פרוטוקול מס’ 6/21 מישיבה מן המניין, של מועצת העיר, שהתקיימה בתאריך 05.05.2021

ישיבת מועצה מן המניין 2021/5 פרוטוקול 21/6

מיום ד20215.005, כג באייר תשפ"א

נוכחים :

• מר רונן מרלי – ראש העירייה

• מר דימה אפשטיין – סגן ומ"מ ראש העיר

• מר אייל וייזר -סגן ראש העיר

• גב' שרית מולכו – סגנית ראש העיריה בתואר

• מר אור כהן – חבר מועצה

• מר מקס אפריאט – חבר מועצה

• עו"ד קלאודיה מרקוב – חברת מועצה

• מר חיים רואש – חבר מועצה

• עו"ד אורן סודאי – חבר מועצה

נעדרו מהישיבה :

• גב' ענת לורנץ – חברת מועצה

• מר בוריס שטארקר – חבר מועצה

• מר עופר אלקיים – חבר מועצה

• מר זכריה חי – חבר מועצה

• מר יצחק פרץ – חבר מועצה

• גב' אורנה שטרקמן – חברת מועצה

• גב' שרית נס פררו – חברת מועצה

• עו"ד לירז איתמר – חברת מועצה

משתתפים :

• מר אלי אלבז – מנכ"ל העירייה

• עו"ד אורן ארבל - היועץ המשפטי

• מר מיכה זנו – גזבר העירייה

• גב' קרן דרכמן אבירם – מבקרת העירייה

• מר דוד אילוז – מ"מ מזכיר המועצה

• מר יעקב כהן– מנהל אגף תפעול

• מר גיורא שחם – יו"ר מועצת רשות המים

• מר עומר ורדי – ממונה על התאגידים ברשות המים

נושאים לסדר יום :

1 . אישור תיקון לחוק העזר לנהריה (העמדת רכב וחנייתו) התשל"ט 1979 (תיקון

התשפ"א – 2021 .

2 . אישור חוזה להחכרת שטח לחברת החשמל לצורך הצבת חדר טרנספורמציה (בשטח

של 25 מ"ר בשכונת יצחק שמיר.

3 . הצגת נושא תאגידי מים בישראל– רקע, יתרונות, חסרונות ומשמעויות לתושב

ולרשות – ע"י מר גיורא שחם – יו"ר מועצת רשות המים.

4 . דיון- דו"ח כספי רבעון 4 לשנת 2020 (נספח א' לפרוטוקול ועדת כספים

מ-12.4.2021).

5 . דיון- דו"ח כספי מבוקר לשנת 2019 (נספח ב' לפרוטוקול ועדת כספים

מ-12.4.2021.)

פ ר ו ט ו ק ו ל

ר. מרלי, רה”ע: ערב טוב לכולם. ישיבת מועצה, אני מתחיל. קודם כל ברוך הבא לגיורא

שחם. אחרי זה אנחנו ניתן לך להציג את עצמך כמו שצריך ולדבר.

אני אתחיל בכמה דברים שעברנו בחודש, חודש וחצי האחרונים אולי.

נתחיל מהאסון במירון, אני חושב שהאסון האזרחי הגדול שידעה מדינת

ישראל, 45 הרוגים לצערנו. אנחנו לא כל כך יודעים במדינה להכיל את

האירועים המורכבים האלו. בסוף 45 אנשים, בגימטריה אדם זה 45, אני

שמעתי כבר כל כך הרבה תיאוריות על העניין הזה וממש כמעט מכל

חסידות ומכל זרם נלקחו אנשים, צריך לחבק את המשפחות, צריך

לדאוג שדברים כאלה לא יקרו יותר.

אני בטוח כמו שאני מכיר את מדינת ישראל שעכשיו ילמדו כל הלקחים

יעשו את כל ההכנות הנדרשות, יעשו את כל התהליכים המתבקשים

ואירוע כזה לא יקרה. אגב צריך לשים לב שעכשיו מירון כנראה, בעזרת

השם, במירון זה כבר לא יקרה, צריך להסתכל על מקומות אחרים

שיכולה להיות שם מורכבות או בעיה ולהתכונן מראש. אז יהי זכרם

ברוך ואני מניח שעוד נדבר על האירוע הזה לא מעט, גם בבתי הספר

כמובן ובמסגרות.

אני אעבור לחינוך. קודם כל ברכות לבית ספר גולדה. חבר'ה, זה ממש

מפריע לנו. דודו, אני מבקש שקט. אני מבקש שקט אחרת ניאלץ להוציא

אתכם החוצה. הלאה. לגבי חינוך בית ספר, אני מבקש שקט פעם שנייה.

אם אני איאלץ לבקש עוד פעם שקט אני אצטרך להוציא אתכם החוצה.

אני מבקש שקט.

לגבי חינוך, בית ספר גולדה זכה במקום ראשון בפרס חינוך מחוזי, עמד

במדדי איכות מרשימים. היינו בטקס מאוד מכובד בבית הספר. צריך

להגיד מילה טובה גם לאיריס, מנהלת בית הספר. לאילן, לכל צוותי

החינוך בבית הספר, המורים, המורות, מאב הבית ועד אחרון הסייעות

בבתי הספר, עבודה מדהימה, יישר כוח. זה מצטרף לפרס חינוך שהעיר

זכתה.

בית ספר מדעים ואומנויות זכה בפרס מקום ראשון בתחרות עמל ברחבי

ישראל, גם מקום ראשון ברשת עמל. יישר כוח למנהלת בית הספר,

לצוותים שלה. לדורית, לצוותים. גאוה אמיתית ואני שמח על ההישגים

בחינוך.

בתיכון שחקים התקיים השבוע יום שיא לתלמידי כיתות ח'. אני מזכיר

לכם שחקים עושה את כל הפעילות מול חיל האוויר עם השוחרים, הם

הביאו סימולטור, נציגי חיל אויר הגיעו, ממש סימולטור טיסה, הילדים

התנסו, הייתה חוויה מדהימה ובית הספר עתיד לצאת, אני לא אבשר על

זה עכשיו אבל אחרי שאילן ואבי מנשה יסיימו תהליך של פריצת דרך,

ממש אקדמיה עוד בתקופת הלימודים, אז אנחנו נספר על זה ויש עבודה

שמתקיימת בחינוך יחד עם אבי מנשה

בנוסף 150 אנשי חינוך חדשים מצטרפים בשנת הלימודים הקרובה לעיר

מורים, מורות, כל המערך חינוך מתחזק ב-150 אנשים חדשים, אנשים

טובים. אנחנו שוחחנו איתם, הם רוצים לבוא לכאן, גאים לבוא לכאן

ואני בטוח שזה יחזק את המערך.

עשינו אתמול תרגיל ארצי בבתי הספר לפינוי מוסדות חינוך בתרחיש

רעידת אדמה. אנחנו כל הזמן מתכוננים במקביל לאגף חירום ובטחון

עוסק בזה, והיום הובלנו תרגיל מחוזי, הפעלנו בני נוער מבתי ספר, בעצם

הפעלת בני נוער בחירום. בגדול בני נוער יצטרפו בחירום למשימות

מרמה של הדרכה של תושבים, חלוקת מזון, חלוקת מים, שמרטפיות

לילדים. בקיצור אנחנו מכניסים אותם לתרגולות ותרגולים כדי שיהיו

מוכנים ויוכלו לסייע לרשות במצב חירום.

חנכנו שני מרחבי למידה חדשים, יפים, מרשימים גם באילנות וגם בבית

ספר אוסישקין. שתי מנהלות בתי הספר עבדו קשה בחצי שנה האחרונה

על המרחבים האלו, זה משדרג גם את אוסישקין וגם את אילנות ואנחנו

נחנוך עוד שלושה מרחבים בקרוב וממשיכים לעבוד בעניין של מרחבי

M21 מה שנקרא

קיימנו מרתון מתמטיקה לתלמידי כיתות י"א-י"ב לקראת הבגרות, גם

המתנ"ס נכנס למרתון כזה בקרוב. ואנחנו עושים רפורמה, אני מודיע פה

לתושבים, בעצם רפורמה באבטחת גני הילדים. עד היום מאבטחים

מספר גני ילדים באשכולות, הצלחנו להשיג תקציב גם ממשטרת ישראל

ומהמדינה בכלל, שלושה רכבים יהיו עם מאבטחים ופשוט ינועו בין

הגנים כל זמן הלימודים בגן. זה משדרג את מערך האבטחה בצורה

אבסולוטית. קובי עשה עבודה נהדרת בעניין הזה יחד עם דודו, עם מאיר

קב"ט מוסדות חינוך. זה יצא בקרוב, אני לא יודע להגיד לכם מתי זה

יתחיל, אבל התוכנית סגורה כבר וזה חיזוק משמעותי לביטחון.

לגבי תשתיות קצת, אז פרויקטים געתון, געתון החלק הדרומי שאת רובע

י' כבר השלמנו. יש לנו עוד השלמות קטנות, קיר ליד בנק הפועלים שמה

בקרוב יסדרו אותו יחד עם ספסל ישיבה יפה. נעבור לחלק הצפוני, ממש

אני מקווה בשבוע הבא כבר, בחלק הצפוני בשונה מהחלק הדרומי אנחנו

מחליפים את כל תשתית המים, גם לאורך כל רחוב הגעתון וגם כניסות

של צנרת מים חדשה לכיוון העסקים והבניינים בחלקו הצפוני של

הרחוב. הפרויקט הזה יחל אני מקווה מאוד בשבוע הבא ויסתיים אני

מקווה מאוד בחגי תשרי, אזור אוקטובר. גם שם החלפה של כל תשתית

המים, ריהוט רחוב חדש, החלפת הריצוף, שתילה של מספר עצים

חדשים. בקיצור פרויקט יפה ואת ההדמיות אתם מכירים והוא יצא

לדרך.

לגבי הסקייט פארק אז אני שמח, מי שיצא לו לראות את הסרטון של

אור, ממש כל יום אור מבקר שם, אני מגיע מדי פעם, ראיתי את חלקכם

שם. סקייט פארק החברה האמריקאית הגיעה לשטח, עובדים בשטח

בשיא המרץ מהבוקר עד הערב, יום יום, שעה שעה. חברה מאוד מאוד

מקצועית. אני לא אתאר לכם עכשיו, אבל אני מניח שאתם תראו את זה

כל יום שעובר מתקדם יותר, אבל זו עבודה מקצועית של אנשים

שמבינים בתחום, זה טפסנות מדויקת.

