פרוטוקול ועדת מליאה מס' 41

עיר: הרצליה
ועדה: אחר
קטגוריה
תאריך: 27/04/2021
מקור: הקובץ המקורי באתר הרצליה
עותק שמור: עותק מהארכיון שלנו (אם הקישור למקור אינו זמין)

פתח את קובץ ה-PDF באתר המקור

מסמכים נוספים באותה ישיבה: סדר יום · פרוטוקול דיונים נגיש · פרוטוקול דיונים סרוק

05368 מ.מ

עיריית הרצליה

ישיבת מועצה מן המניין

שנערכה ביום שלישי בתאריך ,27.04.2021 ט"ו באייר, תשפ"א

נוכחים:

מר משה פדלון – ראש העיר

גב' דניאל אייזנברג

מר צבי וייס

תמי לרמן גרוסמן

גב' מאיה כץ

מר איל פביאן

מר משה ועקנין

גב' דנה אורן-ינאי

מר אלעד צדיקוב

גולן גרי

יפה יבץ

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

מר אורן אוריאל

מר יהונתן יסעור

מר עופר לוי

גב' עופרה בל

גב' איה פרישקולניק

מר רונן וסרמןמר ירון עולמי

יונתן לרמן

מר איתי צור

מר אהוד לזר

מר יוסי קוממי

מר יריב פישר

באמצעות "זום"

מר אברהם אסרף

מר ערן ירק

קארין

תמיר סער

רוני גאון

מר רוני חדד – גזבר

גב' חנה חרמש

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

סדר יום:

אישור פרוטוקול ................................ .......................................................3

עדכון רה"ע ................................ ................................ .............................5

עדכון מנכ"ל ................................ ................................ ............................9

שאילתות ................................ ................................ .............................. 12

הצעות לסדר ................................ ................................ .......................... 36

הצעת שינויים (העברות מסעיף לסעיף) ותוספות (מילואים) שינויים – ב. ........... 60

אישור שכרו של מנכ"ל העירייה ................................ ................................ 62

חוזה חכירה לתחנת טרהספורמציה לאולם ספורט חטיבת זאב - רחוב משה.......63

הצגת תכנית פדגוגית, רגשית וחברתית וצמצום פעלים – בעקבות משבר הקורונה.63

מערכות סולאריות לייצור חשמל על מבני ציבור בהרצליה ................................ 63

מינויים ................................ ................................ ................................ 64

דו"ח פעולות העירייה לשנת 2020 ................................ .............................. 64

המלצות הועדה להארכת שירות ................................ ................................. 64

שונות ................................ ................................ ................................... 65

פרוטוקול

אישור פרוטוקול

ג'ו ניסימוב: אנחנו נפתח עם אישור פרוטוקול, סדר היום- אישור פרוטוקול מס' .40 ...

נתקבלו בקשות לתיקון. בסעיף י"ד- מנגנון הכרה בזוגות ידועים בציבור

לצרכים מוניציפליים יצוין כי מר עולמי עזב את הישיבה במהלך הדיון טרם

ההצבעה. לגבי תיקון רישא, סעיף י"ח- במקום "המועצה התבקשה לאשר

המלצות הוועדה", יצויין "המועצה התבקשה לאשר החלטת ראש העירייה

בהמשך להמלצות הוועדה". עד כאן.

אייל פביאן: סליחה, לפני שמצביעים יש לי הערה כללית לפרוטוקולים שבהזדמנות הזו

אני רוצה לומר אותה. כשחברי מועצה מעלים שאילתות יש להם תמיד זכות

לשאילתה נוספת. לשאלה נוספת.

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

משה פדלון: שאלה נוספת קצרה.

אייל פביאן: נכון. קצרה, הכל בסדר. על פי החוק. עכשיו לטעמי צריך להיות נוהל קבוע

שבפרוטוקול של ישיבות המועצה מופיעה השאילתה, מופיע התשובה

ומופיעה שאלת ההמשך.

דובר: והתשובה לשאלת המשך.

אייל פביאן: והתשובה לשאלת ההמשך בקצרה. אבל זה צריך להופיע ואין צורך שאנחנו

כל פעם נבקש להוסיף את זה. אם זה מקובל,

עו"ד ענת בהרב: כן אבל לא פעם במקום להמשיך בשאלת המשך, מתחיל דיון המשך שלא

זה,

אייל פביאן: את הבנת את ההערה שלי.

דנה אורן-ינאי: אפשר לשאול גם שאלה לפני שמתחילים? שאלה קצרה. ראש העיר, אני

אשמח לשאלה קצרה; בתחילת הקדנציה אישרנו נציגות בדירקטוריון של

החברה הכלכלית. עכשיו הבנתי שיש איזשהו עיכוב והם עדיין בגדר צופים,

אהוד לזר: אני, אני אאשר את זה, אני אעדכן על זה.

משה פדלון: הוא יתייחס לזה בהמשך.

אהוד לזר: אני אתייחס לזה עכשיו.

משה פדלון: זה היה בעוד חברות.

מאיה כץ: כן, כבר דיברנו על זה.

אהוד לזר: זה היה בכל התאגידים. כשנכנסתי לתפקיד מילוי מקום ישבתי עם בועז,

הסרנו את החסמים. בועז נווה- עורך דין, והייתה וועדה וזה טופל. אנחנו

נקבל בקרוב את הפרוטוקול.

דנה אורן-ינאי: משרד הפנים צריך לאשר?

אהוד לזר: נכון, משרד הפנים.

מאיה כץ: יש וועדה במשרד הפנים.

דנה אורן-ינאי: והם לא מתפקדים?

מאיה כץ: לא זה הרי דירקטורים

(מדברים יחד)

מאיה כץ: את יודעת, זה הרי דירקטורים שהם יותר מורכבים אז וועדה שם, יש עורך

דין, יש שופט, יש כל מיני זה ואז מתחילים לבדוק את כל הקריטריונים ואז

יש סייגים פה וסייגים שם,

אהוד לזר: אגב, כמו בכל ה-, חלק,

דנה אורן-ינאי: לא כי בני הרצליה לא הייתה בעיה.

אהוד לזר: בחלק מהדירקטוריונים לא הגישו את כל החומרים.

(מדברים יחד)

אהוד לזר: אבל חבר'ה בואו, זה לא הדיון, זה נושא,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

ירון עולמי: לא אבל אם העלית, יש דירקטורים שהם חמש שנים דירקטורים, הם בסך

הכל המשיכו ופתאום עכשיו הם כבר לא יכולים להיות,

(מדברים יחד)

דוברת: אבל משרד הפנים לא מאשר,

(מדברים יחד)

אהוד לזר: חבר'ה זה ממש שיח,

(מדברים יחד)

אהוד לזר: ג'ו- תמשיך.

אהוד לזר: זה אבסורד.

ג'ו ניסימוב: חבריה, גמרנו עם אישור הפרוטוקול, תודה רבה. אישור ראש העיר-

בבקשה.

עדכון רה"ע

משה פדלון: טוב חברי המועצה, מנהלי אגפים, מנכ"ל העירייה, מכובדי כולם. כל

מוסדות החינוך ברחבי העיר נפתחו כסדרם לאחר חג הפסח, נכון להיום

סוגיית הקורונה- יש בעיר 19 חולים פעילים. רק לציין שהיו לנו 4,182

מחלימים. השלמת פערים בחינוך; מכובדי, נושא כבד ומורכב. לאחר

תקופת,

(דיבורים ברקע)

משה פדלון: חברים, אני מבקש שקט, זה מפריע. לאחר תקופת משבר הקורונה שחלחלה

לכל שכבות הגיל שבגינה נוצרו פערים לימודיים רגשיים וחברתיים,

החלטנו על תהליך של בדיקת בקרת נזקים וטיפול משמעותי רחב היקף

בהם. אכן התקיימו תהליכי למידה מרחוק אך לצערנו לא לכולם שיטה זו

התאימה, בעיקר בקרב שכבות הגיל הצעירות ולא רק. הפערים העמיקו עם

הזמן והנזקים היו קשים מנשוא בכל התחומים- הלימודי, הרגשי והחברתי.

לכן, החלטנו לעשות מעשה ולהשלים את הפערים בקרב התלמידים

בשכבות הגיל השונות, להקצות 10,000 שעות ראשוניות בעלות של כ-מיליון

שקלים לטובת יצירת מערכות שעות שיתנו מענה בנושאים הבאים: צמצום

פערים לימודיים והשלמת מיומנויות חסרות, העשרה חברתית בתוך בתי

הספר ובין בתי הספר, העשרה רגשית באמצעות צוותים מקצועיים

מהשפ"כ, הרווחה והייעוץ הפדגוגי. העירייה בראשותי תעשה כל שלאל ידה

כדי לשמור על זכותם של הילדים להשלים את כל הפערים ולהביאם לקו

זינוק שלו הם ראויים. אנו ממשיכים, כל גופי החינוך בעירייה וכל העירייה

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

ביישום האידיאולוגיה שבה אנו מאמינים- שוויון בהזדמנויות בחינוך הלכה

למעשה. במהלך הישיבה ד"ר יעקב נחום, ראש אגף החינוך וערכים ייתן

סקירה מפורטת על המיזם. אני רוצה להודות לך יעקב ולצוות שלך על

בניית התכנית המפורטת המדהימה הזו, יישר כוח. אני מצפה שכל

הרשויות ייקחו מכם דוגמא. אתמול גם נערכה השתלמות מנהלים, היא

נמשכת גם היום, בת יומיים, הנושא הוא מנהיגות על פי מודל ... .

נושא הבא- מזרקי אפיפן. לפני כשבועיים אירע אסון בחצור הגלילית בו

בחורה צעירה נפטרה מאלרגיה ולצער כולנו מזרק אפיפן לא היה ברשותה.

לאפיפן יש מספר שמות אבל קוראים לזה אפיפן. העיר הרצליה הייתה

חלוצה בחלוקה והציבה לפני שמונה חודשים מזרקי אפיפן בכל בתי הספר

וגני הילדים. הצבנו 200 מזרקים חברים וזה יקר. כל מזרק כזה עולה 500

שקלים והוא טוב רק לשנה. כיום מנסים ליצור מזרק שהוא יהיה

אוניברסלי לכולם. בשבוע שעבר הנחיתי את מנהל מחלקת הבריאות, מר

עדי חמו, להרחיב את המקומות ולהציב עוד 100 מזרקים במוסדות ציבור,

מתנ"סים, ספריות ומרכזי הדרכה למיניהם. מועדוניות. אנחנו גם נעודד

ונסייע לבעלי עסקים, בתי קפה ומסעדות לרכוש את המוצר הזה בזול. אם

אנחנו ניתן בחינם האחריות היא עלינו, אנחנו כן נסייע להם לרכוש מול

הסופר פארם, מול חברות והנושא הזה כמעט ונסגר. אני רוצה לציין

שמזרקים אלו יונחו ליד מכשירי החייאה. להזכירכם, יש לנו בעיר כ-120

מכשירי החייאה בבתי ספר, במוסדות ציבור, בדוכני הפיס ואכן נושא

הבריאות הוא חשוב, במיוחד הצלת חיי אדם.

בשעה טוב נבחר אתמול מנכ"ל עיריית הרצליה- אהוד לזר. המינוי ייכנס

לתוקף ביום ראשון הקרוב, .2.5 אהוד, דרך צלחה.

אהוד לזר: תודה רבה.

משה פדלון: נאחל לכולנו שיתוף פעולה פורה למען מתן שירות מיטבי לתושבי העיר

הרצליה.

שבוע קיימות. ביום ראשון האחרון פתחנו בבית קינן אירוע, היו שם מר

פביאן ועוד חברי מועצה. פתחנו את שבוע הקיימות, היו הרצאות מרתקות,

במיוחד של אהוד ומנכ"ל העירייה יפרט בהמשך מה התכניות שלנו בנושא

הקיימות.

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הזיכרון לחללי צה"ל: נערכו בבית

העלמין הצבאי, בגן בן שפר, בהיכל לאמנויות הבמה וגם בהיכל בעיר, אירוע

שוייס אירגן. אירועי הזיכרון היו עצובים, מיוחדים, מכבדים ומכובדים,

ותודה לכל העושים במלאכה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

אירועי יום העצמאות: אירועים חגיגיים ומיוחדים ב-22 מוקדים שונים

ברחבי העיר. אירועים קהילתיים. אני רוצה לבוא ולומר- התכנון היה קצר,

סך הכל עשרה ימים. התכנון, הארגון והביצוע למופת. הגיעו עשרות אלפים,

זו הייתה חגיגה אמיתית. אנחנו נפיק לקחים לקראת יום העצמאות ה-74

למדינה. באמת אני רוצה להודות לכל העוסקים במלאכה שהרימו את

אירוע יום הזיכרון וחגיגות העצמאות, למנכ"ל העירייה אהוד לזר, לשיר

רפופורט המפיקה הראשית, לאגף ... כל העובדות והעובדים והרכזות

הקהילתיות. למנהל המרכזים הקהילתיים וכל צוות העובדות והעובדים

שלו. לאגפי הביצוע שלנו שעבדו מסביב לשעון, אגף תבל, שאיפ"ה, מחשוב

וכל יתר האגפים שתמכו, אם זה גזברות, מהנדס העיר. באמת עשו עבודה

עם כל הנשמה. וכמובן למשטרה, למד"א ומכבי אש.

מכובדי, אני מוניתי בשבוע שעבר כחבר ועדה בכיר להמלצות למתקנים

בשדות התעופה בים התיכון, זו וועדה מטעם ... רק שתדעו מזה, ואם יש

למישהו,

איילל פביאן: סליחה, אמרת שדות תעופה בים התיכון? מה אמרת? שדות תעופה בים

התיכון?

משה פדלון: בים, בים. מתקנים, הצבת מתקנים ושדות תעופה בים התיכון. יש לנו גם

לנו תכנית ויכול להיות שאני אציג אותה שם. אני מקווה שלא אבל,

(מדברים יחד)

(צוחקים)

אייל פביאן: אני אענה לו גם.

מאיה כץ: לא, זה ירד כבר בתכנית המתאר אז אי אפשר להחזיר את זה.

(צוחקים, מדברים יחד)

אייל פביאן: כל עוד שצוחקים זה טוב.

משה פדלון: תחרות המורה של המדינה לשנת .2021 ארבע מורות ומורים מבתי הספר

בעיר הם בנבחרת המורה של המדינה לשנת 2021 מטעם ידיעות אחרונות

וארגון המורים. זה כבוד וגאווה לעיר הרצליה ולאנשי החינוך בעירייה

ובעיר. הרצליה מהווה אחד ורבע אחוז מכלל האוכלוסייה במדינה

ובתחרות זו המורות והמורים שלנו מהווים שמונה אחוזים. שמונה אחוזים

מכל המורים והמורות מכלל המדינה המצטיינים. זה הופיע ביום שישי

בידיעות אחרונות ובאמת תודה לאיה יעקב ולכל העושים במלאכה.

ואם אנחנו במשט-, ביום העצמאות נערך משט מכבד, באמת מכובד. הגיעו

עשרות רבות של שגרירים, ארגון למופת וגם חברינו אייל פביאן, וירון ואני

חושב שגם צבי,

דובר: גם ועקנין.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

משה פדלון: ו-ועקנין. באמת המרינה התארגנה לקלוט את כולם, גם כאלה שלא היו

רשומים. באמת הייתה חגיגה ושאפו לעופרה, למנכ"ל ולכל העושים

במלאכה. ואחרון חביב- אהוד המנכ"ל, אני ורשויות נוספות מוזמנים מחר

לנשיא המדינה לקבל אות הצטיינות והוקרה על הטיפול המיטבי שלנו

במשבר הזפת. תודה רבה.

מאיה כץ: אני רוצה להגיד משהו. לא רציתי להפריע לך בדברים. קודם כל אני חושבת

שההחלטה לתת 10,000 שעות היא החלטה מצוינת.

דובר: מה לעשות?

מאיה כץ: לתת 10,000 שעות לימוד נוספות היא החלטה מצוינת, אני חושבת שזה לא

מספיק.

איה פרישקולניק לא רק שעות לימוד,

(מדברים יחד)

איה פרישקולניק גם רגשי וגם,

משה פדלון: שנייה, שנייה. אני אמרתי 10,000 שעות ראשוניות,

מאיה כץ: אוקי, בסדר גמור.

משה פדלון: אם והיה וד"ר יעקב נחום יבוא ויגיד, ימליץ על עוד 7,000 שעות- אנחנו

נקצץ ממשהו אחר שלא חשוב וניתן.

מאיה כץ: כי 10,000 שעות זה לא מספיק. זאת אומרת צריך פי כמה וכמה.

משה פדלון: מאיה, אני הנחיתי את מנכ"ל העירייה; אם צריך לצמצם פעילות של

קונצרט כזה או אירוע כזה או אחר,

מאיה כץ: בסדר גמור,

משה פדלון: קודם כל החינוך. קודם כל החינוך.

מאיה כץ: לכן התחלתי ואמרתי שזו החלטה נכונה,

משה פדלון: אני אומר שוב; הפגיעה היא קשה בילדים, נשלים פערים, יש גם פגיעה

כלכלית במשפחות, אנחנו ממשיכים לסייע ונעשה את זה. היה לנו עוד

אירוע מרגש ביום חמישי, שישי, שבת- ה-'ball street' בפארק בניצוחו של

סגן ראש העירייה,

אהוד לזר: בספורטק.

משה פדלון: בספורטק, סליחה. גם כאן להודות באמת לכל העושים במלאה. הגיעו 250

קבוצות מכל רחבי המדינה, 1,400 ילדים, חגיגה. אני קיבלתי תגובות במייל

שלי ובוואצאפ על ארגון למופת. באמת עופר, דרכך תודה לבני הרצליה,

לפארק ובאמת לכל מי שהרימו את הדבר המדהים הזה. אלה הם הדברים

שלי, תודה.

אהוד לזר: טוב.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

משה פדלון: רגע, רגע. אנחנו בשבוע שעבר ביצענו מספר מינויים; ג'ו ניסימוב נבחר

למשנה למנכ"ל ובועז מייזל הוא היום,

דובר: ממלא מקום,

משה פדלון: ממלא מקום מנהל התפעול.

מאיה כץ: בהצלחה.

דנה אורן-ינאי: וברכות למאיה.

דוברת: למאיה שהציעו נישואין.

משה פדלון: למאיה זה כבר הופיע ב'ניו יורק טיימס' המקומי.

(צוחקים)

מאיה כץ: תודה.

משה פדלון: אז מאיה, שיהיה מזל טוב. לחיים טובים, שמחים ומאושרים.

מאיה כץ: תודה.

עדכון מנכ"ל

אהוד לזר: אז העדכונים שלי. אנחנו נמצאים בתהליך הקמה של מנהל תפעול בעירייה.

המטרה של המנהל הזה יהיה בעצם לרכז את היכולות הביצועיות של

העירייה בתחומי התחזוקה, בינוי, הלוגיסטיקה, ניקיון, פסולת, מחזור,

הביטחון, הבטיחות, האכיפה, הסדר הציבורי, הגנים, הנוף ועוד, ולאחר

אותם בעצם למסגרת ארגונית אחד שיהיה לה איזושהי יכולת אגרופית

כזאת לתת מענה לסוגיות התפעוליות של העיר, של המרחב הציבורי ובסופו

של דבר גם לחסוך משאבים לעירייה בצורה של מכרזים, התקשרויות,

תהליכי כוח אדם וכדומה. וגם לתת את השירות המיטבי ביותר לכל מה

שנגזר מהמרחב הציבורי. אז באמת יש כרגע ממלא מקום ראש מנהל

שיסייע לי להקים את המנהל ועכשיו אני אחזור לנושאים השונים. מערך

התפעול בעירייה תמך ועבד, כמו שאתם מבינים, למען הצלחת אירועי פסח,

יום השואה, יום הזיכרון ואירועי יום העצמאות. ביצענו ואנחנו מבצעים

עוד סדרה של תחקורים משמעותיים ומקיפים על כל האירועים כדי ללמוד

את הלקחים לאשורם ולדעת כיצד להיערך נכון יותר לאירועים הבאים.

כמו שהבנתם אנחנו נכנסים לתקופה של מבצעי אכיפה בנושאים שונים

ומגוונים, בין היתר צואת כלבים, אכיפת רעש ומטרדים, הפרעות מנוחה

ועוד. בתחום השירותים החברתיים אז הוקם צוות פיתוח פרויקט למטופלי

השירותים החברתיים בתחום הכלכלה ההתנהגותית בשיתוף המעבדה

לקבלת החלטות של המרכז הבינתחומי. הוקם וועד מנהל למרכז הגישור

העירוני, הוועד יתכנן את פעילות המרכז לשנה הקרובה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

תערוכת גיבורי העל שהוצגה בעירייה שלנו ביום הבינלאומי לזכויות אנשים

עם מוגבלות נודדת כעת בין בתי הספר. חלק מבתי הספר מקיימים פעילות

של שינוי עמדות סביב התערוכה.

מתחום אגף שאיפ"ה, בספורטק מחלקת גנים ונוף השלימה התקנת מתקן

משחקים אקסטרים הכולל מגלשות, קיר חבלים לטיפוס ועוד, מיועד

לגילאי 6 ומעלה ו... כמובן.

מסוף החודש, או השבוע מתקיים שבוע קיימות שפתחנו אותו שלשום

בוועידת האקלים האזורית של העיר הרצליה ושם הצגנו בעצם את החזון

שלנו, את התפיסה שלנו בקשר להיערכות של העיר לשינויי האקלים

והתרומה שלנו להפחתת הפליטות. אנחנו נציג גם במועצת העיר את

התכנית הזו ונקבל, כך תקוותי, את אישורכם לצאת לדרך ביישום התכנית.

החלו סיורי אביב בפארק אפולוניה.

בתחום ההנדסה, מנהל ההנדסה מכין תכנית אסטרטגיות למתחם הספורט

והנופש, מקדם פרויקטים בהתחדשות עירונית, מקדם פתרונות ניקוז בכלל

המרחב והעיר ועובד על תיקוף התכנית להתחדשות עירונית במרכז העיר.

(רעשי רקע)

אהוד לזר: מי שלא על 'מיוט' אז שישים על 'מיוט' בבקשה ברקע.

