פרוטוקול ועדת מליאה מס' 70

1 ב.ש.ג

עיריית הרצלייה

ישיבה שלא מן המניין

שנערכה ביום שלישי בתאריך ,27/12/2022 , בשעה 18:00

נוכחים:

מר משה פדלון – ראש העיר

גב' עופרה בל

גבי איה פרשקולניק

מר אהוד לזר – מנכ"ל

מר ג'ו ניסימוב – משנה למנכ"ל

עו"ד ענת בהרב קרן – יועמ"ש

מר רוני חדד – גזבר העירייה

גב' רינה זאבי

חברים:

מר עופר לוי

גב' דנה אורן-ינאי

מר יונתן יעקובוביץ

גב' גלילה יבין

מר עולמי ירון

גב' מאיה כץ

מר איל פביאן

מר יריב פישר

גב' דניאל אייזנברג

"חבר" – הקלטה ותמלול

2 ב.ש.ג

מר אלעד צדיקוב

מר משה ועקנין

מר צבי וייס

מר דורון דבי

מר אורן אוריאלי

מר איתי צור

מר דרור בן עמי

מר יוסי קוממי

מוזמנים:

ד"ר יעקב נחום

מר בועז מייזל

מר ירון הררי - מבקר

מר מיקי גורנשטיין

מר עוז נהרי

גב' טל גרנית

גב' סמדר

גב' פאני גואטה

גב' קארין

סדר היום :

.1 דו"ח מבקר העירייה לשנת 2021 ....................................................................... 3

.2 המלצות ועדת הביקורת................................................................................... 3

"חבר" – הקלטה ותמלול

3 ב.ש.ג

פרוטוקול

.1 דו"ח מבקר העירייה לשנת 2021

.2 המלצות ועדת הביקורת

משה פדלון: ערב טוב סגני ראש עירייה, חברי מועצה, מנהלים, עובדים, אורחים יקרים,

מכבודי כולם אני פותח את ישיבה שלא המניין היום ,27/12/2022 והנושא

על סדר היום דיון בדו"ח מבקר העירייה לשנת 2021 ובהמלצות ועדת

הביקורת. הדו"ח של המבקר הועבר אליכם לעיון מוקדם וגם מצורף לכם

הדו"ח המלצות ועדת הביקורת. בתום ישיבת המועצה שלא מן המניין

תתקיים ישיבת מועצה מן המניין אז בקשה, מאיה את היית יו"ר ועדת

הביקורת הבמה היא שלך.

מאיה כץ: ערב טוב לכולם קודם כל ירון אנחנו נעשה את זה נעביר אליך אני רוצה לפני

שמתחילים קודם כל להגיד תודה לכל חברי הועדה שגם הגיעו וגם היו וגם

לקחו חלק אז תודה לכם. אני רוצה להגיד גם תודה לכל הצוות המקצועי

שמלווה את הועדה ובאמת עושה עבודה מאוד, מאוד מורכבת וגם לכל

המבוקרים שהיו חלק בלתי נפרד מהדו"ח הזה, ובילו הרבה מאוד שעות

וימים כדי לתת את כל המענה שמבקר העירייה ביקש, ובעיקר אני רוצה גם

בסוף לאחל ליריב בהצלחה שהולך להחליף אותי בתפקידי כיו"ר ועדת

הביקורת, אני סמוכה ובטוחה שיריב יעשה עבודה מצוינת כפי שהוא עשה

בשנים הקודמות שהוא היה יו"ר, ומכאן ירון בוא נעבור אליך.

ירון הררי: שלום לכולם הדו"ח הזה כמו שהזכירה קודם מאיה עבר דיונים מקיפים גם

ביחידות המבוקרות באגפים וכמובן נדון גם אצל מנכ"ל העירייה וגם אצל

ראש העירייה, ובהזדמנות הזאת אני אקדים תודות ואני אודה לראש העיר

וגם למנכ"ל העיר כמובן על התמיכה שנותנים לביקורת והחשיבות שהם

רואים בה והדבר הזה מחלחל גם לכל הארגון ולכן אנחנו יכולים היום לבוא

ולהגיד לכם שכמעט כל ההמלצות לא יודע אם כמעט אבל הרבה מאוד

מההמלצות שנמצאות בדו"ח הזה כבר בתהליכי יישום עוד לפני שאנחנו

מביאים את זה למועצה. כמו שהזכירה מאיה הדו"ח הזה גם נדון במספר,

נדמה לי שלושה דיונים בוועדת הביקורת, דיונים באמת מקצועיים, ענייניים

"חבר" – הקלטה ותמלול

4 ב.ש.ג

ברגישות המתאימה ואני רוצה להודות באמת לכל חברי הועדה גם למאיה,

לאיתי, לדניאל, כמובן ליריב, שהולך להיות היו"ר הבא, ובגלל שאנחנו

עברנו את כל התהליכים האלה של הדיונים גם הפנים ארגוניים וגם החוץ

ארגוניים נקרא לזה בוועדת הביקורת אז אני אתמקד פה בעיקר בדברים

היותר מערכתיים ופחות בדברים התפעוליים שקשורים לתפעול השוטף של

היחידות ולכן אני כבר אומר ששתי הדו"חות שנדון בהם יותר מאוחר שזה

הדו"ח שמדבר על ההפרשות הפנסיוניות והדו"ח שמדבר על היחידה

הווטרינרית בגלל שזה באמת כל ההמלצות שכם כמעט המלצות יותר

תפעוליות אז אנחנו לא ניתן דגש יותר מידי לדו"חות האלה כמובן אם יהיו

שאלות אני אשמח לענות ואנחנו נתרכז בעיקר בשתי הדו"חות הראשונים

שזה מניעת זיהום הים ומערכת הניקוז מכיוון ששם יש דברים שהם קצת

יותר מערכתיים. אנחנו נתחיל בדו"ח הראשון, הדו"ח הראשון מדבר על

מניעת זיהום ים ממקורות יבשתיים, לפי המשרד להגנת הסביבה %75

מזיהום הים בחופים מגיע ממקורות יבשתיים וכמובן שלהרצליה יש רצועת

חוף מאוד גדולה, ויפה, ולפני שנתחיל עוד הערה אחת לגבי זיהום ים,

כשאנחנו מדברים על זיהום ים אנחנו מדברים על זיהום שהוא זיהום נקרא

לזה ביולוגי או שקשור לחיידקים וזה כמובן זיהום שיכול לפגוע

במשתמשים בים לא משנה אם זה גולשים או שזה מתרחצים או זיהום

כימי, זיהום כימי פוגע במערכות אקולוגיות של הים ואנחנו נדבר היום על

שתי ה - ורמי זיהום האלה. מה שאתם רואים כאן זה את הנושאים שהדו"ח

הזה כולל אנחנו לא ניגע בכולם אנחנו ניגע רק בדברים שאני חושב שראויים

להעלות פה לפניכם, אז קודם כל מוצאי מערכת הניקוז לים אחד מגורמי

הניקוז, אחד מגורמי הזיהום שיכולים להיות הפוטנציאליים הם המוצאים

של מערכת הניקוז לים. באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה יש

התייחסות לזיהום אנחנו לא נעבור על זה, יש שני אלמנטים אלמנט אחד זה

הפגיעה בסביבה החופית כתוצאה מהזרימה של מי הנגר של הגשמים דרך

הנקזים, והדבר שיותר רלבנטי לענייננו זיהום הים. כמו שאתם רואים פה

הגשמים הראשונים גורפים את כל השאריות שהצטברו בנקז, נפלטים

מהנקז שמנים נוזלים וכו' וכל זה יכול להביא לזיהום מי הים. בנוסף לזה

"חבר" – הקלטה ותמלול

5 ב.ש.ג

אני רוצה להסב את תשומת ליבכם לשורה האחרונה פה שאחד מערוצי

ההובלה העיקריים של פסולת מוצקה מהיבשה עם הנקזים באמצעות

הקולטנים שנמצאים ברחבי העיר ומשם פסולת מצוקה יכולה להגיע לחוף.

אם מסתכלים על המפה של הנקזים יכולים לראות שיש ארבעה נקזים ועוד

אחד מתכונן. נתסכל על זה בקצרה יש לנו את המוצא הצפוני ביורת שזה

המוצא של מלון השרון שאתם רואים פה, מוצא ברחוב איינשטיין, מוצא

שקוראים לו צפון המרינה וזה למעשה מנהרת הניקוז המרכזית שנמצאת

בחוף הנכים, ויש עוד מוצא אחד שנמצא דרומית למרינה. ההמלצות

ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה הם אני רק אגיד אותם ממש בקצרה,

קודם כל פתרון למי קיץ כמו שאתם וודאי יודעים כל מערכת הניקוז אמורה

לעבוד בחורף לנקז את הגשמים כאשר יש לנו גלישה של ביוב בקיץ או ריקון

של בריכות או שטיפת שווקים המים שמגיעים המים מגיעים דרך הקולטנים

לחוף הים ולכן הפתרון שהמשרד לאיכות הסביבה מציע זה לעשות משאבה

או איזה שהוא משהו אחר שיכול למנוע את הזרימה של המים בקיץ. אל

חזור כזה בדיוק כזה פתרון כזה נמצא במובל של חוף הנכים ובשאר

המקומות הוא לא קיים. מתקן לשיכוך אנרגיית הזרימה אתם יכולים

לראות שמוצאים האלה שזה מוצא בצפון המרינה, וכאן אתם רואים שבתוך

המובל יש את הקירות האלה שהן אמורות לשכך את האנרגיה של המים

ובשניים האחרים יש את האלמנטים האלה שאני לא יודע בדיוק מה הייעוד

שלהם בכל מקרה הם לא נמצאים בתוך המוצא הם נמצאים על החוף עצמו.

עוד דבר שהמשרד להגנת הסביבה מציע זה אמצעים לאיסוף פסולת במוצא

הניקוז אתם יכולים לראות פה דוגמא של רשת שנמצא באחד המוצאים של

תל אביב, אצלנו לא מתקינים את הרשת הזאת וכל מה שקשור בנהלים של

תחזוקת הנקזים. אני רוצה להדגיש בפניכם שאני לא מציע פה לאמץ את כל

ההנחיות של המשרד להגנת הסביבה, מה שאני מציע פה זה שפשוט

הגורמים הרלבנטיים בעירייה יבדקו את הנחיצות ואת התועלת לעומת

החסרונות שקיימים בכל אחד מהאלמנטים שהמשרד להגנת הסביבה מציע

ובמקרה הצורך יאמצו אותם. הנושא השני. אני חושב ששווה לעשות חשיבה

מחודשת גם אם דנו בזה בעבר תמיד יש מקום לעשות חשיבה כוללת.

"חבר" – הקלטה ותמלול

6 ב.ש.ג

דנה אורן-ינאי: מספר פעמים העלה פה חבר המועצה יעקובוביץ מספר פתרונות, שעובדים

גם בארץ וגם במקומות שונים, שעיריית הרצליה לא בחנה ולא מאמצת.