אני לא כל כך מבין, אבל החלקת הבטון על מנת שהסקייט פארק יהיה

מקצועי זה עניין מאוד מאוד מקצועי ומורכב והם עושים את זה נראה לי

מצוין. אז אני מניח שגם נספיק את הפרויקט הזה עוד לפני סוף הקיץ

בעזרת השם וזה ישדרג אותנו.

אנחנו נצא בקרוב למכרז הפעלה של הסקייט פארק הזה. הרעיון הוא

שתושבי נהריה ייהנו ממנו בחינם, אבל אנחנו נצטרך להפקיד על כל מה

שקשור לבטיחות. זה עניין מקצועי, זה סקייט פארק מקצועי. מי שיבוא

לראות איך זה נראה יבין שאם אתה לא מקצועי אתה כנראה שובר יד או

רגל. צריך להסתכל על המקום כדי להבין ונצטרך ציוד בטיחות ומה

שקשור בזה.

המבנה ספורט שליד הקאנטרי גם מתקדם עפ"י לוחות זמנים, הגיעו כבר

לקומה השנייה. עובדים, השלד ממש בשלבי סיום ואני מקווה שנעמוד

בלוחות הזמנים גם כאן

בנוסף יצא מכרז למבנה הימיה הישן, מכרז של שיפוץ המבנה. לאחר מכן

יש אופציה שלנו ליזם שירצה גם להשכיר אותו. אנחנו נרצה בסופו של

דבר להפעיל שם מתחם בילוי כמו שצריך. בסך הכול זה ישדרג

משמעותית את כל קו החוף ואנחנו עובדים על קו החוף, גם הסקייט

פארק, גם מבנה ליד הקאנטרי, גם הימיה ומרחבים נוספים כדי, אני

מזכיר לכולנו, גם הגעתון וגם רצועת החוף זה שני הנכסים החיוניים של

העיר.

יש תוכנית לפיתוח מזח הדייגים, רחבת ההרקדה. גם פה עבודה של בערך

8 ,10 חודשים על תכנון, העסק הזה יבשביל ממש בקרוב לכדי מכרז ויצא

החוצה. אנחנו נחשוף את זה בקרוב, התוכניות יאושרו עוד מעט. ברגע

שזה יהיה נוכל לחשוף את זה.

פתחנו מספר דרכי גישה חדשים לכביש 89 החדש שמחברות גם לשכונת

רגום, גם לכצנלסון וגם לאריאל שרון. אנחנו נאפשר חניה, פנו אלינו

מספר תושבים, בכביש האחורי הצפוני של רח' רבי עקיבא. אנחנו נשדרג

את המסלול שם ובעצם חיברנו את השכונות, גם את רגום, גם את

כצלנסון לכביש 89, בנסיעה של חצי דקה אתה בכביש, אפשר גם להיכנס

משם.

אני רוצה לומר מילה על כביש 89 החדש, כשמגיעים לכביש 4 הצומת שם

עדיין לא מוסדרת, הצומת הזו באחריות משרד השיכון יחד עם נתיבי

ישראל, זה אוטוטו יוצא לעבודה. אבל עד אז צריך להבין מי בעצם הגיע

לכביש 4 אחרי שהוא נסע ב-89 מכברי, הגיע לכביש 4 הוא חייב לפנות

ימינה לכיוון צפון, לכיוון טרומפלדור, ראש הנקרה. ברגע שהוא פונה

ימינה ועושה פרסה בכיכר הראשונה בטרומפלדור זה אומר שכנראה הוא

לא היה צריך לנסוע על הכביש עד הסוף. אפשר לקחת שמאלה, דרומה,

לתוך אריק שרון או לכיוון בית החולים לכביש 89 הישן, הוא פנוי ואז

להגיע למרכז העיר ודרומה. מי שמגיע לכביש 4 דרך 89 החדש ופונה

ימינה עושה פרסה, כנראה שהוא לא היה צריך להגיע עד הסוף. וחבל, זה

מייצר פקקים שם בכיכר ועד שהצומת תוסדר אז אני ממש מבקש

להסתכל על השילוט, אם אתה צריך לנסוע מכברי לנהריה דרום או

לכיוון עכו כדאי שתפנה שמאלה לכיוון כביש 89 הישן או בבית החולים

או בתוך שכונת אריק שרון כביש 8 החדש

אנחנו נערכים לבניית כיכר בציר צומת סולד עם רמז, תהיה שם כיכר. זה

כבר אני חושב בהליך מכרזי, אני מניח שיסתיים בקרוב ונצא לדרך.

גם תחבורה ציבורית אנחנו משפרים, קו 18 החדש שיצא לדרך זה קו

שעובר בעצם ממתחם ביג ברגבה עד שכונת אכזיב, עובר בתוך העיר,

עובר ליד בתי הספר, נכנס לאזור התעשייה, אזור רמי לוי, אזור תעשיה

הצפוני שלנו יש שם תחנה וממשיך לשכונת אכזיב, יש לו תחנת עצירה

באכזיב, משם האוטובוסים בעצם יוצאים. אז היום סוף סוף מי שצריך

לעשות קניות באזור רמי לוי ולהגיע לאזור התעשייה יש לו תחנת

אוטובוס, יש קו אוטובוס, מגיע לשם, זה משדרג משמעותית. ואני מזכיר

שני רמזורים חדשים שפועלים כבר גם אזור התעשייה הצפוני רמזור

חדש וגם שכונת אכזיב רמזור חדש, הרבה יותר בטיחותי, הרבה יותר

מזמין.

אני רוצה לומר לכם ברוך השם גם הכיכר בזמיר נשר בנהריה הירוקה,

גם הצמתים האלו מפחיתים את הסיכוי ואת התאונות באחוזים ניכרים.

זה משמעותי מאוד לביטחון שלנו, לבטיחות שלנו ואנחנו נמשיך לשדרג

את הקווים של התחבורה הציבורית. בשורות נוספות בקרוב. קיבלנו

תקציב ממשרד התחבורה ואנחנו משדרגים את הקווים.

קצת חידושים. בפארק אשכול פינות ישיבה חדשות, גם לאורך הטיילת

הדרומית. אנחנו ממשיכים בפעילות להחזיר את ההצללות, כל חודש

מאי אנחנו מחזירים את ההצללות שהורדנו בגלל הרוחות בחורף,

מרכיבים אותם בימים אלו והצללות נוספות שנרכיב בקרוב בפארקים

וגני משחקים.

ממשיכים בפעילות אכיפה בכל מה שקשור לצואת כלבים, מערך האכיפה

העירוני מקפיד על העניין הזה של צואת כלבים. עלו לא מעט תלונות

בעניין הזה בצדק ובנוסף מבצעים משולבים עם משטרת נהריה על כל מה

שקשור לרכבים עם אגזוזים משופרים, לאופנועים עם אגזוזים

משופרים, זה מניב פירות, המשטרה עובדת יפה מאוד ביחד עם מחלקת

הפיקוח שלנו ויש הרבה הישגים.

כמה מילים על תרבות הספורט, חידשנו את מגרש הקט-רגל ברבי

עקיבא, ממשיכים למגרשים נוספים. מגרש הקט-רגל מול פארק גיל לכל

גיל ליד מלון סי לייף אז יש שם גדר שנפלה לפני בערך חודש וחצי,

חודשיים. הייתה איזושהי בעיה בהזמנה, לא נורא, לא נכנס לפרטים

כרגע. אני מקווה ששבוע הבא כבר, אולי מחר כבר, אבל בכל מקרה שבוע

הבא יתקינו את הגדר לכל מי שמגיע לשחק שם ומגיעים לא מעט.

אתמול התקיים מופע בטיילת, מופע לילדים, הצגה של התיאטרון של

אורנה פורת, הוא חוגג 50 שנה. היו שם המון המון ילדים, מופע יפה

מאוד ואני מקווה שנמשיך עם זה.

געתון מרקט חוזר לפעול בימי שישי, ההרקדה חוזרת במוצ"ש הקרוב.

תכננו את זה שבוע שעבר. לאור האסון במירון ביטלנו את האירועים

העירוניים. במוצ"ש הקרוב ההרקדה חוזרת, היא תהיה באמפי הישן

בגעתון, למי שרגיל לרקוד ברחבת ההרקדה בטיילת.

ביום ראשון בערב יצוין יום ירושלים, תהיה צעדה בגעתון, יהיה פרסום

מסודר וב-9 למאי יום הניצחון על הנאצים במלחמת העולם השנייה

בפארק הניצחון. כולכם כמובן מוזמנים. גם לזה תצא הזמנה מסודרת.

יום שלישי הקרוב הרשות ביחד עם מפעל הפיס מופע שחציו ממומן ע"י

מפעל הפיס, אביתר בנאי זה נקרא בימות פיס, זה בהיכל התרבות,

כרטיסים מוזלים ב-30 שקלים סך הכול. אני מבין שמכירת הכרטיסים

התחיל האתמול, בסך הכול יש היענות. אז מוזמנים. היכל התרבות זה

יום שלישי הבא, יש פרסום. אפשר לרכוש כרטיסים.

ביום רביעי הקרוב יהיה הפנינג גדול למשפחות לפתיחה רשמית של מרכז

הטניס הישראלי בנהריה. המרכז יפעל בספורטק דרום בעין שרה, יש

ארבעה מגרשים, אתם מוזמנים גם לזה בארבע וחצי אחה"צ. יהיו שם

טניסאי העבר, שווה לבוא להביא את הילדים, ממש יהיה הפנינג שם ומי

שכמובן מתעניין בטניס או בחוגים לילדים מרכז הטניס הישראלי עושה

עבודה מצוינת במספר מוקדים בארץ והחלטנו לחבור לשיתוף פעולה

איתם, לשדרג פה. פעם נהריה גידלה כמה אלופים טובים בישראל

בטניס, אני מקווה שהמרכז יצליח לעשות את זה שוב.

ואני מזכיר לכולנו אליפות אירופה בג'יאוג'יצו כאן באולם הזה 5 ליולי

שבוע של אליפות. כרגע סופית 20 מדינות כבר אישרו וסגרו את ההגעה

שלהם. 250 חדרי מלון כבר נלקחו, יש עוד 9 מדינות שצריכות לאשר

האיגוד עושה את זה אז אנחנו לא בשליטה 24/7 על זה, אבל עוד 9

מדינות בדרך לחתימה להגיע לכאן גם. זה אליפות אירופה מגיעה

לנהריה, אנחנו נדאג לדוברר את זה, להסביר את זה, לספר גם מה זה

ג'יאוג'יצו. נעשה פה בקרוב הסבר. אני מבקש פה ממשה, מנהל מחלקת

הספורט, להציג את התחום. נביא לפה את מי שצריך מהאיגוד כדי שיציג

את זה. סך הכול כבוד גדול לנהריה לארח אליפות אירופה בספורט שזה

הישג יפה. זהו. עד כאן עדכונים. נעבור למועצה. דודו תתחיל.

