. לצערי הרב אנחנו רואים את זה כל שנה ושנה והדבר הזה

לא חדש, יש לי מסמך של המשרד להגנת הסביבה, מכתב שנשלח לראש

העיר ולכלל העירייה על ידי מר רמי אמיר מנהל היחידה שבסעיף 1.2

מדובר על הפרדת הניקוז מהביוב בו הוא מבקש ליש להציג בהתאם

להחלטות ועדת מים וביוב מחוז תל אביב תכנית רב שנתית המציג חיבורי

ניקוז למערכת הביוב העירונית בהרצליה כולל תמונת מצב אחוזי חיבור

נגר לביובים בעיר, אבני דרך ולוחות זמנים לביצוען בתוך 5 שנים הקרובות

לפחות יש לפרט תחזית שנתית על נתוני ספיקת הנגר הנכנסת למערכת

הביוב בטווח זמן זה, וכן הלאה וכן הלאה, אני לא אלהה אתכם בדברים

האלה. כמו שנאמר בפתיחה הדבר הזה נעשה לא רק בהרצליה הוא נעשה

גם בערים אחרות, בערים אחרות זכתה העמותה שבסך הכל כל מה שהיא

רוצה שהים שלנו יהיה צלול שכולנו נהנה ממנו אז גם עיריית תל אביב וגם

עיריית אשדוד וגם עיריית נתניה, יוכלו לקבל הסברים ואפילו נכונות

לשתף פעולה כדי לראות איזה פתרונות יהיו. עיריית הרצליה התקבל

מכתב שהמכתב שבסימוכין אינו ראוי לתגובה בפורום החוף הקרוב של

ראשי הרשויות ממליץ לנתק מגע עם עמותת צלול בברכה, בברכה משה

פדלון ראש העירייה. עכשיו אני באמת לא מצליח להבין למה אין לך יכולת

לקבל ביקורת, אני לא מצליח להבין את זה, קורה משהו עובדתי שאי

אפשר להתווכח איתו, שמוזרם ביוב לחופי הים בהרצליה, גם בעונות שזה

לא אמור להיות, ראינו את זה גם בבדיקות של קוליפורמים במהלך הקיץ,

ואני רוצה להאמין שאתה לא בעד זה, רוצה להאמין, אז אם באה עכשיו

עמותה שבאה לעשות את העבודה שלה והיא לא באה לתקוף את משה

פדלון ואם היא באה לתקוף את משה פדלון היא באה לתקוף גם את רון

"חבר" – הקלטה ותמלול

32 ב.ש.ג

חולדאי ואת לסרי ואת כל ראשי הערים. אבל אף אחד לא נעלב ומאיים

שינתקו איתם מגע, אלא באים ומנסים למצוא את הפתרון כי בסופו של

דבר מבינים שהמטרה פה היא מטרה ראויה, לכל הפחות. כמובן שיש גם

את העניין של תאגיד המים, ומה האחריות של תאגיד המים אז אני גם

דירקטור בתאגיד המים אבל שיהיה ברור לכולם האחריות למערכת

הביוב היא של תאגיד המים, האחריות למערכת הניקוז היא של עיריית

הרצליה. אם היו מנתקים היום את כל החיבורים הפיראטיים והלא

פיראטיים או וואט אבר שיש לניקוזים שמגיעים למערכת הביוב, מערכת

הביוב לא היתה גולשת, המט"ש היה יודע לעמוד ב - הספקים של הביוב

שקיימים כיום בעיר הרצליה, עם הבניה תמשיך השאלה אם זה יהיה

והשאלה אם אנחנו אמורים להתחבר לשפד"ן וכדומה, אבל אם אנחנו

היינו מפרידים את מערכת הניקוז ממערכת הביוב לא היינו רואים יותר

ביוב בתוך העיר. בתור מישהו שגם ער לכל הדברים האלה יש תכנית

עבודה שבאה ואומרת איך הולכים לעשות את זה, לצערי בתוך תכנית

העבודה הזאת גילינו גם שיש גורמים עירוניים שמתחברים פירטית עם

הניקוזים לתוך מערכת הביוב. אני יודע שאהוד עשה עבודה מאוד רצינית

בעניין הזה כדי למנוע את הדברים האלה ואני מקווה שאם ימצאו עוד

כאלה זה גם יהיה אבל אנחנו צריכים בסך הכל לקחת אחריות על מה

שבאחריות שלנו, כמובן שיש לדברים האלה עלויות, הדבר שהכי חסר פה,

זה אכיפה, תאגיד המים של מי הרצליה יכול לבוא ולהגיד לכם בכל גינה

ובכל מקום איפה יש חיבור פיראטי של ניקוז לתוך מערכת הביוב, לפעמים

זה גם לא באשמת התושב, כי הקבלן עשה את זה ולא חייב שהתושב ידע,

הקבלן בא ובנה משהו ומתחת לקרקע חיבר.

אהוד לזר: זה בחיבורים ישנים פחות בחדשות. יש כמה עשרות ומעלה של חיבורים

רובם מסורתיים.

דנה אורן-ינאי: באחריות מי לתקן את זה? לא של האדם עצמו?

מאיה כץ: רגע הוא לא סיים תנו לו לסיים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

33 ב.ש.ג

יונתן יעקובוביץ: אני יודע שיש בעיה בחורף אבל לצערי קרה כמה פעמים בקיץ, ומשרד

הבריאות גילה קוליפורמים בים ונאלץ לסגור את הים, כנראה שזה לא

נובע מזה שאנשים עושים קקי ופיפי במים. הדרך בעצם לבוא ולמנוע את

זה, זה לעשות את העבודה ברמה המידית זה לתת כוח אכיפה שיעזור

לתאגיד המים שאין לו את הסמכויות איכפה, לתת כוח אכיפה לתאגיד

המים להיכנס לחצרות של אנשים לבוא ולהסביר להם את המצב בין אם

זה באשמתם ובין אם זה לא באשמתם זה צריך להיות מטופל, ומבחינתי

אתה יודע מה גם שתאגיד המים והעירייה בתור מי שאישרה בזמנו או לא

בדקה בזמנו ויש אשם תורם או וואט אבר שיבואו ויטפלו בדבר הזה,

הדבר הזה שווה לנו פעם אחת ולתמיד לבוא ולעשות את מה שצריך

לעשות. ואני אומר עוד פעם לפעמים התושב אשם לפעמים התושב עושה

את זה בעצמו, לפעמים הקבלן אשם בלי שהתושב יודע על זה בכלל,

המטרה פה היא ראויה, ואני אישית מבקש ממך משה בהצעת החלטה

הזאת את המכתב הזה למשוך זה מבייש לא רק אותנו זה מבייש גם אותי.

משה פדלון: לצלול היתה מנכ"לית מדהימה לפני כחודש ימים היא הגיעה למנכ"ל חדש

שהחליט להתעמר בראשי רשויות ככה לא בונים חומה ביחסי עבודה

טובים. מה שעשה המנכ"ל הנוכחי הוא הלך וחיבל, חיבל בכל המחשבים

של ראשי הרשויות, לא אפשר לנו לעבוד, לא אפשר לנו לעבוד יום אחד,

הוא שלח כל שניה הודעה, בין בעבודה אנחנו קיבלנו החלטה כל ראשי

הרשויות בישיבה הקרובה לנתק מגע מצלול, ככה לא בונים חומה

מחבלים לנו במחשבים? אני משמש כיו"ר פורום ראשי החוף אני פניתי

למשרד להגנת הסביבה לטפל בים, לקחתי ממנה תקציב מ – 15 מיליון

שילשתי את התקציב, הכפלתי את התקציב של משרד הפנים, אנחנו לא

עושים למען הים? אני לפני כחודש ימים נפגשתי עם שרת הפנים היא

עוזרת לי להעביר החלטת ממשלה,

יונתן יעקובוביץ: מישהו אמר שאתה לא עושה למען הים? באו ואמרו לך שיש בעיה בים

תטפל בזה מה זה קשור עכשיו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

34 ב.ש.ג

משה פדלון: בא יהודי אחד והחליט לחבל לי במחשב. ככה לא מנהלים דו שיח.

שבועיים וחצי לא תקשרו איתי. היתה מתקפת סייבר חולדאי איתי, נתניה

איתי כל ראשי הרשויות, אם אני הייתי עושה לך את זה, ...

מאיה כץ: מאוד פשוט שיפתחו מייל לדברים כאלה והנה נפתרה הבעיה

משה פדלון: ככה לא מנהלים דו שיח שני גופים. לעצם העניין שאתה העלית.

יונתן יעקובוביץ: העובדה היא שאף אחד מהגורמים האלה שאמרת לא יצא במכתב כזה

כמו שאתה יצאת, אנשים באו ונתנו תגובות ענייניות ומה לעשות ואיך

לעשות וזה שאתה הלכת והתקשרת לכל ראשי העיר ואמרת להם צריך

לסגור את זה כל הכבוד לך מה אתה רוצה שאני אגיד לך.

משה פדלון: אני לא משתף פעולה עם אנשים כאלה.

יונתן יעקובוביץ: אתה משתף פעולה עם מי שמדיר אותך מי שנותן לך ביקורת אין לו מקום

בשולחן לידך.