האם דנתם בהצעות האלה?

איל פביאן: אני ארחיב את השאלה אם כבר שואלים אותך אני ארחיב למה שהתכוונתי.

מעבר להמלצה שלך שהיא כללית במצב הנוכחי הקיים אתם מצאתם שיש

דברים שמיושמים שתוך סל הפתרונות הנכון או שאנחנו כרגע בחוסר גדול

לפי דעתכם של פתרונות?

ירון הררי: כשאנחנו עושים דו"חות ביקורת אנחנו בדרך כלל מנסים להיצמד לרגולטור

הרלבנטי, במקרה הזה שלנו יכול להיות שיש עוד הרבה פתרונות אחרים

שאני קטונתי לבחון אם הם טובים או לא טובים הרגולטור הרלבנטי זה

המשרד להגנת הסביבה הוא הוציא הנחיות לטיפול בנקזים לא זוכר בדיוק

אפשר לראות את זה וכלן ההמלצה שלנו אפילו שזה נבדק כבר בעבר אפשר

פעם נוספת לקחת את ההמלצות האלה ולבדוק את היישום שלהם בנקזים

שלנו.

איל פביאן: זה המלצה, לא בדקתם מה מיושם כבר היום?

ירון הררי: אני בדקתי אנחנו הראינו לכם שרשתות לא קיימות באף אחד מהנקזים,

הראינו לכם שאת המתקנים האלה לשיכוך האנרגיה של המים יש בשני

נקזים בתוך הנקז בשני נקזים אחרים אני לא יודע אם מה שראיתם שם,

אני אראה לכם את זה עוד פעם אם הדברים האלה, הם מיועדים לשיכוך או

למשהו אחר, בכל מקרה הם לא בתוך הנקז אלא מחוץ לנקז אז אנחנו

יכולים לדעת פחות או יותר מה אומץ ומה לא אומץ.

איל פביאן: אז למה ההמלצה שלכם היא לא לאמץ נקודה למה לבחון.

ירון הררי: מכיוון שגם ההנחיות של הרגולטור הם לא הנחיות הכרחיות הוא לא אומר

זה מה שצריך לעשות הם הנחיות כלליות ולכן אנחנו אומרים שישקלו את

זה בכל מקום. אני אתן לך דוגמא למשל שאנחנו עשינו דיונים לגבי הרשת

אז מצד אחד באמת הרשת חוסמת מעבר של פסולת מוצקה לחוף הים ודרכו

לים מצד שני ברגע שמצטברים בקבוקים או וואט אבר כמו שראינו בשרטוט

הזה אז זה מאט את הזרימה ויכול לגרום להצפות אז צריך לעשות פה איזה

שיקול.

"חבר" – הקלטה ותמלול

7 ב.ש.ג

דנה אורן-ינאי: אבל הוא אמר שאפשר לייצר פתרונות קיץ פתרונות חורף.

ירון הררי: אז לכן אני אומר.

משה פדלון: אני רוצה להשלים את מה שאמרת אכן הונחו רשתות והצטבר לכלוך,

הזרימה של המים נעצרה והלכה הצידה וגרמה לקריסה של החומה הזאת

שאתם רואים ממול, במוצא של דרום המרינה, כן אנחנו נלך על פיילוט

שהרשתות האלה יהיו 50 מטר רחוקים מהמוצא, זה הפתרון אבל היתה לנו

קריסה שם. כל החומות שסובבות את המוצא הדרומי קרסו, קרסו, והיה

בולען אחד גדול. בחורף, בחורף.

דנה אורן-ינאי: זה בדיוק מה שעולה פה כי מאוד יכול להיות שמה שצריך לעשות, צריכה

להיות היערכות קיץ והיערכות חורף,

ירון עולמי: זה הצוות המקצועי יבחן זה ההמלצה אבל.

מאיה כץ: זה בדיוק ההמלצה, ההמלצה היא לבדוק את כל החלופות ולהגיע עם

פתרונות לדעת מה מתאים גם לחורף וגם לקיץ.

איל פביאן: יש שתי נקודות שאני רוצה להעיר וקצרה ו לא להאריך בדיון הזה אחד

אנחנו בשינוי אקלים ואתם יודעים שהגשמים משתנים ומגיעים בתקופות

יותר קצרות ובומבות וצריך להיערך לזה, דבר שני אם יש לנו בעיר כמו

הרצליה 4 פתחים כאלה בסך הכל זה לא ,4000 5 זה בסדר כמור אני הייתי

מצפה שמזמן היתה פה איזה חברה שמתמחה בדברים האלה שבוחנת את

כל הפתחים האלה עם פתרונות לחורף, ולקיץ וליישום דברים וכו' וזה היה

כבר מיושם, אני לא חושב שיש מה לבחון אני חושב שצריך להביא מחר

בבוקר אנשי מקצוע שיישמו.

מאיה כץ: איל רק לשאלה שלך, דיברנו רגע על כל הדברים אז איל אם אפשר טל בוא

תיתן את התשובות.

טל גרנית: אני מנהל אגף דרכים ובקרת תנועה במנהל התפעול אני רק רוצה להבין מה

אתם רוצים לעצור עם רשתות בקיץ יש שם קליטת מי קיץ שקולטים את

המים במהלך הקיץ, מים שהם מי קיץ שהם לא קשורים לגשם שיורד לו

ברחובות ויוצא החוצה אני מנסה להבין במהלך הקיץ מה אתם רוצים

שהרשת תתפוס.

ג'ו ניסימוב: הזרימה היא קטנה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

8 ב.ש.ג

טל גרנית: הזרימה היא קטנה והיא נכנסת לתוך מערכת קליטת מי קיץ.

איל פביאן: ג'ו אנחנו לא הפורום המקצועי לדון אם צריך רשתות בקיץ או לא בקיץ אני

אומר צריך מחר בבוקר שתהיה חברה מקצועית לאיכות סביבה שתעבור על

כל הארבע האלה.

משה פדלון: חברים היו שתי בעיות כבדות בסוגיית הניקוז שנלחמנו בהם אחד מול

הרכבת, ושם שמנו צינורות של מטר וחצי, השניה רמ"י הבטיח לנו לפתוח

אתה ניקוז דרומה לתל אביב ואת זה הוא לא עשה ואת זה אנחנו מטפלים,

הנושא הזה אנחנו נבחן את כל האפשרויות אם יש רשויות שעשו את זה

נשמח לאמץ את זה.

איל פביאן: אולי בחו"ל יש פתרונות, צריך להביא גורמי מקצוע שיבדקו.

מאיה כץ: זה חלק מהמלצות הועדה.

מש הפדלון: זה חלק מהמלצות וניישם אותם הלכה למעשה.

דנה אורן-ינאי: כמה ימים בשנה החוף?

יריב פישר: בגלל שאנחנו ממשיכים לבנות, בגלל שבעצם המכון שלנו ממשיך לתת את

השירות ולא עומד בעומס הוא קורס הרבה יותר פעמים, ולכן יש פה זה

הנקודה שדיברת יש הרבה יותר פעמים בשנה שהמקום הזה מוצף וכן

יוצאים משם דברים מגעילים.

דנה אורן-ינאי: כמה פעמים בשנה החוף נסגר, כאילו על איזה היקף מדברים ב – 2021?

ירון הררי: אנחנו נגיע לזה, הזיהום בפועל גם עשינו בדיקות. אנחנו ברשותכם נמשיך

בעלי היתר להזרמת שפכים ופסולת לים כמו שאתם יודעים החוק אוסר על

הזרמה של שפכים או של פסולת לים, אלא אם כן קיים היתר אנחנו בדקנו

שראינו שלמועד הביקורת קיימים 120 בעלי היתר מטעם הועדה הבין

משרדית שיכולה לתת היתרים, ההיתרים האלה מאוד חשובים מכיוון

שההיתרים האלה קובעים את הכמות של ההזרמה, את איכות המים

המוזרמים הם כוללים בתוכם גם אמצעי ניטור ולא פחות חשוב את המוקד

איפה אפשר להזרים את המים או את השפכים שאנחנו מדברים, מתוך 120

בעלי היתר אנחנו ראינו בתחום של הרצליה קיימים 6 היתרים להזרמת

שפכים, 4 מהם לגופים פרטיים, אז קודם כל אני רוצה, יש לנו בשורה טובה

להגיד שכל ה – 4 היתרים לגופים הפרטיים הם לא מזרימים באמת שפכים,

"חבר" – הקלטה ותמלול

9 ב.ש.ג

3 מהם מזרימים מי קירור של צ'ילרים של מערכות קירור, וההיתר הרביעי

הוא היתר של מלון השרון שמזרים דרך הנקז של השרון את הבריכה שלו

שהבריכה שלו היא גם בריכה של מים, מלון השרון מזרים את מי הבריכה,

אוקיינוס זה מי קירור, מי קירור של הצילרים. עוד סיבה אחת שהיא מאוד

חשובה שאנחנו מדברים על ההיתרים פה שבכל המקומות, בכל ההיתרים

נכתב שמיקום ההזרמה האם זה לנקז או ישירות למרינה יקבע בשיתוף

פעולה, בשיתוף של עיריית הרצליה ואם זה במרינה החברה לתיירות אז

אנחנו מעלים את הנושא הזה פה שבאמת העירייה תהיה אקטיבית בקטע

הזה כי בתוך ההיתרים יש גם חלופות, חלופות כאלה חלופות אחרות אנחנו

לא ניכנס לזה עכשיו. מה שיותר חשוב זה הזרמות ללא היתר, אנחנו יודעים

את ה - הזרמות שיש להם היתר אבל מאחר ואנחנו יודעים שיש לאורך החוף

עוד בתי מלון, עוד בתי דירות כל מיני מבנים המלצנו לעשות איזה שהוא

סקר, זה לא צריך להיות איזה שהוא סקר מאוד מקיף סך הכל צריכים

לבדוק את אלה שקרובים לחוף כדי לוודא שאין עוד גופים או מבנים

שמזרימים שפכים או ישירות לים או דרך הנקזים שלנו שקרובים לים, אז

זה המלצה שניה שלנו. אם אנחנו מזכירים את ההיתרים אז נזכיר את שתי

החברות האחרות, שהם לא גופים פרטיים האחת זה החברה לפיתוח תיירות

בהרצליה שיש לה היתר להטלת 40,000 מ"ק חול נקי לשנה אתם יודעים

שהסחף לתוך המרינה לתוך המעגנה צריך לשאוב אותו לפנות אותו ויש לה

שתי חלופות אחת זה צפונית לשובר הגלים והניה זה הזנת המצוק החופי,

שהאפשרות השניה היא לא קיימת.

דנה אורן-ינאי: וזה נעשה במאה אחוז בכפוף להיתר?