1. אישורתיקון לחוק העזר לנהריה (העמדת רכב וחנייתו) התשל"ט 1979 (תיקון

התשפ"א – 2021

ד. אילוז ערב טוב לכולם. נושא ראשון אישור תיקון לחוק העזר לנהריה (העמדת

רכב וחנייתו) התשל"ט 1979 (תיקון) התשפ"א-2021. אני מבקש תשאלו

שאלות כדי שאנשים יבינו.

עו”ד ארבל: התיקון הזה לחוק נועד להסדיר את האפשרות והסמכות של ראש

העירייה לתת הנחות לתושבי נהריה למקומות שונים בעיר לחניה בפטור

חלקי או בפטור מלא בהתאם לצורכי החניה של העיר. העיקרון כבר

אושר ע"י משרד התחבורה והם פשוט ביקשו שכין משהו מפורט יותר,

כולל הסדרה של אופן הגשת בקשה לתו תושב, אופן הסדרת בקשה לתו

דייר. אנחנו עושים את ההבחנה בין אנשים שמתגוררים באזור שהוא

מסומן כחול לבן וזה תו הדייר לעומת תו תושב עירוני ששם יוכל ראש

העירייה לקבוע את אופן ההנחות והפטורים השונים שהוא ייתן

התיקון הזה אתם כבר אישרתם את העיקרון שלו לפני מספר חודשים,

העברנו למשרד התחבורה, ביקשו מאתנו עוד כמה הבהרות ותיקונים,

הכנו משהו מפורט יותר כולל הטפסים הנדרשים. וזה מה שמובא כעת

לאישורכם.

ר. מרלי, רה”ע: תודה. שאלות? אז בסך הכול על מנת לעשות את זה בצורה חוקית אנחנו

לא יכולים להקל עם התושבים שלנו. רצינו לעשות את זה, הבנו שחוקית

זה בלתי אפשרי. כל הרעיון הוא לחוקק את זה בחוק עזר עירוני על מנת

שלא נהיה חשופים גם לתביעות, בצדק, אם זה לא מחוקק בחוק. אז זה

הכול. אז מי בעד? פה אחד. הלאה.

2. אישור חוזה להחכרת שטח לחברת החשמל לצורך הצבת חדר טרנספורמציה (בשטח

של 25 מ"ר בשכונת יצחק שמיר

ד. אילוז: אישור חוזה להחכרת שטח לחברת החשמל לצורך הצבת חדר

טרנספורמציה (בשטח של כ-25 מ"ר) בשכונת יצחק שמיר

ר. מרלי, רה”ע: יש שאלות? מי בעד? פה אחד אושר.

ד. אילוז: הצגת נושא תאגידי מים בישראל,

ר. מרלי, רה”ע: רגע, רגע, דודו סליחה. בוא נשאיר את גיורא עוד שנייה. נסיים את 4 ו-5

ונחזור ל-3 .

ד. אילוז אין בעיה.

4. דיון- דו"ח כספי רבעון 4 לשנת 2020 (נספח א' לפרוטוקול ועדת כספים מ-12.4.2021)

ד. אילוז דיון – דו"ח כספי רבעון 4 לשנת 2020 (זה נספח א' לפרוטוקול ועדת

כספים מ-12.4.21 שנשלח אליכם). מיכה

מ. זנו, גזבר העיר: טוב. אני עובר על הנתונים בדו"ח. הרכוש השוטף 19.8 מיליון₪,

השקעות 93.3. הגרעון הנצבר בתקציב הרגיל 83.4 והסופי בתב"רים 7.4 .

מה שחשוב להדגיש שהגירעון הנצבר הכולל ירד ב-24.6 מיליון₪ ביחס

לשנת 2019 כתוצאה מקבלת המענקים וההלוואות ממשרד הפנים עבור

תוכנית ההבראה והתוצאות הכספיות שהיו בשנת 2020. אם יש שאלות

אני אשמח לענות.

נכון להיום דו"ח רבעון מס' 4/2020 הוגש למשרד הפנים, הם אישרו

עמידה מלאה בכל הפרמטרים הכספיים. קיבלנו הלוואות ומענקים 20.5

נכון להיום והם צריכים להשלים על החלק של הרבעון. בכל הנתונים

הכספיים אנחנו עומדים בצורה טובה.

ר. מרלי, רה”ע: מי ששם לב בין השורות מיכה בעצם אמר שהצלחנו להוריד את הגרעון

ב-24, מעל 24 מיליון שקלים. צריך להגיד מילה טובה למיכה, לגזברות

לגביה, לאיגור, עבודה נהדרת, באמת, במהלך השנה. זה הישג מרשים

בכל קנה מידה וזה חשוב.

אני מזכיר לכם שהחלטנו על תוכנית הבראה ביחד עם משרד הפנים כדי

להבריא את המצב הכלכלי שלנו ולצאת לדרך חדשה, וברוך השם אנחנו

עומדים ביעדים. זה לא קל, משתדלים שהתושבים לא ירגישו ושאפו

למיכה ולאנשים על ההישג המרשים בכל קנה מידה. תודה מיכה.

5. דיון- דו"ח כספי מבוקר לשנת 2019 (נספח ב' לפרוטוקול ועדת כספים מ-12.4.2021)

ד. אילוז דו"ח כספי מבוקר לשנת 2019 (נספח ב' לפרוטוקול ועדת כספים מ-

12.4.21 .)

מ. זנו, גזבר העיר אז כבר בדו"ח הרבעוני ל-2019 דנו. משרד הפנים ערך את הביקורת

התוצאות כמעט אותן תוצאות. אין שינוי משמעותי בדו"ח וכתוצאה

מהגירעון הנצבר בדו"ח של 115 מיליון שקל הגענו לתוכנית הבראה

ועשינו את כל הפעולות. וזה מה שהיה בשנת 19. כתוצאה מכך יצאנו

לתוכנית הבראה ו-20 נראית בהרבה יותר טוב. אם יש שאלות

ר. מרלי, רה”ע: מיכה, צניעות זה דבר חשוב אבל התושבים צריכים לדעת. בסדר. יש

שאלות? אז אני רוצה, אני חוזר לסעיף 3 .

3. הצגת נושא תאגידי מים בישראל– רקע, יתרונות, חסרונות ומשמעויות לתושב ולרשות

– ע"י מר גיורא שחם – יו"ר מועצת רשות המים

ר. מרלי, רה”ע: גיורא שחם, אורח שלנו, תיכף הוא יציג את עצמו. זו הזדמנות, אני

סיפרתי לגיורא, אנחנו מדברים על תאגיד מים כמובן. ואני הסברתי

לגיורא שגם בקרב חברי מועצת העיר וגם לתושבי העיר נהריה קיימת

התנגדות לתאגיד מים. הרבה מהעניין נובע מלפעמים חוסר ידיעה מה זה

אומר, מה המשמעויות באמת, מה ההשלכות על הרשות, מה ההשלכות

על התושב. אז ביקשתי מגיורא לבוא להציג. אנחנו לא מצביעים פה על

שום דבר, אני מניח שגיורא עוד יבקר אותנו.

אנחנו רוצים לשאול אותך שאלות וחברי מועצת העיר יאתגרו אותך

עכשיו ומה שחשוב שגם תושבי העיר נהריה רואים את זה בשידור חי או

צופים אחר כך בישיבה ולכן זה חשוב. אז אני מבקש מחברי המועצה

לשאול שאלות כל מה שאתם רק רוצים, יש פה את המומחה מס' 1

במדינת ישראל במים וניקוז. אז בבקשה גיורא

ג. שחם: תודה רבה. קודם כל תודה שהזמנתם אותי הנה למועצת העיר של העיר

החשובה הזו. אני מלווה כבר שנים ארוכות את נהריה בכל מה שקשור

לביזיון הזה שקרוי הצפות העיר נהריה כתוצאה מהגאויות בגעתון.

שנים, אני סך הכול באתי לקדנציה,

דוברת: לא שומעים אותך.

ג. שחם: אני אומר אני מכיר את נהריה מתוך הביזיון הזה של ההצפות של נחל

הגעתון. שנים כבר, למעלה מעשור היו קיימות תוכניות שלא מומשו

ולצערנו האסון המחריד לפני שנה יצר, באמת לצערנו אבל מתוך האסון

הזה נוצרה הזדמנות פעם אחת שאני נמצא ברשות המים ומכיר את

הנושא לפני ולפנים וגם המודעות גם של משרד הפנים, גם של משרד

ראש הממשלה בראשות ראש הממשלה והפרויקט הזה לאיגום מי

השיטפונות במעלה נהריה ולסיים פעם אחת מעכשיו ועד עולם את

הסיכון, לבטל את הסיכון הזה יצא לדרך ואני מקווה שתוך שנתיים

מקסימום שלוש הבעיה הזו באמת נפתרת עד היסוד, בהתערבות באמת

משמעותית בגלל שהכרתי כל כך טוב גם כיועץ של העיר נהריה בזמנו,

בתקופת ההצפות, וגם מתוך עבודות אחרות נוצרה ההזדמנות

ההיסטורית הזאת ושעת הרצון כתוצאה מהטרגדיה והתוכנית הזו

קורמת עור וגידים וכפי שאמרתי תוך שנתיים, שלוש העניין ייפתר.

אני באתי לתפקיד שלי כמנהל רשות המים אחת המשימות הראשונות

הייתה להבין את משקי המים העירוניים וגיליתי את עולם התאגידים

כעולם ששינה את פני המים בישראל. ואני אומר את זה מתוך היכרות

עמוקה של משקי מים, גם בארץ אבל גם בעולם, עסקתי הרבה בזה

ובתקופת השירות שלי כרגע כרשות מים אני משתתף ובדיונים רבים עם

משקי מים בכל העולם, לא רק בעולם השלישי אלא גם בעולם הראשון,

גם בארה"ב וגם בדרום אפריקה וגם באוסטרליה והם מסתכלים על

משק המים הישראלי ובמיוחד על משק המים העירוני כפלא, כמודל

לחיקוי עם קשיים מאוד מאוד גדולים באספקת מים בכל העולם.

משק המים בישראל מאוגד רוב רובו, רוב הרשויות מאוגדות ב-56

תאגידים, תאגידי מים וביוב, נותרו כ-25 רשויות שלא התאגדו ואותן

רשויות נתקלות בקשיים מאוד משמעותיים בפיתוח של תשתיות המים

והביוב וגם בחידוש המערכות הקיימות.

