פרוטוקול ועדת מליאה מס' 13

י"ז חשון תשפ"ה

18 נובמבר, 2024

לכבוד

חברות וחברי מועצת העירייה

תפוצת מוזמנים

הרצליה

הנדון: זימון לישיבת מועצה מן המניין ב- 19.11.24

הנך מוזמן/ת לישיבת מועצה מן המניין.

הישיבה תתקיים ביום ג', י"ח חשוון, תשפ"ה, 19 בנובמבר 2024

בשעה ,18:00 באולם המליאה, בבניין העירייה

סדר היום:

.1 אישור פרוטוקול

.2 עדכון רה"ע

.3 שאילתות

.4 הצעות לסדר

.5 אישור שכרו של מנכ"ל העירייה

.6 האצלת סמכויות

.7 תיקון חוק עזר

.8 אישור המלצות ועדת ההנצחה

.9 מינויים

.10תחזית ישיבות מועצה לשנת 2025

.11 שונות

הערה: מיד לאחר הישיבה מן המניין תתקיים ישיבה שלא מן המניין בנושא דו"ח

מבקר העירייה.

.1 אישור פרוטוקול

.2 עדכון רה"ע

.3 שאילתות

כפי שיונחו על שולחן המועצה, ראה קובץ שאילתות.

.4 הצעות לסדר

הצעה לסדר מספר 1 ע"י חבר המועצה גוני לצטר

בנושא: מאבק בשחיתות השילטונית

מכוח סעיף (27א) לתוספת השנייה, לפקודת העיריות [נוסח חדש], אבקש להגיש הצעה לסדר יומה

של ישיבת מועצת העיר הקבועה ליום ,24/11/19 כדלקמן:

.1 נושא ההצעה - מועצת העיר הרצליה עומדת בחזית המאבק בשחיתות השלטונית, וביצורו של

טוהר המידות, ומפצירה בחבריה אשר טרם הואילו לעשות כן, לחתום לאלתר על הסדר ניגוד

עניינים.

.2 בישיבת מועצת העיר שהתקיימה ביום ,24/08/20 הוחלט על פרסום הסדרי ניגוד העניינים של

חברי מועצת העיר אשר חתמו על הסדר כאמור באתר האינטרנט של עיריית הרצליה. נכון

למועד הצעה זו, קומץ חברי מועצה טרם הואילו לחתום על הסדר ניגוד עניינים, וזאת חרף

העובדה שההחלטה לפרסם את הסדרי ניגוד העניינים התקבלה ברוב גדול לרבות רוב חברי

האופוזיציה, ולמעט שני חברי אופוזיציה שנמנעו.

.3 שחיתות שלטונית, בכל מקום בו היא קיימת, היא בעיה קשה הפוגעת בתפקודן של המערכות

השלטוניות ומכרסמת בלגיטימיות שלהן. לאורך השנים הצטברו עדויות משמעותיות

לקיומם של דפוסי פעילות מושחתים ברשויות מקומיות שונות, לרבות פרשות שחיתות לא

מעטות במעורבותם של בעלי תפקידים בכירים אשר הגיעו עד לכדי הרשעות בעבירות

פליליות חמורות, כמו גם ממצאי ביקורת של מבקר המדינה על אודות השלטון המקומי אשר

הצביעו על התנהלות שאינה תואמת את דרישות הדין ואת הסטנדרטים המצופים מנבחרי

ציבור ומעובדי ציבור בהיבטי טוהר מידות. דומה שלא יכול להיות חולק על כך שקיומם של

דפוסי פעילות מושחתים ברשות מקומית משפיע באופן ישיר וניכר במיוחד על תפקודה של

הרשות, שגשוגה החברתי כלכלי, איכות השירותים הניתנים על ידיה לתושבים, וכפועל יוצא

מכל אלה רווחת הציבור ומידת האמון שהוא רוחש לשלטון.1

.4 בהקשר זה ראוי לציין, כי התפיסה שלפיה השלטון המקומי, בהתחשב במאפייניו הייחודיים,

עשויה להיות מוקד מרכזי לשחיתות במדינה, אינה ייחודית לישראל, וזאת גם בהינתן

השונות הברורה הקיימת במבנה ובסמכויות של הרשויות המקומיות במדינות שונות בעולם.2

.5 בחודש אפריל 2014 מינה היועץ המשפטי לממשלה דאז, עו"ד יהודה ויינשטיין, צוות לבחינת

דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי. מטרת עבודת הצוות הייתה

לזהות את הפרצות והחסרים המנהליים המאפשרים את קיומה של שחיתות ציבורית

במערכת השלטון המקומי, כדי להמליץ על דרכים ראויות לצמצום התופעה. הצוות עסק

בשורה של נושאים, הכוללים, בין היתר: מכרזים והתקשרויות; מינוי וניהול ההון האנושי;