אהוד לזר: צלול נמצאים פה כל שבוע, אני מאוד אוהב את העבודה עם צלול. אני אגיד

רגע משהו הם נמצאים פה כל שבוע, לעשות מהלך שבזמן שאתה נמצא

בפגישה אתה יוצא בקמפיין תציפו את ליבת המייל אני אומר לך הודעות

של תושבים שלא הצליחו לקורא אותם כי פשוט היו מלא אנטרים, רי סנד,

רי סנד, רי סנד התיבות קרסו, אני אומר לך וכל המזכירות היו צריכות

לנהל פניות. הארגון הסביבתי אנחנו מאוד אוהבים לעבוד עם הארגון

הסביבתי, זה גם בסדר לבקר, ויש לי הרבה מאוד חברים שחלקם גם

מנכ"לית של ארגונים סביבתיים אני מאוד בעד, אבל ללכת, לפרסם תציפו

לראש העיר את התיבה תחסמו אותה שלא יוכל לקבל פניות מתושבים זה

אבסורד. אני אומר לך משהו אחר יש דרך.

יונתן יעקובוביץ: תגיד לי אם אתה מוכן לנתק את הקשר עם צלול בגלל דבר כזה.

מאיה כץ: מכתב שמביך לא צריך לכתוב את הדברים האלה.

אהוד לזר: לא ככה בונים אמון, לא ככה בונים אמון ואני אומר לך אי אפשר היה

לעבוד.

משה פדלון: אתה יודע בדיוק שהיתה מנהלת נורמלית בצלול ערכנו פה שיח מכבד, אני

"חבר" – הקלטה ותמלול

35 ב.ש.ג

לא אסכים שיחבלו לי. אם המנהל חוסם לי את המחשב הוא נורמלי? ככה

בונים אמון?

יונתן יעקובוביץ: מאוד, מאוד מדאיג אותי, אחרי כל מה שנאמר, אמרתי את כל מה שאני

חושב שאני צריך להגיד, אבל מאוד, מאוד מדאיג אותי שבן אדם יכול

לבוא ולהשבית את מערכת המחשבים העירונית, על ידי לחיצות כפתור

של אנטר אנטר אנטר.

אהוד לזר: אם זה מה שמדאיג אותך אני שמח.

משה פדלון: תמשיכו בדרך הכוחנית שלכם זה בסדר, לבוא ולחבל לכל ראשי הרשויות

במחשבים.

יריב פישר: אבל תל אביב לא ניתקו מגע עם צלול, והם עדיין בקשר איתם.

משה פדלון: אני אנתק מגע איתם.

יריב פישר: אם תעשו גוגל אני וצלול לא הסתדרנו מעולם שהייתי יו"ר החברה,

חטפתי בראש ללא הפסקה אבל עדיין זה עמותה חשובה ועדיין עמותה

ערכית ואתה לא מעיף אותם במכתב לא מכבד.

משה פדלון: אם היו עוצרים לך את העסק שלך שבועיים וחצי איך היית מגיב?

יריב פישר: עשו לי יותר גרוע.

משה פדלון: כל עוד שאני יו"ר אני עם צלול לא אעבוד הם ממילא לא תורמים שום

דבר למדינת ישראל, כלום.

יונתן יעקובוביץ: יש שם אנשים שעושים דברים בהתנדבות שאתה לא עושה כל חייך בשכר,

את מה שאתה קיבלת שכר בכל התפקידים שלך, אנשים עושים דברים

בהתנדבות, תתבייש לך ראש עיר, תתבייש לך. תתבייש לך.

יריב פישר: אתה ראש עיר ואני אומר לך שצלול הפגינו מול גרמן המון פעמים והתנהגו

לא טוב וכמעט באלימות מולי ועדיין ידענו לנשום עמוק כי זה עמוהת

שעושה עבודת קודש ויש אנשים קיצוניים לפעמים וצריך לנשום עמוק וזה

הציפייה ממך, אתה ראש העיר היחיד שהוציא את המכתב הזה אנחנו

אומרים לך תחשוב עוד פעם.

(מדברים ביחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

36 ב.ש.ג

איל פביאן: הנושא הוא חשוב וחורג מעמותת צלול או מנושא הביוב והניקוז. קודם

כל מותר לאזרחים במדינה דמוקרטית ולארגונים ציבוריים לעשות

קמפיינים ציבוריים, כולל לקרוא, לשלוח הרבה מיילים לשרים או לראשי

ערים זה דבר מקובל לא רק צלול עושים את זה, צריך ומותר לנכים מחר

בבוקר, לארגון הנכים ממחר בבוקר לקרוא לכל הנכים במדינה לשלוח

מייל לשר הרווחה זה מהלך דמוקרטי מקובל, וכדאי שעיריית הרצליה

וגם אתה תקבלו את זה ותתמודדו עם זה, זה לא צריך לסתום ולשבש את

עבודת העירייה אוי ואבוי אם זה משבש וצריך לדעת לחיות עם דברים

כאלה, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית זה חלק מהתהליכים רשתות

חברתיות אימלים, קמפיינים עמותות אין מה לעשות זה דבר ראשון. לגופו

של עניין אני חושב שההצעה של יונתן היא טובה, אני העליתי את העניין

הזה, אני העליתי את הנושא הזה לפני כחודשיים הנושא הוא נושא מאוד

חשוב צריכה להיות תכנית רב שנתית סדורה לעירייה עם יעדים, עם

תקציב, זה לא עניינים אישיים אם יש תכנית כזו סדורה תציגו לנו אותה.

תציגו לכל חברי המועצה.

יונתן יעקובוביץ: אתה מוכן לקבל את ההצעה שלי לגבי עזוב שניה בצד את כל.

משה פדלון: אני אל צריך לקבל את ההצעה שלך אנחנו בשלבי ביצוע מה אני צריך

לקבל את ההצעה שלך.

יונתן יעקובוביץ: אני יודע כתבת את זה ביחד עם תאגיד המים אני מודע לתכנית הזאת. אני

אמרתי בהתחלה אני אומר בוא נשים שניה בצד את כל העניינים

האישיים, נשים שניה את האגו בצד ואני יודע שקשה לך אבל בוא נשים

אותו בצד.

משה פדלון: לא, קשה לי.

יונתן יעקובוביץ: הדבר היחיד שצריך לעשות פה ושהעירייה יכולה לתרום בו כרגע חוץ

מהתכנית הזאת שהיא תכנית מבורכת אני מברך עליה זה לבוא ולקצות

כוח אכיפה שייסע לתאגיד בטיפול במקומות הפרטיים שבהם התגלו

חיבורים פיראטיים למערכת הביוב.

"חבר" – הקלטה ותמלול

37 ב.ש.ג

משה פדלון: הם נפרדים יש פה תכנית סדורה, על פי שלביות אני לא צריך אכיפה יש

פה תכנית, יש פה כוח אדם, יש פה תקציבים יש פה הכל.

אהוד לזר: יש פה ניסיון להכניס איזה שהוא מין שבאינו במינו איך קשר לתכנית

להפרדה בין מערכות שהיא תכנית תשתיתית הפכה להיות תכנית לאכיפה

לא ברור. יש לנו תכנית מאוד מסודרת שנבנתה עם אגף התשתיות ותכנון

עיר יחד עם תאגיד המים להפרדה של המערכות, בליווי ובברכת הדרך של

המדינה, משרד להגנת הסביבה גם הם יהיו בתמונה ואנחנו הולכים

לעשות את זה. הדברים האלה הם פיראטיים לאורך שנים הרבה מאוד

שנים אגב לא רק בהרצליה בהרבה מאוד רשויות אחרות זה מכת מדינה

להכניס כל מיני אבנים של אתה נגד התכנית חברים בואו לכולנו יש

קומונסנס וכולנו פה ענייניים לא צריך לעשות את זה. מי בעד להסיר

מסדר היום?

משה פדלון: מי בעד להסיר את זה מסדר היום?

דרור בן עמי: אני רוצה להתייחס לנושא של צלול והארגון שעשו מעשה אולי לא ראוי

בהתנהגות שלהם אבל אכן ארגון מאוד חשוב.

מאיה כץ: הצבעת כרגע נגד.

אהוד לזר: הוא לא הצביע נגד זה.

דרור בן עמי אני רק מחזק את מה שיונתן אמר בסך הכל שצלול זה ארגון חשוב ועלינו

לעבוד איתו ככל הנדרש וככל האפשר לא לשלול את הארגון, זה ארגון טוב

קרו בדרך אולי ראוי להעביר את המסר אבל לשאוף לעבוד איתם.

משה פדלון: רק אחרי שיתנצלו אני מוכן לדון בזה.

דניאל אייזנברג: אני חושבת שהמנכ"ל ימצא את הדרך איך ללבן את העניין.

הצגת פעילות מחלקת נגישות

ג'ו ניסימוב: אישור המועצה להקדים את ההצגה של פעילות מחלקת הנגישות לפי

התב"רים אם זה בסדר.

