פרוטוקול ועדת מליאה מס' 4

12645 1 ד.נ.

עיריית הרצליה

ישיבה מועצה שלא מן המניין ב-23.12.2018

שנערכה ביום א', טו' בטבת, תשע"ט. 23.12.2018

נוכחים:

משה פדלון

ראש העירייה

איה פרישקולניק ס' ראש העיר

עופרה בל ס' ראש העיר

עופר לוי ס' ראש העיר

דניאל אייזנברג משה ועקנין צבי וייס

אברהם גוזלן גרי צדיקוב אלעד אורן אוריאלי

יעקובוביץ יונתן כץ מאיה ירון עולמי

יהונתן יסעור יריב פישר רונן וסרמן

תמר לרמן אייל פביאן דנה אורן-ינאי

איתי צור

מוזמנים:

יהודה בן עזרא מנכ"ל העירייה

רו"ח רוני חדד גזבר העירייה

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 2 ד.נ.

רינה זאבי מזכירות העיר

עו"ד ענת קרן בהרב יועמ"ש

יוסף (ג'ו) ניסימוב סמנכ"ל בכיר

שלמה אסולין מנהל ארנונה ומנהל הכנסות העירייה

רו"ח יעל טבצ'ניק חשבת העירייה

רו"ח הילה רוזן סגנית גזבר העירייה ומנהלת מח' תקצוב וכלכלה

רו"ח אורנה גולדפריינד מנהלת מחלקת חוזים ותב"רים

רוני גאון מנהל אגף שאיפ"ה

תמר פוריה-שרביט מנהלת מחלקת התחדשות עירונית

מיכל שרייבר גלבנדורף אדריכלית מחלקת תכנון עיר

מוניקה זר ציון סגנית מהנדס העיר לתכנון

אולגה

דניאל

אהוד

אביבה

סדר היום:

סגירת תב"ר 1822 - מתחמי כושר

תוספת תב"ר מספר 2000 - שיפוץ בית חם לנערים

סגירת תב"רים

מימון תב"ר 1970 – שיפוצי מוסדות חינוך

תב"ר חדש מספר 2124 - פיצוי לפי סעיף ,197 חלפון נווה בע"מ

בקשה למחיקת חובות לפי סעיפים 338 ו-339 לפקודת העיריות נוסח חדש

דו"ח כספיים לרבעון השני של שנת 2018

דו"ח כספי שנתי מבוקר לשנת 2017

תקציב רגיל לשנת 2018

דיון ואישור הצעת התקציב הרגיל לשנת 2019

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 3 ד.נ.

עדכון ראש העיר

עדכון מנכ"ל

פרוטוקול

משה פדלון: ערב טוב חברים. נתחיל בנושאים שוטפים ורק בסוף ניגע בתקציבים.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: אנחנו מתחילים עם אישור תב"רים.

משה פדלון: בבקשה. יש הערות לחברים?

סגירת תב"ר 1822 - מתחמי כושר

יוסף (ג'ו) ניסימוב: שינוי מימון, סגירת תב"ר 1822 מתחמי כושר. שאלות? תב"ר 1822 מי

בעד? מי נמנע?

ירון עולמי: בסך הכול המועצה נותנת לנו כסף. הטוטו.

(מדברים יחד)

יוסף (ג'ו) ניסימוב: פה אחד, תודה רבה.

משה פדלון: פה אחד, בבקשה.

ירון עולמי: אנחנו צריכים לרוץ..

מאיה כץ: יש יותר מדי דפים, שנייה.

משה פדלון: כן. בבקשה.

תוספת תב"ר מספר 2000 - שיפוץ בית חם לנערים

יוסף (ג'ו) ניסימוב: תוספת תב"ר מספר 2000 שיפוץ בית חם לנערים. אגף תב"ל מבצע. מי

בעד? פה אחד, תודה רבה.

סגירת תב"רים

יוסף (ג'ו) ניסימוב: סגירת שלושה תב"רים שהסתיימו,

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 4 ד.נ.

משה פדלון: .38

יוסף (ג'ו) ניסימוב: 38 תב"רים, מה אמרתי?

רו"ח אורנה גולדפריינד: שלושה.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: אתם לא שומעים טוב. אורנה, תירגעי. 38 תב"רים שהסתיימו, לא נוצרו

בשנת 2018 והחזרת התקציב לקרנות הרשות בסכום של 7,035,634 ₪. מי

בעד? פה אחד, תודה רבה.

מימון תב"ר 1970 – שיפוצי מוסדות חינוך

יוסף (ג'ו) ניסימוב: מימון תב"ר 1970 שיפוצים שונים של מוסדות חינוך. אגף תב"ל מבצע.

מי בעד?

דנה אורן-ינאי: אני חייבת לשאול פה. .. בספר תב"רים אחר כך, מתי ה, כאילו יש שמה

תוכנית של איזה 213 מיליון שקל, מתי היא התחילה? איפה החלוקה? מי

נכנס קודם? מי יוצא?

יוסף (ג'ו) ניסימוב: את מדברת על תב"ר שנה הבאה. זה .2018

דנה אורן-ינאי: אבל גם עוד נשאר פה, נשארו פה איזה 40 אלף שקל. איפה הרשימה בכלל

של מי,

(מדברים יחד)

יוסף (ג'ו) ניסימוב: אגף תב"ל יכול להציג.

רו"ח רוני חדד: יש רשימה.

דובר: לאן הלך הכסף?

דנה אורן-ינאי: לאן הלך הכסף? יש פה שינוי מימון תב"ר.

יהודה בן עזרא: את מוזמנת,

דנה אורן-ינאי: אנחנו רוצים לדעת איפה,

יהודה בן עזרא: תשמעי, להיכנס לכל הפרטים האלה בישיבות מועצה, אנחנו נצטרך כמה

שעות. את מוזמנת,

דובר: איפה מקבלים את המידע הזה?

משה פדלון: לא, מה השאלה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 5 ד.נ.

(מדברים יחד)

דנה אורן-ינאי: איזה בית ספר עבר שיפוץ?

משה פדלון: שנייה, מה שאת רואה כאן זה בעצם, משרד החינוך הביא לנו 132 אלף שקל.

דנה אורן-ינאי: אה, אה,

משה פדלון: וזה צריך לבוא לידי ביטוי בהנהלת החשבונות. יש פה תיקון טכני. זה יותר

טכני. אבל הנושא של התב"ר עצמו המקורי הובא למועצה עם פירוט, מה

עושים, מתי עושים ואיך עושים. אין שום בעיה לקבל את כל הדברים האלה

אבל פה מה שאנחנו עושים זה שינוי טכני בקבלת כסף והכנסתו לחשבון

הזה. לקחנו מעודפי תקציב, קיבלנו את זה ממשרד החינוך, הורדנו, הורדנו

מעודפי התקציב ושמנו את זה בתקציב שלנו.

דנה אורן-ינאי: טוב.

משה פדלון: אבל אין שום בעיה להוציא. אם תרצי לקבל, בשמחה, יש לנו את כל הפירוט,

אין שום בעיה, אבל כאמור זה נדון.

דנה אורן-ינאי: יש שם חלוקה,

משה פדלון: אני אומר זה נדון בישיבה הזאת. מה שאנחנו עושים זה כאמור תיקון טכני

של הספרים.

דנה אורן-ינאי: או קיי.

משה פדלון: בבקשה.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: פה אחד חברים?

משה פדלון: כן.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: תודה רבה.

תב"ר חדש מספר 2124 - פיצוי לפי סעיף ,197 חלפון נווה בע"מ

יוסף (ג'ו) ניסימוב: תב"ר חדש מספר 2124 פיצוי לפי סעיף ,197 חלפון נווה בע"מ, מינהל

ההנדסה. בקשה לאשר תב"ר חדש בסכום של 760 אלף שקל לביצוע ב-.2018

מימון קרן עבודות הפיתוח.

דובר: לביצוע מה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 6 ד.נ.

אברהם גוזלן גרי: מה זה אומר הפיצויים, אם אפשר, פיצויים על מה?

משה פדלון: ג'ו תסביר. כן, בבקשה.

רו"ח אורנה גולדפריינד: זו הייתה תביעת פיצויים,

יוסף (ג'ו) ניסימוב: מישהו יכול לפרט?

יהודה בן עזרא: החשבת של ההנדסה.

אברהם גוזלן גרי: לא קיבלנו הסבר אבל.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: בוועדת כספים קיבלת את זה ועכשיו .. בישיבת מועצה. בגלל זה הוא מוכר

לך.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: אני מבקש ממנהלי האגפים והחשבים, תהיו מרוכזים בישיבה.

כששואלים שאלה שקשורה אליכם, מייד עונים. מרגע זה כולם להיות

מרוכזים. תעני בבקשה.

דובר: לא, בסדר, אנחנו מכירים את זה. את מכירה את הפרטים?

רו"ח יעל טבצ'ניק: בעקבות פסק דין שקיבלנו, פסק הדין דיבר על פיצוי של 360 אלף שקל

עם הצמדה וריבית והתחשיב העדכני שעשינו מדבר על פיצוי בסכום של 760

אלף שקל שאנחנו נדרשים להעביר לעורך דין שמייצג את ה..

משה פדלון: או קיי, תודה.

דובר: לא קיבלתי, על מה היה הפיצוי? על איחור בעבודה?

עו"ד ענת קרן בהרב: לא, לא, זה פיצוי לפי סעיף .197 זה בדרך כלל פיצוי שמבוקש בגין

ירידת ערך. זה המשמעות של פיצוי על פי סעיף .197

דובר: תודה.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: מי בעד? פה אחד, תודה רבה.

בקשה למחיקת חובות לפי סעיפים 338 ו-339 לפקודת העיריות נוסח חדש

יוסף (ג'ו) ניסימוב: בקשה למחיקת חובות לפי סעיפים 338 ו-339 לפקודת העיריות נוסח

חדש. החומר נמצא לפניכם. שאלות? מי בעד?

אייל פביאן: רגע, רגע, רק שנייה, בכל זאת בשביל הפרוטוקול, כמו שאמרנו בוועדת

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 7 ד.נ.

כספים, ראוי שיוסבר בשלושה משפטים שמוצו כל ההליכים המשפטיים, לא

ניתן לגבות את החובות.

יהודה בן עזרא: רשום.

אייל פביאן: בסדר.

משה פדלון: בבקשה רוני.

אייל פביאן: צריך להגיד את זה.

רו"ח רוני חדד: טוב, מונחים לפניכם שתי בקשות. בקשה אחת מחיקה לפי סעיף מספר 338

שהתכלית שלו היא בעצם מיצוי כל פעולות האכיפה וכל הליכי הגבייה

ובסופו של דבר לאחר ההמלצות של עורכי הדין שמטפלים באכיפה, אחרי

שזה עובר כאן הרבה ועדות בתוך העירייה, זה מגיע לכדי כדאיות של מחיקת

החובות ולהפסיק להוציא הוצאות ציבוריות על פעולות אכיפה מיותרות

שלא יניבו בסופו של דבר כספים מכל המקרים. מדובר על 18 מקרים, בסך

כולל של 5,758,719.80 ₪.

עו"ד ענת קרן בהרב: יש לכם את פירוט הסיבות.

רו"ח רוני חדד: יש את פירוט, פירוט הסיבות בטבלאות שמצורפות.

(נתק בהקלטה)

אורן אוריאלי: זו סטטיסטיקה,

רו"ח רוני חדד: כן.

אורן אוריאלי: כל שנה בערך אלה הסכומים?

רו"ח רוני חדד: אני רק אבוא ואומר. מאחר ואנחנו רשות איתנה, זה משהו שנעשה במשך

הרבה מאוד שנים, לפי הכללים של משרד הפנים, אנחנו מבקשים את

המחיקת חובות מהממונה על המחוז במשרד הפנים. מהרגע שהפכנו להיות

רשות איתנה, אז אנחנו מבצעים את המחיקה באמצעות מועצת העיר כי זה

ההליך של משרד הפנים לגבי רשות איתנה, אבל אנחנו מקפידים הרבה יותר

עכשיו, כי עד אז היינו בעצם לוקחים את הבקשות ומעבירים למשרד הפנים

ושם היו עושים את כל הבדיקות שלהם. במסגרת הזו, מאחר וזה בידיים

שלנו, אנחנו מקפידים הרבה יותר, מכניסים את זה ליותר ועדות על מנת

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 8 ד.נ.

שבסופו של דבר יהיה הרבה סננים עד שמגיעים בסופו של דבר למקרים. יהיו

במהלך השנה, במהלך השנה יהיו הרבה מאוד, הרבה מאוד, אני לא יודע אם

זה הרבה מאוד, יהיו הרבה ישיבות שבהן אנחנו נגיש בקשות למחיקה. בסופו

של דבר זה גם האינטרס הציבורי שלנו למחוק חובות שבעצם הסיכוי לגבות

אותם הוא אפסי.

אורן אוריאלי: יש אבל מגמה שאפשר לדבר עליה, שאנחנו בירידה בהקשר הזה או בעלייה

או משהו שהוא, שאפשר להסתכל עליו לאורך זמן?

רו"ח רוני חדד: אחוזי הגבייה שלנו הם קרוב ל-95 אחוזים באופן שוטף ובסופו של דבר אם

אנחנו לוקחים במצטבר, הרי על החובות האלה יש ריביות והפרשי הצמדה.

אני לא מדבר עכשיו ברמת החוב הבודד, אבל באופן כללי אנחנו עוברים את

ה-100 אחוזי גבייה במצטבר של כמה שנים. כי אנחנו גובים עבור אותו חוב

של אותה שנה ספציפית, ממשיכים לגבות שנה ושנתיים ושלוש.

אורן אוריאלי: המספר הזה 95 אחוז, הוא מספר שמשתפרים בו או שהוא מספר

שמתדרדרים אתו?

שלמה אסולין: צריך להבין שאם אנחנו מדברים על חובות שבסדר גודל של נכון לעכשיו

משהו כמו, במצטבר למשך כל השנים, קרוב ל-300 מיליון שקל בארנונה,

אבל זה חובות שבעצם על 30-40 שנה. זאת אומרת זה היתרות שנשארו.

ואנחנו רואים, אחרי שבעצם אין מה לעשות עם אותם חובות ואלה חובות

שעשינו כל את הפעולות שנדרשות לעשות כדי לגבות את החובות, עשינו את

כל הפעולות וזה לא הניב, אז מה שנותר לנו במסגרת הכללים הנוקשים

שמשרד הפנים מקצה לנו, זה למחוק את אותם חובות מספרי העירייה.

הסדר גודל הממוצע שאנחנו מוחקים בשנה הוא בערך משהו כמו בין 10 ל-20

מיליון שקל.

מאיה כץ: ה-95 אחוזי גבייה לרשות מקומית זה אחד הגבוהים שיש.

אורן אוריאלי: זה אני לא יודע.

מאיה כץ: אחד הגבוהים באופן משמעותי ביחס לרשויות המקומיות.

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 9 ד.נ.

משה פדלון: מצבנו מצוין.

מאיה כץ: .. למול הרשויות המקומיות.

אורן אוריאלי: לא, יפה, אני אומר ..., בשביל זה שאלתי, הפרמטר, המספר הזה 95 נחשב

גבוה.

משה פדלון: גבוה מאוד.

(מדברים יחד)

דובר: .. חוסר בגבייה שזה בעצם פיגורים. אנחנו ממשיכים לגבות את זה בשנים

לאחר מכן.

שלמה אסולין: כמובן שאנחנו עשינו את כל החובות אבל מן הסתם מצטברים לחובות

האלה ריביות והפרשי הצמדה ולכן במצטבר אנחנו גובים את מה שחייבנו

לפחות, לכל הפחות.

אייל פביאן: מה שחשוב מבחינת התושבים זה שיידעו שכל חוב וחוב מוצו כל ההליכים.

יהודה בן עזרא: אין שאלה בכלל.

עו"ד ענת קרן בהרב: זה תנאי.

משה פדלון: או קיי.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: מי בעד?

יהודה בן עזרא: מי בעד?

שלמה אסולין: לא, יש את הסעיף השני אלא אם כן אתם רוצים לעשות,

משה פדלון: את שניהם.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: גם .339

רו"ח רוני חדד: 339 זה בעצם , זה בעצם מחיקת חובות שבסמכות ועדת הנחות. למעשה זה

מתן הנחות למי שהיה מגיע לו ולא הגיש בקשה או שמגיע לו היום ורוצים

לאחד לו אחורנית, באמצעות ועדת הנחות בכובעה כוועדה למחיקת חובות,

הסך הכולל מדובר על,

דובר: .237,530.80

רו"ח רוני חדד: .237,530.80 מדובר על ארבעה מקרים. המועצה מתבקשת לאשר.

משה פדלון: ג'ו, הצבעה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 10 ד.נ.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: חבריא, מי בעד? פה אחד, תודה רבה לכם.