ירון הררי: תראי אנחנו לא אחראים על כאילו אנחנו כרשות, אנחנו כרשות לא אחראים

לוודא שבאמת הכל נעשה פי ההיתר.

דנה אורן-ינאי: זאת אומרת אנחנו לא יודעים אם באמת הוזן חול ובאיזה היקף.

ירון הררי: אנחנו יודעים שיש להם 40 אלף שבשנה, שיש להם אתר.

משה פדלון: זה חול רגיל של ים, שיוצא ממעגנה שלנו וזה חול נקי, וחול מלוכלך זה עם

חצץ ובקבוקים זה חול נקי שהצטבר ומשם הוא מונע.

דנה אורן-ינאי: רק שאלתי אם ב – 2021 היה ניצול של כל .

"חבר" – הקלטה ותמלול

10 ב.ש.ג

משה פדלון: אנחנו נבדוק את הנתון הזה יש כל פעם הוצאה של חול, כמה הוציאו את

יכולה לקבל את זה בנתון יותר מאוחר. אין לנו את הנתון הזה נעביר לה את

זה אין שום בעיה.

ירון הררי: הגורם הבא שאנחנו דנו בו זה הזרמת שפכים על ידי מי הרצליה, כמו שאתם

יודעים אני לא יודע אם אתם יודעים אבל אני קצת הופתעתי שראיתי את

זה שתאגיד מי הרצליה הוא התאגיד היחיד מנהריה בצפון ועד מבואות עזה

בדרום שמזרים מי קולחין מטוהרים לים כל שאר התאגידים או עושים

השבה, שתי פתרונות או השבה את המים המטוהרים הם משיבים.

יריב פישר: זה עלה בדו"חות שלך לפני שנתיים ושלוש זה לא משהו חדש.

ירון הררי: כן, שהוא היחיד שעדיין מזרים. או השבה, או טיפול, או טיפול, אתם יכולים

לראות פה בשנת 2021 %60 מהמים המטוהרים שזה 5.2 מיליון מ"ק הוזרמו

לים, עכשיו מדובר כאן כמובן.

משה פדלון: זה שלשוני עבר תהיך שלשוני.

ירון הררי: זה מה שרציתי להגיד חשוב להדגיש שמדובר על מים מטוהרים, על מים

מטוהרים, חשוב להדגיש שמדובר על מים מטוהרים אבל המים האלה

ההרכב שלהם שונה מההרכב של מי הים ולכן הם פוגעים אקולוגית

במערכות האקולוגיות. הדו"ח האחרון שאנחנו מצאנו שרלבנטי לעניין הזה

זה דו"ח מאזן מזהמים משנת ,2017 הדו"ח הזה הוזמן על ידי המשרד להגנת

הסביבה והוא בחן את העומס נקרא לזה עומס זיהומי של כל אחד מבעלי

ההיתר שמזרים היתר לים, אתם יכולים לראות בגוף הדו"ח שמי הרצליה

בחלק מהקטגוריות היתה בששת המקומות הראשונים ובשאר

הקריטריונים לא היתה בששת המקומות הראשונים אבל היתה אבל הופיעה

שם כמזהמת ולכן יכול להיות שהמינוח מזהם הוא לא נכון כאן אבל בהחלט

הזרמה של מים שהם כאלה לתוך הים פוגעת בהרכב הטבעי של מי הים

ופוגעת כמובן במערכות האקולוגיות של הים. שאנחנו בדקנו את היתר

ההזרמה של מי הרצליה, אז אנחנו טוב לא נעבור על זה, ראינו שיש תנאי

היתר ראשון שזה חלופה יבשתית והשבה אני לא מציע שעכשיו ניכנס לעניין

הזה הכל מפורט בדו"ח גם ההשבה שאני לא יודע כמה יצאה לפועל וגם

הקטע הזה של החלופה היבשתית שמדברים על חלופה יבשתית מדברים על

"חבר" – הקלטה ותמלול

11 ב.ש.ג

זה שנצטרף לשפד"ן. דרך אגב אני רק רוצה להדגיש בפניכם דבר אחד שעלה

פה, פעם רק שתבינו את הכמויות האדירות אנחנו דיברנו בזמנו, על פארק

הרצליה שנשקה אותו במים מושבים אז אנחנו רשמנו את זה פה, כל פארק

הרצליה ההשקיה שלו זה 145 אלף קו"ב גם אם היינו משקים את כל הפארק

כל השנה זה היה מוריד את הכמות המושבת ב – %1.7 רק כדי שתבינו

שמדובר פה באמת על כמויות מאוד גדולות. לגבי תנאי ההיתר אני רק

אסיים ואחרי זה אני אענה לשאלות לגבי תנאי ההיתר של מניעת כניסת מי

גשם למערכת הביוב אנחנו בדקנו את זה וראינו שבאמת זה מתקיים יש

פרויקט כזה, אני חושב שפעם דיווחו לכם עליו פרויקט, הוא בתחילת ביצוע

בסדר אבל הוא קיים וההמלצה שלנו כאן שבאמת העירייה או המועצה או

הרשות פעיל את ההשפעה שלה כדי שבאמת גם הטיפול, גם החיבור לשפד"ן

יהיה מהיר יותר וככה נחסוך שנתיים, שלוש שמחכים וגם השבה יש איזה

פתרון של השבה שלא נדבר עליו כאן אבל הוא גם קיים. אולי אנחנו נדבר

עוד שתי נושאים ואז נפתח לשאלות.

דנה אורן-ינאי: כן חשוב למצות את כל הנושא. לגבי הפתרון כאן של ההשבה, נעשתה בדיקה

של מה המשמעויות של זה מבחינת עלויות? מבחינת זמן טווח ביצוע של זה?

ירון הררי: מה שאני מציע. בדו"ח אנחנו מפרטים, בדו"ח אנחנו מפרטים את תנאי

ההיתר, יש איזה שהוא הסכם עם איזה שהיא חברה שאמורה להזרים את

המים למאגרים בעמק חפר ומשם להשבה, את הסטטוס איפה זה בדיוק,

בדיוק עומד אני לא יודע כי למועד הביקורת זה היה לפני שנה, אבל יש איזה

שהוא פיתרון שהוא קיים אבל צריך להדגיש שהפתרון הסופי הוא באמת

להתחבר לשפד"ן ואז לא יהיה שום הזרמות ושום השבות.

ג'ו ניסימוב: התחלנו מהלך של לכידת מי נגר והטמעה שלהם במי התהום, זה ממש

בתחילת תהליך אנחנו בוחנים את זה יש צוות שאני בראשו, וטל עברון וורד

לעשות את זה באזור הפארק עם מומחה אבל זה ממש זה הכיוון, אני מדבר

על נגר להחזיר מים זה הכי ירוק שיש.

אהוד לזר: אני אמשיך שמעתי אתכם כל הדרך, אנחנו בהתאם לדו"ח מבקר 2020

אנחנו ערכנו מספר דיונים גם בוועדת הביקורת אבל לא רק בוועדת

הביקורת גם בצוות המקצועי מתוך רציונל ירוק של שימוש במים המושבים

"חבר" – הקלטה ותמלול

12 ב.ש.ג

או השבה של המים בחזרה אל הכלכלה המעגלית המימית. חלק מהמים

קודם כל שמטופלים במט"ש מוזרמים לטיפול בחקלאות לדרום השרון, חוף

השרון, ובעצם אנחנו בחנו איך אפשר להחזיר את המים לפארק להשקיה

לפארק, עשינו עבודה ממש הפעלנו גם מומחים ומדובר בהשקעה של כמה

מליונים כדי לייצר איזה שהוא מאגר נוסף שהוא צמוד למכון כדי לאפשר

את הדבר הזה. זה כמה מליונים טובים אנחנו ניתחנו את ה –ROI או לצורך

העניין את ההסתכלות גם הירוקה וגם הכספית, בהנחה והמט"ש החלק

הראשון של החיבור ל – NYN - זה הקו לאיילון הוא יהיה בשנת 2023

והביטול של המט"ש, והחיבור של השפכים של הרצליה לשפד"ן יהיה ב –

2027 בהנחה וצריך גם סטטוטוריקה וגם תכנון של כל הדבר הזה, שיארכו

לפחות 3 שנים זאת אומרת למאגר הזה יהיה רק שנתיים לחיות ולכן חשבנו

על מתודה אחרת של מתודה של שימוש במי גשמים, כדי בעצם לעשות איזה

שהוא חישוב כלכלי למה נכנס מבחינת מי גשמים מי נגר, שימוש במי הנגר

או למכירה או, או לקיזוז מעלויות השקעה של השקיה של הפארק ואז בעצם

משיגים את אותם ערכים באופן זול יותר והוא בר קיימא יותר.

גלילה יבין: כמות מי הנגר מספיקה להשקיית הפארק?

אהוד לזר: הכמות של הנגר שיורדת בפארק אי אפשר לדעת אנחנו מתכנים להקים

איזה שהוא ביו פילטר, אנחנו נדע בדיוק את הכמויות עם ההתקדמות של

הפרויקט זה החלטה שקיבלנו לפני חודש וחצי, משהו כזה אנחנו אמורים

לקבל איזה שהם הצעות מחיר לדבר הזה, המתודה תהיה או שאנחנו נקלוט

את מי הנגר, ונמכור אותם לרשות המים כקיזוז או שנעשה איזה שימוש

פנימי בתוך המערכת האקולוגית.

גלילה יבין: הדבר היחידי של המט"ש זה כמויות שיכולות לתת מענה אמיתי?

אהוד לזר: נכון היום הם יכולים לתת מענה מבחינה תשתיתית זה פשוט להשקיע המון,

המון משאבים כדי לייצר את זה אבל זה לא לזמן ארוך.

יריב פישר: אבל אם היום באמת העולם הולך על בעצם חשמל ביתי וכל זה, שרץ ניקח

את זה לכאן ונחשוב מחוץ לקופסא אין אפשרות לחשוב על מים אפורים או

מי מקלחת או מי גינה לבתים פרטיים או איזה שהוא טנק שאתה יכול לשנע

את המים, דברים קצת אחרים, חשבון מים למשפחה ממוצעת זה בין 800 ל

"חבר" – הקלטה ותמלול

13 ב.ש.ג

– 1000 ₪, זה אני מניח שב – 205 זה מי שתיה.

אהוד לזר: שני דברים אחד הכל מגיע למט"ש, אין הפרדת, אין שלושה צינורות הכל

מגיע בעצם לביוב צריך להבין.

יריב פישר: אחרי התהליך השלישוני לקחת אותו חזרה לתושבים.

אהוד לזר: היום הרגולציה של משרד הבריאות לא מאפשרת אפילו להתשמש ברוב

המים לצרכים יום יומיים.

גלילה יבין: השריה של גינות אי אפשר.

יריב פישר: השקיה של גינות מותר בשלישוני.