דרור בן עמי: לפני קרן אני רוצה להגיד כמה מילים, אני יו"ר ועדת הנגישות נכנסתי

לתפקיד אחרי שנים רבות שיונתן יסעור היה בועדה. אני רוצה להזכיר

"חבר" – הקלטה ותמלול

38 ב.ש.ג

שיונתן הוא אני חושב זה שהקים את הועדה והראה חזון רב והמון

אכפתיות לכלל תושבי העיר, והקים ועדה שפועלת בצורה מדהימה, היא

ועדה מקצועית, שיש בה באמת נציגים מאגפים שונים בעירייה כדי לקדם

נגישות במוסדות של העיר קרן תרחיב על זה. אני רוצה לומר שקרן עושה

עבודה מדהימה ועבודה מאוד מקצועית בלנהל את הועדה וכמובן לממשק

את הועדה ואת הפעילות של הועדה והמון המון תודה קרן. אני רוצה

להגיד תודה רבה לחברי הועדה, אנשי מקצוע של העיר שנוכחים בועדה,

נמצאים עושים עבודת קודש כל אחד בתחום שלו, שלה מבצעים את

הנדרש כדי להנגיש את העירייה לכלל התושבים זה ככה בקצרה קרן

תרחיב עכשיו על הועדה, באמת המון תודה על העבודה המדהימה שאת

והועדה עושים.

איה פרשקולניק: כולנו יחד אופוזיציה וקואליציה מוקירים לכם.

קרן טלקר: תודה לך דרור על היוזמה להזמין אותנו לכאן, זה הזדמנות גם להודות

למדיניות מאוד ברורה של ראש העיר, של המנכ"ל של המשנה למנכ"ל

שבאמת היא בלתי מתפשרת בנושא של נגישות בכלל ולילדים ובוגרים עם

מוגבלות בפרט. אני יכולה לספר לכם מניסיוני כקבוצה של רכזים ארצית

יש איזה 250 חברים בקבוצה שאין את התמיכה ואת הגב של ראש העיר

ואת המדיניות המאוד ברורה לנושא, הרכזים הולכים לאיבוד ומאוד,

מאוד קשה להם לקדם את מה שנדרש על פי חוק אז זה הזמן להגיד תודה

וכבוד להרצליה. אז ועדת נגישות בסך הכל מונה 3 אנשים יחד איתי יש

לנו מנהל פרויקטים מזכירה ויועץ נגישות עירוני חיצוני שאנחנו אמונים

בעצם על קידום הנגישות במרחב העירוני, ואנחנו נמצאים כמובן באחד

הועדות העירוניות בראשותה של מישל, החברה המורה והתומכת בכל

העשייה שלנו. במסגרת המחלקה הקמנו באמת את ועדת הנגישות שעליה

אני רוצה לספר לכם ולשתף אותכם בטיפה מהעבודה בתוכה. בעצם יצרנו

תשתית ארגונית מאוד מבוססת בעירייה, זה לא ועדה סטוטורית זה ועדת

רשות שבזמנו באמת עיריית הרצליה יונתן יסעור שהוביל את כל המהלך

"חבר" – הקלטה ותמלול

39 ב.ש.ג

הזה הקימו, הקמנו, ובעצם הועדה הזאת הפכה לאיזה שהוא חלק בלתי

נפרד מהארגון ואני יכולה לספר לכם שהרבה רשויות כולל תל אביב באים

ולומדים מאיתנו על הפעילות הזאת ובאמת מנסים לשכפל אותה. אני

לגמרי מחזקת אותך דרור על באמת על העבודה של יונתן יסעור שבאמת

הוביל פה את הנושא בשנים האחרונות. טוב זה ועדת הנגישות אני רוצה

שתראו שבאמת יושבים בה נציגים מכל האגפים העירוניים ומכל החברות

העירוניות, יש פה תפיסה רוחבית של באמת לשתף כי נגישות נוגעת בכולם

בכל היבט עירוני כמעט, אין כמעט תחום שאנחנו לא מעורבים בו בדרך זו

או אחרת כולל הפעילות של החברות העירוניות שלנו. הועדה בעצם

מתחללת את העבודות על פי תכנית עבודה שנתית ובהתאם גם את ...

בועדה יושבים נציגים מקצועיים כמו שדרור אמר עם האגפים והמחלקות

בעירייה וביחד אנחנו מייצרים שפה ארגונית, שמסייעת לקדם את

הפרויקטים ויוצרת בעצם שיח משותף בין ה... אני חייבת להגיד שהרמת

התנהגות של החברים בועדה מעוררת השראה ואנחנו מאפשרים לשיח

משותף שתורם לנגישות בעיר, ולאנשים עם מוגבלות. אנחנו מקפידים

באמת גם להעשיר את חברי הועדה, אנחנו מוציאים אותם לקורסים,

השתלמויות, ימי עיון כדי שיהפכו להיות מקצועיים יותר בתחום שלהם,

בתחום המקצועי שלהם עם ההקשר של הנגישות וזה באופן ישיר משפיע

על העבודה ועל איכות העבודה שלנו. אני רוצה להציג לכם כמה דוגמאות

לשיתופי פעולה שנוצרים בתוך הועדה, אחד מהם זה הנושא של הנגשה

פרטנית במוסד חינוך בעצם כל ילד, מורה או הורה עם מוגבלות זכאי

להנגשה פרטנית בהתאם לצרכים שלו, הנגשה פרטנית זה יכולה להיות

הנגשה פיזית, זה יכול להיות הנגשה חושית בהתאם באמת לצרכים שהם

ספציפית נגישים לעירייה. מה שחשוב לי להגיד שבעצם הבקשה מתקבלת

אצלנו בעירייה על ידי נציג אגף החינוך, בקשה פורמלית עם מסמכים ואת

הבקשה עצמה יועץ הנגישות העירוני יוצר שטח ומתרגם למסמך עבודה,

מה צריך לעשות בהתאם לתקנות, לאחר מכן מחלקת אחזקה או החכ"ל

"חבר" – הקלטה ותמלול

40 ב.ש.ג

מתרגמים את זה לכתב כמויות, למסמך עם עלויות, והביצוע יחד עם מנהל

ההנדסה כמובן קורה, יש מעקב שלנו בתוך הועדה. הועדה בעצם עוזרת

לפתור חסמים, עיכובים איזה שהם בעיות וקשיים שאנחנו יכולים לתת

עליהם דגש, ולתת עליהם מענה נקודתי. סתם בשנים האחרונות הנגשנו

מספר בתי ספר ביניהם אתם רואים בצד שמאל את רעות, על ידי הנגשה

פרטנית לילד שעשינו שם מעלית וכל מיני דברים נוספים שהוא היה צריך,

שז"ר שמואל הנגיד, וכמובן יוחנני, שזה עשינו בשנים האחרונות. דוגמא

נוספת לשיתוף פעולה בתוך הועדה, זה הנגשת אירועים, בעצם כל

האירועים תחת כיפת השמיים שיש להם רישיון עסק מחויבים לנגישות,

המעורבות של מחלקת הבטיחות והנגישות בועדה מביאה לשיח מאוד

מעשיר בין יוזמות של גורמים שלאו דווקא עוסקים באירועים באופן

קבוע. החברה לפיתוח התיירות שהנציגה שלה יושבת אצלנו בועדה מאוד

התחברה לנושא וכמובן שכל האירועים שדרושים ברישיון, הונגשו אבל

היא הפכה את זה למעבר והיא לקחה את היוזמות האלה צעד אחד קדימה

ופעם ראשונה בארץ פסטיבל היוגה שהעירייה מארחת כל שונה מונגש

לאנשים עם מוגבלות גם פיזית וגם אנשים עם לקויות שמיעה, זאת

אומרת שיש מדריכי יוגה שיתרגמו לשפת סימנים תוך כדי השיעור

במקביל למדריכת יוגה הראשית. כמובן שהאירועים הקטנים שהם לא

דרושים ברישיון עסק ובנגישות על פי החוק גם הפכו להיות נגישים יותר

ויותר מתוך ההבנה שאנחנו נותנים מענה נקודתי בתוך השכונות,

הקהילות עצמם לאנשים עצמם שמגיעים לאותם אירועים קטנים. אז זה

עוד פעם עולה מתוך שיח הפתוח שקיים בתוך הועדה. אנחנו בעצם בועדה

יושבים גם אנשים שאנחנו עושים איתם שיתופי פעולה להעלאת מודעות,

האירועים לציון יום הזכויות לאנשים עם מוגבלות, פברואר יוצא מן

הכלל, הנגשת אירועים קטנים בעיר, אני רוצה להראות לכם כמה

דוגמאות אחד מהם זה פרויקט מקסים שכבר רץ שנה של הנגשת סרטים

לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית אתם רואים בצד ימין בעצם מוקרנים

"חבר" – הקלטה ותמלול

41 ב.ש.ג

סרטים חדשים, סרטים שהם בקולנוע עכשיו לא סרטים ישנים ויש מישהי

שמנגישה קוגניטיבית לאנשים שמגיעים את התוכן לפני הסרט ואם צריך

גם במהלך הסרט יש איזה שהוא דיון אם יש דברים שלא ברורים, זה

התחיל כפיילוט וזה הפך להיות תכנית קבועה בסינמטק שלנו, תכנית

מדהימה ומרגשת ומגיעים אליה המון אנשים. המנכ"ל חנך איתנו את

המפגש הראשון וזה רץ כבר שנה. עשינו גם במהלך השנה אירועי שיא,

אירועים למשפחות מיוחדות בבריכת נורדאו מתוך מקום באמת לאפשר

לאותם משפחות שלא בהכרח רוצות להגיע לאירועים פתוחים של הקהל

רוצים להרגיש ככה פתוחים של הקהל רוצים להרגיש ככה משוחררים

מספיק שהילדים שלהם ירגישו בנוח, וזה היה אירוע מאוד, מאוד מרגש,

זה יוזמה שהתחילה השנה אני מאמינה שאנחנו נרוץ איתה גם במהלך

השנה הקרובה. יש לנו את פרויקט הדגל שלנו של הרמפות להנגשת עסקים

קטנים אני יכולה להגיד לכם שזה רץ ועסקים לא במרכז העיר פונים אלינו

וזה הפך להיות ממש נהדר, מקסים כי אנחנו רואים את המרפות בעיר,

זאת אומרת זה לא רק שעושים את הרמפות והם נעלמו, אנחנו פשוט

רואים אותם כל הזמן בשימוש שזה מבחינתנו ההישג הכי גדול.