רו"ח רוני חדד: תודה רבה.

דו"ח כספיים לרבעון השני של שנת 2018

יוסף (ג'ו) ניסימוב: דו"חות כספיים לרבעון השני של שנת 2018 שהסתיים ב-30 ליוני .18

נמצא לפניכם. זה דיווח.

משה פדלון: טוב, חברים.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: זה לא להצבעה. אם רק יש לכם הערות. תודה רבה.

דו"ח כספי שנתי מבוקר לשנת 2017

יוסף (ג'ו) ניסימוב: דו"ח כספי שנתי מבוקר ל-.2017 נמצא בפניכם גם כן ברמה של דיווח.

לא להצבעה. הערות? תודה רבה.

דובר: רק הערה אחת ג'ו.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: כן.

דובר: שוב, לסדר הציבורי, ועדת הכספים דנה בדו"חות, בחנה אותם ואין לה

הערות מהותיות פה. זה רק מבחינת הסדר, שלא ייראה כאילו.

(מדברים יחד)

תקציב רגיל לשנת 2018

יוסף (ג'ו) ניסימוב: תקציב רגיל לשנת .2018 ועדת הכספים ומועצת העיר מתבקשות לאשר

העברה מעודפי תקציב רגיל לשנת 2018 לקרנות הפיתוח לפי העודף בפועל

בסכום של 25 מיליון שקלים, נכון הגזבר?

רו"ח רוני חדד: נכון.

מאיה כץ: מה, יש לנו פה כללי לפני זה. 15 אלף שקל.

רו"ח רוני חדד: כן, זה בהמשך. צודקת, תיכף.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: עוד שני סעיפים זה קופץ.

רו"ח רוני חדד: כן.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 11 ד.נ.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: קיבלתם את דף הגזבר עם הפירוט. רוני אתה מציג משהו?

רו"ח רוני חדד: לא, לא, צריך להצביע.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: הערות, אם לא, מי בעד? פה אחד, תודה רבה.

דיון ואישור הצעת התקציב הרגיל לשנת 2019

יוסף (ג'ו) ניסימוב: דיון ואישור הצעת התקציב הרגיל לשנת .2019 אנחנו מתחילים חבריא.

עדכון ראש העיר

משה פדלון: אני אתחיל.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: כן.

משה פדלון: ערב טוב לכולם. מעבר לעבודה השוטפת, גינות, הדרכה, ספורט, אנחנו השנה

נתמקד בעשרה יעדים מרכזיים בעבודה שלנו. היעד הראשון חינוך וערכים

בדגש על לימודי מדע, טכנולוגיה, מתמטיקה, בבניית חמישה בתי ספר

חדשים ברחוב משה בית ספר יסודי, בגליל ים שני בתי ספר יסודיים, חטיבה

ותיכון וכמובן נבנה שם גם מתקן שהוא יהיה רב תכליתי שאותם מתקנים

ישמשו כמתנ"סים מקומיים וגם כולל אולמות ספורט. אנחנו נתמקד

בכלכלה ועסקים של העיר. אנחנו השנה נעשה איזושהי מתיחת פנים באזור

התעשייה, פיתוח תשתיות וקליטת חברות היי טק נוספות. היעד השלישי

תנועת התחבורה, בדגש על נתיבי תחבורה ציבוריים ושבילי אופניים עיר בר

קיימא – נושא של יעילות אנרגטית. התחדשות עירונית - תמ"א ,38 פינוי

בינוי. יעד שישי פיתוח התרבות והקהילה – בנייה ושדרוג ארבעה מתנ"סים,

נווה נאמן, נווה ישראל, המסילה, נתן אלתרמן. ספורט ופנאי – בניית

אולמות ספורט נוספים, לפחות שלושה. במרחב הציבורי – יעד שמיני –

בניית פארק גליל ים ושדרוג הגינות הציבוריות. חדשות ואסטרטגיה – בניית

תוכניות עבודה לטווח ארוך והיעד האחרון רווחה ושירותים חברתיים –

צמצום פערים ושוויון הזדמנויות. עשרה יעדים מרכזיים שילוו אותנו השנה,

מעבר לעבודה השוטפת. בבקשה המנכ"ל.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 12 ד.נ.

עדכון מנכ"ל

יהודה בן עזרא: תקציב העירייה הוא למעשה הכלי הניהולי המרכזי בכל האגפים בניהול

העירייה על פי היעדים שהנהלת עיר ומועצת העיר קובעים. אנחנו מתחילים

בכל שנה, כמו גם בשנה הזאת, מחודש יולי, לעבוד על התקציב, כאשר כל

האגפים, מנהלי האגפים, מנהלי מחלקות והחשבים מקבלים מהגזברות

מסמך של כללים להכנת התקציב ואנחנו בשנים האחרונות חידשנו בשונה

ממה שהיה בקדנציות הקודמות, ואיפשרנו למנהלי האגפים, במסגרת

הכללים שנקבעים מראש, לקבוע במסגרת התקציב שנקבע להם, לקבוע את

סדרי העדיפות שלהם בתקציב. אז שלב ראשון מתחיל בדיון תקציב בחודש

יולי שכל מנהל אגף והצוות שלו, בעיקר החשבות, נכון, כולן נשים, נכון?

חשבות. החשבות ועוברים על התקציב, יש דברים מתחייבים, דברים

מחויבים, אנחנו נראה את זה בהמשך, ואחרי זה יש דיון עם מנכ"ל העירייה

יחד עם הגזברות ואחרי הדיון עם הגזברות יש דיון חוזר עם מנהלי האגפים

והחשבות על מנת לראות את הבקשות הנוספות, אם יש. אנחנו למעשה עד

שמגיעים לוועדת כספים, אנחנו עבדנו על ארבע טיוטות, נכון?

דוברת: כן.

יהודה בן עזרא: ארבע טיוטות של תקציב, שכל פעם זה השתנה ועשינו התאמות. הכנת

התקציב זה תהליך מאוד מרתק, מאוד מלמד, גם את אלה, תתפלאו, גם

אלה שמגישים את התקציב וגם אלה שדנים על התקציב, קרי הצוות

המקצועי של הגזברות ומנכ"ל העירייה ... להמשך. ביחד כולנו נותנים את

התקציב וביחד כולנו מרעננים את הזיכרון של התקציב והפעילויות שהיו

בשנים, בשנה הקודמת ואיך אנחנו רוצים ששנה הבאה תיראה. לאחר

התהליך הזה אנחנו מקיימים עוד שתי ישיבות עם ראש העיר ושומעים את

מדיניות ראש העיר. גם לפני זה אנחנו, ביולי כשמתחילים, אנחנו הולכים לפי

מדיניות של הנהלת העיר. מבחינת אנשי המקצוע בעירייה, כאילו ולא היו

בחירות. מבחינתנו היינו, היינו במובן החיובי של המילה בבועה המקצועית

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 13 ד.נ.

של הכנת התקציב, במנותק ממערכת הבחירות בעיר. אחרי שהכנו את

הטיוטה הסופית שמקובלת על אנשי המקצוע, ישבנו עם ראש העיר הנבחר,

שינינו, הוספנו, התייחסנו למדיניות ואז הבאנו את התקציב לאישור ועדת

כספים והיום אנחנו מביאים את זה למועצת העיר. אני בהזדמנות הזאת

מבקש, קודם כל אני רוצה להשוויץ שאנחנו העירייה היחידה שבעת הזאת

מביאה את התקציב שלה לאישור. יש עיריות שעוד לא התחילו לעבוד על

התקציב.

משה פדלון: יש עיריות שלפני חודשיים אישרו את תקציב .2018 השכנים שלנו.

יהודה בן עזרא: אז קודם כל אני רוצה להודות למנהלי האגפים, מנהלי המחלקות, החשבות

שעבדו קשה בהכנת התקציב ושיתפו פעולה עם אנשי המקצוע בגזברות

להכין את התקציב ולהביא את זה למוצר שאנחנו מביאים היום. תודה

מיוחדת לצוות המקצועי הנפלא של הגזברות. יש לנו גזברות מעולה. עזבו את

הבדיחה שיש מנכ"ל פרסי וגזבר תימני ובגלל זה אנחנו עם תקציב ביתרות.

יש לנו צוות מקצועי מצוין, איילת, אורנה, שלומי, הילה, ואיבון שביקשתי

ממנה, היא בחודש תשיעי, לא ללדת עד אחרי ישיבת המועצה.

יוסף (ג'ו) ניסימוב: היום בלילה.

יהודה בן עזרא: היא יושבת פה וסיכמנו, אם היא יולדת היום, לילד יקראו יהודה.

(הנוכחים צוחקים)

יהודה בן עזרא: ואחרון חביב, גזבר העירייה, שהוביל ביד רמה את צוות הגזברות והגענו עד

הלום ובאמת הצעת תקציב זה דבר, אישור תקציב זה דבר מרגש וחגיגי,

אנחנו מודעים שיישאלו שאלות, אנחנו נענה תשובות, מאיה, לא חשוב מה

את שואלת, אני אענה לך, אבל עכשיו,

מאיה כץ: .. עוד יומיים.

יהודה בן עזרא: עכשיו ברצינות הכי גמורה. אני חושב שאנחנו מוכנים, כל הצוות המקצועי,

לכל שאלה ואני מאחל לנו דיון פורה ונעים ואחרון חביב, תודה רבה לראש

העיר, תודה רבה לראש העיר על הגיבוי ועל השותפות ועל הובלת הכנת

התקציב.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 14 ד.נ.

משה פדלון: בבקשה רוני.

רו"ח רוני חדד: טוב, אז כפי שראש העיר והמנכ"ל פירטו, עבודת התקציב באמת נעשית

מספר חודשים בעבודת מטה מאוד מאוד מורכבת שמתחילה בהנחיות שלנו

הלוך וחזור ואחר כך דיונים פנים בגזברות ואצל מנכ"ל העירייה ואצל ראש

העיר, אז בראש ובראשונה אני רוצה להודות לך אדוני ראש העיר ולך אדוני

המנכ"ל, על התניית המדיניות ועל כל הדיונים הפוריים שעשינו במשך כל

החודשים האלה. תודה מיוחדת לאגף תקצוב וכלכלה, להילה סגניתי, איילת,

איבון, יעל. תודה כמובן לכל שאר האגפים של המינהל שכל אחד תרם את

חלקו, אגף הגבייה שלומי עם כל הצוות שלו, שאר האגפים של נכסים,

חשבות, עם יעל שגם אחראית על כל הדו"חות הכספיים שמקודם ראיתם

אותם. אגף השכר ושאר היחידות שלנו הפנימיות. תודה מיוחדת לחשבות

שעשו עבודה נהדרת והגישו לנו באמת תקציבים מאוד מאוד מפורטים,

מאוד מוסברים לכל סעיף וסעיף וכמובן מנהלי האגפים שמנהלים את כל

המדיניות של האגף בדיונים ובדרישות התקציביות. אני עכשיו אעביר מצגת

שמדברת בכלליות על תקציב העירייה, על המגמות ועל כל מיני ניתוחים

כאלה ואחרים שעשינו וכמובן אחר כך נבצע דיון, כל אחד, נענה על כל שאלה

ושאלה. אנחנו רשות איתנה ורשות איתנה על פי, על פי סעיף 206 לפקודת

העיריות רשות איתנה, כמי שהוגדרה על פי החוק כרשות איתנה, יש לה

מספר פריבילגיות. מי שעמדה בפרמטרים שנקובים, שמפורטים שם בחוק.

אחת הפריבילגיות א' כדי להקל על רשות שמתנהלת כספית בצורה טובה

ואיתנה וגם שלא נזדקק לרגולציה של כל אישור של כל תקציב וכל תב"ר

ותב"ר, מה שעבר הרחוק עשינו, דמיינו לעצמכם כל אותם מאות תב"רים

שאתם רואים פה, היו שולחים כל תב"ר כזה עם כל הטופסולוגיה, אז רשות

איתנה, המועצה מאשרת את תקציב הרגיל ואת התקציב הבלתי רגיל, בין

השאר כמו שאישרתם מקודם את מחיקת החובות שזה גם אחד הדברים

שרשות איתנה יכולה ומאשרת ולא זקוקה לאישור של הרגולציה. יש גם

פעולות במקרקעין ואחד התנאים של אישורי התקציבים זה להשאיר

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 15 ד.נ.

בתקציב הרגיל אחוז אחד רזרבה כפי שאתם בטח ראיתם בספר התקציב

והצהרת גזבר בתקציב הרגיל ובתקציב הבלתי רגיל, הצהרה שהחוק קבע

שצריך לומר אותה וכמובן אחרי שנבחן, נבחנו כל ההכנסות שצפויות וכל

ההוצאות וזה כבר לפני אישור התקציב, אני כמובן אצהיר את ההצהרה

הזאת. אני ארד קצת לתקציב עצמו. התקציב בעצם מורכב או התקציבים

שאנחנו פה מאשרים, אנחנו נוהגים לחלק אותם לשלושה חלקים מרכזיים.

התקציב הרגיל שאנחנו נדון בו כעת, תקציב הפיתוח והתקציב הבלתי רגיל

שנדון בו בהמשך וגם כמה מילים על הלוואות או מילוות או הקרנות, כאשר

הם שזורים לתוך התקציבים, גם הרגיל וגם הבלתי רגיל. כשאנחנו באים

לערוך תקציב, יש הנחות עבודה. הנחות עבודה שונות בכל מיני תחומים.

ההנחות האלה מועברות כמובן לאגפים, לחשבות וכולם. אנחנו מקבלים את

ההנחות האלה מכמה וכמה גורמים. למשל בנושא של עליית המדד המחירים

לצרכן, בשיעור הצמיחה מבנק ישראל, שיעור עליית הארנונה ב-,0.32 זה כבר

ראיתם באישור הצו, זה כמובן על פי ההנחיה של משרד הפנים, חשמל, מים

וביוב. אלה הנחות שאנחנו מקבלים מהחברות שמבצעות ניתוחים של כל

חשבונות המים והחשמל ולפי תחזית שהם צופים במהלך השנה הקרובה.

אני רק מזכיר לכם שגם אם וכאשר חלק מהתחזיות פה הם, אנחנו

משתדלים שהן תהיינה שמרניות אבל אם יש עליות מחירים כאלה ואחרות,

בין אם זה בשינויים של שכר מינימום שלא היה צפוי ולא היה ידוע, בין אם

זה שינויים כאלה ואחרים, נזכיר שיש לנו את התקציב, תקציב הרזרבה לכל

מיני דברים מהסוג הזה, בין אם השינויים הם אקסוגניים ובין אם השינויים

הם פנימיים בתוך העירייה. עבודות קבלניות, אבטחה, אנחנו פה, יש לנו פה

הנחת עבודה של בערך חצי אחוז וזה מהווה רבעון אחרון שנותר בשנת ,2019

הרבעון הראשון, בעקבות העלאה בשכר מינימום שהחלה בשנה שעברה.

מקדם השכר שאני אדון בו ברמה יותר מפורטת בהמשך, של 4 אחוז וכולי.

אלה בעצם הנתונים או הנחות העבודה לבניית התקציב ל-2019 וככה באמת

אנחנו מתחילים לבנות את התקציב בכל הסעיפים הרלוונטיים לתשומות

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 16 ד.נ.

ולהכנסות שמפורטות. כאן מפורטים בפניכם ריכוז התקבולים לשנת 2019

לסך הכול תקציב של 954 מיליון וחצי, כאשר אנחנו מחלקים אותם לקבוצה

של הכנסות עצמיות בסך של כ-722 מיליון שקל. כל הפירוט של ההכנסות

העצמיות אתם יכולים לראות בעמוד 16-17 לספר התקציב. יש שם פירוט של

כל ההכנסות שלנו. מן הסתם כמובן הארנונה היא ההכנסה המרכזית, קצת

מעל 50 אחוז. והכנסות עצמיות נוספות, כפי שתראו שם מפורטים. הכנסות

של משרדי ממשלה, כאשר זה מחולק לשלוש קבוצות: הכנסות של משרד

החינוך כ-165 מיליון שקל, הכנסות של משרד הרווחה כ-63 מיליון שקל

והכנסות ממשרדי ממשלה אחרים כ-5 מיליון שקל. אתם רואים ירידה בין

2018 ל-2019 במשרדי ממשלה אחרים והירידה נובעת בעיקרה מכ-2 מיליון

שקל מענק של היתרי בנייה שקיבלנו בשנת ,2018 אלה מענקים שאנחנו

אמורים לקבל, הם לא מובטחים, בטח לא במלואם כמו שקרה השנה ובשנה

שעברה וגם יכול להיות שמסיבה כזאת או אחרת יהיה איזשהו קיצוץ

תקציבי, לכן אנחנו לא לוקחים את זה בחשבון כי זה לא משהו שהוא קבוע

וודאי. סך הכול משרדי ממשלה כ-233 מיליון ₪, זה מסתכם בסך הכול

התקציב של 954 מיליון וחצי. כאן תוכלו לראות בצורה טובה את ההתפלגות

של ההכנסות של העירייה. אנחנו רשות איתנה, רשות עם מעמד פיננסי יציב

ואיתן בסך של כ-76 אחוז הכנסות עצמיות. אנחנו מוגדרות כרשות מאחת מ-

15 הרשויות העצמאיות שלא נזקקות ולא נסמכות על שולחן הממשלה בשום

מענקים בתקציב הרגיל, מה שאומר שאנחנו יכולים להסתדר לבד. וזו אחת

הסיבות המרכזיות בזה שאנחנו חייבים וצריכים להשתדל לשמור על האחוז

הזה של ההכנסות העצמיות כי זה בעצם מאפשר לנו, ותראו את זה בהמשך,

את כל ההשקעות התקציביות הרבות בכל התחומים הרבה מעבר למה

שמשרדי הממשלה מתקצבים. אני אפרט בהמשך. משרד החינוך 17 אחוז,

משרד הרווחה 6.6 אחוז. יתר המשרדים ממש כחצי אחוז. זה נוסח עוגה

והתפלגות של הכנסות העירייה לשנת .2019 כאן בשקף הזה תוכלו לראות

את ההתפתחות של ההכנסות העצמיות לאורך כל השנים, ב-6 השנים

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 17 ד.נ.

