פרוטוקול ועדת מליאה מס' 69

1 ב.ש.ג

עיריית הרצלייה

ישיבה שלא מן המניין

שנערכה ביום שלישי בתאריך ,13/12/2022 , בשעה 18:00

נוכחים:

מר משה פדלון – ראש העיר

גב' עופרה בל

מר אהוד לזר – מנכ"ל

עו"ד ענת בהרב קרן – יועמ"ש

מר רוני חדד – גזבר העירייה

גב' רינה זאבי

חברים:

מר עופר לוי

גב' דנה אורן-ינאי

מר יונתן יעקובוביץ

גב' גלילה יבין

מר עולמי ירון

גב' מאיה כץ

גב' פזית בכר

מר איל פביאן

מר יריב פישר

"חבר" – הקלטה ותמלול

2 ב.ש.ג

גב' דניאל אייזנברג

מר אלעד צדיקוב

מר משה ועקנין

מר צבי וייס

מר דורון דבי

מר אורן אוריאלי

מר איתי צור

מר דרור בן עמי

גב' דניאלה אייזנברג

מר יוסי קוממי

מוזמנים:

ד"ר יעקב נחום

מר גיל עד סורדו

מר מיקי גורנשטיין

גב' אביב מלכה

רו"ח הילה רוזן

ליטל

גלית ריינס

סדר היום :

.1 אישור תקציב לשנת 2023 כלהלן ....................................................................... 3

.2 מדיניות השקעות לשנת 2023 ........................................................................... 5

.3 דיון ואישור בהצעת התקציב הרגיל לשנת 2023 .................................................... 6

.4 דיון ואישור בתקציב מבקר העירייה לשנת 2023 .................................................. 63

.5 דיון ואישור בהצעת התקציב הבלתי רגיל לשנת 2023 ............................................ 63

"חבר" – הקלטה ותמלול

3 ב.ש.ג

פרוטוקול

אישור תקציב לשנת 2023 כלהלן

משה פדלון: מכאן אנחנו עוברים לישיבת מועצה שלא מן המניין בנושא אישור תקציב

רגיל לשנת 2023 ואישור תקציב בלתי רגיל גם לשנת .2023 אני אפתח

במספר מילים אני שמח ונרגש להביא לאישור המועצה את התקציב השוטף

והתב"ר לשנת ,2023 על התקציב עבדו קשה מאוד המנכ"ל וכל גופי

העירייה, וזיהיתי במהלך השבועות אצלי איכויות, מקצועיות, רצינות,

מצוינות של האנשים, יש מספר מנהלים שעבדו פה עד חצות הלילה כדי

להכין את התקציב. ועל כך ישר כוח לכל העוסקים במלאכה, ואני בסיום

הישיבה אציין אותם. מעבר לשירותים השוטפים שהעירייה נותנת כל השנה

אם זה גינון, רווחה, ניקיון, טיפול בכבישים, הנדסה בניה ועוד, העירייה

משדרגת ומטפלת גם בשכונות הותיקות בעיר, אתן לכם דוגמא את נווה עמל

שדרגנו את המתנ"ס וכולם מוזמנים לראות ואנחנו ממשיכים להרחיב אותו

בהשקעה של עשרות מליוני שקלים, וגם ליד המתנ"ס יש רחוב שנקרא רחוב

צה"ל שדרגנו את הרחוב הזה מהמסד ועד הטפחות מדרכות, כבישים, עצים,

גינון, הכל חדש וערך הנכסים שם עלו במאות אלפי ₪. ואם מדברים על

השכונות הותיקות בנווה ישראל בימים אלה אנחנו מסיימים את המתנ"ס

השכונתי בהשקעה אדירה מאוד, ובעזרת השם ואם ירצה השם הוא יפתח

בחודש הקרוב. וליד המתנ"ס דחפנו את הפינוי בינוי של כל המתחם הגדול

הזה אותם 120 משפחות שבעזרת השם בעוד שנה וחצי יכנסו לדירות

החדשות שלהם, ואלה נקראות עדיין שכונות ותיקות. בשיכון ויצמן בנינו

אולם ספורט בחטיבת שמואל הנגיד בהשקעה של עשרות מליונים התחלת

בניה חדשה בחטיבה בבן גוריון והכי חשוב בשיכון ויצמן הוותיקה ביצענו

פינוי בינוי לפני כשנתיים וביום רביעי הקרוב מחר מתקינים את המזוזה

והתושבים נכנסים לגור. ואם מדברים על השכונות הותיקות במסילה,

בנורדאו אנחנו לפני שלושה חודשים התחלנו בבניית מתנ"ס חדש בהשקעה

של עשרות מליוני ₪, ואם אנחנו מדברים על השכונות הותיקות שנמצאות

בדרום אז באזור הרצליה הצעירה בנינו אולם ספורט חדש על שם צחי

פישביין, וקרוב גם לשדרג את חטיבת זאב ונסלול כבישים חדשים והכל יש

"חבר" – הקלטה ותמלול

4 ב.ש.ג

לנו תכניות חדשות מסודרות עם כל המשמעויות. אם מדברים על השכונות

הותיקות רחוב סוקולוב, התחלנו לשדרג אותו נעבור משם לבן גוריון והצוות

של אגף שאיפה ותבל כולם עושים עבודה נהדרת אתם מוזמנים לראות את

הקטע הראשון של סוקולוב ואנחנו נמשיך אותו דבר בשדרות אלי לנדאו

אנחנו נשקיע מליוני ₪ בשדרוג הרחוב. מעבר שוב אמרתי לשגרה אנחנו

נמשיך למנף את העיר, בבתי ספר, התחלנו ב – ,2022 נמשיך ב – ,2023 ובסך

הכל אנחנו בונים עשרה בתי ספר חדשים אין דבר כזה לא בחיפה, לא

בירושלים ולא בתל אביב, בהשקעה אדירה של 600 עד 700 מיליון ₪. אנחנו

גם נבנה אולמות ספורט חדשים, 4 אולמי ספורט, בגליל ים ובבתי ספר

אחרים שיוקמו. אנחנו נמשיך לשתול עצים ויש לנו תכנית וניישם את

התכנית של משבר האקלים בהצללות, בעצים ועוד. אנחנו בעצם בימים אלו

גם נפתח וגם נקים ארבעה מתנ"סים חדשים שעלותם המשוער בין 150 ל –

200 מיליון ₪. באוגוסט הקרוב נפתח את מרכז המדע והטכנולוגיה לילדי

גנים אטרקציה בעיר הרבה מאוד הפתעות קומה שניה בית ספר למחוננים,

קומה שלישית בית השחמט הלאומי של מדינת ישראל, נמשיך להשקיע

בחינוך, בחינוך, בחינוך בערכים, בימים אלו נתנו לצופים את מבנה מספר 6

או 7 ושם תהיה הפעילות של גליל ים, ועוד מתקנים נוספים בתכנון. נשקיע

באזור התעשייה שלנו רחוב מסכית הולך לשדרוג מהמסד ועד הטפחות,

הקמנו רק אתמול שדרגנו את בניין העירייה חדש ובנינו שם מעבר למרכז

הלמידה את מוזיאון אלי כהן, והכי חשוב 2023 תפתח בעצם יפתחו

המכרזים בעצם להקמת ארנה בעיר הרצליה, מקום שיהווה גם לספורט, גם

לבילוי הפנאי, גם לתרבות בהשקעה של 250 מיליון ₪. זו התכנית, אני יכול

לשבת פה עד חצות לפרט לכם עוד הרבה מאוד יוזמות אבל זה המקום

באמת להודות למנהלים ועובדים רבים בעירייה שעושים מלאכתם נאמנה

במקצועיות ועם כל הלב. מכאן אני אעביר את רשות הדיבור למנכ"ל ונמשיך

את הישיבה.

אהוד לזר: ערב טוב לכולם הערב הזה מסכם תהליך של 4.5 חודשים מאוד, מאוד

אינטנסיביים של הכנת תכניות עבודה, תכניות התקציב זהם בסיס לתכניות

העבודה, בעצם הערב הזה אנחנו מאשרים את התקציב בהמשך אנחנו

"חבר" – הקלטה ותמלול

5 ב.ש.ג

מאשרים את תכניות העבודה מקושרות התקציב שהם בעצם תכניות

האופרטיביות לעירייה לשנה הקרובה. התקציב, השנה ישים דגש על שיפור

תכניות וקידום של מיזמים ונוספים בתחום החינוך, על חיזוק מערכת

החינוך הבלתי פורמלית בעיר, חיזוק תחושת הקהילתיות, והשייכות בתוך

השכונות, חיזוק התרבות, שיפור ושדרוג בתי הספר הוותיקים, מצוינות

במרחב העירוני, עבודת מטה סדורה ופשוט מצוינת של כל האגפים. היעדים

שלנו בגדול לשנת העבודה מבחינת הצוות יעסקו בחוסן הכלכלי, הקהילתי

והסביבתי אל מול אתגרי העתיד במרחב, השירות המיטבי של התושבים

שילך ויהיה הרבה יותר דיגטלי, הרבה יותר חכם, כרטיס התושב שאנחנו

מובילים ביד רמה, סיפור של האקלים הארגוני תהליכי עבודה שיטות

העבודה, הגיוון התעסוקתי, הערכים שעליהם אנחנו מתבססים כארגון,

הפיתוח של ההון האנושי, סביבת מגורים נאותה, נקיה ובטוחה. סיפור של

שוויוניות וצדק וכוללניות בכל תהליכי העבודה, בכל תהליכי שיתוף הציבור,

ציינתי את החדשנות הדיגיטציה, ולבסוף כמו שאמר ראש העירייה כל

תכניות העבודה של העירייה יתייחסו באופן כזה או אחר להתאמת מערכות

העיר לשינויי האקלים, ולהפחתת פליטות גזי החממה והמזהמים. ואנחנו

נמצאים בסטנדרט אחר של היערכות לאיכות חיים טובה יותר וזה

ההזדמנות באמת להגיד תודה בסוף נגיד תודות מפורטות אבל תודה לכל

המערכת השלמה שהתגייסה ליעדים האלה לערב הזה, והערכה רבה נברך

ספציפית בסוף.

מדיניות השקעות לשנת 2023

רוני חדד: לגבי מדיניות ההשקעות אנחנו נדרשים על פי חוזר מנכ"ל 2/2020 לאשר בעת

אישור התקציב את אישור מדיניות ההשקעות של העירייה לשנת ,2023

ואנחנו מבקשים לאשר שוועדת השקעות תנהל את תיקי ההשקעות בהתאם

למדיניות השקעות שנקבעה בחוזר מנכ"ל 2/2020 ובהתאם לתזרים

המזומנים של העירייה, צירפנו גם את המסמך על פי הנוהל, אנחנו עובדים

כמובן על פי נוהל חוזר מנכ"ל ומנהלים ככה את ההשקעות שלנו על פי

תזרים המזומנים ועל פי יתרות ההשקעה.

משה פדלון: מי בעד אישור מדיניות השקעות לשנת 2023? מי נגד? מי נמנע? כולם בעד.

"חבר" – הקלטה ותמלול

6 ב.ש.ג

פה אחד.

דיון ואישור בהצעת התקציב הרגיל לשנת 2023

רוני חדד: כפי שאמר המנכ"ל באמת אנחנו עובדים על התקציב חודשים לא מעטים,

ובאמת תודה לראש העיר ומנכ"ל על היעדים והתוויית המדיניות בהרכבת

כל הייעדי תקציב כפיש באים לידי ביטוי בספר תקציב שמונח לפניכם וניהול

של כל הישיבות והיו שעות רבות של ישיבות, אז באמת תודה, תודה לג'ו

הסמנכ"ל הבכיר שהיה שותף גם בכיר לכל כל התהליך ותודה לגיל עד

ולצוות משאבי אנוש על כל הנושא של תקנים וכוח אדם שהיה איתנו. עכשיו

תודה עמוקה והערכה לסגנית שלי להילה, לאיבון הסגנית שלה, לקמילה

ומיכל הצוות המדהים שבאמת עמל שעות רבות, ימים כלילות ממש להכין

את כל התקציב הזה ובאמת המון, המון, המון תודה, והמון הערכה, המון

הערכה לכל החשבות שהכינו ניירות עבודה באמת טובים ומצוינים

ולמנהלים שלהם, חשבות והמנהלים של התאגידים העירוניים גם הם בתוך

ספר התקציב גם להם תודה, ושאר המנהלים שלי ששותפים לכל נושא של

ההכנסות, שכר וספקים, חשבונאות הכל, הכל, הכל, שלומי, קרין יעל, חגית

הסגנית שלה, וליאת באמת תודה רבה על כל העבודה. אני אתחיל בסקירה

של מצגת כמידי שנה, אז ככה אנחנו כרשות איתנה מאשרים את התקציב

במסגרת מועצת העיר ולא נדרשים לאישור של מששרד הפנים, אחד

הפריבילגיות של רשות איתנה, למי שעומד בפרמטרים זה רשות שהיא

איתנה על פי חוק, זה אומר שיש סעיף בחוק שמגדיר מי הן הרשויות

האיתנות זה מתעדכן כמובן מידי שנה, סעיף 206 לחוק קובע שאנחנו רשאים

לאשר את התקציב במועצת העיר, ומשאירים אחוז אחד רזרבה כפי

שמחויבים גם על פי חוק, לפי סעיף 208 א' לפקודת העיריות להכין אחוז

רזרבה לתקציב. כמה הנחות עבודה כשבאים לבנות את התקציב אז יש

הנחות עבודה שעל פיהם אנחנו מכינים את התקציב, ההנחות מקורן,

סליחה מגיעות ממספר מקורות. הארנונה להזכירכם אישרה המועצה

בחודש יוני את מה שקרוי הטייס האוטומטי העלאת ארנונה על פי חוק,

עדכון ארנונה יותר נכון על פי חוק בשיעור של 1.37 אחוז שתתחיל כמובן ב

– .1/1 עדכון של מים, מדד מחירים לצרכן לפי משרד האוצר מקדם שכר

"חבר" – הקלטה ותמלול

7 ב.ש.ג

%3.5 צפויים השנה לא מעט הסכמי שכר ושינויי שכר אני ארחיב את זה

שאני אדבר על שכר העבודה. צמיחה על פי תחזית בנק ישראל, חשמל ומים

על פי תחזית החברות שנותנות לנו את השירותים המקצועיים ומלוות

אותנו, זו הערכה כמובן אלה הערכות ועל בסיסן נערך התקציב, אני מזכיר

שאלה הערכות שהיו ידועות ומוערכות בעת עריכת התקציב כמובן שיכולים

להיות שינויים שלא קשורים לתהליך שאנחנו יודעים אותם היון במהלך

השנה זה יכול להיות שינויים במיסוי, במע"מ בכל מיני דברים, מדד

שפתאום יקפוץ מעבר לתחזית של בנק ישראל או הפוך ויש להם השפעות

ישירות על ההוצאות של העיירה, לשם כך יש לנו בין השאר את אחוז

הרזרבה אחוז אחד מתוך סך מסגרת התקציב, ובמידת הצורך אני מקווה

מאוד שלא נגיע לשם שינויים תקציביים ככל שנזדקק.

דנה אורן-ינאי: כל העובדים הם בהסכם קיבוצי?

אהוד לזר: לא למעט עובדים במשרות בכירות, בחוזים אישיים.

דנה אורן-ינאי: זאת אומרת חוץ מהמשרות הבכירות כל העובדים הם בהסכם קיבוצי.

רוני חדד: ממגזרים שונים אבל כעיקרון כן. אני אפרט גם על הסכמי שכר שצפויים

ועוד דברים נוספים בשכר. קצת שינויים שצפויים לנו בהוצאות לעומת

ההכנסה ופה השנה היא באמת שנה לא פשוטה אז כפי שאמרתי התייקרות

של חשמל כ – %,10 ולידי כך כמיליון ₪, אבטחה עדכון צו ההרחבה מוסיף

לתקציב כ – 4.5 מיליון ₪, מים, המדד, מדד של ,2022 %5.18 בשנת 2023

הערכה היא כרגע של 2.4 יש שלוקחים את זה בין 2.5 ל – %3 תלוי מי

המעריך ולא תמיד יש דיוק בין בנק ישראל לאוצר לבין שאר הגופים

הכלכליים במשק אבל יש איזה שהוא טווח, עלייה בשכר יש פה חלק

מהסכמי השכר זה הסכמים של ה... מענקים של מנהל הנדסה, הסכם

המסגרת אותו הסכם שאת דיברת עליו דנה הסכם המסגרת זה הסכם שכר

לפסיכולוגים, הסכם סייעות, לעדכון שכר מינימום שההשפעה שלו היא לא

רק על שכר העבודה אלא על כל מי שאנחנו מחזיקים במסגרת עובדי ניקיון,

ועובדי שמירה ואבטחה גם שם מתעדכן כמובן, שינוי שכר בכירים כפי

שהמנכ"ל הזכיר את השוני בין סוגי השכר, ושכירת שכר רגילה של עדכון

דרגות, וקידומים בהתאם כל אחד בהתאם להסכם שלו ובהתאם לדין. גידול

"חבר" – הקלטה ותמלול

8 ב.ש.ג

בהוצאות בפועלות כתוצאה מגידול של העיר, בעיקר בהטמנה והיטל

האשפה עלייה גם בתשומות וגם בהיקף של כ – 5 מיליון ₪, שירותי אחזקה

וניקיון ברחובות כ – 1.2 מיליון ₪ על הארנונה כבר דיברנו, והכנסות

ממשרדי ממשלה כפי שידוע לכם גם מגנות את ההתייקרויות זה הערה

חשובה שהצוות שלי הכין פה למטה שלצד ההוצאות אנחנו ממדים את הכל

למדד כי אלה ההסכמים שלנו, חלקם למדד, חלקם לתשומות כאלה ואחרות

בעוד שצד ההכנסה מוצמד באופן חלקי, ואני רק מזכיר הארנונה שמתחילה

השנה בעצם היא חוזרת אחורה ורק אחר מצמידים אותה לא הפוך מה גם

ש – %1.37 זה רחוק רק מעליית המדד.

דנה אורן-ינאי: כמה זה במספרים,

רוני אחדד: אני אפרט את זה בהכנסות שנגיע לארנונה. אלה צד ההכנסות, קצת גידול

של האוכלוסיה בעיר לפי הלמ"ס כמובן שלפי משרד הפנים המספרים

הרבה, הרבה יותר גדולים, אז לפי הלמ"ס אתם רואים את הגידול משנת

2018 עד שנת ,2022 גידול של לפי הלמ"ס קצת מעל 10,000 תושבים אתם

בטח מכירים את השכונות החדשות שמתאכלסות את הפינוי בינוי ואת כל

הפרויקטים של הבניה שמתבצעים פה בעיר. זה כמובן בא לידי ביטוי מן

הסתם בתושבים ופה אפשר לראות את הגף בשינויים ובאחוזים לעומת

רשויות אחרות גידול באוכלוסיה של כ – 115 ב – 4 שנים האחרונות בהחלט

זה גידול מאוד, מאוד גדול.

דנה אורן-ינאי: דיברת על גידול של ארנונה אז יש לנו לפני זה יש לנו גם גידול בשטחים

המסחריים כי שם ההכנסות משמעותיות יותר?