עכשיו יש תחושה בציבור שאני אומר לכם מוזנת מאינטרסנטים שכאילו

הקמת התאגידים הביאה להתייקרות מחירי המים ושהתאגידים מרמים

את הציבור וגובים עבור מים שלא נצרכו. תיכף אנחנו נציג פה מצגת

קצרה שהכנו עבורכם ואתם תראו נתונים וגרפים שמדברים בע עצמם,

על השינויים במחירי המים בעשור האחרון. וזה פחות או יותר העשור

שמאז התחילו להקים את תאגידי המים בארץ בהשוואה לעולם,

בעשרות מדינות. זה לא עבודה שאנחנו עשינו, עשה מרכז המחקר של

הכנסת.

ויש גם דו"ח של כב' השופט ארבל, היה פה שופט מחוזי בצפון, יצא

לגמלאות והוזמנה אצלו עבודה בעיריית ראשון ע"י ראש עיריית ראשון

ע"י מועצת העיר ראשון כדי שיבחן טענות של תושבים על כאילו תרמיות

בקריאת מוני המים וכך הלאה, כי יש מערכת שלמה שמזינה את הציבור

באמירות שהתאגידים גונבים את המים, המחירים גבוהים וכך הלאה.

התוצאות של הבדיקה הזו של כב' השופט ארבל הראו שלא היו דברים

מעולם והוא הוזמן ע"י בעלי עניין שרצו להוכיח את זה, אבל הוא מתוך

הבדיקה ועשה בדיקה מאוד יסודית עם יועצים מקצועיים שלו שהראה

שהדברים הם לא כך. יש פה המון פייק ניוז בתוך כל הסיפור של תדמית

התאגידים.

ואני אומר לכם שההצטרפות לתאגיד, אני לא רוצה להיכנס לפרטים,

אנחנו תיכף נציג את זה על המצגת, אבל אני יכול להגיד רק בשורה

האחרונה ואני תיכף אשמע גם אתכם, את השאלות שלכם, אני אומר

לכם במלוא האחריות המקצועית שלי, מתוך ההיכרות העמוקה שלי עם

משקי מים בארץ וגם בעולם שההצטרפות לתאגיד תביא רווחה גדולה

מאוד לעיר. תשתיות המים והביוב בנהריה הם במצב לא טוב בלשון

המעטה. הם פשוט התכלו, הזדקנו והצורך לחדש אותם הוא צורך חיוני,

המשאבים לזה הם עצומים, המנגנונים כדי לאפשר את פיתוח תשתיות

המים והביוב הם באמצעות הכלים ההסדרתיים של פעילות התאגידים.

אגב נמצאים פה יחד איתי עומר ורדי שהוא הממונה על תאגידי המים

והביוב בארץ ואיתי שגיא שהוא מנהל אגף התאגידים בחטיבת הפיתוח

ברשות המים. הם בוודאי הם שומעים, הם שותפים איתנו בתוך העניין

וככל שיעלו שאלות הם גם ידעו לענות עליהן. אני מציע שאנחנו נעבור

במהירות על המצגת כדי שתקבלו תמונה כללית על המצב ואחר כך אולי

אפילו להיכנס לתוך פרטים.

באמצעות התאגיד משק המים העירוני יהיה מחויב בצעדי ההתייעלות

שלו והוא יצטרך להצטמצם את פחת המים והוא יצטרך להגדיל את

היקף הבניה, הוא יצטרך לעמוד באמות מידה לאמינות, לאספקת

שירותי המים והביוב. יהיה שיפור משמעותי ברמת השירות לצרכנים

וכמובן כפי שאמרתי, תיכף נראה, תהיה הגדלה מאוד משמעותית בהיקף

ההשקעות בתשתיות המים והביוב. גם הפיתוח, גם השיקום וגם השדרוג

של המערכות.

תראו מה היה פחת המים, הבאנו פה כמה דוגמאות כדי להראות לכם

איזה מהפיכה עשו התאגידים בכמה ערים נבחרות שטרם הקמת

התאגוד, פחת באופקים של 15 אחוזבבאר שבע 12 אחוז, ביבנה של 13 ,

בחיפה 30 אחוז, בלוד 8 אחוז. הקווים האדומים מראים מה קרה שנה

אחרי הקמת התאגיד. מה קרה? הפחת שהיה לפני הקמת התאגיד לא

ביטא צריכות מים שאף אחד לא חייב עבורם וברגע שהתאגיד נכנס

פתאום התחילו לבדוק את הדברים לעומק תראו איך הפחת עלה בצורה

דרמטית, באופקים מ-15 פתאום ל-25, מה קרה לא היה שינוי דרמטי

אבל הפחת עלה מפני שהתחילו להבין שלוקחים מים פה מבלי לשלם

עליהם. ולא נכנס לפרטים מי ומה.

ברהט דווח על 18, הגיע ל-35. בחיפה ירד מיד מפני ששמה המצב היה

יותר טוב. בלוד, בערים היותר חלשות, דווח לפני הקמת התאגיד על 8.5 ,

קפץ ל-24 שנה אחרי זה. אבל תראו מה קרה אחרי עשר שנים, בשנת

2019, באופקים הפחת מים ירד ל-0.7 אחוז. בבאר שבע ל-9. ביבנה ירד

לכ-8 אחוז. בקיצור אתם רואים את הקווים הכחולים שמראים ירידה

דרמטית, אם נסתכל על זה במבט ארצי ולאורך השנים בכלל הארץ,

2010 הייתה כ-14 אחוז. אמרתי שהייתה עליה כתוצאה מזה שהתחילו

למדוד מים שאף אחד לא מדד אותם לפני זה ותראו תהליך מתמיד של

ירידה בפחת המים הארצי מכ-14 במדידה כלל ארצית ל-9.5 בראיה

ארצית בשנת 2019 .

זאת אומרת מה שאנחנו עושים אנחנו מצמצמים את פחת המים, אנחנו

מקטינים את הבזבוז מים וכתוצאה מזה גם הציבור משלם פחות, כלל

הציבור משלם פחות.

תראו מה קרה בישובים טרם הקמת התאגידים מבחינת ההשקעות

בתשתיות מים וביוב. כמה השקיעו, בבני ברק השקיעו חצי מיליון שקל

לפני הכניסה לתאגיד, בלוד בכלל איזה מספר מצחיק, בחולון 5 מיליון

שקל, בבאר שבע 4, בטבריה כ-7 מיליון, באילת 5. תראו מה קרה אחרי

הקמת התאגידים, בבני ברק קפץ מחצי מיליון ל-4.2. לא נרחיב את

הכול, רק תראו איזה מהפיכה דרמטית בעוצמת ההשקעות בתשתיות

מים וביוב במהלך, בעובדה שנכנס לנהל את משק המים והביוב ברשות

גורם מקצועי שמחויב, מחויב עפ"י כללי המים, שמפוקח ע"י הממונה על

התאגידים ומנהל אגף התאגידים, מחייב את התאגיד להשקיע באותה

עיר בהתאם לתוכניות הפיתוח שיש. תוכניות האב שיש להם.

מגדילים את ההשקעות בתשתיות, פחות תקלות, פחות נזילות, אמינות

האספקה והשירותים, הלחץ הרבה יותר יציב וגם זה מביא בסופו של

דבר לתוצאה שהציבור משלם פחות ומקבל יותר.

התאגידים כחברה סגורה כפופים, משק המים שלהם הוא משק סגור,

הם כפופים להסדרה, לרגולציה, לאמות מידה, לשירות לציבור בניגוד

לרשויות מקומיות, יש להם אמות מידה בנושא מבנה חשבון המים

ומועדי המשלוח לצרכן, מקפידים על רמת פירוט והבהרות לצרכן הקצה.

יש אמות מידה, הכול מעוגן בכללים שמבוקרים ומפוקחים יום יום כל

היום ע"י הממונה על התאגידים ומנהל אגף התאגידים הפונקציה

ההנדסית.

מחויבים התאגידים עפ"י חוק להכניס מוני מים של קריאה מרחוק.

קריאה מרחוק מאפשרת דיוק מירבי בקריאת כמויות המים, אבל היא

עושה דבר הרבה יותר משמעותי, היא מדווחת לצרכן אם יש לו נזילה

כדי שמרימים לו טלפון, הם מחויבים להודיע לו על נזילה, בין אם זה

בחצר או בין אם זה אפילו מהניאגרה, עד כדי כך רמת הדיוק גבוהה, ואז

הוא חוסך לעצמו הרבה מאוד כסף בתשלומי המים. הכללים מחייבים

אותם תוך 3 או 4 שנים כל תאגידי המים בארץ, כל אלה שבתוך תאגידי

מים וביוב יהיו מחויבים במוני מים עם קריאה מרחוק.

גם השירות לציבור, מוקד הפניות לציבור הכול מוסדר בתוך הכללים.

מרכזי קבלת קהל, זמני מענה, שעות פתיחה של מוקדי השירות, זמני

המתנה, זיכוי בעבור מים שלא עוברים דרך הבית או דרך הביוב, זאת

אומרת למשל מישהו שיש לו גינה גדולה, הרי התשלום עבור קוב מים

מחושב גם למים וגם לביוב. כשיש למישהו גינה גדולה יש כללים

שאומרים איך מפרידים את המים לגינה מול המים בבית וע"י זה נוצר

פער או לא מחויב עבור שירותי ביוב כאשר הוא משקה את הגינה.

כאשר תגיד לא עומד באמות המידה האלה גם לזה יש כללים על הפיצוי

שהוא מחויב לתת לצרכן. עכשיו בואו תראו שני גרפים מאוד מעניינים

כפי שאמרתי לכם מרכז המחקר, אחד מחברי הכנסת לפני שנה, אנחנו

אפילו לא ידענו על זה ברשות המים, הזמין בגלל הטענות שמחירי המים

בארץ גבוהים וכך הלאה, הזמין ממרכז המחקר שזה גוף מאוד רציני

בכנסת, עם עשרות עובדים, מחקר שישווה את מחירי המים בארץ

למחירי המים בכל העולם. והתוצאות שאנחנו קיבלנו, נתקלנו בהם

במקרה, הם אפילו לא שלחו לנו אותם, הם פשוט מדהימות.

תסתכלו על, זה גרף שמראה את שינוי במחירי המים בעולם בעשור

האחרון מ-2009 עד 2019. תסתכלו איפה נמצאת ישראל, בישראל ירדו

במונחים ריאליים, מחירי המים בישראל ירדו ב-8.8 אחוז. אנחנו

נמצאים, לא זוכר מי זה, טורקיה ירדו שם יותר, אני לא יודע, אבל תראו

במדינות הממוצע נדמה לי עלה ב-8 אחוז ויש פה מדינות שעלו, מחירי

המים בהם עלו בעשרות אחוזים וזה לא מדינות עם מעט מים.