משה פדלון: חבר'ה תעשו בבקשה למיוט, זה מתפרץ וזה גם מפריע להקלטה, אנחנו לא

מבינים מה אומר המנכ"ל.

אהוד לזר: תודה. אז אנחנו נמצאים בביצוע של בית הספר החלופי בפארק עבור קהילת

גליל ים. נערכים לשיפוצי קיץ ולפתיחת שנת הלימודים הקרובה, וביצענו

סקרי בטיחות במוסדות החינוך לקראת שנת הלימודים הקרובה.

תחום מערכות המידע; פתחנו את האפשרות למיפוי התלת ממדי ובאפליקציה ה- JS לתושבים

והפעלנו מספר אנליטיקות מתקדמות במסגרת פרויקט 'עיר חכמה'

שמאפשר לנו לקבל נתוני data ,big לנתח אותם תובנות משמעותיות כדי

לשפר את השירות לתושבים.

אני ארחיב קצת יותר בתחום התנו"ס. בתחום התרבות והאירועים. בעצם היה לנו חודש גדוש

בפעילויות כמו שאתם מבינים וראיתם. היו לנו 12 מופעי דרייב אין בפסח

לילדים בחניות של הבינתחומי, הייתה הצלחה מאוד מאוד גדולה. שני

מופעי פארק במסגרת התו הירוק, היה לנו טקס שעשינו במתכונת קצת

שונה של יום השואה בהיכל אמנויות הבמה, הפקה קצת אחרת, מאוד יפה.

זיכרון בסלון- קיימנו כנס מרכזי בבית קינן בהשתתפות שורדת השואה

דבורה וינשטיין. עשרות מפגשים כאלו ברחבי העיר. את טקס יום הזיכרון

בגן בן שפר הממלכתי עשינו גם השנה, גם פה עשינו התאמות לאורך

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

התקופה והתאמנו באמת את הליין אפ. אני חושב שהיה טקס מאוד מרגש

ורובכם השתתפתם בו.

הפעלנו בעצם מערך נוסף, חדש בו שלחנו מתנדבים בני נוער ומתנדבים בקהילה להעניק עציץ

ונר למשפחות השקולות, וגם קיימנו 40 טקסי זיכרון קהילתיים

באנדרטאות ובנקודות ההנצחה. פרויקט גם ייחודי. הנחנו זרים ונרות בבתי

העלמין.

כשאני עובר הלאה לעבר יום העצמאות אז הפקנו, כמו שראש העירייה אמר, 22 אירועים.

שינינו קצת את המחשבה בעניין של יום העצמאות, ברור היה לכולנו שאי

אפשר היה לעשות את יום העצמאות במתכונת המסורתית במרכז העיר אז

חילקנו את העיר לאזורים, מיפינו אותה ובאמת,

מאיה כץ: הרבה יותר מוצלח.

משה פדלון: דנה התלוננה שלא היה מקל סוכר. (צוחק)

מאיה כץ: פעם הבאה תדאגו לה באופן אישי למקל סוכר.

דנה אורן-ינאי: האמת שדווקא זה, עמדתי 45 דקות בתור.

(מדברים יחד)

דנה אורן-ינאי: היה תור, בהרצליה הצעירה לא ידעו מה זה מקל סוכר.

אהוד לזר: מה שנקרא לא היו מספיק מד...

דנה אורן-ינאי: היה מצוין. אפשר לוותר על זיקוקים בשנה הבאה.

אהוד לזר: אנחנו הולכים לכיוון הזה, אנחנו גם מקשיבים וזה בסדר. ובאמת אני רוצה

להגיד הרבה תודה קודם כל לכל הגורמים בתנו"ס, ממש כולם נרתמו

לאירוע הזה, גם מנכ"לי התאגידים העירוניים באמת בצורה יוצאת דופן.

אגפי התפעול השקיעו באירוע הזה יום ולילה, לילה ויום. כמובן דוברות

העירייה הובילה את כל המהלך ההסברתי, לא קל להביא 25,000 אנשים

מכאן ל-22 מוקדים בעיר וזו באמת הייתה הצלחה יוצאת דופן. היו לנו גם

שתי מסיבות לצעירים, ראינו שהקונספט עובד ואנחנו נמשיך עם זה הלאה.

וזהו, אני באמת רוצה רק להגיד תודה. היו גם שני ערבי שירה לקהל המבוגר

יותר בבית ראשונים, בתאו. ערב פתוח בסינימטק, סיורים במוזאונים

בלילה. השבוע גם חילקנו תעודות הצטיינות חברתית ל-21 בני נוער, פתחנו

את מליאת או מושב השנה של מועצת הנוער העירונית ולאט לאט אנחנו

חוזרים לשגרה בכל התחומים.

דוברות העירייה- אז כמובן טיפול בכל היבטי התקשורת של כל האירועים

שציינתי, טיפול באירוע התקשורת של שבוע הקיימות וכמובן טיפול

באירועים שמתקיים עם בית הנשיא אז אנחנו מסייעים באופן מרכזי לבית

הנשיא בעניין הזה. אני לקראת הסוף.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

נגישות- אנחנו מקדמים פרויקט שנועד להנגיש את העסקים הקטנים

במרכז העיר שאינם נדרשים בנגישות תחת תקנות רישוי עסקים. יש לנו

פרויקט מיוחד שגם דיברנו עליו פה קצת- ,wheelchair הנגשה בפארק

הרצליה ובבית העלמין העירוני כדי להתאים את המצב ההנדסי, כך

שאנשים שנעזרים בכיסא גלגלים יוכלו לגשת למקומות, והנגשת מבנה

המועצה הדתית.

בתחום הבריאות העירונית, ראש העירייה דיבר על תכנית שאנחנו מובילים

בנושא האלרגיות, אז מעבר למוסדות הציבור אנחנו הולכים גם למקומות

ציבוריים אחרים וגם אנחנו מנסים לעשות איזושהי רפורמה ברישוי

עסקים, כך שעסקים שעוסקים עם מזון תהיה להם דרישה שיהיה להם את

המזרקים. פעילויות מגוונות- 'אפשרי בריא' יוצאת לדרך. ועדכון אחרון-

קיפלנו את חמ"ל ברקת, החמ"ל שמטפל בקורונה. לשמחתנו הרבה אנחנו

נמצאים במצב תחלואה מצוין שנמשיך לשמור עליו כך, אז אני רוצה

להודות לכל מי שעשה במלאכה. בראשית לגלעד מנהל אגף משאבי אנוש

שהוא היה גם קצין הקורונה הראשי, לתמר שטרנבך מנהלת החמ"ל ולכל

העובדים של מבצע ברקת. תודה רבה לכולם.

מאיה כץ: ושלא נזדקק לזה יותר.

משה פדלון: החמ"ל שלנו עובד להודו לעשות גם שם סדר.

מאיה כץ: אני רוצה רגע רק להגיד עוד איזה משהו לתשומת לבך. לאחרונה יש שגיאות

כתיב במודעות שיוצאות של העירייה.

אהוד לזר: מודעות דרושים?

מאיה כץ: לא, מודעות פרסום של העירייה. זה התחיל מ-'לובשים מסיכה', עכשיו לא

לובשים אלא 'עוטים' אוקי? וכך הלאה. פשוט שימו לב לזה קצת יותר כי

זה מתחיל לתפוס תאוצה וזה נראה לי,

אהוד לזר: באמת מישהו-, חלק מה-10,000 שעות את אומרת נעביר,

דובר: ייעוץ לשוני.

מאיה כץ: אני אומרת שתהיו קצת,

אהוד לזר: ההערה ברורה, בסדר גמור. תודה.

ג'ו ניסימוב: מישהו הולך לתת שבת לדעתי אהוד.

מאיה כץ: לא, לא, חס וחלילה, ממש לא. טיפה יותר תשומת לב.

ג'ו ניסימוב: שעות ביציאה. אנחנו מסתדרים איתך מאיה. תודה.

שאילתות

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

ג'ו ניסמיבו: שאילתה מס' 1 על ידי מר וסרמן, הנושא הוא דירות חדשות ללא חיבור

לביוב, פתרון הרצליה למשבר התשתיות. בכתבה שפורסמה בדה מרקר

בתאריך 29.3 נכתב כי הפיגור בהקמת תשתיות תומכות ביוב הביא את

עיריית הרצליה לאיים בשנים האחרונות כי תקפיא אתרי בנייה בעיר וגם

עיכוב ... במתן היטלים. בשבועות האחרונים יזמה העירייה פתרון חדש

ויצירתי לבעיה; יזמים שניגשו לקבל היתרים לפרויקטים בגבולותיה נדרשו

לחתום על כתב שיפוי חריג כתנאי לקבלת ההיתר. כתב השיפוי מסיר

מהעירייה את האחריות לחיבור הבניין לתשתית הביוב. המשמעות- תוכלו

לבנות דירות מגורים אבל השירותים הפעילים הם בונוס. הרשות המקומית

מחתימה את היזמים והם מתגבשים להצהיר שהם מודעים למצב ולזה שיש

חשש שלא יהיה ניתן לחבר את המבנים לקו טיהור שפכים. בתוך כך,

העירייה מבקשת להסיר מעליה גם כל חשש לתביעות עתידיות עקב היעדר

חיבור לביוב כאשר היזמים נדרשים להתחייב כי אין לנו, לא יהיו לנו ואנו

מוותרים מראש על טענה, תביעה או דרישה מהעירייה, מהוועדה המקומית

ו/או מהתאגיד ככל שלא יהיה ניתן לחבר ... למת"ש במהלך הבנייה או

אחריה, או בגין כל עיכוב בחיבור המבנים למת"ש. שאלות:

.1 האם הבעיה שמתוארת נכונה, ואם לא אז מה ההבדל בין מה שמוצג בכתבה

למה שקורא בפועל?

.2 מה עיריית הרצליה מתכוונת לעשות בכדי לפתור את מצוקת התשתיות?

.3 האם יש לעירייה צפי לסיום חיבור תשתיות הביוב העירוניות למכון

השפד"ן?

.4 האם הנושא משפיע על קבלת ... במידה וכן, מה פתרונות העירייה כדי לא

לעכב כניסה של דיירים אל ביתם החדש.

תשובה:

.1 אכן לפני כשנה וחצי התברר כי הסכם שחתמה העירייה עם המדינה על

חיבור הרצליה לשפד"ן עד יוני 21 לא מבוצע. עוד התברר כי אין מועד חדש

וכי קיבולת המת"ש עלולה להסתיים לפני מועד החיבור שאינו ידוע.

.2 מתוך גישה אחראית קיבלה הוועדה המקומית החלטה להפסיק את מתן

היתרי הבנייה עד שיובהר עתיד החיבור לשפד"ן ועתיד המת"ש.

.3 ... במקביל לקלוט אינטנסיבית ופתרון הבעיה ועל מנת למזער את הפגיעה

במבקשי היתרים, הוחלט לאפשר מתן היתרים כדי לא לעצור את הבנייה

בכדי לאפשר ליזמים בהליך רישוי גם הוא לוקח זמן, ובמקום זאת להוסיף

תנאי לתעודת הגמר המציינת את העובדות הנ"ל, ומדגיש כי תנאי לתעודת

גמר יהיה יכולת המת"ש לקלוט את הביוב. הוועדה ביקשה להבטיח כי

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

תהיה מודעות לקיומו של התנאי ולצורך כך מתבקשת חתימה על

התחייבות.

.4 לאחרונה עודכנו על ידי האיגודן כי החל תהליך העבודות לחיבור העיר

לשפד"ן וכי הצפי לסיום העבודות הינו סוף .2023 עם קבלת הנתון הזה

פנתה העירייה לגורמי הממשל לקבלת עדכון רשמי, עם השלמת בדיקת

האכלוס ... אנו מקווים כי נוכל לבטל את התנאי שמופיע בהיתר. עם

השלמת החיבור יוזרמו עודפי הביוב של הרצליה לשפד"ן עד אשר תושלם

הרחבת השפד"ן עצמו, וניתן יהיה להזרים את כל הביוב ולבטל את המת"ש

בעיר. רונן.

רונן וסרמן: אז קודם כל תודה על התשובה המפורטת. השאלה הנוספת שלי זה בעצם

מה המשמעות של העלויות שנדרשים התושבים לשלם עבור החיבורים

הזמניים האלה עד החיבור המלא לשפד"ן. האם העירייה מצפה שהתושבים

יחליפו את הפתרון שיש להם בחיבור אחר מאשר החיבור של השפד"ן. האם

הצוות המקצועי מבין שהוא מחזיר את העירייה אחורה שנים רבות.

אהוד לזר: אני חושב שאתה לא כל כך הבנת. או שלא הבנת מה אתה שואל או שלא

הבנת את התשובה.

עו"ד ענת בהרב קרן: החיבור במקום למערכת, היום החיבור הוא למת"ש ויהיה באיזשהו

שלב חיבור לשפד"ן. מבחינת התושבים זה לא,

אהוד לזר: זה לא משפיע, זה תשתיות על.

דנה אורן-ינאי: הם לא מחליפים להם צינור בבית.

אהוד לזר: הם לא פוגשים את זה. תשתיות על בנקודות קצה.

רונן וסרמן: הם לא מרגישים הבדל מבחינתם?

אהוד לזר: ממש לא.

דנה אורן-ינאי: זה רק נקודת הקצה.

עו"ד ענת בהרב קרן: אז ענינו לשאלה הנוספת, אפשר להמשיך.

רונן וסרמן: אוקי, תודה.

גו ניסימוב: שאילתה מס' 2 ברשותכם, מר וסרמן בנושא הכרה בזוגות ידועים בציבור

לצרכים מוניצפליים. בהמשך לדיון שנערך בישיבת מועצת העיר בחודש

מרץ 21 ובו אישרה מועצת העיר כי עיריית הרצליה תקים מנגנון הכרה

בזוגות ידועים בציבור לצרכים מוניציפליים, להלן השאילתה:

.1 מה עשתה העירייה כדי לקדם את ההחלטה מאז הדיון?

.2 אילו טפסים התשנו עד כה ומה היה מרכיב השינוי?

.3 מהם תכניות העירייה ליישום ההחלטה? אילו צעדים מתכוונת העירייה

לנקוט בכדי לקיים את לשון ההחלטה?

.4 האם העירייה מתכוונת ליידע את הציבור בצעד זה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

.5 מהו לוח הזמנים?

תשובות: מאז חלו חגים ואירועים רבים על כן לא קודם משמעותית הנושא. עם זאת,

העירייה פועלת מזה תקופה ארוכה על מנת להניח את התשתיות הנדרשות

כדי לקדם את הנושא. כל טופסי העירייה שבהם מופיעה רובריקה של

'הורים' שונו ל'שם הורה 1' ו'שם הורה 2'. ההוצאה לפועל של בניית מאגר

של ידועים בציבור דורשת תהליך עבודה לא קצר ויסודי. בהערכה גסה

התהליך עשוי להימשך מספר חודשים, להלן חלק מהשלבים לא לפי סדר:

פניה למשרד הפנים לקבל אישור להקמת מאגר מידע, זה יכול לקחת מספר

חודשים להערכתנו. מינוי הגוף שיקבל את הבקשות לבדוק את החומר

ולאשרן. ... דרך ערן שיעסוק בזה ויבצע מיפוי של תהליכי העבודה באגפי

העירייה. זיהוי העכבות, ... זכויות שניתן להעניק לידועים בציבור. בניית

נוהל עבודה מפורט בתוך העירייה, הדרכת עובדי האגפים הרלוונטיים

בנושא, בניית תהליך אישור ממוחשב שיכלול את כל הדרישות והסעיפים

באתר העירייה, ניסוח ועיצוב פורמטים למסמכים הנדרשים, תצהיר עורך

דין, בקשה לאישור נספח במקרה של ביטול הרישום. עד כה טרם הסתיים

התהליך. בעת בה יאושר ויוגש לציבור- יובא לידיעתו. מדובר בתהליך

ארוך, מר וסרמן- בבקשה.

רונן וסרמן: אני רוצה להגיד שמאגר מידע זו דרך לעכב דברים לדעתי, ולכן השאלה שלי

למה עבר חודש ולא פרסמו שום דבר בצורה מסודרת כמו את הנהלים

וכולי. כי אם היו מפרסמים את זה כמו שצריך לא היו חייבים לחכות שיהיה

מאגר מידע כי אנשים היו פונים בפני עצמם.

אהוד לזר: אז אני אומר שמדובר בתהליך עם הרבה מאוד שלבים בדרך, תהליך

מנהלתי מאוד מורכב. פירטנו את השלבים, זה לא דברים שקורים ביום

אחד או ביומיים. אנחנו נפעל לפי השלבים וכמובן נשתדל להיות יעילים.

עו"ד ענת בהרב קרן: ודרך אגב, כל מאגר של נתונים, יש חובה ... כמאגר מידע.

גו ניסימוב: שאילתה מס' -3 מר גרי גולן, הנושא הוא שטח ליד מלון דניאל. בסמוך

למלון דניאל ישנו שטח קרקע שאינו מוסדר כעת. האם השטח בבעלות

העירייה? מה התכניות המתוכננות על תווי שטח זה? בכוונת מי להפעיל את

השטח? ... עבור כל פעילות עתידית המתוכננת שם, העירייה או הגוף

שיפעיל את זה בגופי העירייה להוציא מכרז להפעלת המתחם?

תשובה: המגרש הינו מגרש ,324 לפי תכנית העיר יש ,2202 חלקה ,1366 גוש

.6668 החלקה היא בבעלות העירייה. הייעוד על פי תכנון הוא שטח עבור

מוקד חופי- בית קפה, מסעדה. בשטח קיימים שני מגרשי טניס במצב ירוד

ואין להם מפעיל. לאחרונה ... לבחון שדרוג והפעלה של המתקן לטובת

הציבור. הנושא בבדיקה במנהל ההנדסה הן מבחינת התאמת המקום

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

לתכנית הכללית, כמו גם בחינת השפעתם של גדרות שעשויים להפריע

מבחינה נופית.

גרי גולן: תודה. אז לא כל כך הבנתי מהתשובה; אז מתוכנן מכרז? לא מתוכנן מכרז?

מה התוכניות? מתכננים להקים שם מגרשי טניס? מסעדה? בית קפה?

כאילו מה התכנית כי מתוך התשובה לא כל כך הבנתי.

אהוד לזר: חנה אם את רוצה להצטרף אז את מוזמנת, אבל יש תכנית מתארית

שמדברת על המקום. עדיין לא הוגש בדיוק עם המגרש הזה ספציפית, זה

נמצא בתהליכי בחינה כפי שבוחנים בתוך התכנית הזו. יש כל מיני כיוונים

שנבחנים, בין היתר זה מגרש ספורט, בין היתר זה מגרש לטובת פעילות

טניס אבל זה עדיין לא חלוט.

גולן גרי: זה אומר שזה ממש כרגע בבחינה, עוד לא התקדם שום דבר,

אהוד לזר: כן, זה כרגע בבחינה.

גולן גרי: ולא הבנתי את תשובה ,4 אם תוכל להבהיר.

אהוד לזר: את?

גולן גרי: את התשובה ל-.4

אהוד לזר: אז יש פה איזושהי טעות לשונית קטנה. הרעיון הוא לבחון פתרון בסופו של

דבר שלא יהווה הפרעה נופית. כי בסופו של דבר אנחנו מבינים שפיתוח

סביבתי כמובן המטרה שלו זה להועיל לנוף, אנחנו רק רוצים לוודא שהוא

לא מזיק מבחינה נופית אוקי?

מאיה כץ: בכל מקרה חשוב להגיד כי סביב השטח הזה כבר יש כל מיני מחשבות

ורעיונות, מכרז וזה לפי הייעוד שתחליטו. זה ה-,

אהוד לזר: לא הבנתי.

מאיה כץ: לא כי לא היה כתוב פה אם יהיה מכרז או לא יהיה מכרז אז לכל ייעוד,

אהוד לזר: אנחנו בוחנים גם הפעלה עירונית, כאילו,

מאיה כץ: אה, זה בסדר. הפעלה עירונית זה משהו אחר.

אהוד לזר: אני לא אמרתי את המילה מכרז וגם לא כתבתי.

מאיה כץ: הפעלה עירונית זה משהו אחר. כי התשובות פשוט לא היו ברורות, בגלל זה.

אהוד לזר: אוקי. אחלה. הלאה, שאלה הבאה.

מאיה כץ: תשאלו ותענו, הוא לא נמצא.

אהוד לזר: ג'ו אתה אתנו?

מאיה כץ: אה הנה הוא הגיע, סליחה לא ראיתי אותך.

אהוד לזר: ג'ו?

ג'ו ניסימוב: כן, כן, רגע, עבר לי למיוט, נעצר לי בטעות. שאילתה מס' -4 מר יעקבוביץ'-

מכרז מסעדת נאמוס. מסעדת נאמוס פועלת בשטח מנהלת המרינה כבר זמן

רב ללא מכרז חדש. מעבר לשאילתות הרבות ששאלתי בנושא בחודש ינואר

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

האחרון, יצא מכרז ולאחר מכן הודעת ביטול ובינתיים המסעדה ממשיכה

לפעול כסדרה. בחברה לפיתוח התיירות ... העירייה ממשיכים בסדרה.

.1 מדוע מרגע ביטול המכרז לא יצא מכרז חדש?

.2 האם מתכוונת העירייה בחברה לפיתוח התיירות להוציא מכרז חדש?

תשובה: הנושא תלוי ועומד בבית משפט ותשובה החברה תינתן בבית המשפט. יונתן.

יונתן יעקובוביץ': תודה. אני לא מבין מה הקשר בין העובדה שיש הליך משפטי לחובה שיש

לכל גורם לצאת למכרז. סליחה, לכל גורם ציבורי.

אהוד לזר: אז התשובה היא שהנושא נמצא תחת הליכים משפטיים והוא יתברר בבית

המשפט.

יונתן יעקובוביץ': מה, גם הנושא של יציאה למכרז? אם יש חובה לצאת למכרז או לא?

עו"ד ענת בהרב קרן: כל מה שיש בעתירה,

יונתן יעקובוביץ': מה, כאילו מדברים על הארכה של מכרז שם כאילו? אני לא מצליח להבין.

אהוד לזר: הנושא עצמו, השאלה עצמה נמצאת בהליכים משפטיים.

דובר: אבל מי עתר נגד מי? זאת השאלה שהוא שאל?

אייל פביאן: מיהם הצדדים להליך המשפטי?

אהוד לזר: יש כמה.

עו"ד ענת בהרב קרן: אני לא זוכרת אם זה אסף ... או החברה שהוא מפעיל.

אהוד לזר: טוב, השאילתה הבאה.

יונתן יעקובוביץ':רגע אבל שנייה, שנייה, סליחה. אני שואל שאלה לגיטימית ונראה לי

שהתשובה טיפ טיפה מתחמקת, תסלחו לי. ענת, ענת, אם אפשר לפנות

אלייך בשאלה? אפשר?

עו"ד ענת בהרב קרן: לא. הייתה שאלה לשאילתה וענו. זאת התשובה.

יונתן לרמן: טוב.

אהוד לזר: אוקי? השאילתה הבאה.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מס' ,5 יונתן, חוק ... לכלבים, מהו הסטאטוס של חוק העזר, מה

היו הפעולות שבוצעו מעת ההצבעה על החוק ועד היום ומהם לוחות

הזמנים העתידיים, מי הם הגורמים הפועלים בנושא? גם מטעם העירייה

וגם מטעם משרד הפנים.

תשובה: בנושא זה אישרה המועצה תיקון של שני חוקי עזר, האחד הנושא

הסדרת מקומות ... והשני בנושא דיווח על הכלבים. לאחר קבלת פרוטוקול

ישיבת המועצה עברה בקשה לפרסום התיקונים ביום 25.2.21 באמצעות

אתר משרד הפנים. התבקשנו על ידי משרד המשפטים להעביר את הפנייה

גם למשרד הפנים. ביום 25.3.21 הועברה פנייה גם למשרד הפנים באמצעות

אתר המשרד. בשלב זה ממתינים לקבל אישור הודעת אי התנגדות מעת

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

משרד הפנים על מנת שמשרד המשפטים יוכל לקדם את הטיפול בפרסום

התיקונים. הגורם המטפל מטעם העירייה- עו"ד אייל רייך, מטעם משרד

המשפטים- אורית לבני, מטעם משרד הפנים- עלמה אלימלך. התובע

העירוני, עו"ד רייך ביקש מהגברת עלמה אלימלך בניסיון לקדם את

הטיפול. יעקובוביץ'?

יונתן יעקובוביץ': אין לי מה לומר חוץ מזה שאני מקווה שזה יסתיים מהר. אני רואה שאתם

גם פונים למשרד הפנים שזה יפה, כאילו אתם מנסים לקדם את זה,

אהוד לזר: כן, אייל עובד על זה קשה.

יונתן יעקובוביץ': לא, אני מקווה שזה יקרה פשוט כאילו עוד בעונת הרחצה הזאת ולא נצטרך

לחכות לעונת הרחצה הבאה. זהו. תודה רבה, כל הכבוד.

עו"ד ענת בהרב קרן: זה תלוי במשרד הפנים, קיבלנו עכשיו הודעה שזה עבר לממונה על

החופים במשרד הפנים.

מאיה כץ: ענת, נאמר פה אפילו כל הכבוד. זה אמנם נאמר ככה ב,

(מדברים יחד)

יונתן יעקובוביץ': אין לי משהו רע להגיד, אני שאלתי שאילתה נורמלית.

עו"ד ענת בהרב קרן: אני רק מפרטת שהייתה עוד התקדמות.

אהוד לזר: אז רק לפני השאילתה הבאה אני גם רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת

ולהגיד תודה לתמי. תמי לקחה חלק בהפקת אירועים ביום העצמאות

בקהילה והייתה תרומה משמעותית לעבודה שלך אז תודה רבה.

ג'ו ניסימוב: תודה. שאילתה מס' .6 אה, תמי גרוסמן. יום העצמאות. לאור ההצלחה של

הפעילות הקהילתית ביום העצמאות האם מתכוונים לאמץ את המודל גם

בשנים הבאות ולהוריד את זיקוקי הדינור? עיריית אשקלון יצרה מופע

רחפנים מאוד מוצלח שיצר את אותו אפקט בשמיים למעט הרעש של

זיקוקי הדינור. מה העלויות של זיקוקי הדינור בשלוש השנים האחרונות,

לא כולל שנה שעברה שלא התקיימה פעילות כלל, כולל סידורי אבטחה

במקרה הצורך. הכוונה לכל העלות הכוללת. הכוונה לכל העלות של הפקת

זיקוקים. האם בכוונת העירייה למצוא מודלים חלופיים שיוצרים את

אפקט האור והאוויר כגון רחפנים?

תשובה לשאלה מס' :6 בשנת 2017 הוקצו ,65,520

אהוד לזר: אני חושב שאין צורך. כאילו המספרים מופיעים, אין צורך להקריא את כל

המספרים.

ג'ו ניסימוב: בסדר. השנה היו שישה מוקדי זיקוקים, אחד גדול וחמישה קטנים בפרישה

עירונית בהתאמה לפעילות הקהילתית שהייתה פרושה בהם ותופעלה על

ידי התנו"ס והביטחון. בשנת 2021 התקיימו ארבעה מופעי רחפנים בעיר

אשקלון, מבדיקה שעשינו העלות הייתה 100,000 שקל. הצוות של יום

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

העצמאות בהנהלת העירייה מקיימים ישיבות הפקת לקחים פנים ארגוניות

וגם חיצוניות עם התושבים כדי לקבל החלטות להמשיך. תמי- בבקשה.

תמי גרוסמן: טוב אז באמת גם אני רוצה להגיד תודה רבה קודם כל לאגף תנו"ס ושירי

על כל הפעילות שנעשתה כאן. אני חושבת שזו הייתה באמת פעילות

מבורכת, וכמי שלקחה חלק לפחות במסגרת קהילה מסוימת, ההדים

שהייתה לפעילות הזאת ההדים היו באמת מדהימים. מאוד מאוד אני

חושבת שכדאי להמשיך בשנה הבאה במודל הזה, המודל הקהילתי של

הרחובות הספציפיים, אם זה סגירת רחוב או אם זה מיקום מסוים

במתנ"ס או בגינה כזו או אחרת ולא לנסות לחזור לעניין המופעים והעיר,

לקחת יותר את נושא הצעירים לפעילות ייחודית עבורם ובאמת להמשיך

במודל הזה. כולל הסיפור הזה של הרחפנים. תראו, העלויות כאן מאוד

מאוד דומות אוקי? באמת עלויות דומות, זה ברמה של 10,000 ש"ח לכאן

או לכאן זה לא מה שישנה את התמונה אז אפשר לעשות פחות מוקדים

מבחינת הרחפנים, אבל כן לתת לזה ביטוי. יש עוד רעיונות חוץ מהרחפנים

וככל שאני שמעתי את התושבים,

אהוד לזר: את אתנו בצוות בשנה הבאה, אנחנו בהחלט בוחנים את כל האפשרויות, יש

הרבה רעיונות טובים וזה אחד מהם,

מאיה כץ: זה שינוי תפיסתי קשה לעבור מזיקוקים לרחפנים ואני אחת שמאוד אוהבת

אפילו זיקוקין אבל זה מתבקש. זאת אומרת יש איזשהו תהליך אבולוציוני,

תמי גרוסמן: לא, זה מאוד יפה וכולם אוהבים ואף אחד לא נגד אבל אפשר להתקדם

למשהו אחר,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: יש לזה עוד המון משמעויות וזה תהליך ש... אותו,

יונתן יעקובוביץ': אבל ירון, אם אתה לוקח גם בחשבון את הנזקים שהזיקוקים גורמים, עזוב

את הנזקים הסביבתיים כאילו שזה יוצר לך זיהום אוויר באמת קשה,

תמי גרוסמן: בעלי חיים, הלומי קרב,

יונתן יעקובוביץ: בעלי חיים, אנשים הלומי קרב, הם ממש סובלים מהדבר הזה כאילו. זה

שווה לך את הנזק הזה? עזוב עכשיו 10,000 שקל מפה לשם.

אהוד לזר: חברים זה בהחלט ראוי דיון. ראוי דיון גם על הדברים האלה ואנחנו בהחלט

מכניסים את זה להפקת הלקחים. אוקי תודה.

עו"ד ענת בהרב קרן: רק סליחה, שאלתם מי זאת העותרת בשאילתה ,4

(מדברים יחד)

אהוד לזר: רגע ג'ו, ג'ו, ג'ו,

ג'ו ניסימוב: ... (ממשיך לדבר)

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

אהוד לזר: אני אגיד משהו כללי לגבי זה.

עו"ד ענת בהרב קרן: שאלתם מי זאת העותרת לעניין שאילתה ,4 אז העותרת היא חברת

אמפי א.ק בע"מ.

דנה אורן-ינאי: מי זה? סליחה לא שמעתי.

עו"ד ענת בהרב קרן: חברת אמפי א.ק. בע"מ.

אהוד לזר: אני אגיד רק שאנחנו שאפנו להגיע למצב שכולם יושבים ואנחנו חזרנו

לשגרה אבל לא לכל חברי המועצה יש תו ירוק, אז זה הזמן להשלים את

התו הירוק שלכם חברים.

דנה אורן-ינאי: אנחנו מעודדים,

אהוד לזר: אנחנו מעודדים את כולם להתחסן ואנחנו מעודדים את כולם להשיג את

התו הירוק אם הם לא התחסנו והם החלימו. אנחנו פשוט רוצים לחזור

לפעילות תקינה.

צבי וייס: שישמרו על 2 מטר אם אין להם תו ירוק.

דנה אורן-ינאי: לא, זה תו סגול.

אהוד לזר: חברים, בואו נמשיך לשאילתה .7

ג'ו ניסימוב: שאילתה 7 זה מר יריב פישר, מסלולי אופניים ברחבי העיר. כמה

קילומטרים בנו בשלושת השנים האחרונות, לא כולל פרויקט אופני דן

שהינו פרויקט ארצי במספר רשויות ונחתם עוד בקדנציה הקודמת? באיזו

שנה נבנה כל מקטע ומקטע?

התשובה: אלי לנדאו- 200 מטר, גליל ים- 2,000 מטר, צה"ל- 500 מטר,

יורדי ים- 800 מטר, אוניברסיטה- 150 מטר, השדות- 400 מטר, החושלים-

350 מטר, ז'בוטינסקי- 800 מטר. חלק מפרויקט מהיר לעיר- בן ציון

מיכאלי- 600 מטר. סך הכל 5,200 קילומטר על חשבון העירייה ו-600 מטר

על חשבון משרד התחבורה. כל הפרויקטים בוצעו בשלוש שנים האחרונות

יריב.

אהוד לזר: אני רק רוצה להגיד שיש תנופה רצינית של הנושא של האופניים. אנחנו

מבינים שזה כלי תחבורה רציני והרבה מאוד כספים אנחנו משקיעים

בנושא הזה.

דנה אורן-ינאי: ותכנית אב ל,

אהוד לזר: ותכנית אב לשבילי אופניים, יש הרבה עשייה בנושא.

דנה אורן-ינאי: ותודה לראש העיר ש... תקציבי ...

ג'ו ניסימוב: שאילתה מס' 8 על ידי גברת,

אהוד לזר: רגע ג'ו, רגע, רגע.

ג'ו ניסימוב: סליחה. מה קורה שם? יריב?

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

יריב פישר: שאלה נוספת. היום אני ממש מרגיש משפחתי, פה זה דווקא הבן שלי בן-

בן. אז בן למד לרכב אופניים ואנחנו בימי שבת מסתובבים, ואם אתם

מסתכלים על מה שרשמתם אז זה 150 מטר באוניברסיטה, אתה גומר 150

מטר ואתה נכנס לכביש ראשי. אז זה סיכון הדברים האלה. עכשיו אנחנו

שמונה שנים מדברים אתכם על הפקקים שיש בהרצליה שזה גדל וגדל

וקצת מקבלים זלזול,

(מדברים יחד)

אהוד לזר: זה יגדל. זה המצב בישראל.

יריב פישר: רגע. וכשאנחנו מדברים על פינוי-בינוי שהוא משהו ... אתם מזלזלים ותראו

מה שקורה עכשיו שאנחנו מדברים על חברות שעוזבות את הרצליה פיתוח,

ואני מבניהם בגלל הפקקים- זלזלתם ועכשיו כולנו קיבלנו. ואני אומר

לכולם- גם אני אתכם. כולנו קיבלנו מכה חזקה בראש כי מה שקורה כרגע

בהרצליה, לצאת לרמת השרון זה 40 דקות ב-8:00 בבוקר. רק לרמת השרון

עוד לפני שהגעת לאיילון. אז זה לא ארצי.

אהוד לזר: אני לא יודע אם אתה מכיר את הנתונים, היום יש 9 מיליון ו-300 אלף איש

בישראל, בעוד 15 שנה, וזה עולה, יהיה 16 מיליון.

יריב פישר: אז בדיוק לזה אני מכוון,

אהוד לזר: פקקים יהיו בכל מקום בארץ.

יריב פישר: אבל אם אתם כותבים שבמשך שלוש שנים, אני מדבר בכלל על ה-שבע-

שמונה שנים, בניתם חמש קילומטר.

דנה אורן-ינאי: לא נכון,

יריב פישר: ואני מסתכל על מה קורה,

(מדברים יחד)

דנה אורן-ינאי: אבל יריב זה לא נכון, זה לא שבע שנים- שמונה קילומטר.

אהוד לזר: שלוש שנים. כל הפרויקטים הם מהשלוש שנים האחרונות.

יריב פישר: אני אמשיך. אם אתם מסתכלים על מה שקורה בארץ אז עיריית תל אביב

בנתה במקביל בשנים האלה, וזה לא אותו תוואי שטח זה ברור לי, עיריית

תל אביב 170 קילומטר, ירושלים בנת 70 קילומטר,

אהוד לזר: עיריית תל אביב עושה סימון טקטי,

יריב פישר: תן לי לדבר ואז אתה תגיב,

אהוד לזר: אבל זה לא נכון,

יריב פישר: אבל זה סימון טקטי, בחיפה עשה משהו לא דומה בכלל,

אהוד לזר: סימון טקטי שלא עולה כסף ועולה בחיי אדם.

יריב פישר: אבל אנחנו מדברים על משהו שבנינו 2 אחוז מהם. עכשיו אם מסתכלים על

... ואת זה למדתי גם מדוחות שקיבלתי, שביל אופניים עולה לקילומטר

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

בערך בין 300 ל-500 אלף שקל, רכבת עולה 25 מיליון שקל. כל דבר שאנחנו

מסתכלים, הסכנה, ותסתכלו על מה שקורה ברעננה למשל אם אתם

מכירים את ... אתה יכול להגיע לבית הספר בלי לעבור כביש בכלל. עכשיו

כשהילד שלי, והוא לא עוזב את האופניים, נוסע בכבישים בהרצליה זו

סכנת חיים. כולם פה בטלפון, אף אחד לא מסתכל על הנושא הזה. 'כמעט

ונהרג' מה שקוראים לזה בצבא כל הזמן. אני חושב שכולנו כאן באותו צד,

כולנו צריכים לדחוף לזה. השאלה הנוספת שלי אליך היא בסך הכל מה,

ג'ו ניסימוב: יריב, לא שומעים אותך וזה לא מקליט אותך גם. תנסה לדבר לתוך

המיקרופון הקטן.

יריב פישר: אז כשמסתכלים על חזון, וזה מה שאני מסתכל על הערים האחרות

בישראל, ירושלים הגדירה תוך שלוש שנים 200 קילומטר. תל אביב

הגדירה, והסתכלתי היום בבוקר, תל אביב הגדירה שהם רוצים להוסיף מ-

170 קילומטר עד 25 ל-300 קילומטר. עכשיו אנחנו לא נהיה בגודל הזה אבל

כאן צריכה להיות של העירייה, של מועצת העיר שלנו לאן אנחנו הולכים

להגיע בשלוש שנים האלה, מה סדר העדיפויות, מה התכנית שאתם

מדברים עליה. איך הילד יגיע לצופים, לבית הספר ואיך הוא יגיע לפארק

בלי לעבור בכבישים כי זו סכנת חיים.

דנה אורן-ינאי: אהוד תן לי שנייה ברשותך. ראשית אתה צודק, כמו שאמרת כולנו לאותה

המטרה. ואחת הסיבות שאנחנו דחפנו ופעלנו זה באמת לייצר תכנית אב

רלוונטית לתווי השטח הנוכחי של העירייה לשבילי אופניים, בשביל שלא

יהיה מצב שאנחנו מתחילים לסלול שביל אופניים ואחרי זה אנחנו מגיעים

לצומת ואין ללכת- לכן תוכננה אותה תכנית אב. ויתרה מזאת, גם קבענו

שסדר העדיפות שלנו כהרצליה בסלילת הכבישים זה בתי ספר, תנועות

נוער, מוסדות ספורט, אזור התעשייה והרכבת כמקומות אסטרטגיים

שבהם אנחנו רוצים לעודד רכיבה, ובשביל לעודד רכיבה אנחנו צריכים את

אותם שבילים שיהיו ניגישים לצרכים האלה. אנחנו רוצים ילדים רוכבים

לבתי הספר ולמתנ"סים ולבני הרצליה, אנחנו רוצים את החבר'ה

המבוגרים יותר לרכבת ולאזור התעשייה, ולאזורים כמו פארק וקניון

שבמקום שנוציא את האוטו לכל סיבוב, אנחנו נוכל באמת להנגיש את נושא

האופניים. עכשיו צריך לזכור שהשלב הראשוני בנושא אופניים עיריית תל

אביב התחילה 20 שנה לפנינו. אבל השלב הראשון בשבילי אופניים הוא

השלב הקל כי אתה באמת מתווה, איפה שאתה יכול אתה סולל כביש.

אנחנו נמצאים כרגע בשלב היותר מורכב. קח את ציר הרב קוק שזה פתרון

מטורף, קח שכונות כמו שאתה מכיר- הרצליה הצעירה שכל מדרכה היא

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

מטר וחצי. שם האתגר הגדול ולכן תכנית האב שם נותנת תשובה מקצועית

ואמיתית, ואפשר להעביר לך ואתה מוזמן גם להצטרף לוועדת האופניים.

יריב פישר: א'- אני אשמח וזה דורש פה מכולם אחריות. כי בעצם מה את אומרת?

שצריך להוריד חניות ואני חושב שאם אנחנו מסתכלים,

דנה אורן-ינאי: אין לנו בעיה עם זה.

יריב פישר: בדיוק.

דנה אורן-ינאי: זו מדיניות שאין לנו שום בעיה איתה.

יריב פישר: אבל ... לקבל את התושבים שיגידו 'לא מה פתאום' כי זה מה שהיה בתל

אביב. ואם יש לנו חזון אז קדימה, כולם הולכים עם זה ביחד.

דנה אורן-ינאי: זה חלק מההחלטה להוריד וירדו חניות, וגם כשישבנו עם עופרה לגבי אזור

התעשייה, יהיו אזורים שתהיה שם החלטה והתקבלה החלטה להוריד

חניות.

אהוד לזר: אני רק אגיד שיש לנו עוד פיטצ'ר אחד שהוא בעצם הדרך מבית הספר שלי

הביתה או מהבית לבית הספר עם אופניים. פיתחנו מפה דינאמית

לתלמידים שבעיר שיוכלו לבנות לעצמם את המסלול הבטוח. אז אנחנו

נעביר את זה לכם בשמחה ותוכלו,

אייל פביאן: אהוד, לאור חשיבות הנושא, רק שנייה יש לי בקשה,

(מדברים יחד)

צבי וייס: אהוד,

אייל פביאן: צבי, צבי, שנייה ,

צבי וייס: ... זה לצעירים. אבל בהזדמנות זו צריך גם כן להיות מודאגים ודואגים למי

שגם יכול להיפגע על ידם. ואני עכשיו אדבר בשם הדור השלישי,

אייל פביאן: אבל זה בדיוק זה. אם אין שבילי אופניים אתה נפגע.

(מדברים יחד)

צבי וייס: יש אנשים ... אופניים,

אהוד לזר: טוב. צבי, אנחנו עוצרים כאן. חבר'ה, אנחנו עוברים לשאילתה הבאה.

אייל פביאן: רק מילה, משה, רק מילה אני רוצה להגיד. תראו, הנושא הוא מאוד חשוב,

אני חבר בועדת האופניים והרבה זמן לא התכנסנו. אז א'- אני אשמח

שהוועדה תתכנס בקרוב וב'- לאור חשיבות,

(מדברים יחד)

צבי וייס: ...

אייל פביאן: שנייה צבי.

(מדברים יחד)

אהוד לזר: חבר'ה, יש לנו עוד נושאים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

אייל פביאן: נתתי לך לדבר, תנו לי לסיים בבקשה. נתתי לך לדבר, תן לי לדבר. לאור

חשיבות הנושא אני מציע שבאחת הישיבות מועצה הקרובות בחודשים

הקרובים,

אהוד לזר: אין בעיה.

אייל פביאן: אחרי שוועדת האופניים תתכנס תציגו פה את תכנית האב שכל חברי

המועצה יכירו,

אהוד לזר: בשמחה,

אייל פביאן: יוכלו להעיר הערות.

(מדברים יחד)

אהוד לזר: לשאילתה הבאה.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מס' -8 גיבוש פתרונות לעסקים ברחבי העיר בתקופת הקורונה.

על ידי מאיה כך. בהמשך להצעות הרבות לסדר שעלו בנושא וכן גם מגוון

רחב של פתרונות לבעלי עסקים בהצבעת מועצת העיר ...למנות צוות

מקצועי ברשות רואה חשבון אבקש לשאול: מה הסטאטוס הנוכחי של

הצוות? כמה פעמים נפגש? מי מרכיב את הצוות? את מי פגש ... ישיבות

עובדה מקצועיות? מהן ההצעות אשר גיבש עבור כל בעל עסקים? במידה

וטרם גיבש מהו לוח הזמנים מבחינת הצוות והאם הפתרונות יובואו לדיון

במועצת העיר לאישורם?

תשובה: הקריטריונים הוגשו, הנתונים של הזכיינים שהעבירו את כלל

המסמכים הנדרשים נבדקו וטיוטת המלצת רואה החשבון לגביהם הועבר

לבדיקת הצוות המקצועי. יש לציין כי חלק ניכר מזכייני המזון לא העבירו

את הנתונים הבסיסיים. הרכב הצוות המקצועי: מנכ"ל העירייה, גזבר

העירייה, סגנית גזבר העירייה ומנהלת אגף נכסים וביטוחים. הצוות נפגש

עם רואה החשבון כעשר פעמים בהרכבים שונים, כמו כן רואי החשבון ערכו

פגישות עם זכייני העירייה השונים. רואי החשבון גיבשו את טיוטת

המלצותיהם בנוגע לזכיינים שהעבירו את כלל המסמכים הנדרשים, טיוטת

ההמלצות תועבר לבדיקת הצוות המקצועי. כמו כן, רואי החשבון ואגף

נכסים וביטוחים עומדים בקשר עם הזכיינים שטרם השלימו את המצאת

המסמכים הנדרשים. ההמלצות יועברו לידיעת מועצת העיר. מאיה,

בבקשה.

אהוד לזר: רק שנייה. אם מישהו מקרב פה מיקרופון למיקרופון זה עושה לנו רעש רקע

אז אני אשמח,

מאיה כץ: מי ש-מה עושה?

אהוד לזר: רעש רקע. אולי אצלך יש מיקרופון למיקופון?

דובר: סגור.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

(המשך שיח לא רלוונטי לדיון)

מאיה כץ: קודם כל תודה על התשובות. יש לי שאלה לגבי סעיף 6; כתוב פה

"ההמלצות יובאו לידיעת מועצת העיר" ואני רוצה לבדוק האם זה יובע

לידיעה או האם זה יובא לאישור ודיון המועצה. זאת אומרת יש הבדל מאוד

משמעותי. בסופו של דבר, ואני כן חושבת שזה צריך לבוא לדיון, מן הסתם

כשיוגשו ההמלצות של הצוות המקצועי ורואי החשבון, ואז זה גם צריך

לקבל את האישור מכמה טעמים. האחד, אני מניחה שיש תהליכים שאולי

מדובר בהסכמים כספיים או באילושהם תהליכים כאלה ואחרים. כולנו

היינו שותפים פה לנושא של העסקים, והחשיבות והרצון לסייע להם, ייתכן

וגם נרצה לשאול שאלות ואולי להגיד עמדה כזאת או אחרת. אנחנו לא

יודעים הרי כרגע מה הטיוטות, אני מניחה שאתם כבר רואים חלק מהם

ושותפים יותר משמעותיים לתהליך. אבל להביא לידיעה זה כאילו לסמן

עלינו וי.

אהוד לזר: אז בואי אני אגיד כזה דבר. קודם כל התהליך הזה נעשה תהליך מקצועי.

מאיה כץ: בסדר גמור,

אהוד לזר: שנייה, אני אסביר. התהליך הוא מקצועי לא במובן שפה זה לא מקצועי,

אלא במובן שהעברנו את זה לזירה חשבונאית. הבנו שיש הרבה קולות,

הרבה עמדות סביב הנושא הזה והחלטנו להעביר את הטיפול בנושא הזה

למשרד רואי חשבון שיודע, וזו המומחיות שלו, להציג קריטריונים ברורים

לאיך צריך לעמוד בקשר עם זכיינים, איך צריך לשלם ואנחנו נקבל המלצות

מקצועיות פר-סיי. זה לא נושא ציבורי, זה לא נושא פוליטי, זה נושא

מקצועי חשבונאי.

מאיה כץ: נכון.

אהוד לזר: ולכן אני אשמח גם,

עו"ד ענת בהרב קרן: ... הכלכלי של העירייה,

מאיה כץ: זה בסדר גמור ענת. זה בסדר גמור.

אהוד לזר: רגע שנייה, וזה חלק גם מהפרוגרטיבה הניהולית של האנשים שיושבים שם

באגף הנכסים, בגזבר העירייה, לקבל את ההמלצות של רואה חשבון שעשה

עבודה חשבונאית. אז רק שנייה אני מבקש לנצל את המעמד הזה שהנושא

הזה עולה כדי לעדכן; קארין מנהלת אגף הנכסים ורו"ח תמיר סער יתנו

עדכון פחות או יותר מתודולוגי איפה אנחנו עומדים ונמשיך הלאה.

ירון עולמי: לא נפגשו עם כל הזכיינים.

מאיה כץ: לא, הם כתבו שחלק לא,

(מדברים יחד)

אהוד לזר: חבר'ה, בואו לא נשחק בניחושים, יש תשובות מסודרות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

קארין: אני אתחיל בהצגה ואחר כך רו"ח תמיר סער הוא גם כאן בישיבה בזום

והוא יצטרף וישלים את הפן המקצועי. הצעדים שננקטו עד עכשיו הועברו

למשרד רו"ח שנבחר על פי העירייה ב... מקצועי. כלל הזכיינים של העירייה,

לרבות הזכיינים שמנהלת החברה לתיירות, סך הכל 34 זכיינים. תמיר

והצוות שלו ערך שיחות טלפוניות מקדמיות עם כלל הזכיינים ולאחר מכן

הוצאנו מכתב שבו פורטו כל המסמכים שאנחנו מבקשים על מנת לבחון

מתן הקלה- כן או לא בדמי שכירות חודשיים או שנתיים. תכף תמיר יפרט

יותר טוב ממני מה המסמכים שנתבקשו, אבל לנגד עיני הצוות המקצועי

עמדה כל הזמן ההחלטה לבחון האם הייתה ירידה בהכנסות לעומת

אשתקד לפי נתונים שהם מקובלים ומקצועיים כגון דוח הכנסות, החזר

השקעות שקיבלו מהמדינה- כן או לא, פיחות במלאי ותכף תמיר יפרט.

מכתב ראשון יצא, אני תכף אפרט מכלל 34 הזכיינים מי המציא ומי לא.

יותר נכון אני כבר עכשיו אפרט שמתוך 34 זכיינים כאמור 21 זכיינים

המציאו את כלל המסמכים שנתבקשו במכתב, 18 זכיינים לא המציאו כלל

ו/או המציאו מסמכים חסרים ו-4 זכיינים באו ואמרו 'אנחנו מבקשים שלא

להקל עלינו, טוב לנו המצב כמו שהוא ואנחנו מבקשים לא להעביר את

המסמכים ושלא תיבחן ההכנסה שלנו/ירידה'. נכון לעכשיו, שוב, יש לנו 12

זכיינים שהועברו לגביהם המלצות, לגבי שאר הזכיינים הוצאנו מכתב נוסף

בבקשה נוספת לסייע לנו לסייע בידם ולהמציא את כלל המסמכים.

מאיה כץ: יש לי רק שאלה לגבי זה; האם אתם קושרים איזשהו קשר של תהליך

העבודה בין אלה שכבר הגישו לבין אלה שמחכים להם או רצים איתם?

אהוד לזר: רצים.

מאיה כץ: אוקי.

קארין: אנחנו רצים, ההמלצות הועברו ותיבחן,

אהוד לזר: מי שמנהלת,

(מדברים יחד)

קארין: תיבחן על ידי הצוות המקצועי ולאחר מכן מול זכיין,

אהוד לזר: מי שמנהל, רגע קארין. הפקדנו את השיח הזה שיהיה שיח מקצועני- רואה

חשבון מול זכיין, מה שממליץ- זה מה שיהיה.

מאיה כץ: אז זה מדויק ולא מדויק. מה שהוא ממליץ צריך להגיע לפה ובסופו של דבר

גם מדובר בסוג של מדיניות שהיא צריכה להיבחן. אין מה לעשות.

אהוד לזר: הנושא הוא חשבונאי פר סיי ותמיר, בוא נעבור לעניינים החשבונאיים.

מאיה כץ: זה בהחלט קודם כל מדיניות ציבורית.

אהוד לזר: רגע, רגע, חבר'ה בואו, זו שאילתה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

מאיה כץ: זו מדיניות ציבורית. אגב, גם היוזמה להביא את רואה החשבון שיבדוק את

זה הייתה בהסכמה של המועצה. יוזמה שלנו.

אהוד לזר: חבר'ה, שמענו פה שמות של זכיינים שהיו צריכים והם לא הגישו וזה הפך

להיות זירה פוליטית,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אבל זה אהוד זו הטעות שלכם.

אהוד לזר: זה נושא חשבונאי בלבד.

מאיה כץ: זה שאתם נתפסתם למאן דהוא וחשבתם שכל השיח שלנו מתמקד במישהו

אחד זו טעות שלכם.

אהוד לזר: זה נושא חשבונאי בלבד, זה נושא מקצועני והוא אין לו מקום עכשיו ל,

מאיה כץ: אנחנו מייצגים פה את כלל בעלי העסקים. אתה טועה.

אהוד לזר: אם אני מכיר או יודע על מישהו שיש לו מצוקה כזאת או אחרת כי הכל

מבוסס על דוחות חשבונאיים.

מאיה כץ: אנחנו נרצה שיציגו את זה בפנינו, זה לא לידיעה, זה לדיון עם כל הכבוד.

(מדברים יחד, לא ניתן להבין)

איל פביאן: לא צריך וועדת תמיכות,

עו"ד ענת בהרב קרן: אבל זה לא תמיכה,

(מדברים יחד)

אהוד לזר: זה לא תמיכה, זה עניין של ניהול ספרים.

איל פביאן: מאיה צודקת,

(מדברים יחד)

עו"ד ענת בהרב קרן: זה נושא של מדיניות עירונית איך מתייחסים לעסקים בזמן הקורונה,

איל פביאן: זה שהרואה חשבון,

עו"ד ענת בהרב קרן: לא, לא,

אהוד לזר: זה מדיניות עירונית,

(מדברים יחד, לא ניתן להבין)

עו"ד ענת בהרב קרן: על בסיס הנתונים שהוא יביא וההמלצות שהם יציגו לנו.

אהוד לזר: טוב חברים, חברים, אתם רוצים שנסיים את השאילתה כאן או לשמוע את

רואה החשבון?

משה פדלון: חברים, אני שומע אתכם בצד ואני קצת המום ממה שאני שומע,

מאיה כץ: קודם כל אף אחד לא מחייב את זה שהדיון יתקיים במועצה. לי אין בעיה

גם להגיע לחדר שהוא לא במועצה, לא לפרוטוקול ולא למצלמות ולהבין

את התהליך הזה ולקחת חלק בו.

משה פדלון: חברי האופוזיציה, הרי התנגדתם למתווה שאנחנו הצגנו כולל ... לעסקים,

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

איל פביאן: אתה כל פעם מעלה את זה, אני לא רוצה לענות לך לא יפה. אני לא אגיב,

(מדברים יחד)

אהוד לזר: חבר'ה, זה נושא חשבונאי,

מאיה כץ: וזה גם לא חלילה ממקום של ביקורת,

אהוד לזר: חברים, חברים, חברים, חברים, בואו, אתם רוצים לוותר על ההצגה של

רואה החשבון? אפשר גם לעבור הלאה. מה שתחליטו.

איל פביאן: לא, לא, אנחנו רוצים דבר אחד; אחרי שרואה החשבון יגיע לאיזושהי

נקודת ... הגיע זה יוצג במועצת העיר,

אהוד לזר: אנחנו איתך, תמיר.

(מדברים יחד)

תמיר סער: כפי שציין המנכ"ל אנחנו מונינו מטעם העירייה לבחון את האפשרות למתן

הקלות בנושא תשלומי שכ"ד של שוכרים של העירייה בתקופת הקורונה

בשנת ,2020 אנחנו מדברים מה- 15.3 עם לתום אותה שנה. כפי שאמרה

קארין, אנחנו עשינו איזשהו תהליך סדור שבו גם שוחחנו עם אגף הנכסים,

מנכ"ל העירייה, גזבר העירייה וגם ישירות עם כל השוכרים. רשימת

השוכרים שהייתה לנו של העירייה, עשינו איתם שיחות זום. לכל אחד

הייתה אפשרות, יותר רצינו לשמוע מאשר להשמיע, כל דייר נתן את

ההתייחסות שלו ואת ה-... שלו ספציפית וכללית. ספציפית לנכס שלו

וכללית לתקופה בכלל. לאחר מכן, כפי שציינה קארין אנחנו הוצאנו מכתבי

דרישות. בעצם מכתבי הדרישות ביקשו לקבל נתונים גם לשנים טרום

הקורונה וגם לתקופה של הקורונה. אנחנו בחנו ביחד עם העירייה 6

קריטריונים, קריטריונים שהתייחסו, כמו שאמר מנכ"ל העירייה-

חשבונאיים, אמפיריים שהתייחסו לנושא של ירידה במחזורים, של ימי

סגר, של מלאי, של ענף הפעילות שבו פועל השוכר ומשם בעצם ריכזנו את

החומר,

מאיה כץ: חסרים לך עוד שניים.

תמיר סער: לאגד אותו לתוך נתונים, טבלאות שלטבלאות האלה בכל רכיב ורכיב

שציינתי תהיינה משקולות, והמשקולות האלה בעצם יובאו לבחינה של

העירייה, של כל האגפים. גם של נכסים, גם של הגזברות וגם כמובן למנכ"ל

העירייה וייבחנו אותם כלים אמפיריים למתן ההנחות לאותה תקופה, כפי

שציינתי, תשעה וחצי חודשים מה- 15.3 עד לתום אותה שנה של .2020 אני

מדגיש, יש גם קריטריון שהוא לא אמפירי, קריטריון של ענף הפעילות בו

נמצאים השוכרים או בו עובד כל שוכר ושוכר בכדי לתת התייחסות גם-,

פונה או צופה פני העתיד, לראות את ההשלכות של יכולת ההתאוששות של

עסק. לא כל העסקים מתאוששים באותה מידה ולכן גם את המשקל הזה

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

נתנו. כרגע אנחנו מאגדים בעצם את הנתונים שקיבלנו ומהם נייצר בעצם

טבלאות. מי שכמובן העביר עד עכשיו ניתן התייחסות ומי שלא העביר-

נמתין כמובן. פנינו, אני יודע שקארין פנתה עוד פעם ואם יהיה צורך נפנה

עוד הפעם לקבל עוד נתונים על מנת להכליל את אותם שוכרים שלא הביאו

את הנתונים.

מאיה כץ: אמרת שהיו כמה קריטריונים, אמרת שהיו 6 אם אני לא טועה ואמרת לנו

רק ארבעה.

תמיר סער: נכון.

מאיה כץ: אתה יכול לנסות,

תמיר סער: כן, אני אחזור. מחזור הכנסות, פיצוי מגופי המדינה קרי מס הכנסה ו/או

כל גוף אחר שנתן פיצוי בגין אובדן שכבר היה בתקופה הזאת. ימי סגר, ימי

סגר וולנטרים, משמע סלאש וולנטרים או שנאלצו לסגור. אני מזכיר, יש

כאלה שוכרים שהחליטו לסגור למרות שהיה ניתן או החליטו לא לפתוח

למרות שהיה ניתן לפתוח. אובדן מלאי וסוג הענף שבו נמצא השוכר. אלו

ששת הקריטריונים.

יונתן יעקבוביץ': סליחה תמיר, מה סוף התקופה שאמרת שהיא התקופה של הבחינה?

אהוד לזר: שנת .2020

תמיר סער: אנחנו מדברים מה- 15.3 עד לתום אותה שנה של ,2020 .31.12 תשעה וחצי

חודשים.

יונתן יעקבוביץ': הבנתי. אז מה שקרה ב-2021 יעבור בחינה נוספת כאילו?

אהוד לזר: לא. מה שקרה ב-2021 שרוב העסקים קיבלו grace ורוב העסקים נפתרו

מתשלום.

תמיר סער: נכון. ... הראשון של ,2020

(מדברים יחד)

אהוד לזר: זה כאילו נוסף ל-,grace

יונתן יעקבוביץ': אני לא יכול לשמוע את כולם.

אהוד לזר: אני אגיד רגע משהו. רוב העסקים, רוב הזכיינים קיבלו grace של בין

שלושה חמישה חודשים לתקופה של הקורונה,

יונתן יעקבוביץ': בסך הכל?

אהוד לזר: בסך הכל. וחלק ממי שיעמוד בכללים ומי שיגיד וזה יקבל עוד. זו השורה

התחתונה.

תמיר סער: אהוד, ברשותך אני יכול להגיד עוד מילה?

אהוד לזר: כן.

תמיר סער: מההיכרות שלי, אנחנו עובדים עם עוד הרבה עיריות, ייאמר לזכות העירייה

ועיריית הרצליה שבאמת הרימה פה את הכפפה ופנתה אלינו לסייע. אבל

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

עד כמה שאנחנו מודעים, ואנחנו עובדים עם עוד כמה עיריות במדינה- אני

חושב שאתם הראשונים שהרימו את הכפפה לסייע לאותם שוכרים ועל זה

ישר כוח.

יונתן יעקבוביץ': אז תודה רבה שאתה נותן לנו אבל אנחנו בסך הכל השניים בתור אם כבר

כי בעיריית תל אביב כבר נתנו איזושהי הטבה,

אהוד לזר: טוב חברים, אנחנו מודים,

יונתן יעקבוביץ': אבל שנייה, לא, לא, רגע, יש לי שאלות, אפשר?

אהוד לזר: לא, זה לא דיון. הצגנו פשוט כי מאיה ביקשה אז הצגנו את הנושא במסגרת

שאילתה.

מאיה כץ: מתי זה יגיע לדיון? זאת אומרת מתי מעריכים ש,

יונתן יעקבוביץ': זה שאלות ענייניות, זה לא,

אהוד לזר: אנחנו כבר נמצאים במגעים כדי לסגור את הפינה הזאת מול הזכיינים,

ותמיר עושה עבודה מצוינת כי זה הרבה מאוד אנשים לשבת איתם על כל

הדברים, ובאמת להיות גם,

ירון עולמי: רואה חשבון חיצוני.

אהוד לזר: כן, כן. אוקי? אז בואו, אני מודה על ההצגה, אני מודה על הדברים ובואו

נעבור לשאילתה הבאה.

יונתן יעקבוביץ': אין בעיה אבל אני יכול שנייה-, אני לא אשאל אותו שאלות, אני יכול לתת

שנייה כמה הערות?

אהוד לזר: אפשר אחרי? כאילו בסיכום,

יונתן יעקבוביץ': הערות רק שיירשמו לפרוטוקול, תעשו עם זה מה שאתם רוצים.

אהוד לזר: אנחנו בשאילתה אבל, אנחנו ברצף של שאילתות.

יונתן יעקבוביץ': אתה רוצה שאני אחכה לסוף?

אהוד לזר: כן, בוא נחכה לסוף. יש דקה לסיכום בסוף, נגיד בסוף.

יונתן יעקבוביץ': מה, בסוף של כל הישיבה?

אהוד לזר: לא כי אנחנו פשוט בשאילתות וגם יש עוד אנשים שמחכים,

(מדברים יחד)

יונתן יעקבוביץ': אהוד, זה בדיוק חצי דקה, באמת. זה לא בא בשביל עכשיו לפתוח דיון או

משהו כזה. יש שני דברים שאני חושב שאתם צריכים לקחת בחשבון,

סליחה שאני לוקח את רשות הדיבור. הדבר הראשון שצריך לקחת בחשבון

זה שההשפעות של הקורונה עדיין לא נגמרו. מי שהסתובב בחודש אפריל

ובפסח בחופי הים, לא רק פה בהרצליה אלא בכלל הארץ, אתה הולך לתל

אביב וכדומה, בגלל שלא הגיעו החצי מיליון תיירים שאמורים להיות פה

בפסח הייתה לזה השפעה מאוד משמעותית על העסקים, אז אני חושב שגם

צריך לקחת בחשבון. למרות מה שאתה אומר שנתנו חמישה חודשי ,grace

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

גם למה שנקרה ה'זנבות' של התקופה של הקורונה. ולגבי החמישה חודשי

,grace אני רק מבקש ממך שתבדוק את זה ותסתכל שבפועל בסך הכל ה-

כמה חודשים שהם היו סגורים בפועל בגלל שזה עסק של מסעדנות, ובגלל

שהיה חוק שאמר לסגור ובגלל שהם לא יכלו לפתוח כל פעם מחדש- זה

נראה לי קצת יותר מחמישה חודשים.

אהוד לזר: אוקי, תודה. בסדר גמור. שאילתה הבאה.

ג'ו ניסימוב: שאילתה מס' ,9 מר פביאן. הנושא הוא מחזור פסולת אלקטרונית

וחשמלית. חוק מחזור פסולת אלקטרונית וחשמלית קובע הסדרים לטיפול

סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני וסוללות. הרציונל בבסיס החוק הוא

להפוך מחזור פסולת אלקטרונית למאורגן ומבוקר, כך שניתן יהיה לעשות

שימוש חוזר בחומרים בעלי הערך ומאידך למנוע שחרור בלתי מבוקר של

חומרים מזיקים לסביבה. פסולת אלקטרונית שמטופלת באופן לא מבוקר

עלולה לגרום לנזקים סביבתיים ובריאותיים. למרות שפסולת אלקטרונית

מהווה רק אחוז קטן מכלל נתח הפסולת הכללית היא מהווה כ-70 אחוז

מתכולתה הרעילה, מכאן החשיבות העצומה שבמחזורה הנכון המוסדר.

שאלות:

.1 מה עושה עיריית הרצליה לעידוד מחזור של פסולת אלקטרונית וחשמלית?

.2 היכן נמצא אתר האיסוף למחזור עירוני ומהן השעות בהן הוא פתוח?

.3 היכן יכול הציבור המתעניין למצוא את הפרטים המפורטים בסעיף ב'

הנ"ל?

.4 מהי המדיניות של עיריית הרצליה לעודד את התושבים למחזור פסולת

אלקטרונית וחשמלית ולא להשליכה לפסולת הרגילה? איזה פרסום נעשה

ומה מתוכנן להיעשות ... בנושא?

תשובות: העירייה חתמה על נוהל ... וטיפול בפסולת אלקטרונית מול אחד משני

תאגידי מחזור פסולת אלקטרונית המאושרים. תאגיד אקומיוניטי, החוזה

עדיין לא אושר במשרד להגנת הסביבה היות והנ"ל ביקש לחתום על נוהל

התקשרות בנוסח חדש. הנושא ייסגר בחודשים הקרובים. במוסדות החינוך

מתבצעות הדרכות כחלק מתכנית הלימוד לעידוד מיון הפסולת, מחזורה

ואיכות הסביבה לגני ילדים ושכבת א' ו-ב'. הדרכות מתבצעות על ידי

מדריכי היחידה לאיכות הסביבה. נכון להיום בכפוף להסכם ביניים שנערך

מול תאגיד אקומיוניטי ישנה מכולת פסולת אלקטרונית גדולה של 40 קוב

משולטת בצבע צהוב ומוצבת במתחם חניון האוטובוסים שליד תחנת

הרכבת ברחוב בן ציון מיכאלי. זה פורסם במוקד העירוני ואליו התושבים

מופנים לנושא פינוי פסולת אלקטרונית שמאוכסנת שם. שעות הפתיחה הנן

6:00 בבוקר עד 16:00 בימים א' עד ו'. ישנם כ-100 מתקני איסוף פסולת

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

מותקנים על גבי מכלי איסוף בקבוקי פלסטיק ברחבי העיר, כל בית עסק

המשווק סוללות מחויב להציב בשטחו מכל איסוף סוללות לכלל הציבור.

משווקים רבים בפרישה ארצית כבר התקשרו עם תאגידי אקומיוניטי

ומ.א.י אשר הציעו בסניפיהם מכלי איסוף סוללות אליהם תוכלו להשליך

את הסוללות המשומשות, בהם סופר סל, סופר פארם, המשביר לצרכן,

אלקטרה, ניו פארם, פלאפון, בזק ועוד רבים. בחלק ממוסדות החינוך,

מוסדות ציבור, מוסדות עירוניים ומרכזים קהילתיים, מי שביקש הוצבו

מתקנים לאיסוף סוללות. במסגרת נוהל ההתקשרות החדש עם תאגיד

אקומיוניטי נפרסם במדיה העירונית את המידע הרלוונטי, כרגע קיים

במוקד העירוני בלבד. עד כה נעשה עידוד למחזור ומיון פסולת אלקטרונית

כחלק מקמפיינים נרחבים יותר למיון והפרדה כללית של פסולת, ברגע

שנוהל ההתקשרות החדש ייסגר אזי נצא לפרסום מתוכנן במ... משותף עם

התאגיד כחלק אינטגרלי מההסכם. מר פביאן, בבקשה.

אייל פביאן: תודה על התשובה. לפני שאני אשאל אני אדגיש את מה שכתבתי בשאילתה

עצמה. הנושא הוא חשוב מאוד כי פסולת אלקטרונית מהווה כ-70 אחוז

מהתכולה הרעילה של סך כל הפסולת במדינה ולכן זה נושא חשוב. השאלה

שלי היא מדוע לא מרחיבים מידית כבר עכשיו, למעשה למה לא עשו את זה

קודם, את שעות הגישה למכולה הזאת ברחוב בן ציון מיכאלי מעבר לשעות

6:00 בבוקר עד 14:00 בצהריים, שזה שעות מאוד לא נוחות לרוב הציבור.

רוב האנשים עובדים בכלל בשעות האלה, ההסתברות שהם יגיעו למכולה

הזאת היא נמוכה מאוד. למה לא מפרסמים את זה? למה זה רק במוקד

העירוני? זאת אומרת אם כבר יש מכולה ויתנו לה שעות נוחות ויפרסמו את

זה- אז לפחות כבר מידית עכשיו תושבים שמעוניינים יוכלו לגשת בשעות

אחר הצהריים ולזרוק שם ולא לחפש את המוקד העירוני. והחלק השלישי,

ציינתם שתוך כמה חודשים ייחתם המכרז עם החברה ויחל קמפיין פרסום

שזה דבר מצוין, אז כשאומרים 'חודשים' למה מתכוונים.

אהוד לזר: אוקי. רוני גאון, אתם רוצים לענות?

ג'ו ניסימוב: רוני גאון עונה. רוני כן בבקשה.

רוני גאון: המכולה מוצבת באתר השקילה ויש לנו שם פיקוח הדוק של עובדים שלנו.

שעות העבודה הם שעות העבודה של העירייה, זה לא מקום פתוח באופן

חופשי אלא מקום סגור שהשעות הן שעות העבודה של עובדי העירייה, ולכן

אלה הם השעות. מבחינת ההסכם עם התאגיד,

אייל פביאן: רוני רק להגיב לך,

אהוד לזר: אבל בוא נשמע את התשובות, חברים יש לנו עוד ערב ארוך.

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

אייל פביאן: שנייה הוא כבר עונה. תראה זה שירות לציבור, עם כל הכבוד לשעות של

המתקן ועובדי העירייה, אפשר,

אהוד לזר: אוקי. רוני, בוא נבחן את זה בסדר?

רוני גאון: אין בעיה. אין שום בעיה.

אהוד לזר: אוקי.

(מדברים יחד)

דובר: ... לא עובדים.

אייל פביאן: בסדר אז תמצאו מקום אחר, תסתדרו במקום אחר.

(מדברים יחד, דיבורי רקע)

רוני גאון: לגבי ההסכם אנחנו ממש עכשיו נמצאים בעיצומו של התהליך של חתימה

על חוזה, כשאנחנו מדברים על מספר חודשים אנחנו מדברים על מספר

חודשים קצר ביותר. אני מעריך שעד שלושה חודשים, אייל, אנחנו נהיה עם

חוזה ביד.

אהוד לזר: אוקי, תודה. שאילתה הבאה.

ג'ו ניסימוב: תודה רבה. שאילתה מס' ,10 מר פביאן- תקן לפעוטונים בעיר הרצליה.

בתאריך 9.9.2019 התקיימה פגישה עמי בלשכת הגברת איה פרישקולניק

בנושא תקן פעוטונים בעיר בעקבות הצעה לסדר בנושא שהגשתי בישיבת

מועצת העיר. בסיכום השיחה נמסר כי אגף החינוך מכין קריטריונים

מקיפים, לא רק בנושא בטיחות פיזית, לפעוטונים בהרצליה, גם הפרטיים.

פעוטונים שיעבדו בהם יפורסמו באמצעי התקשורת של העירייה

ומוסדותיה כמו אתר האינטרנט וכולי. כן יוכל ציבור ההורים בעיר לדעת

אילו פעוטונים עומדים בקריטריונים הללו ואילו אינם עובדים. כמו כן,

נמסר על ידי אגף החינוך בעירייה כי התהליך עשוי להיות מושלם על ידי

העירייה עד חודש דצמבר 2019 לערך או סופו. כך יהיה כאן ... תקן עירוני

לפעוטונים בעיר ויהיה ידוע לציבור ההורים. בהמשך, ב-5.2.2020 נעניתי על

ידי ראש אגף החינוך ש... פניית מעקב שלי,

(דיבורי רקע)

ג'ו ניסמוב: ... מספר פגישות והנושא נמצא בתהליכי עבודה מול כל הגורמים

הרלוונטיים, בכלל זה יועצים חיצוניים. רציתי לשאול האם נכון להיום

הושלם תהליך זה? האם הקריטריונים הוגשו? ... הפעוטונים העומדים

בהם? הרשימה פורסמה? וכולי. אם טרם הושלם או חלקו, אנא תעדכנו

היכן עומדים הדברים כעת ומה צפוי בחודשים הקרובים כדי להשלימו.

תשובה: עיריית הרצליה רואה חשיבות רבה בפיקוח על הגנים הפרטיים על

ידי תו תקן עירוני. למרבה הצער החקיקה החדשה שפורסמה לא מאפשרת

לעירייה סמכות פיקוח על מסגרות פרטיות. לאחר בחינה מקצועית באגף

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

החינוך ... יצירתו של תו תקן ללא מטרת סמכות פיקוח לא תשיג את

המטרה והתהליך הושהה עד לקבלת סמכות זו. בינתיים המטרה לא

להשאיר את הזירה פרוצה, לקדם היתרי יוזמות לעידוד התקנת אמצעי

בטיחות בגנים פרטיים והכשרות מקצועיות לצוותים במסגרת זו התקיימו

מספר הדרכות מקצועיות לצוותי הגנים במימון העירייה. כמו כן, העירייה

מקדמת תכנית הכשרה ייעודית לצוותי הגנים הפרטיים כשהמחזור

הראשון בה אמור להיפתח בתחילת שנת הלימודים הקרובה, במסגרתה

יקבלו הצוותים ידע והכשרה מקצועיים בדומה לצוותים בגנים העירוניים.

לצד אלה עובדים הגורמים המקצועיים בעירייה על קידום מדיניות הוצאת

שימוש חורג לגנים הפרטיים על מנת ליצור מעטפת כוללנית שתקל על בעלי

הגנים הפרטיים לקבל את האישור, ואף נשקלת אפשרות למתן הקלות

בכפוף להתקנת מצלמות ואמצעי בטיחות בגן.

אהוד לזר: זה אני מחדד שכרשות אנחנו התקנו הרבה מאוד אמצעי בטיחות בתוך גני

ילדים על חשבוננו כמו לחצני מצוקה וכל מיני אלמנטים אחרים שיאפשרו

בעצם לגננת לקבל את המענה המידי מטעם העירייה. אנחנו עושים הרבה

מאוד הכשרות לגננות ואנחנו גם בוחנים איך אנחנו יכולים, באמצעות של

תהליך של שימוש חורג לדרוש דברים מסוימים אבל אחר כך-, זאת אומרת

כל מיני תקנים ואלמנטים של בטיחות ואחר כך לנסות לראות איך אנחנו

מתחשבנים מבחינת הקיזוזים של השבחה וכדומה בהמשך. זה גם משהו

שאנחנו עושים.

אייל פביאן: קודם כל תודה על התשובה. כל הדברים שעניתם מוכרים לי. התהליך הזה

נמשך מעל שנה וחצי; אני העליתי את זה פה בספטמבר או אוגוסט .2019

היה ברור לאורך כל הזמן בדיונים האלה שאין סמכות פיקוח על המסגרות

הפרטיות, זה היה דבר שהוא ידוע מראש, אין פה שום הפתעה. הדיון

וההצעה הייתה שיהיה תו תקן עירוני וולנטרי עם סמכות פיקוח שיובא

לידיעת ציבור ההורים אילו פעוטונים ואילו לא עומדים, כאשר ההורים

יוכלו לדעת ולבחור פעוטון שעומד בו או לא עומד בו, היו גם הצעות

לתמריצים אבל אמרנו בואו נתחיל עם תו תקן ואחרי זה נדבר הלאה. ואז

נמסר שעובדים על תו תקן. גם היוזמה של ראש העירייה שהיה בערך

באותה תקופה- להתקין את אמצעי הבטיחות הפיזיים, לחצני מצוקה,

מצלמות, כל מה שדיברנו על היתרים- גם זה ידוע וזה מצוין וגם אז אני

בירכתי על זה. אבל אמרתי שזה לא מספיק כי זה רק הבטיחות הפיזית ויש

את כל האלמנטים,

אהוד לזר: מה השאלה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

אייל פביאן: שנייה, אני אגיד מה השאלה. אני רק נותן את הרקע כי זה תהליך ארוך.

עכשיו יש את הצוות של הגן, יש את ההכשרה הפדגוגית שלו, כישורים

מקצועיים, דברים אחרים חוץ מהבטיחות הפיזית וכל זה היה אמור

להתנקז לתו תקן. עכשיו השאלה היא פשוטה; אתם עונים בתשובה

שהוחלט שתו תקן עירוני זה לא טוב כי אין סמכות פיקוח. אז אני לא

מבין את זה והשאלה שלי,

משה פדלון: ברגע שהמחוקק מונע ממני,

אייל פביאן: רגע, רגע, משה,

משה פדלון: את סמכות,

(מדברים יחד)

אייל פביאן: אבל שנייה, לא, רגע רגע,

משה פדלון: דבר שלא לקחתי ... אין לך סמכות,

אייל פביאן: אבל זה-, שנייה, שנייה, אז קודם כל תן לי להשלים,

משה פדלון: אני יכול כן לבצע פעולות הצלה, חילוץ,

אייל פביאן: תן לי להשלים את השאלה ואז אני גם אשיב לך על מה שאמרת.

משה פדלון: בבשה.

אייל פביאן: השאלה שלי מדוע הוחלט שיצירת תו תקן ללא סמכות פיקוח לא תשיג

את המטרה והתהליך הזה הושהה עד לקבלת סמכות שברור לשנינו שהיא

לא תתקבל עוד הרבה זמן.

משה פדלון: אנחנו למדנו ... אתה למדת שאין הפרדה בין אחריות לסמכות,

אייל פביאן: נכון.

משה פדלון: ברגע שרגולטור ייתן לי אחריות וסמכות האמן לי שתהיה פה חגיגה בעיר.

אייל פביאן: תקשיב, אם זו התשובה,

משה פדלון: אני לא יכול לקבוע אם הגן הוא כזה או כזה,

אייל פביאן: לא, לא, רגע, רגע. אם זו התשובה שלך הייתם יכולים לענות את אותה

תשובה לפני שנה וחצי,

משה פדלון: אנחנו ציפינו מהרגולטור,

(מדברים יחד, לא ניתן להבין)

איה פרישקולניק אנחנו בדקנו, היינו בקשר, כן התקדמנו,

אייל פביאן: מה בדקתם? איה יש עיריות שעושות את זה,

איה פרישקולניק רגע. אף עירייה, אני בדקתי את זה ובדקתי את זה עירייה-עירייה עם כל

השכנות שלנו. אחד, אתה לא יכול לקחת אחריות ללא סמכות. אחד.

אייל פביאן: נכון אבל את לא לוקחת אחריות.

איה פרישקולניק שתיים, אנחנו כן משלבים אותם עם הסייעות שלנו בכל ההשתלמויות,

אייל פביאן: זה בסדר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

איה פרישקולניק היינו בכל תקופת הקורונה בקשר עם כל הגנים ואמרנו את כל הדברים,

אייל פביאן: מה, מה, אבל,

איה פרישקולניק ראש הציע להם אמצעי מיגון. אנחנו מלווים אנשים שרוצים,

אייל פביאן: אבל מה הקשר לאחריות?

(מדברים יחד)

אייל פביאן: אף אחד לא ביקש שתיקחי אחריות, דיברנו על תו תקן,

(מדברים יחד)

משה פדלון: ... מכון התקנים.

אייל פביאן: תפרסמי מי עומד ומי לא עומד,

אהוד לזר: כרגע אומרים הגורמים המקצועיים,

(מדברים יחד)

אייל פביאן: את לא אחראית, את לא יכולה לפקח אבל את יכולה,

אהוד לזר: כרגע אומרים הגורמים המקצועיים שתו תקן בלי יכולת פיקוח הוא לא

משיג את המטרות שלו. אגף החינוך, הגורמים באגף החינוך, אם תתפתח

החקיקה והחקיקה תאפשר גם,

אייל פביאן: אגף החינוך שינה את דעתו מאז ספטמבר .19

אהוד לזר: נעשו בחינות.

אייל פביאן: אני הייתי אצל איה,

אהוד לזר: אם תהיה חקיקה שתאפשר גם פיקוח, תו תקן יכול להשלים וזה להיות

מהלך משלים.

אייל פביאן: אם תהיה חקיקה לא צריך את תו התקן.

אהוד לזר: טוב. בואו נעבור לנושא הבא.

אייל פביאן: איה, זה לא עמד במה שדיברנו. שיניתם את דעתכם.

איה פרישקולניק כי יש עכשיו חקיקה חדשה.

(ניסימוב מתחיל לדבר ברקע, מדברים יחד)

אייל פביאן: טוב, אנחנו נדבר על זה בנפרד.

הצעות לסדר

ג'ו ניסימוב: אנחנו עוברים להצעות לסדר, הצעה ראשונה על ידי מר וסרמן- שימור

והגנה על עצים ברחבי העיר. מר וסרמן- בבקשה.

רונן וסרמן: ג'ו, רק שתדע שלא שמעו כלום ממה שאמרת אבל הצעה לסדר.

ג'ו ניסימוב: הצעה לסדר על שימור והגנה על עצים ברחבי העיר. שימור והגנה.

בבקשה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

רונן וסרמן: אנחנו עכשיו בשבוע הקיימות, השבוע גם הייתה ועידת אקלים. מדובר

בוועידה חשובה שמתקיימת גם בערים נוספות ודנים בדרכים לשפר את

המצב של האקלים בארץ באמצעות שינויים מקומיים ואזוריים. למרות

זאת פנו אליי תושבים בהרצליה שמנסים לשמור על העצים ברחבי העיר,

טוענים, הופתעתי לשמוע את זה, הם טוענים שהעירייה לא מאמצת

המלצות עדכניות של משרד החקלאות והקרן הקיימת לישראל לשימור

עצים. בעצם יש נוהל סיכונים מסודר שלא מבוצע כרגע על ידי העירייה

לגבי עצים שנחשבים בעיתיים ברחבי העיר. אני חושב שכולנו ראינו

ושמענו תושבים שהתלוננו בשנתיים וחצי האחרונות וגם העלינו כמה

הצעות בנושא הזה שתמיד נפלו בגלל כל מיני שיקולים פוליטיים וחבל.

אני יודע שהנהלת העירייה היא מאוד בעד הנושא הזה ומשום מה עדיין

אין את הנושא הזה-, הנושא הזה בעצם לא קורם עור וגידים. היה מקרה

בפינסקר 15 שהיה בו עץ שהוחלט לכרות אותו ולמזל של כולנו התושבים

התערבו ופקיד היערות סירב. אני חושב שכולם יסכימו איתי שזה גם לא

עניין פוליטי, שצריך שינוי מהותי בכל ההתייחסות שלנו לעצים. ואנחנו

תמיד שומעים שהעירייה שותלת, ונוטעת ושומרת אבל בסופו של דבר יש

פה סוגיה שלא מטופלת. תמיד התשובה היא חיובית, כאילו באמת אם

התשובה וזו המציאות אז הכל טוב ויפה אבל בסופו של דבר יש המלצות

שצירפתי אותם להמלצה לסדר, וחשוב מאוד שכמו שהעירייה מצהירה

על ההתמודדות שלה והנכונות שלה להתמודד עם משבר האקלים- אני

מבקש להעביר החלטה שהחל מחודש יוני העירייה תתחיל לקיים את נוהל

הסיכונים לגבי העצים בשטח של העיר ותנהל base ,data מסד נתונים

מסודר לגבי העצים בשטח שלה שיהיה נגיש לתושבים, כולל התחייבות

לסימון דיגיטלי של העצים בעתיד. עכשיו ראש העיר היקר, אתה לפני

מספר ימים הבעת נכונות של העירייה להצטרף למאבק. ושוב אני אומר,

בעבר כבר נדחו כמה הצעות לסדר בכל מה שקשור לנושא של עצים

וסביבה כנראה בגלל שיקולים של קואליציה ואופוזיציה. אני קורא לך

ולהנהלת העירייה לשים את המאבקים האלה בצד ולהיענות לבקשה

להקים את מסד הנתונים הזה במימון המדינה, כמו שהוצג בכנס. הבנתי

שגם הוצגה אפשרות להשיג מימון ממשלתי להקמת base data שכזה

ולהציג אותו באתר העירייה, כמו שקורה בתל אביב. אני פשוט מבקש את

העזרה שלך ושל הנהלת העירייה לסייע למאבק התושבים בנושא הזה.

אהוד לזר: אז רונן, כנראה,

משה פדלון: אני רק רוצה ברשותך. אני מופתע מההצעה לסדר שלך, זה גם מעליב

עובדי עירייה. אני לפני כשנה נקראתי למשרד החקלאות לטקס ממלכתי

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

יחד עם אגף שאיפ"ה לקבל תעודה מקום ראשון בארץ- עיריית הרצליה

על שימור והגנה על עצים ברחבי העיר. אז נהלים, סיכון, חבר'ה אנשים

עובדים קשה ואתם לא יודעים את העובדות,

רונן וסרמן: אני לא אמרתי שהם לא עובדים קשה,

אהוד לזר: העובדות לא נכונות,

רונן וסרמן: יש נוהל שאנחנו ... אבל,

(מדברים יחד, לא ניתן להבין)

רונן וסרמן: יש נוהל שאנחנו לא מקיימים.

משה פדלון: זה נחמד להגיש שאילתות, זה יפה אבל תבדקו.

אהוד לזר: רונן אתה לא בדקת את עצמך. אתה פשוט אומר דברים, אני לא יודע מי

העביר לך את הנייר הזה, העובדות שלך לא נכונות. אנחנו עובדים על פי

תדריך משרד החקלאות ועל פי הוראות קק"ל יש לנו נוהל סיכונים, יש לנו

נוהל עבודה עם עצים, יש לנו סקירה של העצים וכל מה שאמרת הוא

פשוט לא נכון. פשוט לא נכון. זה מדהים כאילו, כל מי שרוצה להגיד

משהו אז מותר לו להגיד מה שהוא רוצה כי זה יפה על הדף? זה פשוט לא

נכון. בואו, תשאל לפני זה, תשב עם מנהל האגף, עם מנהלת המחלקה

שאחראית על הנושא ותקבל את כל המידע שאתה רוצה. רגע, לפני

שאנשים מתפרצים ואומרים אני אגיד כזה דבר ואני גם אתייחס למקרה

הנקודתי שאתה מעלה כי אני יודע על איזה מקרה אתה מדבר. יש

בעיריית הרצלייה א'- עמידה מלאה בכל הנהלים של משרד החקלאות ושל

קק"ל, יש נוהל פנימי לגבי הטיפול בעצים, יש סקר של העצים בעיר, יש

90,000 עצים. אין אח ורע שכמעט לכל תושב יש פה עץ. יש פה מהלך עצום

של שתילה של עצים, טיפול מאוד הרמטי בעצים. בעירייה הרצליה יש גם

נוהל מהחודשים האחרונים שלא רק אגף שאיפ"ה או פקיד היערות

העירוני חותם על כריתת עצים אלא גם מהנדסת העיר ומנהלת המחלקה

לפיתוח סביבתי שהיא אדריכלית נוף. יש פה נהלים, וגם ראש העירייה

יודע על זה, ממש אחרי שנשקלו כל השיקולים. ולמקרה הנקודתי שלך

שהעלית- מדובר פה בעץ שהוכרז כמסוכן, ניסו מהלכים כדי להחזיק

אותו, למנוע ממנו להישבר. היה גם אגרונום מטעם התושבים כי אמרו

אולי העירייה באמת, כמו שאתה אומר רונן, באמת לא יודעת שיש נהלים.

הגיע אגרונום, ניסו לייצר עוד פתרונות, להחזיק את הענפים שלו וגם זה

לא קרה. עכשיו אני לא יודע אם אתה רוצה לקחת אחריות על זה שעץ

נופל והורג ילד או עץ נופל והורג מישהו אחר, את כל העשרות מיליונים

שמשלמים פיצויים על הדבר הזה או את הבטיחות הזאת- אנחנו לא

מוכנים לקחת על זה את האחריות. אז אני באמת שוב מתפלא מאיפה

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

אתה מביא את הנתונים האלה, הם לא נכונים, אפשר גם לצחוק וזה

בסדר אבל הם לא נכונים. אז אני מציע ממש בחום רב להוציא את ההצעה

הזאת מסדר היום.

יונתן יעקבוביץ': רונן, אני אשמח גם אם תיתן לי איזה 10 שניות מזה שלך לגבי הנתונים

האלה שנאמרו.

רונן וסרמן: אני אשמח אבל אני רק רוצה לענות עוד עניין אחד. אני נתקלתי לא פעם

ולא פעמיים בגילוח של עצים שמסיבות כאלו ואחרות נאמר שהם היו

חולים. אני לא יודע ולא נכנס להנחיות של מה שעושים עובדי העירייה,

אני מעריך את עובדי העירייה, שלא ישתמע בכלל שאני אמרתי משהו

שלילי כנגד עובדי עירייה וזה השתנה לפני רגע, זה לא נכון. אני מעריך את

עובדי העירייה ומה שהם עושים. אבל היו מקרים שעצים גולחו לחלוטין

מסיבה שהם היו חולים ולא אחד ולא שניים, סט של עצים. ואני אומר,

אם יש פרוטוקול מצוין,

משה פדלון: אם אומרים המומחים שהוא מסוכן הוא יגולח.

(מדברים יחד)

צבי וייס: אולי הם היו חולים?

רונן וסרמן: אחד? שניים? עשרה? בסדר. אז יש פרוטוקולים,

משה פדלון: אנחנו עובדים לפי הספר. לא בכדי מתוך 257 רשויות במדינה קיבלנו

מקום ראשון, תעודה כזאת גדולה. אני יכול להציג לך את התעודה וגם

את הנימוקים אז עד כאן.

אהוד לזר: אוקי. חברים, אני מציע להוריד,

(מדברים יחד)

יונתן יעקבוביץ': אפשר בכל זאת את המשפט וחצי הזה שרציתי להגיד?

ג'ו ניסימוב: אהוד, אם אתה רוצה גם שרגא נמצא פה, פקיד היערות שלנו.

אהוד לזר: לא אין צורך, אין הצורך, הדברים האלה ברורים. אני מציע כן להסיר את

ההצעה הזאת מסדר היום.

יונתן יעקבוביץ': אהוד, אהוד, אני מבקש,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: ... עוד 3 דקות ו-16 שניות.

יונתן יעקבוביץ': אני מבקש יפה בתוך ה-3 דקות אז תואיל בטובך גם מה שנקרא לכבד את

המעמד טיפ טיפה.

אהוד לזר: בבקשה.

יונתן יעקבוביץ': לגבי העניין הזה שאתם סופרים 90,000 עצים היה לנו דיון על זה בתוך

הוועדה לאיכות הסביבה. עכשיו זה נכון שבאמת, ולפחות לפי מה שאני

יודע, קיבלנו גם הרבה תלונות של תושבים שם לתוך הוועדה של איכות

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

הסביבה לגבי כל העניין של הגילוח של העצים וכדומה. נבדקו הטענות

וסך הכל גם אנשי המקצועי שבאו לוועדה לאיכות סביבה נתנו שם

תשובות שאני חייב להגיד שהן מניחות את הדעת. אבל יש פה איזשהו

נתון סטטיסטי שאנחנו נשענים עליו שהוא קצת מטעה; כשאנחנו מדברים

על 90,000 עצים בתוך תחומי העיר הרצליה, אז אתה לוקח גם ברוך השם

הרבה שטחים פתוחים שיש לך, כמו העניין של רמת שרון, כמו העניין של

אפולוניה וכדומה שנכנסים לתוך ה-.90,000 הרי אין לך בתוך העיר, בתוך

האזור הבנוי 90,000 עצים וממש עץ לכל בן אדם.

דנה אורן-ינאי: גם לשם יש חשיבות. בשטחים הפתוחים.

יונתן יעקבוביץ': אמרתי- ברוך השם.

דנה אורן-ינאי: אה, סליחה לא שמעתי.

יונתן יעקבוביץ': את חירשת לדברים האלה. אז מה שאני בא ואומר, כן צריך להסתכל

דווקא בהמון שטחים ציבוריים שיש בתוך העיר ששם דווקא החום אפילו

עולה בגלל שזה לא שטח פתוח, בגלל שיש שם את הבטון ואת כל הדברים

האלה, ברגע שנדאג שם להצללה טבעית כזאת של עץ- אז יכול להיות שזה

יגרום לטיפ טיפה יותר ניקיון, אבל מבחינת האוויר הנקי ומבחינת

ההצללות שזה עושה- זאת גם ההצעה שהעליתי אז בוועדה לאיכות

הסביבה שבאמת כן לשתול יותר עצים במרחבים הציבוריים הבנויים.

אהוד לזר: אין חולק על זה שלעצים יש ערך, וגם התכנית שלנו שאנחנו מביאים של

ההיערכות לשינויי אקלים מביאה הצעה להוסיף עוד על הפיתוח שקיים

ואנחנו מוסיפים עוד,

יונתן יעקבוביץ': אבל לא צריך לחכות ל-.2030

אהוד לזר: לא, התכנית היא תכנית עשור, הכל בסדר. חברים, יש תקציב עירוני

ואנחנו בכל פיתוח ובכל תהליך אנחנו שותלים עצים. אני מציע להסיר את

ההצעה מסדר היום. מי בעד?

רונן וסרמן: אני רוצה להציע רגע משהו.

אהוד לזר: מה אתה רוצה להציע?

רונן וסרמן: אני רוצה לומר שאם יש היום נוהל סיכונים בואו נפרסם אותו. ההצעה

שלי אומרת לקיים את נוהל הסיכונים. אם הוא קיים- מצוין. בואו נפרסם

אותו, נעשה אותו נגיש לציבור התושבים וזה כל מה שאני מבקש.

אהוד לזר: אנחנו נדאג לדברר או לתקשר בעצם את הנוהל ואת הפעילות שלנו בנושא

הזה כדי שהדברים יהיו נהירים וברורים גם לתושבים. בסדר גמור. מי

בעד להסיר את ההצעה מסדר היום? רינה את רואה?

מאיה כץ: לא, תעשו את זה שמי.

אהוד לזר: אוקי. משה פדלון, איה פרישקולניק, עופר בל,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

דובר: אם אפשר להוריד את השעון בבקשה כי אנחנו לא רואים כלום.

דובר: אנחנו לא מצליחים לראות שם בזום.

אהוד לזר: כן. משה פדלון, איה פרישקולניק, עופרה בל, עופר לוי, דניאל אייזנברג,

מר וייס, צדיקוב אתנו?

אלעד צדיקוב: כן, כן.

אהוד לזר: אוקי. עולמי, צור, ועקנין, דנה ומי נמנע? אה סליחה, מה קוממי גם בעד.

מי נמנע? מי נגד? פביאן, כץ, פישר, גרוסמן, יעקובוביץ', גוזלן ו-וסרמן.

תודה רבה, לנושא הבא.

ג'ו ניסימוב: הצעה לסדר מס' -,2 אפשר להוריד בבקשה את השעון הזה? כי אני לא

רואה כלום.

אהוד לזר: כן. לשם הפרוטוקול יצוין שראש העירייה לא משתתף בדיון.

ג'ו ניסימוב: הצעה מס' 2 של יריב פישר על מנהל מחלקת תנו"ס. יריב- בבקשה.

יריב פישר: תודה ג'וי. טוב מעבר למה שכתוב אני קצת רוצה להחזיר אתכם

להיסטוריה, גם יצא לי קצת לקרוא את הפרוטוקולים לפני הישיבה

הזאת. בעצם את הדיון הקודם. יצא לי לקרוא את הדיון הקודם את

התגובות שהיו כאן. אני קצת אלך אחורה. תראו, למעשה אנחנו מדברים

שהתחלנו ב-2014 את הסיפור הזה כשנבחר יהודה בן עזרא לתפקיד

ובטעות, זה היה ממש בטעות בוועדת ביקורת שגיא אמר, אם אני לא

טועה, שייצא מכרז או שלא הוחלט על מכרז, מה שאותנו מאוד מאוד

הפתיע. אחרי הרבה מאוד תהליכים יצא המכרז ובסופו של דבר אתם

יודעים מי נבחרה למכרז. אני עוד הפעם אומר שזה לא אישי כאן, ממש

לא, אני יודע לעבוד עם שירי ואני גם מעריך מאוד את מה שהיא עושה

והיא לא ה'אישיו' כאן. האישיו כאן זה החוק. במכרז נבחרה הבת של

ראש העיר וכאן בדיון שהיה אני זוכר,

אהוד לזר: נבחרה שירי רפופרט.

יריב פישר: יהיה 10 דקות ואחרי זה תגיד מה שאתה רוצה. גם כאן במועצת העיר אני

חושב שמבחינתי זו הייתה אחת הישיבות שהותקפתי בה הכי הרבה, היו

גם איומים של אנשים בעירייה לתבוע אותי וכל מיני כאלה דברים. עוד

הפעם, הנושא כאן הוא החוק. בסופו של דבר ההודעה כאן במועצת העיר

הייתה אחרי הרבה מאוד שאילתות, פניות למבקר המדינה ולמשרד

הפנים. הייתה הודעה כאן במועצת העיר על ידי מנכ"ל העירייה הקודם

שהמינוי הזה בעצם מוקפא ושהוא לוקח את האחריות על מרבית

התפקידים של ראש אגף תנו"ס. מבחינתנו כשהוא הפסיק לעשות את

התפקיד הזה אנחנו מחויבים בעצם לצאת למכרז חדש וזה מה שה...

(נשמע מרוחק מהמיקרופון לסירוגין)

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

מציע. מעבר למה שכתבתי כאן לא יכול להיות ... חלק מהדברים שקורים

שם באגף הזה, לא יכול להיות שמי שלא זכה בתפקיד משמש בתפקיד. לא

יכול להיות. אנחנו לא יכולים לעבור על החוק, אנחנו לא יכולים לעשות

דברים שהם לא חוקיים. לא יכול להיות שמי שבעצם לא התקבל לתפקיד

עושה את התפקיד. מדובר בתפקיד שהוא חשוב מאוד לפעילות העירייה.

הסתכלנו על מספרים, עוד הפעם אני חוזר לכם, זה 8.2 אם אני לא טועה

מתקציב העירייה בעצם עובר בתפקיד הזה. לא יכול להיות שמי שעושה

את התפקיד הוא כפוף בעצם לאבא שלו. זה לא יכול להיות. לכן אי אפשר

היה לבצע את המינוי הזה שעבר כאן, לכן אתם הקפאתם את המינוי הזה

ומה שאני מבקש כאן לעשות כרגע עוד הפעם זה לעבוד לפי החוק, ולצאת

למכרז עבור התפקיד המאוד מאוד חשוב הזה.

אהוד לזר: אז אמר יהודה בן עזרא, מנכ"ל העירייה הקודם בישיבה שהתפקיד הזה

הוקפא אז אני בעז"ה נכנס השבוע לנעליו ואני הולך לכבד את ההחלטה

שלו, ואני הולך גם לכבד את הסמכויות שהוא אחז בהן. אני הולך גם

להיכנס לנעלי אותן סמכויות. ואם מדברים רגע על הכישורים שלי אז אני

בהכשרה שלי קצין חינוך נוער ותרבות, 6 שנים זה מה שעשיתי. עבדתי פה

באגף תנו"ס עוד 4 שנים. בסך הכל יש לי רקורד של 10 שנים בתחום

הקהילה, תרבות, נוער, ספורט, it .name אם המועצה הזאת תאשר את

זה אני הולך בעצם לשאוב את סמכויותיו ואני מתכוון להמשיך את

המדיניות שלו ולנהל את התחום הזה בידיי. היום הרכיבים של תנו"ס

מחולקים לאירועים, ספורט, נוער וקהילה. והסיפור הזה של אירועים הוא

ממש מנהלת רחבה, שותפים לה גם דוברות העירייה שכפופה אליי, גם

אגפי התפעול שכפופים אליי ולכן מה שהיה הנכון לקדנציה הקודמת

מבחינת הניהול של מנכ"ל העירייה הקודם, הוא נכון גם לשיטת העבודה

שלי.

יריב פישר: ... אתה חושב שאתה יכול לקחת את התפקיד של מנכ"ל העירייה ובן אדם

שהיה 50 שנה אם אני לא טועה בתפקיד הזה, אתה חושב שאתה יכול

לעשות את שני התפקידים האלה? 12 אחוז מתקציב העירייה ולהיות

מנכ"ל העירייה?

אהוד לזר: אני מאוד צנוע ואני הולך לעבוד קשה. אז אני מציע להסיר את ההצעה

הזאת מסדר היום,

(מדברים יחד)

יריב פישר: תנסה לחשוב שבעיריית תל אביב או עיריית ירושלים וחיפה מנכ"ל חדש

ייקח תפקיד מס' 3 בעירייה וגם תפקיד מס' .1 הוא עוד לא התחיל את

התפקיד שלו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

(מדברים יחד)

דניאל אייזנברג: אני חושבת שהוא יהיה ...

(מדברים יחד)

אייל פביאן: איה, לפי מה שהוא אמר כרגע בעיריית הרצליה נוצר סטנדרט שאין ראש

אגף תרבות, יש מנכ"ל שהוא ראש אגף תרבות.

(מדברים יחד, לא ניתן להבין)

אהוד לזר: זה עבד טוב בתקופתו של מנכ"ל העירייה הקודם ואני לא רואה סיבה

שזה לא יעבוד טוב בתקופה של מנכ"ל העירייה הנוכחי.

אייל פביאן: אתה רואה סיבה שזה לא יעבוד טוב?

אהוד לזר: אני לא רואה שום סיבה.

(מדברים יחד)

יונתן יעקבוביץ': איה, את היית מסכימה שמנכ"ל העירייה ייקח גם את הסמכויות של

יעקב נחום?

איה פרישקולניק: תקשיב אני רוצה להגיד לך משהו. אני רואה בכלל קטנוניות,

משה ועקנין: יעקב נחום נמצא אבל, הוא לא עזב.

איה פרישקולניק: שלא מפרגנים לבת של ראש העיר,

(מדברים יחד)

איה פרישקולניק: היא ... מראש העיר והגיעה לפניו. ובגלל כישוריה, ואני אמרתי לך את זה

יריב, היא הייתה הכי טובה במכרז.

אהוד לזר: זה לא העניין חברים.

יריב פישר: מה לעשות? אבא שלה הוא ראש העיר.

איה פרישקולניק: אז מה?

יריב פישר: מה לעשות? אבא שלה הוא ראש העיר,

(מדברים יחד)

משה ועקנין: ... בעונש,

(מדברים יחד)

יריב פישר: אל תהיו יפי נפש. מה שאתם עושים כרגע זה אתם מקדמים אותה בלי

לקדם אותה באופן רשמי. זה מה שאתם עושים כרגע וזה בניגוד לחוק,

(מדברים יחד)

אהוד לזר: אתה פשוט טועה ומטעה,

יריב פישר: אני לא טועה, אני לא טועה. אנשים אמנם מפחדים מכם אבל הם אומרים

את האמת בסופו של דבר.

אהוד לזר: מה שעשתה מנהלת מחלקת נוער קהילה בתקופתו של יהודה בן עזרא

תישאר. אני הולך,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

יריב פישר: ואמרו לנו את האמת וההסכם הסודי הזה שאתם עושים מאחורי הקלעים

הזה לא יעבור כי אנחנו הולכים לפנות למשרד הפנים עוד הפעם.

אהוד לזר: אני הולך לכבד את מה שעשה יהודה בן עזרא ואת חלוקת הסמכויות

והאחריויות ואני הולך לעשות את אותו דבר is .as

משה ועקנין: אז זה מעולה. עם עושים את זה ככה זה מעולה.

(מדברים יחד)

אהוד לזר: ... להוריד מסדר היום. מי בעד להסיר את ההצעה הזאת מסדר היום?

(מדברים יחד)

איה פרישקולניק: אנחנו גם בטוחים שתעשה את זה הכי טוב שאפשר.

אהוד לזר: אוקי, תודה רבה. איה פרישקולניק, עופרה בל, עופר לוי, דניאל אייזנברג,

צבי וייס, צדיקוב, עולמי, צור, ועקנין,

מאיה כץ: קוממי.

אהוד לזר: דנה ומר קוממי. מי נמנע? מאיה כץ, יונתן יעקבוביץ'.

מאיה כץ: וגרי.

אהוד לזר: וגרי, סליחה, נמנע. פביאן נגד, פישר נגד ו-וסרמן נגד.

מאיה כץ: תמי יצאה מהדיון.

אהוד לזר: ותמי לא משתתפת בדיון. תודה רבה, נושא הבא.

יריב פישר: כמו שהתקפלתם בסיפור הזה, אחר כך ... עוד הפעם.

(מדברים יחד)

אהוד לזר: חבר'ה בואו, אנחנו לא בתליינות ולא בכיכר העיר.

אייל פביאן: אני מציע שנמנה אותו גם לעוד כמה,

אהוד לזר: הכל בסדר חברים, קנאה ירוקה זה בסדר, הכל בסדר,

(מדברים יחד)

עופרה בל: מעניין שבמנכ"ל הקודם זה היה בסדר,

אהוד לזר: הדברים ברורים, המקור של,

יריב פישר: המנכ"ל הקודם היה 50 שנה בתפקיד.

אהוד לזר: הכל בסדר, כבודו במקומו מונח. זה הזמן לאסוף תחביבים מה שנקרא.

בואו נעבור הלאה חברים להצעה הבאה לסדר.

אייל פביאן: חשבתי שתגידו שאתם עושים מכרז חדש ושייגשו למכרז עוד הפעם.

אהוד לזר: ההצעה לסדר הבאה השעון שלה התחיל.

עופרה בל: אבל מה ההבדל? למה לגשת עוד הפעם?

יריב פישר: מה ההבדל? ההבדל הוא שקידמתם מישהי שאסור לקדם אותה. זה מה

שאתם עושים פה עכשיו. זה ההבדל.

(מדברים יחד, אייל פביאן מדבר ברקע, לא ניתן להבין)

אהוד לזר: אייל, אייל, אנחנו מתחילים עם ההצעה הבאה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

אייל פביאן: איפה נשמע דבר כזה שאין בעירייה ראש אגף?

עופרה בל: יש את המנכ"ל.

אהוד לזר: יש כמה מחלקות. זו לא המחלקה היחידה שהיא ללא מנהל אגף.

(מדברים יחד)

יריב פישר: לא, סבבה. אז אתה מנכ"ל חדש ואתה גם ראש אגף. אחלה, אין, נהדר.

(מדברים יחד)

יריב פישר: הקומבינות בסוף צפות והשקר בסוף צף, והאור בסוף נכנס ואנחנו נשמע,

(צעקות, מדברים יחד)

מש ועקנין: בואו נמשיך.

יריב פישר: ובסוף אתה תגיד עוד הפעם, ... טעינו. וואלה טעינו.

(מדברים יחד)

איה פרישקולניק: ההצעה ירדה מסדר היום.

אהוד לזר: הלאה בואו נמשיך חברים, בואו נמשיך.

עופרה: אהוד, הצעה מס' .3

מאיה כץ: את ההצעה הזאת אני אחלוק עם-, תאפסו לי שעון בבקשה, אני מרגישה

כאילו אני שופטת בקרב ג'ודו. תאפסו לי שעון.

(מדברים יחד)

ירון עולמי: יהיה לך עוד דקה. הנה, הורדנו לך.

מאיה כץ: אז קודם כל את ההצעה הזאת אני חולקת אותה עם תמי. בשבועות

האחרונים קיבלו תלמידים רבים תשובות לגבי הבקשות לרישום

לחטיבות ביניים שונות בעיר. על פי פניות שקיבלנו מתושבים ניכר כי

ביחס לשנים קודמות יש ירידה דרסטית במכסת האישורים, כמעט ולא

ניתנים אישורים כשביקשו להירשם לחטיבות השונות שמחוץ לאזור

הרישום שלהם. לדוגמא- יד גיורא, בן גוריון הנדסאים חלק כן קיבלו

והרבה לא קיבלו, גם בזאב. הדבר עומד בסתירה למדיניות שוויון

הזדמנויות בחינוך ומונע מתלמידים המעוניינים להשתלב בתכניות

המוצעות בחטיבות הביניים השונות בעיר, או באופי לימוד אחר. הדבר

עומד גם בסתירה גמורה למדיניות החיבור בין שכונות העיר השונות,

כאשר רוב רובם של תלמידי הרצליה ב', הרצליה פיתוח ונוף ים מנותבים

בפועל לחטיבת הביניים סמדר מבלי שניתנת לאותם התלמידים חלופה

לחטיבה זו. הצמצום הבוטה באפשרויות הרישום העומדות בפני תושבים

מערב העיר מעורר זעם ותסכול בקרב ההורים ותלמידים שחשים ניטלת

מהם הזכות לבחור באיזה מסלול לימודים מותאם לכישוריהם

ולשאיפותיהם האינדיבידואליות שהם ירצו לבחור. אנחנו מבינים שקיים

רצון לשפר ולחזק את חטיבת הביניים חזק, תהליך חשוב ומברכים על

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

התהליך, אך המערכת צריכה בראש ובראשונה לשרת את התושבים ולא

להפך. לכן הצעתינו כי הנהלת העיר תפעל על פי מדיניות העיר וערך

השוויון ותפתח כיתות על פי הדרישה. אני רוצה להוסיף פה רגע עוד כמה

דברים וכן חשוב לי להגיד אותם כי עשיתי הרבה מאוד שיחות בימים

האחרונים בנושא. קודם כל חטיבת סמדר, לאורך השנים הייתה מנהלת

שסיימה את תפקידה ונבחרה מנהלת חדשה, מנהלת טובה אני חייבת

להגיד. מנהלת שהיא באמת גם יסודית וגם אינטליגנטית וגם מביאה

שינוי מרענן. זה תהליך מבורך. אני יודעת שגם ועד ההורים עשה פה

תהליך של חשיבה, ועד ההורים של נוף ים, ברנדס וסמדר, אני לא אציין

כרגע שמות כי זה לא רלוונטי והם ישבו ביחד עם אגף החינוך ובנו תכניות

טובות ויפות, מתוקצבות היטב. גם את זה אני מכירה. אני יודעת שבסופו

של דבר שצריך להחיות את בית הספר וההחלטה היא באמת ברמת

המאקרו. יחד עם זאת יש אילו שהם תהליכים שלפעמים צריכים

מידתיות אולי של זמן ביניים לסוג של הכלה של כל התהליכים האלה, כי

בסופו של דבר כשיש ביקוש כל כך גדול מבית ספר מסוים לבית ספר אחר

זה אומר שצריכים פה אולי איזשהו תהליך טיפה יותר איטי, טיפה יותר

מדורג לבחון את הדברים ולא בהינף יד גורפת לבצע את ההחלטה הזאת.

ולהבין גם אם נדרשות משמעויות תקציביות. אני חושבת שנושא החינוך

לאורך השנים ולאורך כל הדורות של ראשי העיר מעולם לא סבל

מתקצוב, גם עכשיו כשהבאתם את 10,000 השעות אני מיד באתי ואמרתי

שצריך יותר, בואו כבר ניתן יותר כי הרי ברור יעקב ואיה שאתם תצטרכו

יותר. אני כן הייתי רוצה להעלות את ההצעה הזאת לסדר וגם תכף אני

אתן לתמי כמה דקות מכמה סיבות; קודם כל אני בטוחה שמאוד חשוב

שחברי המועצה יכירו את הסיבות ואת התהליכים שהיו מאחורי הקלעים

ולמה התקבלה החלטה כזאת או אחרת. אני חושבת שכן אם תבהירו לנו

ותבהרו את הנושאים של הבינוי, את הנושאים של המשמעות העתידית

ואת התחושות שגם אתם חשים כלפי התהליך הזה- יכול גם לנו בתור

חברי המועצה לתת גם כלים למול אותן פניות רבות שאני חושבת שכולנו

נחשפים אליהם. אבל יחד עם זאת, אני חושבת שכן המידתיות פה היא

משהו שצריך לבחון אותו ולשקול אותו, ולהבין באמת מה בסופו של דבר

כמות הילדים שכן אולי זקוקים לוועדת ההעברות מנסיבות כאלו

ואחרות, ונכנסים בתוך אותו מכלול של החלטה גורפת ושגם צריך לתת

להם את החשיבה האישית. תמי.

תמי גרוסמן: מאיה אמנם באמת הזכירה את רוב הנקודות. אני חושבת ומכבדת מאוד,

בסופו של דבר ההחלטה לחזק בית ספר כזה או אחר, בין אם זה על ידי

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

החלפת מנהלת או כל דבר אחר שנדרש הוא מבורך ואנחנו מבינים את

הצעדים. יחד עם זאת, כשקבוצה של תלמידים מבית ספר זה או אחר

מקבלת תשובה שלילית גורפת על העברה יש כאן טעם לפגם. אנחנו בסופו

של דבר כן צריכים לרדת בוועדות האלה לבדיקה פרטנית של המקרים. יש

כאלה שרוצים לעבור לבית ספר כזה או אחר,

דנה אורן-ינאי: כיתות ספורט וזה?

תמי גרוסמן: לא משנה מאיזו סיבה, זה יכול להיות גם כי בא להם לעבוד עבודה

חקלאית ואנחנו לא נכנסים לזה, לדקויות. אבל הטענות של ההורים זה

שכשהם שומעים שכולם קיבלו בלי יוצא מן הכלל תשובה שלילית על

העברה- אני חושבת שיש כאן טעם לפגם, ואנחנו כן חייבים לרדת

לרזולוציות פרטניות,

דנה אורן-ינאי: אבל לא לכיתות מיוחדות.

תמי גרוסמן: מה זה לא לכיתות מיוחדות?

דנה אורן-ינאי: כיתות ספורט אין שום בעיה.

מאיה כץ: רגע, רגע דנה, אנחנו נשמח שנפתח את זה לדיון ואז,

תמי גרוסמן: זו לא הנקודה עכשיו של כיתת ספורט או כיתה אחרת, אבל אם מישהו

רוצה לעבור לבית ספר כזה או אחר וחד משמעית ולא מאשרים העברות

לאותו בית ספר בגלל שינוי כזה או אחר שעושים פה באגף, ושבאמת הוא

מבורך. את צריכה להסתכל על דברים במקרה למקרה.

דנה אורן-ינאי: בוודאי שאני מסתכלת על הדברים אבל,

תמי גרוסמן: אבל זה לא מה שקורה בהחלטה בוועדה.

מאיה כץ: דנה אבל באמת המטרה פה זה,

תמי גרוסמן: אני אשמח לשמוע מה ליעקב יש להגיד כי בסופו של דבר,

מאיה כץ: שנייה רק יעקב, לפני שאתה אומר אני כן חשוב לי להגיד פה רגע שתי

נקודות. אחת, אני מכירה את עבודת וועדת ההעברות. נעשית עבודה

טובה, עבודה יסודית ואין כלפי וועדת ההעברות כרגע שום טענה בסדר?

חשוב לי רגע להבהיר את זה כי אני מבינה שמדובר פה במדיניות. מדיניות

של החלטה לטובת בית ספר כזה או אחר אוקי? וזה רוח הדיון שאני מאוד

ארצה שתהיה פה ברמה הכללית. דבר שני, אני כן חושבת שהתהליך

שנעשה בחטיבת סמדר הוא תהליך נכון, הוא תהליך חשוב, הוא תהליך

מבורך. אני באופן אישי חושבת שאזור מערב העיר מחייב פעילות בחטיבת

סמדר וחלילה בכלל שלא יעלה על הדעת לסגור אותה. זה אי אפשר לא

לתת פתרון לכל השכונה ולכל האזור הזה. יחד עם זאת אנחנו כן נשמח

לקבל תשובה יותר רחבה וכן לנהל על זה איזשהו דיון כדי להבין איך

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

אפשר לגשר על התהליך שיש פה. גם מצד ההורים וגם מהצד של

המערכת.

ד"ר יעקב נחום: טוב. הסיפא במשפט האחרון שלך היא בעצם התשובה. צריך להבין שבעיר

הרצליה אנחנו נערכים על פי בחירה מבוקרת והמטרה היא קודם כל

לשמור על הקהילות. בתקופה שלאגף החינוך לא היה מה להציע, בשנים

של לפני שנתיים, אפשרנו לכל אחד לעבור לאן שהוא רוצה כיוון שהיה לנו

ברור שיש לנו בעיה ובית הספר היה במשבר, וגם היה לנו עניין לכך. היה

לנו עניין שזה יקרה ולכן עברו. אבל במהלך כל השנים האחרות בית הספר

הוא זה שמוזן על ידי בתי הספר היסודיים נוף ים וסמדר. עכשיו צריך

להסתכל על כל הסוגיה הזאת ברמה מאקרו; מה אנחנו בעצם רוצים.

המטרה הראשונה שלנו זה לשמור על הקהילה ואני יכול לתת גם דוגמא

ממזרח העיר. הדוגמא היא נכונה גם במזרח העיר כמו במערב העיר,

בדיוק אותו דבר והייתה שם בדיוק אותה בעיה. והיו שתי אפשרויות ואני

אומר שהאפשרויות הן קיצוניות כי אין דבר כזה לטפח או לאשר למאן

דהוא לעבור ממקום למקום ולאחרים להגיד לא כי זה לא עובד, ואי

אפשר גם לאמוד ולהגיד למה לו מגיע ולאחרים כן מגיע. ולכן ישנה כאן

מדיניות מאוד מאוד ברורה והמדיניות היא שמירה על המוסד החינוכי

לטובת הקהילה. ולכן אני אמרתי כל הזמן; אם אנחנו חפצי חיים ורוצים

לשמור על הקהילה ולא לנתק משם את המוסד החינוכי שיש להם והוא

היחיד, ובעיקר במערב העיר שהיא בעצם כמו עיר שנייה לעיר הרצליה- אז

זה בדיוק מה שהיה צריך לעשות. פשוט לשחרר ולאפשר. אי אפשר לבנות

בית ספר עם שתי כיתות לימוד בשכבת גיל, זה בלתי אפשרי. אי אפשר

לתת מגמות, אי אפשר לגייס מורים, אי אפשר לגייס סגן והתקציב הוא

פר קפיטה וזה משרד החינוך. ומשרד החינוך מבחינתו זה לא מעניין אותו.

אם בית הספר לא מסוגל להתנהל פדגוגית- תסגור אותו. גם כך בית הספר

מתוקצב בתקציבי עתק גם על ידי משרד החינוך וגם על ידי הרשות

המקומית כדי שישרוד. ולכן ההחלטה הייתה החלטה גורפת, חד

משמעית, אין מעבר אם אנחנו רוצים שבית הספר הזה יצמח ולא- וזו

יכולה להיות החלטה במדיניות עירונית- לסגור. בהמשך לשאלה שלך.

הנושא של המידתיות היא בעייתית כי זה משהו שאי אפשר להגדיר אותו

ובשביל זה גם הייתה וועדת העברות שהיא וועדת העברות אובייקטיבית,

שיש שם נציגי הורים ויש שם את הנציג של הרשות המקומית והם שמעו.

והם מצאו לנכון לא להעביר למעט נדמה לי תלמיד אחד בגלל מקרה מאוד

אישי קשה, משפחתי שאפשרנו לעבור. זהו, אף אחד לא עבר. הראייה של

אגף החינוך היא בראיית מאקרו ולכן אנחנו בוחנים כל פעם מחדש את

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

מספר המקומות שיש לנו בכל בית ספר. בית ספר יד גיורא מלא עד אפס

מקום, תיכון חדש מלא עד אפס מקום, בית ספר להנדסאים מלא עד אפס

מקום ולכן אנחנו מתחילים בתהליך של בנייה כבר בשנה הקרוב לקרוב ל-

20 כיתות, 25 כיתות כדי שנוכל לקבל יותר תלמידים להנדסאים, יותר

תלמידים ליד גיורא, יותר תלמידים לתיכון חדש. לאור כל הנימוקים

האלו, גם מבחינת מקום וגם מבחינת ראיית מאקרו עירונית-קהילתית

חשבנו שנכון-, דרך אגב אנחנו גם הודענו לכל בתי הספר חד משמעית.

יריב פישר: אבל מה שאתה אומר כאן הוא מאוד מאוד קשה. אתה בעצם אומר

שאתה פוגע בתלמידים שמגיע להם לגדול ולצמוח על עיקרון שהוא לא

ערך שאנחנו מאמינים בו.

(מדברים יחד)

דנה אורן-ינאי: לא, יריב, יריב. יריב אני יכולה להגיד לך בתור מי שמנסה להוביל איזשהו

תהליך כבר במשך כ-שנתיים שהנקודה שאני מכירה הזאת שלא

מאפשרים היא אך ורק לצד זה שנותנים מענה איכותי. כלומר, אני אנסה

לתרגם את זה בעדינות. זאת אומרת הוא לא יגיד לך שאנחנו מונעים

העברה אם הוא לא מציב,

מאיה כץ: תכנית פדגוגית וצוות פדגוגי ראוי וטוב.

(מדברים יחד)

ד"ר יעקב נחום: לכן נתתי דוגמא, יריב אני רוצה רק להגיד לך לגבי ההערה שלך. לכן

ההגדרה שלנו היא בחירה מבוקרת. החלום שלי זה היה שכל אחד ילך לאן

שהוא רוצה,

יריב פישר: לא, אני רוצה להיות,

(מדברים יחד)

יריב פישר: ... באזור הזה הוא יקבל והשני לא יקבל באזור אחר,

(מדברים יחד)

ד"ר יעקב נחום: לא, לא,

אהוד לזר: יעקב בוא תשלים את התשובה ואנחנו נעבור הלאה.

ד"ר יעקב נחום: יש הרבה תלמידים שלא קיבלו למקומות שהם רצו,

יריב פישר: יש משהו שהוא לדיון פה או שכל דבר זה נעבור הלאה?

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אבל העלינו את זה לדיון, אנחנו מתדיינים על זה, זה בדיוק העניין.

אהוד לזר: אנחנו לא נפתח לדיון,

(מדברים יחד)

ד"ר יעקב נחום: אני אמרתי שהחלום שלי ואני מניח שהוא של כל אחד מאתנו כשאנחנו

מדברים על שוויון הזדמנויות באמת מלא, זה לעשות את הרישום פתוח.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

לאפשר לכל אחד להירשם לאיפה שהוא רוצה וזה האידיאלי ביותר,

הלוואי שהיינו יכולים לעשות את זה. מדוע אי אפשר לעשות את זה?

בדיוק מהטעם הזה שאנחנו שומרים על הקהילות כי יש בתי ספר שהם

חזקים, ויש בתי ספר שהם פחות חזקים, יש בתי ספר שהם במשברים ויש

בתי ספר שהם לא. ומה שיכול לקרות זה שבתי ספר יסגרו כי תלמידים

לא ירצו להגיע לשם. ולכן אנחנו הולכים במדיניות של בחירה מבוקרת.

אני לא אומר שבשנה הבאה תהיה אותה מדיניות,

דנה אורן-ינאי: ...

ד"ר יעקב נחום: אני לא אומר שבשנה הבאה תהיה אותה מדיניות כי אנחנו בוחנים

ושוקלים את המצב של כל בית ספר באיזו סיטואציה הוא נמצא ומה

מידת הסיכון שלו. אנחנו צריכים להגן על בתי הספר. אין לנו אפשרות

אחרת כי אם אנחנו לא נגן על בתי הספר ... אנחנו מאבדים שליטה לגמרי

וצריכים להבין את זה. אנחנו בדיוק ... עם האצבע על החומה כדי,

יעקובוביץ': למה אתה לא יכול לקבוע מכסה?

ד"ר יעקב נחום: מה?

יונתן יעקבוביץ': למה אתה לא יכול לקבוע מכסה? אם אתה בא עכשיו, סליחה אני רק

אסביר,

ד"ר יעקב נחום: בית ספר סמדר,

יונתן יעקבוביץ': שנייה לפני שאתה עונה לי אבל יעקב. אם אתה למשל לוקח בית ספר

ואתה אומר 'יש לי בבית ספר כזה 2,000 ילד. על בית ספר כזה אני יכול

למשל אחוז אחד של 20 ילדים'. למה אתה לא קובע מכסה?

ד"ר יעקב נחום: בהחלט. נכון, זו דוגמא מצוינת,

יונתן יעקבוביץ': ואז אתה יכול לקבוע לעצמך. אני מסכים איתך לגבי האיבוד שליטה.

ד"ר יעקב נחום: אמרת דוגמא מצוינת וזה בדיוק ככה אנחנו עובדים. זה בדיוק זה.

יונתן יעקבוביץ': אז לא הבנתי, אז למה יש,

ד"ר יעקב נחום: בית ספר שמונה בקושי 130 ילדים בשכבת גיל שבקושי אתה יכול לפתוח

שתי כיתות- אתה לא יכול לעשות שום מכסה.

מאיה כץ: יעקב אני רוצה רגע להגיד כמה דברים.

ד"ר יעקב נחום: בית ספר שמונה 400 ילדים בשכבת גיל אתה בהחלט יכול לעשות את זה.

יריב פישר: למה? תעשה הפוך. קח את בית הספר, את הכיתה המצליחה הזאת לשם.

לבית ספר שהוא לא מצליח.

(מדברים יחד)

אהוד לזר: חבר'ה בואו,

מאיה כץ: אני רוצה רגע להגיד. יעקב, אני רוצה שנייה לתת איזושהי דוגמא.

אהוד לזר: יעקב תן רגע למאיה לסכם את ההצעה ו...

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

ד"ר יעקב נחום: אני רק אומר שהיום לאגף החינוך לבית ספר סמדר יש המון מה להציע,

החל מתכנית ממר"ם שעלתה לנו עשרות אלפי שקלים, תכנית ממר"ם

דרך גורם חיצוני, אחת התכניות היוקרתיות והחל בחוגים בספורט

ובאמנות ואנחנו מאפשרים כמעט כל דבר שאפשר וניתן לעשות עם צוות

שהחלפנו, מנהלת שהחלפנו ואני חושב שבית הספר צריך לפרוץ קדימה.

אבל הוא לא יכול לפרוץ,

אהוד לזר: יעקב, תן רגע למאיה לסכם.

מאיה כץ: יעקב אני רוצה רגע להגיד כמה דברים וגם לסכם את זה. ואני בכוונה

נותנת דוגמא כשאתה היית מנהל של תיכון חדש ואני הייתי תלמידה

בכיתה ט' בסדר?

ד"ר יעקב נחום: יושבת ראש מועצת תלמידים.

מאיה כץ: יושבת ראש מועצת התלמידים. בעצם באה ראש העיר הקודמת ואמרה

'אני רוצה להקים תיכון חדש'. אני זוכרת את עצמי ביחד אתך ועוד כמה

תלמידים, נגדיר את זה ככה, יושבים, בונים את התכנית, נשפכו תקציבים

באמת כדי לייצר את התכנית ולא הייתה נהירה להגיע לבית הספר. הלכנו

ושכנענו ועברנו כיתה-כיתה ובאמת היה פה תהליך מאוד כדי להאמין.

ד"ר יעקב נחום: אבל גם אז הוחלט שיש שני בתי ספר שמזינים.

מאיה כץ: נכון אבל עדיין לא הגיעו מספיק בשביל לעשות את זה. עכשיו אני חושבת

שהתהליך פה,

ד"ר יעקב נחום: אבל יש הבדל בין שבע כיתות בשכבת גיל,

מאיה כץ: יעקב צריכים לעשות פה תהליך הדרגתי.

ד"ר יעקב נחום: לא.

מאיה כץ: היום בית הספר הוא מדהים. תיכון חדש הוא אחד התיכונים המוצלחים

ביותר שיש,

ד"ר יעקב נחום: אבל לפני שנה שחררנו 50 ילדים.

מאיה כץ: בסדר אבל יעקב,

ד"ר יעקב נחום: שלב הביניים הזה היה. הוא היה.

מאיה כץ: אבל תשמע, בסופו של דבר רק השנה נכנסות התכניות החדשות. צריך

להבין שיש פה גם איזשהו חשש לגיטימי אבל טבעי,

ד"ר יעקב נחום: אני רוצה רק לומר לך שרוב הילדים נרשמו.

מאיה כץ: מצוין. אז תיקחו את אותו קומץ שאולי עדיין חושש ולא רוצה,

ד"ר יעקב נחום: אין מקום ביד גיורא,

מאיה כץ: יעקב אפשר למצוא לזה פתרונות.

(מדברים יחד)

אהוד לזר: חברים,

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

מאיה כץ: וגם בזאב אבל עדיין יש תלמידים, 50 בקשות.

ד"ר יעקב נחום: נכון ואנחנו לא נאשר אותם כי אנחנו לא רוצים לסגור את בית ספר זאב.

כי אנחנו לא רוצים לסגור בית ספר לקהילה.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אבל תשמע, יש תלמידים לצורך העניין שרוצים לעבור לדוד רזיאל. דוד

רזיאל זה לא אותו פתרון של חטיבת זאב, צריך רגע אבל להבחין את זה.

אהוד לזר: חברים, מאיה,

מאיה כץ: אני מבינה שאת מייצגת פה כרגע (פונה לדנה),

ד"ר יעקב נחום: לא אבל אני אומר שיש נקודות זמן. אתם צריכים להבין שזו לא המדיניות

לאורך שנים. יש נקודות זמן, וכפי שאמרתי, ואני חושב שאנחנו עובדים

בשיתוף פעולה מצוין עם וועדי ההורים, יש נקודות זמן שאתה צריך לקבל

החלטה שלפעמים היא בניגוד לעקרונות שלך אבל היא כזאת ששומרת על

בית הספר.

יריב פישר: אני מבין את הנקודה שאתה נמצא בה אבל זה אומר שלא הצלחנו בדרך

והגענו לנקודה הזאת שלא היינו צריכים להיות.

ד"ר יעקב נחום: יכול להיות. אבל מכל מיני טעמים שאני לא אפרט אותם כרגע. נכון, אתה

צודק.

(מדברים יחד)

איה פרישקולניק: אבל רגע יריב. יש ... ששייכים גם למשרד החינוך, כך שאם אתה חושב

למשל על ניהול או על משהו זה תהליכים שגם משרד החינוך הוא צריך

להיות שותף לנו, ואנחנו מנסים ועובדה שכן הצלחנו וכן,

מאיה כץ: כי לשמחתנו אנחנו רשות איתנה שיודעת לתת את התקציב,

ד"ר יעקב נחום: אבל לא הכל, אבל לא הכל,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: ... הרבה יותר גבוה מהרבה מאוד מקומות.

ד"ר יעקב נחום: אבל לא הכל נמדד בכסף. חינוך זה לא רק כסף, זה הרבה מעבר לכסף.

מאיה כץ: נכון יעקב, אתה צודק, בוודאי, אבל כן תכניות וכן הכשרות ותהליכים

כאלה.

ד"ר יעקב נחום: זה הרבה מעבר לכסף.

אהוד לזר: חבר'ה לסיכום,

מאיה כץ: אני אסכם ואני אגיד את הדברים, אתה לא צריך לסכם, אני אסכם. אני

יודעת שמתקיימת אצלך ישיבה עם ההורים ביום חמישי. נראה לי נכון?

ד"ר יעקב נחום: מי שביקש. כן.

מאיה כץ: מה?

ד"ר יעקב נחום: מי שביקש.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

מאיה כץ: כן, כן, בסדר, אני אומרת שאני יודעת. אני רוצה להקפיא כרגע את

ההצעה, בעצם לא להעלות אותה להצבעה, לא להוריד אותה מסדר היום,

להקפיא אותה כרגע. היה לי כן חשוב שהדיון הזה יתקיים, קודם כל כי

כמו שאמרתי בפתיח הרבה מאוד פניות מגיעות לדעתי לכלל חברי

המועצה וגם חשוב לפעמים לתת לנו את הכלים, ולדעת מה היה תהליך

קבלת ההחלטות כי אנחנו לא יושבים אתכם בוועדות. אז אני כרגע רוצה

לתת בעצם לתהליך שאתה מוביל אותו כרגע אצלך להתקיים ולהימשך,

ובתקווה שלא נצטרך לחזור לדבר על זה ולקוות שיימצאו הפתרונות עבור

מי שבאמת צריך ומי שבאמת דרוש, ותודה על הדיון ומבחינתי כרגע,

אהוד לזר: אוקי. הדברים ברורים אז אנחנו מסירים רק לשם הניהול של הדיון את

ההצעה מסדר היום. אז ההצעה ירדה לעת עתה מסדר היום ואנחנו

ממשיכים להצעה הבאה לסדר היום, בבקשה להפעיל את זה.

ג'ו ניסימוב: הצעה לסדר מס' 4 על ידי מר יריב פישר בנושא חולצות בית ספר. יריב-

בבקשה.

יריב פישר: אני אקריא כי מי שכתבה את ההצעה הזאת זו הבת שלי וחברה שלה גאיה

הוכברג אז אני,

איל פביאן: איזה חינוך,

(מדברים יחד)

יריב פישר: אני נאמן למילים.

איה פרישקולניק: ... הייתי מביאה גם מהנכד שלי.

(מדברים יחד)

איה פרישקולניק: הצעות מהנכדים,

דנה אורן-ינאי: ההצעה של הבן שלי זה לסגור את בית ספר.

אהוד לזר: חבר'ה אתם לוקחים מזמנו של מר פישר.

מאיה כץ: תאפסו שעון.

יריב פישר: אני אגיד לך מה ההצעה של הבן שלי אבל לא נעים. כן, אוקי. בעקבות

הקורונה והבעיה הכלכלית שנגרמה למשפחות מרובות בעיר משפחות

רבות נמצאות במצוקה כלכלית ובבעיות תזרים. גם כן לכל ילד צריך

לקנות כפול חולצות מפני שאי אפשר להסתובב עם חולצת בית ספר מחוץ

לבית הספר ואי אפשר להסתובב עם חולצות חלקות בתוך בית הספר.

בתחילת כל שנה ההורים קונים לילדים חולצות עם סמל בית הספר

בעלות של מינימום 5 חולצות ב-100 שקל, אך בשנת הקורונה אחרי שקנו

חולצות רבות לתחילת בית הספר, חולצות אלה לא זכו לשימוש מפני שלא

היו לימודים פרונטליים. אנחנו לא אומרים, או יותר נכון אומרות, שצריך

לבטל את התלבושת האחידה כולה, אנחנו רק רוצות שיהיה אפשר ללכת

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

לבית הספר עם חולצות חלקות, כך שהשוויון והאחידות נשמרים והכסף

לא יתבזבז. לכן הצעתנו לסדר הינה כי בשנה הקרובה עיריית הרצליה

תאשר כניסה לבתי הספר עם חולצות חלקות וללא סמל בית הספר. ועל

זה אני רוצה להוסיף; תראו אנחנו מדברים הרבה על מעמד הביניים

ומשה, אני יודע מה אתה הולך להגיד ואתה יודע שאני לא מסכים לזה.

אנחנו פוגעים במעמד הביניים כל הזמן, אם זה החוגים הכי גבוהים

והעלייה בארנונה,

משה פדלון: אתה מפליא אותי כל כך,

יריב פישר: אל תהיה ציני. עכשיו מה שאתה הולך להגיד לי שאתה מחלק את סלי

האוכל ואני אומר שהשיטה,

משה פדלון: למה לא להגיד לך שפניתי לכל המנהלות בתחילת המשבר, ביקשתי לדעת

אילו ילדים,

יריב פישר: אבל הנה אתה הולך לדבר הזה. אנחנו לא רוצים סיוע, לא רוצים. זה

בדיוק מה שאתה הולך להגיד לי ואנחנו לא שם.

משה פדלון: ביקשתי לאתר ילדים שיד ההורים אינה משגת, נתנו להם הפניות

ל'בייסיק', יש דבר כזה שנקרא בייסיק, חילקנו חולצות, הכל בסדר,

יריב פישר: בייסיק עולה 100 שקל ל-5 חולצות אבל אנחנו לא רוצים להיות שם ואתה

תמיד חוזר לזה, וזו השיטה של ש"ס והיא באמת לא במקום.

משה פדלון: זה לא ש"ס, תפסיק להעליב,

יריב פישר: אתה עוזר לעניים ולא עוזר למעמד הביניים שרוצה לשרוד. אתה כל פעם

חוזר ל... הזאת,

משה ועקנין: ממש חוצפה ברמות על. חבל על הזמן. אין לך טיפת כבוד עצמי אפילו,

תתבייש לך, תתבייש לך,

יריב פישר: מה לעשות? זאת השיטה שלו ואנחנו לא רוצים להיות שם.

(מדברים יחד)

משה ועקנין: זה ממש בושה וחרפה תאמין לי.

אהוד לזר: בואו נחזור להצעה.

יריב פישר: אני רוצה להמשיך. אז אני חוזר להצעה. אנחנו לא רוצים להיות שם. אני

אומר לך כל הזמן, גם בבני הרצליה, אנחנו לא רוצים להיות המסכנים

שאומרים לך 'תן לי הנחה'. לא רוצים להיות. אני מדבר בשם כל הדור

שלי, אנחנו לא רוצים להיות שם וכשאתה בא ואומר שאתה נותן למנהלת

איזשהו אישור למישהו מסכן- אנחנו לא מסכנים, אבל בסוף,

משה פדלון: לא, אני ביקשתי מהמנהלת לזהות משפחות,

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

משה ועקנין: מגיש הצעה לסדר של ילדים בכיתה א', זה רציני? זה בושה בחרפה ... זה

בושה וחרפה שהוא מגיש בכלל. בושה וחרפה. זו הצעה?

אהוד לזר: החבר ועקנין.

משה פדלון: אני אחזור למרץ 2020 שהתנגדתם למתווה, התנגדתם,

יריב פישר: עד היום לא עשית את המתווה, לא עשית את זה עד היום. אתה לא עשית

עד היום את המתווה.

מאיה כץ: המתווה הלא חוקי שלך. אתה הצגת פה מתווה לא חוקי של לקיחת

הפרטים האישיים,

(מדברים יחד, לא ניתן להבין)

יריב פישר: עד היום לא עשית את זה.

אהוד לזר: חבר'ה, מר פישר בבקשה.

מאיה כץ: וחבל שהדיון הולך לשם.

יונתן יעקבוביץ': אבל מה אתה פרצוף של מתפלא? אישרת את המתווה, אישרת את

המתווה למרות זה שהתנגדנו אליו בגלל שלא הבאת את חוות הדעת

המשפטית ולא עשית איתה כלום. למה לא עשית כלום עם המתווה? אין

לך יכולת להוציא אותו לפועל? מה?

(מדברים יחד)

יונתן יעקבוביץ': לא אני לא מבין.

אהוד לזר: יונתן,

יונתן יעקבוביץ': סליחה אנחנו לא העלינו את הנושא הזה אהוד. אנחנו לא העלינו את

הנושא הזה וכל פעם הנושא הזה עולה והוא מנסה להכפיש את שמנו

כאילו לא אכפת לנו מאנשים אחרים מאיה. אין מה לעשות. אתה אישרת

את המתווה הזה ולא הצלחת להוציא אותו לפועל כי הוא לא חוקי.

אהוד לזר: חברים,

(מדברים יחד)

יונתן יעקבוביץ': אחרת היית מוציא אותו לפועל. מה לעשות? אתה יכול לחייך, אתה יכול

להיתמם.

אהוד לזר: חברים די.

מאיה כץ: תנו ליריב לסיים את ההצעה שלו.

ירון עולמי: אהוד איפה היועצת המשפטית?

אהוד לזר: מה ההצעה של מר פישר?

יריב פישר: אני אשמח לדבר.

יונתן יעקבוביץ': הוא הציע,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: הוא לא הציע כי אתם מתערבים לו כל הזמן, תנו לו להגיד את זה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

אהוד לזר: חברים אנחנו רוצים להתקדם להצעה,

(מדברים יחד)

אהוד לזר: חברים יקרים, הצעתו.

איל פביאן: אהוד יש לו עוד 6 דקות מה.

אהוד לזר: בסדר.

איל פביאן: תנו לו לדבר. תנו לו לדבר כמה שהוא רוצה.

אהוד לזר: כן מר פישר, בואו נחזור להצעה.

דנה אורן-ינאי: ... כבר 4 שנים עם חולצה חלקה בלי סמל.

יריב פישר: אני חושב שגם אמרתי, יש מורים שמעלימים עין וזה נהדר אבל בסוף

צריך את את ה'פאטץ''.

מאיה כץ: דנה תני לו ...

(מדברים יחד)

מאיה כץ: הבת שלו יושבת, מקשיבה לו ומסתכלת, תנו לו לדבר שלוש דקות בלי

הפרעה.

אהוד לזר: כן, מה ההצעה.

יריב פישר: בסופו של דבר בואו נסתכל רגע על הכסף ועל זה אני מדבר. אף אחד פה

לא רוצה להיות מסכן אבל בסופו של דבר אם אתה צריך קיץ, חורף

ובדקתי- שלושה ילדים במשפחה ממוצעת בהרצליה זה בין 300 ל-500

שקל בשנה שאפשר פה לחסוך את העניין הזה כי זה המון כסף.

איה פרישקולניק: ... אחד לשני גם. הילד הגדול ... לקטן.

יריב פישר: אין בעיה אז יתנו חולצות חלקות בשנה הזאת ולא חולצות עם הסמל.

אהוד לזר: בואו נסיים רגע את ההצעה,

יריב פישר: ולכן ההצעה של עטר וגאיה,

(מדברים יחד, הפרעה לדיון)

איה פרישקולניק: ההצעה לעטר,

אהוד לזר: חברי המועצה הנכבדים,

יריב פישר: ולגאיה שגם מקשיבות לנו וגם לדעתי,

מאיה כץ: אנחנו בעד להביא את עטר לפה שהיא תציג את ההצעה לסדר, אולי

יקשיבו לה.

יריב פישר: כי היא תציג את זה יותר טוב מהאבא וגם גאיה.

דנה אורן-ינאי: אם אתה מביא אותה לפה אני שוקלת,

(מדברים יחד)

מאיה כץ: הוא יסע רגע הביתה להביא אותה ונוריד את זה רגע מסדר היום.

אהוד לזר: אני מזהה פה התפזרות קלה,

(מדברים יחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

יריב פישר: אז לכן ההצעה היא באמת לשנה הקרובה ובעקבות השנה הקשה, היא

לאפשר משהו לא כל כך מסובך- לבוא לבית הספר עם חולצה חלקה. אני

חושב שאפשר להיות פה סוף כל סוף הרצליה שמובילה, ואני חושב שערים

אחרות גם יאמצו את זה. לא הצעה מסובכת, חולצות חלקות. עופר, אני

מסכים שאחידות זה חשוב ובבוקר צריך לקום ולדעת מה אתה לובש,

תלבש את הצבע בלי הסמל, זה יחסוך הרבה מאוד כסף וזה הרבה כסף

בסופו של דבר למשפחות, ולכן זו ההצעה שלי.

אהוד לזר: ד"ר יעקב נחום בבקשה תציג את העמדה המורכבת.

ד"ר יעקב נחום: אני אשיב בצורה מאוד פשוטה, לפחות כמנהל עם ניסיון בניהול ולאורך

שנים. גם חולצות חלקות עולות כסף דרך אגב, שלא יהיו אי הבנות.

(מדברים יחד)

יריב פישר: לא צריך כפול.

ד"ר יעקב נחום: זה לא משנה אבל גם חולצות חלקות עולות כסף ואני אסביר משהו שצריך

להבין אותו. קודם כל הסמל הוא רק על חולצות קצרות, לא בחורף אלא

רק בקיץ. יש איזושהי גאוות יחידה, גאווה של בית ספר עם הסמל מוסד

הן בטיולים שנתיים, הן בכניסה לבית הספר. יש לפחות בתחושה למראית

עין שכולם זהים עם אותו סמל כי הרבה ילדים קונים מותגים גם

לחולצות חלקות שעולות הרבה מאוד כסף, ואפשר להבחין בהם מיד

אוקי? וב', גם אפשר להתייחס אם זו חולצה של מנגו, או חולצה של

קאסטרו או נקסט אבל הם באים, תאמין לי בפי שלוש ופי ארבע

מהסכומים שאתה מציג כרגע. אני חושב, וגם לאור שיחה עם מנהלות בית

הספר, סמל בית הספר הוא חשוב. הוא גאווה של בית הספר, אי אפשר

לקחת סמלים, אתם רוצים למחוק סמלים ואני חושב שזה לא נכון,

הגישה היא לא נכונה כי אתה מדבר,

יריב פישר: ביקשתי לשנה.

אהוד לזר: רגע, בואו נסדר,

(מדברים יחד)

איה פרישקולניק: יעקב סליחה רגע. יש עוד פתרון שעכשיו כותבת לי שלומית כנרי שיש סמל

עם מגנט,

ד"ר יעקב נחום: לא, אנחנו לא מעוניינים בה, ניסינו את זה וזה לא עובד.

איה פרישקולניק: למה?

ד"ר יעקב נחום: כי הסמלים האלה מדביקים ו-, חבריה, בואו,

אהוד לזר: יש רציונל מאחורי הדברים של יעקב. בואו תנו לו,

ד"ר יעקב נחום: אני חושב שבנושא של סמלים אנחנו לא צריכים לשקול את השיקולים

הקטנים האלו כי אם היית אומר לי, אני אגיד לך למה הם שיקולים

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

קטנים; כי אם היית אומר לי שכתוצאה מזה הם לא קונים יותר חולצות

אז הייתי אומר,

יריב פישר: הם קונים חצי,

ד"ר יעקב נחום: לא,

יריב פישר: הם קונים חצי.

ד"ר יעקב נחום: הם קונים לכל יום חולצה כי הם מחליפים חולצה כל יום אז הם צריכים

עוד במילא את מספר החולצות כימי השבוע. אתה מניח שאחרי כל פעם

שהם באים מבית הספר,

יריב פישר: הילד שלך מחליף חולצה בין הבוקר לערב? שלי לא,

ד"ר יעקב נחום: לא אבל הוא מחליף כל יום חולצה.

יריב פישר: אז עכשיו צריך להחליף מהבוקר לערב. יש חולצה לבית הספר וחולצה

לאחר הצהריים.

ד"ר יעקב נחום: אז מה?

יריב פישר: אז הוא לא יצטרך להחליף חצי.

איה פרישקולניק: אבל למה הוא לא יכול עם סמל אחר הצהריים?

מאיה כץ: איה באמת. אל תגזימי.

ד"ר יעקב נחום: אני אומר עוד הפעם. אני בשיח שלי עם מנהלי בתי הספר והרבה אנשים

חינוך חושב שסמל בית הספר הוא חשוב, גם בגלל האחידות, גם בגלל

גאוות היחידה של בית הספר, גם לצורך זיהוי של כניסה של תלמידים

לתוך בית הספר. זה חשוב כי כשתלמיד נכנס עם סמל בית הספר יודעים

שהוא תלמיד של בית ספר. יש לזה משמעות. אני לא נכנס כרגע להצעה

שלך, אני רק נותן תשובה על דעתי בעניין.

מאיה כץ: אני רוצה להציע הצעת אמצע יריב, אולי הצעת האמצע תתקבל. כמו

שבימי חמישי בכנסת ישראל או למקומות עבודה לפעמים מותר להגיע

ככה קצת יותר בלבוש סוף שבוע,

ד"ר יעקב נחום: יש את זה בימי שישי.

מאיה כץ: אז נוסיף גם את יום חמישי. גם חמישי וגם שישי.

איה פרישקולניק: וגם רביעי.

(מדברים יחד)

אהוד לזר: בואו ננהל משא ומתן. חברים, הרציונל והערכים שעומדים מאחורי

המדיניות הזאת הם ברורים,

מאיה כץ: כן אבל זו מדיניות קבועה, הוא מדבר על משהו חד פעמי לשנה.

אהוד לזר: אני מבין את המדיניות הזו, אני חושב שיש מאחורי התפיסה הזאת הרבה

מאוד ערכים והרבה מאוד רגליים. אני מציע בלי קשר לקיים שיח עם

פרלמנט הילדים, מועצת התלמידים והנוער כדי לשמוע את דעתם בנושא

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

הזה לפני שאנחנו דנים פה על סוגיות כאלו. זו התשובה שלנו. שוב אני

אומר יעקב, אני מציע להתכנס עם מועצת התלמידים והנוער, גם הילדים

וגם הנוער,

ד"ר יעקב נחום: לא זה דברים שכבר נעשו, זה דברים שנעשו.

איה פרישקולניק: אבל אני מוכנה להזמין את עטר וגאיה וקודם להסביר להן כמה הן

אזרחיות מאוד מושכלות ומאוד אחריות שבאות ושולחות את אבא שלהן

להציע את ההצעה הזאת, אז קודם כל שאפו. אבל מצד שני אנחנו יכולים

לדבר איתן ולהסביר להן גם את הנקודה כי אני מבינה שהן גם מייצגות

חברות שלהן.

אהוד לזר: אני מציע בכל מקרה יעקב כן לקיים שיח בלתי פורמלי מה שנקרא.

משה פדלון: גם עם וועד ההורים,

(מדברים יחד)

משה פדלון: יעקב גם עם וועד ההורים המרכזי.

אהוד לזר: בואו ניתן לזה צ'אנס. לאור הדברים שעלו כאן אני מציע מחברי המועצה

להוריד את ההצעה מסדר היום.

יריב פישר: לא, זאת הצעה שאנחנו לא נוריד מסדר היום. ... מה שאיה אומרת,

אהוד לזר: יש כללים לדיון.

צבי וייס: אני מציע ש,

(מדברים יחד)

אהוד לזר: אני מציע להסיר את ההצעה מסדר היום, בכפוף כמובן למה שאמרתי.

יריב פישר: אני אומר שאני לא מעלה אותה וזאת הצעה שאני לא מוכן להסיר מסדר

היום.

אהוד לזר: אני לא מבקש ממך, יש כללים,

מאיה כץ: לא, הוא לא מעלה אותה.

אהוד לזר: אה, לא הבנתי מה הוא רוצה.

משה ועקנין: הוא מוריד את ההצעה, הוא מוריד את ההצעה אהוד.

מאיה כץ: איה אני רוצה לשדרג את ה,

אהוד לזר: לא צריך לכעוס יריב, לא צריך לכעוס.

יונתן יעקובוביץ: אהוד אתה מי שכועס היום.

אהוד לזר: אני לא הבנתי, הכל בסדר, לא קרה כלום.

(מדברים יחד)

מאיה כץ: אני רוצה לשדרג לכם. לכו אתה ויריב לכיתה שלה עם כל הבנות שם והכל

ותעשו איתם איזשהו שיעור כזה. אתה יודעת, אני חושבת שזה יהיה

מקסים.

אהוד לזר: טוב אז בואו נעבור לנושא הבא. יעקב תודה רבה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

05368 מ.מ

מאיה כץ: אתה תלך עם איה ואתם תעשו להם שיעור על הסיפור הזה בכיתה. מה

יוצאים להפסקה?

(המשך שיח לא רלוונטי לדיון)

אהוד לזר: טוב נושא הבא ג'ו.

ג'ו ניסימוב: רגע אני צריך לטפל בו במעצורים כל הזמן. השעון הזה שחוסם לי פה את

ה,

יונתן יעקובוביץ: ג'ו משום מה לא שומעים אותך טוב.

ג'ו ניסימוב: אפשר להמשיך?

כולם ביחד: כן.

ג'ו ניסימוב: יאללה.

הצעת שינויים (העברות מסעיף לסעיף) ותוספות (מילואים) שינויים – ב.

יונתן יעקובוביץ: אפשר להגביר אותו איכשהו?

עו"ד ענת בהרב: לא זה לא בעיה שלנו, זה זום.

אהוד לזר: מי בעד?

מאיה כץ: לא, יש לי בבקשה שתי שאלות עם שתי הסתייגויות. השאלה הראשונה

שלי, אני רואה שבסעיף הראשון- עיקור וטיפול בחתולי רחוב וכלבים אז

אני רואה שיש סכום של שינוי מצד אחד של 100,000 ממשרד החקלאות.

כלומר שאם התקציב במקור היה 150 זה עלה ל-.250 יחד עם זאת

כשמסיימים את הדף אז אני רואה שיש עוד הפעם מינוס .100,000 עכשיו

השאלה שלי- אם אנחנו יודעים לתקצב את זה ב-150 וקיבלנו את ה-עוד

100 למה לא להשאיר את התקציב ב-250? הרי אנחנו יודעים שהבעיה

הזאת היא בעיה לא פתירה בסכום הזה וכבר אישרנו אותו.

רוני חדד: לא הבנתי את השאלה. הרי יש תקציב, אנחנו קיבלנו השתתפות של משרד

החקלאות ל.. של 100,000 שקל.

מאיה כץ: נכון.

רוני חדד: לכן בצד של ההכנסות ... צד של ההכנסות הוא צד למינוס. מנגד, בצד

ההוצאות הגדלנו את ההוצאות ב-100,000 שקל.

מאיה כץ: לא, אז מה זה ה-מינוס 100,000 שקל בסכום השינוי?

אהוד לזר: כי את ההכנסות אנחנו רושמים במינוס ואת ההוצאות בפלוס.

רוני חדד: זה חשבונאות.

מאיה כץ: אני מכירה חשבונאות, זה בסדר. אפילו סיימתי תואר שני בגיל 22 אתה

יודע? כאילו אני מכירה. האם התקציב היום עומד על 250,000 שקל?

"חבר" – הקלטה ותמלול