פרוטוקול ועדת מליאה מן המנין מס' 12

מועצה אזורית משגב

ישיבות מליאה 12/2025 מיום 20.11.2025

משתתפים בישיבה:

פרוטוקול הדיון

דובר:

אנחנו בעצם מתחילים עכשיו את הישיבה. חצי שעה עברה, אנחנו בדיוק בזמן. בול. אישור פרוטוקול ישיבת מליאה קודמת. הערות דווקא לא התקבלו. או התקבלו הערות לישיבה בפרוטוקול הקודם. תיקנו משהו? לא. מי בעד לאשר? מישהו מתנגד? אין. עכשיו ככה, אני מקריא את הסעיפים ואני אומר לכם כי פה הדבר העיקרי שאני רוצה להציג בפניכם, והתכונן לזה מאוד גם עם מצגת, ויש פה חברי ועדת חינוך, זה את התהליך של התוכנית אב לחינוך שאנחנו התחלנו אותה, התחלנו, התנענו אותו. אבל יש לנו עוד סעיפים שצריך לעבור עליהם גם היום. אני רק מקריא אותם, ובואו, מה שנקרא, מי שנורא חשוב לו משהו, לדעת מה זה בדיוק ומה זה שיצעק עכשיו, כדי שלא אחר כך נהיה כשבסוף וכו'. יש לי גם דיווחי ראש המועצה, זה הסעיף האחרון, יש לי דיווחים. יש דיווחים אפילו חשובים. אז אחרי תוכנית אב לחינוך, שאנחנו הקצבנו לזה בעיקרון חצי שעה, 35 דקות, אישור התקשרות עם מפעיל עגלות מזון, זה מדובר על הפודטרקים אחרי שעשינו שני מכרזים ולא ניגש אף אחד, אז אנחנו עכשיו רוצים לעשות התמחרות, זה ההליך, צריך לאשר את זה. בחירת נציג מטעם אסיפה כללית, חברת מנהלת תרדיון, זה סעיף טכני שמטרתו לטפל בחברה לפיתוח תרדיון שהיא כבר לא פעילה, זה שלוש-ארבע שנים, ולהפוך אותו לחברה שתקים ותפעיל את הכפר גמלאים. דיברנו על זה בעבר, צריך טכנית לעשות את זה, ברשם החברות, הרגולטורים וכו'. צריך להסמיך אותי בעצם לעשות את זה, בפשטות. אחר כך יגידו בדיוק את המילים המדויקות, היועץ המשפטי כמובן פה.

דוברת:

אתה יושב שם, כאילו? אתה יושב שם, או מי מטעמך לא יודע?

דובר:

אתם מסמיכים אותי בשמכם לכנס אסיפה כללית, לשנות את השם של החברה ואת המטרות של החברה, בלי שאישרתם את התוכנית העסקית או בלי כפר גמלאים, לא רק את החברה עצמה. אני לא יודע להכתיר את זה אסיפה כללית, זו הנקודה. לא משנה.

דובר:

עכשיו זה אסיפה כללית, הדירקטוריון של החברה נשאר אותו דירקטוריון?

דובר:

כן, כן, כן, ולי כן. כן, כן, ודאי. בינתיים, חשבונות בנק למערכת החינוך, זה לפי דרישות של משרד החינוך, קצת ענייני בחשבונות הורים או משהו, לא הבנתי, לא יודע. הציגו את זה, עדכון 2 לתקציב. רגע,

דובר:

זה אישור לבטיחות חשבונות בנק ייעודיים להורים

דובר:

החשבונות של ההורים. כל פעם יש דרישה חדשה לעניין הזה. יש עדכון לתקציב. בואו נשאיר לזה גם זמן, לפחות 10 דקות שנסביר את העדכון.

דובר:

עכשיו, דני, אולי אתה מקריא, בסוף כל ההקראה, בואו נצביע, חבל על הזמן.

דוברת:

פשוט, דני, אני תקועה רגע ב...

דובר:

לא, על כל נושא. לא, אתה יודע מה...

דובר:

אני מוכן.

דוברת:

אני פשוט נתקעתי ב-foot trucks ואני לא מתוכן מתי לשאול. כאילו, אתם יכולים למה לא ניגשים למכרז ולמה אנחנו חושבים שבהתקשרות ישירה זה יעבוד?

דובר:

אני בטוח שבהתקשרות ישירה זה יעבוד. לא הגשנו מכרז כי יש שם תנאים במכרז של חשיפת המחזור, של בינוי, של העניין הזה, אנחנו...

דובר:

שזה דרישת משרד הפנים?

דובר:

לא.

דוברת:

מי דרש את זה?

דובר:

אני. בגלל שאנחנו מכוונים את הדבר הזה, אנחנו לא רוצים לעשות פה עמק האלכוהול. אנחנו לא רוצים לעשות פה משהו שמישהו יזכה במכרז ויעשה מה שהוא רוצה, אלא מה שאנו צריכים. אנחנו צריכים שהדבר הזה ייבנה באיזושהי תוכנית של פיתוח של שלוש שנים, אנחנו מדברים על זה, לא משנה, אני יכול להאריך על זה את הדיבור? אנחנו רוצים, אנחנו רוצים בפינצטה לבחור את המפעילים שם. בסדר, אנחנו רוצים בפינצטה, והם ראו את זה במכרז. זה לא היה מכרז שכל אחד מחיפה יכול לגשת, זה לא.

דוברת:

אז את אותם תנאים שדרשת במכרז אתה תתקשר אליהם?

דובר:

מכיוון שבשני מכרזים לא ניגשו, ואני מניח שאנחנו נמשיך לעשות עוד מכרזים ועוד פעם לא ייגשו וכולי, זה לא איזה להיט גדול כל הדבר הזה, אבל זה כן חייב להתחבר לכל הקונספט של הפארק אוסטרליה ושל האזור ושל השירות.

דוברת:

אני מבינה, אבל מה שאני לא מצליחה להבין.

דובר:

אנחנו נעשה את זה במכרז, אני אענה.

דובר:

אני מבינה דיני מכרזים, אני רוצה רגע לשאול. הם לא? התקשרו איתך עם הסעיף הזה. דרך המכרז. האם אתה הולך לעמוד על הסעיף הזה בהתקשרות הקולקטיבית?

דובר:

לא, על המחזור לא.

דובר:

מה הרווח לא.

דובר:

הרווח הוא שאני...

דובר:

הרווח הוא שאתה לא מרוויח אותו לשלוש שנים, אתה כבול איתו. אם הוא חורג מההסדרים, אתה יכול להגיד לו להתראות לך?

דוברת:

אני אגיד לך מה אני שואלת שאנחנו עשינו מכרז שידענו שלא יכולים לגשת אליו, כי הכנסנו...

דובר:

לא, לא, לא, לא. כי לא רצינו לבחור במכרז. לא, לא, זה ממש לא כך.

דוברת:

אז אני רוצה הסבר.

דובר:

אנחנו עשינו מכרז. רגע, אנחנו עשינו מכרז שהוא מלכתחילה לא אטרקטיבי למי שרוצה לפתוח תחנה למתכרסמים, הוא לא אטרקטיבי לעולם התחתון, הוא לא אטרקטיבי למי שלא מדווח מס כמו שצריך, הוא לא אטרקטיבי לכל מיני אנשים שמפעילים פוט-טרקים בכל מיני מקומות, מכיוון שאנחנו רצינו דרך המכרז להגיע לבן אדם, להגיע למפעילים שהם יהיו המפעילים הרצויים לנו וגם הקונספט.

דוברת:

וכדי להגיע לזה אתה צריך להראות שיהיו מכרזים שלא ניגשו אליך?

דובר:

לא. יכולתי להצליח במכרז, רק שלא הצלחתי. אני קיוויתי להצליח במכרז, אני אגיד לך את האמת.

דוברת:

מה יהיה שונה? מה הנהוג הישיר?

דובר:

מה שיהיה שונה בדיבור הישיר זה שאין זכייה. זאת אומרת, אם הבן אדם לא יהיה מוצא חן בעיניי אני לא חייב לקחת אותו. בפשטות.

דוברת:

ואז תחליט על מה אתה מתפשר ועל מה לא.

דובר:

כן, כן, בהחלט.

דוברת:

אתה אומר שהסוגיה הספציפית הזו, היא מאוד רגישה.

דובר:

היא לא כל כך קלה אתם מבינים.

דובר:

אפשר לעשות את זה. הרי לא מדובר פה, ברור להבין,

דובר:

מדובר פה לא בכסף גדול, באמת. מבחינת המועצה זה כסף קטן. אבל מבחינת החשיבות של המקום הזה לקונספט הכללי ולמאות מיליונים של השקלים שלנו, זה נורא חשוב.

דוברת:

זה קהילה.

דובר:

אז לכן אני...

דוברת:

אנחנו מכירים סיטואציות שבחורשות אחרות הפכו להיות ל...

דובר:

כן, מלא. זה מוכר מאוד. בבקשה.