מעמדם של "שומרי הסף"; מניעת ניגוד עניינים של נבחרי ציבור ועובדי ציבור; כללי

האתיקה של נבחרי הציבור; היבטי שקיפות וחופש המידע. הדו"ח הסופי של הצוות פורסם

בשנת 2016 (להלן: "דו"ח זילבר").3

.6 עיקרון יסוד בשיטתנו המשפטית הוא כי אסור לבעל תפקיד ציבורי להימצא במצב של חשש

לניגוד עניינים בין עניין שעליו הוא מופקד במסגרת תפקידו הציבורי לבין עניין אחר שלו או

תפקיד אחר שהוא ממלא. עיקרון זה ייסודו הן בכללי הצדק הטבעי, האוסרים על בעל תפקיד

ציבורי להימצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית למשוא פנים או דעה קדומה; הן בחובות

האמון החלות על בעל תפקיד ציבורי כלפי הציבור, המחייבות כי יפעל בתפקידו באמון,

ביושר ובהגינות; והן בכללי המנהל התקין וחובת תום הלב.4

.7 בבג"ץ 00/7805 אלוני, חברת מועצת עיריית ירושלים נ' מבקרת עיריית ירושלים, פ"ד נז()4

,577 590 ()2003 נקבע בין השאר: "האיסור על ניגוד עניינים במשמעותו הרחבה ברשות

המקומית אינו מתמצה בכללים הסטטוטוריים הכתובים. הוא עיקרון כללי מהותי בתחום

המשפט הציבורי, אשר קיומו אינו מותנה בהוראה כתובה".

.8 כאמור, כל בעל תפקיד ציבורי באשר הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים, דבר העלול

לפתוח פתח לקבלת החלטות ולביצוע פעולות הנגועות בסטייה מטוהר המידות ואף

1 דו"ח הצוות לבחינת דרכים לחיזוק שלטון החוק וטוהר המידות בשלטון המקומי, ירושלים, שבט התשע"ו, ינואר

2016

2 ראה הערה 1 לעיל

3 סוגיות הקשורות לשחיתות בשלטון המקומי, מ. לרר, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 29 בדצמבר 2020

4 ראה הערה 1 לעיל

בשחיתות. חשש כללי זה הוא בעל אופי מוגבר כשעסקנן בנבחרי הציבור בשלטון המקומי,

וזאת, בין היתר נוכח ריבוי סמכויות הביצוע (להבדיל מקביעת מדיניות) המצויות בידיהם,

לרבות בעניינים בעלי אופי פרטני הכרוכים בהשלכות כלכליות משמעותיות, החושפים אותם

באופן מובנה ללחצים מצד גורמים בעלי עניין. כך הדבר, למשל, בתחום התכנון והבניה,

שלגביו מופקדות בידי חברי מועצת הרשות, מתוקף תפקידם כחברי הוועדה המקומית

לתכנון ולבניה, סמכויות רבות הנוגעות למרחב התכנוני שבתחום הרשות, לרבות בדבר מתן

היתרי בניה, הקלות, היתרים לשימוש חורג, אישור תכניות מתאר וכדומה. בדומה, כך הוא,

בין היתר, בתחום רישוי העסקים, בתחום ההתקשרויות והמכרזים ובענייני גיוס וניהול כוח

אדם. לכך יש להוסיף, כי בניגוד לנבחרי הציבור בשלטון המרכזי, חברי מועצה וסגני ראשי

רשויות שאינם מקבלים שכר עבור כהונתם רשאים להמשיך לעסוק בעיסוקיהם הפרטיים,

ואלה עלולים לעמוד לעתים בניגוד עניינים לכהונתם הציבורית. מעבר לכך, גם לראשי

הרשויות וסגניהם המקבלים שכר, כמו גם לבני משפחתם הקרובים, יש לא פעם נכסים

ועסקים בתחומי הרשות. גם היבטים אלו יוצרים, אפוא, פוטנציאל מוגבר להימצאות במצב

של חשש לניגוד עניינים.5

.9 מעבר לעיקרון הכללי בדבר איסור על הימצאות במצב של ניגוד עניינים ולכללים הפרטניים

שנקבעו בהקשר זה, אין כיום מנגנון מובנה לצורך בחינה מראש של השאלה האם נבחר ציבור

ברשות מקומית עשוי להימצא במצב של ניגוד עניינים בין כהונתו הציבורית לבין ענייניו

האחרים במילים אחרות: אין הליך סדור לאיתור נושאים שבהם עלול להיווצר ניגוד עניינים

כאמור ולבירור מהותו של ניגוד העניינים בנושאים אלו, כצעד מקדים לגיבושו של הסדר

למניעת ניגוד עניינים, מקום בו הדבר נדרש. חריג לכך הוא בתחום התכנון הבניה, אשר לגביו