רוני חדד: יש פחות מהגידול בארנונה למגורים למשל הרבה פחות כי אתם רואים את

השכונות שמן הסתם מסתיימות ושיש כמובן מסירות דירות הן נכנסות

כמובן לסל הארנונה, בצד המספרי יש גידול והוא בטח ובטח לא באותו אחוז

הוא הרבה יותר קטן, אמנם המחיר למ"ר הרבה יותר גדול בעסקים ואיך

שהוא הפער מצטמצם באופן משמעותי ומהותי אבל אני אתעכב על זה יותר

בארנונה אני ארחיב על זה. אוקיי זה גידול באחוזים. מסגרת התקציב, ככה

מסגרת התקציב לשנת ,2023 מילארד מאה חמישים וחמישה מליון ₪ כאשר

הכנסות עצמיות כ – 857 מיליון ₪ %74 ללא ספק עיר איתנה, אנחנו אחד מ

"חבר" – הקלטה ותמלול

9 ב.ש.ג

– 15 הרשויות העצמאיות במדינת ישראל ש.. מהממשלה בשום דבר מעבר

לתשלומי העברה של פעילות לרווחה, אז ללא ספק הכנסות עצמיות באחוז

גבוה, וזה מעיד על חוסן פיננסי ועצמאיות ברוב הפעולות שאנחנו יכולים

לעשות. הכנסות ממשרד החינוך 221 מיליון ₪ משרד הרווחה 70 מיליון, אני

מזכיר את %25 מיצינג אני אפרט את זה גם בצד ההוצאות. משרדי ממשלה

אחרים אלה סכומים מאוד, מאוד, קטנים קצת מהפנים קצת בריאות כל

אחד עם החלקים שלו זה באמת לפי ספר התקציב יחסית באחוזים מאוד,

מאוד מנוכים. עוגת התקציב כפי שאתם רואים לפי סוגי ההכנסות אז כמו

שאמרתי %87 בהכנסות עצמיות, %19 משרד החינוך שהוא המשרד הגדול

והמהותי והמשמעותי שבעצם תראו את זה גם בצד ההוצאות וניירות עבודה

במצגת שאני אראה על החינוך ועל ההשקעות בחינוך, משרד הר7ווחה

ומשרדי ממשלה אחרים שבאמת בקטנה כי אנחנו רשות שאינה נתמכת, יש

רשויות שנתמכות במענקי איזון ואצלנו המצב הפוך הכנסות ממשרדי

ממשלה גבוהות מאוד ועצמיות מאוד, מאוד נמוכות. התפלגות ההכנסות

העצמיות לאורך כל השנים כמו שאתם רואים צמיחה מתונה בסך הכל

לאורך כל השנים זה מעיד על יציבות זה מעיד על תכנון, מעיד על גידול

יחסית סביר בצד שמאל תראו את האחוזים של ההכנסה עצמית גם כן יש

פה יציבות, בין %74 ל – %75 אפילו %76 זה מראה באמת על חלוקה של צד

ההכנסות בחלק העצמי שאנחנו משתדלים לשמור על האחוז הזה וזה בעצם

אחד העקרונות המרכזיים שלנו ל - ייצב רשות איתנה פיננסית ועצמאית,

אני מזכיר שבכל המספרים שתראו פה בצד ההכנסות וההוצאות יש פה

כוכבית למטה אנחנו נטרלנו פה את כל נושא ההנחות בגין קורונה כדי שלא

ישפיע ויעוות אתם זוכרים את הדיונים לפני שנה ושנתיים שפתאום ראינו

קפיצות של הכנסות עצמיות מכיוון שנאמר לנו, נאלצנו לרשום חשבונאית

כפי שמשרד הפנים רצה וזה גרם להקפיץ את כל ההכנסות ולכן נטרלנו כדי

שתראו בזה בצורה אמיתית את הנטרול של הקורונה. התפלגות הכנסות

מגביית ארנונה – אז ככה אתם רואים פה את התפתחות של הכנסות ארנונה

לאורך כל השנים, יש כמובן, מ – 2018 עד ,2023 השנה הכנסות ארנונה 610

מיליון היחס הוא ,60 40 בין ארנונה עסקים לארנונה מגורים, בהחלט יחס

"חבר" – הקלטה ותמלול

10 ב.ש.ג

מאוד מכובד ומאוד יפה ואנחנו נדאג לשמור עליו כמובן כל עוד היחס הזה

נשמר זה האיתנות שלנו, כל אזור התעשייה כל העסקים, זה איתנות שלנו

והיכולת שלנו לתת שירותים למגורים כפי שאתם כבר בטח יודעים שארנונה

למגורים אינה מכסה את ההשקעה שהתושב מקבל לפי תשלום הארנונה

שלו ונדרשת השלמה, לשמחתי יש לנו אזור תעשייה טוב שמביא לנו הרבה

הכנסות וזה מה שמאפשר לנו לתת לנו את כל השירותים ברמה הגבוהה

ביותר לכל התושבים.

דנה אורן-ינאי: אנחנו רואים פה ירידה אין צמיחה.

רוני חדד: נכון זה היה שנת קורונה בין היתר אבל הקפיצה המרכזית ב – 2021 וגם ב

– 2022 ובעיקר 2021 זה היתה שנה מדהימה מבחינת תשלומים, היה לנו 33

מיליון ₪ עודף גביית פיגורים מהתקציב, אני חייב לנטרל את זה אני לא יכול

להשאיר את זה בכל שנה. לגבי 22 גם פה יש כ – 15 מיליון ₪ אם תורידו

מזה כמעט ,18 או 19 מיליון ₪ על גביית פיגורים זה מתוקן ל – 590 בערך

וא זה קופץ ל – ,610 2021 מתוקן עומד באזור ,580 2022 מתוקן עומד באזור

590 ו – ,2023 .610

יריב פישר: אני אומר את זה כל שנה ואני אומר את זה עוד פעם לי יש בעיה עם העסקים

הקטנים יש בעיה מאוד גדולה כי לכולם פונים ברעננה ורואים מה שקורה

ברמת השרון ועושים ישיבות הדוקות יש פה בעיה מלא, מלא עשרות אלפי

מטרים נפתחים באזור שלנו.

אהוד לזר: קודם כל התחרות היא קיימת אי אפשר להתעלם ממנה, אבל היום נכון

למצב היום אין מקומות פנויים. אנחנו מנסים לחבר לא מצליחים כי אין

מקום לאכלס.

משה פדלון: עשרות חברות גדולות פונים אליי עד אתמול, אין להשיג גם א ה – ,200 300

מ"ר, תתקשר לחברת גב ים ביקשתי להקים פה מעבדה, מעבדה, גדולה.

יריב פישר: אני מדבר על ,200 300 מ"ר ריק.

משה פדלון: אין, אין להשיג.

אהוד לזר: המצב הזה יהיה בשנים הקרובות בגלל התחרות הגוברת זה לא משהו

שאנחנו, לא בשלב הזה.

משה פדלון: לא שאני מכיר כולם רוצים את הרצליה ואין מקום. לצערי הרב.

"חבר" – הקלטה ותמלול

11 ב.ש.ג

רוני חדד: אני גם מזכיר כאשר יש לנו פה גביית יתר מעל תקצוב אנחנו מנטרלים את

זה. אם אני מתקצב כמו בפיגורים תקצבתי X וגביתי 33 מיליון ₪ לפני

שנתיים ביתר ו – 15 מיליון השנה זה מנוטרל, גביית פיגורים יכולה להיות

לשני הכיוונים לכן לא דומה השנה לשנה הבאה, הלוואי ושנה הבאה יהיה

לנו עודף, אבל אני חייב לתקצב את זה בצורה שונה..

דנה אורן-ינאי: איך במגורים אין לנו עליה בין 22 ל – .23

רוני חדד: זה מה שאמרתי אני לא יכול לתקצב פיגורים אני נותן תחזית, כשאני יושב

עם אנשי הגבייה הם נותנים תחזית על פי גבייה. יכול להיות כפי שקרה לנו

שבדצמבר פתאום נסגר איזה שהוא פסק דין הושגה איזה שהיא פשרה

ופתאום מישהו כמו תעש העביר לי 800 אלף ₪ אין לי, השליטה זה תלוי גם

בתהליכים משפטיים, שאתה לא יודע מתי הם יסתיימו וזה יכול להסתיים

באותה מידה בדצמבר וזה יכול להסתיים בינואר, בפברואר.

דנה אורן-ינאי: דיברתי על מגורים.

רוני חדד: גם מגורים אותו דבר. גם בגבייה גם במגורים, גם בפיגורים ממגורים גביית

מפיגורים ממגורים כמו בעסקים.

אהוד לזר: בשנת 2023 אין צפי אכלוס מאוד, מאוד גדול, הקפיצה באכלוס היתה בין

20 ל – 21 ובין 21 ל – 22 שם רואים את השינוי, המהלכים הבאים זה יהיה

בתהליכי התחדשות עירונית ואנחנו נראה את זה בהמשך אנחנו לא נראה

את זה בשנה הבאה, יהיו אכלוסים אבל לא גדולים.

רוני חדד: אנחנו תמיד חוזרים לתקציב ולא לוקחים מגורים ולגבי השאלה לגבי

הקידום קידמנו ב – 18 מיליון ₪ את הארנונה, 7 מיליון למגורים ו – 11

מיליון ₪ שלא למגורים. תשלומים אז זה חלוקה של התשלומים לפי הסוגים

בקבוצות כלליות מאוד, שכר, כ – 530 מיליון, פעולות 620 מיליון, פירעון

מלוות סכום יחסי קטן של כ – 5 מיליון ₪ סך הכל כמובן 1.155.000 מיליון

ואפשר לראות את העוגה.

דנה אורן-ינאי: כמה העלייה באחוזים?

אהוד לזר: משנה שעבר אחוז אחד פחות או יותר קצת פחות מאחוז, %0.8 אם אני זוכר

נכון.

רוני חדד: תיכף אני אגיע לחלוקת העוגה. בסביבות %,8 %.9 יש נייר עבודה מסודר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12 ב.ש.ג

בסך הכל יש בין 20 אני מניח שהשאלה שלך בין 22 ל – ,23 זה קצת מעל 85

אבל יש לזה הסברים אני אמרתי שנגיע לשכר יש לי נייר עבודה מסודר,

מפורט, מסביר ממה נובעות העליות, בצורה מאוד מפורטת כל שאלה

שתשאלו יש לי תשובה ובהחלט הסבר לכל דבר ואנחנו זה רק שקף כללי

תיכף אני יורד לרזולוציות קצת יותר נמוכות. טוב זה החלוקה של עוגת

התקציב על פי אחוזים, התפתחות של הוצאות של העירייה גם פה אתם

רואים גידול של ההוצאות כמובן בהתאם לגידול באוכלוסיה, בהתאם

לגידול של ההשקעות שאנחנו נצטרך גם פה תראו בהמשך פירוט יותר של

ההוצאות לפי כל החתכים של לפי השנים ותוכלו לראות את הגידול ותמיד

רואים כמובן שנת 2021 היא שנת קורונה 2021 אז הפעילות כפי שאתם

יודעים קצת פחתה והפעולות של העירייה אבל חזרנו בחזרה במלוא

העוצמה והעוז 1.155.000 מיליון. חלוקה של ההוצאות אז כמובן החינוך

כמובן בראש כ – %,37 שאר האגפים כפי שאתם רואים פה רווחה %11

תפעול %,23 שאר האגפים אתם רואים כאן מפורטים בפניכם בעוגת

התקציב. הוצאות שכר פה אני מתחיל להסביר קצת על השכר, ככה הוצאות

השכר מסך ההוצאות העירייה שוב גם פה אני מזכיר שאני מנטרל את

ההוצאות של הקורונה כפי שאמרתי לכם זה שזור פה לאורך כל המצגת, אז

יש לכם פה את אחוזי השכר משנת ,2022 ,2023 %45 לעומת %45.9 זה סך

הכל השכר כולל פנסיה ופיצויים זה לא פנויים ופנויות מי שחשב זה כולל

פנסיה ופיצויים, והעיקר עליה בשכר מוסברת ממקדם השכר כמו שאמרתם

%3.5 מקדם שכר וזה בעקבות כל ההסכמים שצפויים להיות במשק לרבות

עדכוני שכר לכל מיני סקטורים כאלה ואחרים, הסכם מסגרת של השכר,

סייעות, פסיכולוגים וכו', וכו' כפי שפירטתי מקודם. אז רוב הסכום בערך כ

– 18 מיליון ₪ 17.5 מיליון ₪ בכסף אני מדבר כמובן נובע מקידום של מקדם

השכר %3.5 השאר רובו ככולו תקצוב לפי תקן כפי שאתם יודעים על פי

החוק אנחנו מחויבים ברגע שיש תקן לתקצב אותו על פי התקן, אני לא יכול

לתקצב בחסר, ואתם יודעים את החוסר שיש לנו בהשלמת תקנים בכל מיני

סקטורים בעיקר, בעיקר בתחום החינוך סייעות, וכו' אבל לא רק.

יריב פישר: גם בסייעות השכר הממוצע יוצא ממש גבוה הלוואי וזה היה המשכורת יוצא

"חבר" – הקלטה ותמלול

13 ב.ש.ג

,12,000 13,000 ₪ כפי שאתה אומר. 37 מיליון לחלק ל – 252 תקן ממוצע

זה הסכום. סעיף תקציבי ממחזור של %,40 דווקא הממוצע הוא לא רע.

רוני חדד: זה עלות מעביד תחלק ל – 1.4 זה ,8,000 9,000 ₪ זה סביר. מנהלת מדור

מרוויחה ,7,000 8,000 יש כאלה שיש להן תוספות.

אהוד לזר: אין 5,000 כי זה מתחת למינימום אבל יש ,6,000 7,000 ויש הבדלים בין

סייעות בחינוך המיוחד יש כמה הסכמים. צריך לקחת גם את זה בחשבון.

יריב פישר: אין פתרון של הוספה תקנים אחרים ודברים.

אהוד לזר: פה בפברואר מרץ אמור להיכנס הסכם שכר חדש, הסכם מסגרת לכל המשק

כנראה השליבה שלו תהיה תומכות ההוראה, הסייעות, ואנחנו זה חלק

מהקידום שכר שאנחנו משריינים בעצם את העלייה הזאת.

רוני חדד: זה מה שאמרתי באחד ההסכמים שזה השפעה מאוד, מאוד משמעותית

ובשביל זה תקצבנו והכל ברצון באהבה. השקעה בחינוך אז אתם רואים את

הגידול בהשקעה בחינוך לאורך השנים, כאשר אחוז ההשקעה שלנו נטו

מההוצאות עומד השנה על %,45 גדול יותר משנה שעברה כאשר סך הכל

ההכנסה שלנו אתם רואים בעמודה הירוקה, כ – 190 מיליון ₪ זה כל פרק

ההכנסות פרק ,31 וכל פרק 81 שזה פרק ההוצאות מי שירצה ומעניין אותו

להסתכל כ – 423 מיליון כמעט 424 מיליון וכמובן שהעמודה הסגול כחול

כזה זה סליחה 233 הכנסות, 190 נטו, %45 בהחלט ממשיכים לשמור על

האחוז הגבוה בין הגבוהים שיש בכלל. אם תחלק 423 ל – 233 תגיע ל – %45

פחות אחד כמובן. התפתחות של השקעה נטו בחינוך לעומת מצבת

התלמידים אז כפי שאתם רואים מצבת התלמידים אמנם גדלה באופן מתון

לאורך השנים כאשר ההשקעה קופצת פי כמה וכמה, אנחנו כבר עומדים על

%,154 190 אלף ₪ זה אותם 190 אלף ₪ שראיתם השקעה נטו בשקף הקודם

פה זה פשוט אותה תמונה רק באחוזים ביחס השקעה נטו לעומת מצבת

התלמידים. גידול כמובן גם בהשקעה בתלמיד בשקלים, אז זה מחולק לשני,

זה מחולק לשני חלקים השקף הזה שאתם רואים, השקף שאתם רואים

השקף התחתון הסגול זה השקעה בתקציב השוטף, השקף הקודם שמתלווה

אליו ומצטרף אליו אריתמטית זה כולל השקעות בתקציב הבלתי רגיל, כל

מי שיסתכל בספר תב"רים כל פרק 81 בתב"רים זה נוסף פה כמובן חלקי

"חבר" – הקלטה ותמלול

14 ב.ש.ג

מספר התלמידים ואז אתם רואים שסך הכל ההשקעה המצטברת לתלמיד

של תב"רים זאת אומרת בניית כל מוסדות החינוך כולל השקעה בתלמיד

בתקציב הרגיל מגיע ל – 34 אלף ₪ .600

דנה אורן-ינאי: אתה לוקח את החישוב של התב"ר כמו שאתה לוקח שאתה קונה מחשב

לעסק ומחלק אותו בכמה שנים או שאתה אומר בנקודת הזמן הזו.

רוני חדד: בנקודת הזמן הזו זה מחולק לכמה שנים. לפי שנים.

אהוד לזר: הדרך שלך להסתכל על זה, זה להתסכל אחורה.

דנה אורן-ינאי: וכמה המדינה העלתה פר תלמיד בשנים האחרונות או שלא.

רוני חדד: תיכף נגיע לחינוך כי הכל השתנה קצת בגלל הגפן. השתתפות השקעה נטו

בתלמיד אז כאן אתם רואים את ההשקעה נטו גם בחלוקה בתקציב רגיל

ובתקציב בלתי רגיל, לאורך השנים אז כפיש ניתן לראות באמת את תנופת

הבניה לאורך השנים מ – ,2020 צמיחה מטאורית בשנים האחרונות אתם

בטח מכירים כמוני את מוסדות החינוך שנוספו פה, בהיקפים של מאות,

מאות מליונים ובהחלט ניתן לראות את זה כאן על המסך. תקציבי יוזמות

גם פה תקציבי היוזמות לאורך השנים, היוזמות החינוכיות אני בכל נושא

החינוך כתוב למטה זה כולל כמובן כל ההפעלות וכל היוזמות וכל התכניות

שאתם מכירים את זה שבמהלך השנה יש את התקציב המרכזי והיינו

מחלקים אותם במהלך השנה לכל הפעולות, היום זה קצת השתנה, כל

היוזמות שהיו אז במסגרת התכנית לניהול עצמי שרצה פה, בעצם כל נושא

הניהול העצי הוחלף על ידי תכנית של משרד החינוך שנקראת גפן, גמישות

פדגוגית ניהולית, והיא בעצם באה לעשות איזה שהיא סוג של הסטה של

כספים מכספים שמועברים לרשות ואנחנו דרך תכניות למנהלים בבתי

הספר אלא עשו פשוט העבירו את רוב הכספים או את חלקם הוסיפו להם

העברות ישירות למוסדות החינוך, למעט התיכונים שאז אנחנו הכסף עובר

דרך העירייה אבל מועבר לתיכונים. יעקב תקן אותי אם אני מפספס משהו

כי זה אחת מהתורות שאין גזבר במדינת ישראל שיודע אותו על בוריה למעט

האנשים של משרד החינוך. אז זה בעצם רצו להעביר את המשאבים

המשמעותיים לניהול של מנהלי בתי הספר כמובן הכל בליווי שנלווה

למפקחת הכספית של מנהלת בית הספר של אולגה של חשבת אגף החינוך

"חבר" – הקלטה ותמלול

15 ב.ש.ג

וכמובן של יעקב וכל הצוות שלו, והשלבים הם באמת כל הבניה התכנית

הבית ספרית, ארגון הלמידה, תקציב, תכנון של התקציב, לקיחת תכניות

מתוך סל של שירותים שנמצא שם וסלים מרכזיים ובעצם. תראו זה כסף

שהעירייה, היוזמות זה כסף שהעירייה משקיעה, מה שאני בא לומר זה שזה

לא מצ'ינג זה כסף שלנו. אז בקיצור אני לא אלהה אתכם אבל חילקו את כל

תכנית הגפן למספר סלים, סלים פדגוגיים, חברתיים, ומנהיגות ורווחה וכל

מיני סוגים של סלים מענה לאוכלוסיות, תשתיות לבתי ספר, ואז למנהלים

יש בעצם יותר גמישות לעשות חלוקה ויותר יוזמה, ליזום תכניות, כמובן

הכל בשיתוף.

אלעד צדיקוב: בעצם תכנית הגפן נותנת מענה לחוסר בכוח אדם במערכת החינוך יוצא

שחלק מהחינוך יוצא בעצם למיקור חוץ אז מנהל יכול לבחור ארגונים שהם

מאושרים על ידי משרד החינוך לפי הנושאים שהוא מעוניין בהם וזה הכל

עובר ממשרד החינוך ישירות לארגונים, לא עובר דרך הרשות.

גלילה יבין: וזה בדיוק הסכנה.

רוני חדד: נכון מחליף בעצם מה שהיה בעבר קולות קוראים וכל מיני תכניות שמשרד

החינוך העביר לרשויות ואז אנחנו העברנו את זה לבתי הספר בהחלט זה מה

שאתה אומר זה בהחלט נכון.

אלעד צדיקוב: אגב רוני יכול להיות שאנחנו צריכים לחשוב בעקבות זה היה נושא התמיכות

בפורמלי בעצם אמור להיות פה בעצם כפל תקצוב. ארגונים שיהיו מאושרי

גפן משרד החינוך, אותו ארגון יכול לבקש תמיכות בפורמלי.

עו"ד ענת בהרב: אנחנו לא נותנים גם היום זה יכול לקרות.

אהוד לזר: זה לא אותו פרויקט.

עו"ד ענת בהרב: תכניות הלימוד האלה היו גם בעבר וגם היום בעבר משרד החינוך תיווך

אותם לרשויות באמצעות קולות קוראים והתכנית החדשה אומרת שבעצם

הרשויות יתקשרו במישרין עם הגופים שמשרד החינוך מאתר.

אלעד צדיקוב: עכשיו זה המנהלים מתקשרים, זה לא עובר דרך הרשות.

אהוד לזר: נכון בחלק מהדברים יש דברים שכן התקשרויות נרשמות על הרשות

בנושאים יותר תפעוליים.