דובר:

רק יתרון אחד שיש לאותו סעיף, 22 ח׳ לתוספת השנייה, זה גם מאשר משא ומתן, מה שאין במכרז. במכרז יש פרסום, שאלות העברה שמתייחסים אליהם, וזה נגמר. כשאתה מקבל את האישור של המליאה להתמחר, אז שם יהיה משא ומתן. כמו בעולם העסקי, זה יכול מאוד לשפר את ההצעות.

דובר:

אנחנו מוכנים, מבחינה עסקית, אני אומר לך שאנחנו מוכנים, מה שנקרא, לדחות את ההכנסות ולעזור שם בהשקעות ולבד. אנחנו רוצים לבנות שם משהו שמשרת את הקהילה הספציפית, ולאו דווקא משהו שמכניס הכי הרבה כסף.

דוברת:

יש לי בקשה שאני לא יודעת אם אני יכולה להגיד אותה, אני אגיד אותה מכל זאת. אני הייתי מאוד רוצה לתת עדיפות מעבר למה שהיינו יכולים לתת במכרז הפרסום, גם אני. למשרד הפנים לתושבי מסגר. זה ממש חשוב לנו. זה גם היא בסוף.

דובר:

זה הצ'אנס היחידי, רגע, למי שבוא, בוא ככה. בוא, כבר דיברנו, כבר הלך הזמן של זה. תודה. למי שלא, ברור, סגרנו את המליאה הקודמת, פתחנו את המליאה הקדשה, הוא אומר לי להגיד את זה להקלטה. מכיוון שדיברנו על הפוד-טרקים, האם אתם מאשרים לי? תקרא את ההחלטה. איפה זה?

דובר:

שא ברכה.

דובר:

מי בעד? מי נגד? אמר. בסדר, נשארנו משהו מאתנו. מי בעד? מישהו מתנגד? יפה. פוד-טרוקים אחרים. על אסיפה כללית, אתם רוצים שתקריא פה את ההחלטה?

דובר:

רק שאלה, פוד-טרוקים שנמצאים ביישובים ממש. כן, זה לא קשטר. לא חלים עליהם אותם דינים?

דובר:

לא. לא. לא, לא. שלנו. לא.

(מדברים יחד)

דובר:

אנחנו עושים את שני הדברים האלה, משנים את שם החברה לכפר גמלאים בע"מ משנים את תקנון החברה שיתאימו למטרות החדשות של החברה להפעלת כפר גמלאים. זה מה שאני הולך לעשות. מי בעד? מישהו מתנגד? תודה. שני הסעיפים האלו אחרינו, ואישור הפרוטוקול אחרינו. פתיחות חשבון בנק. רוצים להציג? תציג.

דובר:

לא, לא צריך זה רגיל.

דובר:

מי בעד? מי בעד? עזבו, בואו נגמור את זה. מי בעד? מי נגד? אף אחד לא נגד. הלאה. לא. את העדכון תקציב ואת האישור תב"רים אני לא עושה ככה. לא יודע, אני אתן לו להציג קודם כל את תוכנית החינוך, ואחרי זה יש לנו עדיין את האישור תקציב, ככה שלא תברחו לנו. קדימה, בואו. אתה רוצה תב"רים? אתם רוצים עכשיו תב"רים? יאללה, תודה.

דוברת:

את ההרשאות קיבלנו, את שני האוטובוסים כבר קיבלנו אותם. שני אוטובוסים צהובים חדשים הגיעו.

דובר:

מי בעד? מישהו מתנגד? מישהו מתנגד לתב״רים? לא. אישור תקציב. את רוצה לעשות אישור תקציב? עדכון תקציב, 2026 האחרון. נשאר לנו עוד חודש, שיהיה רק בשביל לעזור.

דוברת:

עדכון אחרון של השנה הוא מתבסס על ניתוח ממש על עשרה חודשי פעילות, היה לנו צפי עד סוף השנה. מתוך המסגרת, סך הכול הוגדל עבר ב-3 מיליון שקל, שחצי מזה זה תיכון מעלה צבייה, שהוא יחסית חדש, הוא שנה שנייה בפעילות. עד עכשיו לא תקצבנו, לא ידענו שמה מה בדיוק התקצוב, עכשיו הוא מתוקצב, אז מיליון וחצי בערך בהכנסות ובהוצאות. והשאר זה עדכונים, ארנונה, צפויה לנו ירידה של...

דובר:

למה התקצוב למעלה צבייה? מה? לטובת מה התקצוב, למה לצבייה?

דוברת:

לתיכון.

דובר:

למה לא משלמים את ההסעות?

דובר:

לא קשור. לא קשור. לא קשור. תיכון, המורים שאתה משלם את הסייעות שיש שם.

(מדברים יחד)

דובר:

בקצרה אניא ומר לך, רפאל, יש שם חלק שהם פינו בגלל המלחמה, ועל זה זכותם לקבל איזושהי הנחה ולכן וכן באיזה דבר.

דובר:

מי מפצה אותנו על המלחמה?

דובר:

אף אחד. אף אחד.

דובר:

אין שיפוי, אין שיפוי.

דובר:

לא אמיתי אני שואל כי מלחמה זה כולם.

דובר:

הם הולכים לבנות שם עוד חמישה מיליון שקל בשנה, תן להם.

דוברת:

דני, אני אסביר לו. יש חוק אומר שנכס שהוא לא ראוי לשימוש, אתה חייב לתת פטור מהארנונה כל זמן שהוא לא ראוי.

דובר:

החוק אומר שאתה חייב לתת את הארנונה. אבל הארנונה

(מדברים ביחד)

דובר:

מי בעד לאשר את עדכון התקציב? יש מישהו שמתנגד?

דובר:

אנחנו חייבים פה עכשיו תקופה... נשמע רגע, אני פשוט מנסה להבין. הסוגיה של הביטחון, שכאילו, אישרנו ל-2026, אבל ל-2025, איפה זה מופיע? התוספות, כן, כן. יש לנו כל מיני עניינים פה. לא נעשה את זה. אני מבקש שזה יהיה לי במליאה הבאה. זה לא טוב כל כך. איפה זה בא לידי ביטוי בתוספות?

דובר:

לפני מליאה אחת אתה לא היית, או שני מליאות. אני כנראה במילואים עד היום. הצגנו את תקציב הביטחון דווקא של 2025.

דובר:

ב-2024 זה בא לידי ביטוי התוספת פה.

דובר:

פיתוח, פיתוח זה לא זה לא פה בכלל. טוב, אנחנו אישרנו את העדכון.

דוברת:

אני רוצה להעיר מידה אחת אחת לשאלתך. בבקשה. התחלנו סוף סוף ועדת ביטחון, עדכון קטן, כן, בבקשה. יש לנו כוונה להתעמק עכשיו. פספסנו את השנה הזאת, כמו שדאי אומר, היו הרבה תוספות תקציב בשנות האלה האחרונות, אבל כן יש לנו כוונה בוועדת ביטחון ביחד עם אגף ביטחון להתעמק, (לא ברור).

דובר:

זה בעצם המקום, כמו שוועדת הכספים. טוב. אז בעצם נשאר רק דיווחי ראש המועצה ותוכנית אב. אז הדיווחים בכל אופן אני אעשה בסוף, ובוא תיקח את התוכנית אב עכשיו.

דובר:

צריכים להצביע על זה. צריכים להצביע על זה, זה לא עובד. צריכים להצביע, הצבעה, תצביע.

דובר:

קודם כול, אתה מוזמן, עזוב. אז בתחום הראשון דיברנו שזה יקרה, עכשיו יש ועדה, אז אני לא צריכה להצביע על זה בוועדה הזאת.

(מדברים יחד)

דובר:

הישיבות של הוועדות הן פתוחות.

דוברת:

יש לי שאלה, ביטחון זה ועדת ביקורת?

דובר:

לא, לא.

דוברת:

אז אתה התקבלת.

דובר:

כל ועדה גם היא אל סטטוטורית.

(מדברים יחד)

דובר:

אני מתחיל את הסיפור "גונב" לעצמי דקה, משהו אחר רגע, אבל שקשור לחינוך. אתמול היה ביקור של מנהלת בית ספר יסודי מפיטסבורג כחלק מהשותפות שלנו בבית ספר הר הרכס בלבון. ביקור מדהים, יחד עם הסוכנות, יחד עם נציגים של השותפות. אני חושב שההשפעה של מנהל בית ספר שהוא עושה את זה כמו שצריך היא מדהימה. בשנה וחצי יש שינוי מפה ועד הירח בבית הספר, תשבחות, חבל על הזמן. אותה מנהלת בפיטסבורג אמרה, הלוואי ולי כמנהלת בפיטסבורג רואה את הבית הספר הזה. אז בזה אני מתחיל.

דוברת:

המסקנה זה הכול כוח אדם.

דובר:

אני מסכים. ומסקנה נוספת מנהל בית הספר הוא התפקיד החשוב ביותר במסקנה הלאומית.

דובר:

והמסקנה השלישית צריך להוציא מכתב להורים, להגיד להם תודה.