נקבע בשנת 2014 במסגרת תיקון 141 לחוק התכנון והבניה, כי על חברי הוועדות המקומיות

לתכנון ולבניה למסור ליועץ המשפטי של הוועדה, טרם תחילת כהונתם, מידע הדרוש לשם

בדיקת ניגוד עניינים, אשר על בסיסו נדרש היועץ המשפטי לקבוע האם מתקיים בהם ניגוד

עניינים תדיר המונע את כהונתם בתפקיד או ניגוד עניינים שאינו תדיר, המצריך עריכת הסדר

למניעת ניגוד עניינים. הסדר זה נועד להבטיח כי תתקיים בחינה אובייקטיבית של מלוא

המידע הרלוונטי, אשר במסגרתה יינתן מענה מתאים לכל חשש של ניגוד עניינים שעלול

להיווצר עם כהונתו של חבר מוסד תכנון.6

.10 בדו"ח זילבר נקבע, כי ראוי להרחיב את ההסדר הקבוע בחוק התכנון והבניה, בשינויים

המחויבים, כך שיחול ביחס לכלל פעילותם של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות, וזאת

בדומה למנגנון הקיים ביחס לנבחרי הציבור בשלטון המרכזי שרים וסגני שרים ולעובדים

הבכירים בשלטון המקומי. דו"ח זילבר הוסיף וקבע, כי ראוי לקבוע כי על ראשי הרשויות,

5 ראה הערה 1 לעיל

6 ראה הערה 1 לעיל

סגניהם וכלל חברי מועצת הרשות יהיה להצהיר, בסמוך לאחר בחירתם, אודות תחומים

שבהם עלול להיווצר ניגוד עניינים בין כהונתם הציבורית לענייניהם האחרים. הדרך

המקובלת לכך, אשר ראוי לאמצה גם בהקשר זה, היא באמצעות שאלון שאותו יידרשו נבחרי

הציבור למלא, ואשר יכלול התייחסות, בין היתר, לנכסים, אחזקות, תפקידים, חובות,

עיסוקים וזיקות שלהם, של קרוביהם ושל מקורביהם אשר עלולים להעמידם במצב של חשש

לניגוד עניינים.

יצוין, כי בתזכיר החוק לתיקון פקודת העיריות שהוגש לכנסת בעקבות דוח זילבר הוצע

להחיל הסדר דומה לזה הקבוע בחוק התכנון והבנייה, בשינויים המחויבים, כך שיחול על כלל

פעילותם של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות.7

.11 מועצת העיר ועיריית הרצליה בראשותו של ראש העיר, מר יריב פישר, חרטו על דגלן את

המלחמה בשחיתות הציבורית, חיזוק שלטון החוק וטוהר המידות. רובם המכריע של חברי

מועצת העיר הרצליה קיבלו על עצמם חובת גילוי מוגברת אשר תכליתה העיקרית היא

הגברת אמונם של תושבי העיר ברשות המקומית ומוסדותיה.

אשר על כן, וברוח המלצותיו של דו"ח זילבר ותזכיר החוק לתיקון פקודת העיריות, אנו חברי

סיעת חוזה חדש, מבקשים להביא בפני מועצת את העיר את ההצעה שלהלן:

מועצת העיר הרצליה עומדת בחזית המאבק בשחיתות השלטונית, וביצורו של טוהר

המידות, ומפצירה בחבריה אשר טרם הואילו לעשות כן, לחתום לאלתר על הסדר ניגוד

עניינים אשר יכלול התייחסות, בין היתר, לנכסים, אחזקות, תפקידים, חובות, עיסוקים

וזיקות שלהם, של קרוביהם ושל מקורביהם אשר עלולים להעמידם במצב של חשש לניגוד

עניינים.

7 תזכיר חוק לתיקון פקודת העיריות (תיקון מס' ...), התשע"ו-2016

הצעה לסדר מספר 2 ע"י חברת המועצה עו"ד שירלי גדניר

בנושא: דחיית חגיגות 100 שנה להיווסדה של העיר הרצליה

רקע:

העיר הרצליה, מציינת השנה 100 שנים להיווסדה, ונערכה לקיים אירועים וחגיגות לכבוד מאורע

זה, שיאפשרו לתושבים ולמבקרים לחגוג את תרומתה וחשיבותה של העיר במהלך השנים, לחזק

את תחושת הקהילתיות, להכיר את מורשת העיר, ולציין את הישגיה הרבים לאורך השנים.

אירועים אלו נועדו להוות הזדמנות לתושבים להיפגש ולחגוג את רוח העיר עם מופעים, תערוכות

ואירועים מיוחדים.