אהוד לזר: מה שתושבים יוכלו לקחת ממאגר עדיין צריך לבנות את המאגר.

משה פדלון: בזמנו שבנו את מחלף הסירה הניחו צינורות סגולים זה לא עבד, משרד

הבריאות לא מרשה לנו, אבל כל המערכות במחלף הסירה בכניסות לעיר עד

היום צינור ,32 אני זוכר עוד זה לא עובד,.

דנה אורן-ינאי: מה הוודאות ל – 2027?

אהוד לזר: יש כבר עבודות בשטח אז כאילו בסוף אנחנו גם בקשר מול רמ"י שהם

הקטליזטור לדבר הזה וגם אל מול איגודן עצמו צריך להבין שזה רעיון

מבורך בגדול הקמה של מאגר מים כזה יכול לשרת אבל אין לזה תוחלת כי

ב – ,27 28 זה מתפנה אין לזה תוחלת.

איל פביאן: יש לי הצעה רק הוכחתם בשבועיים אחרונים שהרצליה מאיימת שהיא לא

תבנה זה עוזר להקים מחלפים אז תגידו לשפד"ן שהחל מ – 24 הרצליה לא

תבנה עד שהפד"ן לא יקח את כל המט"ש מהר להרצליה ומהר מאוד נאשר

את זה. זה היה בסוגריים.

אהוד לזר: זה היתה גם מחמאה קודם כל תודה.

משה פדלון: המדינה לא שמה קצוץ על פסקי דין של בית משפט עליון.

אהוד לזר: אני אוסיף איל שהיום יש תנאי, יש תנאים גם סטוטוריים.

ירון הררי: עוד שתי נושאים בדו"ח הזה זה איכות מי הים בחופי הרצליה, משרד

הבריאות קבע תקן לאיכות המים בחופי הרחצה כאשר הוא עושה בדיקות

ומתי שהבדיקות עולות חורגות מהתקן הוא מגדיר אותם כבדיקה חריגה

וכאשר הם עולות הרבה מהתקן הוא גם אוסר את הרחצה בחוף. אנחנו

בדקנו את שיעור הדגימות החריגות שהיו בהרצליה, משנת 2018 עד 2021

"חבר" – הקלטה ותמלול

14 ב.ש.ג

ואתם יכולים לראות שיש עלייה, 7,10,15 ו – %15 אבל גם בהשוואה לערים

אחרות אתם רואים שאצלנו תסתכלו על שנת 21 אתם רואים שאצלנו 15

לעומת אשדוד, ראשון, נתניה שיש פחות. אני רוצה להדגיש בפניכם שאנחנו

מדברים פה על איכות מי הים ברבעון הרביעי, ברבעון שבו מערכת הניקוז

שוטפת את כל הלכלוך שנמצא בכל הזה. עכשיו אנחנו עשינו פה השוואה

כמובן לערי החוף, ואני מעריך שגם בראשון, אשדוד ובנתניה גם יש נקזים

זה לא רק אצלנו אז אני מסב את תשומת ליבכם לעובדה שאנחנו נמצאים

מבחינת הבדיקות החריגות באחוזים יחסית גבוהים. דבר שהוא יותר חשוב

זה הדגימות של איכות מהים בעונת הרחצה, בעונת הרחצה יש בדיקות

שבועיות ופה אתם יכולים לראות בשנת ,2019 זה לא ניתוח שאני עשיתי זה

מתוך דו"ח שמשרד הבריאות מוציא איכות בקטריאלית של מי הים בחופי

רחצה בישראל אתם יכולים לראות שבשנת 2019 הרצליה היתה במקום

שישי אני לא יודע אם זה מקום טוב או לא טוב, %3 בדיקות חריגות. לעומת

זאת בשנת 20 בשנת 20 אתם יכולים שאנחנו כבר הגענו ל – %6.8 בדיקות

חריגות, והמלצה שלנו כאן לגבי החורף אנחנו יכולים להניח שהזיהום הזה

מגיע מהנקזים או מהמרינה אני לא יודע, לגבי הקיץ אנחנו המלצנו שאנחנו

מקבלים בדיקות חריגות פשוט לבדוק באיזה חופים הבדיקות האלה, איפה

הם נעשו בדיוק כדי לנסות לראות האם זה מזרימת מי קיץ, האם זה קרוב

למרינה מ – האוניות שחונות שם אם זה מסיבה אחרת פשוט לעשות מעקב

וניתור אחרי הדברים האלה. הנושא האחרון שלנו זה הכתם הצהוב.

ג'ו ניסימוב: כל פעם שיש גשם חזק באזור תל אביב אנחנו סוגרים את החופים בהוראה

של מזרד הבריאות, הם מזרימים קורסים קווי הביוב הביוש שלהם ולא

שלנו, הזיהום הוא מאצלם לא מאצלנו רוב רובו, אני אראה לכם.

יריב פישר: זה לא העובדות שיש לך פה זה תמיד היה, זה תמיד היה פה יש לך עליה

בגלל השפד"ן שלנו.

ג'ו ניסימוב: משטר הזרימה בים התיכון מה לעשות יש דו"ח שעוסק בזה הוא ככה.

דנה אורן-ינאי: איך אתה מסביר את נתניה?

מאיה כץ: דנה שניה, אני רוצה.

ג'ו ניסימוב: יש את נחל פולג בינתיים אנחנו צמודים לתל אביב, תל אביב זה פה 4

"חבר" – הקלטה ותמלול

15 ב.ש.ג

קילומטר מפה.

ירון הררי בגלל זה אני אומר תבדקו, תבדקו בזמן אמיתי את הבדיקות מאיפה זה.

מאיה כץ: גם בתוך הועדה הנושא הזה עלה ואנחנו כן הבנו שיש איזה שהיא בעיה

שבנושא של הבדיקה, בנושא של הדיוק שלה, בנושא של הזמינות שלה,

בנושא של האופן שבו היא מתבצעת וביקשנו שחלק מההמלצות שגם יטלפו

בזה כי התהליך עצמו הוא תהליך שהיה בו.

איתי צור: ברגע שמקבלים נתון על הרצליה, זה לא משהו שאפשר לעשות איתו משהו

אופרטיבי, לפחות אם זה מגיע מנקודה מסוימת, מאיפה זה מגיע מתי, מי,

מה.

דנה אורן-ינאי: בסוף יש שורה תחתונה.

איתי צור: אני אומר שמגיע כרגע בדיקות להתחיל טיפה להסתכל על המיקומים שלהם

ולהסיק מסקנות ולא להסתכל על זה כמגמה.

יריב פישר: ברור שזה המצב המכון טיהור לא עומד בעומס זה מה שקרה.

איתי צור: עם נתנון הזה אתה לא יכול לטפל בכלום.

יריב פישר: אז תסתכל על 19 ו – 20 זה בדיוק זה.

איתי צור: יש פה מגמה ואתה לא יודע כרגע לטפל בה. מה תעשה.

דנה אורן-ינאי: זה לא תשובה של מובילי מדיניות בוא איתי.

אהוד לזר: אבל זה לא התשובה שנתנו.

דנה אורן-ינאי: בסוף אני אומרת שאתה רואה מגמה ואתה רואה מצב נתון, עכשיו אתה

יכול לבוא ולהגיד אני לא יודע מה הסיבות, אתה יכול להגיד אני לא יודע

מה הפתרונות, אבל בסוף יש מצב נתון שאנחנו רואים איך משנה לשנה

המצב נהייה מורכב יותר, מסובך יותר ומזוהם יותר. הצטרף אלינו יונתן

שאמרתי בתחילת השנה שהציג שיש פתרונות, והוא זועק אותם.

אהוד לזר: את מערבבת בין שני נושאים. בזיהום ים יכולים להיות מספר מקורות,

יכולים להיות מקורות יבשתיים, מקורות ימיים ומקורות שמוזרמים לים

זה יכול להיות מהרבה מאוד נקודות. היום יש למשרד הבריאות נתר

שמקפיץ כל פעם עושה בדיקות גם זאת אומרת אקראיות וגם נקודתיות

שיש חשש לזיהום למשל שבוע שעבר עקב זיהום בתל אביב הוא גם סגר

אותנו ואנחנו מקבלים אחת לשבועיים אנחנו מקבלים את התוצאות של

"חבר" – הקלטה ותמלול

16 ב.ש.ג

הבדיקה. השינוי בעבודה שיצרנו בעצם שמי שמקבל את התשובות זה רשות

החופים והוא מעדכן שלושה גורמים, אותי, את יחידה לאיכות הסביבה ואת

מחלקת הביג דתה מתוך מטרה לייצר תובנות ארוכות טווח לנסות להבין

מה הם מוקדי הזמן ולהשוות את זה האם זה אירוע גשם, אירועי סביבתי

כזה או אחר, איזה שהיא התנהגות נקודתית של בני אדם כדי להבין מה

המקורות של הזיהומים האלה כי היום אי אפשר לדעת בדיוק מה הם

המקורות, אנחנו צריכים תקופה של חצי שנה כדי לנתח תובנות, התחלנו

לפני כחודש ימים אני מניח שתהיה לנו תמונה כללית של המגמות כרגע אין

מגמות אי אפשר לדעת מה המקורות.

יריב פישר: ירון תעשה פשוט טבלה של קריסת מכון הטיהור בשנים האלה לעומת אלה

יכול לראות את הנקודה.

אהוד לזר: יכול להיות שתהיה הלימה יכול להיות.

ירון הררי: הנושא האחרון שאני רציתי להציג בפניכם זה הכתם הצהוב בחוף אפולוניה

הסיבה שהנושא הזה נכנס לדו"ח הזה, היא מאוד פשוטה מכיוון שהכתם

הצהוב הוא למעשה תוצר של זיהום ממקור יבשתי, המפעל שגרם לזיהום

הזה כבר לא נמצא עשרות שנים אבל הכתם הזה כנראה ישאר איתנו עוד

הרבה מאוד שנים. את הכתם הצהוב אתם יכולים, אתם יכולים לראות כאן,

אתם יכולים לראות כאן, את הכתם הצהוב, ואני מה שאני, מה שאנחנו ציינו

בדו"ח זה את התוצאות שעשה המשרד לאיכות הסביבה אז הוא נקרא

המשרד להגנת הסביבה, שבשנת לא יודע אם רשמתי את זה פה אחרי זה

אפשר לראות בדו"ח מתי זה היה, בדו"ח פירטנו יותר עיקר הדברים שלהם

היא כי אנו מעריכים כי מדובר בבעיה אסתטית יותר מאשר במפגע טוקסי

חמור מסקנה זו נשענת על הריכוזים וכו', בשנת 2005 נעשתה בדיקת רעלים

השלמה לבדיקה הקודמת וגם בבדיקת הרעילות שנעשתה דיווחו

שהבדיקות היו שליליות הן לגבי מי הים, הן לגבי מי התהום והדגישו

שהביעה היא בראש ובראשונה בעיה אסתטית ותדמיתית. ב – 14/6/2016

נערכו בדיקת פרמטרים כימיים במים, של משרד הבריאות וגם התוצאה של

הבדיקה שמשרד הבריאות עשה ב – 2016 היתה שלא התגלו מזהמים

להוציא וואט אבר, ולכן, ולכן ההמלצות של משרד הבריאות שכמו שאמרתי

"חבר" – הקלטה ותמלול

17 ב.ש.ג

קודם שאנחנו בדו"ח בכל דו"ח ביקורת שלנו מנסים להיצמד לרגולציה

הרלבנטית שבמקרה הזה זה משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה,

ההמלצות של משרד הבריאות בקשר לכתם הצהוב, זה לא לשחות בכתם

הצהוב ולא לדוג בסמיכות לו.

