פרוטוקול ועדת מליאה מס' 64

נוכחים:

נעדרים:

מוזמנים:

עיריית הרצליה

פדלון

כץ

פרישקולניק

ולייס

גוולן

לונדון

פישר

אתגר

ועקנין

תימור

ברדה

צדיקוב

בל |

יעקובוביצ

רפאל

יסעור

סטרוגו

קוממי |

עולמי

יהודה

ששון

רוני

עוייד ענת

רינה

אבי

עודד

רוני

מוטי

ירון

תיקי

שמואל

רוני

אבי

מוטי

אורנה

דורית

יהודה

עוייד ענת

רוני

אייל

אמיר

עודד

פ"כ

המועצה השמונה עשרת

מס' 64

מישיבת מועצה שלא מן המניין

שהתקייעה ביום ראעון, כ"ז' בטשבת תשע"ח, 14115

משה

מאיה

איה

צבי

גרי

יוסף

יריב

איריס

| משה

ליאת

אבי

אלעד

עפרה

יונתן

טובה

יהונתן

תוס

יוסי

ירון

בן-עורא

מועלס

חדד

בהרב-קרן

ואבי

ברויטמן

כצ

גאון

צימרינסקי

הררי

רואימי

עקרב

גאון

ברויטמן

צימרינסקי

סדגת

בסמן

פישמן

בהרב

חדד

רייך

זו

כ

רהייע - יוייר חישיבה

סגנית ומיימ ראש העירייה

סגנית ראש העירייה = =

סגן רחייע =

חבר מועצת העירייה

חבר מועצת העירייה

חבר מועצת העירייה

חברת מועצת העירייה

חבר מועצת העירייה

חברת מועצת העירייה

חבר מועצת העירייה

חבר מועצת העירייה

חברת מועצה

חבר מועצת העירייה

חברת מועצת העירייה

חבר מועצת העיריה -

| חבר מועצת העירייה

חבר מועצת העירייה

חבר מועצת העירייה

מנכייל העירייה

עוור ראש העיר

מיימ גזבר העירייה

יועמייש

ע. מנהל אגף, לשכת סמנכייל -

סגן מנהל אגף ביטחון פיקוח וסדר ציבורי

סגן מנהל אגף ביטחון פיקוח וסדר ציבורי

מנהל אגף שאיפייה ו

מנחל מחלקת רישוי עסקים

מבקר העירייה

מנהלת לשכת ראש העיר

מנהל אגף תבייל ו

מנהל אגף שאיפייה

סגן מנהל אגף ביטחון

מנהל רישוי עסקיס

מנחלת אגף מינחל נשים

דוברת העירייה

עוור אישי למיימ סגנית רחייע

יועמייש עיריית הרצליה.

גובר העירייה

התובע העירוני

מנהל מערכות מידע

סגן מנהל אגף פיקוח וסדר ציבורי

דף 2 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 - 14.1.18

על סדר היום :

הצעה להחלפת חוק עזר להרצליה (פתיחת עסקים וסגירתם), התשב'/ג-1963.

לסדר היוס צורפו הצעת חוק העור ודברי הסבר לחוק.

היועמייש עו'יד ענת בהרב הסבירה ופרטה את עיקרי ההצעה להחלפת התוק.

חוק העור להרצליה (פתיחת עסקיס וסגירתס), התשכייג-1963 (להלן: חוק העוריי) נחקק

לפני למעלה מ- 50 שנים.

חוק העור קובע נורמות בתחוס פתיחת עסקיס וסגירתן שאינן משקפות יותר את אפיונה של

העיר הרצליה והתנהלותס ואורחות חייהס של רוב תושביה.

חוק העור החדש נועד לשמר את המצב הקיליס בתחוס פתיחתס וסגירתם של עסקיס השורר

בפועל שניס רבות וכל ואת תוך איוון ראוי בין רצונו וצרכיו של הציבור בעיר ובין הערך

המובהק של שמירת השבת ומועדי ישראל (לחלן: 'יימי המנוחהיי) ואפיונס המיוחד.

איוון וה הושג עייי העירייה בשניס האתרונות באמצעות מדיניות אכיפה של הוראות חוק

העור ואולס ובהתאס לקביעות של בתי המשפט מהעת האחרונה, סבורה העירייה כי יש לעגן

את אותו איוון באמצעות תיקון חוק העור.