רוני חדד: רווחה – נעבור לאגף הרווחה גם פה אנחנו משקיעים %41 ברווחה %19 יותר

"חבר" – הקלטה ותמלול

16 ב.ש.ג

מהמצ'ינג אנחנו משקיעים 125 מיליון ₪ לעומת השתתפות של המשרד ב –

73 מיליון ₪. התפתחות בתחומי המרחב הציבורי – ניתן לראות גם את

הגידול שמגיע ל – 204 מיליון ₪ השקעה במרחב הציבורי כאשר זה מחולק

לנכסים ציבוריים, ביטחון וסדר ציבורי וביטחון ותברואה, כמובן מה שנכנס

פה בחלק של הנכסים הציבוריים זה כל הנושא של הכבישים, מדרכות, גנים

נטיעות, תיעול, ניקוז, הפארק וחופי הרחצה, הביטחון כמובן מיותר לציין

וניקיון ותברואה ברור סך הכל מסתכם ל – 204 מיליון ₪ שוב גידול בהתאם

לגידול של העיר, הכל פעולות.

דנה אורן-ינאי: לא קבועות. לא משרדים, אנשים?

אהוד לזר: זה לא שכר זה פעולות.

רוני חדד: זה כל ההשקעה.

דנה אורן-ינאי: לא כולל שכר וציוד משרדי.

רוני חדד: למה לא זה כולל את כל הפרק.

דנה אורן-ינאי: הוא אמר שלא.

אהוד לזר: זה כולל השכר ה – 204?

רוני חדד: זה כל הפרקים שאני לוקח פרק הרי הגינות לא יטופלו או לא יהיה ניקיון

אם לא יהיה מישהו שיעשה את זה מטעם הרשות.

דנה אורן-ינאי: ברמת הניקיון זה נכון, אבל ברמה של לבוא ולהגיד אני משקיע במרחב

הציבורי X כספים ומפתח אותם אני מדברת על פיתוח.

רוני חדד: יש לנו שקפים גם בפיתוח, את מדברת על פיתוח זה משהו אחר זה תקציב

שוטף אני אפרט את זה בתקציב. זה תחזוקה בעיקר כן. רק שתראו את

הכמויות של גידול בהשוואה לכמויות השפעה על השנים מ – 19 עד היום עד

23 עם תחזית של כ – 80 אלף טון תראו את הקפיצה מ – 22 ל – ,23 כמעט

בכל התחומים גידול של העיר וסיבות נוספות.

איתי צור: יכול להיות שאנחנו צריכים לשים יעד להסתכל על הנתון הזה ולשים יעד.

אהוד לזר: יש צוות שעובד מבחינת ההפקה אנחנו יורדים בגב ולא עולים ונשארים

יציבים למרות העלייה בכמות התושבים.

איתי צור: אני יוצא רגע מהתקציב אני אומר כיעד שניה שאנחנו ליצור יעד להתחיל.

אהוד לזר: יש צוות עבודה עם נתונים שעובד על זה, ויש ניתוחים של כל ממש, ניתוחים

"חבר" – הקלטה ותמלול

17 ב.ש.ג

של הכל זה ביג דתה ויש כל מיני מהליכים שאנחנו מתכוונים לייצר.

משה פדלון: רק לציין שעל כל טון אנחנו משלמים קנס היטלי הטמנה ועד היום העברנו

בשנים האחרונות לקרן ניקיון למעלה מ- 70 מיליון ₪ זה עבר לאוצר

המדינה במקום לקרן לשיפור ניקיון במדינה.

איתי צור: אולי כדאי שנשקיע בחינוך.

רוני חדד: קרן ניקיון יש 3.5 מיליון ₪ שאמורות לחזור לרשויות באמצעות תחנות פינוי

והטמנה וכו' וכו' לצערי האוצר לא זז ושומר את הכסף לעצמו וחצי מזה

כבר נתן הלוואות לפעולות אחרות שלו. התפלגות העודף השוטף אתם

רואים פה גם כמובן רוב העודף כמובן נבע שנה שעברה מגביית פיגורים,

ועודף של גבייה של ארנונה כמעט כמו שאמרתי לכם 52 או 53 ₪ זה רק עודף

של גבייה, כל העודפים האלה אתם תראו בתקציב הבלתי רגיל חוזרים חזרה

כמובן להשקעה בעיר זה כמובן אחרי העברה של כ – 659 מיליון ₪ לטובת

התב"רים ואתם תראו את זה גם בתקציב הרגיל וגם בהצעות שאנחנו

החלטות שתיכף נעביר בנושא. תאגידים עירוניים הזרוע הארוכה שלנו, של

העירייה מחולקת למספר סוגי תאגידים יש לנו כמובן את החברות בע"מ

שלנו, החברה לפיתוח, החברה לפיתוח תיירות ומרכז קהילתי ספורט נופש

זה מה שאנחנו קוראים לו נורדאו, חלץ שהם שוות לעמותות בקטע של כמו

מלכ"ר זה חברה למרכזים קהילתיים שלנו, מוסדות חינוך, ואומנות

ותרבות, העמותות שאתם מכירים 4 עמותות, בית העלמין, העמותה למען

הקשיש, גילאי הזהב ובני הרצליה ותאגידים מכוח החוק מועצה דתית ומי

הרצליה אלה תאגידים מכוח חוק.

איתי צור: מוסדות חינוך נסגרת.

אהוד לזר: נכון היא בשלבי סגירה אחרונים.

רוני חדד: התוצאות של המחזורים והתוצאות של החברות הכספיות אתם רואים פה

הוצאות לעומת הכנסות בהחלט במאות מליונים ואנחנו בסך הכל בעודף

בתאגידים עירוניים אלה תאגידים שהם בריאים איתנים פיננסיים, ובעצם

הם מיישמים את כל המדיניות ואת כל ההשקעות שלנו ברשות. זה לגבי

התאגידים העירוניים אם יש אני מבחינתי כרגע סיימתי בחלק הזה, אחרי

זה נעבור לתב"רים אז כרגע דיון פתוח.

"חבר" – הקלטה ותמלול

18 ב.ש.ג

משה פדלון: בקשה חברי מועצה אם יש לכם הערות, הצעות, זה הבמה להעלות אותם.

דנה אורן-ינאי: אני רוצה ברשותך לפני שאנחנו צוללים לתוך התקציב להתעכב על הנושא

של, לגבי הנושא של השכר, אחד אני בעד הסכמים קיבוציים אני בעד

תוספות שכר ואני בעד שבאמת עובדים יצמחו במערכת ובאמת יעלו

ויתקדמו חשוב לי להבין אחד אמרת שנצלול לתוך ההתפלגות של התוספת

תקנים.

רוני חדד: אמרתי אין לי בעיה לפרט באיזה אגף יש תקן. הרוב זה מן הסתם בחינוך

בעיקר בסייעות כמעט 5 מיליון ₪ מתוך סך הכל.

אהוד לזר: זה מופיע בספר בכל מקום שכר מופיע התקנים מופיעים בתוך הספר.

דנה אורן-ינאי: ראיתי שבמנהל התפעול, בעוד מקומות,

רוני חדד: פקחים צריך להעסיק יש עוד מלא.

דנה אורן-ינאי: השאלה שלי איך אתה מגלם בתוך התקציב את כל מה שנקרא תוספת שכר

שהיא לא דרך התקן עצמו מה שנקרא כוננות, תוספות מיוחדות, תוספת

שעות איך זה עובד, האם יש תקן, האם עיריית הרצליה אומרת אני מסוגלת

לתת 20 תקני כוננות באיזה לבל אני נותנת, והאם אני נותנת ברמת העובדים

התפעוליים האם אני נותנת את זה ברמת מנהלי אגפים.

אהוד לזר: יש פה עניין, קודם כל עניין של מה מותר ומה אסור מבחינת רכיבי שכר.

פעם אחת זה מה טיוטת העבודה קובעת ביחס לכל תוספת שכר, פעם שניה

יש הסכמים שמתייחסים לשעות נוספות ויש הסכמים ששותקים לגביהם,

ויש הסכמים שאוסרים עליהם יש עשרות הסכמי שכר וזה שונה ומשתנה

ממגזר למגזר. בכל סעיף תקציבי שמתייחס לשכר יש אם ניתן במסגרת

הסעיף ויש שם כסף ויש אישור גזברות ויש אישור משאבי אנוש, ויש אישור

כמובן של משרד הפנים מקבל מנכ"ל העירייה החלטה האם מגזר זה או אחר

צריך לקבל שעות נוספות כמובן אם זה לא מופיע בהסכם שלו, כוננות, או

כל תוספת שכרי אחרת וזה חייב להיות מגובה בשכר, זה חייב להיות מגובה

בסעיף התקציבי שעוסק בשכר של אותו פרק ספציפי.

דנה אורן-ינאי: השאלה שלי אם זה לא הולך הפוך, זאת אומרת האם אנחנו יכולים שאנחנו

מסתכלים על התקציב של 2023 אני יודעת לבוא ולהגיד באיזה ענפים

ובאיזה אגפים ומחלקות אני צריכה תוספת שעות מה שנקרא כסל בסדר לא

"חבר" – הקלטה ותמלול

19 ב.ש.ג

פרסונלית והאם אני יודעת להגיד האם המחלקה הזאת צריכה כוננות או

לא צריכה כוננות וכמה אנשים צריכים לכוננות, הניהול של כוח אדם בטח

במערכת מורכבת כמו ניהול בעיר כמו הרצליה השאלה אם אנחנו גם

בנושאים של תוספת שעות.

אהוד לזר: אתם לא רואים את זה בתוך הסעיפים.

דנה אורן-ינאי: שניה רק אני אסיים את המשפט האם אנחנו איפה התכלול של תוספת שעות

כסל לסך עובדי העירייה לשנת ,2023 ואיפה הנושא של הקצאת שעות כוננות

אני הבנתי שבהרצליה זה סל שלם, זאת אומרת.

אהוד לזר: לא, ממש לא, יש תפקידים שיש להם בהסכם שזה כולל את זה ואז הסעיף

מתוקצב בהתאם, יש אגפים שזה סל של שעות, יש תפקידים מסוימים

שבהסכם שלהם יש כוננות, זה משתנה בכל סעיף שעוסק בשכר בכל אגף

ואגף זה מתוקצב אין סל עירוני שזורק לאגפים, זה מתוקצב בכל סעיף

וסעיף, הפררוגטיבה להחליט, הפררוגטיבה לראות את הדבר הזה שהוא

מעבר להסכמי השכר היא של מנכ"ל העירייה ומנהל משאבי אנוש כמובן

בתאום הכללים ולראות שהדבר הזה מגובה תקציבית,

דנה אורן-ינאי: איפה זה מתוקצב.

רוני חדד: זה ספציפי לסקטור וסקטור יש שונות בסקטורים, הסכם מצילים אינו שווה

להסכם פסיכולוגים שאינו שווה להסכם וטרינרים שאינו שווה להסכם ..

דנ האורן-ינאי: יכול להיות שאם לא שמתי מספיק פקחים נשאר לי רזרבה ואז אני אומר

יופי אני אתן.

אהדו לזר: לא, לא ממש לא עובד ככה, אנחנו מסתכלים אם יש סקטור מסוים.

דנה אורן-ינאי: יש אנשים שיכולים לעבוד 20 שנה בעירייה ואחרי 20 שנה בעירייה יגידו

אוקיי בוא נחשוב לתת לך כוננות.

רוני חדד: זה לא עובד ככה.

אהוד לזר: ככה לא מתקבלות ההחלטות, ושתיים אין אנחנו לא נותנים תוספות שכר

על חשבון תקנים מבוטלים זה לא עובד, אנחנו משאירים את התקנים אנחנו

מחויבים להשאיר את התקנים לשמור אותם לטובת הגיוס זה גם החוק

קובע, אם נדרשת תוספת שכר ואין אותה בסעיף התקציבי צריך לעשות

הזזה תקציבית, צריך לעשות פעולה אחרת אבל אי אפשר לקחת.

"חבר" – הקלטה ותמלול

20 ב.ש.ג

גיל עד סורדו: אני רוצה להוסיף משהו, בנושא הכוננות הנושא הזה מאוד רגיש רק מנכ"ל

מאשר, כוננות יקבל מי שצריך לקבל כוננות, למשל עובד ברווחה שמטפל

בילדים אחר הצהריים לאור אירועים כאלה ואחרים יהיה בכוננות, עובד

שעובד בתחום החשמל שצריך לטפל חלילה שנפל עמוד תיאורה או יש בעיה,

הוא יהיה בכוננות, אנשים שהם בכוננות זה אנשים ספורדיים לתפקידים

מוגדרים אין משהו שהוא גורף זה בדיוק הסיפור ולכן התפקידים שאושרו

לכוננות בהיסטוריה הארוכה של העירייה אושרו על ידי מנכ"ל העירייה והם

מאושרים אך ורק על ידי מנכ"ל.

דנה אורן-ינאי: אתה יודע להגיד לי למשל בשנת 2022 כמה תקנים קיבלו תוספת כוננות

מעבר למה שהיה בשנת 21?

אהוד לזר: לא אי אפשר. אי אפשר כי הכוננות יכולה להשתנות. דנה הכוננות יכולה

להשתנות גם, אנשים שקיבלו כוננות בעבר לא מקבלים היום והפוך זה יכול

להשתנות בהתאם לתיאור המצב לאשורו.

דניאל אייזנברג: קודם כל אני רוצה שניה להבין את התקציב של קווי החוף אני ביקשתי

אחרי ישיבות מקצועיות שעשינו להגדיל ב – %60 אני לא מוצאת את זה

בספר.

רוני חדד: בעמוד .58

דניאל אייזנברג: מצאתי תודה רבה. עמוד 26 בסעיף של תמיכות באגודות בתחום הספורט

התחרותי

רוני חדד: היא הלכה לדף הריכוז.

דניאל אייזנברג: עמוד ,26 מה זה אומר התחום הזה סעיף 8.2.5

רוני חדד: זה סך התמיכות בספורט התחרותי.

דניאל אייזנברג: איך זה מחולק כמה מקבל הספורט כמה כדורסל?

עו"ד ענת בהרב: זה נעשה אחר כך בהתאם לתבחינים.

דניאל אייזנברג: אז לא יודעים נגיד כרגע כמה הכדורסל גברים מקבל?

משה פדלון: יש תבחינים יש ועדה.

אהוד לזר: יש תקציב בוא נגיד לתחום לסל, בהמשך אנחנו נאשר ב – 27 אנחנו נאשר

את התבחינים ואז על פי התבחינים כל אחד יוכל לעשות חשבון בהתאם.

אנחנו מאשרים את מסגרת התקציב.

"חבר" – הקלטה ותמלול

21 ב.ש.ג

דניאל אייזנברג: ממה מורכב ה – 6 מיליון? אני מפנה את השאלה באופן כללי אני לא אמרתי

למי.

אהוד לזר: יש קבוצת כדורסל שהביאה הישגים משמעותיים העירייה רוצה לקדם את

תחום הכדורסל גם גברים וגם נשים ולכן היא בחרה להעצים.

עופר לוי: נשים כרגע מה שאני רואה והדבר פה, העברנו לבקרת, הוא הזכיר נשים,

סגרנו והעברנו לבקרה תקציבית 1.550.000 וחתמתם על זה גם אתה וגם

ראש העיר אני רואה פה .1.550.000 סליחה 1.500.000 יש פער אמנם קטן

אבל אתם חתמתם בבקרה התקציבית ורוני הגזבר.

אהוד לזר: 50,000 ₪ זה הטעות בוא נבדוק את זה. אם עשינו טעות בוא נבדוק את זה.

אם נפלה טעות נבדוק בשמחה נרשם.

יריב פישר: לחזק את העניין אתה בעצמך אמרת בדיון בשנה שעברה שלא הולכים

להשקיע, עלה במועצת העיר החלטה שאתה תמכת בה שאנחנו לא הולכים

להשקיע את כל הוננו בספורט תחרותי ופתאום אתה מקפיץ את התקציב ב

– %33 בספורט תחרותי, עוד פעם אני חוזר ואני אגיד את זה עוד פעם לבני

הרצליה ניתנה 2 מיליון ₪ הנחה לאנשים כמוני שרצו הנחה אמרת אין כסף

פה אתה מקפיץ את זה בשליש. אמר אין כסף לכו תבקשו הנחה אולי מגיע

לכם כי אתם לא מרוויחים מספיק.

אהוד לזר: אי אפשר להתכחש להישגים משמעותיים של קבוצות הספורט הגברים

והנשים.

משה פדלון: חברים התקציב, שאל שאלה יריב, בני הרצליה סיימה את השנה באליפות

המדינה, סיימה השנה בצורה מכובדת ומכבדת, ומביאה גאווה לתושבי

העיר וילדי העיר שרואים קדימה ורואים לאן היא מגיעה, אמרנו אם תגיעו

לאירופה ניתן לכם מענק של ,250 אם תגיעו לכך וכך תקבלו יש כספים שאני

לא יודע שלא הגיעו. יש דיונים זה לא כספים בהכרח שיגיעו להישגים

הכנסנו את זה לתוך התקציב.

אהוד לזר: הסיבה לגידול במסגרת זה הישגים איכותיים שהספורט התחרותי הביא,

הגאווה שמביא והערכים הספורטיביים שמקרין הלאה למסגרות החינוך

הבלתי פורמלי ומסגרות פורמלי.

משה פדלון: אין שום קשר לבני הרצליה העמותה שלנו, העמותה שלנו קיבלה סכום

"חבר" – הקלטה ותמלול

22 ב.ש.ג

מאוד יפה, היא קיבלה אולמות חדשים על חשבוננו והיא במצב מסוים ומי

שזקוק להנחה מקבל את ההנחה עד אחרון הילדים.

יריב פישר: הוספנו שליש תקציב 2 מיליון ₪ הוספנו.

ירון עולמי: לפני 4 שנים הורדנו אותו זוכר שהיה 6 מיליון והורדנו ל – 4 זוכר את זה.

אהוד לזר: והנה המהלך הזה שנעשה פה הוכיח את עצמו.

ירון עולמי: זה היה להרמת משקולות, ולטניס שולחן, ולטניס ולכל מה שקשור בספורט

זה לא רק לכדורגל.

דנה אורן-ינאי: אפשר לדעת על איזה סעיפים אנחנו מדברים בספורט התחרותי האם אנחנו

מדברים רק על כדורסל, האם אנחנו מדברים?

אהוד לזר: מדברים רק על הכדורסל וגם על הכדורגל בכדורגל אנחנו עשינו חזרה

לתקציב של 2019 אם אני זוכר נכון, סליחה הערה לפרוטוקול אנחנו

מדברים על כל סוגי הספורט.

דנה אורן-ינאי: האם אנחנו מדברים על הכדור יד והכדור עף?

משה פדלון: כן כן בוודאי.

דנה אורן-ינאי: האם אנחנו מדברים על ספורט יחידי או רק על קבוצות שמייצגות את

הרצליה?

אהוד לזר: האם הספורט היחידי נכלל פה? אתם זוכרים הספורט היחידי, זה אישור

בתוך זה?

מיקי גורנשטיין: ספורט בוגרים יש סעיף של ספורט בוגרים הוא כולל בתוכו גם ספורט

קבוצתי וגם ספורט יחידי.

דנה אורן-ינאי: הרמת משקולות זה ספורט יחידני גם מתן ארדיטי וגם ספורטאים בלבל

הזה הם בתחרות.

אהוד לזר: בלי להיכנס לשמות.

עופר לוי: אני רוצה לגעת בעמוד הזה שניה, שני דברים אחד על אפולוניה, אפולוניה

התקציב היה שנה שעברה 150 העליתם ל – ,350 בעמוד ,26 בו בזמן שאנחנו

נתנו לכם נתון שהעלייה בארנונה של אפולוניה הולכת לעלות ב 300 אלף ₪

זאת אומרת אתה מכניס את אפולוניה שוב לגירעונות.

משה פדלון: אפולוניה לא יכנס לגירעון. הפתיחה הראשונה של אפולוניה הוא היה

2.800.000 גרעוני והיום אפולוניה הוא רווחי הניהול הוא מצוין הוא רווחי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

23 ב.ש.ג

עופר לוי: הוא רווחי עם מה שיש עכשיו והסתדרנו אבל הוא לא רווחי שעכשיו

הארנונה הולכת לעלות לך ב – 300 אלף ₪.

אהוד לזר: אז נכניס לכיס אתה מבין את זה הסברתי לך את זה 10 פעמים אתה לא

מקבל את ההסבר הזה שבסוף העירייה היא בק טו בק עם התאגיד.

משה פדלון: אפולוניה הוא נכס מניב יש שם את השחייה לילדים אין תור עד .2024

עופר לוי: אין מקום ליותר ילדים אתה יודע את זה טוב מאוד, אין מקום לרשום יותר

מנויים גם, אין מקום. לאן אתה רוצה להגיע. אני רוצה להגיד.