דובר:

אז אני מתחיל. לפני שנה וחצי נפגשנו בנווה-אילן ונכתבה תוכנית אסטרטגית למועצה. כחלק מהתוכנית האסטרטגית שנכתבה למועצה הייתה כותרת שאני הלכתי איתה הביתה, תוכנית אב לחינוך. ובשנה וחצי האחרונות התבחבשנו במה עושים, ואיך עושים, וכמה עושים, ולמה עושים. מלחמה. ומלחמה, וכן. וצריך גם לנהל מערכת תוך כדי. ואני שמח להגיד שיצאנו לדרך. עכשיו, הדקות הקרובות הן טיזר. אין עדיין תוכנית אב לחינוך או תוכנית רב-שנתית לחינוך, אבל אנחנו התחלנו. ויש כאן שותפות, שותפים, שהם כבר חלק מהדבר הזה. וככה חשוב לתת עדכון ולגרות את התודעה שלנו לקראת מה שהולך להיות. ואני מאוד מקווה שתוך שלושה חודשים, ארבעה חודשים, נוכל להציג תוכנית סדורה, רצינית, של איך מבחינתנו אמורה לראות מערכת החינוך במשגב בחמש שנים הקרובות, ושם בקצה איך תיראה או איך יראה הבוגר האולטימטיבי 2030 של מערכת החינוך. אז התחלנו במסע. מסע בניית תוכנית רב-שנתית למערכת החינוך.

דוברת:

התחלנו, רק תגיד לנו, התחלנו מי זה התחלנו.

דובר:

אני מבטיח לספר הכול. מבטיח לספר הכול. תנו לו, תנו לו שימשיך. אז בשביל החינוך במשגב, מסע למניעת תוכנית רב-שנתית למערכת החינוך במועצת החינוך במשגב. מה שכתוב פה, מסעות זהות לארגונים. אנחנו בעצם עושים את זה ביחד עם ליווי של איש בשם דוקטור גדי ביאליק, עובד בסמינר הקיבוצים, איש חינוך מאוד רציני, המון שנים. מי שרוצה יכול לגלגל עליו אחר כך, אבל הוא בעצם החברה הזאת. למה מסע? בעצם למה המתודה שלנו לעשות את תוכנית אב-חינוך היא מסע? זה היציאה חוצה למסעות למידה והשראה, המספקת נקודת מבט חזון, חזונית חדשה, על אתגרים קיימים ורותמת את משתתפי המסעות לפתרונם. השיטה מאפשרת העמקה ויצירת משמעות, שאלת שאלות משמעותיות ולקיחת אחריות להובלת שינוי, שזה מבחינתנו אולי הדבר החשוב ביותר. הסתמכנו כמובן על כוכב הצפון הערכי של המועצה, שלושת ערכי הליבה של המועצה, שונות, שיתופי פעולה וצמצום פערים. הכל בעצם נולד מתוך אותם ערכי ליבה רשותיים, בסיסיים, ראשוניים, ומצליח לדבר איתם. אז הכיוונים האסטרטגיים שלנו אחרי שנתקפנו עם ערכי הליבה הרשותיים הם כאלה. רצפים וחיבורים חינוכיים, יש כאלה שכבר נמאס להם לשמוע, אני מדבר על רצף חינוכי, אבל אני חושב שאולי הדבר החשוב ביותר בתור מערכת חינוך רשותית זה הסיפור של הרצף החינוכי. גם הסיפור של הנוער בסיכון. ברגע שנצליח להיות מערכת הוליסטית, אני חושב שגם הנערים בסיכון יקבלו מענה טוב יותר. אז רצף חינוכי זה בעצם הדבר הראשון. שותפות לנוכח שונות, גם מאוד מאוד מורכב, אבל הכרח ואחריות, מעורבות וסוכנות של כלל באי מערכת החינוך. זאת אומרת שכל מי שמגיע לתוך מערכת החינוך, אם הוא ילד, אם הוא ההורה, אם הוא מורה, לוקח אחריות, מעורב ויוזם. אותו סיפור של agency, יוזמה, מעורבות, יוזמה וכו'. יש פה בעצם שלושה סעיפים שכל סעיף כזה הקדשנו לו מסע. מה זה אומר מסע? מסע אחד כבר עשינו אגב, זה הרצפים וחיבורים חינוכיים. קמים בבוקר, עולים לאוטובוס, עוד מעט אני אגיד מי עולה לאוטובוס, ונוסעים ללמוד ולחקור, מסתכלים החוצה כדי ללמוד על עצמנו משהו. אז זה היה המסע הראשון, עוד מעט החברות יספרו קצת מחוויותיהן על המסע, אבל זה המסע הראשון. המסע השני, שרפויות לנוכח שונות, והשלישי, אחריות מעורבות וסוכנות. המשכנו. התוצרים שאנחנו בעצם רוצים לייצר בסוף אותו תהליך. אז בעצם ניסוח והבהרה של קוד אתי-חינוכי בסיסי שיפרט את כללי הפעולה הערכיים המפרטים את ערכי כוכב הצפון הרשותי שלנו בתוך תחום החינוך, ואותה תמונת עתיד שהיום אנחנו הולכים לדבר בסגנון הזה, בסיפור הזה של תמונת עתיד, של מנופי שינוי שישפיעו על תמונת העתיד שלנו. שהשאלה המרכזית, הגדולה, כיצד תיראה מערכת החינוך של מועצה אזורית משגב בעוד חמש שנים, כשהיא פועלת לאור ערכי כוכב הצפון ומתחת לתפיסה וביטוי של רצפים, שותפות, אחריות ומעורבות. תמונה העתיד הזאת תפרט ביטויים פדגוגיים, ארגוניים, פיתוח הון אנושי, מבנים פיזיים ועוד. משהו רגע, ביטוי פדגוגי, איזושהי דוגמה למה יכול להיות ביטוי פדגוגי. לי יש בראש כבר הרבה זמן, וזה ככה התחדד מאוד בשיח האחרון שהיה לנו בקבוצה שעושה את העבודה הזאת, הנושא של מסע משגבי. תחשבו שבמקום מסע ישראלי, שהיום זה מאוד פופולרי, מסע ישראלי, הילדים שלנו יוצאים למסע משגבי, קמים בבוקר ביום ראשון, עולים לאוטובוס, נוסעים למצפה אביב, מתחילים שם את היום הראשון, מטיילים ביום הראשון דרך היישובים של המועצה, מסיימים את היום הראשון ביודפת, ישנים בלילה ביודפת, נפגשים עם זקני היישוב של יודפת, מדברים על ההיסטוריה של יודפת, קמים בבוקר, עושים עוד יום של הליכה שמסתיים בסלאמה, ופוגשים שם את הקהילה. תחשבו שאותם ילדים שלנו עושים את זה ביחד, אפילו ערבים ויהודים, שתי כיתות. אז זה סוג של ביטוי פדגוגי שהייתי מאוד רוצה לראות שאנחנו עושים במועצה שלנו. יש כאן שביל, אפשר לטייל בין היישובים, אנחנו לא מנצלים אותו מספיק, ואם אנחנו נצליח לרתום את הילדים לתוך דבר כזה, בתוך אותו ביטוי פדגוגי, נראה שותפות, נראה חיבורים, נראה רצף חינוכי, זה דבר אחד, ויש עוד המון דברים שאפשר לעשות, אבל באמת דוגמה קטנה.

דוברת:

בשתיים כתוב תמונת עתיד של כל מנוף בפני התמונות. אולי פספסתי, אבל מה זה מנוף?

דובר:

מנוף חינוכי זה איזשהו משהו שאנחנו נחליט שאנחנו רוצים לעשות, שייצר אדוות לתוך הדבר. למשל, נחליט שאחד המנופים זה שותפות בני נוער. אנחנו לא עושים שום דבר בלי שותפות של בני נוער.

דוברת:

כאילו עקרונות פעולה...

דובר:

זה יגזור עלינו תהליכים אדמיניסטרטיביים, ארגוניים וכולי.

דובר:

אגב, אם אתה רוצה ללכת מיודפת לסלאמה צריך מהר כי זה 100 מטר.

דובר:

מאיזה שכבה הפרויקט הזה מתחיל?

דובר:

אז שנייה, שותפים, שעה חודשים. שותפים לדרך. זה אולי השקף החשוב ביותר, וזה משהו שאני אגיד שכל מי שהוא חלק מהדבר הזה אמר לי, אני לא מכיר מספיק, אני נמצא כאן שנתיים וחצי, שלא היה פורום שיתכנס לתוך הדבר הזה, שבנוי מהדבר הזה. בדרך כלל, מה שעושות רשויות, לצערי, מכנסות את נהלי בתי הספר ובונות איזשהו תהליך חינוכי ורצות קדימה. פה אנחנו התעקשנו לייצר פורום שיכלול את כל האנשים שבאים במגע עם העולם החינוכי במשגב.

דובר:

כל היישובים מעורבים בתהליך הזה.