האחרונות, עלייה מתונה וסבירה ברמה של התקדמות וצמיחה, לא בפיקים

של עליות וירידות אלא ממש ירידה, סליחה, עלייה בטוחה לאורך השנים של

כל ההכנסות העצמיות, ושוב, זה מראה שוב על איתנות פיננסיות ועל

התקדמות לאורך השנים בגידול בהכנסות העצמיות. קצת על ההתפתחות של

ההכנסות מגביית ארנונה. כמובן זה בניכוי הנחות. זה רק הגבייה. גם כאן

אתם יכולים לראות ב-6 השנים האחרונות את ההתפתחות של הכנסות,

כאשר אנחנו חילקנו את זה פה שתוכלו לראות כמה החלק של הארנונה

לעסקים, בחלק הכתום, וכמה מרכיב של ארנונה למגורים בסך ההכנסות של

הארנונה. בשנת 2019 התקציב הוא 534 מיליון שקל כאשר אתם יכולים

לראות שכ-61 אחוז מסך ההכנסות בעצם מתקבלים מארנונה לעסקים ו-39

אחוז מתקבלים מארנונה למגורים.

אורן אוריאלי: למה יש ירידה של ארנונה לעסקים?

רו"ח רוני חדד: סליחה, למה?

אורן אוריאלי: ארנונה לעסקים, יש ירידה.

רו"ח רוני חדד: זה לא ירידה. בעסקים?

אורן אוריאלי: כן.

רו"ח רוני חדד: גידול בסך הכול ב-2018 ל-,2019 אתם רואים פה גידול של מיליון. בפועל

הגידול הוא של 4 מיליון שקל, כאשר זה נובע מ-1 וחצי מיליון שקל קידום

של הארנונה באותו שליש אחוז שאישרנו בצו הארנונה מקודם, ועוד 2.4

מיליון שקל תוספת חיוב להרחבת בסיס הגבייה, בסיס אכלוסים עתידיים

שאנחנו צופים במהלך השנה. אלא היינו אמורים לראות פה 4 מיליון שקל

גידול, אלא שבשנת ,2018 גם על פי התחזית וגם על פי מה שאנחנו רואים, יש

עלייה של, יש עלייה של 3 מיליון שקל בגבייה מפיגורים מעבר לתקציב.

מכיוון שתקציב פיגורים הוא תקציב פיגורים, אתה לא יכול לדעת כמה

תגבה, אז אנחנו חייבים לנטרל את ה-3 מיליון שקל האלה, אבל בפועל

כשאתה משווה בין ,2018 כי 2018 מה שאתם רואים פה זה לא התקציב אלא

זה הביצוע שצפוי, לכן הפער. מן הסתם בשנה הבאה אתה תראה את התיקון

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 18 ד.נ.

הזה. אגב, כמו שהוא מראה אגב את הקפיצה מ-2014 ל-,15 ולכאורה ירידה.

גם פה ב-2015 הייתה שנה של גבייה של כמעט 30 מיליון שקל פיגורים מעל

התקציב בעקבות פסקי דין ובעקבות שומות שאנשים באו וסגרו לקראת סוף

שנה. הרי ברור לכם שלא, שהכנסות הרשות המקומית נקבעות על בסיס

מזומן. זה אומר שקל של ארנונה שקיבלתי אותו ב-1 בינואר ,2019 גם אם

הוא שייך לשנת הכספים הקודמת, הוא לעולם יירשם באותה שנה כספים

שבה הוא התקבל. אז כל מי שרוצה להקדים תשלום או לאחר תשלום, אני

מדבר על גביות פיגורים ותשלומי ארנונה בכלל,

אורן אוריאלי: אתה בעצם אומר שב-2019 סביר שיהיה לנו 540 מיליון או 538 מיליון, משהו

כזה בסוף שנה.

רו"ח רוני חדד: מצפים, זה התקציב, אנחנו אמרנו בשלב ראשון לעמוד ביעדי התקציב

וכמובן תמיד המטרה שלנו זה לגבות יותר מהתקציב. זה ברור. סליחה. או

קיי, כאן יש לנו פה ריכוז כללי של התשלומים, שוב, כאשר הוא מחולק

לשלוש קבוצות. יש לנו פה חלוקה של השכר שהוא מהווה כ-409 מיליון שקל

מסך התקציב. הפעולות כ-523 מיליון שקל. אגב, הפירוט כמו שאמרתי

יופיע בהמשך, גם שכר וגם פעולות, תוכלו לראות את כל החלוקות. סך הכול

שכר ופעולות 932 מיליון שקל בקירוב, פירעון של ההלוואות שלנו 23 מיליון

שקל שהולכים ופוחתים עם השנים וככה פחות מעיקים על התקציב הרגיל.

זה הסך הכול פירוט ריכוז התשלומים. אפשר לראות את זה גם בהתפלגות

ההוצאות, בתרשים של העוגה שתוכלו לראות פה, כ-43 אחוז שכר, כ-55

אחוז פעולות והיתרה פירעון של ההלוואות שלנו. התקציב הרגיל לשנת 2019

על פי חלוקה אגפית, ככה תוכלו לראות את כל החלוקה. כפי שניתן לראות

במבט ויזואלי בתרשים פאי, זה לא כולל כמובן פירעון הלוואות והנחות

בארנונה. תקציב החינוך מהווה כ-35 אחוז, התקציב הגדול ביותר של

העירייה. כפי שאתם רואים פה שאר התקציבים פה, רווחה כ-12.1 אחוז,

אגף שאיפ"ה כ-12 אחוז, שאר האגפים פה כפי שתוכלו לראות כל אחד על פי

חלקו. כמובן שכל אלה מפורטים לאותם סעיפים תקציביים שמפורטים

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 19 ד.נ.

בספר התקציב. שיעור הוצאות שכר מסך הוצאות העירייה ואתם רואים כאן

לאורך השנים את ההתפתחות של השכר בין השנים. אז כפי שאמרתי, השכר

הוא 42.9 אחוז, כאשר הוא כולל בעצם גם שכר עם פנסיה ופיצויים וגם שכר

ללא פנסיה ופיצויים, אז בשכר ללא פנסיה ופיצויים העמודה בצבע כתום

מהווה כ-36.4 אחוז מסך השכר והפער השני, התוספת השנייה הוא שכר

כולל תשלומי פנסיה ופיצויים שאנחנו מחויבים לשלם כמובן.

יריב פישר: מתי זה יתחלף?

רו"ח רוני חדד: מתי יתחלף מה?

יריב פישר: מתי הפנסיה לא תהייה,

רו"ח רוני חדד: זאת פנסיה תקציבית שהעירייה עדיין לא חייבת לשלם. בטווח הרחוק

מאוד כמובן, ככל ש, בוא נאמר,

(מדברים יחד)

רו"ח רוני חדד: בשנת ,99 מ-2000 כבר אין יותר קבלה של עובדים, אז קח בחשבון שמי

שהתחיל לעבוד פה, תקציבית, ברור. תקציבית נופלת על העירייה. על

הרשות. כמו כל המגזר הציבורי בפנסיה תקציבית.

אורן אוריאלי: אלה 40 אחוז מהתקן העירוני?

רו"ח רוני חדד: סליחה?

יהודה בן עזרא: בעוד 20 שנה.

רו"ח רוני חדד: אבל לאורך הזמן זה הולך, מן הסתם בטווח, מן הסתם זה ילך ויפחת כי אז

זה כבר הנטל לא ייפול על הרשות המקומית.

יריב פישר: 39 מיליון מתוך בערך מיליארד. זה עוד יגדל.

רו"ח רוני חדד: בדיוק.

יהודה בן עזרא: זה תקציבי?

רו"ח רוני חדד: כן, כן, בטווח הארוך.

יהודה בן עזרא: בעוד 20 שנה רק אחד בעירייה יקבל.

יריב פישר: אין לי ספק.

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 20 ד.נ.

משה פדלון: כן, הלאה רוני.

רו"ח רוני חדד: כן. התפתחות השקעה בחינוך – סך הכול מה שאתם רואים ממש פה

בתרשים הזה בטבלה, אנחנו רואים פה את ההתפתחות של ההשקעה בחינוך

של הוצאות לעומת הכנסות. פרק ההוצאות, מה שמראה לנו כאן בעמודה

הכתומה, כל פרק החינוך שלכם, פרק 81 הוא בעצם מסתכם לסך של כ-320

מיליון שקל לעומת הכנסות של 175 מיליון שקל. הפער ביניהם שהוא 145

מיליון שקל בעצם מהווה את התוספת השקעה שלנו בחינוך שהוא בערך כ-

45 אחוז מסך ה, כתוספת לתקציב ההכנסות שאנחנו מקבלים.

יהודה בן עזרא: איה, את שומעת את המספרים?

איה פרישקולניק: אני יש לי בעיות שמיעה.

יהודה בן עזרא: כן.

משה פדלון: צריך לקחת בחשבון שהאחריות והסמכות על החינוך זה על ממשלת ישראל

ולא על העירייה.

רו"ח רוני חדד: שוב, גם החינוך וגם הרווחה, כפי שתראו בהמשך, לשמחתנו כרשות איתנה

פיננסית ועצמאית, אנחנו יכולים לעשות, לבצע את ההשקעות האלה וכל עוד

נקפיד על זה, כמובן זו המטרה. התפתחות השקעה של נטו בחינוך לעומת

מצבת התלמידים - תוכלו לראות כאן שבשני הגרפים פה הכחול והכתום,

הגרף הכתום בעצם מראה את ההתפתחות של הגידול בתלמידים משנת 2014

ועד היום שהוא בעצם, אנחנו מדברים פה על 11 אחוז לעומת גידול של 36

אחוז בהשקעה נטו. זאת אומרת היחס כמובן לא ישר ליחס של פי כמה

וכמה,

יריב פישר: לא הבנתי. הקו הכתום הוא?

רו"ח רוני חדד: גידול במצבת התלמידים.

(מדברים יחד)

רו"ח רוני חדד: גידול במספר התלמידים,

יריב פישר: אני יודע לקרוא.

רו"ח רוני חדד: שנייה, ההשקעה בחינוך בנטו הרבה יותר גבוה מאשר ה...

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 21 ד.נ.

משה ועקנין: רוני, אבל אתה אומר השקעה, זה כולל השיפוצים, הבנייה החדשה, כל זה?

משה פדלון: הכול - הכול.

רו"ח רוני חדד: אני מדבר על תקציב רגיל. אני מדבר כרגע, שנייה, שנייה, רגע, אני מדבר

על תקציב רגיל. בהמשך יש השקעה כולל תב"רים, כולל הכול. אנחנו

מתקדמים אט – אט.

יהודה בן עזרא: זה לא כולל תב"רים.

יריב פישר: לא כולל. זה השכר למורים. לא בנייה. בנייה זה בתב"רים.

רו"ח רוני חדד: בהמשך, תיכף אני מגיע, זה בדיוק השקף הבא שתוכלו לראות בעצם את

ההשקעה.

יהודה בן עזרא: אני לא שומע טוב.

רו"ח רוני חדד: התפתחות השקעה לתלמיד בש"ח, שוב, כפי שאתם רואים פה, ב-6 השנים

האחרונות סך הכול, סך הכול יש גידול בהתפתחות בהשקעה בתקציב

השוטף לאורך כל השנים וגם כמובן גם בתקציב הבלתי רגיל. העמודה

הכחולה זה השקעה לתלמיד בתקציב השוטף והתוספת, החלק שמגדיל את

זה בעמודה הכתומה שהיא בעצם תוספת של שניהם, כולל תב"ר, מהווה

בעצם השקעה של ,23 כ-23 אלף ₪ השקעה לתלמיד בשני התקציבים. זה

בערך כ-,18 17 נקודה, כמעט 18 מיליון שקל בתקציב הרגיל ועוד 4.7 מיליון

שקל,

תמר לרמן: זה כולל את התקציב של המדינה או רק של העירייה?

רו"ח רוני חדד: מה?

תמר לרמן: ה-25 אלף?

רו"ח רוני חדד: לא, לא, לא.

משה פדלון: כל החבילה.

אייל פביאן: רגע, שנייה רוני, אם אתה בקטע הזה, שנייה.

רו"ח רוני חדד: כן.

אייל פביאן: ב-19 כמה רשום שם 17 אלף?

רו"ח רוני חדד: .17,970

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 22 ד.נ.

דובר: זה תקציב רגיל.

אייל פביאן: לפי הנתונים של ועד העירוני לפחות שהועברו אליי, ב-17 הנתון היה 17,248

וב-18 הוא היה .17,135

משה פדלון: אבל מה שאתה רואה פה אלה נתוני אמת.

אייל פביאן: אז לכן אני שואל.

משה פדלון: אני לא מתבסס על ועד ההורים. יש פה את נתוני האמת.

אייל פביאן: לא, השאלה ממה נובע הפער. לכאורה זה צריך להיות אותו דבר.

משה פדלון: אצלם או אצלנו?

אייל פביאן: ביניכם לביניהם.

(מדברים יחד)

אייל פביאן: זה צריך להיות אותו נתון. אני שואל.

משה פדלון: שנייה.

יהודה בן עזרא: אייל שנייה, בוא לא נפתח את זה. שאלות בסוף.

אייל פביאן: או קיי, בסדר. מקובל.

משה פדלון: בסדר.

רו"ח רוני חדד: הנתונים של שנת 2019 אלה לפי נתוני התקציב כמובן. יש השקעה של בית

עלמין של 17 כמו שאמרתי, 17 – 1,976 בתקציב הרגיל ועוד תוספת של 4,691

₪ לתלמיד בתקציב הפיתוח ואתם תראו את זה כשנדון בתקציב התב"רים,

תקציב הפיתוח, שסך כל פרק התב"רים בתקציב של החינוך הוא מסתכם

לכ-83 מיליון שקל בחלוקה לפי מספר התלמידים, 17,881 תלמידים בעיריית

הרצליה, תוכלו לראות שבעצם בדלתא שמראה את סך הכול התפתחות

השקעה לתלמיד. אם ניקח את ההתפתחות השקעה נטו, זאת אומרת ללא

השתתפות של משרד החינוך בתקציב השוטף, אנחנו משקיעים 8,150

בתקציב השוטף ועוד תוספת של 3,520 ₪ בתב"רים נטו, לא כולל השתתפות

של אחרים אלא רק השקעות שמכספי הרשות בלבד. וגם את זה תוכלו

לראות אגב כשנדון בתקציבי הפיתוח, תוכלו לראות את ההשקעה שהיא

עומדת כ-,60 63 מיליון שקל, רק השקעה עירונית בכל תקציבי הפיתוח של

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 23 ד.נ.