אולם, לנוכח המצב הביטחוני הקשה בו נתונה מדינת ישראל בעקבות המלחמה הנוכחית ומצב

הרוח הלאומי הכללי, נדמה כי אין זה הזמן הראוי לקיום חגיגות רחבות היקף בעיר.

מצב המלחמה הנוכחי בו מצויה מדינת ישראל כבר למעלה משנה, החל בטבח נוראי של אזרחים

וחטיפה של מאות אזרחים וחיילים לרצועת עזה, ועדיין גובה קורבנות רבים, ואיתו פגיעה עמוקה

בביטחון האישי ובחיי היום-יום של תושבי המדינה, רבים מהם אף פונו מבתיהם והם פליטים

בארצם. גם בקרב תושבי הרצליה ישנם נפגעים – הן חיילים והן אזרחים – אשר נפגעו או איבדו

את חייהם במלחמה, לצד רבים מבני העיר המשרתים במילואים וקרוביהם שנמצאים בקו האש.

מצב זה גורם לדאגה ולכאב רב בקרב תושבי העיר, וגורר תחושת סולידריות רחבה עם כלל תושבי

ישראל.

נזכיר כי בין החטופים, היו 3 צעירים תושבי הרצליה, ששניים מהם חזרו לשמחתנו הרבה, מיה

ואיתי רגב, אך ליבם עדיין בעזה עם עומר שם טוב חברם, שעדיין נמצא אי שם במנהרות החמאס,

והלב של כולנו פשוט נקרע מדאגה וכאב עליו, על משפחתו ועל כל החטופים ומשפחותיהם.

הצעה:

על רקע מצב זה, מוצע להחליט על דחיית כלל אירועי חגיגות ה-100 לעיר הרצליה למועד מאוחר

יותר, שיוחלט בהתאם למצב הביטחוני ולצרכים הקהילתיים בעיר, בתקווה ותפילה גדולה שעז אז

תסתיים המלחמה בכל החזיתות, והחשוב מכל – שכל החטופים שלנו – החיים והמתים – יוחזרו

אלינו ואמן אמן שנזכה כולנו לחגוג בגדול גם עם עומר שם טוב ומשפחתו! לא תהיה שמחה גדולה

מזו!

דחיית החגיגות תאפשר לעירייה לרכז את מאמציה ומשאביה בתמיכה בנפגעי המלחמה, בסיוע

למשפחות השכולות והנפגעים, ובהשקעה בתשתיות עירוניות לטובת תושבי העיר הנמצאים בעורף.

הצעתי זו מבוססת על מספר נימוקים, כמפורט להלן.

.1 התחשבות ברגשות הציבור בנפגעי המלחמה ובמשפחות החטופים – רבים מתושבי העיר

ומשפחותיהם חווים דאגה עמוקה על רקע המצב הביטחוני. קיום חגיגות בעת הזו עלול לפגוע

ברגשות הנפגעים ובני משפחותיהם, ולהעביר מסר של חוסר רגישות כלפי המצוקה האישית

והלאומית.

.2 תקצוב סדר עדיפויות עירוני – תקציבי העירייה המיועדים לחגיגות יכולים להיות מוקצים כעת

לצורכי סיוע קהילתי, תמיכה נפשית, והיערכות למענה על צורכי חירום.

.3 חיזוק הקהילה והסולידריות – דחיית האירועים תאפשר להציג סולידריות עם משפחות

הנפגעים והחטופים ועם כל תושבי העיר והמדינה המתמודדים עם המצב, ולחזק את הקהילה

סביב תמיכה הדדית ונכונות לסייע בזמנים קשים.

הצבעה:

אני מציעה להעמיד הצעה זו להצבעה בקרב חברי מועצת העיר.

הצעה לסדר מספר 3 ע"י סיעת הליכוד

בנושא: פיטורי עובדת עירייה - הגברת עדי אנגרט

.1 לאחרונה פורסם תקשורתית, כי קצינת בריאות הנפש באחת מחטיבות הצבא, הגברת עדי

אנגרט, התבטאה בצורה פסולה, ובין היתר: קראה לציונות הדתית כ-"כת של אוכלי

מוות", העלילה עלילת דם אנטישמית כאילו מפקד החטיבה קרא לרצח-עם (רק מעצם

הצהרתו להגנה על מדינת ישראל) ו-ביזתה אמא שכולה (של חייל צה"ל שנפל בקרבות

בעזה) בכך שציינה כי הגברת ללי דרעי ששכלה את בנה רס"ל סעדיה יעקב דרעי ז"ל, לוחם

חטיבת אלכסנדרוני, "מפגינה שביעות רצון ממות בנה".

.2 בנוסף, מתברר כי הגברת אנגרט הינה תעמולנית פוליטית, פעילה אקטיביסטית והופיעה

בפרסומים של רשימת מועמדים של מפלגת "מרצ" בעיר כפר סבא.