דוברת: אני אוסיף במקרה הזה שהעבודה נעשתה על ידי תלמידי מפתן ארז, אני

חושב שהערך הוא יותר גבוה יותר.

קרן טלקר: שוב אני חייבת להגיד שברשויות אחרות באות ולומדות מאיתנו על היזם

הזה והם אמרו שהם רוצים להעתיק אותו מאיתנו וזה כבוד. ועדת

הנגישות זה פורום שאנחנו משקיעים בו תחזוקה, זאת אומרת הפורום

שלנו יוצא לסיורים לימודיים השנה היינו במייקרוסופט, כדי באמת

לראות מה זה נגישות ברמה אחרת, הרצליה טובה בנגישות אבל יש לנו

עוד מה ללמוד וזה משהו שככה מעורר חשיבה ואנשים ככה לוקחים

מעצמם דברים שהם יכולים ליישם בעבודה שלהם. מעבר לתקנות החוק

הועדה מקפידה לבחון את תנאי הנגישות החדשניים ויצירתיים הצגתי את

זה בהתחלה, יש לנו שיתוף פעולה חדש ומקסים עם בית ספר גליל ים

"חבר" – הקלטה ותמלול

42 ב.ש.ג

ואנחנו מנגישים יחד איתם את חורשת המאכל בפארק הרצליה. יש את

הפרויקט שאיה חמודה והיקרה מובילה שנים של לימודי שפת סימנים

בבתי ספר יסודיים בעיר, זה משהו שכבר רץ קבוע בכל שנת הלימודים

והשנה אנחננו בעזרת השם נקדם את הפרויקט של השאלת כיסאות

גלגלים ... אנחנו בתהליך אישור של הדבר הזה אבל בתקווה שהוא יצא

לפועל עוד השנה גם בפארק הרצליה וגם בבית העלמין החדש. לסיכום

היעדים לשנה הקרובה, מתוך חוברת העבודה אנחנו רוצים להמשיך

כמובן להנגיש את העיר, את המבנים את המרחב העירוני שלנו, אנחנו

רוצים להקים פורום חדש של נאמני נגישות, שבעצם מרחיב את המעגל

של ועדת הנגישות עושה שיח הרבה יותר נגיש בעירייה בקרב העובדים

לנושא של אנשים עם מוגבלות, אנחנו רוצים להטמיע מערכת נהלים בתוך

האגפים העירוניים כשירות נגיש וכמובן לחזק את הנושא של הדרכות

עובדים שבסופו של דבר יתנו שירות נגיש יותר לתושבים שלנו.

דרור בן עמי: אני רוצה רק להוסיף עוד ככה שתי מילים המון תודה קרן, ממש עבודה

ממלא השראה, אני חייב לומר שאני כתושב הרצליה ומשפחה עם צרכים

מיוחדים יהונתן יודע אנחנו גרים ברחוב אותה שכונה, אני גאה להיות

הרצלייני, ממש תודה רבה לראש העיר כל הזמן תומך ואין ספור

פרויקטים, קם החודש הזה מרכז חדש, באזור התעשייה ואני חושב

שבערך בעוד שנה שנתיים יקום עוד מרכז לילדים עם מוגבלויות לא

לילדים עם מוגבלויות לבוגרים עם מוגבלויות מרכז יום אז פשוט גאווה.

תודה רבה.

משה פדלון: קרן אני שמח שלפני 20 שנה נתתי את ברכת הדרך שלי את היית עובדת

שלי את זוכרת, נתתי את ברכת הדרך שאת תתעסקי בנגישות ואני שמח

שהבאת את העיר הזו להישגים מדהימים ועל כך תודה רבה.

היטל השבחה בפרויקט של פינוי בינוי

עו"ד אילנה בראף: ערב טוב לכולם אנחנו בנושא היטל השבחה נושא חדש במועצת העיר

בדרך כלל זה בועדות מקומיות, יש לנו חוק חדש במסגרת חוק ההסדרים

"חבר" – הקלטה ותמלול

43 ב.ש.ג

שאושר לפני כמה חודשים עודכן סעיף 3 א' לחוק התכנון, לתוספת

השלישית לחוק התכנון והבניה בכל מה שקשור להיטל השבחה, בתכניות

פינוי בינוי. לפני התיקון היטל השבחה היה באופן אוטומטי %50 אבל

למועצת העירייה היתה סמכות להמליץ על מתן פטור חלקי של %25 היטל

השבחה כלומר מחצית מהיטל ההשבחה או פטור מלא ,0 לתשלום היטל

השבחה והדבר היה טעון אישור של שר הפנים ושר הבינוי והשיכון. ממועד

כניסתו של החוק החדש לתוקף, החוק השתנה, ובאופן אוטומטי היטל

ההשבחה שמוטל על תכניות פינוי בינוי הוא %25 מההשבחה, זאת אומרת

%50 היטל השבחה כי היטל השבחה הוא %50 מההשבחה אבל למועצת

העיר אני מדגישה למועצת העיר יש סמכות לקבל החלטות אחרות,

החלטה חייבת להתקבל עד 1/5/2022 ולכן התכנסנו כאן. מה מועצת

העירייה יכולה להחליט? היא יכולה מוסמכת לחלק את העיר לאזורים

שונים שכל אזור צריך להיות לא פחות מ – 30 דונם, לקבל החלטה לגבי

כל אזור ואזור מהו שיעור היטל ההשבחה שהיא רוצה להחיל עליו. האם

הוא %50 היטל המלא, %25 זה בעצם %50 מההיטל או פטור מלא לשם

כך היא צריכה להתחשב במספר קרטריונים שנקבעו בחוק, הקרטריונים

הם כמובן שיקולים שנוגעים לערכי הקרקע, צפיפות יחידות דיור קיימות

והצפויה, צורכי הפיתוח באותו אזור וכן שיקולים נוספים כפי שיפורטו.

הרשות בעירייה הרשות להתחדשות עירונית בראשותה של אדריכלית

סיגל דיאמנט ביחד כמובן עם מוניקה ועם הצוות השמאים, עשו בחינה על

מנת להמליץ בפני מועצת העירייה מהו המתווה הנכון לדעתם, אז נמצאים

איתנו גם אהרון בוץ שהוא שמאי מטעם הועדה המקומית שהתמנה

והתבקש לעשות את הבחינה של ערכי קרקע, צפיפות וכדומה, וגם הנושא

הפרוגרמתי כמובן משמעותי כלומר מה הם צרכי הפיתוח הנוספים

שנדרשים על מנת לתמוך בפינוי בינוי, והמלצות מונחות בפניכם, ופתוחות

כמובן לדיון.

יונתן יעקובוביץ: למה זה מונח בפנינו ולא בועדה לתכנון ובניה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

44 ב.ש.ג

עו"ד אילנה בראף: משום שזה מה שקובע החוק. קודם כל זה תיקון לחוק זה חדש. אני

אסביר זה גם כן וגם לא, התיקון הוא חדש, אבל גם בעבר גם לפני התיקון

היתה סמכות למועצה כמו שאמרתי להמליץ בפני השרים כלומר גם אז

זה היה בסמכות מועצת העיר.

יונתן יעקבובויץ: עכשיו זה חובה של מועצת העיר להתעסק עם זה?

עו"ד אילנה בראף: לא, לא חובה של מועצת העיר כמו שאמרתי, אם זה הנהלת העירייה

רוצה אני חוזרת ומדגישה יש ברירת מחדל אם לא מתקבלת שום החלטה

אז ברירת המחדל הוא %,25 אבל מועצת העירייה רשאית להחליט אחרת

עכשיו זה מובא לדיון כדי לקבל החלטה.

מאיה כץ: אני מבקשת קצת הסבר יותר רחב ומפורט אני לא או שפספסתי את זה

בסדר היום או שלא עקבתי אחרי זה, זה נושא מורכב מידי, בשביל רק

לשאול אם יש שאלות אני אשמח ממש להסבר מלא ואפילו ארוך ומנומק.