החינוך, אנחנו נראה את זה כמובן כשנדון בתקציב הבלתי רגיל. השקף

הנוסף זה שקף התפתחות תקציבי היוזמות משנת 2016 ועד היום. יש גידול

של 10 אחוז מ-2016 עד היום בכל תקציבי היוזמות, בין אם זה תקציב

יוזמות ייעודיים ובין אם זה תגבור יוזמות וההעשרה נוספים, כפי שתראו

אותם מפורטים בפרק .8.1.3.6 שם יש את כל היוזמות וההעשרה הנוספים

מעבר ליוזמות הייעודיים שמפורטים שם בספר התקציב. אז גם פה אתם

יכולים לראות התפתחות לאורך השנים וגידול של תקציבי היוזמות. מכאן

אני עובר להתפתחות ההשקעה ברווחה – גם כאן ב-6 השנים האחרונות יש

פה גידול לאורך כל השנים בהשקעה בתקציב הרווחה. אני מזכיר שתקציבי

הרווחה רובם ככולם, החלוקה היא 75 אחוז מימון משרד הרווחה ו-25 אחוז

מתקציבי הרשות. כפי שאתם רואים כאן, ההכנסות, פרק ההכנסות ממשרד

הרווחה ומעט מהכנסות עצמיות מסתכם ב-66 מיליון ₪ כאשר פרק

ההוצאות, אותו פרק 84 של פרק הרווחה הוא כ-110 מיליון שקל. אנחנו פה

בעצם מראים השקעה של קצת מעל 40 אחוז, 40.4 אחוז השקעה מעבר

להכנסה, כאשר 25 אחוז, אנחנו יודעים שזה השקעה של סוג של מצ'ינג מול

משרד הרווחה אבל יש פה מעבר למשרד הרווחה עוד תוספת של 15.4 אחוז

השקעה עירונית. יש לנו גידול בסבסוד של כ-21 אחוז בשנים האחרונות כפי

שניתן לראות. שקף נוסף של התפתחות השקעה בתקציב הרגיל בתחומי

המרחב הציבורי – גם כאן כפי שאתם רואים לאורך השנים יש גידול

בהשקעה במרחב הציבורי כאשר ביטחון וסדר ציבורי בשנת 2019 הוא כ-22

וחצי מיליון ₪. העמוד הכתום אלה הנכסים הציבוריים, כל פרק 74 בתקציב,

כ-68 מיליון ₪. הנכסים הציבוריים זה מה שאנחנו מגדירים כל ההשקעות

בכבישים, מדרכות, תיעול, ניקוז, אגנים, נטיעות, הפארק שלנו ורשות

החופים. ניקיון כללי – כל פרק הניקיון הכללי בספר התקציב, פרק ,7.1.2

מסתכם ב-64 מיליון ₪. סך הכול כ-155 מיליון ₪ התפתחות, לא השקעה,

יותר נכון בשנת 2019 בתחומי המרחב הציבורי. כאן תוכלו לראות את

ההתפתחות של העודף השוטף לאורך השנים של העירייה משנת 2012 עד

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 24 ד.נ.

שנת 2017 כולל. חשוב לציין שהעודפים רובם ככולם כפי שתראו פה בכוכבית

למטה, מועברים לטובת התקציב הבלתי רגיל להשקעות מסיביות בתחומי

הפיתוח והתשתיות. רק לפני מספר דקות אישרתם 25 מיליון שקל מהעודף

השוטף של 2018 כהעברה לתוספת לתקציבי הפיתוח. אנחנו גם כשנעבור

לאשר את התקציב הבלתי רגיל, נעשה העברה נוספת של תקציב מהעודפים

הנצברים שלנו, גם כן לתקציב הפיתוח של העיר. כך שהעודפים רובם ככולם

מועברים לתקציבי הפיתוח ולשמה הם מיועדים. קצת על תאגידים עירוניים

– אנחנו בשיטת החשבונאות של הרשויות המקומיות, להבדיל מחשבונאות

בגופים פרטיים וציבוריים, לא מאחדים את הדו"חות הכספיים שלנו ביחד

עם תאגידים עירוניים. אבל כפי שאתם בטח יודעים, התאגידים העירוניים

שלנו הם הזרוע הארוכה של העירייה והם עושים נפח פעולה, נפח פעולות

גדול מאוד במאות מיליונים לאורך כל השנה. לפניכם פה מפורטים כל

התאגידים העירוניים של עיריית הרצליה ושני תאגידים מכוח חוק שזה מי

הרצליה והמועצה הדתית שהם לא,

(מדברים יחד)

רו"ח רוני חדד: סליחה, פירוט של 12 התאגידים העירוניים, אז כמו שאמרתי 10 תאגידים

עירוניים שמאוגדים כחברות, זה הכלכליות או חל"ץ החברה לתועלת

הציבור, כדוגמת החברה לאומנות ותרבות שלנו ועמותות. אני מניח שאתם

מכירים את כולם. פלוס שני תאגידים מכוח חוק שזה מי הרצליה והמועצה

הדתית שאליה אנחנו מעבירים תקציבים. המחזורים כפי שתראו בשקף הבא

של כל החברות והתאגידים העירוניים שלנו מסתכמים בכמעט חצי מיליארד

שקל הכנסות שזה ללא ספק סכומים בהחלט - בהחלט לא מבוטלים. החברה

המרכזית כמובן זו החברה הכלכלית שלנו, החברה לפיתוח הרצליה, שמחזור

ההכנסות שלה בשנת 2017 היו כ-180 מיליון שקל. עוד חברות גדולות

שמנהלות פה את, החברה לתרבות ואומנות 33 מיליון שקל, החברה

למרכזים קהילתיים 48 מיליון שקל, עמותת בני הרצליה 39 מיליון שקל,

החברה לפיתוח תיירות 31 מיליון שקל, מי הרצליה כמעט 100 מיליון שקל

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 25 ד.נ.

מחזור בשנה, בשנת .2017 אז כפי שאמרתי, ללא ספק אלה החברות שהם

הזרוע הארוכה שלנו והם בעצם עוד חצי מיליארד שקל של פעילויות

מבורכות כמובן בתוך העיר. עד כאן כל השקפים שנוגעים לתקציב הרגיל. זה

כבר תקציב הפיתוח. אז בבקשה.

משה פדלון: בבקשה חברים.

רו"ח רוני חדד: אם יש שאלות.

משה פדלון: הערות? הצעות?

מאיה כץ: שאלות.

משה פדלון: שאלות? בבקשה. מאיה.

מאיה כץ: אני אתחיל. אני אתן קצת זמן לאחרים, אחזור שוב. יש לי הרבה שאלות.

שנייה.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: רגע, רגע, כן. אני בתב"ר, סליחה. או קיי, דף מספר 6 מתוך ,128 בסדר? 6

מתוך .128 סליחה, ,168 כן. קודם כל אנחנו יכולים לראות את נושא

התקבולים מבחינת נושא של משרדי ממשלה ואחרים, אנחנו רואים שגם

מבחינת הביצוע ב-2017 וגם האומדן של 2018 דיבר על למעלה מ-7 מיליון.

עכשיו, בוודאי שמכיוון שזה לא התחום שהוא חצי קשור .. כי יש את

התקציבים שהממשלה מעבירה באופן אוטומטי, אנחנו רואים שיש פה 5

מיליון, אז חלק מהתקציבים קיימים ופשוט צריכים שקצת לעבוד קצת יותר

קשה כדי להביא את זה בעצם לתקציב. עכשיו, אחד – אני כן חושבת

שצריכים לשקול שיהיה איזשהו חשב ייעודי שיתעסק אך ורק בנושא של

קולות קוראים מטעם המדינה. זו עבודה מאוד קשה, מאוד סיזיפית, אבל זה

כסף שאם לא נדע לעשות אותו, ילך ויחזור חזרה לקופת המדינה. זה לא

נקרא במספרים.

משה פדלון: אני אזכיר לך פעילות אנרגטית .. 1 וחצי מיליון שקל לשנה.

מאיה כץ: זה תקציבים שמגיעים אוטומטית.

משה פדלון: לא, לא, לא, זה לא אוטומטית. זה קול קורא, סליחה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 26 ד.נ.

מאיה כץ: רוב הרשויות במדינת ישראל קיבלו את התקציבים האלה משה.

משה פדלון: פעילות אנרגטית זה קול קורא.

מאיה כץ: זה בסדר גמור. אבל אני מדברת שעדיין ישנה ...

משה פדלון: עדיין אנחנו משתמשים בקול קורא של משרד החינוך.

מאיה כץ: נמצאים במשרדי ממשלה וחבל.

יהודה בן עזרא: אנחנו, אנחנו,

מאיה כץ: זה החלטה שלכם. אני מעירה.

משה פדלון: בסדר.

יהודה בן עזרא: רק להגיד לך, קלעת לדעת גדולים.

מאיה כץ: תמיד כשיש לי משהו נכון להגיד.

יהודה בן עזרא: כן.

מאיה כץ: ברור.

משה פדלון: דנו על הנושא הזה שנה שעברה.

יהודה בן עזרא: אנחנו עכשיו הקמנו, אנחנו מקימים, איך אתה קורא לזה?

דובר: מערכת לאיתור קולות קוראים.

יהודה בן עזרא: מערכת לאיתור קולות קוראים שאנחנו רוצים להגיע לכל הקולות

הקוראים של כל משרדי הממשלה, את צודקת. יש המון. ואנחנו רוצים שלכל

הקולות הקוראים שאנחנו יכולים לגשת,

מאיה כץ: נכון.

יונתן יעקובוביץ': מערכת שאנחנו מקימים של עצמנו?

יהודה בן עזרא: כן.

יונתן יעקובוביץ': יש נותני שירותים שנותנים.

יהודה בן עזרא: לא, לא, לא, אפליקציה מיוחדת שמנחת לנו את כל הקולות הקוראים, מה

קיים, מה קיים ומה מתאים לנו לגשת. כי יש מאות קולות קוראים שאנחנו

עיר איתנה, קוד 8 אסור לנו בכלל.

יונתן יעקובוביץ': אז מה הקריטריונים שאתה הולך לעשות?

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 27 ד.נ.

יהודה בן עזרא: זה שונה.

יונתן יעקובוביץ': לא הבנתי, אתם הולכים להקים מערכת, שנייה,

יהודה בן עזרא: אבל אנחנו הולכים להקים לא מערכת של עובדים, אפליקציה שמנתחת לנו

את הכול ואומרת זה רשימת של קולות קוראים שאתם יכולים לגשת.

מאיה כץ: הערה טכנית, מישהו גם צריך לשבת ולהכין אותם ולמלא אותם. זה לא

אפליקציה.

משה פדלון: מאיה, את יודעת שעשינו עם משרד התחבורה וקיבלנו מאות אלפי שנים.

מאיה כץ: משה, אני יודעת להביא קולות קוראים. אני יודעת מה אני עשיתי. אני גם

יודעת מה אתה עשית. אני אומרת שפה נכון לתקציב 2019 יש 2 מיליון פחות,

רו"ח רוני חדד: לא, הסברתי,

משה פדלון: אבל הוא הסביר.

רו"ח רוני חדד: הסברתי למה, שנייה, שנייה,

מאיה כץ: זה בסדר גמור. אני מאוד שמחה שמישיבת ועדת כספים שהצעתי את הרעיון

הזה ועד להיום כבר מצאתם לזה פיתרון, אז מצוין. אני אמשיך להציע

הצעות, אתם תקבלו אותם.

רו"ח רוני חדד: שנייה, אני רק רוצה לחזור למאיה,

יונתן יעקובוביץ': אבל שנייה, אני שאלתי שאלה קצת יותר, לקחתם את הדיון למקום אחר,

אם אפשר.

רו"ח רוני חדד: ה-2 מיליון, ה-2 מיליון שקל זה לא ירידה.

מאיה כץ: לא אמרתי שזה ירידה. השאלה הבאה שלי היא בעצם מאיפה תיקחו את

הפער כי אנחנו רואים,

רו"ח רוני חדד: איזה פער, בין מה למה?

מאיה כץ: תראה, אתה רואה שבסופו של דבר גם ב-2018 וגם ב-2017 מגיע ל... שבין 7

מיליון ומעלה.

רו"ח רוני חדד: נכון.

מאיה כץ: בסדר?

רו"ח רוני חדד: נכון, זה בגלל, זה בגלל,

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 28 ד.נ.

(מדברים יחד)

רו"ח רוני חדד: לא, לא, לא, זה בגלל, כמו שאמרתי, זה בגלל מענק היתרי בנייה.

מאיה כץ: או קיי.

רו"ח רוני חדד: כאשר זה מענק שהוא לא תמיד בטוח ואנחנו מגישים את כל הדו"חות

הנדרשים ולא תמיד מקבלים את כל מה שאנחנו מבקשים. פעם מקבלים 50

אחוז, 60 אחוז, לפי תקצוב של האוצר וכשעברתי על ההכנסות העצמיות,

יהודה בן עזרא: מאיה, בואי אני אגלה לך סודות מהחדר.

רו"ח רוני חדד: אמרתי שאנחנו לא, שאנחנו לא,

יהודה בן עזרא: ... היו לנו חילוקי דעות. אני רציתי להכניס ... שקיבלנו,

רו"ח רוני חדד: זה לא בטוח.

מאיה כץ: אני הנחתי ככה.

יהודה בן עזרא: הוא התנגד. ואני הולך לפי הראש שהמקצועי של הגזבר. הוא שמרן.

מאיה כץ: זה לא קשור לשמרן. זה להבין לאן הלך, איפה, חסרים 2 מיליון ברמת הזה,

צריך להבין איפה הם הלכו, זה הכול.

רו"ח רוני חדד: אם הם יגיעו ב-,2019

יהודה בן עזרא: כשהם יגיעו אנחנו נראה.

רו"ח רוני חדד: אז דיינו.

מאיה כץ: הם יגיעו. או קיי, לגבי הטבלה למטה. תראה.

יונתן יעקובוביץ': אבל רגע, שנייה, שנייה.

מאיה כץ: כן.

יונתן יעקובוביץ': רציתי לשאול שאלה לגבי האפליקציה, בסדר? טיפ טיפה אני מבין

בדברים האלה ולבוא לזרוק דברים באוויר, אנו מכינים אפליקציה וזה, זה

בסדר אבל זה,

(מדברים יחד)

יונתן יעקובוביץ': לא, אני בא לעזור לך. אני בא לעזור לך. אז אם תקשיב. תראה, בסופו של

דבר יש לך את ההיצע שזה בעצם הרשימה של כל הקולות קוראים שבאים

ומצד שני יש לך את הביקוש של מה שאנחנו רוצים לעשות שם. עכשיו, לפי

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 29 ד.נ.

מה שאתה אומר, אתה הולך להקים אפליקציה שתדע לבד לדעת מה מתאים

מבחינת ההיצע ומה שמתאים מבחינת הביקוש. אני צודק?

אהוד: אני אענה על זה רגע המנכ"ל?

יונתן יעקובוביץ': כן, בבקשה.

יהודה בן עזרא: תענה אהוד.

אהוד: לפני חודש, לא לפני שבוע, שיירשם לפרוטוקול, התחלנו לעבוד על,

יונתן יעקובוביץ': לפני חצי שנה.

אהוד: שנייה רגע, על מערכת, על מערכת שתתאים לנו לצרכים שלנו לאיתור קולות

קוראים ולאיתור התהליך של קולות קוראים. יש כרגע שלוש חברות שכבר

עושות את זה, לא צריך להמציא אפליקציה.

יונתן יעקובוביץ': אה,

אהוד: צריך לשלם retainer לאפליקציה שיודעת להתאים את עצמך, את עצמה

לצרכים שלך ויש שלוש מערכות שעושות את זה. יש חוות דעת מאגף

המחשוב ויש לנו זוכה שייכנס להתקשרות בתוך שבועיים.

יונתן יעקובוביץ': מעולה.

משה פדלון: או קיי, בבקשה.

מאיה כץ: כן, לא, אני לא סיימתי. זה הולך להיות קצת ארוך לדעתי, להרבה יש

שאלות.

איה פרישקולניק: 3 שעות זה הוועדה, הישיבה.

מאיה כץ: אפשר לעשות את זה גם מחר ומחרתיים.

יונתן יעקובוביץ': איפה אני מגיש בקשה להארכה?

יהודה בן עזרא: את יכולה לשאול כמה שאת רוצה.

יונתן יעקובוביץ': אני לא יכול. אני דיסלקט אבל. ... איזה 75 אחוז ככה ב,

איה פרישקולניק: שבעים וחמישה.

יונתן יעקובוביץ': שבעים וחמישה, את רואה. בגלל זה.

מאיה כץ: אנחנו רואים באופן משמעותי והסברת פה, לפחות ניסית להסביר פה את

הגידול בשכר, אבל סך הכול אנחנו יכולים לראות ש-,42 יותר מ-42 אחוז זה

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 30 ד.נ.

נושא של שכר פה בנושא העירייה. עכשיו, לקחת מצד אחד מקדם שכר לפי

הנחות יסוד שלכם שזה בעצם 4 אחוז ממה שקורה במשק. הסכמי השכר

באופן כללי ברמה העקרונית, ברמת הממוצע, לא עולים יותר מ-6 אחוז. למה

נתתם פה מקדם שכר של 7.1? עכשיו, מה אני באה להגיד? בסופו של דבר יש

פה איזשהו ניפוח תקציבי, או קיי, אולי להשתמש במילה ניפוח לא נכונה,

ויש פה איזושהי הסתכלות תקציבית רחבה מדי על כל נושא המשרות.

