פרוטוקול ועדת מליאה מס' 64

עיריית הרצליה המועצה השמונה עשרה

פ " כ מס' 64

מישיבת מועצה שלא מן המניין

שהתקיימה ביום ראשון, כ"ז' בטבת תשע"ח, 14.1.18

נוכחים: פדלון משה - רה"ע – יו"ר הישיבה

כץ מאיה - סגנית ומ"מ ראש העירייה

פרישקולניק איה - סגנית ראש העירייה

וייס צבי - סגן רה"ע

גוזלן גרי - חבר מועצת העירייה

לונדון יוסף - חבר מועצת העירייה

פישר יריב - חבר מועצת העירייה

אתגר איריס - חברת מועצת העירייה

ועקנין משה - חבר מועצת העירייה

תימור ליאת - חברת מועצת העירייה

ברדה אבי - חבר מועצת העירייה

צדיקוב אלעד - חבר מועצת העירייה

בל עפרה - חברת מועצה

יעקובוביץ יונתן - חבר מועצת העירייה

רפאל טובה - חברת מועצת העירייה

יסעור יהונתן - חבר מועצת העירייה

סטרוגו תום - חבר מועצת העירייה

נעדרים: קוממי יוסי - חבר מועצת העירייה

עולמי ירון - חבר מועצת העירייה

מוזמנים: יהודה בן-עזרא - מנכ"ל העירייה

ששון מועלם - עוזר ראש העיר

רוני חדד - מ"מ גזבר העירייה

עו"ד ענת בהרב-קרן - יועמ"ש

רינה זאבי - ע. מנהל אגף, לשכת סמנכ"ל

אבי ברויטמן סגן מנהל אגף ביטחון פיקוח וסדר ציבורי

עודד כץ - סגן מנהל אגף ביטחון פיקוח וסדר ציבורי

רוני גאון - מנהל אגף שאיפ"ה

מוטי צ'מרינסקי - מנהל מחלקת רישוי עסקים

ירון הררי - מבקר העירייה

תיקי רואימי מנהלת לשכת ראש העיר

שמואל עקרב מנהל אגף תב"ל

רוני גאון מנהל אגף שאיפ"ה

אבי ברויטמן סגן מנהל אגף ביטחון

מוטי צ'מרינסקי מנהל רישוי עסקים

אורנה סדגת מנהלת אגף מינהל נשים

דורית בסמן דוברת העירייה

יהודה פישמן עוזר אישי למ"מ סגנית רה"ע

עו"ד ענת בהרב יועמ"ש עיריית הרצליה

רוני חדד גזבר העירייה

אייל רייך התובע העירוני

אמיר זיו מנהל מערכות מידע

עודד כץ סגן מנהל אגף פיקוח וסדר ציבורי

דף 2 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 – 14.1.18

על סדר היום :

הצעה להחלפת חוק עזר להרצליה (פתיחת עסקים וסגירתם), התשכ"ג-.1963

לסדר היום צורפו הצעת חוק העזר ודברי הסבר לחוק.

היועמ"ש עו"ד ענת בהרב הסבירה ופרטה את עיקרי ההצעה להחלפת החוק.

חוק העזר להרצליה (פתיחת עסקים וסגירתם), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק העזר") נחקק

לפני למעלה מ- 50 שנים.

חוק העזר קובע נורמות בתחום פתיחת עסקים וסגירתן שאינן משקפות יותר את אפיונה של

העיר הרצליה והתנהלותם ואורחות חייהם של רוב תושביה.

חוק העזר החדש נועד לשמר את המצב הקיים בתחום פתיחתם וסגירתם של עסקים השורר

בפועל שנים רבות וכל זאת תוך איזון ראוי בין רצונו וצרכיו של הציבור בעיר ובין הערך

המובהק של שמירת השבת ומועדי ישראל (להלן: "ימי המנוחה") ואפיונם המיוחד.

איזון זה הושג ע"י העירייה בשנים האחרונות באמצעות מדיניות אכיפה של הוראות חוק

העזר ואולם ובהתאם לקביעות של בתי המשפט מהעת האחרונה, סבורה העירייה כי יש לעגן

את אותו איזון באמצעות תיקון חוק העזר.