החלפת החוק תסדיר את פעילותס של עסקיס ברחבי העיר בהתאס לסוג העסק מהותו

ומיקומו, תוך שמירה על הסטטוס קוו המתקייס בה והכל תוך איוון בין האינטרסיס

השוניס כאמור לעיל.

החוק המתוקן ממשיך לאסור על פתיחת עסקיס בימי מנוחה ובשעות הלילה ומתיר המשך

פתיחתס של עסקיס מסוימיס בעלי נחיצות מיוחדת בימי המנוחה ובשעות הלילה בהגבלות

המפורטות בחוק העור.

החוק המתוקן מתיר את המשך פתיחתס של עסקיס מסוימיס הפתוחיס אף כיוס ברחבי

העיר בימי מנוחה ובהס בתי אוכל, מרכולים, קיוסקים, קניונים, בתי עינוג ותחנות דלק

וואת במקומות מסחריים מובהקיס ותוך קביעת הגבלה של מספרס של מרכולים וקיוסקיס

שפתיחתם תותר בימי המנוחה.

עדכנה מקרה ת'יא, אמרה כי בעיריית תי'א התעוררה בעיה בנושא מדיניות אכיפה שכתוצאה

ממנה עדכנה עיריית תייא את חוקי העזר. העירייה נדרשה עייי ביהמייש להתאיס את חוק

העור למצב הנוהג. דיוניס התקיימו במוסדות הממשלה, משרד הפניס ובביהמייש כשבסופו

של דבר שר הפניס נמנע מלתת החלטה. כתוצאה מכך ביחמייש אישר את חוק העור ופסק

הדין עבר לדיון נוסף שבמסגרתו ביהמייש נדרש גס לשאלות העקרוניות בדבר מדיניות

האכיפה ובדבר התאמת הדין המצוי לאורחות החייס בעריס השונות. ביחמייש קבע כי

בסמכות העירייה לחוקק חוקי עור בדבר פתיחתס וסגירתס של עסקיס בשבת, כי עיריית

תייא פעלה במקרה זה בסבירות וכי שר הפניס שלא נתן תגובה שגה. התוצאה היתה שחוק

העור של עיריית ת'יא אושר.

בשבוע שעבר עבר בכנסת חוק המרכוליס המתייב אישור פוזיטיבי של שר הפניס בנוגע לחוק

עור שעוסק בפתיחה וסגירה של עסקיס ואף מגביל את שיקול דעתו של שר הפנים בבואו

דף 3 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 - 14.1.18

לאשר חוקיס כאלה וקובע ששר הפניס לא יאשר חוק מעין וח, אלא מטעמים חיוניים.

בעקבות ואת מספר רשויות מקומיות חוקקו חוקי עזר הנמצאיס כיוס כולס עדיין בתוך ה-

0 יוס בהס שר הפניס אמור להודיע אס הוא מעכב את החוקיס או לא, בנתייס עבר ייחוק

המרכוליסיי שיש להניח שיחול מכאן ולהבא.

הוסיפה ואמרה כי הנחיית רהייע הינה לשמר את המצב כפי שנהוג מה שניס רבות בפועל.

בהתאם לכך חוק העור מאפשר פתיחתס של בתי אוכל , בתי קפה ובתי עינוג. ביחס

למרכולים וקיוסקיס קובע החוק רחובות ואיווריס שבהס תותר פתיחתס בשבת בהתאס

להיתרים שינתנו. כמו כן החוק מתייחס גס לפתיחתם של תחנות דלק וחניות נוחות וכן

קניוניס.

מר לונדון בהתייחסו לנושא אמר כי ייחוק המרכוליסיי הוא לא רק סיפור על ממשלה

שהסתאבה ומוכנה לורוק את האינטרסיס של הציבור החופשי עבור עוד יוס בשלטון. הוא

גם סיפור על ציבור חופשי, שהחליט להיאבק בחורה.

במסגרת הוויכות בנושא פתיחת עסקיס בשבת בהרצליה, הווכר המושג ייסטטוס קוו".

במסגרת הסטטוס קוו, הובטחה אוטונומיה לוּרמי החינוך הדתייס, אך לצערי לא הובטחה

אוטונומיה לוּרס החינוך הממלכתי החופשי. בעוד שלרעיונות חופשייס אין דריסת רגל

בחינוך הדתי, החינוך החופשי פרו לכניסתן של עמותות דתיות, המטיפות לקיוס אורח

חייס דתי.