עו"ד אילנה בראף: מבחינת המסגרת המשפטית אני חושבת שהייתי ברורה אם משהו לא

ברור.

מאיה כץ: המסגרת המשפטית ברורה.

עו"ד אילנה בראף: אז עכשיו אנחנו נעבור לבחינה קודם כל המקצועית השמאית של אהרון

בוץ הוא נמצא פה איתנו והוא יכול להסביר את הדברים.

אהרון בוץ: אנחנו עשינו עבודה משותפת עם המנהלת להתחדשות עירונית שהתוצאה

שרצינו להבין זה האם יזמים יגיעו לעיר לבנות בה אם אנחנו נגבה היטל

השבחה %,50 %25 או שאנחנו נאלץ לתת להם פטור כדי שהם יבואו

לבנות אצלנו. מה שעשינו לקחנו את כל שכבות העיר בדקנו את השווי

ובסופו של דבר הגענו למסקנה ויחד עם המנהלת שאנחנו נבחן את נווה

ישראל, את מתחם בילו ואת יד התשעה. הרעיון היה לקחת מתחמים

שכבר עברו את המבחן של בוא נאשר תכנית ואפילו באחד מהם כבר

התחילה הבניה, זאת אומרת היתה כאן ישימות תכנונית והיתה כאן גם

ישימות כלכלית. דבר נוסף שעשינו לא בדקנו את הפרויקטים עצמם

כפרויקטים, אלא רק את הבסיס התכנוני הסטוטורי שלהם אבל הלבשנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

45 ב.ש.ג

עליהם את ערכי השווי ועלויות שנכונים להיום והלבשנו עליהם את

המכפילים שאנחנו דנים בהם היום שזה מכפיל 3 שהוא מכפיל גבוה יותר,

בסופו של דבר הגענו למסקנה שבמרכז העיר זאת אומרת שזה בעצם כל

שכונות העיר חוץ מיד התשעה שנדבר עליה בנפרד, אנחנו מדברים על זה

שהרווחיות היא מספקת גם אם תגבו %50 היטל השבחה זאת אומרת

הרווחיות היא היום %23 אנחנו פשוט נמצאים בתקופה של קפיצת

מחירים כולם קוראים עיתונים, ואנחנו יכולים לגבות %,50 ביד התשעה

עשינו בדיקה נפרדת, ביד התשעה אין לנו תכנית אז המנהלת הגדירה לי

מתחם של בניה רוויה לא של רביעיות פה אני אפתח סוגריים ואני אגיד

שהרביעיות סיפור אחר לגמרי, ובדקנו כמה יכולה להיות הרווחיות והגענו

לזה שזה .18.6 למה אני כל כך מדגיש את העניין הזה? כי אם אתם

שואלים אותי מבחינה מקצועית כדי שנוכל להביא אליי יזמים אז כדאי

שנדבר על פרויקטים שמרוויחים לפחות %,19 אבל ביד התשעה לדעתי

היא ממוקמת במיקום מעולה ואנחנו מהר מאוד נעבור את ה – %,19

אנחנו רואים גם התעניינות מאוד גדולה של יזמים שם, היא פשוט

ממוקמת על ציר תנועה ראשי, קרוב לתחנת רכבת יש לה פוטנציאל אדיר,

אני חושב שלפחות מהבחינה השמאית יד התשעה היא ככל שכונות העיר

היא לא שונה מהם בעניין הזה, לעניין פינוי בינוי ואני חושב שאין שום

בעיה גם ביד התשעה, מבחינתי להמליץ לכם לגבות %.50 אז לסיכום

כשמאי מקרקעין ולא משום אספקט תכנוני או משפטי אני ממליץ

למועצת העיר לגבות %50 בכל רחבי העיר הרצליה, היטל השבחה.

מאיה כץ: שזה המקסימום?

אהרון בוץ: שזה המקסימום, וזה מה שאנחנו גובים היום.

עו"ד אילנה בראף: או 50 או 25 או .0

אורן אוריאלי: %50 ממה משווי הקרקע?

עופר לוי: אני בכלל מציע ומאיה אמרה משהו זה נושא גדול אתה אמרת שזה עד

מאי, יכול להיות שהוא ידבר עכשיו יכול להיות שישאלו שאלות ויכול

"חבר" – הקלטה ותמלול

46 ב.ש.ג

להיות שיתן לנו עוד זמן ללמוד את זה יותר. אחד כמו איתי שלא יודע,

נמצה את הדיון אני חושב שכדאי אני אומר גם לראש העיר לקבל החלטה

בחודש הבא.

עו"ד אילנה בראף: אני אסביר מה שאני יכולה להסביר היטל השבחה,

מאיה כץ: תודו גם אתם שלא נכנסתם לעומק ופתאום הנושא הזה זה משהו חדש.

איל פביאן: אני יש לי הצעה לסדר. אני אתן להסביר אבל אולי לא יצטכו להסביר,

אדוני ראש העריייה ויו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה בין שאר תאריו,

עכשיו תראו הנושא הזה הוא נושא מורכב, חשוב ואחראי אנחנו הפצנו

עכשיו לשיתוף ציבור בשבועות האחרונים מסמך על כלכלה של התחדשות

עירונית, אני מבין שזה צריך לחזור לועדה לתכנון ובניה, אין לי התנגדות

שתסבירו עכישו מה שאתם רוצים אני חושב כמו שנאמר פה ואני כן

קראתי אני לא מסוגל להחליט הערב למרות שקראתי אני מציע שתציגו

את הנושא תתנו שהות שבועיים הקרובים לפנות אליכם ולשאול שאלות

ולברר דברים ואז נצביע בהמשך.

משה פדלון: האם אני מוגבל בזמן?

עו"ד אילנה בראף: המועד האחרון שבו ניתן לקבל החלטה זה 1/5/2022

משה פדלון: הייתי מבקש שהאדון המקצועי יתן את הסקירה עד הסוף ובעוד שבועיים

נקבל החלטה.

עו"ד ענת בהרב: אנחנו יכולים לעשות ישיבה שלא מן המניין אנחנו חייבים לעשות אותה עד

מאי.

משה פדלון: תנו לצוות המומחים להסביר.

יוסי קוממי: הוא הסביר הוא אמר את הכל. יש לי רק שאלה אחת, האם אפשר פשוט

לגבי היטל השבחה הלו כל פרויקט הוא אחר, ולא בכולם יש אותה

רווחיות במרכז העיר יש רווח אחר, בפריפריה של העיר יש רווח אחר למה

שלא נאשר שכל פרויקט לגופו של עניין, ואז להחליט, למשל בשביב יש שם

עושים מן גנים שם שישלשו את המחיר של בתים שנמצאים במרכז העיר,

למה הם קרובים לרכבת, הם קרובים, הם במקום המיקום שלהם הוא

"חבר" – הקלטה ותמלול

47 ב.ש.ג

מיקום נהדר ואז במקום כזה אני חושב שיש מספיק רווח לקבלנים.

עופר לוי: זה מה שהוא אמר.

מאיה כץ: אני רוצה להגיד ואני כן הקשבתי למה שאתה אמרת, בסוף ההמלצה היא

... יכסה את עצמו ישלים את עצמו, יזמים ירוויחו בואו כרגע נקבל

החלטה על המקסימום של היטל ההשבחה, ולפי כל התחזיות שניבנו

וכולם יכולים לעמוד בזה, אם זה ההחלטה אני רוצה להגיד אני בעד.

עו"ד אילנה בראף: אני רוצה להוסיף, אני רוצה לענות.

מאיה כץ: רק הייתי מתקנת לא 5 שנים, 3 שנים.

עו"ד אילנה בראף: לא, לא זה הוראות החוק. אני רוצה רגע להסביר קודם כל נשאלתי

וחשוב להסביר כי אם חברי מועצה מתבקשים להצביע על היטל השבחה

הם צריכים להבין מה זה היטל השבחה אז רק באמת בשתי מילים, היטל

השבחה זה מס חובה שהועדות המקומיות חייבות לגבות, החבות מוטלת

על פי חוק על הבעלים אני לא מדברת על הסכמים חוזיים, בהסכמים

חוזיים אנחנו כולנו יודעים שבהסכמי פינוי בינוי יזמים לוקחים את כל

החבויות האלה שקשורות להיטל השבחה. אבל על פי החוק, אני שוב

מדגישה על פי החוק החבות חלה על הבעלים במועד אישורה של התכנית

המשביחה. כולנו מודעים לכך וגם השמאי לוקח את זה בחשבון כי אנחנו

חיים בתוך מציאות מאוד ברורה שבה היזמים נכון להיום בכל

הפרויקטים גם תמ"א 38 אבל גם פינוי בינוי כחלק מההתחייבויות שלהם

כלפי הדיירים לוקחים על עצמם את כל החבות לתשלום היטל השבחה

בסדר. אני חוזרת להוראות החוק מס חובה, תשלום חובה, מה זה היטל

השבחה? זה מס שהועדה המקומית חייבת לגבות כמו שאמרתי ששיעורו

הרגיל על פי החוק כמו שאמרתי הוא %50 מן ההשבחה, מה זו ההשבחה?