.3 במקביל גם מתברר כי הגברת אנגרט הינה עובדת בעיריית הרצליה, בתפקיד של מנהלת

קשרי קהילה במחלקת ההתחדשות העירונית, ומכאן, הננו לציין כי מעשיה של זו לעיל,

עולים לכדי עבירה משמעתית חמורה בהיותה עובדת עירייה. באשר, עובדת עירייה איננה

יכולה להיות "פעילה פוליטית אקטיביסטית" בדרך של הפצת הצהרות פוליטיות בפומבי,

קל וחומר, שלא לבזות אם שכולה, להעליל עלילת דם אנטישמית, ולכנות מגזר שלם

כ"אוכלי מוות" – אפילו מחוץ לתפקידה או בחייה הפרטיים.

ראה לעניין זה, פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה - בבר"ע (ארצי) 647-08 ג'והיינה

חוסיין - מדינת ישראל - נציב שירות המדינה:

"...הלכה פסוקה היא מיני כבר, כי מתוקף מעמדו ותפקידו, חלה על עובד הציבור החובה

להימנע מהשמעה בפומבי של עמדות ודעות בעלות גוון פוליטי מובהק בסגנון בוטה, כדי

שלא ייפגע אימון הציבור בשירות הציבורי ותכליתו. בפרשת גדעון ספירו..הטעים

הנשיא מ' שמגר: "עובד הציבור צריך לשמור בעיני הציבור על תדמית ניטראלית,

שאינה משועבדת להשקפה פוליטית מוגדרת. נזקק אליו הציבור כולי, על כל זרמיו

וגווניו, ולא רק אלה המזדהים עם השקפותיו. ואם הוא נוטל חלק בוויכוחים פוליטיים

פומביים, במיוחד בסגנון קיצוני ומיליטאנטי, נוצר הסיכון, שחלק מן הציבור לא יראה

בו עובד של הכלל שהוא נטול פניות, אלא את מי שמשרת רק השקפה פוליטית מוגדרת

או אך מסגרת פוליטית מסוימת, וככל שהסגנון חריף יותר, תתחזק התחושה, שהעובד

נכון לשרת רק מטרות בעלות גוון מוגדר, הנראות לו כנכונות. במלים אחרות, תדמיתו של

עובד כחסר פניות וכחסר העדפות פוליטיות, המשרת את הציבור כולו, נעלמת עקב

עוצמת מעורבותו הפוליטית הפומבית ועקב השמעתה ברבים של הביקורת בעלת הגוון

הפוליטי המובהק על מדיניות הממשלה או נטילת חלק בוויכוח פוליטי פומבי תוך צידוד

בגישה פוליטית פלונית...הוסיפה השופטת ד' בייניש..תוך שציינה כך: "עובד ציבור

בחר במשרה בה טמון מניה וביה העדר פניה פוליטית. משרה ציבורית ופעילות של

תועמלן פעיל וקולני, המטיף למען השקפה פוליטית מובהקת, אינם מתיישבים זה עם

זה. הפגיעה נובעת כאן הן מעצם העיוות של התדמית של השירות הציבורי והן מן

הפגיעה ביכולת הפעולה של השירות הציבורי.."

"..אף אין לקבל את טענת העובדת כי אין להשעותה מן הטעם שהתבטאויותיה באירוע

לא היו במסגרת העבודה. כללי המשמעת לפי חוק המשמעת חלים על עובד המדינה, בין

אם ביצע את העבירה במסגרת עבודתו הרגילה, או בתחום אחר עליו חלים אותם

כללים.."

ראה גם האמור בהלכתו של בית המשפט הגבוה לצדק - בבג"ץ 7150/16 המרכז הרפורמי

לדת ומדינה התנועה ליהדות מתקדמת בישראל נ' שרת המשפטים:

"..בעל תפקיד ציבורי המוגדר כחלק משירות המדינה אינו יכול לומר בפומבי דבר

שמזוהה עם קו מפלגתי-פוליטי מסוים או עם אידאולוגיה כזאת או אחרת, שאינה

נטועה במוסכמה חברתית רחבה, כחלק משיח נורמטיבי על "איך הדברים צריכים

להתנהל"; והוא גם איננו מורשה לומר בפומבי דברים אשר שוללים השקפות פוליטיות

או ערכיות שאינן לטעמו. על כל אלו מותר לו לדבר רק במרחבו הפרטי, כדוגמת שיחות

עם בני ביתו ועם חבריו. בהיכנסו אל המרחב הציבורי..מוטל עליו להקפיד על ניטרליות

והיעדר פניות בכל התבטאויותיו, והוא איננו מורשה לומר דברים המוטים לטובת אנשים

מסוימים ודעותיהם או נגדם..כפי שכבר ציינתי, מי שמתקשה לעמוד במגבלות אלה,

הברירה היא בידיו: בכל זמן נתון, נתונה לו האפשרות להתפטר מהשירות הציבורי

ולחזור למצבו ולמעמדו של אדם פרטי, כאחד העם, אשר מורשה לומר כמעט כל דבר

שעולה על רוחו.."