לכל מי שרוממות הסטטוס קוו בפיו , ברצוני להוכיר שהסטטוס קוו אינו מחייב להקציב

מיליוני שקלים מתקציב העירייה לתמיכה בכוללים. הסטטוס קוו אינו מחייב להקיס

מחלקה לתרבות תורנית, שמשוס מה שינתה את שמה לתרבות יהודית, ולהקצות מאות

אלפי שקליס לכל אחת מהסיעות הדתית במועצה. הסטטוס קוו אינו מחייב את עיריית

הרצליה להעביר כספים למועצה הדתית מעבר למה שהחוק מחייב. הסטטוס קוו אינו

מחייב את תושבי הרצליה, לממן את הנסיעות של תלמידיס חרדים לבני ברק.

שר הפנים, אריה דרעי, שכנראה חושש שלא יעבור את אחוו החסימה, שכח כנראה את

הקביעה התלמודית ''אין גוזרים גזירה על הציבור, אלא אם כן רוב הציבור יכול לעמוד

בה", בבלי, מסכת עבודה ורה, דף לייו, עמוד אי. ההלכה קובעת כי על המחוקק הבא לגזור

גזירה, לבחון קודס לתהליך החקיקה את יכולת הציבור לעמוד בה. אס המחוקק מעריך

שאין הציבור יכול לעמוד בתקנה - אסור לו לחוקק אותה. לא וו בלבד, אלא שלציבור יש

את הכוח לשנות את החוק גם לאחר החקיקה עצמה: '' הרי שגורו בית דין גוירה ודימו

שרוב הקהל יכולין לעמוד בה, ואחר שגורוה פקפקו העס בה ולא פשטה ברוב הקהל הרי וו

בטלה ואינן רשאין לכוף את העס ללכת בהיי (רמבייס, הלכות ממרים).

תני פרנק, מראשי תנועת נאמני תורה ועבודה אמר שחוק המרכוליס שעבר בכנסת, הינו רע

לשבת. לולא היה בא לעולם, ראשי הרשויות המקומיות לא חיו מעליס בדעתס לקבע

בחקיקה את פתיחת המסחר בתחומן, והיו ממשיכיס בשיח המקומי שמאפשר חיים

משותפים.

אינני חפץ להפוך את השבת לחולין, אולס יש צרכיס של רוב הציבור בהרצליה, שלא ניתן

להתעלס מהם.י

דף 4 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 - 14.1.18

הפתרון המוצע בשינוי חוק העור העירוני, נותן מענה ראוי הן לציבור התופשי והן לשמירת

הצביון המיוחד של יוס השבת ולכן אצביע בעד שינוי החוק.

אני מצבטרף להצהרתו של ראש העירייה, משה פדלון, שאס התיקון לחוק העור לא יאושר,

אנו נפנה לבית הדין הגבוה לצדק.

מר וייס התייחס ואמר כי לא יצביע בעד חוק העזר הנותן גושפנקא, מרחיב ומותיר חילול

שבת בפרהסיה בהרצליה. לא חוק העור ישנה את המציאות הקיימת ולא חוק המרכוליס

שעבר השבוע בכנסת. ביקש לדבר על משמעות השבת לעס ישראל ולדורותיו בארצ

ובתפוצות. 'י...עס ישראל בכל הדורות ובכל הקהילות בעולס שמר על השבת גם במצביס

הקשים ביותר, בשואה בגטאות ובמחנות...." אמר כי 'יהחל מהקמת המדינה לפני 70 שנה,

התנהלה המדינה בכבוד ובהערכה למסורת ישראל ולשבת וגס בצבא ההגנה לישראל, שהיה

בשלבי הארגון וההקמה דאג שישמרו על קדושת השבת... השבת היא ערך ומתנה שכל

משפחה מקיימת אותה על פי דרכה ואמונתה.

כדי שההרגשה והתחושה שזהו יוס שונה, יוס מיוחד תישמר, יש לשמור על הפרהסיה ועל

אווירת השבת במרתב הציבורי, בלי וה גס המשמעות ואווירת השבת במתחס הפרטי תלך

ותעלם. לצערינו קדושת השבת ואווירת השבת הולכת ונפגעת במיוחד ברשות הרבים, למרות

שכולם מכריזים על שמירת הייסטטוס קוויי, כולס יודעיס שייהסטטוס קוויי הוה נמצא

בירידה ובנסיגה.