דובר:

אז אני אגיד חינוך בלתי פורמלי. חינוך בלתי פורמלי, זה אומר חברי המרכז הקהילתי, מנהלות חינוך יישוביות. המדריך בייסבול, למשל, הוא מאוד דומיננטי במשגב, הוא חלק מהדבר הזה. הוא יכול להיות דמות מאוד משמעותית בעולם החינוך שלהם. ובחינוך הבלתי פורמלי. בחינוך הפורמלי, שוב, כמו שאמרתי, אנחנו מאורגנים להתחיל מבתי הספר. אז לא, אנחנו מתחילים מעולם הגיל הרך. גננות מעורבות בדבר הזה וסייעות מעורבות בדבר הזה, וזה ממשיך ועולה עד התיכונים שלנו, כאשר לכל אחד יש בעצם מקום. משרד החינוך, גם משרד החינוך חלק מהדבר הזה. אם יש לנו מפקחת על הגנים, היא מגיעה, היא חלק מהפורום. היא אומרת את דעתה, היא מדברת על מה קורה, היא מעורבת, שזה לא יהיה איזה משהו שמונחת על אף אחד מהירח, ואני גם יגיד שיש פה מפקחת על הגנים שנמצאת כאן המון שנים,

דובר:

ויש לה מה להגיד. הם חייבים להיות בפניהם, כי אם הם לא יהיו בפניהם,

דובר:

לא, לא, אנחנו בשיח עכשיו, אני בשיח עכשיו עם הנהגות הורים של התיכונים, להכניס אותם גם לתוך התהליך.

דובר:

אבל גם של היסודיים, לא רק של התיכונים.

דובר:

בני נוער. בני נוער, מבחינתי זה אולי הדבר החשוב ביותר, ומורכב מאוד לגייס אותם לתוך תהליכים כאלה, כי הם לא רגילים בזה. אבל אני חושב שכשאנחנו מכניסים אותם לתוך הדבר הזה, השיח משתנה. היינו במסע הראשון, היו איתנו ילדים בכיתה יא שמדברים, שמבטאים את עצמם, שיודעים להגיד מה הם רוצים. אני לא רוצה להגיד לילד בן 17 מה הוא צריך, אני רוצה שהוא ידבר איתי ויגיד לי מה הוא חושב שצריך ובתוך הדיאלוג הזה נבנה את התשתית שלנו. ועדת חינוך, נציגיה נמצאים כאן, יש כאן שתי נציגות מאוד מאוד מתמידות, שתכף יספרו רגע על איך בעיניהן נראה התהליך הזה. ומה שאמרתי קודם, ההרכב שלנו הוא באמת חוצה מגזרים וחוצה מגדרים, זה משהו שמאוד מאוד יפה לראות ומאוד מאוד מפתיע לטובה הרצון של אנשים להיות מעורבים, לשמוע גננת שהיא עובדת משרד החינוך, היא כאילו לא חייבת למועצה ידועה למשגב בתקשורת שלנו ומולנו משהו, מעורבת, רוצה, משפיעה, זה ממש ממש מחמם את הלב ויפה לראות.

דוברת:

מוטי, אם יש לך שקט וזה עתיד, אני לא הבנתי באיזה, באיזה, כאילו קונקרטית, זה פגישה, זה אחד לשלושה שבועות, זה הטיולים האלה שאתם עושים, מי מוזמן לכל דבר, כמה אנשים נמצאים שם?

דובר:

יש צוות, הצוות הזה מונה כארבעים איש.

דוברת:

זו רשימה קבועה?

דובר:

40 מהאנשים האלה הם רשימה קבועה שמגיעה לאותם שלושת ימי מסע ולמפגשים שמעבדים בעצם את ימי המסע ומנסה להוציא את התוצרים. זה ממש פורום שעושה את העבודה הזאת, ויש פה את הנציגות שלנו, שלכם, בתוך המליאה, שיכולות אפשר לספר מהחברות שלהן.

דוברת:

מוטי, איך נבחר בין סוכרום הזה? כי ברגע שאתה אומר שיש בו ארבעים אנשים, אנחנו שלושים וחמישה יישובים, רק המנהלת חינוך של כל יישוב ונציג משרד חינוך, זה כבר סגר את ה-80 איש, 70 איש. איך בחרו מי נכנס ומי לא נכנס?

דובר:

בעבור זה שאנחנו צריכים בסוף שזה גם יהיה פורום של עבודה, ושזה לא יהיה מאות אנשים, אז פנינו לנציגים מכל הסקטורים השונים, והגיעו נציגים לתוך הדבר הזה. אז אין את המנהלת חינוך של ... אבל יש נציגים במשהו באיזה שהוא, זה, זה, זה. כן, יש את המנהלת חינוך של מורן, אין את המנהלת חינוך של לבון לטובת העניין.

דוברת:

אבל אנחנו כן מנסים שיהיו, מיישוב אחד יש מנהלת חינוך מיישוב אחר. שיש פריסה יישובית.

דובר:

אני לא בטוח שיש לכול.

דוברת:

שלא נמצא את עצמנו שיש יישוב שלא היה מעורב בזה בשום דרך. אני לא שמעתי על זה, ואני מאוד מאוד. מאוד מאוד. בדרך כלל אין דבר של וועד הנהלה שאני לא אשמע, לא מההנהלה ולא ממינהל החינוך. אנחנו עובדים מאוד בתיאום, אני לא שמעתי את זה. מאוד מאוד חשוב לי שתהליך כל כך גדול וכל כך משמעותי באמת יהיה משתף, אני די מודה שלא הגיע אליי שום מייל.

(מדברים יחד)

דוברת:

תקשיבו רגע לתהליך. בסוף יש פה איזה צוות שבא בניסיון, לאור התוכנית האסטרטגית שנקבעה לפני שנה וחצי, בסדר? לנסות לגבש איזה שהם דרכי פעולה. יש במוטו, הוא לא אמר את זה, אבל חוץ מהשלושה ימי מסע וההכנות והעיבוד וההכנה של היום הבא, יש גם איזשהו תהליך שבו יהיה קריאה להשתתפות ציבור יותר רחובה, וכל מי שירצה יוכל לבוא וגם להיחשף וגם לנסות להשפיע. אבל בסוף, כשאתה רוצה לעשות תהליך כזה, קודם כל, מעצם היותו מסע הוא מוגבל 50 איש שעולים על אוטובוס, בסדר? כי יש שם זה, ויש משמעות לנסיעה ולצאת החוצה ולראות פנימה. ובסך הכל יש שם ייצוגים, גם אם אין ייצוג לכל יישוב, ומוטי אחר כך יבדוק אם יש זה, יש שם נציגים לכל המגזרים, גם גיל רך, גם גננות, אפילו לא מעט גננות, שמאוד מאוד אכפתיות, והן בגנים שונים ברחבי משגב, והן דרך אגב בסייעות ומגזרים שונים, ומהבדואים יש לא מעט, וממורשת, ובאמת מאוד מאוד מגוון, ומאוד...

דוברת:

אני מבינה את זה. זה? אבל אני, סליחה, היא מוטה רגע, זה לא מספיק. בגלל שהם מבחינה, זה לא צריך לתת לי תשובה. אני מבקשת שתבדקו את זה. זה כל מה שאני צריכה לדיון הזה.

דובר:

אה, בסדר, אין בעיה.

דובר:

אז אני מבקש ממך שתתייחס, תראו, יש לנו, כרגע אישרנו תקציב. יש חברים שהיו מעורבים בוועדת הכספים, יש חברים אליה שהיו פחות. אנחנו, יש לנו ועדת ביטחון, יש לנו ועדה לתכנון ובנייה, אתם יודעים מה? חלק מהיושבים פה הם חברים בוועדת הכספים. או שלא משנה, חלק בדירקטוריונים השונים, בצורה כזאת או בצורה אחרת של אחד התאגידים. כל אחד יש לו פה את מה שיש לו. יש לנו פה אנשים שהם התנדבו והם חברים בוועדת חינוך. בואו נשמע אותם, ובגדול, חברי מליאה, באופן כללי, איפה שהוא אמר על ביטחון, אנחנו מכניסים אותם כשהם רוצים, גם יהודית נכנסת.

דוברת:

אני לא רוצה להיות שם, אני רוצה, אני רוצה להתעסק פחות.

דובר:

בואו נשמע את החבר. זה מה שמעניין אותי.

דובר:

אני בוועדת החינוך, ואני גם הוזמנתי למסע הזה, אני פשוט לא נמצא ביום הזה בשבוע באופן קבוע בצפון, אבל הנציגות של היישובים היא דרך הוועדה המאוד-מצומצמת שקרובה לסיפור הזה של המסע. וחברים פה, מיכל, אורן ורב פה, אה, רמה. רמה, והן בעצם מייצגות את המליאה. לא אמור להיות, לא אמור להיות נציגה של,

דוברת:

אני לא מסוגלת את זה, דודי.

דובר:

תדייקי ביישוב שאת אמרת. את העלית את זה כסוגיה, שצריך להיוודע לזה, כן אני מוציא מידע.