משה פדלון: הוא מפותח מאוד. התחלנו את פתיחתו של 2.8 והיום הוא מסיים עם רווח

של 500 אלף ₪ בשנה, 500 אלף ₪ בשנה הוא לא זקוק לעירייה, הוא לא

זקוק לכספי העירייה.

עופר לוי: עוד נושא בעמוד הזה אני מדבר על סעיף 8.2.6 תמיכה באגודות בתחום

ספורט תחרותי נוער. יש פה העלאה של התקציב, מדובר פה אין לי שום נגד

החלטות בנושא הזה אבל לא יכול להיות ודיברנו על זה ואתה יודע את זה,

לא יכול להיות שבו בזמן ההורים משלמים מאות ואלפי שקלים אנחנו

נותנים להם תקציב והם לא מסכימים.

אהוד לזר: אתה קיימת את המשא ומתן אתה יודע וזה התוצאה שהבאת.

עופר לוי: אתה ישבת איתי וסיכמנו, סיכמנו שזה לא יקרה אתה יודע את זה.

אהוד לזר: אתה ניהלת את המשא ומתן לפני 3 או 4 שנים.

עופר לוי: אני ביקשתי שיגבו פחות האגודות ספורט הם העלו בשנתיים אחרונות

בהמון, המון כסף להורים.

משה פדלון: למה לא הורדת להם את זה, למה לא ניהל איתם משא ומתן ארוך. למה לא

ניהלת.

עופר לוי: ניהלנו משא ומתן וסיכמנו את זה.

אהוד לזר: ובסוף הבאת תקצוב בחסר שהביא אותנו רק לבתי משפט.

עופר לוי: כן, כן לבתי משפט.

משה פדלון: הניתוח הצליח והחולה מת.

אהוד לזר: מה שזה גרם לפגיעה אנושה במחלקות הנוער של הכדורגל ואתה יודע את

זה ואתה מוזמן לשאול את מנהלי הקבוצות.

עופר לוי: אה הם באו אליכם והתחילו לבכות לך במיוחד שיימן שזה שנת בחירות,

"חבר" – הקלטה ותמלול

24 ב.ש.ג

אהוד ילדי העיר צריך להוריד להם אני איתם להיפך לתת בסדר אבל בוא

באותו זמן שההורים ישלמו פחות על זה אני מדבר וזה באחריות שלנו.

אהוד לזר: אתה יודע לאן ההליך המשפטי הביא אותנו.

ירון עולמי: אני בעל אינטרס ואני אומר לך אין מה לעשות ככה לוקחים.

עופר לוי: לא בסכומים כאלה.

משה פדלון: אני רוצה לסנגר על הקבוצות.

עופר לוי: אני רוצה להגיד לך שמלא הורים פנו והוא יודע את זה טוב מאוד, מלא

בשביל לא לתת להם.

ירון עולמי: אני יודע אני משלם 530 ₪ בחודש.

עופר לוי: אני רוצה להבין רגע פה, עוד משהו אחד וזהו, משהו אחרון. אני רוצה להבין

רגע אנחנו הולכים להקים אגף ספורט נכון, אדוני הגזבר אני רואה שאנחנו

לא מתוקצבים בלי תקנים איך אנחנו נערכים לאגף ספורט שאמור לקום

בחודשיים הקרובים אני מקווה?

משה פדלון: זה החלטה שלנו אם הוא יקום או לא.

דנה אורן-ינאי: יש החלטת מועצה.

משה פדלון: הדיון הזה לא עוסק איך הוא יקום או לא. איך הוא יקום הוא יקום בעזרת

צור ישראל וגואלו, לא מדברים על איזה מבנה אהוד ותפקידו.

דנה אורן-ינאי: יש תקן מה זאת אומרת. יש תקן, השאלה אם בתקצוב.

אהוד לזר: יש תקן למנהל האגף, או מנהלת האגף.

משה פדלון: שום דבר לא צריך להשתנות.

דנה אורן-ינאי: האם בתקציב הזה יש תקן למנהל אגף?

אהוד לזר: חברים חברים, עופר, עופר, כמו ששאלה החברה דנה אורן ינאי התקן

מתוקצב ומכרז בדרך זאת אומרת מכרז פורסם יש ועדות יש מכרז המבנה

הארגוני אופן הניהול של הגוף הזה, יתוכנן על ידי מנכ"ל העירייה שזה

תקפידו לנהל את אגפי העירייה. אני לא מתכוון לפתוח אם התייעצתי ואיך

צריך לבנות את האגף.

דנה אורן-ינאי: השאלה אם המקום מתוקצב כאגף ולא כעובד סטנד דלון זה הכל?

אהוד לזר: הכוונה היא להפוך את היחידה הזאת לאגף, פה זה מתחיל ופה זה נגמר, זה

מתוקצב.

"חבר" – הקלטה ותמלול

25 ב.ש.ג

דנה אורן-ינאי: כמה תקנים מתוקצב האגף?

אהוד לזר: תסתכלו בסעיף כמה תקנים יש שם.

רוני חדד: .5.6

דנה אורן-ינאי: באגף הספורט?

רוני חדד: כן.

גלילה יבין: נושא החינוך תכנית גפן אני מבינה שזה מהפכה גדולה היתה אמורה להיות

פה איזה שהוא שינוי לטובה היה אמור להיות פה עם אפשרות לגמישות

פדגוגית בפועל יש בעיות על ... אבי מעוז.

אהוד לזר: לא ממש לא, תכניות גפן הן כל התכניות והתקשרויות שונות של מוסדות

החינוך כן הסכם קואליציוני שמתגבש זה לגבי תכניות מסוימות בתחומים

מסוימים אבל גפן לא כל גפן עובר דרך, אני עדיין לא ראיתי את ההסכם

הקואליציוני והממשלה עוד לא הוקמה אבל לא כל הפעילויות

וההתקשרויות של גפן אמורות לעבור דרך הגוף הזה.

גלילה יבין: השאלה אם העירייה נערכת אני הבנתי שכן שאבי מעוז ישלוט על הפול

שבתוכו מנהלי בתי הספר.

אהוד לזר: בגפן יש גם תלן וכל מיני דברים.

ירון עולמי: לא יהיה מה לבחור הוא יוסיף תכנים שהוא רוצה אל תבחר בהם מי ביקש

ממך לבחור בהם.

יריב פישר: הוא שולט בתקציב ירצה יוריד בזה ככה עובד פוליטיקה מה לעשות.

ירון עולמי: מה הקשר לתקציב הרצליה בוא תסביר לי.

גלילה יבין: אני אסביר לך למשל ראיתי תקציב החינוך הבלתי פורמלי, תקציב החינוך

הפורמלי, תקציב החינוך לזהות יהודית כל אלה נשארו בדיוק כמו שנה

שעברה בתמיכות ולעומת זאת בפתיח ולאורך התקציב כתוב פה שהתקציבי

היוזמות הוקטנו מאחר שבתי הספר התקשרו דרך גפן וכו' השאלה איך

אנחנו נערכים, למצב שבו תכניות שהיום אנחנו מפעילים בעיר יפגעו. בגלל

שנקבל אובר דוס של זהות יהודית ואובר דוס של כל הדברים האלה אנחנו

...

עו"ד ענת בהרב: התכניות לשנה הבאה כבר סגורות.

אהוד לזר: גלילה את מדברת על העיקרון, שוב אין עדיין ממשלה בכל מקרה הצהיר

"חבר" – הקלטה ותמלול

26 ב.ש.ג

ראש העיר ואמר גם החוצה וגם פנימה שתכניות החינוך הבלתי פורמלי,

תוכניות לחינוך לערכים בעיר הרצליה לא יפגעו.

גלילה יבין: בתקציב אין לזה ביטוי זאת אומרת אנחנו נמצאים באותו מצב שהיינו שנה

שעברה.

אהוד לזר: אם חלילה תהיה התערבות בתכנים שאמורים להשפיע על המשטר הפדגוגי

של מנהלי בתי הספר, אנחנו יודעים להיפגש כאן ולעשות התאמות בתקציב.

יעקב נחום: חשוב להדגיש שהרשות המקומית ממנת במצ'ינג את בתי הספר ב – %,35

%35 מדובר על מליונים שבעצם עוברים לבתי הספר, יש לנו שליטה טוטלית

על התכניות לימודים לא יהיה מצב שלא יהיה תקציב לתכנית לימודים.

אנחנו נשמור על התקציב בצורה ליברלית, דמוקרטית ופלורליסטית ולכן

המדיניות שלנו הערכית כמו שהיתה מאחר ויש לנו חזקה די גדולה על

תקציבי בית הספר מ – %35 מסך הכל הסכום שישנם אני לא רואה שום

בעיה עם הנושא הזה ואני לא חושש.

גלילה יבין: יש קול קורא לעמותות של מאושרות על ידי משרד החינוך,

יעקב נחום: כל עמותה שאמורה להיכנס לבית הספר כעמותה היא נבדקת גם על ידי ועד

ההורים היתה פה החלטת מועצה שאימצה את מה שאני ביקשתי, ועד

ההורים שותף להחלטה יחד עם מנהלת בית הספר גם אם זה בית ספר

הכניס את לבד לא יוכל.

גלילה יבין: אני מבקשת הבהרה למה ששאלתי יש תכניות שמאושרות על ידי משרד

החינוך צפוי שחלק מהתכניות לא יהיו מאושרות על ידי משרד החינוך, נגיד

למשל איגי, אתה רוצה להזמין את איגי לבית הספר נניח שהעמותה הזאת

לא מאושרת.

יעקב נחום: אמרתי כל מה שהיה ישאר, לא יהיה מצב שתבוטל תכנית שאנחנו מאמינים

בה שהיא לא תיכנס.

גלילה יבין: גם אם היא לא מאושרת על ידי משרד החינוך?

יעקב נחום: גם אם היא לא מאושרת וגם אם היא לא תתוקצב אנחנו נתקצב אותה.

אורן אוריאלי: אמרת רגע משפט ערב טוב לכולם, אמרת רגע משפט שנתפס יש לכם שליטה

מלאה על התכניות שמנהלי בית הספר רוכשים דרך הגפן, האם פשוט אני

מצטט אותך אמרת שיש לנו שליטה מלאה על התכניות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

27 ב.ש.ג

יעקב נחום: אמרתי שיש לנו אנחנו עיריית הרצליה כרשות איתנה וחזקה מעבירה %35

מהתקציב שהגפן מעביר גם בהפרש של %100 לכן אנחנו יושבים עם מנהלי

בתי הספר אנחנו קובעים מדיניות יחד עם המנהלים זה לא שיעקב קם

ואומר איזה תכנית תיכנס, מנהלי בית הספר סוברנים לקבל החלטה איזה

תכנית פדגוגית הוא רוצה להכניס או איזה תכנית ערכית הוא רוצה להכניס

לבית הספר, קודם כל שתהיה רוח גבית, אני לא רואה שום בעיה עם זה.

אורן אוריאלי: אבל למען הסדר הטוב אנחנו יודעים את זה יש לך לא מעט בתי ספר פה

לחלוש עליהם למיטב הבנתי ובתור מי שרוכש תכניות גפן בעצמו, אין שום

צ'אנס לעירייה לומר למנהל או פררוגטיבה כמו שאתה אוהב להגיד את זה

אתה כן לוקח ואת זה אתה לא לוקח.

יעקב נחום: יש תרבות ארגונית ויש מדיניות של העיר, אם העיר היא עיר דמוקרטית

ופלורליסטית ברור שמנהלי בית הספר יבחרו תכניות.

אורן אוריאלי: אתה לא יכול לומר לא.

יעקב נחום: ברור שלא.

אורן אוריאלי: צריך להגיד את האמת אנחנו עדיין לא יודעים.

יעקב נחום: אני אמרתי, היתה שאלה במידה ומשרד החינוך יחסיר תכנית או יקצץ

תכנית בתקציב מה אנחנו נעשה, אני אמרתי שאנחנו נשלים.

אורן אוריאלי: אני חייב לומר לשם ההגינות זה עדיין זה פרי מצור לדעת מה העירייה תעשה

שהרי גם יש התחייבויות חוזיות מול מפעילי תכניות והכל ברור לי העניין

הזה לשם ההגינות אבל היה לי חשוב לדייק את הדברים על כך שלכם כאגף

החינוך אין שום סמכות על מנהלי בתי הספר אילו תכניות לקחת ואילו לא,

יכול להיות שמנהלי בתי הספר הם אוסף של אנשים אתה יודע שמקשיבים

לכם בכל דרך, מעריכים מאוד את הכסף הגדול שאתם שמים אני רוצה

שיהיה רשום גם בפרוטוקול אין לכם שום סמכות להחליט לגבי אף מנהל,

נאמר פה ואני שמח על התיקון נאמר פה שליטה מלאה.

יעקב נחום: מה שנאמר כאן שישנה מדיניות עירונית, אני מודה לידידי על העניין הזה

תודה.

דניאל אייזנברג: אני רוצה להמשיך, לגבי עמוד 18 בתקציב הבלתי רגיל.

אהוד לזר: עוד לא בלתי רגיל תשמרו את הבלתי רגיל.

"חבר" – הקלטה ותמלול

28 ב.ש.ג

דרור בן עמי: בנושא של יחידה סביבתית אני שמח שהוספנו חצי תקן אקולוג אבל העיר

גודלת, האוכלוסיה גודלת, כמות האשפה גודלת והדברים האלה דורשים

משאבים ליחידה הסביבתית. לפי הניסיון שלי אני לא אומר את זה, קשה

לה לעמוד בדרישות של העירייה היא עיר שחתומה על אמנת טבע עירוני,

מקדמת איכות למשבר האקלים יש הרבה דרישות טוב שהן קיימות אבל

היחידה פשוט לא.

אהוד לזר: אני אענה בשנה האחרונה עשינו שינוי ארגוני, היחידה הסביבתית או

המחלקה לאיכות הסביבה לא כפופה למנהל התפעול היא כפופה למנכ"ל

העירייה ולסגניתו, והיחידה הזאת נהנית או המחלקה הזאת נהנית

ממשאבי הארגון כולו ואוסיף ואומר תסתכל על כל החברים שיושבים פה

הם חייבים להגיש כולם תכניות עבודה שאחד משבעת היעדים שבהם הם

מבססים את תכניות העבודה שלהם מקושרות התקציב זה בנושא של

קיימות ואיכות תנאי האקלים זאת אומרת כל אחד מהיחידות האלה שם

כסף בצד לנושא הזה אז אין פה רק שינוי ממעלה ראשונה יש פה דרמה

בתפיסת הדיון.

דרור בן עמי: תרשה לי לתת צד הייתי מעורב טיפה, המעבר הזה ליחידה אסטרטגית הוא

נהדר זה מהלך מתבקש וטוב שנעשה עדיין יש קושי אפילו אם יש תקציבים

באגפים אחרים או מחלקות אחרות יש קושי מהותי להשריש את התרבות

הסביבתית בתוך שאר המחלקות והגופים, לא מספיק שיש להם רק תקציב

או שהמנכ"ל נותן צדקה צריך לקדם, אם זה יחידה אסטרטגית כרגע

צריכים להיות לה אנשים בתוך האגפים האחרים היא צריכה להיות יותר

מחוברת לתרבות הארגונית של העירייה אחרת דברים לא יתקדמו, לא בגלל

חוסר כסף.

אהוד לזר: באופן עקרוני אני מסכים איתך אני לא, אני מסכים איתך שיש דרך לעשות

ואנחנו יושבים וחושבים איך להרחיב את הראיה, או את נקודת המבט

האקלימית הקיימות בכל אגפי העירייה, זה נמצא על סדר היום אנחנו

עוסקים בזה, צריך להמשיך ולעסוק בזה, ברור שזה נושא שהוא לא בסליו

זה נושא שחוצה את כל הארגון וחייבים להמשיך לעשות את זה אני לא חולק

עליך.

"חבר" – הקלטה ותמלול

29 ב.ש.ג

דרור בן עמי: השאלה למה זה לא בא לידי ביטוי בתקציב.

אהוד לזר: זה בא לידי ביטוי בתקציבים של כולם כמו שאמרתי, כל אגף נדרש להגיש

תכנית עבודה סביבתית זה מכפיל כוח זה שינוי דרמתי מאיך שהיינו עובדים

עד היום.

דנה אורן-ינאי: אני מצטרפת לדברים הטיפול בסביבה הוא מה שנקרא אנרגיה מתחדשת זה

חוזר בחזרה ההשקעה בסביבה, וזה לא מספיק בעיניי, אני מברכת על זה

שבאמת כל אגף צריך להתייחס לאספקט הסביבתי אבל אני עדיין חושבת

שצריך להיות גוף גדול יותר שמתכלל את כל פעילות הסביבה.

אהוד לזר: זה מה שעשינו, קלעת לדעת גדולים היחידה גדלה קודם כל, היחידה גדלה.

גלדה ב – %,10

דרור בן עמי: חצי תקן, היו 2 פקחים ירד לאחד וחזר פקח.

אהוד לזר: לא נכון, מבחינת תקינה מבחינת תקציב מה שאני אומר שהיחידה נהנית

מכל המשאבים של כל העירייה, כל אגף אמרתי בהתחלה כל אגף נדרש

בתכנית העבודה שזה השלב של התקציב לציין איזה משאבים ממשאבי

האגף שמאושרים היום הוא מקצה לטובת פעילות סביבתית אם זה בהנדסה

אז איפה נמצא התקציב של ביו פילטרים בסדר זה בתכנית שינוי האקלים

אם זה באגף של גלית אז היא צריכה להראות את כל תכניות העבודה

לפרויקט הצללה טבעית ומלאכותית. אתה תראה את התכנית עבודה, אתה

תראה את תכנית העבודה אמרתי בהתחלה בפתיח מאשרים את התקציב

ומייצרים תכניות עבודה אופרטיביות, גם בתקציב זה נמצא, יש כמה מאות

אלפי ₪.

דנה אורן-ינאי: אתה רושם הצללה אתה לא רושם מאיפה, אתה לא רושם כלום.

אהוד לזר: ברור כי זה לא תכנית עבודה זה תקציב.

איל בפיאן: גם בתקציב עוד פעם אין בתקציב סעיף רציני להצללה.

אהוד לזר: יש, יש, יש. דנה יש את זה,

משה פדלון: גם בתב"רים יש את זה. במרחב הציבורי לא ניכנס לדקויות. אנחנו עושים

רחוב כולל בתוכו הצללה, בבתי ספר.

אהוד לזר: טל עברון באיזה סעיפים יש לנו הצללות, זה נמצא לאורך כל הספר.

איל פביאן: קיבלנו תוכנית להיערכות לשינוי אקלים, ועכשיו מאשרים את התקציב.

"חבר" – הקלטה ותמלול

30 ב.ש.ג

אהוד לזר: כן.

משה פדלון: חברים רק לאחרונה שדרגנו את החצר בחטיבת בן גוריון, שמנו שם 6

הצללות.

אהוד לזר: שמנו הצללות גם ברחבי העיר, טל עברון איפה נמצאים ה - סעיפי הצללות.

זה גם וגם, וגם.

דרור בן עמי: אהוד אני העליתי את הנושא ואני אתן מספר דוגמאות מהשנים האחרונות,

כדוגמה למה יש בעיה לקדם פרויקטים אפילו שיש נגיד הגדלת תקציב

ביחידות אחרות, כן תיקח את חורשת נ.מ.

אהוד לזר: מה זה קשור זה לא שאלה של כסף.

דרור בן עמי: בדיוק זה מה שאני אומר, זה לא שאלה של כסף יש לנו תקציב היה בהתחלה

900 אלף ירד אחר כך.

אהוד לזר: לא היה אף פעם 900 אלף.

דרור בן עמי: ירד ל – 400 אלף, שימרנו אותו היה לנו שיח אבל הוא לא בא לידי ביצוע כי

לא היה מי שבפועל יקדם אותו, הוא היה בסדר עדיפות נמוך עוד פעם כי

ליחידה הסביבתית כיחידה אסטרטגית זקוקה.

אהוד לזר: זה לא התפקיד שלה.

דרור בן עמי: הדברים לא קורים אם אין מי שיקדם אותם, זה לא קשור כל כך לכסף צריך

לקדם. יש עוד דוגמאות.

אהוד לזר: אני אתן ציון אחר כך למי שלא עשה את זה, אני אתן לו 80 או .75 אתה יודע

מה היתה הבעיה שם.

משה פדלון: חורשת נ.מ לא שייכת לעיריית הרצליה היא שייכת לרמ"י אבל הנחיתי את

רמ"י לבוא, אני לא יכול להיכנס למקום שהוא לא שלי,

דרור בן עמי: זה לא היתה הבעיה פתרנו את הבעיה.

משה פדלון: הציגו לני תכנית לעשות שם מהפכה, אני הנחיתי לשים שם ספסלים

אשפתונים ברזיית מים ברמת נוף וזה מה שהולך להיות שם, אני לאי כול

להפוך את המקום זה לא שלי זה של רמ"י בטאבו.