כיוס מתנהל קמפיין לייהרצליה חופשיתיי, הרצליה היא לא עיר חופשית, היא עיר מסורתית

של דו קיוס, חייס וגריס בה בשכנות טובה ובכבוד הדדי אוכלסיות שונות כל אחד על פי

דרכו ואמונתו. עסקיס רביס הפועליס בשבת פוגעיס בבעלי עסקים השומריס את השבת

ובמיוחד בתושביס שעובדיס לפרנסתס כל השבוע ואינס יכוליס או לא רוציס לעבוד בשבת.

הם רוציס לשבת עס המשפחה לשולחן השבת, לשחק עס הילדים והנכדיס ובמזג אויר יפה

גס לטייל ברחבי ישראל.

ייהרצליה חופשית'י- היא סיסמא מטעה של מיעוט קולני, יש בעלי משפחות ובעלי עסקיס

שאין להם את החופש- לא לעבוד בשבת. כי בלי לעבוד בשבת, הס לא יתקבלו לעבודה בכל

ימות השבוע ובכדי לפרנס את משפחתס הס נאלצים לעבוד גס בשבת.

כדי לשמר את כבוד השבת על צביונה המיוחד וקדושתה ועל חופש לתושביס ולבעלי עסקים

אלו, אני אעמוד בראש פורוס של תושביס למען שבת בהרצליה. שסיסמתה 'הרצליה

חופשית מעבודה בשבתיי."

לשאלתה של גב' אתגר מה המשמעות של אישור המועצה לחוק הזה וכיצד הוא מסתדר עס

זה שחוק המרכוליס עבר כבר והתקבל בכנסת, נענתה עייי היועמייש כי החוק המכונה 'יחוק

המרכוליסיי לא פגע בסמכות העירייה לחוקק חוק עור כפי שאנחנו מחוקקיס, הוא משפיע

לענייו שיקול דעתו של שר הפניס ומחייב קבלת אישור פוויטיבי של שר הפנים לחוק הגה

והוא קובע כיצד שר הפניס יפעיל את שיקול דעתו.

דף 5 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 - 14.1.18

הגב' אתגר בקשה למחות על כך שלא קיבלה כל תגובה והתייחסות למייל ששלחה לפנל

כשבועייס בנושא מניין הימיס לקיוס ישיבת המועצה.

נענתה עייי רה'/ע כי נושא מניין הימיס נבדק חוקית ומשפטית ועפייי ייעוץ משפטי נמצא כי

לא ניתן לקיים ישיבת מועצה בנושא בטרס יעברו 10 ימי עבודה, קרי 14.1.18. הוסיף ואמר

כי כפי שהבטיח הצעת החוק הונחה בפניו עייי הצוות המקצועי תוך 72 שעות מסיוס ישיבת

המועצה בחודש דצמבר וכבר באותו היוס הופצה לחברי המועצה, מרגע וה החל מניין

הימים.

המנכ''ל, מר בן עזרא ציין כי כל חוק עור ללא קשר לנושא ייחוק המרכוליסיי עובר לאישור

משרד הפנים. שר הפניס הוא הסמכות לאשר חוקי עזר, ולכן מבחינת החוק לא פספנו

בומנים. אמר כי ייחוק המרכוליסיי קס בחטא והביא נזק גדול לכל מה שקשור לשמירת

שבת ולדתיים, לולא וה - עיריית הרצליה ועיריות נוספות לא היו מנסות לחוקק חוק עור

מעין וה. במערכת הסטאטוס קוו בקשר של חברי מועצה ותושבי העיר כמו ב-30 שנה

אחרונות מצאו פתרון איך תתנהל עיר היודעת לשמור גם על שבת ליד בתי כנסת וגם

שעסקים ובתי קפה יחיו פתוחים. מועצה ואת בדיוניס משותפים, דתיים וחילוניס היתה

מוצאת פתרון לנושא.

לשאלתה של גב' אתגר מדוע קיימת הגבלת היתר לשנתייס בלבד נענתה עייי רה'יע כי בתוס

השנתייס והיה ולא תמצא כל סיבה לסירוב יחודש ההיתר. ההגבלה נעשתה מאתר ולעירייה

רצון לשמור על הסביבה ואיכות החייס של התושביס. עסק שימצא מפריע לשכנים ולסביבה

לא יחודש ההיתר.