שימו לב זה לא מס שבח, השבחה זה עליית שווי מקרקעין שנובעת

כתוצאה מאישורה של תכנית כלומר אם יש לי תכנית שמאפשרת היום

נכון לעכשיו 3 בניינים שכל אחד מהם הוא עם 12 יחידות דיור ועכשיו אני

מאשרת תכנית שמכפילה או משלשת את כמות יחידות הדיור וגם שטחים

"חבר" – הקלטה ותמלול

48 ב.ש.ג

וגם שטחים מסחריים, וגם מטילה כל מיני הוצאות ומטלות ציבוריות

במסגרת התכנית, בסופו של דבר מדובר בתכנית משביחה, שמאי

מקרקעין למשל בוץ מעריך את ערך הקרקע על פי הייעוד הקודם, על פי

התכנית התקפה נכון לעכשיו, מעריך את ערך הקרקע על פי הייעוד החדש

ההשבחה זה ההשבחה %50 ממנה על פי חוק היא היטל ההשבחה כמו

שאמרתי היום החוק השתנה וברירת המחדל תהיה %,25 זה הסבר ממש

בשתי מילים מה זה היטל השבחה. עוד משפט אחד חשוב בקשר להערה

של מאיה וחשוב להדגיש את זה, המחוקק בתיקון האחרון לחוק התכנון

והבניה שאנחנו עכשיו בעניינו דנים בו ביקש ליצור יציבות, אחת הבעיות

שיש ליזמים שהם הרבה פעמים התחילו פרויקט ולא ידעו מה העמדה של

הרשות המקומית האם היא הולכת לגבות %,50 %,25 %0 ואפילו אם

הרשות תחליט על פטור כזה או אחר בכלל לא ניתן היה לדעת מה בסוף

השרים יחליטו כי ההחלטה שלהם היתה אמורה להיות סופית, בסוף

הוחלט שככה: מועצת העירייה כמו שאמרתי עד 1/5/2022 צריכה

להחליט האם היא רוצה לגבות בצורה אחרת היטל השבחה, ההחלטה

שלה תישאר בתוקף במהלך 5 שנים נקודה לא פחות מזה, אחר כך אפשר

לקבל החלטה אחרת וההחלטה הזו תחול על כל תכנית שתוגש החל מיום

החלטת המועצה ועד חלוף 5 שנים מ – ,1/5/2022 כלומר עד 1/5/2027 לא

משנה מתי יעשה המימוש של הזכויות, כלומר גם אם מימוש הזכויות

יעשה עוד 15 שנה היטל השבחה לגבי תכנית שהוגשה בפרק הזמן הזה

שאמרתי יהיה קבוע על מנת ליצור וודאות ברורה ומוחלטת ליזמים. זה

גם תשובה למה שאתה הצעת המועצה לא יכולה להחליט שתלוי

בפרויקט, היא יכולה להחליט שבאזור מסוים שהשטח שלו לא פחות מ –

30 דונם היטל השבחה יהיה אחר אבל היא לא יכולה להחליט לפי

פרויקטים, או לפי מה שיהיה או מה שיקרה. בקשר לנושאים השמאיים

אני מניחה שבוץ ירצה להשיב כיוון שזה בדיוק הבדיקה שהוא עשה, הוא

לקח למעשה את שכונת יד התשעה, לכן הוא אומר כל שאר האזורים בעיר

"חבר" – הקלטה ותמלול

49 ב.ש.ג

הם בטוח רווחיים יותר מזה.

איל פביאן: יש לי שאלה אלייך קצרה הפרמטר היחיד זה חלוקה גיאוגרפית של העיר

לפי שכונות?

עו"ד אילנה בראף: לא לפי שכונות.

איל פביאן: אני שואל טכנית האם מועצת העיר יכולה לקבל החלטה שיש בסעיפים

שלא כל העיר זה אותו דבר אבל ההבדלים הם לאו דווקא על בסיס

השכונה אלא על בסיס פרמטרים ברורים עם וודאות היזם. היזם ידע

בדיוק מראש.

עו"ד אילנה בראף: לא, אני אומרת לך לא.

איל פביאן: רק על בסיס אזורים גיאוגרפיים? רק אזורים זה מה שהחוק קובע?

עו"ד אילנה בראף: כן, כן אני עונה לכך כן, כן.

יוסי קוממי: למעשה שמקבלים השבחה העירייה מקבלת השבחה בסופו של דבר

שיודעים מה גודל הפרויקט, כמה קומות ומה יהיו שוות הדירות לאחר

שהשביחו את הקרקע למגדלים האלה או לכל פרויקט?

עו"ד אילנה בראף: כן, חישוב השבחה עושים לפי התכנית.

יוסי קוממי: ואז משאירים רווח קבלני אני מבין, לוקחים בחשבון שהרווח הקבלני

שלהם זה בין 18 ל – 20 אחוז?

עו"ד אילנה בראף: לא, לא, היטל השבחה כפי שהסברתי הוא לא נגזרת מהרווח של היזם

לפחות אלא אם כן תהיינה תקנות חדשות, ההיטל השבחה נקבע לפי

עליית שווי המקרקעין בהתאם לתכניתה חדשה אלא אם כן יקבע משהו

אחר, זה היטל ההשבחה. מה שבוץ עשה, מה שהארון בוץ עשה השמאי

הוא אמר אוקיי אני רוצה לבדוק האם, בלי קשר להיטל השבחה, אם

ותיכף אני אסביר אני רוצה לבדוק האם בהנחה שאנחנו מדברים על

המכפילים ועל תוספות שטחים שאנחנו יודעים ועל המטלות הציבוריות

שאנחנו נוהגים לעשות על פי הקרטריונים הנהוגים כרגע ואני לוקח

בחשבון את ההוצאות שיש ליזם גם בבניית הפרויקט ובמימון הדיירים

וכל ההוצאות הרלבנטיות ובהנחה שהוא משלם היטל השבחה מלא, %50

"חבר" – הקלטה ותמלול

50 ב.ש.ג

זה המקסימום שאפשר לגבות היטל השבחה, האם עדיין הפרויקט יהיה

רווחי ליזם כי אם הוא לא יהיה רווחי ליזם אז לא יהיו פרויקטים של פינוי

בינוי בעיר.

יוסי קוממי: לכן אני שואל כמה הרווחיות, כמה אתם לוקחים בחשבון שיש שצריכה

להיות רווחיות?

עופר לוי: הוא אמר בין ,18 .19

אהרון בוץ: 19 ויש לנו יותר.

מאיה כץ: בסוף היטלי השבחה זה כסף שנכנס להיטלי הפיתוח זה כסף שאנחנו

רואים אותו בסעיף התקציב, אם אנחנו שמים פה את השמאי שבעצם

מעיד שיש לנו לא רק רזרבות בתוך אחוזי התקציב אלא יותר מזה אני

חושבת שאנחנו יכולים בשקט ובוודאות לבקש %50 את המקסימום זה

בסוף העתיד של כל תשתיות הפיתוח, ותקציב התב"רים למי שככה לא

התחדד.

עו"ד אילנה בראף: לפני זה אני רוצה להוסיף עוד משהו חשוב.

עופר לוי: אני חושב שהביקוש עף בהרצליה.

עו"ד אילנה בראף: אני רוצה להוסיף משהו חשוב זה נמצא אצלכם בחומר שחולק, הבחינה

שנעשתה על ידי המנהלת היא לא רק שמאית וצפיפויות וזה בחינה מאוד

חשובה, נעשתה גם בחינה פרוגרמתית יש לכם את חוות הדעת, כלומר

נקודת המוצא היא שבכל המקומות שיהיה פינוי בינוי יהיה צורך להוסיף

מבנים ציבוריים זאת אומרת אנחנו לא נמצאים במצב שאין לנו צריכים

כאלה, עכשיו כמובן מבנים ציבוריים או שצ"פים או כל מה שכרוך בכך

אבל בעיקר בתי ספר, שזה ההוצאה הגדולה הם נחוצים והם נדרשים,

כלומר ה - היטלי השבחה נדרשים על מנת לממן את הדברים האלה זה גם

בחינה שנעשתה.

איתי צור: שאלה רק לוודא שאני לא מפספס משהו, לא קשור לפינוי בינוי עכשיו

החלטנו לצורך העניין לקחת שביל ולהפוך אותו לכביש ולא יודע לפתח

שכונה קיימת או אזור קיים זה עכשיו מכיל היטלי השבחה בגלל

"חבר" – הקלטה ותמלול

51 ב.ש.ג

שהשבחתי את השווי כי עשיתי שם כביש? זה קשור לזה או שזה משהו

אחר לגמרי.

עו"ד אילנה בראף: זה לא קשור לפרויקטים של פינוי בינוי, בעיקרון היטל השבחה מוטל

כמו שאמרתי על עליית שווי מקרקעין, אם יש תכנית שחלה על המקרקעין

ושגרמה להשבחה שלהם.

איתי צור: עכשיו אני שואל אני עכשיו מפתח כביש חדש, זה משפיע על זה?