החלפת החוק תסדיר את פעילותם של עסקים ברחבי העיר בהתאם לסוג העסק מהותו

ומיקומו, תוך שמירה על הסטטוס קוו המתקיים בה והכל תוך איזון בין האינטרסים

השונים כאמור לעיל.

החוק המתוקן ממשיך לאסור על פתיחת עסקים בימי מנוחה ובשעות הלילה ומתיר המשך

פתיחתם של עסקים מסוימים בעלי נחיצות מיוחדת בימי המנוחה ובשעות הלילה בהגבלות

המפורטות בחוק העזר.

החוק המתוקן מתיר את המשך פתיחתם של עסקים מסוימים הפתוחים אף כיום ברחבי

העיר בימי מנוחה ובהם בתי אוכל, מרכולים, קיוסקים, קניונים, בתי עינוג ותחנות דלק

וזאת במקומות מסחריים מובהקים ותוך קביעת הגבלה של מספרם של מרכולים וקיוסקים

שפתיחתם תותר בימי המנוחה.

עדכנה מקרה ת"א, אמרה כי בעיריית ת"א התעוררה בעיה בנושא מדיניות אכיפה שכתוצאה

ממנה עדכנה עיריית ת"א את חוקי העזר. העירייה נדרשה ע"י ביהמ"ש להתאים את חוק

העזר למצב הנוהג. דיונים התקיימו במוסדות הממשלה, משרד הפנים ובביהמ"ש כשבסופו

של דבר שר הפנים נמנע מלתת החלטה. כתוצאה מכך ביהמ"ש אישר את חוק העזר ופסק

הדין עבר לדיון נוסף שבמסגרתו ביהמ"ש נדרש גם לשאלות העקרוניות בדבר מדיניות

האכיפה ובדבר התאמת הדין המצוי לאורחות החיים בערים השונות. ביהמ"ש קבע כי

בסמכות העירייה לחוקק חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בשבת, כי עיריית

ת"א פעלה במקרה זה בסבירות וכי שר הפנים שלא נתן תגובה שגה. התוצאה היתה שחוק

העזר של עיריית ת"א אושר.

בשבוע שעבר עבר בכנסת חוק המרכולים המחייב אישור פוזיטיבי של שר הפנים בנוגע לחוק

עזר שעוסק בפתיחה וסגירה של עסקים ואף מגביל את שיקול דעתו של שר הפנים בבואו

דף 3 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 – 14.1.18

לאשר חוקים כאלה וקובע ששר הפנים לא יאשר חוק מעין זה, אלא מטעמים חיוניים.

בעקבות זאת מספר רשויות מקומיות חוקקו חוקי עזר הנמצאים כיום כולם עדיין בתוך ה-

60 יום בהם שר הפנים אמור להודיע אם הוא מעכב את החוקים או לא, בנתיים עבר "חוק

המרכולים" שיש להניח שיחול מכאן ולהבא.

הוסיפה ואמרה כי הנחיית רה"ע הינה לשמר את המצב כפי שנהוג מזה שנים רבות בפועל.

בהתאם לכך חוק העזר מאפשר פתיחתם של בתי אוכל , בתי קפה ובתי עינוג. ביחס

למרכולים וקיוסקים קובע החוק רחובות ואיזורים שבהם תותר פתיחתם בשבת בהתאם

להיתרים שינתנו. כמו כן החוק מתייחס גם לפתיחתם של תחנות דלק וחניות נוחות וכן

קניונים.

מר לונדון בהתייחסו לנושא אמר כי "חוק המרכולים" הוא לא רק סיפור על ממשלה

שהסתאבה ומוכנה לזרוק את האינטרסים של הציבור החופשי עבור עוד יום בשלטון. הוא

גם סיפור על ציבור חופשי, שהחליט להיאבק בחזרה.

במסגרת הוויכוח בנושא פתיחת עסקים בשבת בהרצליה, הוזכר המושג "סטטוס קוו".

במסגרת הסטטוס קוו, הובטחה אוטונומיה לזרמי החינוך הדתיים, אך לצערי לא הובטחה

אוטונומיה לזרם החינוך הממלכתי החופשי. בעוד שלרעיונות חופשיים אין דריסת רגל

בחינוך הדתי, החינוך החופשי פרוץ לכניסתן של עמותות דתיות, המטיפות לקיום אורח

חיים דתי.