מר סטרוגו אמר כי עסק שמשקיע וצופה פעילות קדימה הגבלה לשנתייס בלבד יכולה לפגוע

בעסק. הציע כי ההיתר יהיה חופף למסגרת רשיון העסק.

המנכ''ל הבהיר כי בבדיקה עס מנהל מחלקת רשוי עסקיס , כל עסק מקבל רשיון בין

שנתייס לשלוש כך שהדבר אינו משמעותי.

היועמש ציינה כי הדבר אינו אפשרי מאחר וחוק העזר צופה מצב בו מספר החיתריס יהיה

נמוך ממספר העסקיס ותדרש הגרלה ולכן צריך לקבוע מועד אחד. נקבעה תקופה של

שנתיים.

מר יעקובוביצ כדוגמה לאווירת דת מיוחדת הקריא מיומנו של צעיר שבילה מספר חודשים

ביפן ייכמה מילים על חוק המרכוליס ועל כפייה דתית בכללי: לאחרונה העברתי כמעט

שלושה חודשים ביפן. באופן רשמי רוב היפניס מגדיריס את עצמס כבני אחת משתי הדתות

הבאות: שינטוהיוס ובודהיוס. דת השינטו היא דת שמאחדת את יפן ובמשך אלפי שנים

הייתה הדת הרשמית של היפנים. בפועל - רוב היפניס הס אתאיסטים. הס לא באמת

מאמיניס יותר מידי, מבחינתס וה בעיקר עניין של תרבות, של מסורת ושייכות לאומית.

במהלך הטיול ביפן ביקרתי באין ספור מקדשיס ודיברתי עס הרבה מקומיים, ושמתי לב

לתופעה מעניינת - יפנים יישינטו-אתאיסטיסיי מגיעיס למקדשים, חולקיס כבוד ואפילו

מתפלליס שבאופן מוצהר הס לא באמת מאמינים. ואני התבוננתי והתרשמתלי לי מהצד,

וציינתי לעצמי שפה באר> רוב ייהיודו אתאיסטיסיי (שאני אחד מהס) לא היו ששיס להיכנס

לבית הכנסת מרצונס החופשי, בטח שלא להתפלל ובטח ובטח שלא לתרוס מכספם. ושאלתי

את עצמי למה! למה היפניס האתאיסטים מרגישיס יותר קרוביס לדת הלאומית שלהס

דף 6 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 - 14.1.18

יותר מאתנו! למה להרבה יהודיס ישראליס התפתחה סלידה מהיהדות, מבתי כנסת,

מחרדים, בעוד שהיפניס מדלגיס להס ממקדש למקדש למגרש מפוריס מטבעות כמנחה

לאלים! ואו נפל לי האסימון - כי על היפניס אף אחד לא כופה את הדת! ביפן יש הפרדה

מוחלטת בין דת למדינה. ביפן הנשואיס הס אזרחיים ולא עושיס בעיות בחתונה למי שלא

יישינטוהיסט כשריי. ביפן יש תחבורה ציבורית מלאה שבעה ימיס בשבוע. ביפן לא סוגריס

את המדינה יוס אחד כדי יילהדגיש את אופייה השינטוהיסטי של המדינהיי, וראו איוה פלא!

האווירה השינטוהיסטית ביפן בולטת פי אלף מהאווירה היהודית בישראל!

היפנים סוגדיס לתרבות העתיקה והמפוארת שלהס, שדת השינטו היא חלק בלתי נפרד

ממנה. הנשים היפניות מסתובבות עס הקימונו המסורתי שלהן ועושות סיבוב מקדשיס

ביוס ראשון רק כדי 'ילהרגיש קצת מסורתיי! ככה זה עובד אצל בני אדס, גבירותיי ורבותי:

כשכופים עלינו משהו - אנחנו בורתים ממנו, כשמכריחיס אותנו - אנחנו מורדיס. ממשלה

יקרה, אס רוציס לקרב את העס אל היהדות! תברחו מהכפייה הדתית כמו מאש! אתס

רוציס שהיהדות תהיה יותר מורגשת במרחב הציבורי!: תטפחו יותר את הזהות הלאומית

שלנו כיהודים ישראליס ותשמחו על הרצון הטבעי שלנו להרגיש שייכיס לעם הנהדר הגה

כולל הדת שלו, אבל אל תכפו עלינו את החדת הזן!"