תסתכלו מה קרה באיסלנד שהיא הראשונה בליגה של ההתייקרויות,

בפולין שזאת ארץ של מים, בסלובניה, בקרואטיה, בלוקסמבורג, צ'כיה,

זה מדינות שיש בהן מים, זה מדינות שופעות מים. תראו את התייקרות

המים ואנחנו שאנחנו ארץ מדברית עם משקי מים סגורים, עם מתקני

התפלה, ב-8.8 אחוז, זה לא נתוני רשות המים, זה נתוני מרכז המחקר

של הכנסת.

עכשיו נתון יותר מדהים מזה זה מחירי המים בישראל לאחר התאגוד.

זאת אומרת גם כן בעשור האחרון לקחו 15 קוב ראשונים, ראו כמה

משלמת משפחה, בית אב עבור 15 קוב ראשונים במונחים של שקלים

עשו התאמה לכולם, ובדקו אותנו מול המדינות שהראיתי קודם. תראו

איפה ישראל נמצאת. אנחנו נמצאים במקום שלישי בליגה מלמטה עם

89 שקלים ל-15 קוב ראשונים, תראו מה קורה בממוצע, לא צריך לראות

את המספרים, הם קטנים פה וקשה לראות אותם, אבל תסתכלו רק על

הגרף הזה, התמונה שווה אלף מילים, אנחנו נמצאים במחירי מים

נמוכים למרות התנאים המאוד מיוחדים של ישראל, למרות רמת

השירות הגבוהה. תראו, אנחנו עברנו מ-2014 עד 2018 חמש שנות בצורת

רצופות. הכנרת, כולם ראיתם, הייתה בקו השחור, המפלסים פה בגליל

מערבי היו מתחת לקו האדום, כמעט אי אפשר היה לשאוב לנהריה מים

והיו אפס תקלות באספקת מים במדינת ישראל. זה לא מובן מאליו.

אז נכון שאצלנו, איך אומרים? אין נביא בעירו וכל הקלישאות האלה,

בסופו של דבר אנחנו דוגמא ומופת לכל העולם גם במחירי מים, גם

בהקפדה על רמת השירות, גם באמינות אספקה, גם של הכמות, גם של

האיכות, גם בטיפול בשפכים. יש לכם פה מט"ש גדול, עכשיו צירפנו אליו

גם את מעלות, כל המים מהמט"ש הזה הולכים להשקיה חקלאית.

ישראל מנצלת 85 אחוז מהקולחין שלה להשקיה, כל הגליל המערבי פה

מושקה במים מושבים. אנחנו גם במקום זה אנחנו 85, מקום שני בליגה

זאת ספרד עם 17 אחוז

זאת אומרת כשאנחנו אומרים שישראל היא אור לגויים בנושא של המים

היא באמת אור לגויים. והתאגידים הם אחת הסיבות המרכזיות

שישראל כל כך חזקה במים האלה.

נהריה עומדת בפני פיתוח גדול, אני לא צריך לספר לכם. אתם ב-2040

תהיו עם קיבולת של 120 אלף תושבים, עם כמעט 100 אלף תושבים

בהשוואה להיום, חייבים גם לפתח, גם לשקם את המערכות המאוד

ישנות, גם של המים, גם של הביוב, יש פה בנהריה עשרות קילומטר של

קווי אסבסט שאנחנו יודעים מה המשמעויות שלהם גם זקנים, גם

מזיקים.

ההשקעות שמוערכות בתשתיות ביוב בלבד, תיכף אולי איתי ירחיב על

זה, עומדות על בערך 90 מיליון שקל בטווח המיידי ועוד 30 מיליון שקל

עד שנת היעד, כולל אותם החלפת קווי אסבסט. אין לנו מידע לגבי היקף

ההשקעות שנדרש בתשתיות מים, אנחנו רק יודעים ושומעים מאנשי

מחלקת המים בעירייה שהפיצוצים פה זה עניין כמעט יום יומי, גם בזבוז

מים, גם הפרעה, גם שירות גרוע לציבור, גם הולכת מים בתוך קווי

אסבסט, דבר גרוע ביותר שצריך להחליף אותו, אבל זה השקעות עתק.

צריך לגמור פה תשתית, תוכנית אב לפיתוח גם של מים וגם ביוב, כי אם

לא תהיה תוכנית אב יהיו פה חסמי דיור. ולכן הדברים האלה הם גם

חשובים וגם דחופים. זה לא, המערכת תעבור לתאגיד לא בחינם, העיר

אמורה לקבל עבור הנכסים שיש לו, היא כאילו מוכרת את תשתיות

המים והביוב לתאגיד, היא מקבלת מענק על תאגוד כרשות שמצטרפת

לתאגיד. היא מקבלת מענק השקעות משמעותי, יש לנהריה בקרן שיקום

באיזושהי קופה, קופת חסכון כזו, סכום לא מבוטל של מעל 20 מיליון

שקל שמיועד כולו להשקעות במשק המים והביוב ואת זה התאגיד יחויב

לעשות באופן כמעט מיידי.

ח. רואש: בעצם אני הבנתי מרשויות אחרות שהתאגדו שהרשות הגדולה היא

האחרונה ברשימה להחלפת התשתיות.

ג. שחם: אז תיכף עומר יענה לך או שכדאי שאני אסיים, יש לי עוד שלוש דקות

לסיום ואז, תראו, מחיר המים לצרכן לא ישתנה אבל יהיו פה שינויים

משמעותיים,

ר. מרלי, רה”ע: גיורא, זה חשוב. כשאתה אומר מחיר המים לצרכן לא ישתנה, יש טענות

שהמע"מ הוא על הצרכן עכשיו. אם תוכל להסביר את זה ובשורה

תחתונה אם תושב משלם היום 300 או 400 שקלים מה הוא ישלם לאחר

המעבר לתאגיד?

ג. שחם: כמה אתה משלם היום לקוב מים וביוב? מישהו יודע פה?

ח. רואש זה לא חשוב, ברור שנשלם יותר, יש פה תקורה, יש פה דברים שאתה

משלם עליהם. מה התאגיד יודע לעשות שהרשות לא יודעת לעשות?

ג. שחם: הנה כתוב לך פה דבר אחד בסיסי שמשפיע על תעריפי מים, העלות

הממוצעת של עובד המועסק ישירות ע"י התאגיד היא נמוכה בערך ב-25

אחוז מעלות מעביד לעובד שעובד בתוך רשות מוניציפלית. זאת משקולת

כבדה מאוד שהייתה על תאגידים שלקחה עובדים, זה נקרא עובדים

מושאלים, והעבירה אותם כשהקימו את התאגידים. אני לא יודע מה

המצב פה כרגע. העלויות של הפעלת משקי מים וביוב הרבה יותר נמוכות

בהשוואה למחלקות מים וביוב בתוך הרשויות.

עכשיו אם התאגיד יעיל והתאגיד צריך להיות יעיל מפני שיש פה עיר

חזקה, תיכף נדבר על יחסי הכוחות בתוך התאגיד, ומכיר את הנורמות

ואנחנו נפעל כדי שהתוכנית של הפיתוח תהיה כזו שהנורמות בהתחלה

יהיו קצת יותר גבוהות ואחר כך לאט לאט הן יישרו קו עם הנורמות

הכלל ארציות, התאגיד יכול להרוויח. אתם תהיו בעלי המניות

העיקריים בתוך התאגיד הזה. זאת אומרת בשורת הרווח בסופו של דבר,

תראו, אתם לא תהיו נתניה כי נתניה הקימה את התאגיד שלה עוד לפני

חקיקת חוק תאגידי מים וביוב בתחילת שנות ה-2000, מרים פיירברג

אני רוצה להגיד לכם שהשנה היא מושכת 30 מיליון שקל דיבידנד שכולו

חוזר לעירייה. זאת אומרת כל אחד מקבל את חלקו היחסי בתוך הזה,

מודיעין מוציאה 5 ,6 מיליון, ראשון לציון מוציאה 15 או 20 מיליון שקל

לשנה שהכול חוזר לפיתוח השירותים. העירייה עושה עם זה מה שהיא

צריכה, אם זה בתי ספר, אם זה טיילת או אם זה פארקים ציבוריים.

תראו כמה משיכת, בעשור האחרון נמשכו ע"י חלק גדול מהרשויות

שהקימו תאגידים כ-900, כמעט מיליארד שקל

ח. רואש: גיורא, עוד לא ענית לראש העיר לגבי המע"מ.

ג. שחם: המע"מ, תיכף עומר יענה, בסופו של דבר אני רציתי, שאלתי ותיכף עומר

ירחיב, בסופו של דבר מה זה משנה איך קוראים לזה, בסופו של דבר

הצרכן, התושב רואה מחיר מים לקוב או מחיר למשפחה. הוא מקבל

חשבון מים פעם בחודש או פעם בחודשיים. מה זה משנה אם זה כולל

מע"מ או לא כולל מע"מ? בסופו של דבר במערכת שמבטלת לגמרי את

הנזילות, במערכת שאין פחת מה שנקרא צרכן משותף בבתים משותפים

מפני ששמים לב לכל טיפה שהולכת שמה, בסופו של דבר הוא ישלם

פחות וזה לא משנה כרגע אם זה עם מע"מ או בלי מע"מ. אבל עומר

ירחיב. אני אומר לכם שההצטרפות,

ש. מולכו: אפשר להתחיל לשאול שאלות?

ג. שחם: כן, בבקשה.

ש. מולכו: אני רוצה לשאול שאלה, אני רוצה שתתייחס קצת יותר לעניין מחיר

המים. כשאנחנו מדברים עם תושבים, זה לא רק אני, זה מרבית חברי

המועצה לדעתי, אם לא כולם, תושבים מביעים בפנינו את החשש לעליה

במחיר המים. זאת אומרת האם אתה בא ואומר פה בצורה חד משמעית

שמחיר המים כולל מע"מ לא הולך להיות שונה מהמחיר שאנחנו

משלמים היום לקוב מים.