עו"ד אילנה בראף: לא פיתוח, תב"ע אישרתי תב"ע שמגדילה את הכביש אז קודם כל ברגע

שהגדלתי.

איתי צור: קודם כל זה מופרד מהפיתוח זה מה שרציתי לוודא.

אהוד לזר: זה סוג של היטל אחר.

עו"ד אילנה בראף: יש היטלי פיתוח זה משהו אחר לגמרי.

משה פדלון: חברים אני חושב שמיצינו.

אהוד לזר: יש ישיבת מועצה אחת אבל אתה לא יכול להגיע האחרון עם זה,

עופר לוי: אני לא נכנסתי לחומר הזה לפני, מאיה אמרה את זה לפני אני לא נכנסתי

לחומר הספציפי הזה אני רוצה עוד הסבר. הסבירו לי בסדר ירון אני רוצה

להיות יסודי יותר.

משה פדלון: אנחנו עוברים להצבעה.

איל פביאן: זה נושא כבד משקל, זה נושא כבד משקל, זה נושא ל – 5 שנים זה החלטה

גדולה למה אנחנו צריכים להצביע עכשיו, למה להצביע עכשיו מה דחוף

להיום.

ירון עולמי: זה על הסדר היום.

איל פביאן: למה אתה מתווכח אני רוצה שהות לשאול שאלות ריבונו של עולם מה

דחוף לך להצביע. זה נושא כבד משקל על כל העיר הרצליה ל – 5 שנים.

אני לא רוצה לשאול עכשיו שאלות אני לא רוצה להצביע אני לא מבין מה

דחוף להצביע.

משה פדלון: נצביע פעם הבאה, תודה רבה לחברים.

עו"ד ענת בהרב: תשימו לב הצעת החלטה נמצאת בדברי הרקע.

"חבר" – הקלטה ותמלול

52 ב.ש.ג

איל פביאן: בסדר גמור רוצים שהות לשאול שאלות. תודה רבה לכם.

אישור תב"רים 2021

ג'ו ניסימוב: לאשר עדכון תקציב פיתוח 2021 של תב"ר מעבר לתכנית פיתוח 2021 יש

לכם את זה מול העיניים, מדובר ב –228,668 מי בעד? פה אחד.

אישור תב"רים 2022

ג'ו ניסימוב: לאשר עדכון תקציב פיתוח 2022 של שני תב"רים מעבר לתכנית הפיתוח

השנתנית בסכום של 787,600 ₪ ממקורות המימון שיש לכם אותם מול

העיניים מי בעד? פה אחד. תודה רבה.

הצעת שינויים (העברות מסעיף לסעיף) ותוספות (מילואים) שינויים

רוני חדד: אין שינוי במסגרת התקציב, התקציב מאוזן, התקציב בר ביצוע.

ג'ו ניסימוב: הצבעה? פה אחד.

פתיחת חשבונות בנק ע"ש עיריית הרצליה, גביית קנסות והשקעות בע"מ

ג'ו ניסימוב: משרד עו"ד פרנקל את קורן זכה במכרז למתן שירותים משפטיים לגביית

כנסות עירוניים ומנהליים. לצורך הפקדת כספי התקבולים נדרש להקים

שני חשבונות ייעודיים וקוד מוטב בבנק הדואר. המועצה תתבקש לאשר

פתיחת שני חשבונות בנק על שם עיריית הרצליה, גביית קנסות – עו"ד

פרנקל את קורן ופתיחת קוד מוטב בבנק הדואר, ולסמיך את מורשי

החתימה לחתום על כל המסמכים הנדרשים והכל בהתאם לנוסח

ולתנאים המקובלים בבנק וכפי שיסוכמו עימו. מי בעד? פה אחד תודה

רבה.

ועדת תרומות

ג'ו ניסימוב: לידיעת המועצה מובאת המלצת ועדת תרומות מיום 1.2.22 הפרוטוקול

מולכם.

ירון עולמי: איפה מולנו ה – 25 אלף ₪ לטובת שבוע המעשים הטובים, נכון? תודה

ג'ו ניסימוב: כן. יש לנו 10 חברים צריך לקרוא חבר נוסף. מי בעד?

מלגות

ג'ו ניסימוב: מפעל המלגות העירוני- הצעה לשינוי אופן חישוב הכנסת הסטודנט

"חבר" – הקלטה ותמלול

53 ב.ש.ג

המועצה תתבקש לאשר שינוי אופן חישוב הכנסת הסטודנט במסמך קריטריונים של מפעל

המלגות העירוני. מצ"ב: הצעתה של יו"ר וועדת המלגות לחברי הוועדה

לבצע את השינוי המוצע. פרוטוקול ועדת המלגות תשפ"ב עם נספח לנוסח

התיקון המאושר על ידי חברי הוועדה. מסמך קריטריונים כפי שנקבע לפני

השינוי המוצע. מסמך קרטריונים לאחר השינוי המוצע.

איה פרישקולניק: אני אגיד לך מה השינוי עד היום סטודנט עד גיל 26 לקחו את ההכנסה

של ההורים שלו גם, ועכשיו שינינו כי הרבה סטודנטים אמרו שבגיל

,21 22

הם היו יוצאים מההורים ולא צריכים לשקלל את ההכנסה של ההורים כי הוא לבד, אז הוא

מבקש או.

איל פביאן: הבנתי את זה קראתי את זה. הכל בסדר.

ג'ו ניסימוב: מי בעד חבריה, פה לא צריך קוורום.

ירון עולמי: כאן המקום להגיד שאיה עושה עבודה מדהימה בעניין המלגות וכל הכבוד.

ועדת תרומות

ג'ו ניסימוב: לידיעת המועצה מובאת המלצת ועדת תרומות מיום 1.2.22 הפרוטוקול

מולכם. לא הצבענו.

הסכם בין עירייה הרצליה לבין המרכז הווטרינרי בנוף ים

גו' ניסימוב: יש לכם חוות דעת משפטית מול העיניים, הסכם על כל נספחיו.

עו"ד ענת בהרב: אני רק מפנה את תשומת הלב לחומר שנשלח אליכם לבתים היתה טעות

במועד תחילת השכירות זה תוקן פה. מועד תחילת השכירות הוא

.1/11/21

יריב פישר: אני רוצה לשאול שאלה קודם כל אני רוצה להגיד שאני ... מטופלת שם

במקום הזה, הכלבה כאילו אצלכם כאילו הולכים להצביע על משהו אבל

זה מבחינת בן אדם זה עולם ומלואו ואני רוצה להבין למה התקופות

האלה כאלה קצרות זה גורם לעסק ואני מכיר את הסיפור מבפנים להיפרד

משותפים, זה גורם לעסק שלא יהיה לו אופק כלכלי שימו לב המכרז קפץ

"חבר" – הקלטה ותמלול

54 ב.ש.ג

מבחינת העסק מ – 80 אלף ₪ ל – 120 אלף ₪, 125 ללא שום סיבה תכלס

הוא פשוט היה בלחץ תשמרו את המקום כי מה קורה אתה בונה מקום

אתה רוצה שיהיה לך את הרי ריפט שטיין, ריפט שטיין של מקום שהוא

ווטרינר זה המקום שלו זה העיסוק שלו הוא לא יכול להפסיד את זה,

עכשיו גרם לו לעסק להיות ככה חנוק עם קולר כי השכירות שלו קפצה מ

– 80 אלף ₪ ל – 120 אלף ₪, בשנה.

עו"ד ענת בהרב: זה היה המרכז.

יריב פישר: אז אני שואל למה אי אפשר לעשות מכרזים יותר ארוכים.

עו"ד ענת בהרב: המכרז הוא לתקופה של שנתיים וחצי ויש פה עוד הארכה של 3 שנים.

יריב פישר: אתה יכול לבנות עסק בשנתיים וחצי?

ירון עולמי: היא אומרת לך יש לך 5.5 יש לך 3 שנים אופציה.

יריב פישר: לא יש לך שנתיים וחצי, אתה יכול לבנות עסק ב – 5 שנים. אין דרך בעולם

לבנות עסק ב – 5 שנים.

עו"ד ענת בהרב: זה היה המכרז הוא פורסם...

יונתן יעקוקוביץ: בתקופה שאני הייתי משלמים הכל, היה סכסוך,

עו"ד קרין שדה: א' זה מקרה חריג שהתקופה היא 5 שנים בדרך כלל זה 5 + 3 בגלל

שההסכם מול רמ"י עתיד להסתיים בסוף 23 התקופה הקצובה במקרה

הזה זה 5 שנים מקסימום בדרך כלל זה 5 + .3 עכשיו לשאלתך יריב דמי

שכירות עלו כי עברו 8 שנים מהמכרז הקודם ויש חוות דעת שמאית כל

המכרזים יוצאים לפי חוות דעת שמאית. שמאי קבע ואנחנו אפילו לקחנו

את הסכום הנמוך של הקיים.

יריב פישר: הוא משלם 120 השמאות היתה על 80 ומשהו.

עו"ד קרין שדה: כל 8 שנים מתפרסם מכרז חדש, הסכום מן הסתם זה 8 שנים.