מר ועקנין בהתייחסו לנושא אמר ייכבר כ-4 שניס אני חבר מועצת העיר הרצליה. המטרה

שלשמה הגעתי למועצת העיר- קירוב לבבות וחיבור בין השונה לאחר.

בתקופה זו וּכיתי לקייס עשרות אירועיס, מופעים ולסייע לכלל הציבור בהרצליה: חילוניס,

דתיים, מסורתייס וחרדיס כאחד. המוטו שמנחה אותי : יינתיב אחד בלב אחדיי.

אני חושב שהגיע הרגע לעצור ולחשב מסלול מחדש, להבין שבסהייכ המטרה שלנו היא

לחיות בעיר, אחד עס השני וזה לצד זה. מחובתינו לשמר את הסטטוס קוו הקייס, תוך

שמירה על מרקס התייס המשותפים בעיר.

ההצבעה שלי היוס במועצה, מייצגת אלפי תושביס ששלחו אותי כנציג מטעמס להביע את

מחאתס על הצער שנגרס להס ומפצירים בי לשמר את הסטטוס קוו הקיים בעיר.... מטרת

הישיבה היוס היא לקדס חוק עוּר שיעקוף את מערכת החוקיס הממשלתית בישראל.

כל החששות ומסע ההפחדה הציבורי שמתנהל בעיר הרצליה נועד לפלג ולהרוס מרקס

ייחודי שנשבה עשרות שניס בעמל רב. המטרה המשותפת של כולנו היוס, לעצור את

הכרסוס הסטטוס קוו בהרצליה. מבקש לסיים בתקווה שדברי יתקבלו בהסכמה ובהבנה."

גב' תימור ציינה כי סטטוס קוו בחברה מתוקנת הוא רעיון שמשמר את המצב הקיים, שינוי

עלול להביא להחרפה ולסכן את המצב. אמרה כי הדתייס הס שהפרו את הסטטוס קוו וחבל

שלא עצרו את חוק המרכולים, שמשמעותו החרפת הפלגנות. הוסיפה כי רוב הציבור הינו

מסורתי . חורה והדגישה כי כנבתרי ציבור יכוליס לנסות להיות אלה שמייצגיס את התבונה

ורגישות ולא להפוך את וה למלחמה על נושא כל כך טעון וכואב עבור שני הצדדיס.

מר צדיקוב ציין כי אי אפשר להתייחס לסוגיה מקומית שבפועל היא סוגיה ארצית, ואין

להאשים את חברי מועצת העיר במהלך ארצי. פנה לראש העיר בטענה כי לא ניתן לומר

שרצונו לשמור על הסטטוס קוו ובו בוּמן להתיר 22 רחובות שיקבעו מסחריים ו-7 מתחמים

דף 7 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 - 14.1.18

שיקבעו מסחריים ויהיו פתוחיס בשבת ולתת 37 היתרים למרכולים . אין כאן שמירה על

הסטאטוס קוו יש כאן כרסוס בסטטוס קוו. מדינת ישראל היא מדינת העס היהודי היא

צריכה להתנהל באופן שמסימיה אחזו בכך. מצר על כך שרהייע הצהיר כי אס החוק לא

יתקבל יפנה לבגייצ. אמר כי עד לפני שבועייס הייתה כאן מציאות רגועה ושלווה יותר,

וחושב שגס בלי החוק ובלי הליכה לבגייצ, הדבריס היו ממשיכיס הלאה בצורה נכונה וטובה.

הוסיף כי 'יאם רהייע יפנח לבגייצ - לנו האפשרות להגיש עתירה מנהלית שתחייב לסגור

חנויות בשבת. איננו רוציס להגיע לכך, אך אס נדרש נעשה זאתיי.

הגב' רפאל ציינה ואמרה כי רואה בחוק וח מענה לפיתוח העיר ורווחת תושביו על כן תצביע

עבורו. הוסיפה כי חשוב מאוד שתושבי העיר יוכלו לראות ולחוות את השבת כל אחד על פי

אמונתו. ''החוק המוצע מהווה אישור למצב הקייס שניס רבות ולכן איני מבינה מה הצעה

הגדולה נגדו. קשה להבין את אלה שקיבלו את המצב בלי החוק וכשיש חוק מתנגדיס לו.