מאיה כץ: אני רוצה להגיד משהו להשלים את דבריו של המבקר, אנחנו בועדה סברנו

שהמלצות המבקר לא היו חדות מספיק לגבי הנושא, לרשום איזה שהוא

שלט או דבר כזה זה ... אבל אין בזה משהו קונקרטי, היה על זה ויכוח מאוד

משמעותי בתוך הדיון ולכן אנחנו מבקשים להוסיף אתם יכולים לראות את

זה בעמוד הראשון בתוך הספר שבמסגרת ההמלצות עיריית הרצליה תפעל

לקדם את הטיפול בכתם הצהוב על ידי החברה לשירותי קרקע, פעילותה

בנושא זה תהיה בכפוף להנחיות המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות

זה אנחנו מבקשים כחברי הועדה להוסיף להמלצות המבקר, בנושא הזה

סברנו כך.

איל פביאן: בסדר תודה. מה שאתה מצטט פה זה דברים אנכרוניסטיים סליחה שאני

אומר את זה, יש דו"ח של רשות המים, מדעי בדוק סגור שהכתם הצהוב

הזה הוא סכנה בריאותית שהוא מפריך את כל מה שאמרו בשנים האחרונות

חד משמעית זה סכנה בריאותית, זה לא מישהו סתם הפריך באוויר זה

בדיקות מקצועיות עכשיו צריך להתייחס לזה כסכנה בריאותית וצריך

לנקוט בכל האמצעים שאפשר, כדי לסלק אותו כמה שיותר מהר זה לא בעיה

פשוטה.

ירון הררי: איל אני רק רוצה לומר לך שוב פעם, נכון לעכשיו.

משה פדלון: אתם מדברים על ההיסטוריה של הכתם הצהוב, בא מפעל תע"ש ופינו שם

2 מכלים ענקיים עם חומר שנקרא מיקרו גליצרין שהם נטשו את המקום

הם פתחו את הברז והכל ירד למטה, עד היום הכתם הצהוב, מי הכתם

הצהוב מוזרמים לים ככה שטיפול נקודתי זה לא יעזור לך, אני רוצה להחזיר

אתכם, אתה לא יכול.

איל פביאן: אני לא דיברתי על טיפול נקודתי, אני התרעמתי על דבר אחד שפה מה

שמוצע, ...

משה פדלון: איל כדי לטפל, איל כדי לטפל בכתם הצהוב, צריך לממש את פסיקת בית

"חבר" – הקלטה ותמלול

18 ב.ש.ג

המשפט העליון מ – ,2015 אוקטובר שאמר מדינת ישראל תבצע כתם ותטהר

את השטח תוך פחות מ – 4 שנים וזה לא מבוצע. פנינו הבאנו את השרים

לאיכות הסביבה, שהחברה החברה לשירותי קרקע שקיבלה את הזיכיון.

דנה אורן-ינאי: זה הרבה שנים אנחנו עיר איתנה, עיר גדולה.

משה פדלון: מי כמוך יודע שהמדינה לא פועלת כבר חמש שנים אין אוטובוסים ואין

כיתות לימוד ואין דרכונים אין מה לעשות.

דורון דבי: יש לי מה להגיד הגישה הזאת שהמדינה, והמדינה ואין מה לעשות אנחנו

רואים את זה בנושא של הכתם הצהוב בים, נכון זה יקר אבל רואים את זה

גם במצב של תע"ש. רואים את זה במצב של תע"ש עצמו ששם זה המקור,

המקום מופקר לחלוטין תושבי הרצליה נכנסים יום אחד מישהו שם

יתפוצץ, ילדים חופרים באדמה מזוהמת משחקים, העירייה, אני ניסתי כל

כך הרבה פעמים לערב את העירייה, ולא מתייחסים אי אפשר להרים ידיים.

צריך לעשות פעולות קצת יותר נוקשות.

משה פדלון: היו שרים מטעמכם שלא עשו שום דבר כמו דברים אחרים שהם לא עשו.

עזוב.

דורון דבי: יונתן אתה באופן אישי לוקח פעולות ואני מודה לך אבל העירייה לא.

משה פדלון: בית משפט שפט בהרכב של 7 שופטים.

יונתן יעקובוביץ: אתה חושב שצריך לסגור את מתחם אפולוניה שלא יכנס לשם אף הולך רגל?

דורון דבי: כן בטח.

יונתן יעקובוביץ: אני לא מסכים איתך, אני חושב שאם מסתכלים על הדברים יש בעצם שתי

זיהומים עיקריים שקיימים באפולוניה, יש את זיהום של הכתם הצהוב ויש

את הזיהום הכללי, דיברנו על זה כבר הרבה פעמים אני יודע שאנחנו לא

מסכימים בדבר הזה, אגב אני חושב שהיה, אם לא היו התנגדויות כאלה

ואחרות החברה לשירותי קרקע היתה יכולה להיכנס כבר ממזמן ולנקות

את הכתם הצהוב, הכתם הצהוב זה משהו נקודתי,

איל פביאן: מי התנגד? התנגדויות של מי?

יונתן יעקובוביץ: של אנשים שיושבים פה בשולחן.

דורון דבי: אני לא מכיר שאף אחד התנגד יונתן.

יונתן יעקובוביץ: בסדר יכול להיות שאני טועה. בסופו של דבר הניקוי של הכתם הצהוב הוא

"חבר" – הקלטה ותמלול

19 ב.ש.ג

ניקוי נקודתי, וההוכחה לזה שזה ניקוי נקודתי זה בגלל שזה יוצא ממקום

אחד סליחה יש לזה שתי מקורות נביעה באזור של הים, אחד מהמצוק אחד

מתוך המים. כמו שמשה אמר,

דורון דבי: הוא אמר בדיוק ההיפך.

יונתן יעקובוביץ: חומרים של ניטו גליצרין לא נתת לי להגיד מה הוא אמר אז אני לא יודע איך

אתה יודע שזה ההיפך. החומרים של ניטו גליצרין באמת הוטמנו שם ביחד

עם כל מיני חומרי בסיס שהיו אמורים לבטל אותם והדבר הזה בדרך מי

תיהום בעצם מגיע לתוך המים. גם כאשר יבואו וינקו עכישו את המקור של

המים הזה כנראה שייקח עוד כמה שנים טובות עד שלא נראה יותר את

הכתם הצהוב אבל עדיין זה אפשרי. מי כמוכם יודע איל אנחנו מעורבים

באיזה שהיא תביעה ייצוגית שהגשנו בעניין הזה, אני גם שמח להגיד שאני

יודע שעיריית הרצליה היום תבוא ואולי גם תתמוך בעניין של התביעה

הזאת כדי שהדבר הזה יקרה כי בסופו של דבר זה באמת נמצא באחריות

של המדינה ולעיריית הרצליה אין את היכולת לנקות את זה עוד פעם

החברה לשירותי קרקע וכל הדברים האלה, וצריך פשוט להפריד בין זיהום

הקרקע הכולל שנמצא באפולוניה שזה פרויקט בסדר גודל אחר לגמרי

מאשר לנקות את ה – 200 מ"ר האלה להחליף שם את הקרקע, שזה גם לא

דבר פשוט אבל אפשר לבצע את זה ואני מקווה שזה יתבצע בהקדם

האפשרי, אני יכול, אני יכול גם להגיד לכם שהיה לי כמה שיחות על זה גם

עם משה וגם עם אהוד, הם סך הכל רוצים לשתף פעולה בעניין הזה והם

רוצים שזה יקרה, וזה עניין של זמן.

איל פביאן: זה בסדר והשאלה שלי אליך היא פשוטה.

משה פדלון: כל שר להגנת הסביבה שביקר בהרצליה בתקופה שלי הוא הגיע לשם הורה

את האנשים שלו להתחיל את העבודה נאדה שום דבר לא קרה.

דנה אורן-ינאי: מה העלויות?

מאיה כץ: כל הקרקע, כל הקרקע, 120 מיליון.

משה פדלון: לא יודעים מה עומק הזיהום.

יונתן יעקובוביץ: יש כרגע תהליך.

איל פביאן: יונתן מכיר את הנושא הזה בוא נשמע את יונתן.

"חבר" – הקלטה ותמלול

20 ב.ש.ג

יריב פישר: אם המדינה קבעה ויש החלטה של בית משפט הגשנו בקשה לביזוי החלטת

בית משפט? הגשנו עתירה מנהלית? הגשנו עתירה עשינו משהו עם זה?

משה פדלון: זימנו את השרים הממונים, נתנו לנו שיק ללא כיסוי מה לעשות כמו בדברים

אחרים נוספים.

יריב פישר: למה לא פונים לבית משפט בחזרה יש פה החלטה.

משה פדלון: אנחנו נבחן את זה, נשב עם היועצים המשפטיים, נבחן את זה. אם אני יכול

לתבוע את המדינה. הבאנו את השרה, ואת השר ממפלגת העבודה.

דנה אורן-ינאי: אנחנו עוד פעם מאשימים את השרים, צודק יריב היתה החלטת בית משפט

לפני שלוש שנים, היתה החלטה.

משה פדלון: באתי למי שיש לו את האחריות והסמכות החברה, לטיפול בדבר הזה היא

שייכת לחברה לאיכות הסביבה הנחה אותם להיכנס תוך חודש ימים לא

נכנסו. כמו שדברים אחרים קורים.

דנה אורן-ינאי: למה לא חוזרים לבית משפט.

אהוד לזר: לא היתה שם מילה מהסיבה הפשוטה שהם טענו שמקורות המימון מגיעים

מהמשרד.

דורון דבי: אני מייעץ, העובדות שנאמרו הן נכונות אין חולקים על העובדות אבל אני

טוען. רק שניה,

איל פביאן: אני רוצה לומר דבר כזה, יש בשטח העיר שלנו את הכתם הזה שהוא סכנה

בריאותית זה שאנחנו מראים לשרים כבר שנים זה בסדר גמור, וזה שהכתם

הוא עוד שם זה סכנה בריאותית זאת עובדה. אנחנו כמי שאחראים על העיר

הזו, אנחנו צריכים לוודא שעיריית הרצליה עושה חוץ מלהראות לשרים כל

דבר אפשרי כדי שינקו את הכתם הזה. זה הכל. זה אחריות שלנו.