יריב פישר: השאלה קרין, האם אפשר לעשות פה את הארכה של 5 +_ 3 או שיש משהו

חוקי טכני.

"חבר" – הקלטה ותמלול

55 ב.ש.ג

עו"ד קרין שדה: במקרה הספציפי הזה ההסכם, אנחנו עומדים בפני החלטה של העירייה

מול רמ"י הסכם ה - תקופת חכירה עתידה להסתיים ב - 12/2–23 ועכשיו

הכל תלוי מה יהיה.

אהוד לזר: זאת אומרת אנחנו נמצאים בשיח מול רמ"י כדי להאריך את הסכם

החכירה.

יונתן יעקובוביץ: אפשר להתנות את התקופה של 5 + 3 בהנחה שיש 5 זה מאושר אני מבין

שזה עובר האם אפשר לעשות התניה.

עו"ד ענת בהרב: כרגע זה המכרז.

יריב פישר: הוא לא יכול להשקיע, לפי החוזה הזה הוא לא יכול להשקיע כלום כי אולי

יהיה משהו.

ירון עולמי: הוא ידע את זה שהוא ניגש למכרז יריב.

יונתן יעקובוביץ: אפשר לקבל תשובה לשאלה שלי בבקשה האם יש אפשרות במסגרת

המכרז לעשות איזה שהיא התניה או אופציה שבמידה והדיונים עם רמ"י

יסתיימו כך וכך, וכך ינתן,

עו"ד קרין שדה: עניתי לך שלא ניתן כי אי אפשר לשנות את תנאי המכרז, התנאים של

המכרז נקבעים בעת הפרסום, ופורסם מלכתחילה ל – 5.5 שנים בגלל

הארכה של רמ"י מה שנית8ן ויהיה ככל שתוארך תקופת החכירה מול

רמ"י נצא למכרז חדש בעזרת השם ל – 8 שנים.

עו"ד ענת בהרב: מי בעד?

יריב פישר: אני נמנע.

רינה זאבי: צריך רוב של .11

איתי צור: אפשר לקבל הסבר למה צריך 11 במקרה הזה?

עו"ד ענת בהרב: זה צריך להיות ברוב חבריה. הסכם מקרקעין המועצה צריכה לקבל ברוב

חבריה ורוב חבריה זה .11 יש 11 מי בעד? פה אחד.

איחוד וחלוקה בהסכמה - תוכנית הר/מק/2477 מבא"ת 504-0776153

גליל ים, מתחם הכוכבים חלקות ,212 ,203 178-179

ג'ו ניסימוב: יש לכם למעשה חוות דעת משפטית.

"חבר" – הקלטה ותמלול

56 ב.ש.ג

עו"ד ענת בהרב: למעשה זה תכנית איחוד וחלוקה שהובאה כבר לאישורכם ואושרה על

ידכם, בתכנית א יחוד וחלוקה נערכת גם עסקה כי לכאורה שאנחנו עושים

אותה בהסכמה אז לכאורה אנחנו מסכימים להעביר קרקע ולכן מועצת

העיר צריכה לקבל החלטה. זה אושר כבר במועצת העיר אבל הועדה

המחוזית שינתה הרכב של השטח שהיה לצורכי ציבור, לא השתנה סך כל

השטחים אבל חלק מהשטח עבר ולכן זה מובא שנית לאישורכם.

ג'ו ניסימוב: פה אחד.

מינויים

ג'ו ניסימוב: המועצה תתבקש לאשר הרכב המועצה הדתית כלהלן:

)1 פרופ' דפנה בניהו - החופש לבחור, דרך החינוך דרך חדשה

)2 גב' טובה רפאל – קהילה, צעירים וסביבה נטו

)3 גב' גלילה יבין – יש עתיד

)4 מר מרדכי קדוש – ש"ס

)5 מר ציון דנוך – גשר

)6 מר וורן גרין – מר"צ

)7 מר שאול נחום – חזון וניסיון

)8 מר צורי ז'אן – הליכוד

)9 עו"ד דן פנחס - הבית היהודי

איל פביאן: למה אנחנו מצביעים על זה הערב שוב? הצבענו על זה. יריב ביקשת שינוי?

יריב פישר: כן במקום גלילה ...

דנה אורן-ינאי: מה המשמעות היה פה איזה שהוא שיח בין חברי המועצה לגבי המשמעות

שהשר צריך לאשר נציג שלו זה בנוסף איך זה עובד?

משה פדלון: יש לנו ויכוח עם השר, השר רוצה לשים את האנשים שלו.

יוסי קוממי: אני אסביר לך השר היה צריך למנות 3 מטעמו, ואז הוא חילק את זה

במפלגות הדתיות נתן לאגודה, לגשר סליחה, לש"ס ונתן נציג אחד.

דנה אורן-ינאי: בגלל זה אנחנו צריכים כל 3 מנדטים נציג?

יוסי קוממי: שניים, כל שניים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

57 ב.ש.ג

דנה אורן-ינאי: שניים או שלושה ואז השר נתן להם נציג?

ג'ו ניסימוב: מי בעד? פה אחד. מינוייה של לימור קריספין כחברה בדירקטוריון החברה

למרכזים קהילתיים – הרצליה בע"מ במקום עו"ד גלי עציון. מי בעד? פה

אחד תודה רבה.

המלצות הועדה להעסקה נוספת

ג'ו ניסימוב: יש המלצה של הועדה להעסקה נוספת אישור לשנה מי בעד?

מאיה כץ: יש לי רק שאלה או אמירה להגיד את המינוי הזה אני מכירה את הועדה

הייתי יו"ר שלה בעבר, אני לא מכירה את העובדת וזה גם לא רלבנטי אבל

אני חושבת שאם היא צריכה לנסוע עד לחריש בשביל לעבוד בשעות הבוקר

יכול להיות שאולי אפשר לראות אם אפשר לסייע לה במשהו שהוא קצת

יותר קרוב להרצליה,

אהוד לזר: יכול להיות שהיא גרה בחריש.

מאיה כץ: אם היא גרה בחריש אז זה משהו אחר, אם היא לא גרה בחריש וזה

העבודה שהיא מצאה אני רק מעירה את זה אני לא יודעת מה, אני חושבת

שעובדת שכן מגיעים בסוף לועדה לעבודה נוספת.

אהוד לזר: אני לא חושב שהיא גרה בהרצליה לא הייתי בועדה ג'ו עשה את זה לדעתי

אבל אני לא חושב שהיא נוסעת מהרצליה לחריש, ומחריש להרצליה. זה

אגף שעובד במשמרות אז ככה שיש בזה.

מאיה כץ: הבעיה שלי היא לא העסקה.

יוסי קוממי: מאיה אם היא ביקשה את זה היא בטח מודעת לזה.

מאיה כץ: אולי אפשר לסייע, אולי אפשר לסייע למצוא משהו יותר קרוב, יותר נגיש

ויותר נוח.

עופר לוי: אני חושב שבאמת אם יש המלצת מנהל אגף אני חושב,

איה פרישקולניק: רוצים להקל על הבחורה מה שמאיה מציעה לעזור לה למצוא משהו

קרוב.

עופר לוי: היא גרה בחריש.

אהוד לזר: היא עובדת משמרות וככל הנראה היא גרה בחריש.

"חבר" – הקלטה ותמלול

58 ב.ש.ג

ג'ו ניסימוב: תודה רבה. פה אחד.

המלצת הועדה לסיוע בדיור

ג'ו ניסימוב: המלצת הועדה לסיוע בדיור מולכם פרוטוקול הועדה מיום 23/2/2022 .

פה אחד תודה רבה.

ניקוז וסלילת רחובות

גו' ניסימוב: בהחלטה מיום 20.3.2018 אושרו עבודות תשתית ניקוז והתקנת תיעול

ברחוב בר כוכבא מהרחובות הרב קוק עד רחוב בן גוריון. המועצה תתבקש

לאשר את העבודות שבוצעו כחלק מעבודות תשתית אלו גם ברחובות

אלרואי וחרמון ולהכריז עליהם כרחוב ציבורי, פה אחד תודה רבה.

דנה אורן-ינאי: הבנתי שלאחרונה שונתה המדיניות לגבי החניה בבניין העירייה, לגבי

החניה אני קיבלתי בקשה מתושבת העיר בעלת תו נכה.

משה פדלון: זה כבר טופל.

ג'ו ניסימוב: העברתי את זה לראש העיר שיסגור עם זה מנכ"ל החברה לפיתוח זה

נפתר.

דנה אורן-ינאי: זה מדיניות שנכים יכולים לחנות יותר משעתיים...

משה פדלון: זה כבר טופל.

מאיה כץ: אני רוצה לבקש עוד משהו אם אנחנו כבר באדמיניסטרציה תעשו לנו

כרטיסים חדשים כי ראיתי שיצא איזה שהוא מייל שמי שאין לו כרטיס

של חבר מועצה לא יכול להיכנס לבניין וכו' אם אפשר לעשות. תעשו לנו

כרטיסים.

ג'ו ניסימוב: תודה רבה לכם.

- הישיבה ננעלה -

"חבר" – הקלטה ותמלול