(מדברים יחד)

דובר:

בואו לא נהפוך את זה לדו שיח. תמר. אני מקבל חלק מהתהליך הזה דו שיח עם תמר. כל אחד יכול לפנות למוטי לשאול אותו מתי שהוא רוצה מה שהוא רוצה. רגע, רגע, אנחנו יש תמיד התלבטות להביא את זה בסוף, להביא את זה באמצע או להביא את זה בהתחלה. עכשיו אנחנו קצת אחרי ההתחלה כל הסיפור הזה. אני רוצה שדווקא כשמישהו מתייחס שיש לו משהו יותר כללי להגיד על החינוך, לאו דווקא על התהליך. התהליך יצא, משהו כללי להגיד על החינוך שהוא מבקש שיתייחסו אליו במסגרת תוכנית אב. במסגרת כל העבודה הזאת. כל מי שרוצה להגיד משהו שירים את היד.

דובר:

אני אתחיל, התחלתי, התחלתי. יאללה, רשימה. קודם כול, תודה רבה. אמת, לחינוך תודה רבה, אני אומר, כי עושים עבודת קודש. גם לפני מלחמה, גם לפני הפעם, גם בקדמה מלחמה, כי אני חי את זה איתם, ומשהו קורה. זה לא רק פדגוגיה, יש הרבה מעבר לחינוך בתוך מחלקת החינוך. גם עובדים כפסיכולוגים, גם כעובדים סוציאליים, גם מול ההורים, גם מול הכול. אני חושב, רק יש לי בקשה, אני שאלתי אותך, ואתה ענית, כן, יש את האוכלוסייה, ובמידה שיש אנשים שהתחילו ונמצאים בתוך הוועדה, והם שותפים, ומדברים אותי, ומעדכנים אותי באמת, בגדול. ואף פעם, אני בתוך הוועדה, הייתי מוזמן כל הזמן, לא יכולתי. אבל כשנמצאים אנשים, אז נמצאים בתוך השטח. אתה צודק גם בצד אחר. הכול ייבדק, תמיד אנחנו לומדים. זה תהליך נהדר. אני אומר לכם, תהליך נהדר. כשאנחנו מגיעים לתהליך הזה, אני תמיד אומר, אם לא בוחשים ומחפשים, אנחנו לא נמצא גם את עצמנו. אז כאן אנחנו לומדים, כאן יש תהליך מאוד יפה. זה לא נמצא בהרבה מקומות, זה נמצא בהרבה רשויות. רצינו, אני בעד כמו רק בהרבה רשויות המדינה. לא נמצא. אני רק רוצה באמת להסתכל בתוכנית האסטרטגית, שהחברה הזאת תדבר עברית. קצת כואב לי. באה מירב, גם שאלה כמה ילדים, וניסתה לפעמים להגיד לו, שלום, מה שלומך? כזה בשטח. זה קצת כואב. אני רוצה שהילדים יתחילו ללמוד, תהיה תוכנית עבודה בתוך התהליכים האסטרטגיים שלנו. אין דבר כזה שלילד יסיים י״ב ויודע עברית. קצת,

דובר:

אתה מדבר על יב?

דובר:

אני מדבר כללי. גם וגם, אבל את הדברים הבסיסיים... גם לא היה סיום לעלות יהודים מדרום ערבים. שנייה. אבל אין לומדים. אחי, במגזר היהודי יש היום תוכנית מסודרת. במגזר הבדואי יש לומדים, יש מלמדים שפה או לשון עברית, אבל מדברים ערבית בתוך הכיתה. אני שואל את הילדים שלי, הם אומרים, אבל לא מדברים איתנו עברית, מדברים ערבית. אני לא רוצה להילחם, חס וחלילה, אף גורם, אני רוצה לעשות טוב. אז אני רק... בבקשה, דיברתי אותך הפעם על זה, שנעשה תחרות בנושא של השפה. אני חושבת ש...

דטבר:

אני לא הייתי אומר את זה אם לא עכשיו נזכרתי. יש לנו פה יוזמה בתושבי משגב, יש אנשים שהם משהו כבר יודעים ללמד ערבית, את היהודים ערבית, והם עושים את זה במסגרות של אולפנים, בצבא, במשרד הביטחון, בכל מיני מקומות ובאותו מיני דרכים. לא נותנים להם להיכנס. משרד החינוך חסם, בהתנדבות אפילו, את הכניסה שלהם למערכת החינוך. תבדקו את העניין, אתה מכיר את זה. יש לנו... אנחנו...

דוברת:

את הכניסה של מי, דני? שמלמדים ערבית ערבית.

דובר:

משרד החינוך עושה לנו מניפולציות שלא נלמד ערבית מדוברת.

דובר"

אני רוצה הפוך, רוצה לדבר עברית.

דובר:

כי זה לא על פי ה...

דובר:

תיכנסו לזה, תיכנסו.

דובר:

אנחנו עושים מניפולציות כאלה כדי לעשות את זה.

דובר:

וזה די טרגי בעיניי. זה די טרגי. אנחנו יכולים לנסות לפרוק אותם בזה.

דובר:

באמת, אתם בוועדה, אני רוצה באמת לקחו את זה על סדר-היום. שיהיה תחנות משהו במשגב, משהו יפה לשפה.

דוברת:

אבל באמת, כמו שהוא מבקש שידברו עברית, אני חושבת שהם באמת ערבית. הילדים שלנו גם לא לומדים. אני לא רוצה דו-שיח. לא, זו היתה בקשה.

דובר:

הילדים שלנו לומדים ערבית לפי תוכניות לימוד של משרד החינוך. אני מבקש לבדוק את האפשרות, להכניס פה מעבר לתוכניות של משרד החינוך איזושהי אפשרות ללמוד ערבית לדוברת, בסדר? הכי רוב. מי עוד רצה משהו? כן, אורן. אלף, לא הבנתי מה זה כוכב הצפון, אני לא מכיר את הערבים האלה.

דובר:

שלושת ערכי המועצה אתה לא מכיר?

דובר:

אני לא מכיר. לא מכיר. לא יודע מאוד איך קבענו את זה. חברים, עשו רגע יפה. נו, נו, רגע. סותר לי להגיד משני משפטים ל-20 תשובות. אני לא מכיר אותם. אני זוכר שהיה לנו ערך לסובלנות ודברים כאלה. אולי אני חולם, אבל אני זוכר דברים אחרים. אחד. שניים, אז כדאי אולי כשמציגים את זה, להציג את זה מאיפה זה נולד, זה אחד. שתיים, היה פה תהליך לפני, לא במליאה הנוכחית ולא הקודמת לפניה, בסדר? היה פה תהליך דומה שעשו והיה מצוין. אז קודם כל, חשוב מאוד לעדכן את התוכנית שהייתה אז, וזה בהחלט במקום, אולי היינו צריכים לעשות את זה גם לפני כמה שנים. הייתה תוכנית לא מעודכנת, בטח כשהתחלף מנהל אגף חינוך. אבל אני יכול להגיד שאז, מכיוון שלא עשו שיתוף של ההורים, הייתה התנגדות מטורפת, ולא רצו ליישם את זה. היו פה הפגנות, ומה לא היה פה, ואז בדיעבד, אתה היית מדבר. אני מדבר כשהייתה נועה תןק, וכשהיה... זה חלק, חברים,

דובר:

זה חלק מהתוכנית, זה הולך להיות במה פתוחה, אנשים מזרזים. תקשיב, ההורים יהיו,

דובר:

חברים, רגע, רגע, רגע, לא אמרתם להם את כל מה שהיה, זה לא מסובך, אני לא רוצה להביא אותם לטיולים ולמסעות. צריך בתוך התוכנית לשתול מספר מפגשים של שולחנות עגולים.

דוברת:

יש, יש. שאלה מצוינת.

דובר:

צריך לשתול מפגשים של שיתוף הורים, ואם זה לא ייכנס, אנחנו בבעיה.

דובר:

יש, נכון. יש, נכון. יש, נכון. יש, נכון. יש, נכון.

דובר:

עוד השאלה שלך לגבי אישה המועצה. אה, זה מה שאני מדבר על אדם ארץ. הנה, גם בשלושה דברים האלה. זה ההדף הראשון. לא חשוב, לא חשוב. זהו, זה ברור שם. זהו, תהליך. מי שעוד רוצה להגיד משהו גאוני על התהליך?

דוברת:

ההתעקשות שלי על הנהלות חינוך היא לא סתם. בכל דברים, מגה אירועים שטיפלנו בהם, אנחנו נתקלנו בזה שהפיקוח של משרד החינוך לא מבין חינוך ביישובים קהילתיים ולא סופר את המעמד של הנהלות החינוך שלי. הוא לא מכיר בהם, הוא לא מוכן לדבר איתם. זה ממש דרש מאיתנו, זה יצר המון המון קשיים. אז כשאני אמרתי, חשוב לי שיהיה ייצוג להנהלות חינוך, זה לא היה מקרה. אני רוצה לראות איך הקשר הזה מעבר לזה, כאילו, איך רואים בהם, נותנים להם דרך התהליך, קיבלנו. גורמים למשרד החינוך להבין שאלה השותפים.