דורון דבי: מעבר לשים לחץ על השרים אנחנו צריכים להיות לקחת יותר אקטיביים

ולשמור על המקום, לשמור על התושבים מהזיהומים האלה, הן בים והן

ביבשה בתוך תעש, אנחנו לא יכולים להרים את הידיים ולהגיד נחכה עד ש...

אנחנו צריכים לקחת חלק אקטיבי בשמירה על התושבים של הרצליה

מהזיהומים האלה ככל שהם קיימים ואנחנו לא עושים את זה כרגע וצריך

לחשוב על זה מחדש.

משה פדלון: יש שילוט, יש גידור יש את הכל.

"חבר" – הקלטה ותמלול

21 ב.ש.ג

דנה אורן-ינאי: זה לא מספיק. אבל בוא בסוף צריך לייצר פעולות ומדיניות, ולבוא, ולבוא

ולומר קראנו לשרים והם לא הקשיבו לנו אני חושבת שאנחנו כעיר הרצליה

מסוגלים ליותר מזה הן בנושא המשפטי, והן בנושא התפעולי של להפעיל

לחץ הרבה יותר גדול, ואני חושבת שאחרי 7 שנים בבית משפט אולי כדאי.

משה פדלון: אל תשכחו ש – 4 שנים לא היתה פה משילות ולא היה עם מי לדבר ורואים

את התוצאות, אין אוטובוסים, אין דרכונים אין כלום.

מאיה כץ: אני רק רוצה לתת איזה שהוא מענה שהוא קצת יותר קונקרטי, במהלך

הדיון נטענו כל הטענות האלה שאתם, דנה אני משיבה לך אני אשמח

שתקשיבי. במהלך הדיון של ועדת הביקורת אנחנו כן עשינו דיון שהוא היה

מאוד משמעותי כי כל חברי הועדה סברו שהנושא הזה וההמלצות כפי

שהובאו על ידי המבקר, ירון תסלח לי אבל אמרתי לך את זה גם טלפונית

וגם בועדה וגם אחריה, היו מאוד דלות ולא כפי שאנחנו סברנו שצריכות

להיות ולכן בעצם שמדברים על החלטות אופרטיביות אז גם החברה

לשירותי קרקע הוציאה מסמך מאוד מפורט של איך ניתן וצריך לטפל בזה,

גם יש הנחיות מאוד ברורות של המשרד להגנת הסביבה שגם נשלחו כמה

וכמה פעמים בהיבט הז הולכן אנחנו מבקשים פה כרגע מכל חברי המועצה

להוסיף את ההמלצה הזאת כפיש הקראתי אותה מקודם ומובאת בפניכם

שזה בעצם אמורים להיות צעדים אופרטיביים לנושא.

גלילה יבין: אבל ההחלטה שלנו כוללת גם את המשך ההליך המשפטי?

מאיה כץ: כן, כן.

יריב פישר: לא אמרת את זה.

מאיה כץ: אז נוסיף את זה.

ירון הררי: הדו"ח הבא, שאנחנו נדבר עליו זה מערכת הניקוז העירונית, אז קודם כל

שאני מדבר על מערכת הניקוז העירונית אני מדבר על כל המערכת שקולטת

את כל הקולטנים, הקולטנים מזרימים את מי הנגר, את מי הגשמים לתוך

מובלים, יש לנו בתוך המערכת הזאת גם תעלות, תעלת גליל ים, והתעלה

בבר כוכבא. עכשיו אלה נושאי הדו"ח גם פה אנחנו לא נעבור על כל הדברים

נעבור ממש על כמה דברים חשובים שאני חושב שראוי שיגיעו לפה. אז קודם

כל אתם יכולים לראות כאן שאני אציין לחיוב שלעיריית הרצליה יש תכנית

"חבר" – הקלטה ותמלול

22 ב.ש.ג

אב לניקוז, בשנת ,2021 התכנית הזאת אתם יכולים לראות משנת ,76 ,2011

,2021 שההסתברות, שהמערכת הניקוז מתוכננת לעמוד בפני הסתברויות

של 1 ל – 50 כמובן שברגע שיישמו את התכנית אז זה יגיע ל – 1 ל – .50

התכנית הזאת היא תכנית מאוד מפורטת אני חייב לציין בפניכם היא כוללת

את השלביות של הפעולות שצריך לעשות והיא כוללת גם את התכנון של

האזורים העתידיים להיבנות. מה שחשוב זה הדגשתי את זה פה שהעיקרון

הבסיסי שמנחה את התכנית הזאת היא השהייה, שימור והחדרה של מי נגר,

כמובן שהיתרון הגדול בזה זה שזה מעמיס פחות ככל שאתה מחדיר יותר

לאדמה את מי הגשמים אז אתה מעמיס חוות על המערכת, על מערכת

הניקוז וזה מעבר ליתרונות האקולוגיים של החדרה ושיהוי וכו'. אבל מה

שכן זהינו כאן זה למרות שהתכנית הזאת מאוד מפורטת ומאוד טובה אולי

בגלל שהיא באמת תכנית חדשה עדיין חלק מההמלצות והעקרונות שלה לא

חלחלו נקרא לזה כך לכל האגפים שרלבנטיים לעירייה וניתן פה כמה

דוגמאות. למשל בהמלצות לשימור נגר עילי במגרשים בבניה למגורים וכו'

אנחנו ראינו לא נעבור על כל זה ראינו המלצות שנמצאות בתכנית האב

לשימור הנגר שהן לא נמצאות בהנחיות המחייבות של מחלקת הניקוז, ולכן

יכול להיות באמת למשל כל הטכנולוגיות של אי שימוש בהבנת מבנה נקבובי

כל מה שקשור לריצוף חדיר למים, כל מה ששור, לא משנה לא נעבור על

הדברים האלה ולכן ההמלצה שלנו כאן יכול להיות שחלק מהדברים לא

רלבנטיים, יכול להיות שחלק מהדברים לא ישימים אבל אנחנו ממליצים

לבחון בכל זאת את ההמלצות האלה שנמצאים. דרך אגב התכנית הזאת

היא לא תכנית סטוטורית היא לא מחייבת אבל היא אושרה, גם על ידי

רשויות הניקוז האזוריות וגם על ידי העירייה בעצמה. לכן אנחנו ממליצים

לעבור על ההמלצות שכלולות בתוך התכנית ולבדוק את הישימות שלהם.

יכול להיות כמו שאמרתי קודם יכול להיות שחלק מהדברים הם לא

ישימים, מבחינת איזה שהיא אוטופיה שאי אפשר לעשות אותה.

דנה אורן-ינאי: האם ההמלצות האל נבחנו כאילו כולם יישמו במלואם?

ירון הררי: זה מה שאני אומר ההמלצות שנמצאות בתכנית, ההמלצות שנמצאות

בתכנית הן לא כלולות במסמכים המחייבים של העירייה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

23 ב.ש.ג

יריב פישר: ירון גם בהסתברות דיברנו והם קיבלו את זה שבעצם לא רק יש הסתברות

ליותר מערכות גשמים קשות אלא מערכות יותר קצרות וגם אני חושב שהיה

צריך להיות שינוי והם קיבלו את זה ללא ספק.

ירו הררי: בכל מקרה אני אדגיש פעם שניה, יכול להיות שהמלצות האלה שנמצאות

בתכנית האב הן המלצות אוטופיות לא ישימות בשלב הזה, בשלב הזה, יכול

להיות שהן כרוכות בעלויות אמוד גדולים ליזמים ולכן לא מיישמים אותן,

אנחנו ממליצים בכל זאת עשינו תכנית כזאת תכנית אב כזאת מפורטת

וגדולה אנחנו ממליצים לבחון את ההמלצות האלה. אני ברשותכם אני אדלג

על היישום הביצוע ועל לוחות זמנים ואני אעבור לתחזוקה. אנחנו בדקנו גם

אתה תחזוקה של כל מערכת הניקוז יש באמת מחלקה שאחראית על זה וכו'

אבל גם פה ראינו שחלק מההמלצות של התחזוקה של המערכת נמצאת

בתכנית אב לא מיושמות, למשל חלק מהתחזוקה זה ניקיון כל קווי הניקוז

פעמיים בשנה, שטיפת קווי הניקוז באמצעות מים, ניקוי שוחות העברת

מכשיר כל הדברים האלה, צוות כולל 4 עובדים למטרה הזאת שאת אומרת

כל ההמלצות שנמצאות בתכנית האב לא מיושמות, ולכן יכול להיות שהן

גם לא ישימות ולכן גם במקרה הזה אנחנו ממליצים לבחון אותן, יש עוד

כמה נקודות שלא נעבור, לא נתרכז בהם. אני רוצה לדבר שתי מילים לגבי

סעיף 4 תחזוקות, בורות חלחול במרחב הציבורי. העירייה השקיעה לא מעט

בבורות חלחול בדיוק בגלל המטרה הזאת שאנחנו רוצים שכמה שיותר מים

יוטמעו ופחות מים יוזרמו למערכת הניקוז והתחזוקה של בורות החלחול

שדרך אגב אנחנו מחייבים את היזמים שיש להם את הבתים שלהם או הזה

שלהם את התחזוקה של בורות חלחול אנחנו לא מבצעים תחזוקה לבורות

החלחול ואין מיפוי שאומר איפה בדיוק בורות החלחול נמצאים ולכן גם

בקטע הזה אנחנו ממליצים לעשות איזה שהוא מיפוי ולעשות איזה שהוא

נוהל לתחזוקה של בורות החלחול. אני רק עוד שתי מילים ונסיים עם הדו"ח

הזה ואחרי זה שאלות אם זה בסדר. עוד נושא אחד אתם יודעים שהמערכת

הניקוז היא לא מערכת סגורה של עיריית הרצליה, יש הרבה מאוד, לא

הרבה מאוד אבל יש רשויות מסביבנו שמשפיעות גם על המערכת שלנו אתם

יכולים לראות כאן למשל ברמת השרון אתם יכולים לראות כאן שיש עגני

"חבר" – הקלטה ותמלול

24 ב.ש.ג

ניקוז מרמת השרון שהניקוז שלהם זורם למערכת הניקוז בהרצליה, ברמת

השרון יש 700 דונם, זה מחויב המציאות מכיוון שמבחינה טופוגרפית המים

זורמים ממקום גבוה למקום נמוך. אבל שניה אני אגיד לך מה כן צריך

לעשות פה. בכפר שמריהו יש 400 דונם, יש ניקוז של כביש 20 שגם כן זורם

למערכת הניקוז של הרצליה, נתיבי ישראל, בתוך בתכנית אב לניקוז של

עיריית הרצליה כתוב שצריך לעשות שיתוף פעולה עם כל הגורמים שסובבים

אותנו וצריך למצוא פתרונות ניקוז משותפים, גם ברמת השרון וגם בכפר

שמריהו יש פתרונות בתכנית אב ואנחנו כמובן ממליצים פה שיהיה גורם

מתכלל לעניין הזה שיקדם את הפתרונות המשותפים לניקוז הזה.