שאלה שניה שלי זה לגבי השירות, בערים אחרות הרבה מאוד תושבים

מתלוננים על השירות שהם מקבלים מתאגידי המים. היום כשהמים הם

חלק ממחלקות העירייה זה גם כפוף לראש העיר למנכ"ל העירייה ,

וכאשר ישנה איזו שהיא בעיה ניתנת לתושב האפשרות לפנות לבכירים

בעירייה לראש העיר למנכ"ל העירייה לחברי מועצה וכיו"ב ולהביע

בפניהם את מורת רוחם. מן הסתם הדברים נפתרים כיוון שזה חלק

מהשירות שהעירייה מעניקה לתושבים שלה . מה קורה עם השירות

לתושב בתאגידי המים? ואיך אנחנו יכולים, כחברי מועצה ראש רשות

ומנכ"ל העירייה ,להיות מעורבים בשירות שניתן שם.

שאלה שלישית, אני מבינה שאנחנו נאלצים היום, במידה ונסכים בסופו

של דבר להצטרף לתאגיד מים, אנחנו נהיה מחויבים להצטרף לתאגיד

קיים. מדוע המדינה חסמה בפנינו את האפשרות להקים תאגיד משלנו?

כדי שהשקעות של תושבי נהריה יחזרו רק לתושבי נהריה ושאנחנו לא

נצטרך להכניס את כספי הציבור שלנו לתאגידים שהיום הם גרעוניים או

תאגידים שאחוז הגבייה שלהם מאד נמוך? זאת אומרת , בנהריה ידוע

שאחוז הגבייה הוא גבוה ,התושבים משלמים, איך אנחנו שומרים על

הכסף שלנו אצלנו? אם אנחנו לא גורמים לכך שאנחנו בעצם עוזרים

לרשויות שאולי קצת יותר חלשות או לתאגיד שכרגע חלש או גרעוני.

אלה שלוש השאלות שלי, אני מניחה שאחרים יוסיפו את השאלות

שלהם. אז דיברתי על מחיר על שירות ועל אפשרות להקמת תאגיד שלנו,

של נהריה.

ח. רואש: אני יודע שתאגיד בדרך כלל, למה פתחו את התאגידים? כי יש ראשי

רשויות שלא מעניין אותם מה קורה מתחת לקרקע. נכון? בנהריה זה לא

המציאות ובשביל זה אני לא חושב שצריך להתחבר לתאגיד. ואני חייב

ללכת

מר עומר ורדי: רגע אז למי אני עונה?

ש. מולכו: אתה עונה בעיקר לציבור שצופה בנו

מר עומר ורדי: בוודאי. אוקי. אני אנסה להיות מסודר ולענות על כל השאלות. אני אענה

לכל השאלות, אני רוצה לענות לכולן. קודם כל שוב ערב טוב, תודה על

ההזמנה. אני חייב לציין שהשאלות מפתיעות מאוד לטובה כי הן מראות

באמת על הליך בחינה אמיתי. נתחיל מהתחלה ואני חושב שזאת השאלה

שמעניינת בסופו של דבר את נהריה כנהריה ולא את משק המים הארצי.

למה תאגיד בנהריה? למה זה טוב לתושבים? כמו שאמרת רמת שירות,

רמת מחירים. קודם כל אין משמעות לעובדה שברגע שנהריה נכנסת,

בהמשך לחברנו שעזב כרגע את הדיון, העובדה שנהריה נכנסת עצם

העובדה שהיא העיר הגדולה אז משמעות הדברים שלא תהיה בה

השקעה. בדיוק להיפך.

דווקא הקונספט של תאגיד שמורכב מכמה רשויות מחייב ראיה

מתכללת ובגלל שנהריה נכנסת כעיר שההשקעה בה היא השקעה בחסר

ואני חושב שעל זה אין מחלוקת בשלב הזה, ההשקעה פה היא השקעה

בחסר, תמונת המצב היא עובדתית לגמרי, זה אומר שהתאגיד שיקום,

לצורך העניין תאגיד מעיינות זיו, בסדר?

מאחר וזה התאגיד הרלוונטי, יצטרך לתת את הדין ואת הדעת ברמת

הדירקטוריון שלו לאיפה נדרשות ההשקעות המסיביות ביותר כדי

להביא לתועלת הגבוהה ביותר. מן הסתם בתאגיד שפחת המים בה הוא

יחסית גבוה לעומת שאר השותפות האידיאל גם הכלכלי וגם התועלתי

לצרכן יבוא לידי ביטוי בעיר הגדולה שהיא נהריה נכון לעכשיו. זה מכיוון

אחד של הדברים.

מכיוון שני של הדברים צריך להבין יש פה תאגיד פועל, זאת אומרת רמת

השירות, מוסדות התאגיד, היכולת לתת מענה לצרכן כבר קיימים

בשטח. זה לא עניין של הקמת גוף שקם אאוט אוף דה בלו לצורך העניין

ובעצם אין יכולת לתת שירותים. כל הרציונל בצירוף נהריה זה גם חיזוק

התאגיד וגם חיזוק העיר.

עכשיו צריך להבין, רמת השירות לצרכן, אני אומר את זה בעוונותיי,

משתף פה קצת, בעוונותיי הייתי גם יועץ משפטי לחטיבת הממונה

והייתי גם, ניהלתי את חטיבת תלונות הציבור של רשות המים במשך

למעלה מ-4 שנים. אני מכיר טוב טוב את התלונות ואת החיבור לצרכן

אני גם מכיר את כל האג'נדות השונות, נקרא להן לצורך העניין, שרצות

בין אם בתקשורת, בין אם בעיתונות, בין אם במדיה החברתית ובין אם

ברמת המכתבים של כל צרכן וצרכן.

ש. מולכו: אני חייבת לעצור אותך, אני לא מסתכלת לא על המדיה ולא על

הרשתות, אני מדברת מתוך שיחות שאני מנהלת עם תושבים בערים

אחרות שבהן קיים תאגיד מים, בסדר? זה תושבים.

מר עומר ורדי: בוודאי. אז אני לחלוטין מבין ואני אומר את זה שוב בתור מקום של

גורם שניהל שיחות עם אלפי תושבים, בסדר? אני באמת מניח שאני

מבטא את קולו של הצרכן ב-X רשויות שבהן יש תאגיד, אוקי? רמת

השירות שהתאגיד מספק לצרכנים שלו היא רמת שירות חסרת תקדים

ברמה עולמית. עולמית חד וחלק. אמות המידה לשירות שהתאגידים

היום מייצרים רגולציה קיצונית למעשה, יש היום אפילו תפיסה שצריך

להמעיט קצת ברמת הרזולוציה שלה כדי לוודא שלא יקרה מה שקרה

במקומות אחרים.

עכשיו אני מאוד מתחבר לתפיסה הזאת אגב בהמשך ישיר לשאלה

שתושב מתקשר לעירייה ומדבר עם ראש העיר ומדבר עם גורמי המקצוע

הרלוונטיים והבכירים והנכונים כדי לייצר מענה פרטני לבעיה שלו.

התפיסה של רמת שירות בתאגיד היא תפיסה של רמת שירות רוחבית,

אתה לא צריך להתקשר לאף אחד כדי לקבל רמת שירות מעולה. זה

אחד.

ואם זה מגיע לידי ביטוי בהרכב מבנה חשבון המים, אם זה מגיע לידי

ביטוי בזיכוי מיידי על נזילה ללא ויכוחים מיותרים, אם זה מגיע לידי

ביטוי אגב בתפיסה אחידה ולא סלקטיבית, בסדר? אחידה שירותית

שמגיעה לכל צרכן וצרכן, שוב כמו שאמרתי החל ממבנה חשבון המים,

דרך זיכוי על נזילה, דרך איכות המענה, זמן ההמתנה בתור, זמן

ההמתנה בטלפון, ושוב שורה קטנה מאוד בשקף למטה אבל היא חסרת

תקדים גם ברמה העולמית כללי פיצויים. זאת אומרת שהיום יש בכללי

הפיצויים של אמות המידה לשירות תפיסה שאומרת שאם תאגיד לא

עמד באמת מידה לשירות, למשל משלוח הודעה על צריכה חריגה שזה

נתון קריטי לכל צרכן וצרכן שיוכל להקטין את נזקו, נכון? לצמצם את

הנזילה, לתקן את הנזילה כמה שיותר מהר.

אם תאגיד לא עמד באמת המידה הזאת הוא מחויב להעביר לחשבון

הצרכן סכומים שבין 50 ל-200 שקלים. למה? מתוך תפיסה של אכיפה

צרכנית. לא כי זה פיצוי על נזקו, הנזק יתברר בערכאה אחרת מול רשות

המים, מול בתי המשפט, כמו שקורה היום, או מול העירייה. העירייה לא

הופכת להיות גורם שקוף, העירייה עדיין שם מן הסתם. ההבדל הוא

שברמת האכיפה הצרכנית לתאגיד יש אינסנטיב לוודא שאף אמת מידה

לא מופרת.

עכשיו אני אומר את זה ממקום של באמת ניסיון בשטח, הטיפול בתלונה

של צרכן היום בתאגיד מים וביוב הוא טיפול הרבה יותר איכותי על אף

כל הניסיון הטוב של גורמי מקצוע בעירייה נכון להיום להתמודד עם

המשק הזה. זה משק שדרש רגולציה מקיפה והדוקה ולשם הגענו.

ש. מולכו: והשירות הזה כרוך בתוספת תשלום?

מר עומר ורדי: חד וחלק לא. להיפך, כל התפיסה של משק המים היא,

ש. מולכו: כי אני מבינה שהמחיר כולל מע"מ (מדברים ביחד) וכשאני מבקשת

כצרכן איזשהו שינוי או איזשהו טיפול זה כרוך בתוספת תשלום?

מר עומר ורדי: חד וחלק לא. יש הליכים, תקשיבי, יש הליכים שקבועים בחקיקה שונה

שמחייבים תשלום מסוים אבל זה הליכים שדורשים תשלום מעצם

היותם תשומות עבודה. לצורך העניין אם צרכן רוצה לשלוח את מד

המים לבדיקה, לצורך העניין אם האדם שולח את מד המים לבדיקה זו

עלות של מבדקה. גם היום, גם אם העירייה רוצה לשלוח את מד המים

לבדיקה יש לזה עלות. העירייה אמנם יכולה להחליט שזה,

ש. מולכו: העירייה לא מחייבת את הצרכן., זה ההבדל.

מר עומר ורדי: אם מד המים לא תקין, אוקי? והגדרה של מד מים תקין או לא תקין, אני

מכיר גם את משק המים ברשויות מקומיות,

ר. מרלי, רה”ע: לא, אבל עוד פעם זה חשוב, אתם כאילו, אתם צריכים להבין יש כמה

דברים שמעניינים את הציבור וגם את חברי המועצה, גם למה לא תאגיד

עצמאי ולהצטרף לתאגיד. תיכף אני אתן רגע לדימה, אבל הסיפור של

המחיר הוא חשוב והוא קריטי, אנשים שואלים, הם חושבים שאם אתה

עובר לתאגיד מים אז בהכרח אתה תשלם יותר כי יש משכורות מנופחות

ויש תפיסה כזו, אני אומר פה לציבור שהעירייה לא מקימה תאגיד מים

ולא מכניסה עובדים ולא מוסיפה שום דבר. העירייה, הרעיון של רשות

המים זה שנהריה תכנס לתאגיד קיים ולכן אין פה עכשיו מנגנון

שמתנפח. זה צריך להבין.

אבל את התושב מעניין בסוף אם אני היום משלם נניח 400 שקלים, כמה

אני אשלם ביום שקיים תאגיד בנהריה. זאת השאלה, היא פשוטה. כן

מע"מ, לא מע"מ, איך זה כתוב בדו"ח, אנשים רוצים לדעת את התשובה.

מר עומר ורדי: התשובה היא פשוטה אין הבדל במחיר. אלו שלושת המילים אין הבדל

במחיר. יש שינוי בשיטת החישוב בגלל שהעירייה היא מלכ"ר, בסדר? יש

עניין של זיכוי על המע"מ בסופו של דבר, כולנו יודעים את זה. התעריף

לצרכן בסופו של יום הוא תעריף אחיד, בהנחה וכמות המים שנצרכה

בחשבון בימי העירייה זהה לכמות המים שנצרכה בימי התאגיד וזו

אותה כמות, כי זה לא רלוונטי לתאגיד או עירייה, מחיר המים לצרכן

הוא זהה. רק מה שהוא מקבל טיפה יותר או לענייננו הרבה טיפות יותר.

זה לגבי זה.

ג. שחם: אני רוצה להוסיף, אני הזכרתי את זה ככה בחצי פה ואני אחזור ואוסיף.

תראו, יש עיר שנקראת ראשון לציון. עיר גדולה, עיר חזקה, יש לה תאגיד

טוב וחזק ויש בה אזרחים מאוד דעתנים. והם היו מוקד לטענות גם

שהתאגיד, שמדי המים מזייפים והכמות שגובים מהם היא יותר ממה

שצרכו בפועל וגם שהמחירים יקרים.

ראש העיר החליט להקים, הזמין שופט בדימוס, את השופט ברוך ארבל,

היה פה שופט מחוזי, בנימין ארבל, סליחה, ואמר לו תבדוק והשופט

קרא לאזרחים והביאו לו חשבונות והוא הסתכל ובדק, לקח צוות של

יועצים מקצועיים איתו. ולפני חודשיים, שלושה פרסם את הדו"ח שלו.

אני מאוד ממליץ, אם תרצו אנחנו נעביר לכם את דו"ח הממצאים שלו

ואפילו יש שמה איזה סרטון שבו הוא עשה סוג של מסיבת עיתונאים

והוא אומר בצורה מפורשת, חד משמעית, מדי המים הדיוק שלהם הוא

דיוק טוב. הייתה שמה איזושהי בעיה של מועדי צריכה, פעם אחת קראו

אחרי 50 יום ופעם אחת אחרי 60 יום בגלל חגים, לא משנה. אין בעיה

בקריאות המונים של המים ואין בעיה במחירים, זאת אומרת לא גבו פה

יותר ממה שצרכו.

עכשיו הפעולה הזו מבחינת ראש העיר שרצה כאילו לרצות את התושבים

ושמה הייתה ביקורת אדירה בפייסבוק ותוכניות טלוויזיה מקומית וכך

הלאה, היה סוג של מעשה בלהם, כאילו חשבו שהוא ימצא מי יודע מה

והוא אמר חבר'ה, התאגיד עובד בסדר. נעביר לכם את הדו"ח שלו

ותוכלו להיווכח ולהציג את זה בפני הציבור, עומר אמר עכשיו אין שינוי

במחיר המים שצרכן משלם בנהריה, בעכו, בירושלים או בראשון לציון.

התעריף, המחיר הוא מחיר אחיד, לא משנה אם אתה בתוך תאגיד או

מחוץ לתאגיד. ההבדל הגדול זאת רמת השירות וכל התוכניות פיתוח וכך

הלאה.

ד. אפשטיין: גיורא ברשותך, רציתי לשאול. זה ברור, העניין של תעריף מים ברור

לכולנו. אני בא ואומר אתם בתור אחראים ברשות המים של המדינה,

אתם באים ואומרים הנה הזכרתם פה תאגיד זיו, שאני אומר לך מראש,

כן? אני לא הייתי רוצה להצטרף לתאגיד שהוא גרעוני מכבר. הוא כבר

היום גרעוני, עם כל הכבוד או שאתה בתור אחראי על המים פה בוא

תעבוד, תעזור לנו או להקים תאגיד עצמאי למרות שמישהו העביר

החלטה על איגוד של כמה רשויות או שאל תדחוף אותי לכיוון של משהו

מראש גרעוני שאני לא רוצה להיכנס בו.

אני באמת, אני לא יודע מי, כי אני צריך לבוא אחר כך לתושב ולבוא

ולהגיד לו תשמע, הכנסת אותי, בעיות של ישוב שאין לו יכולות, עם כל

הכבוד אז פה תבואו תעזרו לנו, אז הבחינה תהיה שונה לחלוטין.

מר עומר ורדי: ברשותך אני אענה ואני אחרי זה אמשיך עם השאלות שלך, גב' מולכו. אז

קודם כל נתון עובדתי, ניוז פלאש, תאגיד מעיינות זיו הוא לא תאגיד

גרעוני, הוא גם לא תאגיד הפסדי. למעשה נתונים עובדתיים, שוב, אני לא

מייצר פה R.P לתאגיד, כל תאגיד והחסרונות שלו, זה ברור לכולנו

תאגיד מעיינות זיו יש לי שני נתונים להגיד לגביו, אחד משנת 2016 עד

שנת 2020 התאגיד מאוזן לחלוטין כשהדו"ח הכספי האחרון שלו הוא

רווח של 2 מיליון שקלים. זה נתון עובדתי של התאגיד. מעבר לעובדה

שלתאגיד מבדיקה אחרונה שבדקתי יש 97 אחוזי גביה

אתם לא נכנסים לתאגיד צולע, אתם לא נכנסים לתאגיד עיוור ואתם לא

נכנסים לתאגיד פיסח, זה תאגיד מצוין שפועל בצורה מאוד יעילה. אם

אנחנו "חושפים" את כל הקלפים פה הנתון היחיד שיש שהוא לכאורה

מטריד ואני יכול להבין מה מטריד את הרשויות הוא הלוואת בעלים

עומדת אצל התאגיד שעדיין לא שולמה לשאר הרשויות.

ההלוואה הזאת היא הלווה של 7 מיליון שקלים, כן הנתונים

מפורסמים לכל דורש מן הסתם. שיוחזרו ב-2024 אגב בתיאום עם כל

הרשויות בעלות המניות בתאגיד מתוך תפיסה שאין סיבה שהתאגיד

עכשיו ייקח הלוואה שתלחיץ את המשק הכלכלי שלו וכמובן שהרשויות

נהנות מריבית פיגורים של בערך 4.5 אחוזים לשנה על אותה הלוואה

שהם לא מקבלים. זה לגבי זה.

אז אני חוזר שוב בהמשך לשאלתך, התאגיד הוא תאגיד רווחי, הוא

תאגיד מאוזן, הוא תאגיד שמנוהל בצורה מאוד מאוד יעילה ואגב עם

מבנה תאגידי מאוד מאוד רזה. זה לגבי זה.

ד. אפשטיין: תסלח לי, על רווחי אני קצת בספק. אני בא ואומר לך בוא תעזור לי

להצטרף למישהו שכן מצליח. הרי ברגע של הצטרפות הם באים ונהנים

מכמות הכסף שמוזרמת פר תושב שגם כל הרשויות שמקבלות את זה

נהנים מכך. אז בוא תן לי בחירה, בסדר? ואל תכפה לי את מעיינות זיו.

בוא תכפה לעכו לצרף אותנו לעכו או,

ש. מולכו: חכה, עדיין לא החלטנו להצטרף.

ד. אפשטיין: זה דבר אחד. ודבר שני, הכול טוב ויפה להביא לנו דוגמאות של ראשון

שהיא רשות חזקה, איתנה שלא מקבלת תוספות מענקי איזון זה קצת

שונה, בסדר? מנהריה וממצב גם כלכלי של הרשות שאנחנו היום תחת

חשב מלווה. שתדעו לכם.

מר עומר ורדי: אני רוצה להסביר,

ש. מולכו: ואני רוצה גם להצטרף לשאלה שלו, האם התאגידים מנהלים מרכזי

רווח לכל רשות או שהכול,

מר עומר ורדי: תגדירי מרכזי רווח.

ש. מולכו: כל רשות מקומית יש לה מרכז רווח בתאגיד או שכל הכספים נכנסים

לקופה אחת?

מר עומר ורדי: אז אני אעשה קצת זום אאוט ואני אסביר איך תאגיד בגדול מתנהל.

קודם כל צריך להבין שתאגיד הוא בסופו של דבר חברה, בסדר? היא

חברה, היא בעצם נקראת גוף דו מהותי, ציבורי פרטי, אין באמת כוונה

של השאת רווחים, אבל כמו שראיתם בשקף שגיורא הציג תאגיד יעיל

יודע לחלק רווחים. מן הסתם הרווחים הולכים אך ורק לבעלי המניות

ובעלי המניות זה הרשויות המקומיות בתאגיד בלבד. זה אחד.

עכשיו צריך להבין איך תאגיד מתנהל. התאגיד מתנהל כחברה, זאת

אומרת שיש בראשו דירקטוריון, הדירקטוריון הוא בעצם מורכב ממספר

דירקטורים שנכון להיום, אני קצת אלאה בפרטים, אבל תהיו איתי, זה

חשוב.

ש. מולכו: אנחנו איתך.

מר עומר ורדי: מספר הדירקטורים נע נכון להיום בין 5 ל-9, אוקי והוא אמור לייצג את

מספר הרשויות המקומיות החברות בתאגיד, כשמן הסתם אחוז מה

שנקרא שיעור האחזקות מבחינת מניות, מבחינת גודל אוכלוסייה,

מבחינת ערך נכסים בתאגיד משליך השלכה ישירה על מספר

הדירקטורים שיש לאותה רשות בתאגיד.