לכל מי שרוממות הסטטוס קוו בפיו , ברצוני להזכיר שהסטטוס קוו אינו מחייב להקציב

מיליוני שקלים מתקציב העירייה לתמיכה בכוללים. הסטטוס קוו אינו מחייב להקים

מחלקה לתרבות תורנית, שמשום מה שינתה את שמה לתרבות יהודית, ולהקצות מאות

אלפי שקלים לכל אחת מהסיעות הדתית במועצה. הסטטוס קוו אינו מחייב את עיריית

הרצליה להעביר כספים למועצה הדתית מעבר למה שהחוק מחייב. הסטטוס קוו אינו

מחייב את תושבי הרצליה, לממן את הנסיעות של תלמידים חרדים לבני ברק.

שר הפנים, אריה דרעי, שכנראה חושש שלא יעבור את אחוז החסימה, שכח כנראה את

הקביעה התלמודית "אין גוזרים גזירה על הציבור, אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד

בה", בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ל"ו, עמוד א'. ההלכה קובעת כי על המחוקק הבא לגזור

גזירה, לבחון קודם לתהליך החקיקה את יכולת הציבור לעמוד בה. אם המחוקק מעריך

שאין הציבור יכול לעמוד בתקנה - אסור לו לחוקק אותה. לא זו בלבד, אלא שלציבור יש

את הכוח לשנות את החוק גם לאחר החקיקה עצמה: " הרי שגזרו בית דין גזירה ודימו

שרוב הקהל יכולין לעמוד בה, ואחר שגזרוה פקפקו העם בה ולא פשטה ברוב הקהל הרי זו

בטלה ואינן רשאין לכוף את העם ללכת בה" (רמב"ם, הלכות ממרים).

תני פרנק, מראשי תנועת נאמני תורה ועבודה אמר שחוק המרכולים שעבר בכנסת, הינו רע

לשבת. לולא היה בא לעולם, ראשי הרשויות המקומיות לא היו מעלים בדעתם לקבע

בחקיקה את פתיחת המסחר בתחומן, והיו ממשיכים בשיח המקומי שמאפשר חיים

משותפים.

אינני חפץ להפוך את השבת לחולין, אולם יש צרכים של רוב הציבור בהרצליה, שלא ניתן

להתעלם מהם."

הפתרון המוצע בשינוי חוק העזר העירוני, נותן מענה ראוי הן לציבור החופשי והן לשמירת

הצביון המיוחד של יום השבת ולכן אצביע בעד שינוי החוק.

דף 4 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 – 14.1.18

אני מצטרף להצהרתו של ראש העירייה, משה פדלון, שאם התיקון לחוק העזר לא יאושר,

אנו נפנה לבית הדין הגבוה לצדק.

מר וייס התייחס ואמר כי לא יצביע בעד חוק העזר הנותן גושפנקא, מרחיב ומותיר חילול

שבת בפרהסיה בהרצליה. לא חוק העזר ישנה את המציאות הקיימת ולא חוק המרכולים

שעבר השבוע בכנסת. ביקש לדבר על משמעות השבת לעם ישראל ולדורותיו בארץ

ובתפוצות. "...עם ישראל בכל הדורות ובכל הקהילות בעולם שמר על השבת גם במצבים

הקשים ביותר, בשואה בגטאות ובמחנות...." אמר כי "החל מהקמת המדינה לפני 70 שנה,

התנהלה המדינה בכבוד ובהערכה למסורת ישראל ולשבת וגם בצבא ההגנה לישראל, שהיה

בשלבי הארגון וההקמה דאג שישמרו על קדושת השבת... השבת היא ערך ומתנה שכל

משפחה מקיימת אותה על פי דרכה ואמונתה.

כדי שההרגשה והתחושה שזהו יום שונה, יום מיוחד תישמר, יש לשמור על הפרהסיה ועל

אווירת השבת במרחב הציבורי, בלי זה גם המשמעות ואווירת השבת במתחם הפרטי תלך

ותעלם. לצערינו קדושת השבת ואווירת השבת הולכת ונפגעת במיוחד ברשות הרבים, למרות

שכולם מכריזים על שמירת ה"סטטוס קוו", כולם יודעים ש"הסטטוס קוו" הזה נמצא

בירידה ובנסיגה.