יריב פישר: אז פה לשים דגש וגם אמרנו בועדה ואני חוזר עוד פעם רמת השרון כבר בונה

מה שהבנו שעוד לא היו פגישות כמו שצריך בנושא הזה, רב מכר וביקשנו

להציג את זה כמה שיותר מהר.

מאיה כץ: אני רוצה להוסיף עוד שלוש המלצות שאנחנו כחברי ועדה ביקשנו ליישם,

רק לתקן פה שניה. כל מה שאנחנו ביקשנו שעיריית הרצליה תפעל ליישום

המלצות אותה ועדה שהוקמה לתכנית אב, בנוסף לתקצובה משנת 2022

ואנחנו כבר בואך 2023 אז רק שנתקן את זה כדי שזה יהיה ריאלי למציאות.

העירייה תפעל לקידום הקמת מאגר תת קרקעי או עילי ליד מנהרת ניקוז

תחנת רכבת צפון זה היה כחלק מאיזה שהיא שיחה עם הצוות המקצועי

שבעצם הובהר לנו בתוך כמה אופציות שניתנו שהאופציה המיטבית

והאפשרית ליישום ולכן ביקשנו להכניס את זה.

אהוד לזר: איזה מאגר?

מאיה כץ: של הרכבת ליד המנהרה. דימטרי הציג לנו את זה, כן. בתוך התכנית עברנו

על כמה חלופות ואז דיברנו שהחלופה הזאת זה חלופה המיטבית ולכן אותה

צריך רגע לקדם. ועלה הנושא של נושא נזקי הצפות בעקבות הדברים ולכן

ביקשנו שתביעות ביטוח בגין נזקי הצפות תיכנס לתכנית עבודה בטווח של

עד שנתיים לתחזוקה שוטפת או ביצוע על מנת שלא ישובו ויחזרו לעירייה,

והנושא יקבל עדיפות בספר התקציב. ישנם אזורים מסוימים שבהם בעצם

העירייה לא פועלת כרגע באופן המיטבי מבחינת הניקוז ואז בעצם חוזרות

וצפות תביעות של תושבים לגבי אותו אזור, ולכן המטרה היא בעצם וכמובן

"חבר" – הקלטה ותמלול

25 ב.ש.ג

הם תובעים את העירייה וכיוצא בזה, ולכן בעצם ביקשנו שהתביעות האלה

יהיו מטופלות וגם האזורים כדי שהדבר לא יחזור על עצמו שנה אחרי שנה.

זה כל פעם כבישים מסוימים זה לא אזור מסוים זה מקטעים מסוימים

שהמבקר הציג בפנינו שבעצם היו שם תביעות רבות של תושבים בנושא הזה.

ירון הררי: בדיוק בנקודה הזאת אני רוצה להדגיש בפניכם תכנית האב לניקוז היא

מאוד מפורטת היא לא רק שהיא כוללת את כל הצעדים שצריך לעשות אלא

יש בה גם שלביות, שלב א', שלב ב', שלב מיידי, ושלב עתידי, ככה שאם

אנחנו ניצמד לתכנית וכמובן שתמיד אפשר לעשות שינויים אבל אם אנחנו

ניצמד לתכנית זאת אומרת נעשה את שלב א' לפני שלב ב', ושלב ב' לפני שלב

ג', ולא כמו מי שמכיר יודע שלא תמיד זה הולך לפי השלביות אם אנחנו

נקבע איזה שהם לוחות זמנים אפילו לא כאילו איזה יעד שצריך להגיע אליו

למשל עד שנת 2028 צריך לגמור את הכל עד שלב ב', לכן אני חושב שמה

שצריך לעשות זה באמת לאמץ את התכנית עצמה שעבדו עליה מאוד קשה,

ואני חושב שהעירייה יכולה להתגאות בזה שיש תכנית מעכשיו לעוד אני לא

יודע מה לעוד 10 שנים שתביא את מערכת הניקוז ברמה שהיא תעמוד ב –

1 ל - .50

דנה אורן-ינאי: התכנית לוקחת בחשבון כמובן את כל הבניה?

מאיה כץ: דנה גם על זה קיימנו דיון, אני רוצה להגיב על זה גם על זה קיימנו דיון,

הישיבות הפעם על דו"ח הביקורת נמשכו הרבה שעות והרבה ישיבות וגם

על זה קיימנו דיון בעצם על המשמעות בתוך ועדות התכנון והבניה ובעצם

מי שצריכה להשתלב בתוך התכנית הזאת ולהיטמע בתוך התכניות כתנאים

משלימים בהתפתחות העירונית בכל ההיבטים אז גם זה דיברנו.

ירון הררי: לסיום הדו"ח הזה אנחנו בדקנו אנחנו מדברים על מערכת ניקוז וכו', אנחנו

בדקנו שני מקרים שאני בטוח שאתם זוכרים אותם ב – 26/11/2020 היה

אירוע של סופה שגרמה להצפות קשות בהרצליה, דרך אגב בדו"ח אתם

יכולים לראות את כמויות התביעות שהעירייה קיבלה כתוצאה מהסופה

הזאת שהיתה. השירות המטאורולוגי קבע שירדו בין 130 ל – 110 מילימטר

חלקם הגדול ירד בתוך ,3 4 שעות והאירוע גשם הזה הוא 1 ל – 100 זאת

אומרת גם אם מערכת הניקוז שלנו היתה מיושמת היא לא היתה עומדת

"חבר" – הקלטה ותמלול

26 ב.ש.ג

בעומס הזה. בכל מקרה אנחנו בדקנו את ההתנהלות של העירייה, ב – 26

הוקמה ועדה לבדיקת הנסיבות שהביאו להצפות אני רוצה לציין לחיוב את

התגובה המהירה והחיובית של הועדה הגישה בתוך פחות מחודש את

ההמלצות שלה לגבי כל אחד מהמוקדים, את הפעולות שצריך לנקוט, וזה

אנחנו מציינים לחיוב. ב – 22/12/21 היתה עוד סופה שקראו לה סופת כרמל

לסופה הקודמת עדיין לא נתנו שמות וחשבו שהולכת להיות פה סופה מאוד

גדולה ובאמת חוץ ממקום אחד אני חושב כמעט ולא נרשמו הצפות

בהרצליה ולכן אנחנו בדקנו, השווינו פה בין נתוני המשקעים בתאריך 26/11

לבין התאריך של הסופה בשנת 21 וכמו שאתם יכולים לראות זה לא שאנחנו

כל כך השתפרנו פשוט הסופה שהיתה בשנת 21 לא הגיעה מבחינת הכמויות

גשמים בפרק זמן קצוב למה שהיה בסופת כרמל, אתם יכולים לראות כאן

שבבוקר 9:20 אם אני רואה נכון אתם רואים את הכחול כמה כמויות

גשמים ירדו בזה ופה לעומת זאת אתם רואים שהיו כמה פיקים אבל הם לא

נמשכו הרבה. אלה עיקרי הדברים של הדו"ח הזה למערכת הניקוז. שתי

דו"חות אחרונים שבהם אני לא ארחיב בכלל אני רק אדווח לכם שאנחנו

ביצענו אותם, הדו"ח הזה הוא באמת דו"ח מאוד תפעולי בדקנו פה את כל

מה שקשור בתשלומים הפנסיוניים בקליטת עובדים, מתי שאתה קולט את

העובד אתה כבר צריך לדאוג לקבוע את הפנסיה שלו בחירת קרן פנסיה וכו'

הביקורת הזאת נעשתה באמצעות עיבוד נתונים אוטומטית זאת אומרת

אנחנו לקחנו את כל האוכלוסיה של העובדים של הפנסיונרים והרצנו

שאילתות על כולם ככה שנכון שיש פה גם מדגמים אבל יש פה הרבה מאוד

פעילות הרבה מאוד בדיקות שבוצעו על %100 מהאוכלוסייה מה שנקרא.

מה שחשוב להדגיש בפניכם זה גם את הסיפור הזה של גמר חשבון שאנחנו

בדקנו גם לגבי סיום עובדים אחרים, רציפות זכויות. יש רק דבר אחד שאני

רוצה להציג.

דנה אורן-ינאי: גם נושא פיטורין זה נכנס?

ירון הררי: כן בדקנו גם את העניין הזה, אני רוצה רק.

דנה אורן-ינאי: כי יש לפני ,2008א חרי .2008

ירון הררי: בדקנו את כל הנושא של גמר חשבון לא משנה אם עוזב בפנסיה או עוזב

"חבר" – הקלטה ותמלול

27 ב.ש.ג

למקום אחר. את מדברת על פנסיה תקציבית כן בדקנו. אני רוצה להסב את

שתומת ליבכם לנקודה אחת.

דנה אורן-ינאי: עד 2008 לא היתה חובת הפרשה השאלה, השאלה אם לפני 2008 או אחרי

שהחוק נכנס, עובד שנכנס לפני 2008 כי לא היתה חובה להפריש פיצויי

פיטורין.

ירון הררי: אני לא מכיר את זה. יש לנו שתי אוכלוסיות של פורשים יש לנו אוכלוסיה

אחת של פורשים עובדים שנמצאים במסלול של פנסיה תקציבית, העובדים

האלה ברמת העיקרון לא מפרישים לפנסיה מתי שהם יוצאים לפנסיה

העירייה נושאת בעלות משלמת את הפנסיה שלהם ויש את הפנסיה הצוברת,

פנסיה צוברת ברגע שעובד עוזב את העירייה אז הוא, ההסדר הפנסיוני שיש

לו הוא לא מול העירייה אלא מול קרן הפנסיה שלו. מה שחשוב להדגיש פה

זה שברגע שעובד שעוזב את העירייה יש עובד אחר שמגיע וממלא את התקן

שלו. אז ברמת העיקרון התקציב של העירייה לא אמור להיות מושפע מזה,

ברגע שעובד שהוא במסלול של פנסיה תקציבית עוזב את העירייה מלבד

העובדה שהתקן שלו מתמלא על ידי עובד חדש העירייה נושאת בתשלום של

הפנסיה שלו ולאחר מותו לאחר 120 יכול להיות שגם תישא בפנסיית שארים

תשלום שאירים. אני רוצה להראות לכם פה אתם יכולים לראות השוואה

של השיעור של תשלומי הפנסיה מסך תשלומי השכר בין 2012 ל – 2021

אתם יכולים לראות שאם בשנת 2012 תשלומי הפנסיה היו %,12.9 בשנת 21

יש גידול ל – %16.8 למרות שיש גידול באופן כללי בסך הכל השכר החלק

של הפנסיה החלק שהעירייה משלמת לפנסיונרים הולך ועולה. המגמה

הזאת לא רק שייכת לעיריית הרצליה אתם יכולים לראות את הגרף שהוא

חשוב שהוא ממחיש את ההתפתחות של תשלומי הפנסיה, זה הגרף שנלקח

מהדו"חות הכספיים של ממשל ישראל לשנת ,2020 אתם יכולים לראות

שאם בשנת 21 אנחנו מדברים על פחות מ – 25 מיליארד ₪ שהמדינה

משלמת לפנסיונרים שלה עד שנת 2038 זה יגיע ל – 35 מיליארד ורק משנת

2038 זה יתחיל לרדת ולכן אנחנו המלצנו לעירייה אנחנו לא יודעים אם

ההרכב של אוכלוסיית העובדים בעירייה זהה להרכב של אוכלוסיית

העובדים במדינה מה שאנחונ המלצנו שנעשה פה איזה שהיא בדיקה בגלל

"חבר" – הקלטה ותמלול

28 ב.ש.ג

שאנחנו כבר רואים שמשנת 2012 עד 2021 יש גידול שנעשה פה איזה שהיא

בדיקה לראות אם אנחנו לא עומדים בפני מצב שבו תקציב השכר פנסיה

תהיה חלק גדול יותר מהחלק שלה בתקציב ,2022 זה ההמלצה שלנו.

דנה אורן-ינאי: אין הפרשות, כאילו אנחנו מחכים למועד שאותו עובד יפרוש ורק אז מקצים

מהתקציב את הפנסיה שלו?

ירון הררי: משלמים לו כל חודש משכורת. לא מפרישים. משלמים לו כמו מן המניין.

איתי צור: זה מהפנסיה תקציבית, שאיריות של הפנסיה תקציבית. כל החדשים לא

רלבנטיים.

ירון הררי: נכון יש שנים שבהם הפורשים.

איתי צור: צריך לחכות שבשנים האלה של הפיק לא להיכנס לפנסיה תקציבית כזו או

אחרת.

ירון הררי: אם אין שאלות אני אעבור על השירות הווטרינרי פה, השירות הווטרינרי יש

לו כמה תפקידים חשובים אחד מהם זה פיקוח על בתי עסק, בכל מה שקשור

בפיקוח על בתי עסק שמוכרים מזון מן החי או מעבדים מזון מן החי,

והתפקיד השני שלו זה טיפול בבעלי חיים כל מה שקשור לפיקוח ברישוי של

כלבים, תפעול תחנת ההסגר, ועיקור חתולי רחוב בדקנו את כל הנושאים

האלה הערות שלנו נמצאים בתוך הדו"ח, בסך הכל זה נושאים שהם

תפעוליים.

איל פביאן: יש לי שאלה אחת עקרונית בנושא הזה, יש לנו היום בעירייה מישהו שהוא

אחראי לרווחת בעלי חיים? ווטרינר בסדר גם שם יש כל מיני נושאים

תפעוליים ולא בטוח שהכל שם פיקס ותמיד אפשר לשפר אבל בסדר, אבל

אני שואל יש עיריות גם בארץ וגם בעולם יש שאדם שאחראי לרווחת בעלי

חיים לא רק הצד הווטרינרי, גינות האכלה, גינות כלבים, טיפול בבעלי חיים,

מהאספקט האזרחי לא מהאספקט הרפואי. אני שואל בתוך העירייה.

מאיה כץ: במסגרת עבודת הקהילות גם נעשית התייחסות לכל הנושא הזה.

איל פביאן: מה זה אומר בתוך עבודת הקהילות?

מאיה כץ: אני שניה רגע אסביר. מעבר לזה גם אני רוצה כן להגיד שטביצקי לא נמצאת

פה עכשיו אבל היא גם הולכת עכישו להיות אחראית על כל הנושא הזה אני

לא יודעת אם אפשר להגיד מחזיקת תיק או משהו כזה אבל משהו שכן חבר

"חבר" – הקלטה ותמלול

29 ב.ש.ג

מועצה, אתה יודע חבר מועצה בסופו של דבר הוא ... מה שבעצם היה, היה

פה איזה שהוא תהליך שנעשה גם לגבי מיפוי צרכים אפשר להגיד עליו ככה

אפשר להגיד עליו אחרת. יש תכנית אב לגינות כלבים, כל הנושא של עיקור

וסירוס חתולים.

איל פביאן: אני שואל אם יש מישהו בעירייה שזה תפקידו?

מאיה כץ: הווטרינר העירוני.

משה פדלון: זה התפקיד, הווטרינר העירוני, הווטרינר העירוני מסייע, כל עמותה שפונה

אליו לקבל מזון מקבלת מזון ממנו והוא לומד כבית הילל, פנה בחור ואמר

אני נכנס לבית סוהר יש לי 3 כלבים ואני נכנס לשלושה חודשים הוא לקח

את הכלבים אליו, זאת אומרת בנושא הזה ווטרינר עושה עבודה מצוינת.

איל פביאן: אני לא שולל את זה אני רק אומר יש לי הצעת ייעול, אנחנו עכשיו בהצעת

ייעול של המבקר אני מציע שתבדקו גם בעיריות אחרות גם בארץ וגם בעולם

שיש פונקציה של עובד שעוסק ברווחת בעלי חיים ואם תמצאו שזה טוב

תיישמו את זה גם פה.

גלילה יבין: היתה התארגנות של תושבים שמתנדבים שרצו להשתלב בפרויקטים של

בינוי להציל בעלי חיים בנושא של פינוי בינוי והיתה בעיה עם הביטוח לא

קיבלו תנאים אפשריים לביטוח כמתנדבים שונים משאר המתנדבים של

עיריית הרצליה האם זה נפתר?

משה פדלון: אני לא יכול להיכנס לגופים וולנטריים.

גלילה יבין: זה גופים שאתם מיניתם אותם.

משה פדלון: אני לא מיניתי אף אחד אני נתתי את ברכת הדרך שלי. אנחנו שיתפנו איתם

פעולה אבל אני לא יכול להיכנס לקטע שאני מבטח אותם ומחר בבוקר הם

ירצו להיות עובדי עירייה. אנחנו הראשונים בארץ שתמכנו בהם נתנו להם

את כל העזרה אבל אני לא יכול לדעת. אני יודע שאני לא יכול להתערב. אני

אבחן את זה עם הגורמים המקצועיים אין בעיה לבטח אותם, נבדוק אם

מותר כן או לא ונתנו להם תמיכה הם היו אצלי בישיבה הציגו לי מה שהם

עושים הם עושים עבודת קודש.

גלילה יבין: אני יודעת לכן הם הופתעו שאין להם פתרון לביטוח, אז אני שמחה שיש

היענות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

30 ב.ש.ג

ירון עולמי: את יודעת שיש התנדבות למשל אני שמעתי את הסיפור הזה ממש הדהים

אותי שלוקחים חוסים מבית לפטר ובכלביה העירונית הם מוציאים כלבים

וחיות ועושים איתם סיבוב מדהים זה עוזר גם להם כי יש להם קשר מיוחד

עם חיות וזה WIN WIN גם הכלבייה העירונית מאוד נעזרת במתנדבים

האלה, יש המון דברים נהדרים בעיר הזאת בנושא חיות רק שתדעו.

משה פדלון: אנחנו נבדוק את הסוגיה אם מותר לנו כרשות לתת לגוף וולונטרי כזה את

הביטוחים.

ירון הררי: אני רוצה מילה אחת להשלים את המעגל של הדו"ח ולהגיד לכם לגבי תיקון

מעקב אחר ליקויים כל הדו"ח הזה שאתם תאשרו אותו עוד מעט, אנחנו

מנהלים מעקב באמצעות שאלונים, אתם יכולים לראות שבדו"ח הזה יש

מעקב של דו"ח ,21 יש לנו פה צוות לתיקון ליקויים, בראשות מנכ"ל

העירייה והצוות הבכיר שזה גזבר העירייה והיועצת המשפטית זה מראה

את החשיבות שהם מקנים לביקורת והצוות הזה מקבל את הדיווחים על

מידת היישום של ההמלצות ותיקון הליקויים ובמקרה הצורך מוציא

הנחיות ככה שחשוב להדגיש שיש את המעגל הזה שמוודא שבאמת שכל

ההמלצות מיושמות.

איל פביאן: אני מבקש שאלה לפרוטוקול בשבילי, אני מתנצל בצד הווטרינרי בטיפול

בבעלי חיים הנושא האחרון שאמרת זה נושאים תפעוליים אם אתה יכול

לסכם במשפט אחד את הממצאים שלך איך אנחנו מתפעלים את עצמנו

ביחס לעצמנו וביחס לאחרים.

ירון הררי: ביחס לאחרים אני לא יודע משום שאני מבקר של עיריית הרצליה אבל אני

לא יכול לסכם ביקורת במשפט אחד, ביקורת שלנו היא ביקורת מפורטת

לפי סעיפים.

איל פביאן: אני מחפש כותרת מה הכותרת שלך לביקורת הזאת. אני מנסה אני יכול

להקדיש חצי שעה לדיון אני רוצה לחסוך את זה אני שואל אם אתה יכול

בקיצור להגיד.

ירון הררי: אני יכול לומר לך שבסך הכל, בסך הכל זה לא ביקורת פעם ראשונה שאנחנו

עושים אצל הווטרינר, עשינו אצל הווטרינר נדמה לי ב – 2010 או 2011

ביקורת אם אתה זוכר ואני יכול לומר לך שהמחלקה הזאת היא מחלקה

"חבר" – הקלטה ותמלול

31 ב.ש.ג

יחסית רזה אין שם יותר מידי מנהלים יש שם סך הכל מווטרינר ועוד רופאה

וטרינרית ועוד כמה עובדים, והנכונות של הווטרינר ליישם את ההמלצות

תוך כדי ולעבוד עם המערכות זה דבר שראוי לציין אותו בסך הכל זה בסדר.

איל פביאן: זה מצוין ביחס לצרכים של העיר, צריך עוד עובדים אני שואל מה מצאת

ביחס לצרכים של העיר?

ירון הררי: אני חושב שבסך הכל העבודה שהוא עושה עבודה טובה, והערות שהערנו הן

הערות תפעוליות כדי לשפר את התפקוד יותר או לעשות את הדברים יותר

מוכלים.

משה פדלון: אנחנו מכאן עוברים להצבעה, מי בעד המלצות ועדת הביקורת העירונית?

פה אחד. אני רוצה להודות למבקר ולצוות שלו, להודות למאיה כץ שהיתה

יו"ר הועדה והצוות, למנכ"ל העירייה שעבד יחד עם חברי הועדה ותודה לכם

חברי המועצה. מכאן אנחנו עוברים לישיבת המועצה מן המניין.

- הישיבה ננעלה -

"חבר" – הקלטה ותמלול