דובר:

את מדברת,

דוברת:

לא, לא, לכל האורך. לכל האורך. נוער חינוך אצלנו מטפלות בפורמלי ובלא-פורמלי. בסדר, גיבלנו. ולא סופרים אותם. נתקבל. תודה.

דובר:

עוד מישהו רוצה להגיד משהו כללי לכל התהליך הזה עכשיו? אתם לא חייבים להגיד עכשיו אתם רוצים.

דוברת:

כל הכבוד, יישר כוח, נדרש בלהגיד עוד יותר טוב. באמת.

דובר:

יש פה שתי חברות שהן פעילות.

דוברת:

אני רק רוצה להגיד שבאמת, א', אני ממש מרגישה זכות להיות שותפה. אני באתי למליאה בגלל החינוך. זה היה הנושא המרכזי שבגללו רציתי להיות במליאה. אני חושבת שזו הזדמנות מיידרת להסתכל קדימה, לשים את הראש בעננים ואת הרגליים על הקרקע ולראות איך אנחנו עושים את זה. אני חושבת שהתהליך נראה בנוי נכון, ואני באמת מקווה שזה עבודה. העניין הוא שזה עבודה. ואולי הדבר הכי חשוב בעיניי זה הדבר השלישי שמעתי עליו. הנושא הזה של לקיחת אחריות ושותפות של כל הגורמים, ולראות איך אנחנו מביאים אנשים, לא רק לרצות שיהיה טוב ולעשות ביקורת על מה שרע, אלא להיות שותפים לזה שיהיה יותר טוב. אז זו סיבה קשה, אבל דעתי אפשרית.

דוברת"

זאת הייתה גם ההתרחשות שלי קודם בהערה הקודמת. הנהלות החינוך שלנו חייבות להיות גורם במשרד החינוך.

דובר:

אני אגיד משפט אחרון בהקשר הזה. אני חושב שבכלל המסע החינוכי צריך להיות כזה שהופך אנשים מהיותם לקוחות להיותם שותפים. אני חושב שבמקומות שהם לקוחות אנחנו בבעיה, ובמקומות שהם שותפים קורים דברים טובים. בין הדעת סיפור במשפט.

דובר:

עמיר אחרון.

דובר:

רציתי להציע שאתם בוחנים את התוכנית ואיך מיישמים אותה, תחשבו על ה... זה לא קשור, תחשבו על הגיל השלישי.

דוברת:

גם זה נכנס.

דובר:

שנייה, יש לנו משאב של אנשים ברמה מאוד גבוהה, וזה גם יכול, כאילו, ואנחנו מכירים את אילוצי התקציב, אז לעשות שימוש במתנדבים של הגיל השלישי, זה גם עושה, ברור שזה עושה להם לגיל השלישי גם טוב. בקיצור, זה הכול.

דובר:

תודה רבה. אנחנו מאחלים הצלחה, אנחנו מבקשים להיות מדווחים כשיש סוגיות או כשיש לא יודע מה. גם אני וגם כל מי שרוצה פה להיות יותר מעורב, קודם כל שיפנה, תוכלו לפנות למישהו בוועדת חינוך או למוטי, איך שאתם רוצים.

דוברת:

תודה רבה.

דוברת:

אתה יכול להגיד זמן של סיום של הדבר הזה אתה יכול להגיד.

דובר:

באזור פברואר? אנחנו מאוד מקווים שיש לה כוח.

דוברת:

ביי, תודה.

דובר:

דיווחים. אני בדיווחים. טוב, נתחיל דווקא בבדואים הפעם. אנחנו, אתם יודעים שהתקיעות של השיווק של המגרשים ביישובים הבדואים נובע בעצם מהפקיעה של התקנה שנתנה ליישובים, יישובי מיעוטים, מה שנקרא. אגב, אתה אמרת מפגרים, אני נגד המונח מיעוטים גם, אבל לא חשוב. היהודים פה מיעוט בכלל. אבל לא חשוב. בכפרים מיעוטים היה אפשר לשווק 100% רק לבני מקום.

דובר:

זה קורה גם אצלכם בעראבה?

דובר:

כן. לא, לא. לא.

דובר:

היה בהתחלה, התקנה הייתה ליישובים עד 5,000 איש. אחר כך נתנו הוראת שעה, שזה יישובים עד 30,000 איש. ואחר כך היו, שזה עד 50,000 איש, שזה היה כבר סכנין גם כן, ואפילו שפרעם. אז תעזוב את זה שבשפרעם יש גם שיווק לפי שכונות של שכונה דרוזית וזה, ויש שם גם סיפור. זה נורא מעניין מבחינה חוקתית, כל האירוע. רק הדרוזים והצ'רקסים. כן. לא, לא. אתה עכשיו כבר קופץ לשנה. העסק הזה פג תוקפו, ואמרו, טוב, תמשיכו לעשות עכשיו מכרזים, אבל רק 50% בני מקום.

דובר:

60. 60. 40 בני מקום, 60 בחוץ. אצלנו.

דובר:

אף אחד לא מוכן. בין הכפרים וחצי למקום. אף אחד לא מוכן, כולל שפרעם. כולל תמר. כן, לא משנה. אף אחד לא מוכן, אין שיווקים. מתווכחים עכשיו. עכשיו, מה שקרה, שני דברים. אנחנו מנסים, שתי הפתרונות יפתרו לנו את הבעיה. ההחלטה המקורית היא עד 5,000. לפחות שביישובים עד 5,000 יהיה 100% בני מקום. זה עוזר גם לקוק בבולהאג'ה ולעוד כמה מקומות שהם לא קשורים אלינו. אבל זה פותר לנו את הבעיה, ואנחנו ניסינו בדרך הזאת. ניסינו, ואנחנו עדיין מנסים, בדרך הזאת, שיבוא פתרון לפחות לנו. ויש דבר אחר שהוא במיוחד רגשי, וטעון רגשית, שזה מה שהוא התכוון אליו. הדרוזים הצליחו להכניס החלטה שבדרוזים זה 100% בלי מקום. דרוזים צ'רקסים. בלי הגבלה, כן. בלי הגבלה. בלי הגבלה. אגב, אין יישוב דרוזי של 100,000, אבל יש יישוב דרוזי של 35. בדאלית הכרמל. יש שם גם נוצרים, אבל לא משנה. אני לא... כן. אבל יש החלטה מיוחדת לדרוזים. אז אנחנו ביקשו גם... זה כבר מתחיל לעצבן, הדבר הזה, שזה מאלה שמעכבים שנה, זה מעצבן וזה פוגע בחלק מהאנשים, וחלק מהאנשים ממש מרגישים דפוקים, וגם חלק מהאנשים זה אנשים שמשרתים בפועל, וזה ממש לא בסדר. וכשעבר ההחלטה של הדרוזים, הדרוזים לא מיושם, אגב, עדיין. לא מיושם. אבל כשעבר ההחלטה של הדרוזים אמרנו, רגע, מה זה? מה אותנו שכחו? אז אנחנו פנינו, אני גם יחד עם אחמד, אנחנו פנינו בעצם לשר האוצר ולשר השיכון, שזה מינהל מקרקעי ישראל. בסופו של דבר, הדרוזים, זו הייתה החלטה שהריץ אותה, נקרא לזה, שר האוצר, בסדר? זה ראש הממשלה, שר האוצר. זה לא היה משהו של מנהל, זה היה משהו של הממשלה. אז אנחנו פנינו דרך שר האוצר לעניין הזה, גם למשרד ראש הממשלה וגם בכל הדרכים הרגילות, ואנחנו אתמול נפגשנו. בסופו של דבר, המפלגה של שר, שר האוצר הטיל את העניין הזה, משום מה או לא משום מה, על המשרד להתיישבות ומשימות לאומיות. במשרד להתיישבות ומשימות לאומיות יש שרה נחמדה, מאוד. שהיא נפגשה איתנו אתמול, עם נציגי כל היישובים הבדואים, ואני ואחמד, ואנחנו הצגנו את העניין הזה, ואנחנו מצפים ממנה. היא אמרה שהיא תביא פתרון, זאת אומרת, לצרף תדבר דין להחלטה של הדרוזים. בקיצור, את הבדואים בצפון.

דוברת:

אחר כך קצת היהודים בצפון.