כיום מתנהל קמפיין ל"הרצליה חופשית", הרצליה היא לא עיר חופשית, היא עיר מסורתית

של דו קיום, חיים וגרים בה בשכנות טובה ובכבוד הדדי אוכלסיות שונות כל אחד על פי

דרכו ואמונתו. עסקים רבים הפועלים בשבת פוגעים בבעלי עסקים השומרים את השבת

ובמיוחד בתושבים שעובדים לפרנסתם כל השבוע ואינם יכולים או לא רוצים לעבוד בשבת.

הם רוצים לשבת עם המשפחה לשולחן השבת, לשחק עם הילדים והנכדים ובמזג אויר יפה

גם לטייל ברחבי ישראל.

"הרצליה חופשית"- היא סיסמא מטעה של מיעוט קולני, יש בעלי משפחות ובעלי עסקים

שאין להם את החופש- לא לעבוד בשבת. כי בלי לעבוד בשבת, הם לא יתקבלו לעבודה בכל

ימות השבוע ובכדי לפרנס את משפחתם הם נאלצים לעבוד גם בשבת.

כדי לשמר את כבוד השבת על צביונה המיוחד וקדושתה ועל חופש לתושבים ולבעלי עסקים

אלו, אני אעמוד בראש פורום של תושבים למען שבת בהרצליה. שסיסמתה "הרצליה

חופשית מעבודה בשבת"."

לשאלתה של גב' אתגר מה המשמעות של אישור המועצה לחוק הזה וכיצד הוא מסתדר עם

זה שחוק המרכולים עבר כבר והתקבל בכנסת, נענתה ע"י היועמ"ש כי החוק המכונה "חוק

המרכולים" לא פגע בסמכות העירייה לחוקק חוק עזר כפי שאנחנו מחוקקים, הוא משפיע

לעניין שיקול דעתו של שר הפנים ומחייב קבלת אישור פוזיטיבי של שר הפנים לחוק הזה

והוא קובע כיצד שר הפנים יפעיל את שיקול דעתו.

הגב' אתגר בקשה למחות על כך שלא קיבלה כל תגובה והתייחסות למייל ששלחה לפני

כשבועיים בנושא מניין הימים לקיום ישיבת המועצה.

דף 5 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 – 14.1.18

נענתה ע"י רה"ע כי נושא מניין הימים נבדק חוקית ומשפטית ועפ"י ייעוץ משפטי נמצא כי

לא ניתן לקיים ישיבת מועצה בנושא בטרם יעברו 10 ימי עבודה, קרי .14.1.18 הוסיף ואמר

כי כפי שהבטיח הצעת החוק הונחה בפניו ע"י הצוות המקצועי תוך 72 שעות מסיום ישיבת

המועצה בחודש דצמבר וכבר באותו היום הופצה לחברי המועצה, מרגע זה החל מניין

הימים.

המנכ"ל, מר בן עזרא ציין כי כל חוק עזר ללא קשר לנושא "חוק המרכולים" עובר לאישור

משרד הפנים. שר הפנים הוא הסמכות לאשר חוקי עזר, ולכן מבחינת החוק לא פספנו

בזמנים. אמר כי "חוק המרכולים" קם בחטא והביא נזק גדול לכל מה שקשור לשמירת

שבת ולדתיים, לולא זה – עיריית הרצליה ועיריות נוספות לא היו מנסות לחוקק חוק עזר

מעין זה. במערכת הסטאטוס קוו בקשר של חברי מועצה ותושבי העיר כמו ב-30 שנה

אחרונות מצאו פתרון איך תתנהל עיר היודעת לשמור גם על שבת ליד בתי כנסת וגם

שעסקים ובתי קפה יהיו פתוחים. מועצה זאת בדיונים משותפים, דתיים וחילונים היתה

מוצאת פתרון לנושא.

לשאלתה של גב' אתגר מדוע קיימת הגבלת היתר לשנתיים בלבד נענתה ע"י רה"ע כי בתום

השנתיים והיה ולא תמצא כל סיבה לסירוב יחודש ההיתר. ההגבלה נעשתה מאחר ולעירייה

רצון לשמור על הסביבה ואיכות החיים של התושבים. עסק שימצא מפריע לשכנים ולסביבה

לא יחודש ההיתר.