.4 פנייה בענין זה, הוגשה כ"שאילתא ישירה" בפני ראש העיר מזה זמן רב, אך ראש העיר

כאיש "שלטון החוק" הפיקטיבי, לא פיספס עוד הזדמנות להפר ולרמוס את החוק, בכך

שהוא התעלם מהשאילתא הישירה והפר גם חובותיו שבמצוות פקודת העיריות.

.5 על כן, הננו להגיש הצעתנו לסדר שעל פיה, העירייה תנקוט בהליכי פיטוריה של הגברת

אנגרט או לחילופין להורות לתובע המשמעתי להעמידה לדין משמעתי בפני בית הדין של

עובדי הרשויות המקומיות.

.6 אין זה מתקבל על הדעת, שהקואליציה העירונית תסרב לנקוט בהליכים משמעתיים,

תחפה, תכסה ותגן, באופן שיטתי, על עובדים ציבוריים רק מחמת העובדה כי תוכן

התבטאותם תואמת את השקפת עולמם של חברי הקואליציה, בבחינת "פרוטקציה

פוליטית" ועד לכדי "שחיתות פוליטית", וזאת כשידוע מה היה נגזר על עובד ציבורי שהיה

מתבטא בהתבטאויות המזוהות עם מחנה הימין (המחנה הנגדי לחברי הקואליציה).

הצעה לסדר מספר 4 ע"י סיעת הליכוד

בנושא: לחייב את היועצת המשפטית למלא את חובותיה

מכוח היותנו חברי אופוזיציה במועצת העיר, הננו להגיש בזאת את הצעתנו-לסדר המשותפת

(מכוח סעיף 28 לתקנון בדבר ישיבות מועצה, זימונן והנוהל בהן), לקראת ישיבת מועצת העיר

הקרובה, והכל כמפורט להלן:

.1 בישיבת המועצה שבעבר, נתקבלה החלטה שעל פיה: חברותם של חברי מועצה שלא מילאו את

"שאלון ניגוד העניינים", בועדות העירוניות ובתאגידים העירוניים, תושעה באופן שאלו לא יוכלו

עוד לכהן בגופים אלו.

.2 מזה זמן רב, אנו מבקשים חוות דעת משפטית מהיועצת המשפטית בעניין חוקיות החלטות

המועצה בנושא זה, באשר יש בהן כדי להגביל זכות יסוד חוקתית של חברי מועצה (בדמות הזכות

לבחור ולהיבחר הכוללת גם את הזכות לכהן), וזאת, ללא שקיימת כל הוראת דין המעניקה

הסמכה למועצת העיר להציב תנאים או להגביל כאמור את חברותם של אלו בגופי העירייה (למעט

במקרה של כהונה במליאת התכנון והבניה, שם הציב המחוקק הראשי את התנאי של מילוי שאלון

– בגדרי הוראת דין מפורשת).

לעניין האיסור על פגיעה בזכות לבחור ולהיבחר לחברות במועצת העיר (הכוללת כהונה בגופי

המשנה) באין הוראת דין מסמיכה, ראו הלכות בתי המשפט, הקובעות כדלקמן:

"...דומה כי לא יהא זה למותר לחזור ולציין, כי ענייננו בזכות היסוד להיבחר. כשמדובר בזכות

יסוד, אין זה ראוי להסיק איסורים והגבלות כאשר אין לאלה עיגון ברור בחוק.." (בג"צ 98/6859

אנקונינה ואח' נ' פקיד הבחירות אור עקיבא ואח', פ"ד נב(,)5 עמ' )433; "..על מנת לשלול זכותו

של פלוני לבחור ולהיבחר, צריך שתהיה בלשון החוק, הוראה ברורה וחד משמעית ורק מקום

שכך הוא, ניתן יהיה אכן להתגבר על זכות היסוד להיבחר.." (עת"מ 26002-10-18 דחלה ואח' נ'

מנהל הבחירות לכפר טורעאן, מר גדעון חסן [אתר נבו]).

.3 ברם, עד כה, טרם זכינו לקבל חוות דעת משפטית, בין בע"פ ובין בכתב, המתייחסת או המתמודדת

עם טענת היעדר החוקיות שבהגבלת הכהונה לעיל. למעשה, זולת הערה לאקונית מטעם היועצת

המשפטית, באחת מישיבות המועצה, שבה זו ציינה כי קיימות רשויות מקומיות (שאינן מרחביות)

שבהן כל חברי מועצת העיר הם חברי מליאת התכנון והבניה ולפיכך הם מחוייבים למלא את

השאלון האמור, לא ניתנה כל חוות דעת משפטית מצידה.