דובר:

זה משהו אחר. היהודים בצפון, אם כבר שאתה אומר, הרי באופן, זה באמת אבסורד. כל הערבים זה כביכול מכרז, הרי אין מכרז, אין מכרז. מחדרה, צפונה, לא היה עשרים שנה מכרז שאמרו בכפר הזה יש ככה וככה מגרשים, מי שמשלם יותר מקבל. בסדר? לא היה. עשרים שנה לא היה דבר. בסדר? גם באום אל פחם לא היה. לא היה. קוראים לזה מכרז. אפרופו מכרזים, וזה, יש פה כמה עורכי דין, כן? קוראים לזה כביכול מכרז. בכל ההקצאות של היהודים בוועדות קבלה, קוראים לזה פטור ממכרז. למרות שהבקרה על התהליך, דווקא בפטור ממכרז, אם נכנסים פה לשאלת הוועדת קבלה ואפשרות ערר, והפיקוח על הערר, וכל הסיפור הזה הוא יותר הרבה יותר רציני מאשר כל המכרזים האלה. המכרזים האלה, לכאורה בחברה הערבית, זה לא באמת מכרזים, זה הרשמה והגרלה. יש עדיפות למשרתי צבא, יש עדיפות לפה, עדיפות לבני מ... בסוף הכל בני מקום זה הסר, אבל המכרזים... יש שם גם עניינים אחרים, של הפיתוח ושל האדמות הפרטיות שסמוכות וכל מיני דברים, וזה, אני לא נכנס לזה, אבל לא חשוב. מבחינה חוקתית, כביכול, ה-85% מהאוכלוסייה פה בחברה הערבית רוכשים במכרז, ו-15% בחברה היהודית פטורים ממכרז. זה רק כביכול, זה לא באמת. עכשיו היהודים. יצאה החלטה, כמו שאתם יודעים, ודיברתי על זה פעם קודמת, שבאמת בחירוף נפש, הצליחו להתגבר על החלטה ה-8-3, על כל מה שהציגו לכם מגילון, שעשו כביכול מכרז. אני עוד פעם, משתמשים לא נכון במילה מכרז, בפרסום וההגרלה במינהל כתנאי מקדים להפניה לוועדת קבלה. בעצם זה מה שהחליטו, ועכשיו החליפו את זה בפרסום מקדים במועצה ולא במינהל. הגרלה להפניה לוועדת קבלה מפוקחת, לא, זה במינהל דווקא, במינהל, סליחה, אני כבר לא זה.

דובר:

מי מפקח את ההגרלה במינהל?

דוברת:

יושבים ביישובים?

דובר:

לא חשוב. רגע, תן לי רק להשלים את זה. עוד פעם אני אומר. הסביר לך משהו... המועצה מפרסמת. בדף המועצה, כל יישוב, עשרה אחוז מגודל דף המועצה. אם יהיו לנו עשרה יישובים זה ייחסם מאה אחוז מדף הראשון של המועצה. לא חשוב, זה פרט קטן. אחרי זה, נרשמים. הנרשמים מופנים כולם למינהל מקרקעי ישראל לעשות מכרז סדר ההגשה לוועדת קבלה. עם הקדימויות, יש חמישים אחוז משרתי מילואים. מתוך החמישים, משרתי מילואים, קדימות למערך לוחם. בסדר? חמישים אחוז בני מקום, כאשר גם בבני מקום יש קדימות למשרתי מילואים, וגם בבני מקום יש משרתי מילואים בתוך המשרתי מילואים קדימות למערך לוחם. בסדר? בגדול. עכשיו, בסוף, בסוף, בסוף מה-300-600 נרשמו בגילון. בסדר? המנהל לוקח את ה-600, בודק, זה משרת מילואים, זה אומר, פה יש לכם חמישים מגרשים, חמישים מגרשים, מספר 1 עד 100 זה אלה, קחו, תבדקו אותם בוועדת קבלה.

דובר:

אבל גם את זה הולך להיות בעיה? לא, חסר, מיליון בעיות. אותו סמסונג זה, אותו קריטריון, 1, 2, 3, 4, מי שם ראשון, מי שם שני. יש בעיה רצינית במינהל על זה. בואו, אתם תתקלו בזה גם, על אותו קריטריון.

דובר:

יש מיליון בעיות. אני חוזר ואומר, אגב, איתן מימוני בישיבה הקודמת נתן לזה מצגת שלמה, ואני לא אחזור על כל המצגת, אבל בעיקרון החליטו לעשות במקום שהמינהל יגריל מגרשים, הוא יגריל סדר הגשה לוועדת קבלה. מי שנפסל בוועדת קבלה, הולכים לבא. זה זה יכול לערער, יכול זה, הולכים לבא. בסופו של דבר, ההגרלה על המגרשים עצמם, זה לא היישוב, זה במינהל, במועצה, סליחה, מפוקח או עובדים, לא יודע מה רואה חשבון, יש איזה פיקוח על הסיפור הזה של ההגרלה של המגרשים עצמם. זה לא חל על הרחבת פנים קיבוצית, זה לא חל, לא. זה הכל מדובר פה ביישובים קהילתיים. אבל ראיתי שהאמרים הוציאה בתור קיבוץ. לא, בסדר, אבל זה לא יעזור במגרשים, גם לא יעזור ליחד, לא יעזור, יחד עם לא קיבוץ, במובן הזה, לא יעזור. ניסינו. אגב, הנקודה היא עכשיו ה-400-700. בסדר? פה יש התפתחות לרעה. היה דיון בסוף אוקטובר על העתירה נגד החוק בעצם, החוק שהגדיל יישוב קהילתי, פטור ממכרז הקצאה באמצעות ועדת קבלה, מ-400 ל-700. ולא היה פסק דין ולא היה צו ביניים, אבל המינהל עוצר את גילון, יובלים, טלאל ומורשת, זה ארבעת היישובים שזה רלוונטי, ב-400. בסדר? את ה-401 הם לא מקצים.

דוברת:

הם גם לא זה, הם גם לא משחררים עד ה-400.

דובר:

לא, עד 400, כן. עד 400 זה טכני.

דוברת:

שווו אחד שלנו, שזה מה שאנחנו כלבנו, שביחד נהיה פחות מ-400, לא פותחים להם תיקים. אני מבין, אני מדבר על בעיה אחרת. כל העסק, הם לא יודעים איך עכשיו לאכול אותו, שלאיך בפנים, ומי משחררים, בסדר? עזבו. כל העסק עוד לא השתחרר לחלוטין, הרי הוא תקוע כבר שנתיים. אבל ה-400, הם אומרים שאת ה-401, ויש אותם, גם בטלאל יש אותם במסגרת ההרחבה הבאה, וגם ביישובים שאמרתי, הם לא יעצרו,

דוברת:

זה הספרים שאנחנו נמצאים בהם?

דובר:

בגלל שבדיון לא החליטו לדחות את העתירה, קבעו הרכב של תשעה שופטים, הגדילו, הגדילו את ההרכב לתשעה שופטים שידונו בעתירה, ויש סיכוי גבוה שהם יפסלו את החוק או ישנו את החוק, באיזשהו אופן. בסדר? בפסק דין שהולך להיות, ולכן המינהל כרגע לא משחרר את ה-401 בכלל. המגרשים עד 400, אומרת מיכל בצדק, הם גם עוד לא חתמו על חוזים, אבל הם לא חתמו על חוזים בגלל שזו בעיה טכנית שהם לא יודעים איך לאכול את המעבר הזה מ-8.3 ישן לחדש, שזה ייפתר. אבל 400 לא ייפתר כל כך מהר. אז ב-400, 700 יש לנו בעיה, זו בעיה קשה ביישובים הגדולים. זה אלו שאמרתי אותם, אבל לכולם זה בסוף. כולם יגיעו לשם. כולם יגיעו. מבחינת עדכונים נוספים.

דובר:

גם כביש, תעדכן על הכביש.

דובר:

יש פרשייה שנמשכת, אגב, הרבה שנים, אבל בחודשים האחרונים הייתה דרישה של המשטרה, לכאורה, פנו אלינו מכרמיאל, הייתה דרישה של המשטרה לסגור את הכביש שמחבר בין חוסניה לכרמיאל, בגלל שהיא לא בטיחותית. כן? אנחנו עשינו ישיבה עם ראש עיריית כרמיאל ועם יישובי חוסניה ואני, ואנחנו פנינו, החלטנו לפנות פנייה משותפת ופנינו פנייה משותפת למנהלת התשתיות, הטיפול בתשתיות ספציפיות לחברה הערבית ולחברה הבדואית וכל התקציבים האלו שמסתובבים שזה, שייתנו לנו מספיק בשביל לסדר את הכביש בטיחותית לפחות. גם עשינו אפילו תוכנית, זה בשטח שיפוט כרמיאל, אני מדגיש.

דוברת:

אבל אם צריך לסדר את הכביש,

דובר:

זה שטח שיפוט כרמיאל, אגב, כרמיאל אומרת, כרמיאל אומרת, בחוצפתם, אני אומר לכם כחברי מליאה, אפילו לא הבאתי את זה לפה, תביאו לנו, הם רוצים שננסה נתקן שם ב-130 מיליון שקל, תביאו 130 מיליון שקל, אנחנו נתקן, אין בעיה, זה כפי בתוך כרמיאל. מה?

דובר:

בלי לפתוח.

דובר:

לא, זה בתוך כרמיאל, אבל. זה לא בתוך משגב. אין להם מקורות, וזה משרת גם תושבי סכנין, ועראבה כמובן, אבל לא משנה. שעשו תקבל,

דובר:

שעשו שביל כורכר ונתיבי ישראל של שמורת,

דובר:

זה בסוף מה שיקרה, אבל הם משום מה רוצים לחסום אותו בצורה יותר ויותר, הם כבר חסמו אותו כמה פעמים, ועשינו פתרונות כאלה ואחרים, ואני מניח שזה מה שיהיה, אבל כדאי לדווח, כי זה אירוע קשה מבחינתנו, מבחינת כל האזור, ומבחינת במיוחד, מבחינת כמובן חוסניה, ואנחנו מסיעים את הילדים של חוסניה לבית ספר בכמאנה.