מר סטרוגו אמר כי עסק שמשקיע וצופה פעילות קדימה הגבלה לשנתיים בלבד יכולה לפגוע

בעסק. הציע כי ההיתר יהיה חופף למסגרת רשיון העסק.

המנכ"ל הבהיר כי בבדיקה עם מנהל מחלקת רשוי עסקים , כל עסק מקבל רשיון בין

שנתיים לשלוש כך שהדבר אינו משמעותי.

היועמ"ש ציינה כי הדבר אינו אפשרי מאחר וחוק העזר צופה מצב בו מספר ההיתרים יהיה

נמוך ממספר העסקים ותדרש הגרלה ולכן צריך לקבוע מועד אחד. נקבעה תקופה של

שנתיים.

מר יעקובוביץ כדוגמה לאווירת דת מיוחדת הקריא מיומנו של צעיר שבילה מספר חודשים

ביפן "כמה מילים על חוק המרכולים ועל כפייה דתית בכללי: לאחרונה העברתי כמעט

שלושה חודשים ביפן. באופן רשמי רוב היפנים מגדירים את עצמם כבני אחת משתי הדתות

הבאות: שינטוהיזם ובודהיזם. דת השינטו היא דת שמאחדת את יפן ובמשך אלפי שנים

הייתה הדת הרשמית של היפנים. בפועל - רוב היפנים הם אתאיסטים. הם לא באמת

מאמינים יותר מידי, מבחינתם זה בעיקר עניין של תרבות, של מסורת ושייכות לאומית.

במהלך הטיול ביפן ביקרתי באין ספור מקדשים ודיברתי עם הרבה מקומיים, ושמתי לב

לתופעה מעניינת - יפנים "שינטו-אתאיסטים" מגיעים למקדשים, חולקים כבוד ואפילו

מתפללים שבאופן מוצהר הם לא באמת מאמינים. ואני התבוננתי והתרשמתי לי מהצד,

וציינתי לעצמי שפה בארץ רוב "היודו אתאיסטים" (שאני אחד מהם) לא היו ששים להיכנס

לבית הכנסת מרצונם החופשי, בטח שלא להתפלל ובטח ובטח שלא לתרום מכספם. ושאלתי

את עצמי למה? למה היפנים האתאיסטים מרגישים יותר קרובים לדת הלאומית שלהם

יותר מאתנו? למה להרבה יהודים ישראלים התפתחה סלידה מהיהדות, מבתי כנסת,

מחרדים, בעוד שהיפנים מדלגים להם ממקדש למקדש למגרש מפזרים מטבעות כמנחה

לאלים? ואז נפל לי האסימון - כי על היפנים אף אחד לא כופה את הדת! ביפן יש הפרדה

מוחלטת בין דת למדינה. ביפן הנשואים הם אזרחיים ולא עושים בעיות בחתונה למי שלא

דף 6 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 – 14.1.18

"שינטוהיסט כשר". ביפן יש תחבורה ציבורית מלאה שבעה ימים בשבוע. ביפן לא סוגרים

את המדינה יום אחד כדי "להדגיש את אופייה השינטוהיסטי של המדינה", וראו איזה פלא!

האווירה השינטוהיסטית ביפן בולטת פי אלף מהאווירה היהודית בישראל!

היפנים סוגדים לתרבות העתיקה והמפוארת שלהם, שדת השינטו היא חלק בלתי נפרד

ממנה. הנשים היפניות מסתובבות עם הקימונו המסורתי שלהן ועושות סיבוב מקדשים

ביום ראשון רק כדי "להרגיש קצת מסורת"! ככה זה עובד אצל בני אדם, גבירותיי ורבותי:

כשכופים עלינו משהו - אנחנו בורחים ממנו, כשמכריחים אותנו - אנחנו מורדים. ממשלה

יקרה, אם רוצים לקרב את העם אל היהדות? תברחו מהכפייה הדתית כמו מאש! אתם

רוצים שהיהדות תהיה יותר מורגשת במרחב הציבורי? תטפחו יותר את הזהות הלאומית

שלנו כיהודים ישראלים ותשמחו על הרצון הטבעי שלנו להרגיש שייכים לעם הנהדר הזה

כולל הדת שלו, אבל אל תכפו עלינו את הדת הזו!"