עכשיו, תיכף אנחנו בהמשך נעבור גם וממש ניכנס אגף – אגף ונראה שגם

בחלק מהמקרים יש לדוגמה 0.68 אחוז בתקן שלא מאויש ויש שם 250 אלף

שקל. אז אם יש פה עובדים ב-50 אחוז משרה שמקבלים 250 אלף שקל, אני

מתפטרת היום ובאה לעבוד גם כן בתפקיד הזה.

יהודה בן עזרא: אני לא יודע. יש ועדת קבלה.

מאיה כץ: בסדר גמור.

יהודה בן עזרא: לא כל אחד שבא אני בא לעבוד.

מאיה כץ: כן. עכשיו, מה שאני באה להגיד זה שאני חושבת שלקחת מקדם בסופו של

דבר כללי של 7.1 אחוז ולהביא את זה בסופו של דבר שזה, הרי במה זה בסוף

פוגע? זה פוגע בתקציב הפעולות. אנחנו יכולים לראות בכל מיני סעיפים

שנגיע אליהם בהמשך, שתקציב הפעולות ביחס לכל התקציב הגדול, הוא

איזה 7 אחוז נוסף ל-100 אחוז שנתתם פה לדברים. עכשיו, אני מבינה

שבסוף רוצים את העודפים והנה החזרנו 30 מיליון, 20 מיליון ו-15 מיליון

וכולי אבל אני חושבת שבסופו של דבר הגידול פה הוא גידול משמעותי.

עכשיו אתה תבוא ותגיד לי מה פתאום, חלק מזה זה תוספות בגני הילדים

ובמוסדות החינוך העתידיים שייכנסו ואנחנו רוצים לשים להם מקדמי

ביטחון. אז אני אומרת אין בעיה. כמה גני ילדים הולכים להיבנות? יש לנו

איזושהי רשימה במצבת כוח אדם? אני באופן אישי חושבת שללכת פה פעל

מקדם של 7.1 זה מיותר. מעבר לזה, שלא נתתם פה השוואה של כוח האדם

של שנת ,2017 ,18 19 כדי לראות את קצב הגידול הזה, כי התחלנו ב-38

נקודה משהו והגענו בסוף ל-42 נקודה משהו, מה שאומר שאנחנו בעצם

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 31 ד.נ.

רוצים לראות אם אכן אנחנו מדברים על תקציבים מאוד – מאוד גדולים

שהולכים להינתן לתוך הנושא של משכורות, לפי התקציבים האלה, ואנחנו

רוצים באמת לבדוק האם כל התקנים האלה המיועדים העתידיים אכן

צריכים להיות במצבה ואתם כן אמרתם שאתם תצרפו לנו לפה את הטבלה

של בין מצבה לא תקן ומצבה. כמות קיימת, מול כמות ועתיד.

יריב פישר: אני יכול רגע להוסיף שאלה?

מאיה כץ: כן.

יריב פישר: לגבי הנושא של קבלנים. כל מיני קבלנים נכנסים בפעולות, לא בשכר, נכון?

דוברת: נכון.

יהודה בן עזרא: רגע, את רוצה תשובה או את רוצה,

מאיה כץ: אני אשמח לקבל תשובה. אני פשוט חושבת ש...

יהודה בן עזרא: לא, באיזה שיטה את רוצה, לשאול את כל השאלות ואחר כך תשובות?

מאיה כץ: אה, לא, לא, לא, אפשר לקיים דיון. אני מבחינתי ... שאם מישהו עוד רוצה

להוסיף עליו, אז בשמחה.

יהודה בן עזרא: אז כיוון שצפינו את השאלה הזאת, הכינונו מראש את התשובה.

מאיה כץ: בסדר, עברנו את הכול בוועדת הכספים.

יהודה בן עזרא: אנחנו ידענו שהשאלה הזאת תישאל והכינונו מראש את המוצרים למתן

התשובה הזאת.

מאיה כץ: כן.

יהודה בן עזרא: הגזבר בבקשה.

רו"ח רוני חדד: טוב, אז כמו שאמר, כשעברתי על הפירוט של השכר ועל הפירוט של

הקידום של השכר, אז אנחנו, ראשית התקציבים לפי תקן.

מאיה כץ: מה?

רו"ח רוני חדד: זה תקציבים קודם כל, התקצוב הוא תקצוב לפי תקן. גם אם תקנים לא

מאוישים, אני חייב להראות אותו. אני לא יכול להניח שבמהלך השנה חלק

מהאנשים כן יאיישו את המשרות וחלק לא. לכן מתקצבים לפי תקן. קידום

השכר, זה חלק גם של הפנסיה וגם של פיצויים. כל אלה מרכיבים בצורה

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 32 ד.נ.

שמרנית את כל אותם האחוזים שפירטנו. עכשיו, לדעתך זה משהו שהוא

שמרני מדי, הוא צריך להיות פחות מדי, אנחנו סבורים שככה צריך לתקצב

את זה וככה נהגו כל הזמן.

מאיה כץ: הסעיף הבא, עמוד 13 מתוך .168 פירעון נלוות.

רו"ח רוני חדד: כן.

מאיה כץ: אנחנו מדברים פה שבשנת 2019 יעביר תאגיד המים והביוב לידי העירייה

דיבידנד,

רו"ח רוני חדד: נכון.

מאיה כץ: בסך של 1.640 מיליון ₪.

רו"ח רוני חדד: נכון.

מאיה כץ: בעמוד ,17

רו"ח רוני חדד: כן,

מאיה כץ: ב-5.1.1.0.0.0 פרק 6.6.2 כתוב 6.950 מיליון.

יונתן יעקובוביץ': מאיה, איפה את?

מאיה כץ: סליחה, אני אעשה את זה יותר לאט. אני כרגע בעמוד ,13 פירעון מלוות,

שורה שלישית באמצע. ואני שולחת אותך אחר כך לעמוד ,17 זאת אומרת

השאלה שלי היא ביחס לעמוד .17 סעיף .6.6.2

רו"ח רוני חדד: .5.1.1.6.6.2

יהודה בן עזרא: כן. 950 לעומת,

רו"ח רוני חדד: נכון, בסדר גמור, נכון. אנחנו בעמוד 13 ציינו את סך הדיבידנד שקיבלנו,

אגב, קיבלנו אותו, מתאגיד המים שלנו, ממי הרצליה. התקבלו 8.640 מיליון

שקל. על פי הנחיות משרד הפנים הדיבידנד הזה יש לו שירות של שימושים,

למה מותר להשתמש בכספים.

מאיה כץ: נכון.

רו"ח רוני חדד: יפה. השימוש הראשון הוא פירעון הלוואות מים וביוב.

מאיה כץ: רוני, זה לא מה ששאלתי.

רו"ח רוני חדד: רגע, אני עוד לא סיימתי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 33 ד.נ.

משה פדלון: הוא עונה לך.

מאיה כץ: לא, כי את זה אני מבינה, אז אני רוצה לקצר לו את ה, או קיי,

רו"ח רוני חדד: ההכנסות מדיבידנד מחברת מי הרצליה 6.950 מיליון שקל משמשות

לפירעון הלוואות מים וביוב. היתרה של הדלתא בין ה-8.600 וה-6.950

נמצאת במאזן ותשמש לפירעון של ההלוואות בשנה הבאה וכך הלאה

והלאה. עד שהקרן הזאת תסיים לפרוע את כל פירעון המים והביוב, רק אז

אנחנו עוברים לפירעון ההלוואות האחרות.

מאיה כץ: כמה שנים .. של זה? זאת אומרת כל שנה אתם מפרישים מהדיבידנד

בממוצע 2 מיליון?

רו"ח רוני חדד: נכון. על פי כללי משרד הפנים.

מאיה כץ: באופן קבוע.

רו"ח רוני חדד: לא, לא, לא, לא מפרישים. נניח לצורך השיחה ששנה הבאה לא יהיה

דיבידנד. נניח לצורך השיחה.

מאיה כץ: בדרך כלל יש דיבידנד.

רו"ח רוני חדד: בסדר. אז יש לנו יתרה מ-,2018 ,19 אותם 2 מיליון שקל שעוד לא ניצלתי

שנמצאים במאזן ישמשו לי לפירעון של 2020 פלוס הדיבידנד שקיבלתי,

שאני אקבל, אם נקבל וניקח ב-2020 וגם שם מן הסתם לא הכול ישמש

לפירעון המים והביוב כי זה הולך ומצטמצם עם השנים, אז אותה קרן

במאזן תלך ותגדל וברגע שיתאפסו להן אותן הלוואות מים וביוב, אז אני

אוכל להשתמש בהן לפירעון שאר ההלוואות שמופיעות פה.

יונתן יעקובוביץ': שאלה רוני.

רו"ח רוני חדד: כן.

יונתן יעקובוביץ': האם הכספים שאתה מקבל, לפי מה שאני מכיר לפחות, תאגידי המים

הוקמו בשביל מטרה מסוימת.

רו"ח רוני חדד: כן.

יונתן יעקובוביץ': והדיבידנדים שמגיעים מתאגידי המים, אני לא בטוח שהמטרה העיקרית

שלהם צריכה להיות כיסוי הלוואות כאלה ואחרים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 34 ד.נ.

רו"ח רוני חדד: נכון.

יונתן יעקובוביץ': יש גם עניין, יש גם עניין שהסיבה להקמת כל תאגידי המים האלה באופן

ראשוני, זה היה בגלל שיש צורך דחוף בשדרוג של תשתיות מים וביוב

במדינת ישראל.

עו"ד ענת קרן בהרב: .. לאוצר שיקולים אחרים.

יונתן יעקובוביץ': לא בטוח שצריך או לא בטוח ש...?

(מדברים יחד)

יונתן יעקובוביץ': לפחות זה מה שאני מכיר. יכול להיות שזה קצת השתנה בזמן אבל בסופו

של דבר כולנו מבינים ואנחנו מכירים שיש תשתיות המים והביוב בעיריית

הרצליה, אני לא חושב שמישהו שדרג אותם ב-30-40 שנה האחרונות מאז

שהם נבנו, והשאלה שלי,

רו"ח רוני חדד: אני לא יודע מאיפה האינפורמציה הזאת אבל לא משנה, תמשיך.

יונתן יעקובוביץ': או קיי,

יהודה בן עזרא: אמירה לא נכונה.

יונתן יעקובוביץ': אני אישית יודע שעדיין כל המערכות ביוב ..

משה פדלון: לא, לא, מה שהשקיעו ב-,10 ה-7 השנים האחרונות, לא השקיעו לאורך 70

שנה.

יונתן יעקובוביץ': הבנתי.

משה פדלון: אתה מוזמן ל...

יונתן יעקובוביץ': יכול להיות שזה עדיין לא מספיק, נכון?

משה פדלון: אתה יכול לקבל פירוט,

יונתן יעקובוביץ': אבל יכול להיות שזה לא מספיק משה?

משה פדלון: תמיד,

יונתן יעקובוביץ': יכול להיות. אני יודע מה שאני מדבר.

משה פדלון: תראה מה שעושים היום בבר כוכבא, ברחוב הסדנאות.

יהודה בן עזרא: אתה חבר בדירקטוריון, נכון?

יונתן יעקובוביץ': נכון.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 35 ד.נ.

יהודה בן עזרא: אז אני מציע ש, ברצינות, אחרי שתהייה שם, תלמד את הנושא, כי יש

רגולטור לתאגיד המים שאומר לך בדיוק מה אתה עושה עם הכסף. עם מה

אתה עושה עבודות, עם מה אתה עושה ביוב, עם מה אתה עושה את הדברים

וכמה אתה נותן דיבידנד לעירייה.

יונתן יעקובוביץ': הבנתי.

יהודה בן עזרא: זה מאוד – מאוד מסודר שם.

יונתן יעקובוביץ': אני מבין.

יהודה בן עזרא: אז שם,

יונתן יעקובוביץ': ועדיין יש לך שיקול דעת מאוד – מאוד רחב.

יהודה בן עזרא: כן.

יונתן יעקובוביץ': אני גם מכיר את הדברים קצת יותר ממה שאתה חושב.

יהודה בן עזרא: זה בסדר גמור.

יונתן יעקובוביץ': אז עכשיו השאלה, אז עכשיו השאלה,

(מדברים יחד)

יונתן יעקובוביץ': לא משנה שהגשתי תביעה ייצוגית בזמנו באמצעות אנשים כאלה ואחרים

נגד תאגיד המים ובתביעה הזאת זכו ועיריית הרצליה צריכה להשקיע עכשיו

6 מיליון שקל במה שנקרא למנוע מקרים עתידיים של הזרמות ביוב לים

וכדומה. אז אני בא ואני שואל במקום כיסוי של כל מיני הלוואות מים

ואחרות וכדומה, יכול להיות שזה לא צריך להיות במקום אבל איפה באים

ההשקעות בתשתיות?

רו"ח רוני חדד: כל ההשקעות בתשתיות באות בתאגיד, באות בתאגיד עצמו ואני יודע

שמשקיעים הרבה מעבר למה שהם מחויבים על פי חוק.

יונתן יעקובוביץ': הבנתי. עכשיו, התאגיד לפי מה שאני יודע, הוא האחראי על תשתיות

הביוב, נכון?

דובר: נכון.

יונתן יעקובוביץ': מי שאחראי על תשתיות הניקוז זה?

משה פדלון: עיריית הרצליה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 36 ד.נ.

יונתן יעקובוביץ': עיריית הרצליה. מה קורה בזה?

משה פדלון: גם בזה אנחנו משקיעים.

יונתן יעקובוביץ': איפה נמצאת פה מחלקת ניקוז?

משה פדלון: בבקשה?

יונתן יעקובוביץ': איפה נמצאת מחלקת הניקוז היום?

משה פדלון: אצלנו במחלקת הנדסה.

יונתן יעקובוביץ': מחלקת הנדסה, מי אחראי עליה?

יהודה בן עזרא: יש עובד חיצוני כיוון שקשה מאוד למצוא מהנדס ניקוז, אבל,

יונתן יעקובוביץ': אני יודע את התשובה. תעשה לי טובה, אני מבקש לישיבה הבאה לדעת

מי אחראי במינהל ההנדסה בעיריית הרצליה על מחלקת הניקוז ומה

התקציבים לטובת הניקוז באופן ספציפי.

משה פדלון: הנה, יש פה.

(מדברים יחד)

יונתן יעקובוביץ': גם לא חייבים תשובה עכשיו. תכינו לי את זה לישיבה הבאה.

משה פדלון: שנייה, שנייה, גם בתחום הניקוז משקיעים עשרות מיליונים.

יונתן יעקובוביץ': אני שמח וככה צריך להיות.

משה פדלון: ראה בר כוכבא, ראה הסדנאות, משקיעים.

יונתן יעקובוביץ': תראה, רחוב אחד בתוך עיר שלמה, אני קשה לי לומר שזה השקעה

במערכת.

משה פדלון: לא.

יונתן יעקובוביץ': יש פה רחוב מרכזי, רחוב ארוך אבל זה רחוב אחד.

יהודה בן עזרא: אנחנו ניתן תשובה.

יונתן יעקובוביץ': מתוך 1,000 קילומטר של רחובות, הפעלת בשלוש. בסדר. אני לא אומר

שזה לא בסדר. זה בסדר. אבל בסופו של דבר אני שואל,

משה פדלון: כל מתחם חדש אתה שם את מערכות הניקוז והביוב, אתה שם.

מאיה כץ: מה שיונתן אומר זה משהו אחר. האם כהחלטה במקום להעביר חלק

מהדיבידנד לטובת הנושא של טיפול בביוב של העירייה כדי לסיים את

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 37 ד.נ.

התוכניות יותר מהר, מקבלים החלטה לשים את זה כדי לסגור איזושהי קרן

והאם הסך התקציב הזה של ה-2 מיליון שקל שמועבר כמעט כל שנה, זו

ההחלטה הנכונה. זה מה שהוא הציג.

יונתן יעקובוביץ': הרי מה שקורה בסופו של דבר, תסלחו לי, אתם משתמשים, אתם

משתמשים בכסף הזה,

יהודה בן עזרא: אנחנו חושבים שזאת החלטה הכי נבונה שאפשר לקבל בעת הזאת.

עופר לוי: אבל אין הנחיות של החוק מה עושים?

(מדברים יחד)

מאיה כץ: זה השיקול דעת. האם אתה מחזיר אותו חזרה,

יונתן יעקובוביץ': עכשיו, עירייה כמו עיריית הרצליה, נראה לי לא הגיוני שבאים ולוקחים

כסף, דיבידנד מתאגיד מים ומשקיעים את זה בכיסוי חובות כאלה ואחרים

במקום להשקיע בתשתיות שצריך.

משה פדלון: אני אזכיר לך שעיריית הרצליה לא לקחה הלוואות כבר למעלה מ-6 שנים.