דובר:

הם נתנו לנו שבעה ימים, אז בואו נשים את הכול על השלחן. עד יום שני שלישי הם סוגרים את הכביש. ילדים עוברים לבית הספר, עובדים, בתי ספר,

דובר:

איזה כביש אנחנו יכולים לסגור? מה אנחנו יכולים להפריע להם? בעיר חיפה זה היה אותו דבר. נתניה, אתה יודע, כביש בצוקי ים, היה שם עניינים. אחד סגר לשני, בסוף העניין הכול סגר.

דובר:

עיריית כרמיאל לכאורה הם לא סוגרים את הכביש. לכאורה הם נדרשים בגלל בעיה בטיחותית ודרישה של המשטרה. הם לא אומרים, אנחנו, לא בא לנו את זה. הם אמרו לנו, לא בא לנו כביש, בסוף ויתרו להם. אבל עכשיו הם אומרים, כביכול זה בטיחותי. זה לא כביכול, זה באמת לא בטיחותי. זה לא כביש טוב. כן, בוא, שלא נתפס. זה כביש לא כביש טוב. אנחנו עשינו תוכנית לשדרג אותו באיזה מיליון, מיליון וחצי שקל. נכון. עם מעקות, שזה סביר. זה סביר, כן. אבל אנחנו לא יכולים לעשות את זה. אם זה היה שלנו היינו עושים את זה. אם זה היה כביש שלנו, אני אומר לכם, יהיה כביש,

דוברת:

אני לא חושבת, אבל אפשר לעשות קואליציה עם המשטרה, שהמשטרה תגיד, זה תקין, ואז עיריית כרמיאל מותר על זה.

דובר:

לא, המשטרה מבקשה. מה? המשטרה מקשה. וזה גם מה שאנחנו מציעים, זה לא באמת פתרון. יש, אגב, במסגרת ה... זה לא סתם בשטח שיפוט כרמיאל. כרמיאל הרי זו לא מועצה אזורית אין להם שטחים פתוחים. מסגרת ה... אגב, יש להם עכשיו הסכם גג, והם הולכים לתכנן, והם הולכים גם לבנות שם בתים. זאת אומרת, הבינוי של כרמיאל יגיע 20 מטר מהבתים של חוסניה.

דובר:

בתוכנית של כרמיאל ובתוכנית של חוסניה יש חיבור, ויש שם כביש, רק שזה לא בתוואי של הכביש הזה. תוכנית של כרמיאל מאושרת, וזו הסיבה שהתוכנית אוטוטו מאושרת. והטעות שהייתה בתכנון של התוכנית ההגנתית של חוסניה, שלא התעקשנו בזמנו, הוא ביטל את התוכנית, את הכביש החובקת בבעת סוף, וזו הייתה טעות, מבלי שיהיה אלטרנטיבה, ביטלו עד הכניסה לכיוון עראבה סח'נין, העדיפו את הכניסה לכיוון עראבה סח'נין. אנחנו מעדיפים את הכניסה לכרמיאל, וזה בזמנו, בשנות ה-2000, התעקשנו שיהיה, למרות שזה לא בר-ביצוע, אבל שיהיה, כי ברגע שאין לכם כניסה לכיוון כרמיאל, אתה אבוד.

דובר:

כן, אבל אתה יוצא מהנחה שאם היה, תראה, כל זה כרגע לא משנה. בסדר? זה כרגע לא משנה. אני לא בטוח שאתה צודק. אני לא בטוח שאם היה כביש שם, זה היה, אני לא בטוח.

דובר:

דני, קולחי משגב צריך כרמיאל. אתה רוצה כביש 85, והכניסה,

דובר:

אין לנו ויכוח, אני בסך הכול מדווח שדווחו אותי.

דובר:

הם לא היו מצליחים לעשות את זה.

דובר:

לא, הם גם זה עשו את זה.

(לא ברור)

דובר:

אף אחד לא מוותר על זה.

דובר:

דני העלה את הנושא, גם אבו מוהנד?

דובר:

זה כן, זה לא, אי-אפשר.

דובר:

אבו מוהנד. כל העולם כבר, דני העלה את הנושא, ואני גם ביקשתי שנעלה את הנושא הזה. למה? כי מיום ראשון, אם יסגרו את הכביש, יהיה רעש מאוד גדול עליי, ועל דני, ועל המועצה, ועל כל העולם. מה עשיתם? זה לא בשטח שלנו. מה עשיתם? גם, אני יודע, אתה צודק, אתה צודק, אני אומר בגדול. באמת, דני מדבר עם קונינצקי כל יום על הנושא הזה. מנסים, קונינצקי אומר על זה חבות אישית. אני, חלאס, אני לא יכול לקחת יותר מדי חבות אישית. גם הוא צודק, אני לא נגדו, חס וחלילה. אני לא רוצה שאף אחד ייפגע בנושא הזה. אבל מצד אחר אנחנו חייבים למצוא פתרון בנושא הזה. אי אפשר להשאיר יישוב ללא כניסה. מזרחית גם לא כל כך, מזרחית זה גם אדמות בינתיים של סח'נין, מערבית זה אדמות של כרמיאל, אז נקים להם מטוס או שדה תעופה.

דוברת:

רחפנים.

דובר:

לא, זה יישוב שלנו. אם לא נסתכל כולנו עכשיו כמליאה על הנושא הזה, אנחנו יישוב שלנו, של המועצה. זה לא יישוב שצריכים להתחיל אותו. ביחד אנחנו צריכים לדאוג איך עכשיו,

דובר:

אי-אפשר לפנות בכלל לא כבר. דרך היישובים היהודיים ולהגיד את זה מטעמי ביטחון. ביטחון, צריכים לדעת כזאת, נכון? כשיש אירועי חירום, זה משמע אצלי ולא בסלאמה...

דוברת:

מטעמי ביטחון.

דובר:

אבל זה צדק, אם יסגרו את הכביש הזה של מעלה צביה בגללה מלחמה כשהיו עוברים לשם, אז יש בעיה מבחינה ביטחונית.

דובר:

תקשיב, אם ביום ראשון סוגרים, תשמע רגע, זה כביש כזה, אם סוגרים את הכביש הזה, פשוט צריך לבוא מהצד של כרמיאל ולנסות לחזור, וזה לא מצליח, אי אפשר לעצור את האוטו. אתה יודע מה יקרה אם העוקף הזה יהיה סגור? אתה יודע, ייקח להם יום.

דובר:

איזה עוקף?

דובר:

הרי מה, זה העוקף, זה העוקף, זה העוקף, לחסום את הכביש, זה העוקף של כרמיאל. צריך לפרסם שזה סגור, אני אבוא לנסוע, לבקר אתכם מהכביש הזה ויעצור, כי הם לא יודעים.

דובר:

אנחנו לא נפרסם, אנחנו בסוף מבנה אדם, צריכים לשמור על שומרי חוק. לא, זה לפי החוק. אם המועצה, ביחד איתכם, לא ניקח בדגל, נרים דגל, אין לנו בעיה. לא, מה ההסכם? אפשר להפקיר, לא, תסתדרו.

דובר:

חברים, אנחנו עברנו מדיווחי ראש מועצה לרכילות עכשיו, לספקולציות, אז תעזבו את זה. אנחנו בשבע וחצי בזמן, לפי הזמן שאמרנו לכם, כמו שאמרתי, אנחנו עומדים בזמן. יש מי שרוצה לשאול איזו שאלה, לפני שאנחנו נפזר את הישיבה של היום?

דובר:

מה קורה עם מנהל פיתוח יישובים? מה הסיפור? מה הסיכום?

דוברת:

תגלה לנו למה זה...

דובר:

מנהל פיתוח יישובים החליט מטעמיו האישיים שאינם קשורים במועצה אזורית מסגד, שזה לא מתאים לו. הוא הודיע לנו ואנחנו מתארגנים למחליף. אנחנו נמצא מחליף. הוא בחור עורך דין, הוא בחור שאני לא רוצה להגיד עליו שום דבר, שזה לא מתאים. לא, לא לנו. זה גם, אפשר להגיד על זה עוד, אבל זה לא כל כך משנה. זה לא משמע. אנחנו נפתור את הבעיה, הוא גם לא רוצה לעשות לנו נזק, ולא כל יישום מצליח, אנחנו יודעים את זה, והיישום הזה לא הצליח. אז אנחנו נודיע לכם, אנחנו נצא מכרז ביום ראשון.

דוברת:

אני מבינה שזפי עושה הסתכלות על כל המערך, על פנים ועל זה, נכון? אני לא יכולה לראות איזה תהליך עומק שעושים. אני חושב שכדאי להגיד את זה, כי זהו.

דובר:

תודה רבה.

[סוף הקלטה]