משחקים בככה וככת'".

מר סטרוגו הבהיר כי לדעתו מניעת חיקוק החוק, וה לקחת את העיר הרצליה עשרות שניס

אחורה ואין להעלות על הדעת כדבר הוה. העיר, היא עיר תיירות והרצון הוא לפתח את כל

מישור התיירות. לטעמו קייס איזון בחוק, גס אס אינו צופה את התפתחות העיר, אך מנית

שהמועצה בהמשך תוכל להסתכל על המספריס ומקומות ולהגדיר את הדבריס כמו שהם.

חושב שצריכה לצאת כאן אמירה של המועצה שאומרת שאס החוק לא יתקבל עייי שר

הפניס יש להמשיך ולקתת את זה גס בהליך של בגייצ.

יריב פישר ציין כייבשל כשל ניהולי של הנהלת העירייה שלא קבלה התראותיו ולא עשתה כל

יכולתה להעביר החוק מבעוד מועד, החוק לא יתקבל ויהיה צורך לפנות לבגייצ. חור והדגיש

כי הוא קרא את המפה שב והתריע על כך.

מר ברדה ביקש להתייחס לנושא מנקודת מבטו אמר כי יי אין בדעת המועצה להפר את

מנוחתה של הרצליה המתנהלת על מי מנוחות. עס ישראל היה תמיד במיעוט בעולס והרוב

בעולס הכריע ואין זה אומר שעס ישראל לא צדק. גם בדיון וה במועצת העיר נהיה מיעוט

והרוב יכריע, אולס אין וח אומר שהמיעוט לא צודק. בניגוד להרבה עריס באר>, על הרצליה

ניתן לומר באופן חד משמעי שהיא עיר חילונית. בעירנו אין כפייה דתית ובעיר זו גריס

קואליציה משותפת ואני מרשה לעצמי להגיד גס בחברות, תילוניס ודתייס עס הרבה כבוד

הדדי, הסכמה, והכרה במציאות. רוצה לנצל הודמנות זו ולהוכיר לכולנו, שהשבת לא שייכת

לדתיים ובוודאי לא לחרדים, השבת היא שלכסם, של ראש העיר, של חברי המועצה ושל

תושבי העיר הזו שחיים בהרמוניה נפלאה בצוותא, בפתיחות, בשיתוף פעולה, בהבנה

ובאהבה- יחד שבטי ישראל. ....ברור לכולנו שהתושביס הדתיים שבעיר שלנו, לא בחרו

להסתגר בארבע אמות של הלכה כבערים חרדיות ולשמור על הצביון הדתי, אלא בחרו

להשתלב בישראליות הקיימת עס יתרונותיה וחסרונותיה ולקיים את אורח חייהם מתוך

ובתוך ההוויה הישראלית החילונית. אותנו לא יכוליס להאשיס בבדלנות והפלגנות, אנחנו

דף 8 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 - 14.1.18

חייס בעריס חילוניות למהדרין, תוך הבנה לחופש הנדרש לפרט, על מנת לקייס את אורת

חייו כרצונו. אין לנו רבון לכפות ולא מעט את אורח חיינו, לא על שכננו ולא על חברינו.

מאחר ואני איש דתי, אני חושש שמחה שאני אומר יצטייר בצבעיס שחורים של חרדיות

שאולי כל אמירותיי חינן מן הפה ולחוץ ובפנימיות אצלי יושב חרדי קטן, שכל רצונו ה רק

להחריד, לכפות , לסגור ולהפוך את כולנו לחרדייס שתורתס אומנותם ולכן אני איאלצ

להעלות את גדולי האומה על מנת שהס ישכנעו את כולנו, שחשבת היא אכן ערך שכל אומה

צריכה לשמור עליו."

ס' ומ''מ רה''ע, גב' מאיה כץ ביקשה לפתוח בבשורה משמחת, אמרה כי אחרי שלוש שניס

של הדיונים, ביוס חמישי התקבל אישור להפעלת שלושה קווי מוניות שירות בעיר, בהתאס

למשרד התחבורה והרישיון שלהם לנוע גס ביוס שבת.