אני מדבר איתך על חובות מלפני עשרות שנים. בכסף שאנחנו מחזירים

עכשיו לקחו אז למים וביוב ולניקוז.

יונתן יעקובוביץ': בסדר. אבל צריך לבדוק את פני העתיד. אנחנו לא פה כדי לצפות את

העבר.

רו"ח רוני חדד: כמו שאמרתי, ברגע שמושכים דיבידנד, יש כללים לשימוש בכספי הדיבידנד

ואנחנו הולכים בדיוק לפי הכללים.

יונתן יעקובוביץ': זה אני מבין, אבל הכללים האלה בסופו של דבר, כללי החשבונאות

המקובלים שלפעמים ... נותנים לך שיקול דעת מאוד רחב של הכנסות, איך

להכיר בהכנסות, איך להכיר בהוצאות.

רו"ח רוני חדד: ממש לא.

יונתן יעקובוביץ': אני דיברתי עכשיו על משהו אחר ואני אומר עכשיו ברמה של הדיבידנד.

יש רק דבר אחד שאתה יכול לעשות אתו?

רו"ח רוני חדד: אז הסברתי, יש סדר של פעולות.

יונתן יעקובוביץ': יש סדר, יש עדיפות, כמו שיש עדיפות של נושים, דבר ראשון מגיע לזה

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 38 ד.נ.

ואז מגיע לזה. ברור שאתה לא יכול לקחת כסף מהתאגיד מים כשיש לך

חובות מים.

(מדברים יחד)

יונתן יעקובוביץ': למה אתה לא משתמש בפרויקטים של תשתיות? זה מה שאני מנסה

לשאול.

רו"ח רוני חדד: כי אני צריך קודם כל החזר הלוואות כי כש,

יונתן יעקובוביץ': אתה חייב?

רו"ח רוני חדד: כן.

יונתן יעקובוביץ': או קיי.

רו"ח רוני חדד: כמו שאמרתי כבר לפני כמה דקות.

יונתן יעקובוביץ': ואחרי שנגמר המכסה,

רו"ח רוני חדד: כשהועברו נכסי המים השאירו לרשויות המקומיות את כל ההלוואות.

יונתן יעקובוביץ': ואחרי שסגרת את ההלוואות של המים והביוב, אמרת שזה הולך ל?

דוברת: זה ילך.

רו"ח רוני חדד: ילך.

יונתן יעקובוביץ': ל?

רו"ח רוני חדד: להלוואות, שאר הלוואות הפיתוח.

מאיה כץ: אתה יכול להחליט אם אתה נותן 2 מיליון או מיליון או חצי מיליון.

יונתן יעקובוביץ': טוב.

רו"ח רוני חדד: אנחנו עדיין לא שם.

יונתן יעקובוביץ': טוב, תודה.

רו"ח רוני חדד: אין שיקול דעת. אין שיקול דעת.

משה פדלון: הלאה.

יריב פישר: אני רציתי לשאול.

מאיה כץ: סליחה.

יריב פישר: עמוד 12 אתם כותבים שהעירייה מסבסדת בנושא הצהרונים,

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 39 ד.נ.

יריב פישר: עמוד 12 העירייה מסבסדת בנושא הצהרונים כ-3 מיליון ₪. השאלה שלי

כמה היה שנה שעברה, לא רואים את זה כאן והאם היה דיונים על סבסוד

כמו שאמרנו בשנה שעברה, שנדון על סבסוד יותר גדול. בעצם להגדיל את

הסבסוד בקיץ לקייטנות קיץ. להפחית מההורים את המעמס עליהם.

יהודה בן עזרא: אנחנו יושבים כמדי שנה עם ועד ההורים של גני הילדים ויחד איתם

קובעים את מחירי הצהרונים.

יריב פישר: קייטנות קיץ.

יהודה בן עזרא: לא, לא, לא, צהרונים.

מאיה כץ: זה לא אותו דבר.

יהודה בן עזרא: קייטנות זה קייטנות, יול"א זה יול"א, יחד איתם קובעים ואנחנו

מסבסדים בגדול כמו שאמרתי כמו בהרבה דברים, אנחנו מסבסדים את

המצרך ולא את הנצרך. נותנים הנחות משמעויות של למעלה ממיליון שקל.

אנחנו מממנים את הסייעות הרפואיות שמבחינת משרד החינוך הילד מקבל

סבסוד, השתתפות משרד החינוך רק עד השעה שתיים ומהשעה שתיים הוא

מעביר ואנחנו בעיריית הרצליה החלטנו שאנחנו מממנים כי לא יכול להיות

שהורה הוא לא יכול לעמוד במימון גם של הסייעת, אבל יש מצב שהורה

לילד של, גם של חינוך מיוחד וגם ילדים ... שמשלם נניח 1,100 שקל לצהרון,

אבל הוא מקבל מאיתנו עבור הילד שלו סייעת שעולה בסביבות 2,000 שקל.

אנחנו מסבסדים את המחירים המיוחדים האלה בסדר גודל שאמרנו. בכל

שנה יש דיון על מחיר הצהרונים.

יריב פישר: ועדיין, אני חוזר, אנחנו משלמים הרבה יותר מערים אחרות. ערים אחרות

הרבה יותר מסבסדות מתל אביב ועד אשקלון לצורך העניין. ההורים פה

משלמים המון – המון כסף. אז אמרתם שתדונו בזה.

יהודה בן עזרא: דנו.

יריב פישר: זה ההחלטה?

יהודה בן עזרא: דנו.

יריב פישר: זה אותו דבר?

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 40 ד.נ.

יהודה בן עזרא: דנו עם ההורים. המחיר נקבע יחד עם ההורים. גם השנה, לקראת שנה

הבאה, יש ועד גני ילדים, יחד איתם נקבעו גם הסכום, גם רמת השירות וגם

הפעילויות. הכול. אנחנו לא החלטנו לבד. החלטנו יחד עם ההורים.

יריב פישר: טוב.

משה פדלון: כן, בבקשה.

יהודה בן עזרא: מאיה סיימה.

מאיה כץ: לא. אבל אני אעבור מייד לעמוד 23 כדי לא לשבת על כל הריכוז

וההתפלגויות. זה אחר כך בא גם ככה לידי ביטוי בסעיפים. אז עמוד .23

סעיף ,8.2.4 למה יש,

רו"ח רוני חדד: איזה פרק?

מאיה כץ: סליחה, עמוד ,23

רו"ח רוני חדד: כן,

מאיה כץ: פרק .7.6.5.0.0.0.8.2.4

רו"ח רוני חדד: או קיי.

מאיה כץ: מדוע יש אפס בתמיכה במוסדות בתחום המלגות?

מאיה פרישקולניק: זה כבר הסברנו את זה.

(מדברים יחד)

יונתן יעקובוביץ': זה עבר איזה סעיף טכני, לא?

עו"ד ענת קרן בהרב: בתחום המלגות הסברנו שבעת אישור התבחינים הסברנו ששנתיים לא

הוגשו בקשות בתחום הזה ולכן התחום הזה בוטל.

דובר: אהבתי.

עו"ד ענת קרן בהרב: ואושר.

מאיה כץ: וראיתם גם שהורדתם 50 אלף שקל בתחום המלגות של הסטודנטים?

משה פדלון: איפה עופר? עופר פה?

מאיה כץ: נגיע גם לשם. גם שמה לא היה ביקוש?

רו"ח יעל טבצ'ניק: בשנת 2018 זה היה חד פעמי. אישור חד פעמי חריג בשנת ,2018 הגדלה

של ה-50 והעברנו את זה לתקציב ה...

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 41 ד.נ.

מאיה כץ: הבנתי.

משה פדלון: כן.

מאיה כץ: סעיף אחד למטה, ב-,8.2.5 ב-7.6.5.0.0.0 בנושא התמיכה במוסדות בתחום

בעלי חיים.

איה פרישקולניק: איזה עמוד מאיה?

מאיה כץ: אותו עמוד.

יהודה בן עזרא: 23 עדיין.

מאיה כץ: סעיף למטה. מכיוון שעכשיו ועדת התמיכות, בעצם ועדת המשנה לתמיכות

טיפלה ו-וועדת התמיכות הפכה להיות תמיכה מקצועית, אני חושבת שכל

התמיכה במוסדות בתחום בעלי החיים צריכות להיבחן ולבדוק שם את נושא

הקריטריונים. כי מה שקורה, קצב בעלי החיים בוודאי בנושא כלבים

וחתולים, חיות בית עולה, אנחנו גם יכולים לראות את זה כמה עומדים

אחורה יותר בנושא של ההכנסות מאגרות לצורך העניין, שנייה, מאגרות

אצל הווטרינר וסכום התמיכה פשוט לא עולה. עכשיו,

יהודה בן עזרא: זה לא רלוונטי.

מאיה כץ: בוודאי שזה רלוונטי. כי התמיכה במוסדות לפי מה זה נקבע,

יהודה בן עזרא: לא רלוונטי, אני אסביר.

מאיה כץ: כן.

יהודה בן עזרא: תמיכות, את יודעת, זה כל מיני גופים שמגישים בקשה לתמיכות.

מאיה כץ: נכון.

יהודה בן עזרא: התקציב של הווטרינר זה תקציב פעולה עצמאי, כמה אנחנו החלטנו

להשקיע באיתור, בעיקור חתולים?

מאיה כץ: הורדתם 100 אלף שקל. זה לא דוגמה טובה.

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: רגע, אני לא אמרתי שהורדנו או הוספנו. תקצבנו, אנחנו מתקצבים. פה זה,

(מדברים יחד)

יונתן יעקובוביץ': שה-250 לא הספיקו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 42 ד.נ.

יהודה בן עזרא: לא.

מאיה כץ: 250 לא הספיקו.

תמר לרמן: גם זה לא מספיק.

יהודה בן עזרא: גם אמרנו באותה נשימה שאנחנו הולכים לפתור את העניין הזה ויכול

להיות ש...

(מדברים יחד)

מאיה כץ: .. ספר התקציב שנמצא לידינו. בכל מקרה הסעיף הזה בעיניי צריך להיות

זה. אמרתם על סעיף 870 באותו עמוד שהעברתם את התקציב של השתתפות

בהסעות של גורדון אומנויות. לאן העברתם אותו, את ה-40 אלף שקלים?

רו"ח יעל טבצ'ניק: 8.1.7.8 ...

מאיה כץ: אבל אם פה היה צבוע, הוא צבוע גם שם? בסך כל תקציב ההסעות הוא לא

צבוע.

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: ההסעות מתנהלות, מתקיימות.

מאיה כץ: או קיי.

יהודה בן עזרא: יש תקציב לזה.

מאיה כץ: כן.

רונן וסרמן: באותו עמוד סעיף .820 סעיף 820 – תמיכה במוסדות בתחום זהות יהודית.

אני מבין שמדובר בתקצוב של ארגונים בתחום של האזרחות ודמוקרטיה.

יש סיבה שהתקצוב של הסעיף הזה ירד ב-25 אחוז?

יהודה בן עזרא: כן. אנחנו קודם כל הורדנו מסעיף התמיכות, הורדנו מספורט 900 אלף,

הורדנו בכוללים 70 אלף והורדנו פה גם 50 אלף. פה ובין היתר בגלל, בשל

הביקוש שהיה אבל הורדנו, אנחנו צריכים לאזן תקציב. הורדנו מכל

המקומות.

אורן אוריאלי: אני כבר אחסוך עד שנגיע אליי, הספורט 900 אלף התמיכה באגודות ספורט.

יהודה בן עזרא: אם אתה ממליץ ,נוריד יותר.

אורן אוריאלי: לא, אני לא חושב ש, באופן יחסי אני חשוב שמה שירד פה הוא משמעותי

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 43 ד.נ.

ביחס ל-70 אלף שאמרת בכוללים לצורך הדוגמה.

משה פדלון: אורן, תגישו נייר עבודה ואם נצטרך להוסיף נוסיף. אנחנו לא מקובעים.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: ברגע שוועדת התמיכות הפכה להיות רק מקצועית, אז,

משה פדלון: אני אומר עוד הפעם, חברים, אם יש פעילות מעבר לתקציב, אנחנו גמישים.

לבוא ולסגור את הדלת אין שום בעיה.

עו"ד ענת קרן בהרב: תקציב זה לא,

תמר לרמן: ומה שלא, שזה לא תמיכות? סעיף 8.7.6 ו-8.7.7 הסיוע לניהול עצמי, גם פה

אני רואה שיש ירידה. מה זה אומר?

יהודה בן עזרא: באיזה סעיף?

תמר לרמן: למטה בבתי ספר יסודיים. אותו עמוד, עמוד .23

רו"ח יעל טבצ'ניק: זה במקביל להכנסות ממשרד החינוך.

תמר לרמן: מה זה?

רו"ח יעל טבצ'ניק: זה במקביל למשרד החינוך.

תמר לרמן: אז יורד כאן ויורד פה.

(מדברים יחד)

משה פדלון: טוב, חברים.

יונתן יעקובוביץ': רוני, לעירייה אין את היכולת להשלים את החסר, מה שירד?

משה פדלון: יש עוד בעיה או שאפשר לעבור?

(מדברים יחד)

יהודה בן עזרא: יונתן, הכול יהיה בסדר עדיפות.

רו"ח רוני חדד: בדיוק.

משה פדלון: בבקשה אייל.

אייל פביאן: יש לי שאלה בנושא החינוך.

משה פדלון: תחזור עליה.

אייל פביאן: אז יהודה, יהודה, בוא אני אשאל קודם אותך שאלה. היה דו"ח של ועדת

הביקורת על המועצה הדתית מפברואר .2017 האם כל הליקויים מהדו"ח

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 44 ד.נ.

הזה תוקנו במועצה הדתית?

משה פדלון: אני שוחחתי שבוע שעבר עם יושב ראש המועצה הדתית והוא אמר לי שכל

הליקויים טופלו.

אייל פביאן: איך זה יכול להיות?

משה פדלון: הליקויים טופלו ובוצעו שם שינויים, נכתבו נהלים. אני אבקש מהמבקר

לעשות .. ולבדוק ולראות שאכן הכול טופל לשביעות רצון המבקר.

אייל פביאן: או קיי, אבל התקציב, התקציב הנוכחי ל-2019 כולל העברת כספים למועצה

הדתית.

יהודה בן עזרא: על פי חוק. זה לא רלוונטי לביקורת.

אייל פביאן: רגע, אני שואל, יהודה,

יהודה בן עזרא: התקציב,

אייל פביאן: .. שאלות תשובות.

יהודה בן עזרא: התקציב,

אייל פביאן: אני שואל אם הליקויים תוקנו ואנחנו רוצים להעביר תקציב,

יהודה בן עזרא: התקציב לא,

אייל פביאן: בסדר.

יהודה בן עזרא: אנחנו לא יכולים לא להעביר תקציב גם אם יש ליקויים. התקציב למועצה

הדתית נקבע על ידי המדינה, על ידי המחוקק. לנו יש מנגנון בוועדת

הביקורת, מעקב אחרי ליקויים, אבל ברגע שיצא הדו"ח ביקורת, בעוד, מתי

אנחנו עושים את זה? בעוד מספר חודשים כל הביקורות שהיו, אנחנו עושים

מעקב, יש צוות מיוחד בראשותי שיושב ועושה מעקב לראות מה תוקן ומה

לא תוקן.

אייל פביאן: אבל הטענה שלך היא שאנחנו מחויבים להעביר את הכסף.

יהודה בן עזרא: מחויבים.

אייל פביאן: ללא כל קשר,

משה פדלון: 75 אחוזים זה האמנה שלנו.

אייל פביאן: לפי חוק או,

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 45 ד.נ.

משה פדלון: על פי חוק 25 אחוזים,

אייל פביאן: ללא כל קשר לתיקון ליקויים?

משה פדלון: אין שום קשר.

יהודה בן עזרא: כשאני חתמתי על התקציב הזה כתבתי ...

יריב פישר: פביאן, בוא נמשיך.

מאיה כץ: אם אייל נענה אנחנו רוצים להצטרף לכמה דברים. אם העלית, אנחנו רוצים

להוסיף עוד כמה דברים.

אייל פביאן: בבקשה, אז אני אחכה לאיה. יש לי שאלות בנושא חינוך.

משה פדלון: בבקשה.

יריב פישר: רק בעניין הזה, לשים דברים על דיוקם. קודם כל זה כבר מעקב הדו"ח הזה.

זה לא דו"ח ראשון. עשינו מעקב אחרי הדו"ח הראשון. משה אומר שהכול

תוקן. אני בספק שהכול תוקן. אני בטוח ששום דבר לא תוקן שמה, כי הם

אמרו הם בעצמם שהם מחכים לרפורמה שתהייה במשרד הדתות.

יונתן יעקובוביץ': הרוב לא תוקן.