מר ועקנין בהתייחסו לנושא אמר "כבר כ-4 שנים אני חבר מועצת העיר הרצליה. המטרה

שלשמה הגעתי למועצת העיר- קירוב לבבות וחיבור בין השונה לאחר.

בתקופה זו זכיתי לקיים עשרות אירועים, מופעים ולסייע לכלל הציבור בהרצליה: חילונים,

דתיים, מסורתיים וחרדים כאחד. המוטו שמנחה אותי : "נתיב אחד בלב אחד".

אני חושב שהגיע הרגע לעצור ולחשב מסלול מחדש, להבין שבסה"כ המטרה שלנו היא

לחיות בעיר, אחד עם השני וזה לצד זה. מחובתינו לשמר את הסטטוס קוו הקיים, תוך

שמירה על מרקם החיים המשותפים בעיר.

ההצבעה שלי היום במועצה, מייצגת אלפי תושבים ששלחו אותי כנציג מטעמם להביע את

מחאתם על הצער שנגרם להם ומפצירים בי לשמר את הסטטוס קוו הקיים בעיר.... מטרת

הישיבה היום היא לקדם חוק עזר שיעקוף את מערכת החוקים הממשלתית בישראל.

כל החששות ומסע ההפחדה הציבורי שמתנהל בעיר הרצליה נועד לפלג ולהרוס מרקם

ייחודי שנשבה עשרות שנים בעמל רב. המטרה המשותפת של כולנו היום, לעצור את

הכרסום הסטטוס קוו בהרצליה. מבקש לסיים בתקווה שדברי יתקבלו בהסכמה ובהבנה."

גב' תימור ציינה כי סטטוס קוו בחברה מתוקנת הוא רעיון שמשמר את המצב הקיים, שינוי

עלול להביא להחרפה ולסכן את המצב. אמרה כי הדתיים הם שהפרו את הסטטוס קוו וחבל

שלא עצרו את חוק המרכולים, שמשמעותו החרפת הפלגנות. הוסיפה כי רוב הציבור הינו

מסורתי . חזרה והדגישה כי כנבחרי ציבור יכולים לנסות להיות אלה שמייצגים את התבונה

ורגישות ולא להפוך את זה למלחמה על נושא כל כך טעון וכואב עבור שני הצדדים.

מר צדיקוב ציין כי אי אפשר להתייחס לסוגיה מקומית שבפועל היא סוגיה ארצית, ואין

להאשים את חברי מועצת העיר במהלך ארצי. פנה לראש העיר בטענה כי לא ניתן לומר

שרצונו לשמור על הסטטוס קוו ובו בזמן להתיר 22 רחובות שיקבעו מסחריים ו-7 מתחמים

שיקבעו מסחריים ויהיו פתוחים בשבת ולתת 37 היתרים למרכולים . אין כאן שמירה על

הסטאטוס קוו יש כאן כרסום בסטטוס קוו. מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי היא

צריכה להתנהל באופן שמקימיה אחזו בכך. מצר על כך שרה"ע הצהיר כי אם החוק לא

יתקבל יפנה לבג"צ. אמר כי עד לפני שבועיים הייתה כאן מציאות רגועה ושלווה יותר,

וחושב שגם בלי החוק ובלי הליכה לבג"צ, הדברים היו ממשיכים הלאה בצורה נכונה וטובה.

דף 7 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 – 14.1.18

הוסיף כי "אם רה"ע יפנה לבג"צ – לנו האפשרות להגיש עתירה מנהלית שתחייב לסגור

חנויות בשבת. איננו רוצים להגיע לכך, אך אם נדרש נעשה זאת".

הגב' רפאל ציינה ואמרה כי רואה בחוק זה מענה לפיתוח העיר ורווחת תושביו על כן תצביע

עבורו. הוסיפה כי חשוב מאוד שתושבי העיר יוכלו לראות ולחוות את השבת כל אחד על פי

אמונתו. "החוק המוצע מהווה אישור למצב הקיים שנים רבות ולכן איני מבינה מה הצעה

הגדולה נגדו. קשה להבין את אלה שקיבלו את המצב בלי החוק וכשיש חוק מתנגדים לו.