הבהירה כי העסקים שפועלים היוס בעיר חייבים להמשיך לפעול. מדובר בוכות הבחירה של

אותס אנשיס שהתליטו לפעול ולפתוח את העסק שלהס בשבת ואנחנו בעיר הרצליה,

צריכיס לתת לאנשיס את וכות הבחירה בכל מקוס באשר הוא. חוק העור שמובא בפני

המועצה, הינו חוק מחודש הכולל בהגדרתו את אזור התעשייה, המרינה ואזוריס נוספים,

המסביס גאווה גדולה לעיר. השבת יוס מנוחה במדינת ישראל, גס מטעמיס סוציאליסטים

ויש לכבד עובדה וו, אך עס ואת יש לכבד את העבודה שיש אנשיס הרוציס לבלות. התיקון

לחוק הוא תיקון מידתי ונכון, יש לשמר רווחת תושבי העיר ואם וכאשר יחיה גידול עדיין

יקבלו את השירות ואת איכות התייס שהינס רגיליס לקבל כתושביס בעיר הרצליה. תפקיד

העירייה בעיקר לנהוג באחריות , לפעול על פי הנהלים ועל פי אחריות חברתית. ציינה כי

החלטה ללכת לבגייצ היא החלטה שצריך לשקול בכובד ראש ולהבין משמעויותיה. שבה

והדגישה שחוק וה, הוא חוק המשקף היטב את רוח הדברים בעיר הרצליה, אמרה כי

עסקים בעיר לא יפגעו ותישמר להס וּכות הבחירה -כי וה תפקידנו באחריות הציבורית שיש

עלינו.

רה''ע, מר משה פדלון סיכס הישיבה בקריאת קטעיס מתוך דבריו בוועדת הפניס של

הכנסת : 'יהגעתי לכאן הבוקר מפני שהדיון שמתנהל פה בירושלים, הוא דיון שהיה צריך

להתקיים בעיר הרצלייה, עיר לדוגמא לשמירת הסטאטוס קוו. אני רוצה לעדכן את הוועדה

שבהרצליה נשמר הסטאטוס קוו למעלה משלושה עשוריס. יש בהרצליה כ-140 בתי כנסת.

הקואליציה העירונית בנויה מאנשי מר>, שייס, דגל התורה, הבית היהודי, יש עתיד ועוד. יש

בעיר מרקס אוכלוסיה ייחודי, מדוע לפגוע בו. נעשה הכל כדי למנוע פגיעה במרקס החייס

השורריס של העיר הרצלייה. אני קורא לחברי הכנסת לא לתמוך בחוק גה ולהוריד אותו

מסדר היוס. בהרצליה סטאטוס קוו מנצח, אני בעד מסורת וערכים יהודים, אני נגד כפיה

דתית '.

היועמייש התייחסה לשני תיקוניס פורמליים שיעשו בחוק: ההתחייסות לחנות נוחות על

מנת שתתואס לחוק שפורסם עכשיו, תתוקן לחנות נוחות בתחוס תחנת הדלק שבה מצוייים

מרכזי הפעלה וקופות התשלוס (הוספו מרכזי ההפעלה), וכן ברשימת הרחובות המסחריים

יתוקן ויירשם כיכר טיראן ליד רחוב וינגייט.

דף 9 מפרוטוקול מועצה שלא מן המניין מס' 64 - 14.1.18

לבקשתו של מר צבי וייס הגדרת ומני כניסתה ויציאתה של השבת תתוקן לחצי שעה לפנל

ואחרי שקיעת החמה.

מר יעקובוביצ התייחס ואמר כי יש לדבוק בומניס הפורמאליים של כניסת ויציאת השבת,

ניתן להסכים שומני כניסת השבת ויציאתה יהיו כפי שאלו מפורסמיס על ידי רשויות

המדינה שגס כך קובעות זמניס אלו על פי גורמי הדת.

(1046) | מחליטים לאשר הצעה להחלפת חוק עזר להרצליה (פתיחת עסקים וסגירתם), התשב'/ג-

3 בכפוף לתיקונים האמורים בסוף הישיבה.

בעד - 13, נגד - 4 (מר וייס, מר צדיקוב, מר ועקנין, מר ברדה), נמנע -אין.

הישיבה ננעלה

ראעו העירייה: \ \\

רשמה: רינה זאבי- ע. מנהחל אגף