יריב פישר: אני שם את זה,

יונתן יעקובוביץ': אני חושב שהוא סתם אומר לך.

יריב פישר: בוא נראה באמת, אם אפשר להחליט פה במועצה ואנחנו נעלה את זה

בהמשך, איקס זמן עושים עוד ביקורת שמה ותראה שמה ששום דבר לא

קרה.

אייל פביאן: איזה שיניים יש לנו במצב כזה?

יריב פישר: אין לנו. בעבר נתנו להם יותר כסף ממה שהחוק מאפשר אבל זה נעצר כרגע.

מאיה כץ: אני רק רוצה, אם כבר נגענו בנושא של המועצה הדתית, אז תראו. בסעיף ,8

בעמוד 27 בסעיף ,8.5.1.0.0.0.8.1.0 תראו, אנחנו בעצם משתתפים בתקציב

ב-4.633 מיליון שקלים, אבל התקציב שמגיע להם, יהודה אתה יכול להיות

איתנו?

משה פדלון: כן, כן.

מאיה כץ: עמוד, סליחה, דף ,27 או קיי? השתתפות בתקציב המועצה הדתית,

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 46 ד.נ.

8.5.1.0.0.0 זה הפרק, סעיף 8.1.0 מספר 4 למלטה. או קיי, אני רוצה להציע

הצעה שכנראה אתם תסרבו לה, אבל אנחנו מחויבים ב-75 אחוז למועצה

הדתית, או קיי? שזה ה-4.3 מיליון. התוספת שזה ה-25 אחוז שכן אייל, כאן

יש לנו זכות להחליט האם אנחנו מאשרים אותה או לא מאשרים אותה.

עו"ד ענת קרן בהרב: אין תוספת.

מאיה כץ: שנייה רגע, אני יודעת שעוד אין תוספת. רגע, אבל היא תגיע.

יהודה בן עזרא: אנחנו לא יודעים.

מאיה כץ: עכשיו, אתם, אתם שמתם את זה בסעיף אחד. אני מבקשת לעשות הפרדה

מובנית בתוך ספר התקציב, כדי שמה שחובה, אותם 75 אחוז שאנחנו

חייבים להעביר כעירייה וכולנו נצביע על זה בעד ואין לנו על זה בעיה.

יהודה בן עזרא: מה לא חובה?

יריב פישר: התוספת.

מאיה כץ: התוספת.

יהודה בן עזרא: עוד אין תוספת.

מאיה כץ: הייתה תוספת. שנייה.

יריב פישר: הייתה לפני שנה.

מאיה כץ: הייתה.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: לא נכון, גם לפני חצי שנה או שנה, לא נכון.

דנה אורן-ינאי: האם בתקציב הזה יש תוספת?

משה פדלון: לא.

יהודה בן עזרא: לא.

מאיה כץ: בוודאי שיש תוספת.

דנה אורן-ינאי: איפה?

מאיה כץ: 4.3 ולפני חצי שנה ניתנה אישור לרשות המקומית, לכל הרשויות המקומיות

להוסיף תוספת.

רו"ח רוני חדד: לא, לא, לא, לא, לא, רגע, שנייה, שנייה, בואו תנו לי. שנייה רגע, שנייה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 47 ד.נ.

שנייה רגע. אנחנו לא יודעים כמה כסף המדינה,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: כן, למה הסודה רק למנכ"ל?

דובר: בדיוק, מה זה, זה אפליה.

יהודה בן עזרא: זה סוד. על זה נאמר ...

(מדברים יחד)

יריב פישר: צריך להצביע על תקציב הסודה. אני היחיד שלא שותה קפה.

מאיה כץ: אתה יודע מה, אני אדבר בלי מספרים. שנייה, בלי מספרים. מה שאני באה

להגיד זה שברגע שאנחנו מחליטים על בסיס ספר התקציב את הסכום הכולל

כולל התוספת לצורך העניין, גם אם היא הייתה מלפני שנתיים, כבר בשנה

הבאה אנחנו נתחיל מהסעיף הזה ואז עוד פעם, יגיעו לאפשרות ל-25 אחוז

תוספת ועוד פעם ניתן 25 אחוז תוספת.

תמר לרמן: לא, מה שמאיה אומרת,

(מדברים יחד)

משה פדלון: זה לא מספר מוחלט. זה לא מספר מוחלט. מאיה, זה לא מספר מוחלט. ברגע

שנקבל את ה,

רו"ח רוני חדד: אפשר בבקשה?

משה פדלון: או קיי.

רו"ח רוני חדד: תקציב המועצה הדתית שהוא נקבע על פי חוק ואנחנו מקבלים את הנתון

במהלך השנה. אני היום לא יודע כמה המספר לשירותי דת או מדינת ישראל

תחליט לתקצב את המועצה הדתית לשנת 2019 נקודה.

משה פדלון: נכון.

רו"ח רוני חדד: זה אחד. שתיים – התקציב הזה הוא לא מפורק לאיזשהו בסיס או תוספות.

כשאנחנו תקצבנו את תקציב 2018 תקצבנו לפי תקציב שידענו בשנה

הקודמת. המדינה, על פי מסמך שקיבלנו מהמשרד לשירותי דת, מודיע לנו

פשוט על פי החלטה נקבע כי עיריית הרצליה תעמיד את התקציב למועצה

הדתית ההוצאות על סך של 4,636 ₪ נקודה. אני אין לה מה לעשות מעבר

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 48 ד.נ.

מלתקצב את זה על פי החוק. עכשיו, אם תקצבתי כפי שקרה בעבר, נתנו את

הדלתא והשלמנו. זה לא תוספת שפתאום מישהו החליט להוסיף את זה.

מאיה כץ: כן, 25 אחוז שניתנים.

רו"ח רוני חדד: לא, לא, אני לא, א' אני לא יודע מאיפה האחוזים. האחוזים שאני מכיר זה

75 אחוז חלק הרשות ו-25 חלק,

(מדברים יחד)

משה פדלון: זה לא מה שעובר אליהם. מה שעובר אליהם זה אותם .. של משרד הדתות.

מאיה כץ: לא נכון.

יונתן יעקובוביץ': שנייה, רגע, את מקבלת פה הצהרה מהגזבר של העירייה, כוללת עם

היועצת המשפטית שלידו, זו התשובה שלו, היא מקובלת. אתם אומרים שכל

שקל, 100 אחוז מהכספים שמועברים למועצה הדתית דרך העירייה, מקורם

בסופו של דבר בתקציבי ממשלה?

יהודה בן עזרא: לא.

משה פדלון: לא.

אייל פביאן: הם מחייבים אותנו להעביר.

יונתן יעקובוביץ': מהתקציב שלנו, סליחה.

(מדברים יחד)

משה פדלון: יונתן, יונתן אני רוצה להסביר. תראו, הוא נתן פה את המספר 4.636 מיליון.

קבע משרד הדתות 6 מיליון, ממשלת ישראל נותנת מיליון וחצי, אני נותן 4

וחצי. זהו.

רו"ח רוני חדד: הרשות המקומית, שנייה רגע, על פי חוק מקבלת מהו סך תקציב המועצה

הדתית בעיריית הרצליה נקודה. זה סך התקציב. סך התקציב הזה עמד על

4.633 מיליון,

יונתן יעקובוביץ': ויש לו שיקול דעת מה היא מוכנה להעביר או לא מתוך הסך הזה?

משה פדלון: לא, לא, לא.

מאיה כץ: באיזה שלב, באיזה שלב של התקציב הוא עמד על 4.3 מיליון ואז הגיע

האופציה לתוספת?

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 49 ד.נ.

רו"ח רוני חדד: קודם כל אני לא יודע מה זה,

מאיה כץ: אתה יכול להגיד שאתה לא זוכר.

רו"ח רוני חדד: לא, לא, לא, אני כבר בגיל שמתחיל להכיר .. אבל לא הרבה.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: רוני, אם אני הייתי זוכרת אני הייתי אומרת.

רו"ח רוני חדד: שנייה, שנייה, אז כמו שאמרתי, כמו שהיום אנחנו נמצאים בשלב עריכת או

אישור התקציב, אני לא יודע מה יהיה בשנה הבאה. את התקציב הסופי

לשנת 2018 קיבלנו בתאריך 10 ביולי .2018 כשישבנו כאן אשתקד אישרנו את

התקציב כפי שידענו על פי שנה קודמת, על פי .17 אין לי שום כלי להעריך אם

זה יעלה אם זה ירד.

מאיה כץ: שכמה הוא היה?

רו"ח רוני חדד: ,4.3

מאיה כץ: יפה, זה בדיוק מה שאני אומרת. אתה מוגבל ל-.2019 אתה יוצא מנקודת

הנחה,

רו"ח רוני חדד: איך אני יכול לנחש?

משה פדלון: הוא לא יכול לנחש.

רו"ח רוני חדד: אם זה יהיה פחות?

מאיה כץ: מה?

רו"ח רוני חדד: אגב, אני יכול רק במאמר מוסגר, שנייה, שנייה,

(מדברים יחד)

רו"ח רוני חדד: אגב, במאמר מוסגר, רק במאמר מוסגר, יש כוונה של, שנייה, שנייה,

במאמר מוסגר יש כוונה של ועדת הכספים, ועדת הכספים ה, כבר הועבר

איזשהו נייר ראשוני של ועדת הכספים שיש כוונה של הממשלה להקטין את

החלק של השתתפויות כי בצדק הם טוענים שזה שירות שהמדינה צריכה

לתת אותו ולא הרשויות המקומיות.

מאיה כץ: נכון.

רו"ח רוני חדד: אז יש כוונה ל, אנחנו דרשנו במרכז לשלטון מקומי לחתוך את זה באופן

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 50 ד.נ.

מיידי, אבל כמובן האוצר וועדת הכספים אמרו שזה ילך בצורה מדורגת. עוד

אין החלטה סופית אבל הכוונה היא ללכת ועד לדעתי 2022 או 23 אם אני

זוכר נכון, לאט - לאט עם השנים לרדת כל שנה בקרוב ל-20-25 אחוז עד

שירדו למצב הפוך.

מאיה כץ: אבל זה רק מחזק את מה שאנחנו אומרים. שלא צריך לשים פה,

רו"ח רוני חדד: לא, אני אמרתי,

מאיה כץ: אפשר לשים את התקציב שהיה,

יהודה בן עזרא: רוני, רוני דקה,

רו"ח רוני חדד: אי אפשר לדעת מה יהיה ב-2019 נקודה. אני מקבל את זה רק בעוד כמעט

שנה.

יהודה בן עזרא: לפי הנחיות המדינה. אני אגיד לך עכשיו משהו לא פוליטיקלי קורקט. לפני

חצי שנה עבר בכנסת חוק בלתי ראוי שהחליטו במכה אחת להוסיף תקציב

למועצה הדתית. ההחלטה לא הייתה ראויה. במסגרת המחטפים התקציבים,

יריב פישר: לא, זה היה ...

יהודה בן עזרא: שנעשו בכנסת. העבירו את זה כחוק. השלטון המקומי ניסה,

יריב פישר: אבל זה היה החלטה של העירייה. אתם החלטתם.

יהודה בן עזרא: לא, לא, לא, השלטון המקומי ניסה,

יריב פישר: .. זה היה שיקול דעת שלכם.

יהודה בן עזרא: רגע,

מאיה כץ: .350

יהודה בן עזרא: השלטון המקומי ניסה להתערב בזה וזה לא עזר. אנחנו הכנו תקציב לפי

הנחיות המשרד לשירותי דת, זה הכול. כל דיון בעניין הזה הוא מיותר.

רונן וסרמן: אפשר עוד שאלות?

דנה אורן-ינאי: יש לי שאלה. אני רוצה, כשאנחנו מודדים תקציב חינוך, כשאנחנו מודדים

תקציב חינוך, אנחנו מודדים תקציב חינוך פר ילד. אנחנו יכולים לבוא

ולהגיד יש לנו גידול בהשקעה פר ילד בהרצליה. האם יש לנו נתון בסיסי כמה

אנשים צורכי דת נמצאים בהרצליה, כי למה? כי פעם אחת אנחנו נותנים דרך

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 51 ד.נ.

המועצה הדתית שזה חובה, ופעם שנייה אנחנו נותנים לבתי כנסת, פעם

שלישית אנחנו נותנים למוסדות ופעם, זאת אומרת אנחנו רואים את זה.

(מדברים יחד)

דנה אורן-ינאי: רגע, שאלה.

יהודה בן עזרא: מה השאלה.

דנה אורן-ינאי: האם אנחנו יודעים לדעת כמה צורכי, רגע, כמה צורכי דת יש לנו?

משה פדלון: את לא יכולה. אין נתון כזה.

(מדברים יחד)

יונתן יעקובוביץ': מה זה משנה אם הבן אדם הוא אתיופי, לבן, שחור, צהוב, ... דת? זה רמה

של דתיים. הוא חובש כיפה סרוגה, חרדי.

(מדברים יחד)

יונתן יעקובוביץ': אם הייתי שומר מסורת, אז הייתי יכול להגיש בקשה לתקצוב כאילו, אני

לא מצליח להבין את זה.

(מדברים יחד)

יונתן יעקובוביץ': יהודה, יש לי הצעה.

יהודה בן עזרא: הלאה. אין לנו, לא יכול להיות, אין לנו ... גם לא רלוונטי השוואה כזאת.

אנחנו אומרים בפה מלא שמי שקובע את התקציב במועצה דתית זה

המדינה, זה לא אנחנו. אני לא רוצה להגיד מה הייתי עושה אם זה היה תלוי

בי. זה לא רלוונטי.

יונתן יעקובוביץ': זה תלוי. זה תלוי בך. אתה תמיד מחליט יהודה בסופו של דבר.

יהודה בן עזרא: יפטרו אותי.

ירון עולמי: איך תלוי בו?

יונתן יעקובוביץ': המדינה מכריחה אותך לעשות עוד הרבה דברים שאתה לא עושה.

צבי וייס: יש לי שאלה. אותם התושבים נזקקים לשירותים הדתיים.

יונתן יעקובוביץ': כן.

צבי וייס: בסופו של דבר כל התושבים, יש כאלה .. ויש כאלה שנולדים ויש כאלה

שמגיעים כשהם מתים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 52 ד.נ.

יונתן יעקובוביץ': אבל רגע, צבי, צבי,

מאיה כץ: והמסורתיים.

יונתן יעקובוביץ': לא, לא, אתה צודק. אתה צודק במאתיים אחוז אבל בוא שנייה נשנה

קצת. יש הבדל בין בן אדם, יש הבדל בין בן אדם שצורך שירותי דת בברית

מילה שלו ובזה נגמר העניין לבין בן אדם שצורך שירותי דת שהוא הולך

לכולל כל שבוע, הולך לבית כנסת בשבת. אם הוא לא הולך לבית כנסת

בחיים, איך הוא צורך דת?

(מדברים יחד)

משה פדלון: תראו, אני מציע שנתמקד בתקציב ולא נפתח פה דיון.

יונתן יעקובוביץ': אז יש לי הצעה.

משה פדלון: .. בעיר הרצליה.

יונתן יעקובוביץ': אז ברשותך יש לי הצעה.

משה פדלון: אנחנו מדברים על מספרים.

יונתן יעקובוביץ': שלא ניכנס יותר מדי למספרים יהודה,

יהודה בן עזרא: רק יש לי הערה, בבקשה הערה טכנית. אנחנו התחלנו את דיון התקציב

בשעה שבע וחצי.

יונתן יעקובוביץ': שש וחצי.

מאיה כץ: שבע אפס אפס.

יונתן יעקובוביץ': שש וחצי.

יהודה בן עזרא: לא, היה התקציב.

יונתן יעקובוביץ': רגע, ועכשיו תעצור את הזמן בזמן שאנחנו מתווכחים מתי התחלנו, טוב?

יריב פישר: שש וחצי.

מאיה כץ: לא נכון.

יהודה בן עזרא: את התקציב התחלנו בואו נגיד בשבע.

יונתן יעקובוביץ': יהודה בוא, בוא נתקדם.

יהודה בן עזרא: רגע,

יריב פישר: הישיבה התחילה בשעה שש וחצי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 53 ד.נ.

יהודה בן עזרא: הישיבה לא יכולה להימשך יותר משלוש שעות.

יונתן יעקובוביץ': אז תעשה ישיבה נוספת.

מאיה כץ: מחר.

יהודה בן עזרא: לא, לא, לא.

יונתן יעקובוביץ': למה לא?

מאיה כץ: אנחנו רוצים לשאול שאלות. מה זאת אומרת?

יהודה בן עזרא: אם אתם רוצים לשאול שאלות ולמשוך זמן,

יונתן יעקובוביץ': לא, חס וחלילה. יש פה שאלה ששאלנו שהיא לא עניינית?

יהודה בן עזרא: רגע, אבל אפשר לקבל החלטה. בוא נצביע על זה עכשיו.