אהוד לזר: התכנית שהוצגה היא תכנית שטעונה היתר בניה ורמ"י היו אמורים לחתום

על היתרי בניה ורמ"י לא היו חותמים על היתרי בניה וזה לא היה יוצא עוד

10 שנים, הוצאנו את העגלה מהבוץ צמצמנו את זה לפיתוח קל שלא טעון

"חבר" – הקלטה ותמלול

31 ב.ש.ג

היתר בניה זה הכל נפתר שלום על ישראל.

דרור בן עמי: אבל זה לא יתקדם שנתיים.

משה פדלון: זה יתקדם בחודשים הקרובים.

דרור בן עמי: בסדר אני רק מצביע על שיטה שהיא לא כל כך עובדת זה הכל.

משה פדלון: עוד פעם אני אגיד לך אנחנו מנקים את המקום, עושים הרמת נוף נכניס

בקרוב ספסלים, אשפתונים, שולחנות פיקניק ויהיה די נחמד אני אזמין

אותך לפתיחה.

אהוד לזר: זה לא זז כי ההתעקשות של החברה שם היתה וואו על משהו שטעון היתר

בניה וזה משהו שאני לא יכול לעשות.

דנה אורן-ינאי: עמוד 16 סעיף 4.2.1 האם אנחנו מדברים רק על הכנסות מבני הרצליה, או

שאנחנו מאפשרים לציבור רחב לעוד עמותות להשכיר את האולמות?

אהדו לזר: בטח שכן יש לנו תכנית עבודה, לא רק זה יש לפעמים מהקהילה ויש לפעמים

חברות כולם משתמשים באולמות ובמגרשים.

משה פדלון: לכולם, כולם משתמשים באולמות ובמגרשים ומשלמים, בית הספר לא

משלם.

דנה אורן-ינאי: עמוד 23 סעיף 810 השתתפות בהוצאות ועד עובדים האם זה בקורלציה

לגידול מספר העובדים ויש התאמה? כי הגידול נראה פשוט קטן?

אהוד לזר: כן.

דנה אורן-ינאי: סעיף 8.7.3 באותו עמוד, מועדוני ספורט בית ספרי באמצעות בני הרצליה 0

השנה על מה מדובר?

מיקי: מדובר על בתי ספר יסודיים שם אין.

דנה אורן-ינאי: אבל היו ולמה הורדנו את זה את הפעילות למעשה בני הרצליה פעלו בתוך

ה - בתי הספר.

מיקי: זה לא קשור זה החלטה של מנהלת בית הספר.

אהוד לזר: שכאמור אנחנו לא מתערבים בשיקול דעתם.

דנה אורן-ינאי: זאת אומרת מבחינתנו שנה הבאה בני הרצליה לא.

מיקי גורנשטיין: לא עיקר המועדונים זה ...

גלילה יבין: לי יש שאלה באותו עמוד, סעיף 820 תמיכה במוסדות בתחום זהות יהודית

האם זה כולל זהות יהודית. מה המשמעות של זה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

32 ב.ש.ג

אהוד לזר: אפשר להסתכל מי הגיש בקשה לתמיכה.

גלילה יבין: היתה אוריינטציה מאוד ספציפית השאלה אם לאור מה ששמענו כרגע זה

הולך לשנות את האוריינטציה.

אהוד לזר: הקרטריונים למיטב ידיעתי לא משתנים.

עו"ד ענת בהרב: זה אותם גופים.

אהוד לזר: זה אותם קרטריונים אני לא יודע איזה גופים הגישו בקשה לתמיכה.

גלילה יבין: הנושא הזה הולך לקבל בוסט והשאלה אם התקציב של עיריית הרצליה ושל

תושבי העיר הרצליה צריך להישאר אותו דבר.

אהוד לזר: יעקב נתן תשובה קלאסית וטובה ואני מגבה אותה, אם יהיה אתגר בעניין

הזה אנחנו כמובן ניכנס לתמונה.

יריב פישר: אני רוצה לחזור לעמוד 19 תב"ר

עו"ד ענת בהרב: תב"ר זה לא פה אנחנו בספר התקציב.

יריב פישר: סעיף 788 יול"א בגני ילדים,

דנה אורן-ינאי: אני אנצל את זה עד שתחפשו בתקציב לדעת למה כיתת הספורט בכיתת

היובל, כיתת ספורט ביובל התקציב ירד.

אהוד לזר: עלה, בכיתות ספורט הוספנו, \

דנה אורן-ינאי: כיתת ספורט היובל היה 22 ירד ל – .16

אהוד לזר: אין מצב.

מיקי גורנשטיין: אין קבוצת בנות השנה.

אהוד לזר: זה עניין של בית הספר, אבל מיקי כל הפעילות של הספורט בבית הספר עלה.

זה תכנית יפיפיה.

דנה אורן-ינאי: ראינו וישר כוח ואני חושבת שיופי של עבודה הולכת להיות בחטיבות שנה

הבאה.

אהוד לזר: מגיע לחגית כל הכבוד שדחפה לזה.

יריב פישר: אני חוזר לסבסוד יול"א, זה נראה, עמוד ,817920

משה פדלון: עמוד 108 באמצע.

יריב פישר: זה לא שאלה זה עניין של מדיניות למה גם פה אנחנו לא חושבים אחרת

ולסבסד הרבה יותר אין פה כלום, זה לא השתנה שום דבר מ – ,21 הפוך גם

יש מקומות שהורדנו את התקציב שלנו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

33 ב.ש.ג

אהוד לזר: זה השתנה זה גדל.

יריב פישר: לא זה לא גדל, היינו ב – 5.200 אנחנו ב – .5.300 חלק מהסעיפים בכלל ירדו.

רוני חדד: סך הכל יום לימודים ארוך הסיכום של ,81792 הסיכום מקבלים משהו

ספציפי. זה עלה מ – 48 ל – .53

יריב פישר: זה היה ביצוע ב – ,21 5.2

דנה אורן-ינאי: 5.6 הוא צודק התקציב ה - מגורי היה .5.6

רוני חדד: הביצוע היה ,5.2 ו – ,21 אומדן של 22 אנחנו תמיד משווים לאומדן זה ,4.9

ותקציב 23 זה 5.4 בערך.

דנה אורן-ינאי: למה אתה משווה לאומדן?

רוני חדד: כי זה מה שקרה בפועל, זה מה שקרה בפועל.

דנה אורן-ינאי: מה ההבדל בין אומדן לביצוע?

משה פדלון: יש הערכה ויש ביצוע למעשה.

יריב פישר: משה עוד פעם זה אותה נקודה זה חוזר בבני הרצליה זה חוזר פה זה עוד

פעם זה המיסים שאתה שם, זה המיסים שאתה שם על מעמד הביניים, אתה

כל הזמן מדבר על אנשים שזקוקים ונזקקים. המימון שלנו על יול"א יום

לימודים ארוך הוא חייב להשתנות, יום לימודים ארוך זה אותו קנס שאתה

מקבל והילדים הקטנים.

דנה אורן-ינאי: על העלות של יום לימודים ארוך.

יריב פישר: אותו קנס שאתה מקבל על בני הרצליה אתה מקבל אחר כך על יול"א, אני

אומר לך הנה זה פה במקום שנממן הרבה יותר נצטרך לשלם יותר.

דנה אורן-ינאי: הוא מדבר על להגדיל את תקציב יום לימודים ארוך במקום לגבות X

מההורים תגבה %,80 %,70 סעיף מס' .817920

משה פדלון: חברים הסבסוד גם לגבי בני הרצליה, גם לגבי בני הרצליה המרכזים

הקהילתיים שווים וגם הדבר הזה פה יש ביול"א הנחיה שלי שיש הנחות

ומלגות לילדים שידם אינם משגת.

אהוד לזר: התקציב גדל בחצי מליון ₪.

יריב פישר: הוא לא גדל הביצוע ב – 21 היה 5.2 ועכשיו אתה נותן תקציב 5.3 הוא לא

גדל ממש לא גדל, הוא גדל ב – 100 אלף ₪.

מש הפדלון: קיימת הנחיה שלי לכל הגופים העירוניים לרדת ב – 30 עד 50 ש"ח ילד

"חבר" – הקלטה ותמלול

34 ב.ש.ג

שרוצה להגיע למרכז שביט ועולה 40 ₪ יכנס גם ב – 5 ₪.

יריב פישר: אתה לא מצליח להבין אותי אנחנו לא צריכים נדבה ממך לא רוצים נדבה

ממך אף אחד לא מבקש נדבה ממך אנחנו רוצים הנחה, רוצים כמו כל עיר

אחרת לתת הנחה לאלה שעובדים משלמים מלא מיסים ואתה מכניס להם

כל הזמן אתה דברים האלה. אני מדבר על בני הרצליה, 3000 ₪ למשפחה

ממוצעת, אני מדבר על יום לימודים ארוך בקיץ 300 ₪ לבן אדם בלי למצמץ

בכלל זה אצלכם זה לא אצל מישהו אחר, אני אומר את זה אולי בכעס כי

אתה לא מצליח להבין אותי כבר כמה שנים לא רוצה לבקש נדבה, לא רוצה

לבוא אליך לא צריך ממך נדבה, אני לא צריך לשלם כל שנה 10000 ₪ כל

אחד מאיתנו על החינוך של הילדים שלנו. לא צריך, יש פה תקציב הוספתם

לבני הרצליה 2 מיליון ₪ מה הבעיה להוסיף את זה כאן, למה להמשיך עם

הקנסות האלה למעמד הביניים, אני כל שנה אומר לך את זה וכל שנה אתה

מזלזל בזה, לא מעניין אותי הנזקקים במקרה הזה, זה לא מעניין אותי

אנחנו לא רוצים להיות נזקקים ואתה כל פעם שולח אותנו לבקש ממך טובה

כי אני לא מרוויח מספיק, אני מרוויח מספיק, אני לא צריך לשלם 10000 ₪

בשנה לחינוך בהרצליה חינוך לא פורמלי לא צריך אין סיבה.

משה פדלון: לך תגור במעלות.

דנה אורן-ינאי: מה קשור משה בא יריב ואומר בצדק, בא יריב ואומר סליחה שאני מפרשת

אתה לא יכול לעלות לקבוצת כדורסל לטובת X שחקנים 2 מיליון ₪ וכשהוא

מנסה לבוא ולהגיד בואו נשתתף במעמסה של מעמד הביניים תוסיף לשם

עוד 2 מיליון ₪ ותקל על ההורים.

אהוד לזר: זה המחירים שנהוגים בכל הארץ.

יריב פישר: לא נכון, לא נכון, בכל מקום בארץ זה עובד אחרת ויש עיריות שמסבסדות

והמון.

דנה אורן-ינאי: למה לא לבחון את זה? למה לא לבחון את מה שקורה גם בערים אחרות

שמסבסדים ומקלים על מעמד הביניים ואנחנו יודעים שהרצליה זה עיר של

מעמד הביניים.

יריב פישר: 3000 ₪ משלמים בבני הרצליה חוגים.

מאיה כץ: דנה ויריב אני רוצה שניה לענות לכם על זה, אנחנו אני מניחה שקראתם

"חבר" – הקלטה ותמלול

35 ב.ש.ג

חלק מהדברים שהובאו פה על השולחן לפני שבוע, אנחנו כן מתחילים לעבוד

על איזה שהיא תכנית שתתייחס להיבטים של יוקר המחייה באפשרויות

ויכולות שיש לנו במסגרת החוק של העיר הרצליה, אגב אני גם רושמת את

כל הנקודות שאתם מדברים כרגע אני גם אשמח שתיקחו חלק אם אתם

רוצים, קודם כל אתה יודע שבסוף יש פה מסגרת תקציבית, תקציב זה איזה

שהיא תכנית ואתה גם יודע שכל חודש בחודשו וגם לפעמים פעמיים בחודש

אנחנו מגיעים לפה יש הזזות תקציביות יש שינויים ויש כל מיני תהליכים

כאלה ואחרים.

גלילה יבין: זה תקציב משמעותי.

יריב פישר: שלח אותי למעלות זה מה שהוא אומר למעמד הביניים לכו למעלות.

משה פדלון: מעלות מקבל תקציבי איזון אז הוא יכול לתת לך הנחה שם הם מקבלים

מליונים מהממשלה.

יריב פישר: לא רוצה הנחה של מסכנים.

מאיה כץ: אני אומרת דבר הפוך אנחנו מתכוונים לעבוד על הדבר הזה זה משהו שצריך

להגיע למועצה אני רוצה להעריך בין חודשיים לחודשיים וחצי, זה כרגע

הזמן שאנחנו הולכים לעבוד על זה, אני מזמינה גם אותך וגם את דנה לבוא

ביחד איתי לדיונים כבר הבוקר דיברתי על זה גם עם רוני מבחינת הגזברות

כדי שאבין איזה מערך אנחנו יכולים לבנות ולהעביר את כל ההחלטות

לאישורכם בואו קחו חלק.

יריב פישר: אני חושב שזה לא ישים אם זה לא בתקציב זה לא יהיה.

איל פביאן: זה בתקציב שאנחנו הולכים לאשר היום?

מאיה כץ: זה לא יכול להשתתף בתקציב כי לא יודעים מה הולך להיות. זה לא .2024

דנה אורן-ינאי: עמוד 27 תמיכה במוסדות איכות הסביבה אני מצטרפת למה שדרור אמר

אני לא חושבת שגם ברמה של הנראות אנחנו צריכים להגדיל ולעודד יותר

מוסדות בתחום איכות הסביבה להגיש בקשות לתמיכות ולתמוך בהם אני

חושבת שהעמותות שאנחנו תומכים בהם משרתות אותנו וזה מכפיל כוח

מאוד.

מאיה כץ: את צודקת נוציא פרסום יותר משמעותי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

36 ב.ש.ג

דנה אורן-ינאי: מאוד חשוב לעיר הרצליה, אז אני אשמח לדעת האם האומדן על סמך מה

הוא הסתמך על 2023?

רוני חדד: לפני 4 שנים קודמות. זה העמותות שפנו וזה המוסדות שפנו.

דנה אורן-ינאי: הם פנו ל – 2023 או 2024?

רוני חדד: אין תבחינים איך יפנו, זה התקציב שפנו.

דנה אורן-ינאי: אני חושבת שצריך לחשוב איך אנחנו מגדילים את זה, ולעודד כמה שיותר

עמותות להיות מעורבות בהרצליה.

מאיה כץ: צודקת.

דנה אורן-ינאי: עמוד 31 רק אני רוצה להתייחס למה שנאמר, אגרת ניקוי מגרשים אני לא

יודעת למה התקבולים זה 0 ומה המשמעות של זה. סעיף .220 בכלל אני

רוצה להתייחס לכל הנושא של פסולת, איסוף פסולת, אני חושבת שתושבי

הרצליה הם תושבים שהם מאוד דדי קייט לנושא הזה של מחזור. זה לא

סוד שיש לנו בעיה באיסוף המחזור עם הקבלנים, אני חושבת שכן צריך לתת

כאן חשיבה מאוד מרכזית לרתום גם את מוסדות החינוך במחזור שהוא קל

יותר ואין איתו בעיה ולהגדיל את היעדים שלנו להיקף המחזור כמה שיותר.

עמוד 33 דף 5 תקציב של בטיחות בדרכים משרד התחבורה ,0

מאיה כץ: זה לפי השתתפות שלהם הם בדרך כלל נותנים כל שנה מענק ובדרך כלל

מקבלים את המענק לקראת אמצע שנה זה בדרך כלל עומד על סדר גודל של

50 אלף ₪ בדרך כלל.

משה פדלון: כל הפעילויות לבטיחות בדרכים מתבצעות על פי דין, אין תקבולים

מהמדינה.

מאיה כץ: לפעמים דנה הם מבקשים שאת תעבירי להם את הבעיות הבטיחותיות שאת

מזהה לדוגמא צמתים כאלה ואחרים ואז הם מחליטים אם הם מתקצבים

את זה כן או לא. קיבלנו היום 800 ומשהו ממש בימים האחרונים.

דנה אורן-ינאי: אני ראיתי בתב"רים שכן מופיעים כמה צמתים שכבר מסומנים.

אביבה מלכה: נכון הם מסומנים ויש אחד שנכנס ואחד לתכנון, הם מסומנים בשנה שעברה

היו בתכנון ועכשיו זה בא לביצוע.

דנה אורן-ינאי: איך זה עובד עם הנושא הזה של לאתר נקודות תורפה בטיחותית זה בא על

ידי המדינה או על ידינו?

"חבר" – הקלטה ותמלול

37 ב.ש.ג

אביבה מלכה: זה גם וגם יש ישיבות עם הרלב"ד שמראים לנו את כל נתוני תאונות דרכים

ואנחנו מבקשים גם בשביל זה וגם במהלך השנה אם זה מגיע השתנות של

התנועה אנחנו גם מגישים את זה, הגשנו 12 וקיבלנו, שניים גדולים.

דנה אורן-ינאי: עמוד 36 סעיף 9.2.2 משרד החינוך במועדוני ספורט בבתי ספר יסודיים 0 זה

אותו דבר.

מאיה כץ: כן.

גלילה יבין: יש לי על עמוד 37 ראיתי שחוץ מהסעים זה הדבר האחרון, סעיף 4.2.1 במה

זכו ההורים שהילדים שלהם לומדים רובוטיקה שהילדים שלהם צריכים

להשתתף כי לא ראיתי. תשלומי הורים תכניות רובוטיקה 146 אלף למה זו

התכנית היחידה שההורים משתתפים במימון שלה זה גם לא כל כך הרבה

תלמידים אני חושבת כי זה יוצא סכום לא קטן פר תלמיד. השתתפות

ההורים ראיתי תשלומי הורים תכנית רובוטיקה. זה תשלומי הורים במה

זכו ההורים שהילדים שלהם רוצים ללמוד רובוטיקה שהם צריכים לשלם

את זה? למה את זה ההורים צריכים לשלם וכל מיני תכניות אחרות שיש פה

בעיר?

אהוד לזר: זה אקסטרה מרכז המדעי לא בתוך בית הספר.

גלילה יבין: איך זה שונה מתכניות לאומניות?

אהוד לזר: התוכנית הזו היא תכנית היא גוף של אגף החינוך ולא של המתנ"סים יש את

הפעילות הבלתי פורמלי למרות שזה תוכן פורמלי,

גלילה יבין: אין דרך לממן את זה בדרך הפורמלי או במקרה אחר.

אהוד לזר: במקרה הזה בגלל שזה גוף של אגף החינוך אז הוא מתוקצב פה אבל תכניות

אחרות לא יודע של אומנות או משהו כזה.

יעקב נחום: התכנית הזאת רצה בתוך בית הספר במסגרת התל"ן, זה תכנית שרצה

במסגרת בתי הספר במסגרת התל"ן, וההורים משלמים תל"ן והעירייה

משלמת יותר.

גלילה יבין: לזיכרוני זה יותר גבוה מרוב התכניות.

אהוד לזר: התקצוב של הפרויקט עצמו הוא באמת גבוה ויש פה השתתפות מאוד

מינמאלית.

משה פדלון: השנה מאות אלפי ₪ בבניית.. וזה על חשבון העירייה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

38 ב.ש.ג

רוני חדד: השתתפות של 200 אלף ₪ פה מוסרים אם תלכי לצד ההוצאות תראי

שמדובר ב – 200 אלף ₪.

דנה אורן-ינאי: לי יש בעמוד 43 אם יש קודם. סעיף .9.9.2 עמוד .43

אהוד לזר: הפעילות היתה בשנת 2022 אם יהיה שיתוף פעולה אם יהיה צורך.

משה פדלון: אני הנחיתי אני את התרומה הלאומית שלי נתתי. טנא זה עובר מעיר לעיר,

העירייה השתתפה בזה. בוודאי ובוודאי, זה תקבולים בסעיף ההוצאות

שילמנו מאות אלפי שקלים.\

רוני חדד: אם תראי בסעיף כתוב הולכות רחוק אז השנה הולכות למקום אחר.

משה פדלון: דנה אנחנו הסבסוד היה ,60/40 60 אנחנו שנה הבאה תעשה את זה נתניה

חדרה או תל אביב.

אורן אוריאלי: כל אימת שכתוב על גפן וזה קשור בלא מעט סעיפים האם זה במסגרת

הכללית שאמרתם של המצ'ינג שהעירייה נותנת?

אהוד לזר: כן. כן.

דנה אורן-ינאי: עמוד 51 בתקבולים עבודה קהילתית סעיף ,420 עבודה קהילתית צד ג' מה

מדובר. שירותים קהילתיים.

אהוד לזר: מרכז גישור.

דנה אורן-ינאי: זה הכנסות, זה סימן לא טוב אם זה עלה.

אהוד לזר: או סימן טוב שמשתמשים שירותים.

אביבה: זה פרויקט נעים להכיר בבית קינן ובתי ספר מחוץ להרצליה רוצים להגיע

לכאן.

יריב פישר: אני רוצה לדבר על התמיכה בתנועות הנוער גם אתה בישיבה הקודמת

דיברת על העלייה המשמעותית שיש לילדי הרצליה בתנועות הנוער כולנו

תומכים בזה אני רוצה לראות את זה בכסף,

אהוד לזר: העלינו ב – 200 אלף ₪.

יריב פישר: לא העליתם.

משה פדלון: לא רק שהעלינו נתנו מבנה חדש בעלות של 5 מיליון ₪.

יריב פישר: לא העליתם בתקציב.

משה פדלון: מבנה ב – 5 מיליון זה שווה כסף.

אהוד לזר: גם העלנו בתמיכות ב – 200 אלף ₪.

"חבר" – הקלטה ותמלול

39 ב.ש.ג

משה פדלון: אני גאה בכך שקיבלתי את העיר עם 900 חניכים והשנה יהיו 4000 חניכים

זו הגאווה שלנו והם מסתדרים. נתנו 200 אלף, החניכים ותנועות הצופים

משלמים כסף גם, האמין לי הם יושבים יופי יציב.

יריב פישר: אני מרגיש כמו תוכי זה אותו דבר יש פה 2 מיליון ₪ שאין סיבה כולנו פה

נתמוך בכך תן להם 3 מיליון ₪.

משה פדלון: אני בעד הצופים, משרדי הצופים האזורי אני נתתי להם, בגליל ים נתתי להם

מבנה ב – 5 מליון מה יותר מזה.

ירון עולמי: אם נותנים מבנה ב – 5 מיליון שקלים נראה לך שיתנו להם... העלו את זה.

אהוד לזר: השנה תנועת הצופים סליחה תנועות הנוער העלינו תמיכה ב – 200 אלף ₪

בנוסף השנה נמצא תהליך של הקצאת קרקע בשווי של מליוני שקלים כולל

הצטיידות. בתמיכה 200 אלף ₪ זה יפה מאוד. אין לזה תקדים פה בספר,

אין לזה תקדים בספר, אין לזה תקדים בספר.

משה פדלון: הם לוקחים גם דמי חבר מהחניכים.

ירון עולמי: יריב כמה שנים אתה חבר מועצה? אני זוכר שהעלינו את זה מ – 50 אלף

לחצי מליון ומחצי מליון הגעתם ל – 2 מיליון. זה היה לפני כמה שנים על

מה אתה מדבר תבדוק אותי.

משה פדלון: התקציב מאפשר את תנועת הצופים מאפשרת לילדי השכונות להיות

בפעילות ולסבסד את הדברים האלה, הילדים האלה יוצאים למסע קיץ לא

ב – 800 ₪ ב – 50 ₪. הם לא צריכים את זה הם קיבלו ארמונות מאיתנו.

יריב פישר: אתה יודע כמה עולה צופים בשנה? עולה 700 ₪ בשנה, בשנה.

אהוד לזר: התנועה הארצית קובעת.

משה פדלון: האמינו לי אם הצופים יהיו במצוקה הם יודעים למי לפנות.

אהוד לזר: עלה ב – 200 אלף ₪, התשובה ברורה.

דנה אורן-ינאי: עמוד 56 אנחנו נמצאים בסעיף תשלומים, הנהלה, לגבי המשכורות סעיף

,100 ,6.1.1.3 אנחנו מדברים על עליה מ – 6.7 ל – ,8 על איזה תקנים נוספים

הוספו?

אהוד לזר: ניוד של התקנים ממרכז החדשנות שניים, ושניים של פיתוח עסקי. עברו

מפרקים אחרים.

דנה אורן-ינאי: והסטודנטים?

"חבר" – הקלטה ותמלול

40 ב.ש.ג

הילה: תוספת אמיתית של .0.2

דנה אורן-ינאי: והשכר דירה? איחדתם סעיפים, אה אני רואה כתוב כולל סעיף זה. לגבי

הרכב זה שאלה ששאלתי גם שנה שעברה זה שאלה כללית שתחזור בכל

המחלקות והאגפים, האם אנחנו מוודאים שכל רכש וכל תמיכה שלנו

ברכבים זה רכבים היברידיים וחשמליים כולל ברמת תפעול גם ברמת

התפעול וגם ברמת המנהלים.

אהוד לזר: יש הנחיית מנכ"ל מלפני שנה שאין יותר רכבים אנחנו לא מזמינים יותר

רכבים מנועי דלק, דיזל לא רק דיזל מונעי דלק רק היברדי או חשמלי מלא,

צריך להבין שהיום הספקי רכב לא יודעים להעמיד לנו את הרכבים

החשמליים וגם את הרכבים ה - היברידיים בקושי ולפעמים אנחנו כן

צריכים לקבל רכב מונע דלק רגיל, אבל ההנחיה שלי אימצתי בעצם את

הנחיית החשכ"ל במשרדי הממשלה יש הנחיה כזאת אנחנו בין הרשויות

היחידות שבחרו באופן פוזיטיבי לאמץ את ההנחיה.

דנה אורן-ינאי: כמה עמדות הטענה יש לנו לעובדי העירייה פה?

אהוד לזר: יש בחניון פה כמה יש במנהל התפעול אחת, אפשר לספור.

דנה אורן-ינאי: כי בסוף עמדות הטענה מעודדות עובדים.

אהוד לזר: נכון יש שמנו במנהל התפעול שם רוב הרכבים.

דנה אורן-ינאי: נעשה סקר בקרב העובדים? האם אנחנו נעשה סקר בקרב עובדים בסוף יש

לנו אלפי עובדים שמסתובבים בעיר בכל יום האם נעשה איזה סקר שבוחן

אפשרות שאנחנו נעמיד להם הטענה ונעודד אותם עם תמריץ. לעבור לרכב

שהוא דלק לרכב חשמלי? תמריץ בסוף אנחנו המעסיק הכי גדול בהרצליה.

תקשיבו שניה אנחנו בסוף המעסיק הגדול ביותר בעיר ואנחנו אחראים על

זיהום אוויר שנובע מרכבים שנוסעים כאן יום יום בעיר, של עובדים ושל

תפעול, ולכן השאלה שלי האם אנחנו בחנו אפשרות לתמרץ את העובדים

שלנו באמצעות אפשרות להטעין רכבים במקום העבודה?

אהוד לזר: אני יכול להגיד לך שמי שמקבל את ההחלטה בעניין הזה זה אגף הממונה

על השכר, ואגף הון אנושי במשרד הפנים לנו אין שום יכולת זה עבירה על

החוק, לתת תמריץ כזה מהסיבה הפשוטה שמי שקובע את הדברים האלה

זה תקנות מס ההכנסה והחקיקה. מטען אין בעיה של מטען זה עניין

"חבר" – הקלטה ותמלול

41 ב.ש.ג

רגולטורי טהור, אני אגב העליתי אותו גם על הממונה על השכר, גם משרד

הפנים, חושבים על זה, אם זה יקרה או לא יקרה , זה לא רק עובדי רשויות

מקומיות זה גם עובדי הממשלה.

דנה אורן-ינאי: יעוץ חיצוני סעיף ,6.1.1.3 752 באותו עמוד סעיף אחרון על איזה ייעוץ

חיצוני אנחנו מדברים?

אהוד לזר: ליווי ניהולי למנהלים.

דנה אורן-ינאי: עמוד 57 סעיף 6.1.1.3 781 הנושא הזה עלה גם בשנה שעברה דובר על זה

שזה לא ימשיך להיות ככה, בעיקר בשל הזווית של הזכויות עובד, אני לא

רואה שום סיבה לא ברמה של בני הרצליה ולא בשביל העירייה, שלאותו

עובד יהיה את התקן שלו, את המקום שלו, ואת הזכויות שלו ולא צריך

להשאיל אותו מעמותה שיהיה עובד עירייה לכל דבר ועניין אמרתם שתטפלו

בזה שנה שעברה.

אהוד לזר: זה עמדה ובסדר, שמענו ובחנו.

דנה אורן-ינאי: התשובה הזאת היתה נכונה לפני שנה.

אהוד לזר: זה בחינה וזאת ההחלטה להמשיך את זה.

דנה אורן-ינאי: למה העובד לא יכול להיות עובד עירייה ולתת לו את מלוא הזכויות וצריך

להשאיל אותו מעמותת בני הרצליה, למה לא לתת לו את כל מה שהוא צריך

לקבל?

אהוד לזר: העובד לא נפגע במה שהוא צריך לקבל. הוא לא נפגע.

דנה אורן-ינאי: בוודאי שכן, בוודאי שכן הוא עובד עמותה ולא עובד עירייה.

אהוד לזר: את טוענת שעמותת בני הרצליה עובדים שם הם סוג ב'. אני לא מבין את

הטענה.

דנה אורן-ינאי: תשמור את הדמגוגיה למקום אחר אני אומרת שאם אתה צריך אותו כעובד

עירייה לפני לא יודעת כמה לפני שלוש, שנתיים לאי ודעת כמה, 4 שנים,

תעביר אותו.

אהוד לזר:; הזכויות שלו לא נפגעות אם הדאגה שלך לקבל את זכויותיו אז הסירי דאגה

מליבך.

דנה אורן-ינאי: הדאגה שלי שבכלל לא צריך להתשמש בכלי הזה של השאלה אם זה קבוע

זה לא שיש מצב מיוחד שאתה צריך להשאיל ממקום אחד למקום שני, אתה

"חבר" – הקלטה ותמלול

42 ב.ש.ג

צריך את העובד הוא אחלה עובד תן לו תקן.

ירון עולמי: מה זה קבוע זה לא מופיע כאן ב – 21 זה 0 ב – .21 זה – 0 ב – ,21 זה התחיל

רק ב – 22 מה קבוע בזה?

אהוד לזר: אין בעיה אתה רוצה שאני אבדוק עופר כמה זמן היה?

עופר לוי: מעל שנתיים.

אהוד לזר: אבל עופר העובדים בבני הרצליה למיטב שיפוטך מרגישים שהם סוג ב'?

דנה אורן-ינאי: לא העניין ולא כלום אתה צריך עובד, זה לא משהו אחר, זה לא משהו אחר,

תקלוט אותו שיהיה לו ועד עובדים שיהיה לו הכל.

אהוד לזר: זכויותיו לא יפגעו אני אסיר דאגה מליבך.

דנה אורן-ינאי: לא, אני לא אסיר דאגה מליבי עם דברי זלזול כזה של אוקיי אני אדאג לעובד

והוא בבני הרצליה אתה צריך עובד תקלוט אותו כמו שצריך אני לא מבינה

למה המשחק הזה של להשאיל עובדים.

אהוד לזר: טוב.

עופר לוי: גם הקליטה שלו לא היתה דרכינו אחרי גיל 67 לא היתה דרכינו אבל זה כבר

סיפור אחר.

אהוד לזר: יש לנו כמה דוגמאות לתת לך אם אתה רוצה.

דנה אורן-ינאי: עמוד ,59 .6.14551

גלילה יבין: אני תוהה אם אין פה טעות, מיתוג ביחסי ציבור לעיר עולה בשליש בתקציב

השאלה אם זה נהיר או נפוח.

אהוד לזר: קודם כל אתם יודעים כולם שאת כל הפעילות שלנו בסוף מי שצורך אותם

זה התושבים, ברור לכם שעלויות הדיגיטל והפרינט, סליחה הדיגיטל

וההגעה לתושבים ואמצעי התקשורת הלכו והתחכמו ואנחנו צריכים להיות

במקומות האלה, אנחנו מעבירים מידע שהוא חיוני והכרחי לתושבי העיר

המשמעויות הם בהתאם.

גלילה יבין: שליש תקציב ממה שהיה.

יריב פישר: והעירייה היחידה שהוציאה מכרז עכשיו למשרד ליחסי ציבור או עד

לבחירות.

אהוד לזר: ממש לא, נגמר המכרז הקודם אנחנו עובדים לפי החקיקה המכרז הקודם

הסתיים, היה מכרז הוא יסתיים ויצא מכרז חדש שום דבר חדש, אין פה

"חבר" – הקלטה ותמלול

43 ב.ש.ג

שום פעולה חדשה.

דנה אורן-ינאי: זה תקציב יחסי ציבור? יש לנו תקנים שזה עובד בשוטף איפה עלויות מדיה?

זה אחזקת אינטרנט?

אהוד לזר: הכל כתוב את רואה מפורט לך, יש סעיף לאחזקת אתר אינטרנט, יש סעיף

למיתוג ויחסי ציבור, יש סעיף לפרסומים ולדפוס, יש פרסום לתיעוד וצילום.

אביבה: כל הספר בסעיפי פרסום ודפוס זה כל אגף.

דנה אורן-ינאי: זה ראינו בנוסף לזה, יש לכל אגף זה ראינו כן. בנוסף, עמוד 60 דמי חבר

בארגונים זה פורמלי נכון?

אהוד לזר: כן.

דנה אורן-ינאי: עמוד ,61 616570 על מה זה הקפיצה?

אהוד לזר: הוצאות המיכון יש לנו שינוי של ליטל?

ליטל: אבטחת מידע תוספת לאבטחת מידע, זה תוספת כדי להתאים ... גם יש שם

תוספות שקשורות לאבטחת מידע וגם תוספות שקשורות ל... מה שמאפשר

גם להשתלט על מחשבים.

דנה אורן-ינאי: מה זה אומר להשתלט על מחשבים?

ליטל: שמחלקת המחשוב תוכל לתת פתרונות.

דנה אורן-ינאי: עמוד ,62 ,617750 ייעוץ משפטי חיצוני, האם זה בהליכים האם מדובר על

יעוץ משפטי אני מתארת לעצמי שזה לא תכנון ובניה וכאלה, מה זה הליכים

משפטיים?

אהוד לזר: כן, הכל גבייה מנהלית.

עו"ד ענת בהרב: יש את המחלקה המשפטית ויש יועץ משפטי חיצוני.

אהוד לזר: המחלקה אצלנו על פי תפיסה היא רזה וחלק מהשירותים שלנו הם

חיצוניים.

דנה אורן-ינאי: אני אחדד, האם מדובר על סך של 2 מיליון ₪ ליעוץ משפטי שעוסק בהליכים

משפטיים של עיריית הרצליה ולא בהליכים של גבייה וכו'?

מאיה כץ: לא רק.

דנה אורן-ינאי: אוקיי זה הליכים משפטיים לא של אנשים שפלשו לבתים אלא אחרים?

אהוד לזר: לא הבנתי את האבחנה?

רוני חדד: כל יעוץ משפטי חיצוני של עיריית הרצליה צריכה נמצא פה, למעט ההנדסה

"חבר" – הקלטה ותמלול

44 ב.ש.ג

ששם מופיע יעוץ משפטי נוסף.

דנה אורן-ינאי: זה כולל הליכים משפטיים של החברות?

אהוד לזר: לא, לא.

דנה אורן-ינאי: סעיף 6.19100 מה זה?

רוני חדד: מחויבים על פי חוק.

מאיה כץ: עובדים שצריכים לנהל את כל המערך.

אהוד לזר: עלויות של כל היציקות,

דנה אורן-ינאי: זה חצי מליון ₪.

אביבה: דנה זה נטו כי המדינה משתתפת.

דנה אורן-ינאי: זה כאילו השתתפות שלהם?

מאיה כץ: כן.

דנה אורן-ינאי: יש לי שאלה לגבי מנהל התפעול בעמוד ,67 אני מבינה שנעשתה רפורמה

משמעותית, אני מבינה שבמנהל התפעול נעשתה רפורמה מאוד, מאוד

גדולה שעבדנו עליה להבנתי במשך מספר שנים.

אהוד לזר: במשך שנה.

דנה אורן-ינאי: ובין היתר זה תקנים אני מבינה שכנראה שהתקנים שתוכננו ל – 2022 הם

לא מספקים או שנעשתה איזה שהיא למידה ויש כן הגדלה של התקנים, יש

איזה שהוא רושם ואני אומרת את זה בזהירות שיש שם נוצרה שכבה מאוד,

מאוד מופרדת בין מי שמנהל ומוביל לבין התפעול עצמו שהפער הזה יוצר

מעמדות בתוך, זאת אומרת יש שם יחידה מאוד, מאוד גדולה של מנהלים

ויחידה מאוד מאוד יחסית רזה יורת של מי שביצע בפועל.

אהוד לזר: את יודעת שעובד מנהל התפעול עובד לפי התקשרויות חוץ אם זה מאבטחים

ומנקים ואנשי תברואה ומכרזים מפעילים שם עשרות אם לא מאות גורמי

חוץ.

דנה אורן-ינאי: ועדיין אני מנסה להיות מאוד, מאוד זהירה בנושא הזה. הנקודה היא שכרגע

להבנתי יש שם פער לבין עודף מנהלים לבין עודף אנשים שבאמת מתפעלים

את הפעילות שטח עצמה של אמנת התפעול והאם נעשתה באמת בדיקה כי

הרושם שלי שלא באמת עשינו קפיצה כמו שיכולנו לעשות בשיטה החדשה

של הרובעים אלא יצרנו שכבת גמישות גדולה יותר של מנהלים באגפי העיר

"חבר" – הקלטה ותמלול

45 ב.ש.ג

הרצליה.

אהוד לזר: לענות ברצינות כאילו?

מאיה כץ: כן תענה ברצינות היא שואלת שאלה תענה.

דנה אורן-ינאי: עצם זה שהשאלה שלך.

אהוד לזר: אל תגלגלי את הזהירות שלך אליי, לא, לא את רוצה שאני אענה רציני אחלה

לא לגלגל אליי את הזהירות לענות או לא לענות? המבנה הארגוני של מנהל

התפעול הוא מבנה ארגוני שנוצר בליווי של יעוץ ארגוני צמוד בלמידה עם

מספר רשויות מתוך הבנה שאנחנו רוצים לייצר מערכת של ניהול רובעים

לפי מטריצות שונות הצגנו את זה והבהרנו את זה פה, אגב לא סיימנו את

העבודה הארגונית זה עבודה שתימשך 3 ו – 4 שנים כמו שאמרנו את זה

כאן. יש דרגים כי אנחנו מערכת היררכית ואנחנו עובדים לפי תקנים

מסוימים של מנהל אגף, מנהל מחלקה ומנהל מדור ועובדי שטח, היום

במבנה שיצרנו הרובעים יש לך כמה דיסציפלינות שמרכזים חלקם זה בכוח

אדם עירוני וחלקם בכוח אדם שכיר ויכול להיות שיש אנשים שהיו רוצים

להיות מנהל אגף ומה לעשות בעולם היררכיה ה - פירמידה מצטמצמת מה

לעשות אז אין 8 אגפים יש 5 אגפים, אוקיי, מנהלי מחלקות אין 30 יש 15 או

,22 ויש דיסרטציות וזה בסדר שאנשים ישאפו להתקדם.

דנה אורן-ינאי: זה לא מה שאני שואלת, אני שואלת האם נעשתה בדיקה אחרי שכבר שנה

המנהל קם נכון, 10 חודשים הוא עובד, האם הלכה למעשה השינוי והגדילה

בתקנים הוכיחו את עצמם?

אהוד לזר: אין שום שאלה, אנחנו נערכים בדיקות גם אל מול המוקד העירוני, גם אל

מול הרשתות גם אל מול הציבור עצמו גם אל מול הקהילות גם אל מול

ועדים השירות שניתן היום למרחב הציבורי לתושבי הרצליה לא היה

כדוגמתו בעיריית הרצליה ואני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולהודות לאותם

מנהלי אגפים שבזהירות שיושבים פה ועושים עבודה 24/7 כדי לראות

שהדבר הזה עובד וזה קשה וזה מאתגר וזה סוג של חלוציות והיא מוכיחה

את עצמה.

דנה אורן-ינאי: והתוספת תקנים לאיזה לבל זה?

אהוד לזר: לכל הלבלים. לכל הלבלים על פי תכנית עבודה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

46 ב.ש.ג

דנה אורן-ינאי: 711860 עמוד 68 ניקיון וקבלנו ירד או שזה עבר סעיפים אחרים?

אביבה: הניקיון של ה...

דנה אורן-ינאי: כן כן תודה. אני אנצל את העמוד הזה כדי לנצל את השאלה לגבי צואת

כלבים ברחבי העיר, זה אתגר שאיתי עסק בו הרבה אני באופן אישי דווקא

הפוך אני מקבלת יותר פניות בנושא הזה, ואני כן אשמח לדעת דיברנו על

אופציה של מפקחים, דיברנו על אופציה של אמצעים טכנולוגיים.

אהוד לזר: אני יכול לספר מה המאמצים שנעשים קודם כל לגבי אכיפה במצלמות לא

ניתן משפטית לבסס תשתית ראייתית, לגבי פקחים זה 26 אלף דונם, 25

אלף דונם בחיים לא תצליחי גם אם יהיה לנו מאות פקחים אין אפשרות,

רואה בן אדם עם כלב פקח הוא לא יעשה קקי, רואה שאין יעשה קקי

והמצלמות לא קולטות את זה, מה שעשינו, עשינו תהליך של הכנת חוק עזר

של שינוי במאגר די אן אי לא אושר וגם לא, לא אושר, אנחנו פנינו מנכ"לים

ומספר יועצים משפטיים היה פה שיתוף פעולה של אגד של מנכ"לים ויועצים

משפטיים למשרד הפנים, ומשרד המשפטים כדי שיאשרו לנו את החוק עזר

של הדי אן אי, הקמת מאגר של די אן אי, כדי שנוכל להפעיל קנסות

באמצעות דגימת הצואה עצמה מתוך המאגר שנמצא אצל הווטרינר

העירוני. המהלך הזה נעשה לפני שבועיים אני מניח שייקח להם עוד חודש,

חודשיים לענות על המייל, על המכתב אבל זה הכיוון שאליו אנחנו הולכים

כי אין דרך.

דנה אורן-ינאי: האם נעשתה דיברנו על זה גם בחינה לעשות מבצעים אני יודעת שבתל אביב

זה עבד ממש התלבשו על שכונות כל פעם שכונה אחרת סמויים ונתנו קנסות

והיו דיבורים על זה בשכונות ובאמת אנשים שינו את זה.

איתי צור: עשינו גם היה מבצע של האכיפה וממש כל אגף האכיפה יצא בבוסט אחד כל

עובדי העיריה במכה אחת כל פעם ומן הסתם רואים את העלייה בקנסות,

עם שילוב של הסברה וזה, שוב זה אתגר אני לא חושב שעירייה אחת

שהצליחה, יש סוגיה דרך אגב בין כלב משוטט שזה וטרינר לבין כלב שהולך

עם הזה ולא אוספים שזה פקח.

איל פביאן: יש לי הצעה לסדר תראו אנחנו בישיבת תקציב אני מציע שהתשובות יגעו

לתקציב כי אחרת אנחנו, לשאלות הן לגיטימיות כל אחד יכול לשאול מה

"חבר" – הקלטה ותמלול

47 ב.ש.ג

שהוא רוצה, אני מציע שנזכור שאנחנו בישיבת תקציב, כי אחרת אם ננסה

להקיף את כל הנושאים שעיריית הרצליה מטפלת בהם ונעסוק איך היא

מטפלת בהם אנחנו נשב פה שבועיים.

מאיה כץ: איל אבל אנחנו לא, איל אנחנו לא נגיד לדנה מה לשאול.

איל פביאן: התייחסתי לשאלות והתייחסתי לתשובות.

אהוד לזר: אתה צודק אבל אנחנו רוצים לענות.

דנה אורן-ינאי: עמוד ,78 ,743750 לגבי עבודות קבלניות נעשה, התקצוב הזה הוא לאחר

מיפוי של בעיות תיאורה ברחובות או שזה שוטף?

ליאור: זה עבור תיקונים עמודים שעוברים תאונות, שמתיישנים, מתבלים.

דנה אורן-ינאי: הבנתי זה לא בעיות של רחובות חשוכים או מוארים?

ליאור: לא, לא.

דנה אורן-ינאי: לגבי עמוד 79 גנים ונטיעות, אני רואה שיש כאן כן תחזוקה של מערכות

השקיה השונות וכל המחשוב, אני חוזרת ושואלת את זה כי זה נושא שחשוב

גם לכם וגם לנו כי אנחנו רואים אזורים שקשה יותר בשמירה על כל נושא

של השקיית עצים האם אחרי הפעם האחרונה שדיברנו נעשה איזה שהוא

מיפוי כדי לבדוק איפה דברים לא עובדים ויש לזה ביטוי בתקציב?

גלית ריינס: יש לנו מערכות השקיה בכל העיר גם בשכונות שלכם וגם בכל העיר מערכות

שפועלות באמצעות מערכת ממוחשבת ויש אינדקציה איפה שיש הרבה מים

רואים צריכות כל המטרה היא לחסוך במים גם הסידורים שאנחנו עושים

כל העת אנחנו שמים עין על כל הדברים האלה כדי שנפעל כמו שצריך מצד

אחד שלא נבזבז מים ומצד שני שכל העצים יקבלו את הכמות שהם צריכים.

דרור בן עמי: השאלה שהתפספסה זה השאלה אם יש תקצוב למערכות שמאוד יקרות זה

השאלה?

גלית ריינס: יש תקצוב לתחזוקה של המערכות וגם למערכות ... נכון שהמערכות יקרות

אבל בסופו של דבר זה מונע מהמערכות לטפטף מים.

דנה אורן-ינאי: אני רוצה לדבר על פארק הרצליה עמוד 80 יש איזה שהיא תכנית אני לא

ראיתי את זה בתקצוב לטיפול בכל הנושא, של המסלול ריצה, שיש אזורים

שהוא מאתגר, מתפרק, בגלל זה אמרתי ושאלתי האם כמי שממונה עליהם.

ירון עולמי: כל הזמן עושים קטעים, קטעים אין תכנית לעשות את הכל בבת אחת אבל

"חבר" – הקלטה ותמלול

48 ב.ש.ג

יש כל הזמן קטעים מסוימים.

משה פדלון: ... היא עובדת במקום שיש תקלות נתקן את זה. יש תב"רים ויש מענה לדבר

הזה.

דנה אורן-ינאי: חופי רחצה 7472104 עמוד ,81 המשכורות של ביטחון ופיקוח מופיעים אני

ראיתי שיש גם אאוט סווסינג שלוקחים ביטחון ופיקוח כאילו אני לא יודעת

להגיד.

אהוד לזר: יש סדרנים ופעולות של סדרנות.

דנה אורן-ינאי: כי פה יש עליה משמעותית בין 500 ל – .1.400.000

משה פדלון: כן, הקמנו מחלקת פיקוח שם.

דנה אורן-ינאי: עמוד 2 הוצאות ופעולות מטה של יום העצמאות זה לא חלק מתנו"ס, המטה

עצמו?

משה פדלון: מהתקציב הזה גם תנו"ס משתמש גם אגף שאיפ"ה, חברים זה הוצאות

לפעילויות זה כל הצוות המשולב.

רוני חדד: זה לא קשור למטה כמוש אנחנו מכירים זה לא כוח אדם אין סעיפי כוח

אדם בכלל, זה רק פעילות.

משה פדלון: דנה שאת רואה אבטחה ו קבלנות זה לדוגמא שייך לעניין התפעול, ואם

מדובר פה על אומנים.

דנה אורן-ינאי: שאלתי שאלה מאוד ברורה.

רוני חדד: כל האירועים שכתובים פה זה תקציבי פעולה זה לא תקציבי שכר.

דנה אורן-ינאי: סעיף 754510 נסיעות אירוח ומימון משלחות וערים תאומות זה לפה או

לשם?

אהוד לזר: אני לא חושב שיש איזה שהוא דיוק זה סעיף גמיש לפעילות שקשורה ..

משה פדלון: דנה שטסים מכאן זה על חשבון העריייה האירוח על העיר שמארחת ההיפך

שהם באים אלינו אנחנו מארחים אותם והם משלמים על הטיסות.

דנה אורן-ינאי: עמוד 87 סעיף 781103 מחלקת אכיפה אלקטרונית אני ארצה לדעת על מה

מדובר.

אהוד לזר: מחלקת אכיפה אלקטרונית זה בעצם מחלקת האכיפה באמצעות מצלמות

בשני מישורים אחד נת"צ שתיים חניה זה חדש. חניה ונתצ"ים. זה פשוט

האכיפה מתבצעת באמצעות מצלמות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

49 ב.ש.ג

גלילה יבין: סעיף 90 למטה הסעיף האחרון למטה זה סעיף שמופיע בכל המקומות

תגבור... יש ירידה,

הילה רוזן: יש סעיף באותו עמוד קוראים לזה רזרבות, אנחנו כל שנה שליש מתקציבי

היוזמות בעצם שמים פה ולקראת ספטמבר אנחנו מאשררים את זה כדי

לתת גמישות לחינוך להחליט לאן להעביר.

אורן אוריאלי: עמוד ,90 סעיף ,,811784 1.934,000 ליוזמות ורזרבות.

הילה רוזן: כל שנה אנחנו מסעיפי היוזמות שומרים שליש של התקופה ספטמבר עד

דצמבר סוף השנה בעצם לקראת שנת לימודים חדשה זאת אומרת זה יהיה

ספטמבר דצמבר 2023 לצורך העניין שומרים את הרזרבה כל שנה לקראת

ספטמבר אנחנו בעצם מוציאים את זה מסעיף רזרבה ומחזירים את זה

לסעיפי ...

רוני חדד: שים לב שזה תשפ"ד זאת אומרת.

אורן אוריאלי: זה לא פערים גדולים מידי בין מה שמבוצע בפועל לבין הרזרבה.

הילה: יש לנו נייר עבודה ממש מסודר, זה 4 חודשים ספטמבר עד דצמבר.

אורן אוריאלי: אני לא מבין איך התקציב הסופי הוא .134

הילה רוזן: כי פירקנו אותו בסוף השנה, זה הזזה תקציבית אנחנו מביאים אליכם אתם

מקבלים אותם זה הזזה תקציבית מסודרת שאנחנו מוציאים בעצם

מהרזרבה ומפרקים את זה בכל סעיפי החינוך של היוזמות.

רוני חדד: על מנת להשקיע בהוצאות רזרבה ליוזמות פרויקטים שמנו סעיף מרכז של

כל התכניות מספטמבר עד דצמבר וזה ,2,9 בתכנית תשפ"ד כמו שרשום פה

בסוגריים לפני השנה אנחנו נביא לפה את הפירוק של כל היוזמות.

אורן אוריאלי: המשכורות של סייעות וגננות חינוך מיוחד. 102 אותו עמוד, יש פה ירידה

אני שואל אם זאת אומרת זה מבטא ירידה בכמות הסייעות שהיתה בשנים

קודמות זאת אומרת האם סייעות עוזבות את המערכת?

אהוד לזר: יש חוסר אובייקטיבי של סייעות.

אורן אוריאלי: יש הבדל בין חוסר לבין נטישה.

יעקב נחום: אנחנו שומרים תקציב.

אהוד לזר: הוא שואל אם יש חוסר או יש נטישה.

יעקב נחום: יש כמה דברים, אחד זה תקציב ששמרנו אותו ל – 4 סייעות ואין לנו סייעות

"חבר" – הקלטה ותמלול

50 ב.ש.ג

והיינו צריכים להוריד את התקציב הזה מתקציב החינוך. ב' יש חוסרים של

סייעות אין נטישה אין גיסו לא היינו צריכים לגייס היום.

אהוד לזר: אני מקווה שההסכם החדש יתייחס באופן ספציפי לסייעת חינוך מיוחד

תקשורת, יאפשר כאילו.

אורן אוריאלי: אני גם מקווה מאוד אבל בכל זאת יש פה ירידה של יותר ממיליון ₪.

הילה רוזן: צריך להבין איך אנחנו מתקצבים, שאנחנו מתקצבים בחודש לצורך העניין

אנחנו מתחילים את דיוני התקציב בחודש אוגוסט במידה ויש לנו תת אישו

אנחנו בשביל לתקצב בשביל להבטיח שיהיה תקציב אנחנו צריכים לתקצב

את כלל הסייעות כאילו ב – 1/9 הצלחנו לגייס את כלל הסייעות זאת אומרת

האומדן פה רואה תקציב שבמצב היפותטי הצלחנו לגייס את כולם.

אורן אוריאלי: כן אבל פה את מתקצבת אותם נמוך יותר משנים קודמות. יש ירידה

בתקצוב.

הילה רוזן: לא, זה מסתכם מאוד יפה מול ביצוע .2021

אורן אוריאלי: אז המספרים של תקציב מקורי של סופי של אומדן הם אלה שלא החזיקו

מים.

הילה רוזן: נורא תלוי במה זה לא שזה לא מחזיק מים.

רוני חדד: עוד לא נגמרה שנה זה הערכה. הילה צודקת היא נותנת ביצוע של ,2021 3

חודשים של 6 מיליון ₪.

דנה אורן-ינאי: אבל האומדן שלך גדול ב – 1.100.000 זה פער גדול מידי לחודשיים, שלושה.

יעקב נחום: אני שוב חוזר ואומר אם שמרנו פעם תקציב לסייעת בגן חינוך מיוחד ובמשך

שנתיים לא הצלחנו להכניס את התקן הזה כי אין טעם לשמור את התקציב

הזה.

דנה אורן-ינאי: אז כן יש ירידה בתקנים.

יעקב נחום: זה לא ירידה בתקנים. שנתיים אין סייעות.

דנה אורן-ינאי: אני אחדד האם השנה יש תקן נמוך יותר ב – 2023 האם התקן של 23 וכל

מה שקשור לסייעות בחינוך המיוחד לגני הילדים קטן יותר מ – 22?

יעקב נחום: משרד החינוך נותן 1.5 תקנים לחינוך מיוחד, ולרגיל 3 תקנים אין ירידה.

אהוד לזר: אני אתייחס, הסיפור הוא לא לנפח את ספר התקציב של איוש הלכה

למעשה, התקנים, התפיסה הפדגוגית נשארה AIS ,AS כאשר יהיה איוש

"חבר" – הקלטה ותמלול

51 ב.ש.ג

של תקנים התקציב הזה יגדל יש לו אפשרות לגדול, יש פה חוסר איוש של

אנשים. המדיניות של התקנון לא ירדה לא ירדה ואם אצלנו המדיניות היא

שגן תקשורת יש לו תוספת של סייעת בנוסף לסייעת של משרד החינוך זו

המדיניות. ברגע שנראה את תמונת הגיוס ההתאמות יעשו אבל התפיסה

שבה בעיר הרצליה נותנים תקן נוסף לגני חינוך מיוחד נשארה.

אורן אוריאלי: הסעיף האחרון באותו עמוד שכר תרגום לימודים יוזמות 920

רוני חדד: זה המשלים של השאלה הראשונה.

אורן אוריאלי: עמוד הבא 91 העסקת סייעות באמצעות החברה למרכזים קהילתיים סעיף

תקציבי שהוסיף לו חצי מליון ₪.

אהוד לזר: עשינו מהלך היסטורי דרמתי, בעצם עשינו בנינו איזה שהיא קונסטרוקציה

משפטית כדי שבעצם סייעות שעובדות בתאגיד המתנ"סים יוכלו לעבוד

באיזה שהוא רצף כדי גם להתמודד עם המחסור בסייעות בתאגיד וגם

בסייעות של העירייה, יש הסכם מסודר שמסדיר את שיתוף הפעולה

והעירייה בעצם מממנת חלק מהעלויות של השכר, הסעים וכל מה שמשתמע

מהעסקה הזאת.

אורן אוריאלי: אז אם הצלחת למצוא את הפרצה הזאת האם אתה לא יכול לעשות את זה

לגבי כלל הסייעות בעיר מדוע?

אהוד לזר: כי בעצם פה אני משתמש במגבלה מסוימת בסייעות שהתאגיד מעסיק,

התאגיד מעסיק 100 ומשהו סייעות אנחנו מדברים פה על סקייל של מאות

סייעות.

אורן אוריאלי: תעסיק אותם בתאגיד.

אהוד לזר: אני לא יכול, תאגיד המתנ"סים, הלוואי והייתי יכול אני אומר לך את

האמת. המבנה התאגידי של החברה הוא לא מבנה של העסקת כוח אדם

לצורך גיוס סייעות, אם בוא נגיד התעלמות מהסכמי השכר יש פה בעיה

רוחבית ארוכה ואי אפשר היום לגייס סייעות לעירייה דרך תאגיד כזה או

אחר. זה לא ניתן על פי התקנון.

אורן אוריאלי: שוב אני שואל חוקית, משפטית?

אהוד לזר: משפטית משני טעמים אחד מעניינים תאגידיים ושתיים עניינים של הסכמי

השכר שאני עוקף אותם.

"חבר" – הקלטה ותמלול

52 ב.ש.ג

אורן אוריאלי: אם מצאת כאן פול ועושה רושם שמצאת למה אתה לא הולך עם זה עד

הסוף? מה התקציב היום אם אתה יכול לומר לי מה סדרי גודל מה הטבה

כספית של סייעת כזאת?

אהוד לזר: זה לא הטבה כספית בעצם השכר הוא אותו שכר.

אורן אוריאלי: שמרנו על אירוע תקדימי דרמתי.

אהוד לזר: תראה הכסף שהולך שם זה להסעים, ברגע שאני מסיע, יש הסעה.

אורן אוריאלי: הסעים זה מעשה עשוי מה לעשות.

אהוד לזר: ברגע שאנחנו מסיעים, זה לא הטבה שכרית. נניח לצורך העניין אני לוקח

דוגמא חדרה הצלחתי להביא משם 30 סייעות אנחנו מוצאים לשם הסעות,

זה העלות זה חלק הכסף הגדול לפחות להסעים בעצם ממוקדים שבהם

אנחנו צריכים לגייס להביא סייעת שתיתן מענה גם לתאגיד וגם לעיר.

אורן אוריאלי: אני רוצה לשאול רגע לגבי משכורות בעמוד 92 יש לי שאלה כללית על

משכורות לאחר מכן, אבל אם אפשר להסביר את הסעיף הראשון בעמוד

הזה, סעיף ,100 המשכורות כוללות מנהלה בבתי ספר יסודיים. אולי אני

מפספס משהו צמח ל - 812 מ – .0 אני אשמח לדעת מאין זה מגיע.

הילה רוזן: יש פה ניוד של 4 תקנים ממקומות אחרים הסדרנו את זה פה.

אורן אוריאלי: זה זמן טוב לשאול על המנהל, אתה יכול לספר על המנהל ואיפה הוא בא

לידי ביטוי, זה רגע האמת לזה התכוננו לתקציב הזה איך הוא בא לידי ביטוי

בתוך התקציב, מה המשמעות הכספית שלו.

אהוד לזר: כתוב זה מפורט בסעיפים. אני אגיד בקצרה מנהל החינוך מורכב ויורכב זה

גם תהליך שלא יתבצע בשנה אחת מאגף החינוך לגיל הרך, שהתעסק גם

במערכת הגנים וגם במערכת המעונות, אגף החינוך היסודי, אגף החינוך העל

יסודי, אגף פרט וחינוך מיוחד שהתעסק בראיית המכלול של כל הילדים,

תלמידים עם הצרכים המיוחדים, בכל ההיבטים זאת אומרת יש פה איזה

שהיא שינוי תפיסה.

אורן אוריאלי: כמה תקנים בסך הכל הוספו למנהל הזה?

אהוד לזר: אפשר להסתכל. בהמשך אנחנו בהתאם למה שעלה פה גם יהיה אגף מחקר

ופיתוח תכנים.

אורן אוריאלי: אני אבקש שיבדקו רגע בינתיים כמה תקנים הוספו וכמה כסף זה יעלה

"חבר" – הקלטה ותמלול

53 ב.ש.ג

למשלם המיסים ההרצלייני בשנה הקרובה אני אשמח.

אהוד לזר: אנחנו גם נוסיף כמה טוב וכמה זה יוסיף לרמת המקצועיות של ניהול

התהליכים הפדגוגיים בעיר ברשותך.

אורן אוריאלי: אין טעם להתייחס יותר לשכר תגמול לימודים ויוזמות נעזוב את זה.

הפנסיונרים שעובדים כמה זה עולה בפועל, זה סעיף 112 אותו עמוד, זה

אותו פרסום שקרא לפנסיונרים לבוא ולעבוד.

אהוד לזר: אתה פחות אהבת אנחנו מאוד בעד מבחינתנו זה מכפיל כוח מאוד חזק וערך

מוסף.

אורן אוריאלי: 1.200.000 מה מבטא?

אהוד לזר: בעצם שכר של עובדים שפרשו, וחזרו לעבוד במערכת.

אורן אוריאלי: זה השכר שלהם זה מבטא עלות שכר. כמה אנשים מדובר?

אהוד לזר: .7,7

אורן אוריאלי: יש פה תקן, כמה אנשים לא יודעים כמה אנשים?

רוני חדד: יש תקן משרות שם.

אורן אוריאלי: אני יודע יש תקן משרות יש את האיוש שלו.

רוני חדד: מדובר 7,8 במשרות מלאות תחלק את השעות לפי משרה ואתה מגיע ל – 7,7

משרות.

אורן אוריאלי: הפעלת תל"ן בבית ספר 780 בתחתית העמוד מה שעשיתם פה בעירייה

כתוצאה מענייני הגפן הפסיקה להשתתף בתל"ן בבית ספר היסודי אם אני

מבין נכון. אז לא הבנתי.

אהוד לזר: ממש לא. תנו כמה מילים לגבי איך הגפן מתבטא בתקציב.

אורן אוריאלי: אני שאלתי ספציפית לגבי תל"ן תשיב לי באותו מטבע בבקשה אני יודע מה

אני שואל.

הילה רוזן: יבוצע דרך התקציבים שבתי הספר מקבלים, בתי ספר מקבלים סדר גודל

של 20 מיליון ₪.

אהוד לזר: השאלה לתשובתך לא. הסבר.

אורן אוריאלי: עניין התל"ן עבור עיריית הרצליה הסתיים?

אהוד לזר: ממש לא. אבל היא נתנה תשובה מלאה לא תשובה חלקית, לא זה לא מופיע

כאן זה מוצע באותם סכומים 20 מיליון ₪ כמדומני בהעברה שמופיעים

"חבר" – הקלטה ותמלול

54 ב.ש.ג

בסעיפים תקציביים אחרים.

אורן אוריאלי: אז רוקנתם את זה ספציפית וזה בא לידי ביטוי בסעיפי סל אחרים שלכם

עושים יותר סדר בדברים.

הילה רוזן: העירייה מביאה %35 מתוך 20 מיליון ₪, %35 אנחנו, אתה רואה פה בספר

התקציב את התוספת התקציבית סעיפים חדשים שלא היו בעבר שזה כסף

שמשרד החינוך מחייב אותנו בגין %.35 כדי למממן את ה – %35 ה - בתי

ספר יבצעו את זה מתוך 20 מיליון שהם יקבלו.

אורן אוריאלי: אני חייב לומר לך שעשיתם את זה מאוד מהר וכל הכבוד לכם.

הילה: זה לא מהר והיתה עבודה קשה.

אהוד לזר: צריך להגיד תודה לאולגה שלא ראתה יותר מידי אור יום בחודשיים האלה

אז תודה אולגה.

רוני חדד: צריך לזכור שהגפן זה תכנית ראשונה, ראשונה מן הסתם גם המדינה לא

מאופסת סופית על מה כל התכנית הזאת. תוך כדי השנה יעשו ... כאלה

ואחרות.

אורן אוריאלי: אין ספק. אני שואל על סיוע לניהול עצמי תוספת פדגוגית סעיפים ,8.7.6

8.7.7 אותו עמוד אם אפשר לקבל הסבר לזה שירד ל – ,0 אותו עמוד .93

הילה רוזן: אותו דבר.

רוני חדד: ניהול עצמי הוחלף בגפן.

דנה אורן-ינאי: לגבי הספרניות, האם לכל בתי הספר היסודיים יש תקן של ספרנית?

יעקב נחום: ספריות יש לא תמיד יש ספרנית.

עו"ד ענת בהרב: ספרניות אין.

אהוד לזר: חייב להיות מדעניות יש מכרז בנוי ואי אפשר לשנות אותו.

דנה אורן-ינאי: אי אפשר שיהיו עובדות מהעירייה שלא יהיו מוגדרות ספרניות?

אהוד לזר: גיל עד אומר שבשום פנים ואופן.

יעקב נחום: אי אפשר כי אחרת לא נקבל סיוע מהמשרד.

דנה אורן-ינאי: לא נקבל סיוע מהמשרד.

אורן אוריאלי: ולא תוכל לפתוח ספרייה בלי זה.

דנה אורן-ינאי: מרכז למידה. אני ממש לא צוחקת. מה הבעיה תקרא לזה מרכז למידה

אנשים באים יושבים קוראים ספר ומכינים שיעורי בית.

"חבר" – הקלטה ותמלול

55 ב.ש.ג

יעקב נחום: הספרייה לא סגורה. מורים נמצאים שם ומורים נותנים שירות לילדים

דנה אורן-ינאי: יש ספריות שפתוחות אחרי הצהריים בבתי הספר?

אהוד לזר: כן, כן.

דנה אורן-ינאי: לגבי הניקיון וקבלנות בבתי ספר, האם לדעתך השיטה עובדת?

אהוד לזר: אני אענה, קודם כל בוא נפריד, הסיפור של מכרז הניקיון החדש קודם כל

זה מכרז שנכנס לפעילות בתחילת שנת הלימודים בעצם במכרז הבאנו

לביטוי 2 פרמטרים, 3 פרמטרים, אחד את נושא גידול העיר, שתיים הורדה

בעצם או העלאה של הסטנדרט של התחשיב של מנקה לכמות למידים זאת

אומרת עשינו בעצם רידדנו את הכמות כדי שיהיה יותר יחס של ניקיון פר

תלמיד ושלוש הוספנו עוד מופע ניקיון. הוספנו גם מכולות שינוע וכדומה.

למכרז ניגשו, זכו 3 מפעילים ששביעות הרצון מהם היא כרגע לא טובה והם

נמצאים בהליך משמעתי אני לא ארחיב יותר מידי כי אנחנו מוקלטים והם

לא נותנים את המוצר שהם התחייבו אליו במכרז וזה נמצא בטיפול שלנו

של מנכ"ל העירייה, יעוץ משפטי ושל אגף החינוך אבל על פניו מבחינת

התכולה של המכרז היא אמורה לשפר באופן משמעותי את סטנדרט הניקיון

בבית הספר והיישום מאתגר ואנחנו שם.

אורן אוריאלי: יש לי שאלה שאני לא רואה ביטוי לנושא הבא בתקציב, אתם יודעים שבגפן

יש אפשרות למנהלים להעסיק תומכי הוראה, שבית הספר משיג רכזי

מוגנות, שמרים, מורות מרחב דברים נפלאים ואותי מעניין לראות הואיל

ואני בטוח שכמה וכמה בתי ספר ואני יודע מכמה מנהלות פה שהן עשו את

זה איפה בא לידי ביטוי, אותה העסקה של תומכי הוראה, שהרי צריך

להעסיק אותם דרך או חברה למתנ"סים או דרך העירייה או דרך גוף עירוני

אחר, אני לא ראיתי לזה ביטוי בתקציב בכלל וזה שאלה מאוד חשובה

עבורי.

רוני חדד: כי העסקה בבית הספר היא מתקציב בית הספר.

אורן אוריאלי: לא, לא המעסיק, חייב להיות לא יכול להיות בית הספר, אתה יודע בית ספר

לא יכול להיות גוף שמעסיק, הוא לא אתה יודע חברה, הוא חייב להעסיק.

אהוד לזר: רכז מוגנות הם עובדי עירייה.

אורן אוריאלי: רכז מוגנות שאני אומר את זה נתתי דוגמא בחטיבות ביניים משרד החינוך

"חבר" – הקלטה ותמלול

56 ב.ש.ג

מתקצב אבל בתי ספר אחרים יש תפקידים אחרים.

יעקב נחום: עיריית הרצליה התברכה בתפקיד לא קטן בחינוך, ואנחנו מתקצבים את

תומכי ההוראה באמת ללא גבולות על פי דרישות של מנהלת בית הספר.

אורן אוריאלי: יעקב אני יכול לעצור אותך אתה יודע אתה מכיר אותי אני לא צריך את

ההגדרות האלה, רק שאלתי איפה זה מופיע בתקציב, אני יודע שיש הרבה

כסף לחינוך בהרצליה תראו לי סעיף תקציבי שבתי הספר מעסיקים תומכי

הוראה.

אולגה: אין סעיף תקציבי לתומכי הוראה, מנהלי בתי הספר שהזמינו את תומכי

הוראה בגפן שלחו צ'ק לעיריית הרצליה כי זה חייב להיות רשום, זה תהיה

הכנסה תהיה הוצאה זה יהיה כלל הנראה בספר 4 כי זה חייב להיות משק

סגור לכן זה לא בתקציב.

אורן אוריאלי: אני לא יכול לראות את זה כרגע בתקציב?

אולגה: כרגע אתה לא יכול לראות כי התכנית של גפן עדיין לא סגורה מנהלים

עובדים עליה וברגע שיסגרו יצטרכו לקנות שעות זה יופיע בספר התקציב.

אורן אוריאלי: אני אתן לך דוגמא את עצמי ברשותך בצניעות אני אחד הדברים שרציתי

לעשות זה להעסיק שני תומכי הוראה, והכנסתי את זה בגפן אני עם תכנית

של %96 בערך דעתי מרבית המנהלים תיכף מגיעים לשם ואני עובד מול

המתנ"ס, בישוב שבו אני עובד וזה עובד מסודר. אני שואל ואני מבטיח לך

שבישוב שבו אני נמצא, יש לזה ביטוי תקציבי ישוב קטן אמנם אבל זה דבר

שנחתם גם חוזה עבודה מול אותו תומך הוראה יש לזה ביטוי כספי, אם אין

עדיין בתקציב זה בסדר זה מה שאני שואל, אם אתם אומרים שעדיין לא.

אולגה: עדיין לא נרשם יהיו המון שינויים בנוסף לזה לאור מה שיעקב אמר מאחר

ועיריית הרצליה מתקצבת תקציב די גבוה לתומכי הוראה בתי הספר מנהלי

בתי הספר מזמינים תכניות אחרות.

אורן אוריאלי: לפי מה שאת אומרת סליחה שאני חופר בזה אם הקצבתם סעיף תקציבי

צבוע לתומכי הוראה יכולתי לראות אותו פה וכמו כל סעיף תקציבי אחר או

שעשיתם בו שימוש או שלא.

אולגה: סעיפי יוזמות תסתכל ,8132107 ,8132107 עמוד .92 1.850.000 יש לך

סעיפים דומים גם בחטיבות וגם בתיכונים. סיומת של הסעיפים האלה .107

"חבר" – הקלטה ותמלול

57 ב.ש.ג

אורן אוריאלי: זה מיועד לתומכי הוראה זה ביסודי ובכל בית ספר כזה יש?

אולגה: כן.

אורן אוריאלי: יש לי שאלה שהיא חשובה במיוחד שבמקרה אני גם עסקתי בזה, בעמוד ,98

,814108 שכר הוראה מרכזי למידה תכנית כנפיים, מי שלא יודע תכנית

כנפיים פועלת במרחב שאולי הוא אחד הקשים ביותר היום לילדים בכל

הגילאים והיא מלמדת איך ללמוד זה התכנית ללמוד איך ללמוד ולמרבה

הצער אחרי כמה שנים טובות אני מניח לפי מה שאני רואה פה שהופסקה.

אולגה: תכנית כנפיים לא הופסקה היא הוכנסה לגפן, רוב המורים שהוכשרו

לתכנית כנפיים גם מורים של משרד החינוך מאחר והם מורים של משרד

החינוך מי שמשלם להם שכר זה משרד החינוך, מנהלים הזמינו שעות

בודדות בגפן.

יעקב נחום: תכנית כנפיים נעשתה לצורך ... באו עם המורים שלהם ואני לא הסכמתי

אמרתי אם פותחים תכנית כנפיים שהמורים יקבלו את ההכשרה ושהם

ילמדו, מאז שנכנסה תכנית הגפן אי אפשר לעשות את זה כיוון שזה עובר

דרך גפן ולא עובר דרך הרשות.

אורן אוריאלי: זה לא אובליגטורי יורת אם אני מבין נכון. האם אתם זה בהמשך לשיחה

הקודמת שלנו האם אתה מחייב את בתי הספר ואת החטיבות הביניים ששם

התכנית הזאת היתה להמשיך להתשמש בתכנית כנפיים או בתכנית שדומה

לה?

יעקב נחום :זה שיקול של מנהלי בית הספר.

אורן אוריאלי: האם העירייה עם הסמכות שיש לה הביאה תכנית חליפית שהיא מנדטורית

בבתי הספר שהרי אני לא צריך לספר בטח לא לך לא צריך לספר על

החשיבות של התכנית הזאת, האם יש תכנית שאתה מחייב את בתי הספר

לקחת?

יעקב נחום: זה מתחיל מלקויות למידה אתה מכיר את התכנית נכון.

אורן אוריאלי: אני מכיר את זה אני רואה את זה פה אבל זה מתוקצב הרבה פחות.

יעקב נחום: אז תכנית כנפיים היא חלק מהתנאי להיות שם לכן היא נמצאת שם תכנית

כנפיים בכל חטיבות הביניים חייבות להיות.

אורן אוריאלי: היא בכל חטיבות הביניים תכנית כנפיים?

"חבר" – הקלטה ותמלול

58 ב.ש.ג

יעקב נחום: נכון.

אורן אוריאלי: האם 814783 באותו עמוד זה דרך הגלים לבנים ובנות?

אהוד לזר: כן.

אורן אוריאלי: 1.304.000 לשתי הגופים.

אהוד לזר: כן.

דנה אורן-ינאי: אני יכולה רק לשאול אחורה אני רואה שהנחות לתל"ן לאוכלוסייה נצרכת

מ – 76 ל – ,20 עמוד ,93 8132 סעיף .860

אהוד לזר: זה גם דרך גפן. הספר נראה מוזר אבל הרפורמה שיבשה אותו.

דנה אורן-ינאי: המועדוני ספורט זה מה שדיברנו קודם 0?

אהוד לזר: כן.

דנה אורן-ינאי: ורובוטיקה זה גם דרך התל"ן ותשלומי הורים?

אהוד לזר: דיברנו.

אורן אוריאלי: אני בשלב הזה אזכיר אם מקודם דיברתי על התקנים והמשרות במנהל

החינוך הייתי מבקש לקבל על זה על כל עיריית הרצליה אם אפשר. תוסת

תקנים בכל עיריית הרצליה ומה הביטוי הכספי של זה.

אהוד לזר: מה שלא בתוך הספר נצטרך לקחת כמה זמן.

אורן אוריאלי: אני מניח שזה מידע ידוע לכל ואין בעיה גם להוציא אותו בשנייה וחצי.

מאיה כץ: אורן זה מופיע בסוף הספר נספח כוח אדם.

אורן אוריאלי: לעבור לעמוד .170 בעמוד 170 שוב תסבירו לי כמי שבאמת לא מבין, באמת

אני רק שואל תאשרו לי אם זה נכון או לא האם המספר הוא 2767 בפיירול?

אהוד לזר: כן.

אורן אוריאלי: מה היה שנה קודמת בדיוק לפני שנה מהים , שנה אחורה?

הילה רוזן: תוספת של 70 תקנים שמתוכם.

אורן אוריאלי: 70 תקנים סך הכל לעיריית הרצליה.

הילה רוזן: 70 תקנים שמתוכם 46 לחינוך.

אורן אוריאלי: בגלל בתי ספר חדשים שנפתחו.

אהוד לזר: גני ילדים, בתי ספר, מסגרות לחינוך מיוחד,

אורן אוריאלי: רק עוד 70 תקנים. ביטוי כספי ברשותכם?

רוני חדד: יש לך תקציב של 2023 530 מיליון ₪ בסך הכל, גם במצגת זה היה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

59 ב.ש.ג

אורן אוריאלי: אז 30 מיליון ₪ תוספת כספית למשכורות שהוספו לעיריית הרצליה.

רוני חדד: כמעט 43 מיליון ₪.

אורן אוריאלי: 43 מיליון ₪ הוספו לשכר של עובדי עיריית הרצליה על פי תקנים.

הילה: זה לא כתוצאה מתקנים, זה כתוצאה של שדרוג, מקדם שכר, שינוי בעלויות

שכר

רוני חדד: מסך 43 מיליון ש"ח בזבז כמעט 18 מיליון ₪ זה מקדם שכר שקידמנו

בעקבות הסכמי שכר, זחילת שכר,

אורן אוריאלי: זה מקדם שכר שמרני, או זה מקדם שכר בכל ישיבת תקציב בכל ישוב?

רוני חדד: זה שונה כי שנה שעברה לא היה הסכם מסגרת היה %,2 לא היה הסכם

מסגרת שצפוי הגדלה בשכר מינימום.

גיל עד סורדו: השנה נחתם הסכם חדש לעובדים הסוציאליים זה המון כסף, שנה הבאה

צפוי להיות הסכם מסגרת במשק שאמור לעלות שכר של חלק מהעובדים

כמו הסייעות לדוגמא, צפי היעד של העלייה לסייעות זה – %,10 זה הרבה

כסף ולכן מה שעשו באגף תקצוב וכלכלה זה עלות של 18 מיליון ₪ לטובת

עלויות שצפויות לנו ב – ,2023 חלק ניכר זה הסכום של 70 מיליון ו – 143

מיליון לקחו מקדם.

אורן אוריאלי: אתה יכול לבודד את התוספת תקנים, רק תוספת תקנים אפשר לבודד את

הסכום הזה.

הילה רוזן: לדעתי סדר גודל זה ממש ברמת מקרו. סדר גודל של 10 מיליון ₪.

גיל עד סורדו: אנחנו לא יכולים לקחת סיכון שבהסכם המשק בסופו של יום השכר יגמור

לנו את כל השכר.

דנה אורן-ינאי: אני רוצה לחזור ל – 105 לסעיף הראשון פסיכולוגים, האם יש לנו איוש מלא

של זה? בזמנו דיברנו על זה.

רוני חדד: את רואה שלא, 3 משרות בממוצע חסר, את רואה תקן מצבה.

דנה אורן-ינאי: עמוד ,113 לגבי, עלינו מסביב ,300 500 ל – ,850 עדליידע,

אהוד לזר: עלינו המחירים עלו, קרוב ל – %,30 הגברה, לוגיסטיקה, ביטחון, כל דבר

עלה. את מכירה את העולם הזה.

הילה רוזן: חלק מההוצאות של העדליידע הוא בסעיף למעלה שקוראים לו אירועי סל

תרבות עירוני סלע הפרדנו את זה לסעיף תקציבי נפרד בגלל שהיינו צריכים

"חבר" – הקלטה ותמלול

60 ב.ש.ג

לדווח על זה.

דנה אורן-ינאי: כמה סך הכל עלות העדליידע?

הילה: 120 אלף. העדליידע 500 ונשארו 3000 ₪ שיש לך בתקציב הסופי עליו צריך

להוסיף עוד סדר גודל של 120 אלף ₪ שמופיע בסעיף למעלה שקרואים לו

סעיף סלע.

רוני חדד: מעליו יש סעיף שהוא 0 סלע שורה מעל הוספנו לפה.

דנה אורן-ינאי: אז עלינו מ – 693 ל – .850 מה זה רזרבת ראש אגף? מי זה ראש האגף?

אהוד לזר: זה מנהלי אגפים יש רזרבה. אני מנהל הרזרבה, אני משתמש בזה כתפקידי

השני כמנהל אגף.

דנה אורן-ינאי: עמוד 116 אני רואה שכל הנושא הזה של רכזים קהילתיים, בנוי בהתאם

לקהילה שנקראת סביב בתי הספר, אני יודעת שנעשתה יותר מבקשה אחת

לגבי תקן לרכז, רכזת קהילתי, לבית ספר הדמוקרטי,

אהוד לזר: זה לפי גיאוגרפיה אבל.

דנה אורן-ינאי: בסוף יש לנו 6 שנים של ילדים שנמצאים בבית ספר שהוא אזורי, אני יודעת

את התשובה ואני רוצה לשאול אותך כי לא יכול להיות בסוף קהילה נבנית

סביב המקום שבו אדם נמצא מרבית זמנו, יש שם קהילה שהיא על אזורית

וזה נכון שאחד גר בנווה עמל והשני בנחת עדה אבל שהוא חוזר הביתה

בשעה ארבע או חמש אין שום משמעות לקהילה הגיאוגרפית שלו.

אהוד לזר: איזה אמירה קשה וזה בניגוד לגמרי לכל תפיסת הבינוי קהילה שלנו זה

אמירה מאוד, מאוד קשה.

דנה אורן-ינאי: תן לי לסיים. הסיבה היא שאדם צריך לבנות לו קהילה ואם יש בית ספר

שהוא דמוקרטי או כל בית ספר אחר אני לא אומרת שתיתן את אותו דבר

שתיתן בקהילה לא את אותם תכנים, לא אותה מסגרת אבל עדיין יש צורך

בלבנות שם מחנה עובדה שזה צורך שבא.

אהוד לזר: אני מבין שאת מבקשת ואפשר לחשוב על זה לעגן פעילות קהילתית לבית

הספר הדמוקרטי אבל התפיסה שלנו, שאנחנו בונים אותה כבר הרבה זמן

היא לבסס את המרחב הגיאוגרפי ולא רק בית הספר, בית הספר הוא האבן

השואבת, אבל יש הרבה נכסים ויש הרבה סוגי הון ויש הרבה ממשקים, ויש

הרבה שחקנים בתוך המרחב הקהילתי הגיאוגרפי, שיש לו תפקיד והחיים

"חבר" – הקלטה ותמלול