בהערת אגב, נציין כי גם ההערה הלאקונית לעיל של היועצת המשפטית היא שגויה, שכן גם

בועדות מקומיות לתכנון ובניה (שאינן מרחביות), יכול חבר מועצת עיר לבחור שלא לכהן או

להתפטר מחברותו במליאת התכנון והבניה.

.4 הנה כי כן, חרף טענותינו בדבר היעדר החוקתיות שבהחלטות מועצת העיר בעניין הגבלת כהונת

חבריה לעיל, לא ניתנה כל חוות דעת מנומקת ומפורטת מצד היועצת המשפטית, ובכך היא חטאה

לתפקידה כ"שומרת סף" האמונה על בדיקת חוקיות כל החלטות המועצה.

ולמען הסר ספק, עצם ההערה הלאקונית של היועצת המשפטית, באחת מהישיבות שאוזכרה לעיל,

איננה יכולה שתיחשב כחוות דעת משפטית כדבעי. ראו לעניין זה האמור בבג"ץ 3180-94 נחמיה

דורון נ' מאיר ניצן, ראש עיריית ראשון-לציון , מח()4 :733

"..קבלתה של חוות דעת משפטית בכתב אינה דרישה פורמלית גרידא. היא משקפת רצון ממשי

להבטיח את חוקיות פעולות הרשות המקומית, הגנה על זכויות תושביה, ואמון הציבור ברשות

המקומית. היא באה לאפשר לחברי המועצה - אשר רובם ככולם אינם משפטנים - קבלת מידע

הדרוש לגיבושה של החלטה מודעת ונבונה. האמירה בכתב "נבדק ואושר" אינה חוות דעת

משפטית. היא אינה מסבירה דבר, אינה מנתחת דבר, ואינה מעניקה כל מידע לחבר מועצה

המבקש וצריך לדעת.."

.5 בטרם נעילה ובטרם סיכום ההצעה, ברצוננו להתייחס אגבית, לאשר אירע באחת מישיבות

המועצה, שבמסגרתה, הרשתה לעצמה היועצת המשפטית להוציא את קצפה, להתשלח ולהרים

את קולה על חברי מועצת העיר, ונציין בזאת, כי אין זה מתקבל על הדעת שהיועצת המשפטית

בהיותה בתפקיד ממונה (קרי, הדרג הפקידותי), תרשה לעצמה להרים את קולה כנגד הדרג הנבחר.

עיריית הרצליה חייבת להתנהל כ-"משטר דמוקרטי" ולא כ-"משטר של פקידים"; בשום משטר

דמוקרטי, לא ניתן היה להשלים עם מעשה שכזה, שבו "הפקידות" תרים את קולה ותשתלח

בחברי הדרג הנבחר. ויודגש, היועצת המשפטית איננה חסינה מביקורת ועליה לדעת גם לקבלה

מחבר מועצה כזה או אחר, ובשום מקרה, אין בסמכותה להגיב כפי שהגיבה.

.6 אשר על כן, הננו לעלות את הצעתנו לסדר, שלפיה: מועצת העיר תורה ליועצת המשפטית לקיים

את חובותיה ולהוציא מלפניה חוות דעת מנומקת ובכתב, שבמסגרתה היא תתייחס ותתמודד עם

טענותינו להיעדר חוקיות שבהחלטות מועצת העיר, שהציבו תנאים והגבלות לכהונת חברי

המועצה בגופי העירייה השונים.

ובנוסף, ולא פחות חשוב, מוצע כי מועצת העיר תורה ליועצת המשפטית להוציא מלפניה חוות דעת

משפטית בכתב, בכל נושא עתידי שיהיה במחלוקת בין חברי האופוזיציה לראש העיר, בהתאם

לדרישה, ולא תתחמק עוד מלקיים חובותיה כ-"שומרת סף" תוך הפקרת זכויותיהם של חברי

האופוזיציה (שממילא נמצאים בנחיתות-כוחות מול ראש העיר), כפי שעשתה עוד בישיבת מועצת

העיר הראשונה (שנמנעה מלהעיר על רמיסה ושלילת הייצוג היחסי לסיעת הליכוד בועדות

השונות).

.5 אישור שכרו של מנכ"ל העירייה

המועצה תתבקש לאשר שכרו של מר אלכס גולדשטיין בתפקיד מנכ"ל העירייה החל

מיום 11.11.24 עפ"י הוראות משרד הפנים לשכר מנכ"לים.

בהתאם לסעיף 168 לפקודת העיריות המועצה קובעת כי משכורתו של מנכ"ל העירייה,

מר גולדשטיין, תהיה על-פי גובה השכר שמפרסם משרד הפנים מעת לעת לגבי משכורת

מנהלים כלליים המועסקים על-פי חוזה בכירים החל מיום .1.1.2003

יצויין כי ועדת הכשירות מיום 10.11.24 אישרה את מינויו.

טרם התכנסות וועדת הכשירות נבדקו תנאי הסף בהתאם למפרט משרד הפנים והועברו כל

האסמכתאות הנדרשות.

כניסתו לתפקיד החל מיום .11.11.24

מצ"ב מסמך גזבר.

.6 האצלת סמכויות

המועצה תתבקש לאשר לפי סעיף 17 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו

וכהונתם), התשל"ה – ,1975 האצלת הסמכויות הבאות למנהל הכללי של העירייה ו/או

לממלא מקומו:

א. כל הסמכויות הנתונות לראש העירייה בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), תשל"ח -

1978 והתקנות שהותקנו מכוחו.

ב. סמכות ראש העירייה להעביר עובדי עירייה ממשרה למשרה.

ג. כל סמכויות ראש העירייה מכוח היותו "נציב השירות" לפי חוק שירות המדינה

(גימלאות) [נוסח משולב], תש"ל – 1970 ותקנותיו."

ד. כל התפקידים הסמכויות והמינויים שהיו של מנכ"לית העירייה היוצאת גב' מעיין

ספיבק יועברו ויוקנו למנכ"ל העירייה החדש מר אלכס גולדשטיין, החל ממועד מינויו

– .11/11/24

.7 הצעה לתיקון חוק עזר להרצליה (העמדת רכב וחנייתו), התשע"ה – 2014

(להלן: "חוק העזר"), בעקבות תיקון סעיף 77 לפקודת התעבורה (נוסח חדש).

מצ"ב: מסמך גזבר, דברי הסבר לתיקון, טיוטת תיקון חוק העזר, חוק העזר הקיים, סעיף 77

לפקודת התעבורה.

.8 אישור המלצות ועדת ההנצחה

מצ"ב פרוטוקול הועדה מיום .12.11.24

.9 מינויים

המועצה תתבקש לאשר:

א. מינויו של מר יהודה בן עזרא, יועץ בכיר לראש העיר כחבר בועדת יקיר העיר.

ב. מינויו של מר רן שלהבי, מנהל אגף תנו"ק כלהלן:

- כחבר בדריקטוריון החברה לאומנות ולתרבות במקומה של מזל מהרבני

- כחבר בדרקטוריון חברה העירונית למתנ"סים ומרכזים קהילתיים

- כחבר בוועדת נוער צעירים, חיילים, מילואימניקים וסטודנטים.

ג. הרכב ועדת הרווחה כלהלן:

מס' שם תואר

1 עדי אולמרט- יו"ר חברת מועצת העיר

2 עופר לוי ס' ראש העיר

3 משה ועקנין חבר מועצה

4 דנה אורן ינאי – או מי מטעמה ס' ראש העיר

5 שירה רייניץ עובדת עירייה

6 דני יתים נציג/ת ציבור

7 שלומית רחמים נציג/ת ציבור

8 ד"ר ישראל סלע נציג/ת ציבור

9 השופטת בדימוס הילה גרסטל נציג/ת ציבור

10 ד"ר כרמית סלונים נציג/ת ציבור

11 עו"ד תמי פירון נציג/ת ציבור

12 עו"ד דפנה רייכר נציג/ת ציבור

13 עו"ד יוני ברוכים נציג/ת ציבור

14 ד"ר גלית דשא נציג/ת ציבור

15 הגב' לאה אורן נציג/ת ציבור

16 הגב' שירין יחזקאל נציג/ת ציבור

17 מר תמיר פלג נציג/ת ציבור

18 גב' אסתר בן ארצי נציג/ת ציבור

19 סאצ'י אמילי נציג/ת ציבור

20 אלי צרף נציג/ת ציבור

21 שלמה אקלה נציג הקהילה האתיופית

22 אהרון מסיקה נציג/ת ציבור

23 שמואל טל נציג/ת ציבור

24 דודי שרוני נציג/ת ציבור

25 אלישבע לבבי נציג/ת ציבור

26 יונה פרחי נציג/ת ציבור

27 ציון דנוך נציג/ת ציבור

28 ג'ני סרוסי נציג/ת ציבור

29 דורית אלטשולר נציג/ת ציבור

30 עו"ד חיה ארז נציג/ת ציבור

31 פולי אמר נציג/ת ציבור

.10תחזית ישיבות מועצה לשנת 2025

מצ"ב.

.11 שונות

בכבוד רב,

רינה זאבי

ס' מנהל אגף ארגון ומנהל

ומנהלת מחלקת ארגון ותיאום