משחקים בככה וככה".

מר סטרוגו הבהיר כי לדעתו מניעת חיקוק החוק, זה לקחת את העיר הרצליה עשרות שנים

אחורה ואין להעלות על הדעת כדבר הזה. העיר, היא עיר תיירות והרצון הוא לפתח את כל

מישור התיירות. לטעמו קיים איזון בחוק, גם אם אינו צופה את התפתחות העיר, אך מניח

שהמועצה בהמשך תוכל להסתכל על המספרים ומקומות ולהגדיר את הדברים כמו שהם.

חושב שצריכה לצאת כאן אמירה של המועצה שאומרת שאם החוק לא יתקבל ע"י שר

הפנים יש להמשיך ולקחת את זה גם בהליך של בג"צ.

יריב פישר ציין כי בשל כשל ניהולי של הנהלת העירייה שלא קבלה התראותיו ולא עשתה כל

יכולתה להעביר החוק מבעוד מועד, החוק לא יתקבל ויהיה צורך לפנות לבג"צ. חזר והדגיש

כי הוא קרא את המפה שב והתריע על כך.

מר ברדה ביקש להתייחס לנושא מנקודת מבטו אמר כי " אין בדעת המועצה להפר את

מנוחתה של הרצליה המתנהלת על מי מנוחות. עם ישראל היה תמיד במיעוט בעולם והרוב

בעולם הכריע ואין זה אומר שעם ישראל לא צדק. גם בדיון זה במועצת העיר נהיה מיעוט

והרוב יכריע, אולם אין זה אומר שהמיעוט לא צודק. בניגוד להרבה ערים בארץ, על הרצליה

ניתן לומר באופן חד משמעי שהיא עיר חילונית. בעירנו אין כפייה דתית ובעיר זו גרים

קואליציה משותפת ואני מרשה לעצמי להגיד גם בחברות, חילונים ודתיים עם הרבה כבוד

הדדי, הסכמה, והכרה במציאות. רוצה לנצל הזדמנות זו ולהזכיר לכולנו, שהשבת לא שייכת

לדתיים ובוודאי לא לחרדים, השבת היא שלכם, של ראש העיר, של חברי המועצה ושל

תושבי העיר הזו שחיים בהרמוניה נפלאה בצוותא, בפתיחות, בשיתוף פעולה, בהבנה

ובאהבה- יחד שבטי ישראל. ....ברור לכולנו שהתושבים הדתיים שבעיר שלנו, לא בחרו

להסתגר בארבע אמות של הלכה כבערים חרדיות ולשמור על הצביון הדתי, אלא בחרו

להשתלב בישראליות הקיימת עם יתרונותיה וחסרונותיה ולקיים את אורח חייהם מתוך

ובתוך ההוויה הישראלית החילונית. אותנו לא יכולים להאשים בבדלנות והפלגנות, אנחנו

חיים בערים חילוניות למהדרין, תוך הבנה לחופש הנדרש לפרט, על מנת לקיים את אורח

חייו כרצונו. אין לנו רצון לכפות ולא מעט את אורח חיינו, לא על שכננו ולא על חברינו.

מאחר ואני איש דתי, אני חושש שמה שאני אומר יצטייר בצבעים שחורים של חרדיות

שאולי כל אמירותיי הינן מן הפה ולחוץ ובפנימיות אצלי יושב חרדי קטן, שכל רצונו זה רק

להחריד, לכפות , לסגור ולהפוך את כולנו לחרדיים שתורתם אומנותם ולכן אני איאלץ

להעלות את גדולי האומה על מנת שהם ישכנעו את כולנו, שהשבת היא אכן ערך שכל אומה

צריכה לשמור עליו."

דף 8 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 – 14.1.18

ס' ומ"מ רה"ע, גב' מאיה כץ ביקשה לפתוח בבשורה משמחת, אמרה כי אחרי שלוש שנים

של הדיונים, ביום חמישי התקבל אישור להפעלת שלושה קווי מוניות שירות בעיר, בהתאם

למשרד התחבורה והרישיון שלהם לנוע גם ביום שבת.

הבהירה כי העסקים שפועלים היום בעיר חייבים להמשיך לפעול. מדובר בזכות הבחירה של

אותם אנשים שהחליטו לפעול ולפתוח את העסק שלהם בשבת ואנחנו בעיר הרצליה,

צריכים לתת לאנשים את זכות הבחירה בכל מקום באשר הוא. חוק העזר שמובא בפני

המועצה, הינו חוק מחודש הכולל בהגדרתו את אזור התעשייה, המרינה ואזורים נוספים,

המסבים גאווה גדולה לעיר. השבת יום מנוחה במדינת ישראל, גם מטעמים סוציאליסטים

ויש לכבד עובדה זו, אך עם זאת יש לכבד את העבודה שיש אנשים הרוצים לבלות. התיקון

לחוק הוא תיקון מידתי ונכון, יש לשמר רווחת תושבי העיר ואם וכאשר יהיה גידול עדיין

יקבלו את השירות ואת איכות החיים שהינם רגילים לקבל כתושבים בעיר הרצליה. תפקיד

העירייה בעיקר לנהוג באחריות , לפעול על פי הנהלים ועל פי אחריות חברתית. ציינה כי

החלטה ללכת לבג"צ היא החלטה שצריך לשקול בכובד ראש ולהבין משמעויותיה. שבה

והדגישה שחוק זה, הוא חוק המשקף היטב את רוח הדברים בעיר הרצליה, אמרה כי

עסקים בעיר לא יפגעו ותישמר להם זכות הבחירה -כי זה תפקידנו באחריות הציבורית שיש

עלינו.

רה"ע, מר משה פדלון סיכם הישיבה בקריאת קטעים מתוך דבריו בוועדת הפנים של

הכנסת: "הגעתי לכאן הבוקר מפני שהדיון שמתנהל פה בירושלים, הוא דיון שהיה צריך

להתקיים בעיר הרצלייה, עיר לדוגמא לשמירת הסטאטוס קוו. אני רוצה לעדכן את הוועדה

שבהרצליה נשמר הסטאטוס קוו למעלה משלושה עשורים. יש בהרצליה כ-140 בתי כנסת.

הקואליציה העירונית בנויה מאנשי מרץ, ש"ס, דגל התורה, הבית היהודי, יש עתיד ועוד. יש

בעיר מרקם אוכלוסיה ייחודי, מדוע לפגוע בו. נעשה הכל כדי למנוע פגיעה במרקם החיים

השוררים של העיר הרצלייה. אני קורא לחברי הכנסת לא לתמוך בחוק זה ולהוריד אותו

מסדר היום. בהרצליה סטאטוס קוו מנצח, אני בעד מסורת וערכים יהודים, אני נגד כפיה

דתית ".

היועמ"ש התייחסה לשני תיקונים פורמליים שיעשו בחוק: ההתחייסות לחנות נוחות על

מנת שתתואם לחוק שפורסם עכשיו, תתוקן לחנות נוחות בתחום תחנת הדלק שבה מצוייים

מרכזי הפעלה וקופות התשלום (הוספו מרכזי ההפעלה), וכן ברשימת הרחובות המסחריים

יתוקן ויירשם כיכר טיראן ליד רחוב וינגייט.

לבקשתו של מר צבי וייס הגדרת זמני כניסתה ויציאתה של השבת תתוקן לחצי שעה לפני

ואחרי שקיעת החמה.

מר יעקובוביץ התייחס ואמר כי יש לדבוק בזמנים הפורמאליים של כניסת ויציאת השבת,

ניתן להסכים שזמני כניסת השבת ויציאתה יהיו כפי שאלו מפורסמים על ידי רשויות

המדינה שגם כך קובעות זמנים אלו על פי גורמי הדת.

דף 9 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 – 14.1.18

()1046 מחליטים לאשר הצעה להחלפת חוק עזר להרצליה (פתיחת עסקים וסגירתם), התשכ"ג-

1963 בכפוף לתיקונים האמורים בסוף הישיבה.

בעד – ,13 נגד – 4 (מר וייס, מר צדיקוב, מר ועקנין, מר ברדה), נמנע –אין.

הישיבה ננעלה

ראש העירייה: ________________________

רשמה: רינה זאבי- ע. מנהל אגף