לענייננו נהריה בגלל שהיא מגיעה, מבלי להתווכח על המספרים, לסדר

גודל של 50 אחוז בתאגיד סביר להניח שיהיו לה לפחות 4 דירקטורים

בתאגיד. יתרה מכך אני מתחבר לשאלה, לסוגיה שהעלית לגבי מעורבות

העירייה, היכולת להשפיע. בגלל שהדירקטורים מועמדים מטעם מועצת

העיר, כן? מועצת העיר קובעת מי הדירקטורים שיהיו מטעמה בתאגיד,

יתרה מכך, נוסף על כך גם ראש העיר וגם עובדי הרשות וגם חברי מועצה

באיזונים מסוימים יכולים להיות חברים בדירקטוריון התאגיד נוצר

למעשה מבנה מאזן שבא ואומר אמנם יש הפרדה בין התאגיד לבין

הרשות המקומית, אבל הרשות המקומית היא שותפה פעילה בהכוונת

פעילות התאגיד מעצם היותה חברה בדירקטוריון התאגיד.

עכשיו אם לעיריית נהריה לגופו של עניין יש לצורך העניין 4 דירקטורים

בדירקטוריון התאגיד מן הסתם פעילות התאגיד תוכוון למקומות

שנהריה גם מעוניינת בהם. לא באופן בלעדי, זה כן תאגיד רב רשותי כמו

הרבה תאגידים רב רשותיים שקיימים ומסתדרים בצורה נפלאה סך

הכול, בסדר? אבל צריך להבין שנהריה לא הולכת לאיבוד.

לדעתי זה אפילו להיפך, מאחר שהיא רשות מאוד גדולה שמכפילה את

מספר התושבים בתאגיד דה פקטו יהיה לכם ייצוג כל כך דרמטי בתאגיד

הזה שיש לכם יכולת להכווין את פעילות התאגיד בכל מה שקשור

לאינטרסים המקצועיים והתשתיתיים של נהריה. אז כן, מעורבות

העירייה לא הולכת לאיבוד, היא מקבלת פנים שונים להבנתנו ולעמדתנו

המקצועית, ההנדסית, המשפטית והכלכלית פנים יותר טובים, עם ראיה

לצרכן ולא ראיה פרטנית של צורכי המשק ביום הזה אלא גם בשנים

הבאות. זה לגבי זה.

לגבי חלופת התאגיד, חבר המועצה דימה, אני רוצה ללכת מהמקום השני

של הדברים. חלופה של צירוף לתאגיד היא חלופה שצריכה להיתמך

בשיקולים מקצועיים, שיקולים גיאוגרפיים, תשתיות משותפות, תפיסה

של העברת משק מים, מיקום משרדים וכדומה. כל הסוגיות האלה הכול

ברור, בסדר? אף אחד לא בא ואומר שיש תאגיד אחד בלבד עם מפת

שיוך אחת בלבד, אבל יש תאגידים שהם יותר נכונים לנהריה.

עכשיו שוב לעניות דעתי גם המקצועית וגם האישית, תאגיד מעיינות זיו

כשלעצמו הוא לא נושא הדיון פה, אבל ככל שהוא יהיה הפונקציה

הרלוונטית להתאגדות הוא תאגיד מצוין, גם ברמה הפרסונאלית, גם

ברמה המקצועית, ושוב אני אומר אני אגיד לך יותר מזה, אני מציע את

עצמי, בסדר? ואני מוכן להבטיח שכל גורם מקצועי אחר ברשות המים

ישמח לעמוד ביחד איתי להצטרף לכל צוות בחינה שיוקם. כל צוות

מטעם העירייה עצמה, אם אני זוכר נכון בעבר ניהלתם צוות כזה, צוות

בחינה ייעודי אמיתי מקצועי, עם גורמי מקצוע רלוונטיים. כל צוות

בחינה, אני אגיע לכל דיון בכל מקום שייערך כדי לבוא ולענות על כל

השאלות האלה, כי השאלות האלה הן קריטיות ונכונות, אבל המטרה

העיקרית פה היא לבוא ולהראות לכם שיש תשובות טובות.

השירות לצרכן, אם זה מה שמטריד את חברי המועצה, הולך להשתפר

דרמטית. איכות המשק, אמינות האספקה הולכת להשתפר דרמטית,

כמות הפיצוצים, כמות הנזילות הולכת לרדת דרמטית, לא קצת, לא

הרבה, דרמטית. בסדר? סוגיות של מעורבות העירייה בפעילות התאגיד

לא הולכות להיעלם, אין מה לעשות. בסופו של דבר ברוב הרשויות

המקומיות ראש הרשות, ראש העיר הוא גם יו"ר הדירקטוריון, ככה זה

עובד.

זאת אומרת ההשפעה על הכוונת הפעילות של התאגיד, הכוונת הספינה

הזאת כן קיימת. אין ספק, יש הבחנה בין הרשות לבין התאגיד כי

התאגיד צריך לעבוד stand alone על משק כספים סגור בנטרול לחצים

חיצוניים שלא אמורים להשפיע על משק המים והביוב. זו הסיבה

שתאגידים ברחבי המדינה הצליחו להגיע להישגים שהם הגיעו אליהם.

צריך להבין שוב, אם מסתכלים על טובת הצרכן, על טובת התושב אין

פה מקום למחלוקת, אין פה עניין של משא ומתן אפילו. אני לא מדבר על

הוראות החוק, אני לא מדבר על תאגיד אזורי, אני לא מדבר על מתי

הייתם אמורים להתאגד, אלו מים מתחת לגשר שבשלב הזה, במועצה

הזאת לא רלוונטיים.

השאלה אם טובת הצרכן בעיניכם. אם טובת הצרכן בעיניכם אני אישית

וגם גיורא ניתן יד ביד כדי שנמשיך את צוות הבחינה הזה ונקדם את

העשייה הזאת. יש עוד שאלה שלא עניתי עליה?

ר. מרלי, רה”ע: טוב, לצערי חלק מחברי המועצה לא נמצאים, אבל אני חושב שצריך

להגיד תודה רבה לגיורא ולעומר ולמי שבא כדי להציג. אני מתחייב

ללמד את העיר נהריה לעומק את המשמעויות. אנחנו ניקח גם את

המצגת, גם את היתרונות וגם את החסרונות, אתם יכולים להבין את

החשש של הציבור בעיר נהריה ושל חברי מועצת העיר, בסוף זה מהלך

שמשפיע על העיר, אנחנו לא רוצים לעשות מהלכים למרות שאין לנו

ספק לרגע שכל מה שאמרתם הוא אמת ונכון ומדויק והאינטרס שלכם

זה הצלחת העיר נהריה ולא משהו אחר, וגיורא, אנחנו מכירים קצת, אני

בטוח שתושבי העיר והם יכירו אותך עוד לעומק יבינו שכל האינטרס

שלכם באמת הוא הצלחת העיר.

אנחנו נעמיק את הלמידה ונבחן את הנושא לעומק. גם חברי מועצת העיר

וגם התושבים וכמו שאמרתי נציג את היתרונות והחסרונות. לשאלות

המהותיות של האם אנחנו הולכים לנפח את המנגנון אז התשובה היא

לא, אנחנו לא מנפחים שום מנגנון, הרעיון הוא להיכנס לתוך תאגיד

קיים.

לשאלה על המחיר אז התשובה היא חד משמעית אין הבדל במחיר ואני

מצטט אותך, עומר, וזה חשוב לציבור. המחיר שמשלמים היום לקוב

מים זה המחיר שישולם. חשבון שהיית מקבל היום זה חשבון שאזרח או

תושב בכל מדינת ישראל מקבל גם אם הרשות שלו בתוך תאגיד.

חשוב היה לשמוע על מעיינות זיו האם הוא תאגיד שעובד יפה ומקצועי

עם 97 אחוזי גביה שזה הישג בכל קנה מידה שזה חשוב ואז זה מיישר

קו, בסופו של דבר הנטל מתחלק על כל התושבים שזה פרט חשוב וזה

שהוא מאוזן בשנים האחרונות ואפילו ברווח זה יפה.

לא התעכבנו על התועלות של הרשות מעבר לתשתיות ולחידוש

התשתיות, גם כלכלית, יש תועלות לרשות של כמה עשרות מיליוני

שקלים, אם זה הלוואת בעלים 30 מיליון, מענק עוד 3,7 ועוד 5 מיליון

שקלים בעצם, בקיצור יש פה, אפשר לראות במצגת. אנחנו נסדר את זה,

נסביר לתושב, נעשה הסברה מסודרת כי בסוף התושבים יאמינו שאנחנו

עושים תהליך בדיקה אמיתי, יסודי, רציני, מקצועי, ענייני כשברור, אני

מקווה לכולנו, שטובת הרשות והתושבים לנגד עינינו כל הזמן. אני חושב

שאין שאלות.

ג. שחם: טוב. אז תודה רבה לכם שהזמנתם אותנו.

ש. מולכו: תודה רבה לכם.

ג. שחם: תראו, אנחנו ברשות המים כמפקחים על התאגידים מה שמעניין אותנו

ומכווין אותנו זה טובת הצרכן. לא שום דבר אחר. חלק מהמרכיבים של

טובת הצרכן שהתאגידים יעבדו, שיהיו חסונים, גם פיננסית, תהיה להם

האיתנות הפיננסית, תהיה להם האיתנות המקצועית כדי להביא להגביר

את הרווחה של כל אחד מאזרחי העיר הזאת.

אמרו פה המצב יחסית טוב. אני יודע שהמצב בנהריה, מצב התשתיות

הוא לא טוב. אני יודע את זה, אני מכיר את העיר ואני אומר לכם

שתוכנית השקעה כזו רק קרן שיקום עם עשרות מיליוני שקלים, עם

תוכניות פיתוח משמעותיות ביותר ישפרו מאוד גם את תשתיות המים,

גם את תשתיות הביוב מבלי לגרום לשינוי כלשהו בתעריפי המים.

ואני ממליץ, כמו שראש העיר הציע ואחרים, שתמשיכו לעשות, אנחנו

עומדים לרשותכם, אנחנו ברשות המים עומדים לרשותכם בכל עבודה

מפורטת, במלוא הזהירות האפשרית, אבל צריך להתקדם בתהליך

ולהגיע בסופו של יום, אני רוצה להאמין שאם תיעשה פה עבודת מטה

מסודרת עד סוף השנה אפשר יהיה לברך על המוגמר ואני מאוד ממליץ

לכם לעשות את זה. אז תודה רבה לכם.

ר. מרלי, רה”ע: גיורא, המון תודה. עומר, תודה רבה שבאתם.

מר עומר ורדי תודה.

ר. מרלי, רה”ע: תודה. הישיבה נעולה. ערב טוב.

סוף הישיבה