יונתן יעקובוביץ': על מה?

יהודה בן עזרא: אם לא נספיק בשלוש שעות, נאריך את הישיבה על דעת כולם בעוד שעה.

יריב פישר: אין שום בעיה.

יונתן יעקובוביץ': או שנקבע ישיבה חדשה.

יהודה בן עזרא: עד שש שעות,

יונתן יעקובוביץ': עד שש שעות, היועצת המשפטית אמרה, תודה.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אנחנו פה.

יונתן יעקובוביץ': יהודה, יכול להיות שנסיים בשלוש שעות במקום להתווכח. לגבי, לגבי

העניין של התקצוב מועצה דתית וכדומה. אני מציע שנקבל פה החלטה

עקרונית שאומרת אם יש כסף שהוא בשיקול דעתנו לתת אותו, לא ניתן

אותו עד שיתוקנו כל הכשלים שיש בתוך המועצה הדתית. נראה לי החלטה

ראויה, פשוטה.

משה פדלון: אתה לא יכול אבל.

יונתן יעקובוביץ': אין לי בעיה גם שתבדקו את זה ותתנו לנו תשובה עוד שבוע – שבועיים.

משה פדלון: אתה לא יכול, המדינה,

יונתן יעקובוביץ': יהודה, אתה תבדוק את זה, תקבלו החלטה עוד שבוע – שבועיים. לא

תקבלו החלטה, נגיש את זה כהצעה לסדר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 54 ד.נ.

עו"ד ענת קרן בהרב: ...

יונתן יעקובוביץ': לא. דבר ראשון אני רוצה לשמוע לא. עם כל הכבוד.

יהודה בן עזרא: אתה יודע מה, בוא, בוא,

יונתן יעקובוביץ': שיגיד כן/לא ואז,

יהודה בן עזרא: יונתן?

יונתן יעקובוביץ': אין צורך בהצעה לסדר אם הוא אומר כן.

יהודה בן עזרא: תעשו את זה כהצעה לסדר ובינתיים אנחנו נלמד את הנתונים.

יונתן יעקובוביץ': אז יש לי הצעה. בוא, אז יש לי בקשה ממך.

אברהם גוזלן גרי: לא יהודה, יש פה שאלה.

יונתן יעקובוביץ': הצעתי את זה כהצעה. תחזור אליי בתשובה,

אברהם גוזלן גרי: רגע, רגע,

יונתן יעקובוביץ': ואז אני אדע אם להגיש את זה כהצעה לסדר או לא. סתם להגיש הצעה

לסדר, בשביל מה?

משה פדלון: אתה יכול להגיש את זה בפעם הבאה.

יונתן יעקובוביץ': אז אני אומר בינתיים עד הישיבה הבאה תתנו לנו תשובה למה ששאלנו

עכשיו, אם אתה אומר כן, אין טעם להצעה לסדר.

משה פדלון: בסדר.

יונתן יעקובוביץ': תודה.

אברהם גוזלן גרי: יהודה, יש לי שאלה אבל גם ליועצת המשפטית בעניין הזה, זה שאלה

עקרונית. גם אם הכסף עובר מהממשלה דרכנו למועצה הדתית, נאמר

שהעירייה היא צינור, אני שואל ברמה של אחריות בהיותנו גוף שמעביר את

הכסף. אם יש מבחינת אחריות,

יריב פישר: לא מעביר כסף.

יונתן יעקובוביץ': אתה מחויב לתת מהתקציב שלך.

אברהם גוזלן גרי: רגע, רגע, רגע, בואו תעשו לי רגע סדר. בתקצוב של המועצה הדתית אני

זוכר שני מספרים .75/25

יריב פישר: נכון.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 55 ד.נ.

אברהם גוזלן גרי: מה זה ה-75?

רו"ח רוני חדד: חלק הרשות המקומית.

אברהם גוזלן גרי: הרשות המקומית ומה זה ה-25?

עו"ד ענת קרן בהרב: חלק המדינה.

אברהם גוזלן גרי: המדינה. מאה אחוז.

עו"ד ענת קרן בהרב: הרשות המקומית מחויבת,

אברהם גוזלן גרי: אפילו ה-75 אחוז נטו של העירייה. אני שואל אם אנחנו יודעים שיש

ליקויים מסוימים של .. לקבל את הכסף, אנחנו מצביעים בעד העברה של

כסף, איך זה עומד? או שצריך לקבל חוות דעת קודם כל תיקון ליקויי

ביקורת ואז להעביר את הכסף.

משה פדלון: אתם מערבבים, נו באמת.

אברהם גוזלן גרי: אני שואל מבחינת אחריות כאנשי ציבור. מה יגידו לנו, הצבעתם בעד.

אני רוצה להבין מה קורה.

אייל פביאן: השאלה מה קורה אם אנחנו מצביעים נגד עכשיו ועדיין אתה מחויב להעביר?

משה פדלון: בוודאי. זה לא יעזור לך.

אברהם גוזלן גרי: לא, אבל אם אנחנו מצביעים בעד,

יהודה בן עזרא: אייל, אתם עושים פה משהו לא הוגן.

אייל פביאן: לא, מה לא הוגן? אני שואל שאלה. אותה שאלה, יהודה, אותה שאלה אני

שואל אותך על כל מוסד ציבור בעיר. אני שואל שאלה עניינית.

משה פדלון: אז יש ליקויים בהסעות. אתה משבית את ההסעות?

אייל פביאן: לא אמרתי משבית. אני לא אמרתי משבית.

יהודה בן עזרא: לכן זה לא הוגן.

אייל פביאן: משה, תלוי מה רמת החומרה של הליקויים.

יהודה בן עזרא: אייל,

משה פדלון: אנחנו נצביע,

עו"ד ענת קרן בהרב: אין לך,

אייל פביאן: אני לא מכיר את הפרטים של הדו"ח.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 56 ד.נ.

יהודה בן עזרא: כשזה יגיע להצבעה, אל תצביעו על זה.

אייל פביאן: חבר'ה לא.

(מדברים יחד)

אייל פביאן: סליחה רגע, אבל כולנו חברים מהקואליציה מגיע לנו לדעת את התשובות.

באמת. אני שואל שאלה עניינית לחלוטין. יש אחריות של אנשים שמצביעים

בעד ונגד.

משה פדלון: חברים,

עו"ד ענת קרן בהרב: אני אומרת שהחוק לא היקנה לך את שיקול הדעת הזה. לא מועצת

העיר היא זאת שקובעת את גובה התקציב. לא מועצת העיר היא זאת

שקובעת איך יורכב התקציב ולא מועצת העיר סמוכה לקבוע קריטריונים

שיכולים למנוע את העברת הכסף.

משה פדלון: או קיי. נכון.

יריב פישר: לא, זה לא נכון.

אייל פביאן: בסדר.

יריב פישר: זה לא נכון. יש 100 אחוז, נגיד בא לי 10 מיליון שקלים השנה, ... 75 אחוז?

אייל פביאן: הוא לא אומר, המדינה אומרת.

יריב פישר: המדינה אומרת.

(מדברים יחד)

ירון עולמי: גם אם התקציב יהיה מיליון שקל, אתה צריך 750 והם מקבלים .250

איה פרישקולניק: אולגה, לשאלות של החינוך.

משה פדלון: בבקשה.

אייל פביאן: קודם כל אני מאוד שמח לראות את המספרים שראינו פה בנושא החינוך, על

המסגרות. זאת אומרת הסך הכול תקציב וכמה העירייה מממנת וכולי. זה

נראה, זה מאוד יפה. עכשיו, היות, דווקא בגלל שזה תקציב גדול ומשמעותי

של העירייה, אז יש לי מספר שאלות שהן שאלות כלליות כי בוועדת הכספים

לא נכנסנו לדיון הזה, אמרתם נעשה את זה במועצת העיר.

משה פדלון: בבקשה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 57 ד.נ.

אייל פביאן: קודם כל מה, מה החזון והיעדים העיקריים של אגף החינוך כפי שאת רואה

אותם?

(מדברים יחד)

אייל פביאן: לא, רגע, לא, לא, אתה רוצה שנצביע על 34 אחוז מהתקציב בלי לדעת מה

היעדים של האגף העיקריים? לא, ברצינות אני שואל. אני שואל שאלה

עניינית עכשיו. בוועדת הכספים אמרתם,

איה פרישקולניק: זה שעה עכשיו. אתה רוצה למשוך שעה עכשיו?

אייל פביאן: לא, אני לא רוצה שעה. אני רוצה להבין, איה אני רוצה להבין, מצביעים על

140 מיליון שקל כספי עירייה.

איה פרישקולניק: אז אני אראה לך בדיוק את כל ה,

אייל פביאן: אני מוכן לשבת איתך בתקציב 2020 שיהיה לנו זמן.

איה פרישקולניק: לא, לא, כל הדברים האלה,

אייל פביאן: לא, תראי, אם אתם לא רוצים לענות, זה בסדר. אני שואל שאלות.

איה פרישקולניק: זו שאלה מאוד ארוכה.

אייל פביאן: אני שואל שאלות ענייניות. אני לא שואל בשביל להעביר זמן ולא שום דבר.

משה פדלון: אתה יכול, באמת, אחרי הישיבה, במהלך השבוע, לשבת עם איה, עם ראש

אגף החינוך,

אייל פביאן: מאה אחוז אבל אני צריך להצביע, משה, אבל אני צריך להצביע הערב על

התקציב? על 140 מיליון שקל? אני שואל על מה אני מצביע בגדול, על

המגמות.

עופר לוי: אבל זה מופיע פה.

אייל פביאן: היה לנו שבועיים? ואת חושבת שיכולתי להיפגש בשבועיים האלה?

(מדברים יחד)

דנה אורן-ינאי: למה? אני ישבתי עם איה אחרי שקיבלנו את התקציב.

יהודה בן עזרא: אייל, יכולת לשבת עם איה,

אייל פביאן: מאה אחוז. אני, אני עשיתי, יהודה,

איה פרישקולניק: אני אישית נתתי סקירה לדנה. אני מוכנה לתת לך באופן אישי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 58 ד.נ.

דנה אורן-ינאי: כן, אחרי שקיבלנו,

איה פרישקולניק: זה נושא לפחות לשעה – שעתיים שבה אנחנו נספר לך על כל תוכניות

היעד שלנו, על כל השוויון הזדמנויות, על כל הנושא של היוזמות. אני פשוט

לא יכולה,

אייל פביאן: ...

דנה אורן-ינאי: האמת שזה שעתיים פלוס.

איה פרישקולניק: שעתיים פלוס.

אייל פביאן: תראי, איה, איה, יש לנו, יש שאלות מהותיות. יש שאלות מהותיות שצריך

לענות עליהן מתישהו בדיון על תקציב החינוך.

משה פדלון: באותה מידה אתה גם צריך לבוא ולבקש סקירה על תחום אגף שאיפ"ה ואגף

תב"ל.

אייל פביאן: אתה צודק, אתה צודק.

משה פדלון: אפשר לבוא ול,

אייל פביאן: זה 35 אחוז מהתקציב של העירייה.

יהודה בן עזרא: יש שני דברים.

אייל פביאן: זה לא עוד אגף קטן.

יהודה בן עזרא: א' אפשר לבוא, א' - אפשר לבוא ומי שרצה בא לאיה ולמד את הנושא. ב' -

בחודש פברואר אנחנו נזמין גם את כל חברי המועצה ואנחנו עושים יום של

כל האגפים, מציגים את תוכנית העבודה והיעדים והמטרות שלהם לשנת

העבודה הקרובה.

אייל פביאן: מצוין, וכשאני אצביע על התקציב 2020 בחודש הזה שנה הבאה אני אדע

הרבה יותר, נכון?

יהודה בן עזרא: לא בטוח אבל כן.

אייל פביאן: סביר. בסדר. זה תשובה טובה, זה בסדר.

משה פדלון: כן.

אייל פביאן: אז אני, לא, יש לי עוד שאלות, אני לא אשאל אותן.

איה פרישקולניק: תשאל אותי באופן פרטני. אני אענה לך.

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 59 ד.נ.

אייל פביאן: לא, זה בסדר. עכשיו יש לי שאלות אחרות.

איה פרישקולניק: ...

יונתן יעקובוביץ': אבל אייל, תכינו פרוטוקול שגם אנחנו נקבל את התשובות, לא רק אתה.

אייל פביאן: לא, לא, יש לי שאלות.

איה פרישקולניק: אתה מוזמן לשבת איתי.

יונתן יעקובוביץ': כולנו נשב איתך, את לא יהיה לך זמן לעבוד.

איה פרישקולניק: אתה יודע מה, אני אמצא את הזמן.

אייל פביאן: יהודה, בכל זאת שתיים – שלוש, שתיים – שלוש שאלות כלליות על התקציב

בגלל שאנחנו בישיבת מועצה ומאשרים תקציב. חלק מהם דיברת בישיבת

ועדת כספים. אני על כל מה ששאלתי בוועדת כספים לא חוזר עכשיו. אבל

אני שואל באמת שאלות כלליות. הוצאות השכר של העירייה צפויות לעלות –

ב-15 מיליון שקל בשנה הקרובה. תגיד לי בכמה מילים קצרות מדוע.

יהודה בן עזרא: הסביר לך הגזבר קודם.

אייל פביאן: אני לא שמעתי.

יהודה בן עזרא: מאיה שאלה איך 4 אחוז, הגזבר הסביר שזה 7.3 וזה נובע מעליית שכר,

התקנים הקיימים, פנסיה פיצויים, זאת התשובה.

אייל פביאן: כל זה מצטבר ל-15 מיליון?

יהודה בן עזרא: כן.

אייל פביאן: או קיי. עכשיו, הנחות בארנונה עומדות על כ-58 מיליון שקל.

רו"ח רוני חדד: נכון.

אייל פביאן: זה מספר מאוד גדול. אני חושב שגם כן בדיון תקציב כזה צריך להגיד על זה

כמה מילים.

(מדברים יחד)

אייל פביאן: לא, לא, אני לא נכנס לזה. הסכום הוא סכום גבוה. מסתכלים על תקציב

העירייה, רואים 58 מיליון שקל הנחות. כשבאים לאשר אותו, אני חושב

שראוי להגיד כמה מילים למי ניתנות ההנחות, איך ואיך זה מגיע לסכום

כזה. בכמה מילים. לא להיכנס ל,

"חבר" – הקלטה ותמלול

12645 60 ד.נ.

רו"ח רוני חדד: א' – אני רק מזכיר שהתקציב של צורת הרישום, זה צורף, ההכנסות, לצד

ההכנסות הנחות מארנונה מופיע גם בצד ההכנסות וגם בצד ההוצאות אם

שמת לב, לכן הסכום הוא 0 בעצם. זה המדינה רוצה שכשאתה בא להתחיל

את סך כל ההכנסות שלך כולל מהכנסות מארנונה, זה מחולק מארנונה

מגורים שוטף פיגורים, ארנונה עסקים שוטף פיגורים והכנסות מהנחות

ארנונה, כי רוצים להציג את כל המחזור הניתן מתוך הארנונה ומנגד, בצד

של ההוצאות תראה שזה כמעט שקל מול שקל, יש לך גם את צד ההוצאות

באותו תקציב. בנטו זה .0 זה רק לצורך ההצגה שיש גם בצד ההכנסות

הנחות מארנונה וגם בצד ההוצאות, כי לכאורה זה רק הוצאה. אבל

כשרוצים לראות את כל נפח הפעילות של הארנונה הכולל, לכן זה מוצג בצד

ההכנסות ובצד ההוצאות.

אייל פביאן: לא, זה בסדר. תזרימית, תזרימית יש הנחות של 58 מיליון, נכון או לא?

רו"ח רוני חדד: נכון.

אייל פביאן: זה מה שאני שואל. מבחינה תזרימית. תזרימית יש.

רו"ח רוני חדד: כן.

אייל פביאן: אז אני שואל, תגיד בשתי מילים איך העיר הרצליה מגיעה לתקציב הנחות

של 58 מיליון שקל.

עו"ד ענת קרן בהרב: היא מגיעה אליו על פי תקנות ההלכה. תקנות ההלכה ארנונה .. על פי

חוק .. זכאים שונים, גמלאים, נכה,

אייל פביאן: את אומרת כל ההנחות האלה,

עו"ד ענת קרן בהרב: לא, לא סיימתי.

אייל פביאן: סליחה.

עו"ד ענת קרן בהרב: נרדפי נאצים ויש עוד רשימה. מעבר לכך יש את ועדת, מעבר לכך יש

את ועדת ההנחות שהיא יושבת ודנה בהנחות של נזקקים שהגישו בקשות

להנחה על פי קריטריונים שגם קבועים בחוק ומזה בעצם,

אייל פביאן: ומה .. של ועדת ההנחות?

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול