פרוטוקול ועדת מליאה מס' 41
מסמכים נוספים באותה ישיבה: פרוטוקול דיונים נגיש · פרוטוקול דיונים סרוק · תמליל
י' אייר, תשפ"א
25 אפריל, 2021
לכבוד
חברות וחברי מועצת העירייה
תפוצת מוזמנים
הרצליה
הנדון: זימון לישיבת מועצה מן המניין ב- 27.04.21
הנך מוזמן/ת לישיבת מועצה מן המניין.
הישיבה תתקיים ביום ג', ט"ו אייר תשפ"א, 27 באפריל 2021
בשעה 18:30 לערך,
ומיד לאחר אסיפה כללית של החברה לאמנות ולתרבות בע"מ,
באולם המליאה, בבניין העירייה *
סדר היום :
א. אישור פרוטוקול
ב. עדכון רה"ע
ג. עדכון מנכ"ל
ד. שאילתות
ה. הצעות לסדר
ו. הצעת שינויים (העברות מסעיף לסעיף) ותוספות (מילואים) שינויים - ב
ז. חוזה חכירה לתחנת טרהספורמציה לאולם ספורט חטיבת זאב - רחוב משה
ח. הצגת תכנית פדגוגית, רגשית וחברתית וצמצום פעלים – בעקבות משבר הקורונה.
ט. מערכות סולאריות לייצורחשמל על מבני ציבור בהרצליה
י. מינויים
יא. דו"ח פעולות העירייה לשנת 2020
יב. המלצות הועדה להארכת שירות
יג. שונות
זאבי רינה
מנהלת מחלקת ארגון ותיאום
* עובדים, מנהלים ומוזמנים לישיבה יעשו זאת באמצעות אפליקציית ZOOM
על סדר היום:
א. אישור פרוטוקול
יובא לאישור פרוטוקול מס' .40
נתקבלו בקשות לתיקון:
• בסעיף י"ד "מנגנון הכרה בזוגות ידועים בציבור לצרכים מוניציפליים", יצויין כי
מר עולמי עזב את הישיבה במהלך הדיון, טרם ההצבעה.
• תיקון רישא סעיף י"ח : במקום "המועצה התבקשה לאשר המלצות הועדה.."
יצויין "המועצה התבקשה לאשר החלטת ראש העירייה בהמשך להמלצות הועדה
...."
ב. עדכון רה"ע
ג. עדכון מנכ"ל
ד. שאילתות
כפי שיונחו על שולחן המועצה
ה. הצעות לסדר
הצעה לסדר מס' 1 ע"י רונן וסרמן
בנושא: שימור והגנה על עצים ברחבי העיר
בישיבת מועצת העיר מיום 25.2.2020 ציין ראש העיר כי הוזמן לבית הנשיא לדיון בנושא
משבר האקלים העולמי והלאומי. כמו כן ציין ראש העיר כי העירייה לוקחת חלק נכבד
בטיפול במשבר האקלים והוקם צוות ייעודי עירוני שיטפל בנושא בעדיפות.
בנוסף, התפרסם לאחרונה בעמוד העירייה כי בהרצליה תיערך בשבועות הקרובים "ועידת
האקלים הרצליה 2030". מדובר בוועידה חשובה אשר מתקיימת בערים נוספות ובה דנים
בדרכים לשפר את מצב האקלים באמצעות שינויים מקומיים / אזוריים.
על אף זאת, להפתעתי הרבה, קיבלתי פניות קצת מפתיעות מתושבים בעיר, אשר מתארגנים
בצורה מקומית להגנה ושמירה על העצים ברחבי העיר. הפניות ציינו כי העירייה אינה מאמצת
המלצות עדכניות של משרד החקלאות והקרן הקיימת לישראל לשימור עצים.
בין היתר התברר כי גופי העירייה הרלוונטים אינם מבצעים נוהל סיכונים מסודר לגבי עצים
״בעייתיים״ ברחבי העיר והעצים עוברים לסטטוס "מועמדים לכריתה" ללא שום בחינה
דקדקנית והפעלת נוהל הסיכונים המסודר.
לדוגמא: מקרה מרחוב פינסקר ,15 ובו עץ פקאן עתיק שהעירייה החליטה לכרות ללא ביצוע
הנוהל ומתוקף היותו "מועמד לכריתה". למזל כולנו העץ ניצל בזכות העירנות וההתערבות של
התושבים ושל פקיד היערות.
אין ספק שיש צורך בשינוי מהותי בכל ההתייחסות של העירייה לעצים. הנושא עלה מספר פעמים
בישיבות מועצה בשנים האחרונות, ותמיד תשובת העירייה היא זהה ונשמעת מאוד חיובית לגבי
היחס לעצים ("שתלנו כך וכך עצים בחודש האחרון, אנחנו העירייה הכי ירוקה והכי דואגת לעצים
וכו'"), אך בסופו של דבר אי אפשר להתעלם מהעובדה שהעירייה אינה מאמצת את ההמלצות
המצורפות.
אי לכך ובהתאם להצהרתה של העירייה על מחויבותה כחלק מההתמודדות עם משבר
האקלים לפי "ועידת האקלים הרצליה 2030" שתתקיים בקרוב, אבקש להעביר החלטה כי:
החל מחודש יוני 2021 העירייה תתחיל לקיים את נוהל הסיכונים לגבי העצים בשטחה ותנהל
מסד נתונים מסודר לגבי העצים בשטחה, נגיש לציבור התושבים, כולל התחייבות לסימון
דיגיטלי של העצים בעתיד.
(מצורף העתק מסמך המלצות נוהל סיכונים)
הצעה לסדר מס' 2 ע"י יריב פישר
בנושא: מנהל מחלקת תנו״ס
א. המכרז לראש אגף תנו״ס בו זכתה בתו של ראש העיר, בוטל על פי הודעת הנהלת העיר
בעקבות פנייתו של הח״מ למבקר המדינה ולמשרד הפנים.
על פי תשובת הנהלת העירייה, חלק עיקרי מהתפקיד מילא מנכ״ל העיר היוצא.
לאחרונה הבנו כי למרות שלא בוצע מכרז חדש, שלל תפקידיו של התקן החשוב הזה
הועברו ללא ידיעת מועצת העיר וקבלת האישורים על פי חוק.
ב. בשל חומרת הנושא וחשיבותו של התפקיד לפעילותה השוטפת של העירייה, מועצת
עיריית הרצליה מורה להנהלת העיר לעצור את השינויים שבוצעו בפועל ולצאת למכרז
במידי.
הצעה לסדר מס' 3 ע"י מאיה כץ
בנושא: רישום לחטיבות ביניים
בשבועות האחרונים קיבלו תלמידי כיתות ו' ברחבי העיר תשובות לגבי בקשותיהם לרישום
לחטיבות הביניים השונות בעיר.
על פי פניות שקיבלנו מתושבים ניכר כי ביחס לשנים קודמות יש ירידה דרסטית במכסת
האישורים שניתנו לתלמידים שביקשו להרשם לחטיבות השונות שמחוץ לאזור הרישום
שלהם (לדוגמה יד גיורא, בן גוריון, הנדסאים). הדבר עומד בסתירה למדיניות שוויון
הזדמנויות בחינוך, ומונע מתלמידים המעוניינים להשתלב בתכניות המוצעות בחטיבות
הביניים השונות בעיר.
הדבר עומד בסתירה גמורה גם למדיניות החיבור בין שכונות העיר השונות כאשר רוב רובם
של תלמידי הרצליה ב', הרצליה פיתוח ונוף ים מנותבים בפועל לחטיבת הביניים סמדר מבלי
שניתנת לאותם תלמידים חלופות לחטיבה זו.
הצמצום הבוטה באפשרויות הרישום העומדות בפני תושבי מערב העיר מעורר זעם ותסכול
בקרב הורים ותלמידים שחשים שניטלה מהם זכות הבחירה במסלול לימודים מותאם
לכישוריהם ושאיפותיהם האינדיבידואליות. אנו מבינים שקיים רצון לשפר ולחזק את
חטיבת הביניים סמדר, ומברכים על התהליך, אך המערכת צריכה בראש ובראשונה לשרת
את התושבים ולא להיפך.
לכן הצעתנו הינה כי הנהלת העיר תפעל על פי מדיניות העיר וערך השוויון ותפתח כיתות על
פי הדרישה.
הצעה לסדר מס' 4 ע"י יריב פישר
בנושא: חולצות בית ספר
בעקבות הקורונה והבעיה הכלכלית שנגרמה למשפחות רבות בעיר, משפחות רבות נמצאות
במצוקה כלכלית ובבעיות תזרים.
גם כן לכל ילד צריך לקנות כפול חולצות מפני שאי אפשר להסתובב עם חולצות בית ספר
מחוץ לבית הספר ואי אפשר להסתובב עם חולצות חלקות בתוך בית הספר.
בתחילת כל שנה ההורים קונים לילדיהם חולצות עם סמל בית הספר (עלות של מינימום 5
חולצות ב100 שח) אך בשנת הקורונה אחרי שקנו חולצות רבות לתחילת בית הספר וחולצות
אלה לא זכו לשימוש מפני שלא היו לימודים פרונטליים
אנו לא אומרים שצריך לבטל את התלבושת האחידה כולה אנו רק רוצים שתהיה אפשר
ללכת לבית הספר עם חולצות חלקות, כך שהשוויון והאחידות נשמרים והכסף לא יתבזבז.
לכן הצעתנו לסדר הינה כי בשנה הקרובה, עיריית הרצליה תאשר כניסה לבתי הספר עם
חולצות חלקות וללא סמל בית הספר.
ו. הצעת שינויים (העברות מסעיף לסעיף) ותוספות (מילואים) שינויים - ב
מצ"ב.
ז. חוזה חכירה לתחנת טרהספורמציה לאולם ספורט חטיבת זאב - רחוב
משה
מצ"ב חוות דעת היועמ"ש וההסכם על נספחיו .
ח. הצגת תכנית פדגוגית, רגשית וחברתית וצמצום פעלים בעקבות משבר
הקורונה - ד"ר יעקב נחום.
ט. מערכות סולאריות לייצור חשמל על מבני ציבור בהרצליה – מצ"ב.
אישור 18 מבנים ציבוריים אשר על גגותיהם ניתן להתקין פאנלים סולריים.
י. מינויים
המועצה תתבקש:
• לאשר מינויו של מר יוסי קוממי ליו"ר דירקטוריון תאגיד המרכזים הקהילתיים
במקומו של מר יהודה בן עזרא.
• לאשרר החלטת מועצה מיום 26.11.19 מינויה של עו"ד עירית פריבר נשר כחברה
בדירקטוריון מי הרצליה בע"מ.
המינוי בכפוף לאישור ועדת המינויים עפ"י חוק.
יא. דו"ח פעולות העירייה לשנת 2020
מצ"ב.
יב. המלצות הועדה להארכת שירות
המועצה תתבקש לאשר החלטת ראש העירייה בהמשך להמלצות הועדה:
א. מר מ. ל. – מנהל אגף במינהל הכספי – בן 71
לאור המלצת גזבר העירייה, מ. מנהל מצוין, מקצועי, בעל ידע וניסיון רב ומנהל את
האגף בצורה מצוינת ומקצועית.
הארכת תקופת העסקתו חיונית לעירייה עד שיימצא מחליף מתאים לתפקיד זה.
הוועדה ממליצה לראש העירייה להאריך את שירותו עד לתאריך ,31/12/2021
בהתאם לקריטריונים הבאים:
• המלצות ממונה ישיר ומנהל האגף.
• כשירות העובד בהתאם לסוג התפקיד.
הערה: גזבר העירייה לא השתתף בדיון הארכת שירותו של מר מ..
ב. גב' ר.א. – מורה לאומנות – עמותת ע.ל.ה – בת 70
ר. מועסקת בתפקיד מורה לציור, רישום ואומנות במסגרת מועדון צמרות
לגמלאים צעירים, לאור המלצת מנכ"לית ע.ל.ה, ר. עובדת מצטיינת ואהובה
המבצעת את תפקידה בהצלחה רבה ולשביעות רצון הממונים עליה בעמותה.
הוועדה ממליצה לראש העירייה להאריך את שירותה עד לתאריך .31/03/22
בהתאם לקריטריונים הבאים:
• ייחודיות התפקיד.
• המלצות ממונה ישיר ומנהל האגף.
ג. גב' צ.צ. – מורה לפלדנקרייז – עמותת ע.ל.ה – בת 75
צ. עובדת כמורה לפלדנקרייז במסגרת פעילות הספורט לגמלאים של העמותה, צ.
עובדת 6 שעות שבועיות וישנה פעילות מלאה בשלושת החוגים שלה, לכתשעים
גמלאיות, המעריכות את מקצועיותה והתייחסותה גם מעבר לשעות החוג.
לנוכח מצבה הבריאותי התקין והמלצות מנכ"לית עמותת ע.ל.ה, הוועדה ממליצה
לראש העירייה להאריך את שירותה עד לתאריך .30/11/22
בהתאם לקריטריונים הבאים:
• ייחודיות התפקיד.
• המלצות ממונה ישיר ומנהל האגף.
יג. שונות
בברכה,
זאבי רינה
מנהלת מחלקת ארגון ותיאום
תוכן העניינים
רקע................................................................................................................................................................................................................3
מטרות המסמך...................................................................................................................................................................................................................4
מבוא...............................................................................................................................................................................................................4
הגדרות...............................................................................................................................................................................................................8
פרק א': ניהול סיכונים בעצים..............................................................................................................................................................................................11
פרק ב': המלצות אגף יער ואילנות בעניין עצים ברשויות - ניהול, מעקב וטיפול ...................................................................................................................17
פרק ג': סקירת שיטות וטפסים מקובלים בעולם ..............................................................................................................................................................30
פרק ד': הערכת סיכונים בעצים בישראל - סקירת התפתחות ותמונת מצב ........................................................................................................................39
רשימת ספרות...................................................................................................................................................................................................................48
נספחים:
נספח א' – Hazard ISA - תרגום טופס מסכם מתוך המדריך המצולם להערכת גורמי סיכון בעצים במרחב העירוני של ISA ............................52
נספח ב' – USDA - תרגום טופס הערכת גורמי סיכון בעצים של שירות הייעור האמריקני .............................................................................61
נספח ג'1 – THREATS - תרגום טופס הערכת סיכונים לזיהוי, מיפוי וניהול סיכונים בעצים על פי מודל
System Treatment and Evaluation Risk :Hazard 71...........................................................................................................................Tree
נספח ג'2 – טופס הערכת סיכונים המבוסס על מודל THREATS הכולל התאמות שבוצעו למודלזה על ידי אגר' חנוך בורגר ואביגיל הלר .................78
נספח ד' - ISA-BMP - תרגום טופס להערכת סיכונים מתוך מדריך ניהול מיטבי של ISA .................................................................................89
נספח ה' - הסבירות למציאת איבר כושל או קריסה של עץ בשטח (דרגת השבירות של המין)..............................................................................96
נספח ו' – תמונות של כשלים אופייניים בעצים .................................................................................................................................................116
רקע
אגף יער ואילנות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר זיהה צורך במתן הכוונה מקצועית בנושא ניהול הסיכונים במשאב העצים בתחומי הרשויות, בהיבטיו השונים:
טיפול ותחזוקה, ניהול הסיכונים, בקרה, ניטור, תיעוד ומעקב, שימור ונטיעה חדשה; צורך זה עולה עם הזדקנות עצים רבים בארץ וטיפול לקוי במשך שנים
(לרבות עבודות בקרבת עצים וגיזום בלתי מקצועי).
למטרה האמורה גיבש האגף מסמך זה, אשר נועד לספק לרשויות המלצות ופתרונות לניהול משאב העצים, בדגש על יצירת מסד נתונים ככלי הכרחי לניהול
ולהערכת סיכונים.
הניתוח וההמלצות מתייחסים בעיקרם לתנאי סביבה ומזג אוויר אופייניים, אך אל לנו לשכוח כי בעת האחרונה אנו עדים לשינויי אקלים וסביבה דרמטיים
(המתבטאים בהתחממות גלובלית, שינויים במשטר המשקעים והרוחות, שריפות וכיו"ב), היוצרים תנאי סביבה משתנים - ואלו עלולים להשפיע על ניהול
משאב העצים ולהשפיע על הערכת הסיכון.
ליבו של מסמך זה מצוי בפרק ב', בו מפורטות ההמלצות בנושאים השונים. שאר הפרקים מהווים רקע לפרק ההמלצות, ובנוסף לכך נועדו להרחבת הידע,
מתוך הנעשה בארץ ובעולם.
ברור לנו כי הנושא רחב ולא כל הידע נמצא ברשותנו. נשמח לקבל הערות והצעות לשיפור בכתובת moag.gov.il@trees או moag.gov.il@avigailh
ד"ר ארז ברקאי
מנהל אגף יער ואילנות
ופקיד היערות
צילום:
נעמה
לוריה
ארבילי
מטרות המסמך
.1 להמליץ על השיטות המתאימות ליישום של ניהול סיכונים בעצים ברשויות המקומיות בארץ, כדי ליצור סטנדרטיזציה בתחום זה.
.2 להנחות את הרשויות המקומיות להקים מסד נתונים לניהול משאב העצים בתחומן, שיתוחזק על פי הצרכים שיוגדרו בכל רשות.
.3 להעניק למקבלי ההחלטות ברשויות וליתר העוסקים בתחום, כלים מעשיים ומקצועיים לניהול משאב העצים והסיכונים.
.4 להציג סקירה לשם הרחבת הדעת אודות הנעשה בנושא זה בארץ ובעולם.
מבוא
.1 התועלת שבעצים
תועלתם של העצים לאדם מוכרת זה זמן רב ומתבטאת בתחומים סביבתיים וחברתיים רבים. בין היתר, העצים -
מעלים את כמות החמצן ומפחיתים את זיהום האוויר ונוכחות הפחמן הדו-חמצני (;1997 ,McPherson
2017 ,Petrokofsky & Willis ;2015 ,Trueman & ,Lucked ,)Mullaney;
ממתנים את תנאי האקלים – טמפרטורה ורוח - ונותנים צל (כהן, פוצ'טר וביתן, 2007; פוצ'טר וחוב', 2012;
פוצ'טר ושעשוע-בר, 2009; שעשוע-בר והופמן, )2002;
תורמים לבריאות האדם (;2014 ,Oliver ;2008 ,Rundle & ,Perzanowski ,Neckerman ,Lovasi
2013 ,)Donovan;
מייצרים תחושה של רווחה כללית (,)wellbeing דבר המוצא ביטוי גם בשיפור במדדים חברתיים כגון קיטון
בפשיעה (2010 ,Prestemon & .)Donovan
תועלת העצים אף כומתה בערכים כלכליים, כך ששיעור התועלת השנתית של עצים בשטחים ציבוריים
(בניכוי עלות הטיפול בהם ובניכוי הנזק שנגרם על ידי עצים, לדוגמה בנפילת ענף על כלי רכב) הינו שווה ערך
ל-107-127 $ לשנה, ושיעור התועלת השנתית מעצים בשטחים פרטיים שווה ערך ל-87-108 $
(2006 ,.al et .)McPherson
צילום: נעמה לוריה ארבילי
4 | חוברת ניהול סיכונים
.2 נטיעה ושימור של עצים
בשנים האחרונות אנו עדים למיזמים המתקיימים בעולם, שמטרתם הפקת התועלת שבעצים
על ידי נטיעה רבת היקף של עצים בתחומי יישובים קיימים; לדוגמה: מיזם נטיעת מיליון עצים
בעיר ניו-יורק ()/https://www.milliontreesnyc.org ומיזם נטיעת מיליון עצים בלוס-אנג'לס
(.)http://www.milliontreesla.org בארץ נעשות נטיעות עצים חדשות בעיקר בעת הקמת שכונות
ויישובים חדשים. אולם בשימורם של עצים בוגרים ישנם קשיים, אם בגלל בנייה מואצת, הקמת תשתיות,
קונפליקטים בין עצים ואוכלוסייה, תנאי סביבה שאינם מיטביים או בגלל הזדקנות העצים ולעיתים אף
סיכונים הנוצרים בעטיים.
.3 תיעוד
העץ, בדומה לתשתיות נוספות המצויות בתחום שיפוטה של הרשות ובאחריותה, כגון: חשמל, תאורה, מים,
שילוט, ביוב וכיו"ב, מצריך תחזוקה וטיפול שוטף, לטובת התושבים והמבקרים הקבועים והמזדמנים. העצים
נטועים באזורים שונים בעיר: ברחובות, שדרות, גנים ציבוריים ופארקים, בתחום מוסדות ציבור (כמו מרכזים
קהילתיים) ומוסדות חינוך, בחורשות, בטיילות ועוד, ובתנאים שונים - שלעיתים מתאימים לעצים ולעיתים
אינם מיטיבים עימם (הלר, .)2001 ישנה חשיבות רבה לניהול מצאי העצים בתחומי הרשות, לבקרה, ניטור,
תיעוד ומעקב אחר מצבם (התיעוד יאפשר השוואה של מצב העצים במועדים השונים בהם יבוצעו הסקרים),
זאת כדי לספק לעצים את הממשק המיטבי ולהפיק מהם תועלת מרבית.
בהרבה רשויות בארץ אין תיעוד של מצאי העצים בערים ומצבם, ובהעדר תיעוד כזה לא ניתן לגבש תוכנית
תחזוקה מתאימה. בין הערים שבהן נערך תיעוד של עצים נמצאות העיר תל-אביב, בה נטועים כ-146,000 תיוג/מספורעץ
צילום: נעמה לוריה ארבילי
עצים במרחב הציבורי (מתוכם כ-60,000 עצי רחוב) והעיר רחובות, בה נטועים כ-28,000 עצים במרחב
הציבורי.
לתיעוד היבט נוסף בהקשר הביטוחי/משפטי – קיימת חשיבות רבה לתיעוד תהליך סקרי הבטיחות
המבוצעים ברשויות (לרבות תהליך קבלת ההחלטות, מסקנות וההמלצות) זאת למען ההערכות העתידיות
של אותם עצים, הן למען הסקת מסקנות והפקת לקחים במקרה של הערכה שגויה, או מנגד, הערכה טובה.
חשוב שתהיה אסמכתא מתועדת על כך שנעשתה פעולה למען שמירה והגנת הציבור מנזקים אפשריים.
חוברת ניהול סיכונים | 5
.4 יצירת מסד נתונים
הרשות נדרשת לנהל את משאב העצים העירוני באופן שבו יימצא איזון בין תועלות העצים לבין הפוטנציאל לבעיות אפשריות הגלום בתכונות מסוימות שלהם.
יצירה של מסד נתונים תאפשר לרשות ניהול של משאב העצים בהיבטיו השונים, לרבות: טיפול מקצועי שוטף, בקרה, ניטור, תיעוד ומעקב, כדי להשיג איזון זה,
לצמצם חלק ניכר מהסיכונים ולמזער נזקים.
מסד הנתונים ייערך באופן שיאפשר:
קבלת מידע על כל עץ (לדוגמה: מתי קיבל טיפול לאחרונה וכיצד);
קבלת מידע ברמת היישוב (לדוגמה: מערך הצללה בעיר, ריכוזי מינים פולשים וכיו"ב);
עדכון נתונים באופן שוטף (לדוגמה: מועדי גיזום שבוצע וכיו"ב);
אחזור נתונים (שליפת המידע);
סינון מצאי העצים המקיימים תנאי מסוים (למשל: עצים נשירים, עצים המשתייכים למין מסוים וכיו"ב);
פילוח סטטיסטי של הנתונים (למשל: התפלגות העצים לפי מועד נטיעה או טיפול אחרון שבוצע).
באמצעות נתונים אלו ניתן לקבל החלטות מושכלות הן לגבי תכנון והן לגבי ממשק, כגון: תכנון נטיעת עצים מצלים ברחובות חשופים, החלפה יזומה של עצים
מזדקנים ונטיעות עתודה, קביעת מדיניות להחלפה/טיפול במינים פולשים, טיפול חוזר בעץ מסוים כנגד גורם מחלה, גיזום כלל העצים הנשירים בעיר בעונת
החורף, גיזום עיצוב ראשון לעצים שניטעו בשנה מסוימת, פעולות אורטופדיות לשימור ואבטחת עצים וכיוצא בזה.
היות ולעצים תועלות רבות ומגוונות במארג חיינו, כפי שפורט לעיל, קיימת חשיבות רבה בהשקעת משאבים ליצירת מסד נתונים ותיעוד ככלים מקצועיים לניהול
ואחזקה מיטבית של עצים קיימים וכן השקעת משאבים תכנוניים, הן לנטיעת עצים בכלל ובמרחב העירוני בפרט והן לשימור מקסימאלי של עצים ערכיים
ומשמעותיים. כל זאת לרווחת ולבטיחות המרחב הביוספרי בו אנו חיים.
.5 סמכות
קיימת חשיבות רבה לחלוקת הסמכות בין הגורמים השונים הפועלים בניהול משאב העצים העירוני ובטיפול בו, תוך דגש על תחום אחריותו של מי שימונה
כמנהל הסיכונים.
ההנחיות בסעיף זה - עם התאמות מתקנות של ארגון הפיקוח על העבודה, 2013 - מתבססות על סמיילי וחובריו (2011 ,.al et ,)Smiley המגדירים את חלוקת
הסמכויות כלהלן:
הרשות שבבעלותה העצים – הסמכות הניהולית והפיקוחית;
מומחה להערכת סיכונים – הסמכות המקצועית;
מורשה לטיפול בעצים – הסמכות המבצעת.
6 | חוברת ניהול סיכונים
חלוקה זו מגדירה את חלוקת הסמכויות הנכונה בין הגורמים הפועלים בתחום, ומומלץ לאמצה.
על הרשות, כבעלת העצים, מוטלת המשימה לטפל בעצים ולמזער סיכונים עד לרמה קבילה/זניחה. לצורך כך עליה להפעיל אנשי מקצוע לשם ביצוע של
סקרי הערכת סיכונים וטיפול בעצים.
טבלה 1 - הנחיות לגבי תפקידיהם של מנהל סיכונים בעצים, מומחה להערכת סיכונים ומורשה לטיפול בעצים (מתוך2011 ,.al et Smiley עם התאמות
כאמור לעיל)
אחראי על טיפול בעצים ברשות – מנהל הסיכונים
מומחה להערכת סיכונים בעצים מורשה לטיפול בעצים
(מנהל הרכוש ברשות בעלת העץ, סמכות מנהלת ומפקחת)
()1 עליו האחריות באשר לחובת הטיפול בעצים ()1 מזהה את העצים הנסקרים והתנאים ()1 מספק את השירותים
באתר הנדרשים בהתאם להנחיות
()2 מגדיר את מדיניות ניהול הסיכונים ופועל ליישומה המומחה:
()2 מעריך ומסווג את דרגת הסבירות
()3 מגדיר את טווח הסיכון הקביל לכשל א. גיזום
()4 מגדיר מהם הגורמים המאוימים ()3 מעריך את חומרת התוצאות שיהיו ב. עבודות 'אורתופדיה' כגון:
לכשל עץ קשירה, הידוק או תמיכה
()5 מגדיר מהי מידת השימוש (רציף/מזדמן) של הגורם המאוים באזור הנתון
בסיכון ()4 מתעד ומעביר בדו"ח מפורט (כולל ג. טיפול במזיקים ומחלות
מיפוי וצילומים) את ממצאיו למנהל
()6 מקצה את המשאבים הדרושים הסיכונים ברשות ()2 מתריע על גורמי סיכון חדשים
שאובחנו בעת הטיפול בעץ
()7 קובע את הצורך בסקרים, רמתם ותדירותם – סקרי מצאי וסקרי סיכונים ()5 ממליץ על בדיקה מתקדמת במקרה (בהתאם לנוהל שיקבע
הצורך ברשות)
()8 מחליט על היקף העבודה (גבולות הסקרים, מספר העצים, קבוצת גיל או גיל
העצים אם ידוע, ממדי העצים הנסקרים וכיו"ב) (כולל: ייעזר במומחים נוספים,
שימוש במכשור מסייע, בדיקה
()9 קובע סדר עדיפויות בעבודה בגובה וכיו”ב)
()10 מאפשר לאנשי המקצוע שמינה גישה למידע קיים לגבי העצים הנסקרים ()6 מספק פתרונות ומפרטים לטיפולים
והמטופלים אפשריים לשם הפחתת סיכונים בעץ
()11 במקרה של חלופות אחדות, מחליט מהי החלופה המועדפת להפחתת ()7 מבצע בקרה על הטיפולים שבוצעו
סיכונים ומעריך את הסיכון השיורי
()12 מפקח על הליך ניהול הסיכונים ויישום ההמלצות, כולל פיקוח על המומחה ()8 ממליץ על תדירות בדיקות חוזרות
והמורשה
חוברת ניהול סיכונים | 7
.6 סיכונים אפשריים בעצים
עצים בוגרים מגיעים לממדים גדולים; בתוך כך הם חשופים לתנאי סביבה לא מיטביים, לנגעים האופייניים לגילם הבוגר, או לטיפול לקוי. כתוצאה מזאת עצים
עלולים לפתח פגמים הגורמים לכשלים, כגון שבירת ענפים או קריסת העץ על שורשיו.
הניסיון שהצטבר בארץ מראה כי שבר ענפים בעצים מתרחש מעת לעת, אך למרבה המזל פגיעה בנפש או ברכוש כתוצאה מקריסת עץ מתרחשת לעיתים
נדירות.
על אף התדירות הנמוכה של אירועים אלו, כל רשות וגוף נדרשים לניהול של משאב העצים בתחומיהם, ובכלל זה ניהול סיכונים, כלומר – לזהות סיכונים,
להעריכם ולנטרם, ולהפחית סיכונים ככל הניתן.
הגדרות
בעלי תפקידים
אחראי לטיפול בעצים (להלן: "האחראי" או "מנהל הסיכונים") - הממונה מטעם הרשות על ניהול משאב העצים, ובכלל זה על ניהול הסיכונים, בשטחה.
מומחה להערכת סיכונים בעצים (להלן: "המומחה") - בעל השכלה רלוונטית: אגרונום (בוגר מדעי הצמח), הנדסאי נוף, טכנאי נוף, בוגר קורס אילנאי
מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים (לכשיתקיים), שהינו בעל ניסיון של 5 שנים לפחות בטיפול בעצים או בהערכתם.
מורשה לטיפול בעצים (להלן: "המורשה") – איש מקצוע הפועל בטיפול בעצים על פי הנחיות המומחה והמדווח לאחראי לטיפול בעצים.
מאפייני העץ
בריאות העץ - מצבו הבריאותי של העץ, הנקבע על סמך בדיקה חזותית חיצונית ומתייחס למצב העץ במועד עריכת הסקר, באופן שיוגדר (או בהתאם לטבלה
4 להלן, או בדיקה מפורטת יותר כגון: בדיקת מעבדה לזיהוי נגע או שימוש במכשירים מסייעים דוגמת רזיטוגרף או טומוגרף).
כשל בעץ (failure )Tree - הוא שבר של גזע ו/או ענפים, או אבדן התמיכה המכאנית של מערכת השורשים וקריסת העץ.
8 | חוברת ניהול סיכונים
מדד דקיקות הגזע - מדד המעיד על חיוניות העץ על פי היחס בין גובהו לקוטרו בסנטימטרים, בהתאם לטבלה הבאה:
יחס גובה/קוטר העץ בס”מ משמעות
0-20 חשד להתפתחות לא תקינה של העץ
20-40 עץ בעל גידול תקין
40-50 חשד לגידול לא תקין
גדול מ-50 חשש לעץ לא תקין העלול לקרוס או להישבר
פגם ()Defect - מצב פיזיולוגי בלתי תקין בעץ, אשר עלול להוות פוטנציאל לסיכון. לדוגמה: סדק, חיבור ענפים לא תקין, ריקבון וכיו"ב.
קוטר הגזע בגובה החזה או קג"ח (DBH ,height breast -)Diameter קוטר הגזע כפי שהוא נמדד בגובה 130 ס"מ מעל פני הקרקע.
סיכונים
אירוע מסוכן (event )Hazardous - אירוע חד-פעמי שבו מתממש הפוטנציאל של גורם סיכון ונגרם נזק.
בקרת סיכונים (control )Risk - בחירה והפעלה של אמצעים לביטול סיכונים או להפחתתם.
גורם סיכון ()Hazard - עץ אשר קיימים בו פגמים העלולים לגרום לכשל ואשר הינו בעל פוטנציאל לגרימת נזקים לנפש, לרכוש או לסביבה, או לשילוב של אלו.
גורם מאוים ()Target - בני אדם, רכוש או פעילויות אשר עלולים להיפגע, להינזק או להשתבש בעטיו של כשל בעץ.
דחק/עקה (Stress; ניסוח עממי: לחץ) – מידת כוח פנימי/חיצוני הפועל על העץ ביחס לשטח איבריו (כגון לגבי מסת פרי העלולה לגרום לשבר, רוח הפוגעת
בעץ וכיו"ב).
הערכת סיכונים (assessment )Risk - תהליך קביעת ערכו הכמותי או האיכותני של נזק אפשרי או רמת השפעתו של הנזק.
הערכת סיכונים בעצים - תהליך שיטתי לזיהוי, ניתוח והערכה של סיכון שמקורו בעצים.
חומרת התוצאות - נקבעת בהתאם לרמת הנזק: מוות, חבלה, נזק לרכוש או הפרעה מהותית לפעילות (כגון שיבוש בתנועת רכבות, הפסקת חשמל וכיו"ב),
חוברת ניהול סיכונים | 9
ועל פי מספר הגורמים המאוימים החשופים לסיכון.
ניהול סיכונים (management )Risk - תהליך רב-שלבי מובנה ושיטתי לזיהוי והערכה של סיכונים ולבקרת סיכונים, במטרה לבטלם או לצמצמם לכדי סיכון
קביל.
ניתוח סיכונים (analysis )Risk - מכלול הבחינה של האפשרות לאירוע מסוכן, באמצעות: זיהוי נוכחותם של גורמי סיכון; הערכה של הסבירות לכשל;
הערכה של חומרת התוצאות; וחישוב משוקלל של רמת הסיכון.
סבירות ()Likelihood לכשל בעצים - הסיכוי שבעץ ייגרם כשל כלשהו כתוצאה מפגמים קיימים ו/או כתוצאה מהשפעת עומס/דחק.
סיכון ()Risk - כשל אפשרי של העץ או של אחד מאיבריו, אשר אם יפגעו בגורם מאוים ייגרמו נזק לנפש, לרכוש או לתשתיות או שיבוש של פעילות קיימת.
ככל שההסתברות לכשל גדלה וככל שחומרת התוצאות הצפויה גדלה, כן גדל הסיכון.
סיכון מקורי (risk )Original - רמת הסיכון המקורית הכרוכה בעץ, נטייתו הטבעית של העץ לכשל בשל מינו ומאפייניו, ונטייתו לכשל בשל תנאים גיאוגרפיים-
אקלימיים משתנים.
סיכון שיורי (risk )Residual - רמת הסיכון שנותרה לאחר שהופחתה, באמצעות טיפול בעץ או הרחקת הגורם המאוים, עד לרמה של סיכון קביל/זניח.
סיכון קביל/נסבל (risk )Acceptable/Tolerable - טווח רמת הסיכון שאותו מגדירה הרשות ומוכנה לשאת.
סיכון זניח (risk )Negligible - רמה נמוכה של סיכון, או רמה נמוכה של סיכון לאחר טיפול בגורמי סיכון.
עומס ()Load - פעולת כוחות על מבנה. בעצים, הכוחות היוצרים עומס הם כוח הכבידה, משקל מים (עיבוי, גשם, שלג וקרח) ורוח. עומס יכול להשתנות גם
באופן עונתי – לדוגמה, כתוצאה ממשקל הפרי שעל העץ.
פוטנציאל הפגיעה - עוצמת הנזק שייגרם במקרה שיתרחש כשל. הפוטנציאל נקבע בהתאם לגודלו ומהירות תנועתו של איבר העץ הפוגע, ומושפע גם
מחסמים קיימים בין האיבר הפוגע לגורם המאוים.
10 | חוברת ניהול סיכונים
פרק א’
ניהול סיכונים בעצים
(management risk )Tree
חוברת ניהול סיכונים | 11
.1 כללי
החיים בצד עצים אינם נטולי סיכונים. לפיכך, כדי ליהנות מהיתרונות שעצים מקנים, עלינו להכיר
בעובדה זו.
עץ הינו חומר חי ומשתנה ולמעשה קיים קושי להעריך ולזהות באופן ודאי את המתרחש בתוכו ואת
מידת הסיכון שהוא מציב, כמו גם את תנאי הסביבה (לדוגמה משק מים) המשפיעים עליו. הכלים
העומדים לרשות המומחה להערכה של מידת הסיכון והמועד האפשרי להתרחשות אירוע כשל
הינם מוגבלים. בנוסף לכך, נדרשת מומחיות והיכרות מעמיקה של מיני עצים כדי לזהות פגמים,
שכן השלכותיהם משתנות ממין למין. קיים טווח מסוים של חוסרדיוק בהערכה ואי ודאות באשר
לכושר חיזוי של כשל. כמו כן, הערכת הסיכון משקפת תמונה של מצב העץ ביום בו נסקר וכל
שינוי שיתרחש לאחר מכן עשוי לשנות את תמונת המצב.
בתנאי מזג אוויר אופייני ניתן להעריך סיכונים ברמה טובה יחסית. לעומת זאת, בכל עץ שבו קיימים
פגמים נראים/סמויים מן העין עלול להיווצר כשל. אירוע קיצון מגביר את הסיכוי לכשל מכיוון שלרוב
מופעל על העץ או חלקיו עומס ונוצרים גם תנאים שאינם מיטביים עבורו. תנאים כגון: רוחות עזות,
שלג וברד, הצפה או יובש קיצוני, עלולים לגרום לכשל לא צפוי. עם זאת, באמצעות הידע הקיים
בארץ ובהסתמך על ניסיון מצטבר יכולה הרשות לבצע הערכת סיכונים טובה ולהקטין חלק ניכר
מהסיכונים הקשורים לעצים שבתחומה. נפילת עץ כתוצאה מעומס שלג, ירושלים .2013 צילום: ז'ק מעוז
.2 בסיס לקבלת החלטות ברשות
על הרשות לנקוט דרכי פעולה במטרה להפחית את הסיכונים בעצים; את קביעתן יש לבסס על המדדים הבאים:
.2.1 סיכון זניח (Risk )Negligible – רמה נמוכה של סיכון, או רמה נמוכה של סיכון לאחר טיפול בגורמי סיכון.
.2.2 סיכון קביל/נסבל (Risk )Acceptable/Tolerable – טווח רמת הסיכון שאותו מגדירה ומוכנה הרשות לשאת.
.2.3 תדירות הבקרה – התדירות שאותה יש ליישם במטרה לנטר ולהסיר כשלים גורמי סיכון בטווח זמן סביר.
.2.4 רמת הבדיקה – תיקבע בהתאם לחומרת התוצאות הצפויה.
12 | חוברת ניהול סיכונים
.3 מתודולוגיה
.3.1 לצורך למידת הנושא לעומקו נערך סקר ספרות מקיף, שכלל:
.3.1.1 ארבע שיטות להערכת סיכונים המקובלות בקרב אנשי מקצוע המטפלים בעצים בארה"ב ובאנגליה;
.3.1.2 שני מאמרים המשווים בין שיטות להערכת סיכונים (2013 ,Northrop & ,Mclean ,Hassing ,Koeser ו-2018 ,)Sterken;
.3.1.3 שיטות וגישות שפותחו בארץ (אלמליח, 2007; הל-אור וגבריאל ,1997; הלר, גלון, אלמליח, הל-אור, וגבריאל, 2011; והנדסת הצומח,
)2018;
.3.1.4 נהלים של משרדי ממשלה (נוהל פקיד היערות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ונוהל בדיקת מוסדות חינוך של משרד החינוך);
.3.1.5 נוהל עיריית תל-אביב וטיוטת נוהל של עיריית כפר-סבא;
.3.1.6 נהלים של גופים מנהלי סביבה (קק"ל ורט"ג);
.3.1.7 חוקים, תקנות והנחיות של גופים הקשורים לבטיחות.
.3.2 כדי לבחור בשיטה המומלצת לשימוש בארץ, מבין השיטות שנסקרו בארץ ובעולם, נערכו ישיבות עם אנשי מקצוע, סיורים בשלוש רשויות (תל-
אביב, כפר-סבא ורמת-גן) וסיורים עם אנשי מקצוע (חנוך בורגר, יאיר גולדברג, שי כץ, דרור ניסן, מורן פלג).
.3.3 מהו סיכון
סיכון ()Risk קיים כאשר ישנו כשל בעץ או באחד מאיבריו, אשר עלולים לפגוע בגורם מאוים, פגיעה אשר עלולה להסב נזק לנפש, לרכוש או
לתשתיות, או לגרום לשיבוש של פעילות קיימת. לפיכך, סיכון מורכב משני היבטים:
.3.3.1 ההסתברות שיתרחש הכשל.
.3.3.2 חומרת התוצאות הצפויה במקרה שיתרחש הכשל.
ככל שהסתברות לכשל גדלה וככל שחומרת התוצאות הצפויה גדלה, כן גדל הסיכון.
חומרה התוצאות נקבעת בהתאם לרמת הנזק (מוות, חבלה, נזק לרכוש וכיו"ב) ועל פי מספר הגורמים המאוימים החשופים לסיכון. לעניין זה
מובאת בחשבון גם הפרעה מהותית לפעילות (שיבוש בתנועת רכבות, הפסקת חשמל וכיו"ב).
חוברת ניהול סיכונים | 13
קריסת עץ על מתקן, דבר שעלולה להיות לו השפעה רחבת היקף.
צילום: דב גולדוין
קריסת עץ באזור שבו אין שוהים אנשים רבים או ללא תשתיות בעלות קריסת עץ באזור שבו חומרת התוצאה עלולה להיות פגיעה בנפש. צילום: עטרה גל
חשיבות. יער אורנים. צילום: אביגיל הלר
14 | חוברת ניהול סיכונים
רמת הסיכון נקבעת בהתאם לתוצאה החמורה ביותר שניתן לצפות לה (scenario case ,)Worst ומתמקדת בסיכונים משמעותיים שמעל לטווח
הקביל.
בעת ניהול סיכונים, באופן כללי, מקובל להיעזר בטבלת הערכת סיכונים (כגון זו המופיעה אצלגריפל ובנימיני, .)2013 טבלה זו (טבלה ,)1 בהתאמה
הנדרשת, יכולה לשמש גם לנושא הנדון. כאשר מתבצעת מכפלה של מדד הסבירות לכשל במדד חומרת התוצאות, התוצאה המתקבלת הינה
דרגת הסיכון (זניחה, קבילה או לא קבילה).
טבלה 2 - הערכת סיכונים
חומרת התוצאות .1 חומרה נמוכה מאוד .2 חומרה נמוכה .3 חומרה בינונית .4 חומרה רבה מאוד
סבירות לכשל
.1 נמוכה מאוד 1 2 3 4
.2 נמוכה 2 4 6 8
.3 בינונית 3 6 9 12
.4 גבוהה 4 8 12 16
דרגת הסיכון הנחיות
זניחה העץ אינו זקוק לבדיקה נוספת או לטיפול כלשהו
קבילה אחת מן האפשרויות:
()1 העץ אינו זקוק לבדיקה נוספת או לטיפול כלשהו
()2 העץ מצריך בדיקה מעמיקה יותר
()3 ניתנות המלצות לנקיטת טיפול להפחתת סיכונים
()4 ניתנות המלצות להרחקת הגורם המאוים
לא קבילה נדרש טיפול בהול/מיידי להפחתת הסיכון
חוברת ניהול סיכונים | 15
.3.4 בעת כתיבת מסמך זה נבחנה התאמת השיטה הנזכרת לעיל לניהול סיכונים בעצים; אולם לאחר עיון בשיטות המקובלות בארץ ובעולם הובן כי
בעת ניהול סיכונים בעצים יש להתחשב במדדים נוספים על אלו של הסבירות לכשל וחומרת התוצאות - שהינם דרגת שבירות המין ופוטנציאל
פגיעה (עוצמת הפגיעה), כמפורט:
.3.4.1 הסבירות למציאת איבר כושל או קריסה של עץ בשטח - דרגת שבירות המין (נספח ה', על פי הלר וחוב', ,2016 עם עדכונים לשנת
)2019 – צפי לכשל בעצים ממינים שונים (לדוגמה: בעץ איקליפטוס המקור ישנה היתכנות גבוהה לשבירת ענפים, בעוד שאלון מצוי
הינו עץ חסון).
.3.4.2 פוטנציאל הפגיעה – עוצמת פגיעה על ידי האיבר הפוגע במקרה שמתרחש כשל (לדוגמה: אם נשבר ונופל ענף דק - שמשקלו נמוך
יחסית - על אדם או רכוש, ישנו אומנם כשל אך פוטנציאל הפגיעה אינו גבוה; לעומת זאת, ענף כבד, או ענף קל הנופל מגובה רב וצובר
מהירות, עלולים לגרום לנזק משמעותי).
פוטנציאל הפגיעה מושפע גם מחסמים לאיבר הפוגע (ענפים בחלק התחתון או מכשול כגון פרגולה, שחוצצים ובולמים את עוצמת
הפגיעה בגורם המאוים) ומההסתברות של הימצאות גורמים מאוימים בנקודת הפגיעה ובזמן הפגיעה.
אי לכך הוחלט לשלב מדדים אלו בעת הערכת סיכונים על פי רמה א', כהגדרתה להלן. השיטות שנבחרו ליישום הערכת סיכונים על פי רמות ב'
ו-ג', כהגדרתן להלן, מבוססות בהערכתן על המדדים: סבירות לכשל, פוטנציאל הפגיעה וחומרת התוצאות (ללא מדד דרגת שבירות המין).
קריסת עץ באזור שבו חומרת התוצאה עלולה להיות פגיעה בנפש. צילום: ארז מיארה קריסת עץ באזור שבו חומרת התוצאה עלולה להיות פגיעה בנפש. צילום: חנוך בורגר
16 | חוברת ניהול סיכונים
פרק ב'
המלצות אגף יער ואילנות
בעניין עצים ברשויות - ניהול, מעקב וטיפול
חוברת ניהול סיכונים | 17
על בסיס סקירת השיטות המקובלות בארץ ובעולם לניהול משאב העצים ולהערכת סיכונים בעצים (כפי שהן מפורטות בפרקים ג' ו- ד') מובאות בפרק זה
המלצות אגף יער ואילנות (פקיד היערות) לנושאים אלה, על פי תרשים הזרימה שלהלן:
קביעת דרגת הסיכון סקר סיכונים ראשוני רשות
7
6
8 8 8 1
זניחה קבילה לא קבילה 5
מומחה אחראי
()1-20 ()20.5-30 ()30.5-40 16
4
9 9 9
2
בדיקה חוזרת בדיקה חוזרת בדיקה חוזרת
ברמה א' ברמה א' / ב' עפ"י סיכון שיורי הכנת מסד נתונים 3 מומחה
עד שנה -
עפ"י תכנית עבודה טיפול בהול / מידי
עפ"י תכנית עבודה
10
10 10
אחראי
11
בחינת ממצאים והפניה לטיפול
12
תדירות בקרה חוזרת לפי אזורים
טיפול עפ"י
מורשה 13 14 אחראי 15 ו/או
תכנית עבודה
בקרה לאחר מז"א חריג
18 | חוברת ניהול סיכונים
.1 קביעת סמכויות
1.1 הרשות תגדיר בעלי תפקידים וחלוקת תחומי סמכות ואחריות לכל בעל תפקיד במסגרת נוהל עירוני מסודר.
1.1.1 הרשות – אחראית לכך שיינקטו כל האמצעים לניהול ולהפחתת סיכונים בעצים שבבעלותה. לפיכך עליה למנות אנשי מקצוע לניהול
מצאי העצים בעיר, לביצוע סקרי בטיחות ולביצוע ההמלצות שיתקבלו בסקרים. בנוסף לכך עליה לוודא כי ההמלצות בוצעו לשביעות
רצונה, לקבוע תוכנית עבודה המשכית ולוודא כי זו תבוצע.
1.1.2 האחראי לטיפול בעצים – נציג מטעם הרשות שתפקידו לנהל את משאב העצים ברשות, ובכלל זה לקבוע סדרי עדיפות למעקב ו/או
לטיפול בעצים על פי אזורים ותדירות.
1.1.3 מומחה – תפקידו לבצע סקר ו/או הערכת סיכונים בהתאם לרמה שהוגדרה על ידי הרשות - א', ב' או ג' (כפי שיוגדרו להלן), בשיטת
הערכה שתיקבע בתיאום עם הרשות או מי מטעמה. במידת הנדרש עליו ללוות את שלב הביצוע ולערוך בקרה לאחריו.
1.1.4 המורשה – יבצע את עבודתו בהתאם להנחיותיהם המקצועיות של האחראי ברשות ושל המומחה ובהתאם לידע המקצועי שלו.
1.2 על הרשות חלה כאמור האחריות להערכה ולטיפול ביחס לכל העצים במרחב הציבורי, כגון עצים הנמצאים ברחובות, שדרות, פארקים, גנים
ציבוריים, חורשות, חצרות של מוסדות ציבור (כדוגמת מתנ"ס ותיאטרון עירוני), מוסדות חינוך שבאחריותה, וכל מרחב אחר שהציבור הרחב
משתמש בו בתחום הרשות.
1.3 בשטחים פרטיים חייב בעל השטח או המחזיק בשטח לטפל בעצים הנטועים בשטחו.
1.4 לרשות אחריות לבחון כל עץ שעליו קבלה התראה (למשל באמצעות המוקד העירוני) כעץ המסכן את שלום הציבור בצורה ודאית ומיידית, גם אם
הוא מצוי בשטח פרטי. היה וקבלה הרשות הודעה על עץ שהוגדר כמסוכן בשטח פרטי, תפעל הרשות לפי שיקול דעתה המקצועי ולפי נוהלה, ועל
פי כל דין. בכל מקרה, לא תהיה הרשות אחראית לבטיחות עצים בשטחים פרטיים.
.2 הכנת מסד נתונים לעצים במרחב הציבורי
2.1 האחראי ידאג להכנת מסד נתונים של העצים הנטועים במרחב הציבורי, אם על ידי עריכת מיפוי לכלל העצים ברשות ובניית מסד נתונים כללי
במערכת ה- GIS העירונית ואם באמצעות תוכנת ניהול מתאימה.
2.2 מסד הנתונים יאפשר איסוף מידע מקצועי שוטף לשם ניהול המצאי ומעקב אחר העצים וכן לשם הערכת הסיכונים והטיפול בהם. בין היתר יכללו
במסד הנתונים מידע בסיסי בדבר תנאי הסביבה, בדבר שינויים ואירועים (תיעוד היסטוריה של מקום מסוים) ובדבר גורמים מאוימים.
2.3 יש לאסוף את הנתונים המפורטים בטבלה 3 להלן, לצורך תיעוד ולמטרת הערכת מצבם הבריאותי והבטיחותי של העצים:
חוברת ניהול סיכונים | 19
טבלה 3 - נתונים מוצעים למילוי במסד נתונים בסיסי ובסקר מצב העץ (בריאות וחיוניות ברמה א')
מסד נתונים בסיסי מצב העץ - סקר בריאות המלצות
מידיות
השפעות
נתונים בסיסיים אפיון בית הגידול ממדי העץ בריאות אם ישנן
נוספות
מספר תאריך מין מקום מועד סביבת נפח בית תנאי גובה קוטר קוטר יחס בריאות העץ פירוט גורמים לדוגמה:
העץ סקירה העץ נטיעת הנטיעה העץ (עץ הגידול סביבה העץ הגזע צמרת גובה/ (1-5 נק') פגמים נוספים תוספת
העץ (ככל רחוב, (ככל ייחודיים (מ’) (DBH (מ’) קג”ח (בהתאם וסימני המשפיעים השקיה
(כתובת/ שידוע) מדשאה, שידוע (לדוגמה קג"ח) (ס”מ) למדד "מצב עקה על מצב או
נ"צ/ חורשה, או ללא מסדרון (ס”מ) בריאותי (כגון העץ העברה
)GIS במכל מגבלה) רוח, של העץ" דלילות (השקיה, לבדיקת
וכו’) בקרבה כהגדרתו נוף, חיפוי וכו’) בטיחות
לחוף ים בנוהל כללים פטריות
וכו’) להכנת מדף,
סקר עצים כלורוזה
של פקיד וכו’)
היערות)
כשל (שבר ענף בהסתכלות מרחוק) באלון התבור עבודה בקרבת עץ ופגיעה בשורשים עץ בזווית נטייה של כ-˚45
צילום: אביגיל הלר צילום: נעמה לוריה ארבילי צילום: אביגיל הלר
20 | חוברת ניהול סיכונים
.3 סקר בטיחות ראשוני וניהול סיכונים בהתאמה
3.1 לאחר הכנת מסד נתונים בסיסי יש לבצע סקר סיכונים ראשוני (רמה א', כמפורט בהמשך), שמטרתו למיין את מצאי העצים לפי מידת הסיכון:
עצים שרמת הסיכון שלהם זניחה, עצים הזקוקים לסקירה מתקדמת ועצים שמהם נשקף סיכון מיידי.
3.2 כאמור, סקר זה יורכב מארבעה מדדים, שערכם יכול להגיע עד 10 נקודות כל אחד: מדד הסבירות לכשל, מדד פוטנציאל הפגיעה, מדד חומרת
התוצאות ומדד דרגת שבירות המין.
3.3 בסופו של התהליך יסוכמו המספרים לשלוש דרגות (כמפורט בטבלה .)5 עצים שיקבלו ציון של 1-20 יוגדרו כבעלי סיכון נמוך, עצים שיקבלו ציון
של 20.5-30 יוגדרו כבעלי סיכון קביל, ועצים שיקבלו ציון של 30.5-40 יוגדרו כבעלי סיכון שאינו קביל.
3.4 על המומחה לסקור בתבחין שיערוך היבטים אלה: נוכחות מזיקים, מחלות, ריקבון, מצב צוואר השורש, נטיית הגזע, מבנה שלד העץ, נתוני בית
הגידול, סימנים חיצוניים מעידים/מרמזים ונתונים פיזיים וסביבתיים נוספים המאפשרים את הערכת מצבו הבריאותי ועתידו של העץ בהשוואה
לאלה של המין שאליו משתייך.
טבלה 4 - סקר בטיחות ראשוני וניהול סיכונים בהתאמה
מספר מין גובה קוטר תנאי פגמים התרחיש סבירות פוטנציאל חומרת דרגת סך כל דרגת סיכון דרגת המלצה
העץ העץ החופה סביבה גורמי החמור לכשל הפגיעה התוצאות שבירות הסיכון: מיידי הדחיפות מיידית
והיסטוריה סיכון ביותר ()1-10 ()1-10 (במקרה של המין 1-20 אם להמשך (אם
שעשויים ומיקומם שעשוי (**) (***) פגיעה ()1-10 –זניחה; אותר טיפול ישנה)
להשפיע (שורש, להתחולל בגורם בהתאם 20.5-30 בסיכון להפחתת
על בטיחות צוואר (קריסה, המאוים) לנספח –קבילה; שאותר: סיכון או
(*) השורש, שבר ענף ()1-10 ה’ 30.5-40 בהול/ הזזת
גזע, וכו’) -לא קבילה מיידי הגורם
ענפים) המאוים
הערות:
* תנאי סביבה והיסטוריה שעשויים להשפיע על בטיחות, כגון: עבודות פיתוח, גיזומי הקצרה קודמים לבדים, שברים קודמים, דילול עצים סמוכים שהגנו על
העץ, תנאי השקיה, רוחות עזות וכו'.
** ניקוד: 1 נקודה – נמוך, 10 נקודות – גבוה.
*** פוטנציאל הפגיעה - גודל, משקל ו/או גובה האיבר הפוגע והתייחסות לגודל העץ; ככל שאיבר כבד יותר וגבוה יותר הניקוד עולה בהתאמה. נבחנים גם
חסמים לפגיעה.
חוברת ניהול סיכונים | 21
לענף דק הממוקם בגובה נמוך של איקליפטוס המקור פוטנציאל פגיעה לענף כבד בגובה רב של איקליפטוס המקור פוטנציאל פגיעה גבוה.
נמוך יחסית. צילום: דב גולדוין צילום: דב גולדוין
צמיחת עצי ברוש המושפעת ממשטר רוחות תדיר. צילום: אביגיל הלר
ענף דק הנופל מגובה רב, תופס תאוצה ולו פוטנציאל פגיעה גבוה. לענף כבד בגובה רב של איקליפטוס המקור פוטנציאל פגיעה גבוה
צילום: אמנון באומהורן צילום: דב גולדוין
תנאי סביבה כגון קרקע רוויה במים עשויים להשפיע על בטיחות. גיזומי הקצרה. צילום: אביגיל הלר עבודות פיתוח בסמוך לשורשי עצים. צילום: אביגיל הלר
צילום: דב גולדוין
22 | חוברת ניהול סיכונים
3.5 בהתאם למספר המתקבל כתוצאת סקר הבטיחות הראשוני (טבלה )5 מוגדרים דחיפות הטיפול, טווח הזמן לביצועו ורמת הבדיקה החוזרת:
טבלה 5 - קביעת דחיפות הטיפול ורמת הבדיקה החוזרת בהתאם לדרגת הסיכון שנקבעה
דרגת הסיכון דחיפות הטיפול עיתוי הטיפול (במקרה שנדרש) רמת בדיקה חוזרת
במועד מאוחר יותר, או בהתאם לתוכנית העבודה
נכון למועד הבדיקה העץ אינו נזקק לבדיקה נוספת
1-20 השנתית.
או לטיפול כלשהו; בדיקה חוזרת ברמה א’ תיערך א
זניחה הדרישות לטיפול יועברו לאחראי לצורך הכנת תוכנית
בהתאם לאזור שבו הוא נמצא (ראה סעיף 6 להלן).
עבודה כוללת.
תוך שנה.
העץ מצריך בדיקה מעמיקה יותר, או שניתנות ייתכן גם שהמלצות לטיפול תינתנה במועד מאוחר
20.5-30
המלצות למתן טיפול לשם הפחתת סיכונים ו/או יותר, או במסגרת תוכנית העבודה. א/ב
קבילה
הזזת הגורם המאוים. הדרישות לטיפול יועברו לאחראי לצורך הכנת תוכנית
עבודה כוללת.
בהול - תוך 10 ימים (יש לשקול חסימת גישה לשטח
30.5-40 יש לבצע טיפול בהול או מיידי להסרת הסכנות,
עד לביצוע). בהתאם לסיכון השיורי
לא קבילה ובהתאם לסיכון השיורי לקבוע את המשך הטיפול.
מיידי - תוך פרק זמן של 10-30 ימים.
חוברת ניהול סיכונים | 23
3.6 על הרשות למסור לידי המומחה את כל הנתונים המצויים ברשותה בדבר גורמי סיכון. יש לאסוף נתונים
דוגמת אלו המפורטים בסעיפים הבאים:
3.6.1 האם ידוע על עבודות פיתוח שבוצעו סמוך לעץ, ומתי בוצעו;
3.6.2 האם ידוע על שינויים בסביבת העץ (בניית בתים, דילול עצים סמוכים שהגנו על העץ וכו');
3.6.3 נתוני מזג אוויר (למשל תדירות רוחות וכיוונן);
3.6.4 גיזומי הקצרה שבוצעו בעבר לגזע או לבדים מרכזיים ("גרדום");
3.6.5 תנאי לחות בקרקע (השקיה, תכולת מים נמוכה בקרקע/קרקע יבשה וכיו"ב);
3.6.6 כשלים קודמים שחלו (למשל נפילת ענף או שבר) בעץ עצמו ו/או בעצים סמוכים;
3.6.7 האם עץ זה נסקר בעבר וקיימים דוחות מתועדים לגביו.
כשל קודם. צילום: אביגיל הלר
.4 רמות בקרה
4.1 רמה א'
4.1.1 בדיקה זו הינה מיון ראשוני של העצים באופן חזותי מוגבל. מטרתה לפלח את העצים לכאלה
שהסיכון הכרוך בהם הוא זניח, כאלה הזקוקים לסקירה מתקדמת וכאלה - אם ישנם - שמהם
נשקף סיכון מיידי.
4.1.2 בדיקה זו תבוצע על ידי המומחה, ותוצריה יהיו בשלב ראשון טבלאות מלאות, כמפורט
בטבלאות 3 ו-5 שהוצגו לעיל. בהמשך הפעילות תעודכן לרוב טבלה 5 בלבד (אלא אם נדרש
עדכון מדדים שונים בטבלה ,3 כגון גובה העצים).
4.1.3 בדיקה ברמה זו תיעשה עפ"י תכנית עבודה - אחת לשנתיים התבוננות משני צדדים נגדיים של
העץ ומרחוק, ואחת לשנתיים התבוננות בהקפה מכל צדדיו של העץ מרחוק (כולל על צמרת
העץ) - שנה כך ושנה כך, לסירוגין. במקרה שהמומחה סבור כי ישנם גורמים לסיכון בעצים
הנבדקים וצפוי להיגרם כשל וכן קיימים גורמים מאוימים, עליו להתריע על כך בפני האחראי
ולתת המלצות, כגון:
בחינת העץ באמצעים ויזואליים חיצוניים.
צילום: אביגיל הלר
24 | חוברת ניהול סיכונים
4.1.3.1 לציין כי נכון למועד הבדיקה אין צורך בטיפול, תוך הגדרת מועד לבדיקה חוזרת;
4.1.3.2 לתת המלצות לטיפול, תוך כדי הגדרת זמן לטיפול;
4.1.3.3 להמליץ לקיים בדיקה ברמה ב' או ג';
4.1.3.4 להמליץ על כריתה.
4.2 רמה ב'
4.2.1 מטרת הבדיקה הינה סקירה מעמיקה יותר של עץ על ידי מומחה.
4.2.2 הסקירה תיערך על בסיס השיטה האיכותנית לפי טופס מודל BMP–ISA (נספח ד') או על
בסיס השיטה הכמותית בהתאם לטופס המבוסס על מודל THREATSהכולל התאמות
שבוצעו למודל זה על ידי אגר' חנוך בורגר ואביגיל הלר (נספח ג'.)2
4.2.3 בדיקה ברמה זו תיעשה בהקפת העץ מכל צדדיו והתבוננות מרחוק (כולל על צמרת העץ),
תוך שימוש באמצעים פשוטים (מקדח עץ, פטיש, דקר וכו'). במקרה שהמומחה סבור כי ישנם
גורמים לסיכון בעצים הנבדקים וצפוי להיגרם כשל, וכן קיימים גורמים מאוימים, עליו להתריע
על כך בפני האחראי ולתת המלצות, כגון:
4.2.3.1 לציין כי נכון למועד הבדיקה אין צורך בטיפול, תוך הגדרת מועד לבדיקה חוזרת;
4.2.3.2 לתת המלצות לטיפול, תוך כדי הגדרת זמן לטיפול;
4.2.3.3 להמליץ לקיים בדיקה ברמה ג';
4.2.3.4 להמליץ על כריתה.
בחינת העץ תוך שימוש באמצעים פשוטים –
מקדח עץ, פטיש. צילום: נעמה לוריה ארבילי
חוברת ניהול סיכונים | 25
4.3 רמה ג'
4.3.1 מטרת הבדיקה הינה סקירה ברמת העמקה גבוהה, לרוב כדי לקבוע אם העץ יישמר או ייכרת. הבדיקה תבוצע על ידי מומחה תוך אפשרות
להתייעצות עם מהנדס חוזק (קונסטרוקטור) או בדיקה בגובה על ידי מורשה לטיפול בעצים או באמצעות מנוף סל, מכשור מסייע (כגון:
רזיסטוגרף וטומוגרף) חשיפת בית שורשים, בדיקות מעבדה וכו').
4.3.2 הסקירה תיערך על בסיס השיטה האיכותנית לפי טופס מודל BMP–ISA (נספח ד') או על בסיס השיטה הכמותית בהתאם לטופס
המבוסס על מודל THREATSהכולל התאמות שבוצעו למודל זה על ידי אגר' חנוך בורגר ואביגיל הלר (נספח ג'.)2
4.3.3 בדיקה ברמה זו תיעשה כאשר בעקבות הבדיקה ברמות א' או ב' סבורים האחראי או המומחה כי הערכה כזו נדרשת כדי להכריע אם
וכיצד ניתן לשמר את העץ או שיש לכורתו.
4.3.4 במקרה שהמומחה סבור כי ישנם גורמים לסיכון בעצים הנבדקים וצפוי להיגרם כשל, וכי קיימים גורמים מאוימים, עליו להתריע על כך
בפני האחראי ולתת המלצות, כגון:
4.3.4.1 לציין כי נכון למועד הבדיקה אין צורך בטיפול, תוך הגדרת מועד לבדיקה חוזרת;
4.3.4.2 לתת המלצות לטיפול, תוך כדי הגדרת זמן לטיפול;
4.3.4.3 להמליץ על כריתה.
4.3.5 במקרה שמסקנת המומחה היא לכרות את העץ - פקידי היערות יקבלו אך ורק חוות דעת מומחה שנבחנה על בסיס סקירה כמפורט
בסעיף 4.3.2 לעיל.
ישנה חשיבות רבה לתיעוד מלוא תהליך הסקר (ברמות א' ב' ו-ג'), כמפורט בפרק המבוא.
בחינת שורשי העץ בסיוע מחפר סילוני. צילום: אביגיל הלר בחינת העץ באמצעות רזיסטוגרף. צילום: אביגיל הלר תוצר הבדיקה באמצעות רזיסטוגרף. צילום: אורי מאירוביץ'
26 | חוברת ניהול סיכונים
בחינת העץ באמצעות רזיסטוגרף. צילום: נעמה לוריה ארבילי
בחינת שורשי העץ בסיוע מחפר סילוני. צילום: נעמה לוריה ארבילי בחינת העץ באמצעות טומוגרף. צילום: אביגיל הלר תוצר הבדיקה באמצעות טומוגרף. צילום: אילן נזריאן
.5 בחינת הממצאים והפניה לטיפול
5.1 לאחר ביצוע סקר ברמה א' הממצאים יועברו לידי האחראי, אשר ידאג לטיפול בעץ כפי הנדרש ו/או לבדיקת המשך, תוך החלטה על סדר עדיפויות
בהתאם לרמת הדחיפות והסיכון וקביעת תוכנית עבודה שנתית.
5.2 האחראי יפעיל את המורשה במסגרת תוכנית העבודה וידאג שזו תמומש באופן מקצועי ובטיחותי, לרבות ארגון כל הנדרש לצורך ביצוע העבודה
- ובכלל זה גידור ושילוט (כולל עגלת חץ), הודעה למוקד העירוני, תיאום עם גופי השיטור, הפיקוח העירוני והתשתיות (חברת החשמל, כבלים
וכיו"ב), ניקיון ופינוי גזם, הסברה ופרסום מקדים (לדוגמה לצורך פינוי אזורי חנייה מבעוד מועד).
5.3 במקרה של עץ המהווה סכנה מיידית, יש לחסום את הגישה למקום ולפנות לקבלת רישיון כריתה מפקיד היערות, זאת בצירוף תמונות המראות את
מצב העץ וחוות דעת מומחה שנבחנה על בסיס השיטה המוצגת במדריך ISA-BMP או על פי נוהל פקיד היערות המבוסס על שיטת THREATS
עם התאמות שבוצעו לתנאי הארץ (נספח ג'.)2 למען הסר ספק, אין לכרות עץ ללא רישיון כריתה מפקיד היערות.
5.4 כל הפעולות יצולמו ויתועדו בקובץ ממוחשב, בטפסים שיוכנו ושיוצמדו למספרים הסידוריים של העצים על בסיס מסד הנתונים של הרשות.
.6 תדירות בקרה חוזרת לפי אזורים
6.1 בקרה חוזרת תבוצע ברמה א' ותיקבע לפי מיקום העצים ביחס לגורמים המאוימים בסביבתם ועל פי גורמי סיכון של עצים שהוגדרו בבדיקות
קודמות כטעונים מעקב.
6.2 תדירות הבקרה החוזרת תיקבע על ידי הרשות על בסיס נוכחות קהל ופעילות צפויה באתרים השונים.
חוברת ניהול סיכונים | 27
טבלה 6 - תדירות בקרה לפי אזורים
תדירות הבקרה אזורים/אתרים מבוקרים
מוסד חינוכי (עפ"י המפורט בחוזר מנכ"ל משרד החינוך).
מוסדות לקשישים, מוסדות למוגבלי תנועה.
גבוהה - אחת לשנה
אתרים הומי אדם – רחובות ראשיים ו/או מסחריים, בסמוך לקניונים, חופי ים, אתרי בילוי (אולמות תיאטרון, מגרשי ספורט, גני
(בהתאם להנחיות סעיף 4.1.3
חיות, מתנ"סים וכו').
לעיל, למעט במוסדות חינוך בהם
תערך הבקרה עפ"י המפורט גנים ציבוריים, גני שעשועים ומתקני ספורט ציבוריים.
בחוזר מנכ"ל משרד החינוך)
עצים שהוגדרו בבדיקות קודמות כטעונים מעקב, בהתאם להמלצות המומחה ו/או החלטת האחראי.
כל מקום אחר שיגדיר האחראי.
עורקי תחבורה ראשיים (כגון: נתיבי איילון, כביש 22 וכיו"ב).
נתיבים המובילים לאתרי תחבורה, כגון: מרכזי תחבורה ציבורית, נמלי תעופה, נמלים ימיים וכיו"ב.
נתיבים אל יעדים בעלי חשיבות קריטית, כגון: בתי חולים, מתקנים צבאיים, תחנות חשמל/מים וכיו"ב.
אזורי תעשייה.
בינונית - אחת לשנתיים מוסדות להשכלה גבוהה.
רחובות מגורים משניים.
בתי עלמין.
עצים שהוגדרו בבדיקות קודמות כטעונים מעקב, בהתאם להמלצות המומחה ו/או החלטת האחראי.
כל מקום אחר שיגדיר האחראי.
חורשות (ללא אתרים קולטי קהל), עורקי תחבורה משניים (בין עירוניים).
נמוכה - אחת ל- 5 שנים שכונות או רחובות בני פחות מ- 10 שנים.
כל מקום אחר שיגדיר האחראי.
.7 בקרה לאחר אירועי מזג אוויר חריגים
(כגון: סערות עזות, שלגים, שריפות והצפות)
אירועי מזג אויר חריגים מתרחשים מעת לעת וצפויים להתגבר ככל ששינויי האקלים ילכו ויחמירו. לאחר אירועים חריגים יש לערוך סקר חוזר לעצים ברמה א'.
אירועים לדוגמה שחייבו עריכת סקר סיכונים הם סערת השלג שהתרחשה באזור ההר בדצמבר 2013 והותירה עצים רבים עם ענפים שבורים תלויים,
והשריפה בכרמל.
28 | חוברת ניהול סיכונים
עצים לאחר
אירועי שלג
ושריפה
צילום:דב גולדוין
צילום: חנוך בורגר
צילום: פביאן רינוקובסקי צילום: ג'ק מעוז
חוברת ניהול סיכונים | 29
פרק ג'
סקירת שיטות
וטפסים מקובלים בעולם
30 | חוברת ניהול סיכונים
.1 כללי
.1.1 בפרק זה מתוארות ארבע שיטות המקובלות להערכת סיכונים בארה"ב ובאנגליה:
.1.1.1 Hazard ISA - שיטה של ISA (Arboriculture of Society International - החברה הבינלאומית לאילנאות, שמושבה בארצות
הברית) להערכת גורמי סיכון בעצים באזורים עירוניים (1994 ,Clark & )Matheny (נספח א').
.1.1.2 USDA (שירות הייעור במשרד החקלאות האמריקני) - שיטה להערכת סיכון בעצים (2003 ,Gary & ,Pokorny ,)Albers (נספח ב').
.1.1.3 THREATS - שיטה של חברת יועצי אילנאות אנגלית לזיהוי, מיפוי וניהול של סיכונים בעצים (2010 ,)Forbes-Laird (נספח ג'.)1
.1.1.4 ISA-BMP - מדריך ניהול מיטבי (Practice Management )Best להערכת סיכונים של ISA (,Lilly & ,Matheny ,Smiley ,Dunster
2011 ,Lilly & ,Matheny ,Smiley ;)2013 (נספח ד').
.1.2 בכל שיטה קיים טופס שיטתי לאיסוף הנתונים ולניתוחם, שנועד להערכה של גורמי הסיכון בעץ (הסבירות לכשל) ושל פוטנציאל הפגיעה וחומרת
התוצאות (הצפויות במקרה שייגרם כשל). בנוסף, הטופס מהווה תיעוד כתוב של ההערכה ומאפשר המלצה בדבר כלים מדידים להפחתת סיכונים.
.2 כלל השיטות מתפלגות לשתי גישות עיקריות
.2.1 הגישה הכמותית
השקפת גישה זו היא כי הסבירות לכשל היוצר תוצאות חמורות ניתנת לתיאור בערכים מספריים, המשקפים את רמת הסיכון תוך שימוש בנוסחאות.
בשיטה זו תוצאות הבדיקה נסכמות לתוצאה מספרית המגדירה את רמת הסיכון, ולעיתים אף את הטיפול הנדרש.
יתרון הגישה הכמותית הינו בכך שניתן להשוות סיכון בין פרטים של עצים וכן בין סוגים שונים של סיכונים, לאו דווקא בעצים. כך ניתן לקבוע סדר
עדיפויות של הקצאת תקציב לטיפול בהסרת סיכונים על סמך השוואה בין תשתיות שונות המצריכות טיפול ברשות.
השיטות שגובשו על פי גישה זו הן: ,THREATS USDA ,Hazard .ISA
חוברת ניהול סיכונים | 31
.2.2 הגישה האיכותנית
גישה זו מעריכה את חומרת התוצאות באמצעות הסבירות לכשל, זאת כדי לקבוע את רמת הסיכון ולהעריך אותה בהתייחסות למדדים איכותניים.
הסיכון מסווג על בסיס מטריצה, ויש לספק הסברים ברורים של המונחים ומשמעות הדירוגים כדי להעלות את רמת המהימנות והעקביות של
המטריצה.
השיטה שגובשה על פי גישה זו היא .ISA-BMP
.3 מרכיבי הערכת הסיכון
.1.3 בארבע השיטות שנסקרו נבחנים הפגמים הקיימים בעץ, ובהתאם להם מוגדרים שלושת המדדים דלהלן:
.3.2.1 הסבירות לכשל - הסיכוי שבעץ ייגרם כשל כלשהו כתוצאה מפגמים קיימים ו/או כתוצאה מכוחות עומס/דחק.
.3.2.2 פוטנציאל הפגיעה - מתייחס לנזק הנגרם במקרה שמתרחש כשל; נקבע בהתאם לגודלו ומהירות תנועתו של איבר העץ הפוגע
ומושפע גם מחסמים קיימים בין האיבר הפוגע לגורם המאוים.
.3.2.3 חומרת התוצאות - נקבעת בהתאם לרמת הנזק (כגון מוות, חבלה, נזק לרכוש וכיו"ב) ועל פי מספר הגורמים המאוימים החשופים
לסיכון או להפרעה מהותית לפעילות (כגון שיבוש בתנועת רכבות, הפסקת חשמל וכיו"ב).
32 | חוברת ניהול סיכונים
.4 סקירת השיטות
טבלה 7 - השוואה בין ארבע השיטות
שיטות כמותיות שיטה איכותנית
ISAHazard USDA THREATS ISA-BMP
שיטה
(1994 ,Clark & )Matheny (2003 ,.al et )Albers (2010 ,)Forbes-Laird (2011 ,.al et Smiley ;2013 ,.al et )Dunster
נספח א’ נספח ב’ נספח ג’ נספח ד’
מדד
מונח ניקוד מונח ניקוד מונח ניקוד מונח תיאור מילולי
ודאי/
סבירות לכשל פוטנציאל לכשל 1-4 סבירות לכשל 1-4 סבירות לכשל 0-50 סבירות לכשל קרוב לודאי/ אפשרי/
לא אפשרי
פוטנציאל
גודל איבר העץ גודל האיברים הפגיעה פוטנציאל פגיעה נמוך מאוד/נמוך/
פוטנציאל הפגיעה 1-4 1-3 0-10
שבו צפוי הכשל שבהם פגמים ברכוש או (היתכנות לפגיעה) בינוני/גבוה
בנפש
רמת
דרוג האזור ההשפעה זניחה/קלה/
חומרת התוצאות 1-4 1-3 אפיון סביבה 0-40 חומרת התוצאות
המאוים על האזור משמעותית/חמורה
המאוים
כדוגמת מין
העץ, תנאי
גורמי מסוכנות סביבה (כגון
_ _ 1-2 _ _ _ _
נוספים השקיה)
ותכיפות
הבקרה
שיטת הסכימה חיבור חיבור מכפלה תיאור מילולי
ציון מקסימלי 12 12 20,000 _
חוברת ניהול סיכונים | 33
.4.1 Hazard ISA – שיטה להערכת גורמי סיכון בעצים (1994 ,Clark & )Matheny - נספח א'
טופס להערכת סיכונים, מתוך מדריך מצולם להערכת סיכונים בעצים באזורים עירוניים של .ISA הטופס מסכם את הנתונים שנאספו בגישה
כמותית. בסופו של התהליך ניתן ניקוד - בין 1 ל-4 - לשלושה מדדים:
)1 הפוטנציאל לכשל;
)2 גודל איבר העץ שבו צפוי הכשל (כלומר, פוטנציאל הפגיעה);
)3 דירוג האזור המאוים (.)Target
ככל שהמספר המתקבל מחיבור שלושת המדדים גבוה יותר כך גבוה יותר דירוג הסיכון (Rating .)Hazard
הטופס מאפשר תיעוד סיכונים, מתן הנחיות להפחתת סיכונים (טיפול בגורמי הסיכון בעץ ו/או הזזת הגורם המאוים), הגדרת רמת הדחיפות
לטיפול וקביעת מועדי בקרה חוזרת. רמת הפירוט מתאימה להערכה חזותית בסיסית של עץ בודד או של קבוצת עצים קטנה, או של עצים שבהם
אותר גורם סיכון המצריך בדיקה מעמיקה יותר. הציון הסופי מאפשר השוואה של סיכון יחסי בעצים שונים וקביעת סדר עדיפות לטיפולים.
הטופס מתייחס אומנם למיקום העץ (מעל לדרך, בתוך ערוגה, בקרבת מגורים, בשטח טבעי וכו') ולפוטנציאל הפגיעה ומאפשר מתן המלצות
לפעולה על ידי הסוקר, אך אינו מדרג את ההמלצות בהתאם לחומרת התוצאות ואינו מגדיר טווח זמן לפעולה.
.4.2 USDA – שיטה להערכת סיכון בעצים (2003 ,.al et )Albers - נספח ב'
תוכנית הערכת הסיכונים, ובמסגרתה גם טופס ההערכה, פותחו כחלק ממדריך של שרות הייעור במשרד החקלאות האמריקני.
הטופס בשיטה זו מורכב ממספר שלבים, לרבות זיהוי של עצים עם פגמים באזורים שבהם ישנם גורמים מאוימים, קביעת חומרת הפגמים,
הערכת חומרת התוצאות במקרה של כשל, מתן המלצות מיידיות שמטרתן להפחית את הסיכון בעטיו של העץ, וכן דיווח על טיפול.
הטופס מסכם את הנתונים שנאספו בגישה כמותית. בסופו של התהליך ניתן ניקוד לארבעה מדדים:
)1 הסבירות לכשל: 1-4 נקודות;
)2 גודל איברי העץ שבהם פגמים (כלומר פוטנציאל הפגיעה): 1-3 נקודות;
)3 רמת ההשפעה על האזור המאוים: 1-3 נקודות;
)4 גורמי סיכון נוספים, כדוגמת מין העץ ותכיפות הבקרה: 0-2 נקודות.
הציון הסופי הינו סמן למתן קדימות ליישום פעולות לשם שיקום והפחתת סיכונים.
טופס זה פשוט לשימוש, מרוכז (עשרה עצים בעמוד מודפס), ובאופן יחסי מהיר למילוי בהשוואה לטפסים בשיטות אחרות שנבחנו.
34 | חוברת ניהול סיכונים
כיוון ששיטה זו מתאימה לבקרה ראשונית (ברמה א', כפי שתוגדר בהמשך המסמך) ניתן להבין כי בטופס חסר מידע חשוב, במיוחד בהתייחס
להיסטוריה של העץ ולתנאי האתר, המשמשים כמידע רקע ועשויים להיות מכריעים (לדוגמה: כשלים קודמים, תדירות סערות או עבודות בתחום
המחיה של העץ שפגעו בשורשיו). מהירות איסוף הנתונים עלולה לבוא על חשבון איבוד מידע חשוב, שאותו יש להוסיף במקרה שיש לו משמעות
קריטית להערכת הסיכון.
הטופס מתייחס אומנם לגורמים המאוימים (שימוש מזדמן, בינוני או תדיר) ולפוטנציאל הפגיעה ומאפשר מתן המלצות לפעולה על ידי המומחה,
אך אינו מדרג את ההמלצות בהתאם לרמת הסיכון ואינו מגדיר טווח זמן לפעולה.
שיטת USDA עושה שימוש בקודים קבועים לציון הערכה ואמצעים לפעולה; בכך נוצרים מסד נתונים סטנדרטי וטופס נתונים המהווה כלי
ידידותי, דבר המקל על הרישום המהיר של הפגמים. פירוט הקודים אומנם מצומצם, אך ניתן להרחיבו כדי לאפיין מצבים טיפוסיים לאזור מסוים
שבו נמצאת הרשות וכיו"ב.
מדד גורמי הסיכון הנוספים מאפשר למומחה:
•להדגיש סוגיות שהן ייחודיות למיני עצים מסוימים (לדוגמה: כוריזיה בקבוקית כמין המאופיין בנטייה טבעית, לעומת נטיית עץ בשל צפיפות
והצללה הדדית);
•להגביה את דרגת הסיכון במין שמדד הסיכון שלו גבוה והוא צפוי יותר מאחרים לכשלים (לדוגמה מינים כגון שלטית מקומטת ואיקליפטוס
המקור);
•להתייחס לתנאי אתר שבו מוגברת הרגישות (לדוגמה: ינבוט לבן הנמצא בתנאי השקיה).
קוטר הגזע הינו המדידה היחידה שנעשית, ואין התייחסות למדידת גובה העץ. נתון גובה העץ יחד עם DBH עשוי להניב מידע חשוב (לדוגמה:
רגישות העצים לפגעי טבע - חישוב של עומס רוח). כמו כן, באופן טכני אין בטפסים מספיק מקום לרשימת כל הקודים לפגמים בעצים מרובי
פגמים.
טופס זה מתאים לעבודה עם מצאי עצים גדול.
חוברת ניהול סיכונים | 35
.4.3 THREATS - שיטה לזיהוי, מיפוי וניהול סיכונים בעצים (2010 ,)Forbes-Laird - נספח ג'
שיטה שפותחה על ידי חברת יועצי אילנאות אנגלית. טופס ההערכה מסכם את הנתונים שנאספו בגישה כמותית והוא מורכב
ממספר שלבים. בשלב האחרון הנתונים מסוכמים לערכים מספריים ולהנחיות לפעולה.
השלב הראשון מאפשר לסוקר לזהות פגמים הגורמים לסיכון בעצים.
השלב השני נחלק לשלושה מדדים:
)1 הערכת סבירות הכשל (מתבססת על שלב א') - הסבירות שיתרחש כשל וטווח הזמן שבו צפוי כי יתרחש: 0-50 נקודות;
)2 הערכת פוטנציאל הפגיעה ברכוש או בנפש, תוך התייחסות גם לגודל האיבר הפוגע (פוטנציאל הפגיעה): 0-10 נקודות;
)3 אפיון חומרת התוצאות ביחס לגורמים המאוימים בהתאם לתדירות השימוש על ידי עוברים ושבים ואפיון הסביבה - סטטית (בניין, חניון,
מדשאה וכו') או ניידת (תנועת רכב והולכי רגל, גן משחקים וכו'): 0-40 נקודות.
הציון הסופי הינו מכפלת ניקוד המדדים, המבטא מסקנות לגבי רמות הסיכון והפעולות נדרשות להפחתת סיכונים, כולל לוח זמנים לטיפול
בכשלים ולבקרה חוזרת.
רמת הפרטים מתאימה להערכה חזותית בסיסית לעץ בודד או לקבוצת עצים קטנה.
כותב הטופס מציין כי קיימת גמישות בארגון הטופס - ניתן להוסיף מדדי מסוכנות (פגמים) בשלב א'.
השימוש בערכים מספריים גבוהים במדדים השונים מבליט את ההבדלים בין רמות הסיכון והפעולות הנדרשות כתוצאה מכך; יחד עם זאת, שיטה
זו אינה מתייחסת לנוכחות של כמה גורמים מאוימים אלא מביאה בחשבון את הגורם המאוים ביותר.
.4.4 ISA-BMP - מדריך להערכת סיכונים (2011 ,.al et Smiley ;2013 ,.al et )Dunster - נספח ד'
מדריך שימושי ()Manual שפותח על ידי ISA כחלק מאסופת מדריכים בדבר נהגי טיפול מיטביים (Practices Management Best - .)BMP
הטופס מיועד להערכה בסיסית של עצים בגישה איכותנית.
שיטה זו ייחודית בכך שהיא מביאה בחשבון כי העץ יכול להוות סכנה לכמה גורמים מאוימים במקביל - זאת בשונה מהשיטות שנסקרו לעיל,
המאפשרות למשתמש לזהות הרבה פגמים, אך מתייחסות לגורם מאוים אחד בלבד.
הטופס מדריך את המשתמש להגיע למסקנות דרך התבוננות חזותית בסיסית, וכן מאפשר מיפוי של האזור המאוים ושל פגמים קיימים. שיטת
הערכה זו זונחת את הדירוג הכמותי, כך שדירוג הסיכון הכללי נגזרת מרצף של מטריצות – הראשונה בין הסבירות לכשל לבין פוטנציאל
הפגיעה, והשנייה בין היתכנות הכשל והפגיעה לבין חומרת התוצאות.
36 | חוברת ניהול סיכונים
הטופס מתייחס לרמת עדיפות של טיפולים, לתכיפות בקרה ולסיכון שיורי (לאחר הטיפול), אך אינו מגדיר טווחי זמן לטיפול.
מילוי טופס בשיטה זו אורך זמן רב, דבר המקשה על הערכת מצאי עצים גדול, ולכן שיטה זו מתאימה לסקירת מספר עצים קטן.
בעוד שהשיטות הכמותיות הינן בעלות היגיון מתודולוגי ומאפשרות קביעת סדר עדיפות ברור של טיפולים, הרי בשיטה זו הצגת הציון הסופי
באמצעות ביטוי מילולי (כאחת מארבע תוצאות אפשריות - נמוכה, מתונה, גבוהה וקיצונית) פותח פתח לפרשנויות ועלול להגביל, במידת מה,
את היכולת להעניק עדיפות למאמצים להפחתת סיכונים ביחס למצאי עצים גדול.
.5 מסקנות
.5.1 ארבע השיטות נגזרות מאותם עקרונות גרעיניים בהערכת סיכונים, לרבות הערכת הגורם המאוים, סבירות לכשל, פוטנציאל הפגיעה, וחומרת
התוצאות של כשל מלא או חלקי בעץ; לפיכך, כל אחת מהשיטות יכולה להתאים להערכת סיכונים בעצים.
.5.2 חשוב להבין כי בכל השיטות קיימת מידה לא מבוטלת של אי ודאות, בשל היכולת המוגבלת לנבא תהליכים בטבע (קצב התקדמות של
ריקבון, תגובות פיצוי וכו'), הימצאות פגמים סמויים מן העין, אירועי מזג אוויר חריגים, שיעור תנועת כלי רכב ושיעור התפוסה של בני
אדם בתוכם, שיעור מעבר עוברי אורח וכיו"ב, וכן את חומרת התוצאות של כשל בעץ - כמו גם את השילוב בין כל הגורמים שהוזכרו.
על הסוקר לזהות את מקורות אי הוודאות ולהעביר את המידע אודותיהם לאחראי, תוך הימנעות מהשערות סובייקטיביות בדבר פגמים וכשלים
צפויים.
.5.3 פ' סטרקן (2018 ,)Sterken מציין כי נכון לשנת כתיבת מאמרו, אין שום שיטה מושלמת לחיזוי כשל בעץ מסוים, ולפיכך אף שיטה אינה
יכולה לערוב לכך שלא יתרחשו בעץ שבירה, עקירה או כשל בצמרת. במאמרו הוא בוחן מודלים שונים שאמורים לסייע בהערכת פגמים
וסבירות לכשלים, כגון שיטות לחישוב עומס רוח, אשר צפוי לגרום - באופן היפותטי - לכשל בעצים. לדבריו, גם בעצים שהוגדרו כבטוחים
התרחשו כשלים בלתי צפויים.
גישה זו של סטרקן נתמכת בעובדה שעץ הוא יצור חי ולא תמיד ניתן לבחון ולחזות את התהליכים המתרחשים בתוכו ו/או את הגורמים המשפיעים
עליו.
דבריו של סטרקן מתייחסים הן להערכות ברמה מעמיקה, כאלו שיוגדרו בהמשך מסמך זה כהערכה בשלב ב' (המתבססת על טפסים לבדיקה
חזותית), והן להערכה בשלב ג' (היכולה לעשות שימוש במכשור ובאמצעי עזר נוספים).
.5.4 בכל רמות הבקרה (אך בעיקר ברמות א' - ראשונית, ו- ב' - מעמיקה) יש להביא בחשבון כי זיהוי הסבירות לכשל מתבסס ברובו על
סקירה חזותית. סקירה זו, לא רק שאינה יכולה להביא בחשבון את מצבו הפנימי של העץ והיא משקפת רק את יום ביצועה, אלא היא
מתבססת גם על כישורי המומחה – ניסיון, ידע מקצועי מצטבר, ואף דעה סובייקטיבית, כך שאין לראות את ממצאיה כמוחלטים. לפיכך
יש חשיבות רבה למעקב המשכי שוטף ולזיהוי שינוי במצב העץ.
חוברת ניהול סיכונים | 37
.5.5 למרות הנאמר, הערכת סיכונים שתבוצע באורח מקצועי ושיטתי על בסיס כל אחת מארבע השיטות שתוארו תביא למסקנות המנבאות ברמה
טובה את הכשלים הצפויים ואת חומרת התוצאות.
השיטות הוותיקות להערכת סיכונים, זו של ISA וזו של ה- ,USDA בונות מדרג מספרי באמצעות חישוב מתמטי, אשר נועד להסיר את התחושה
השגויה המתלווה לסקירה איכותנית. אולם נשאלת השאלה, מהו הערך המספרי שלפיו מוגדר עץ כמסוכן? או מהו הערך המספרי שלפיו מוגדר
טווח זמן לטיפול ולבקרה חוזרת? שתי שיטות אלו אינן נותנות מענה לשאלות הללו, וההמלצות בסופו של תהליך הן בכל זאת סובייקטיביות
ונותרות בידיהם של המומחה ו/או האחראי, כך שהערך המספרי שעליו יחליטו עלול להיות שגוי (לדוגמה: אם הערך המספרי שעליו יוחלט הינו
,8 האם נכון לכרות את כל העצים שציונם גבוה מציון זה?).
.5.6 גם בשיטת THREATS נעשה שימוש במדדים סובייקטיביים, המתבססים על הידע והניסיון של המומחה להערכת חומרת הפגמים והסבירות
לכשל. יחד עם זאת, השיטה מגדירה שבע דרגות ברורות של סיכון ומגדירה במדויק מהו הטיפול ומהו טווח הזמן הנדרש לכל דרגה, הן לביצוע
פעולה מסוימת והן לבקרה חוזרת.
שיטה זו נותנת כלים מפורטים יותר משתי השיטות הכמותיות האחרות. לפיכך, אנו ממליצים לאמץאת השימוש בשיטת THREATS עם
התאמות שבוצעו לתנאי הארץ (בהתאם לנוהל פקיד היערות). עם זאת יש לזכור, כי אם לעץ מסוים יש פוטנציאל פגיעה בכמה גורמים
מאוימים הטופס אינו בוחן את הדבר וההמלצות ייקבעו בהתאם לגורם המאוים ביותר; יש על כן לציין כל מקרה שבו קיים יותר מגורם
מאוים אחד.
.5.7 כאשר בוחנים את טופס ISA-BMP המתבסס על הגישה האיכותנית, בסופו של התהליך מוגדרות ארבע דרגות ברורות של מידת הסיכון,
המאפשרות לקבוע עדיפות טיפולים ובקרה המשכית לעצים בעלי המסוכנות הפוטנציאלית הרבה ביותר לנפש ולרכוש.
כמו כן, לטופס זה יתרון בולט בכךשהוא מאפשרלבחון כמהגורמי סיכון וכמהגורמים מאוימים במקביל. לפיכך,גם שיטה זו הינה מומלצת
לשם הערכת סיכונים בעצים. יש לזכור, עם זאת, כי המלצות הטיפול שניתנות הן סובייקטיביות ומבוססות על הידע והניסיון של הסוקר,
וכי בטופס לא מוגדרים טווחי זמן לטיפול ולבקרה.
38 | חוברת ניהול סיכונים
פרק ד'
הערכת סיכונים בעצים בישראל -
סקירת התפתחות ותמונת מצב
חוברת ניהול סיכונים | 39
.1 כללי
המודעות לכך שיש לבצע הערכת סיכונים בעצים באופן מסודר קיימת זמן לא רב (כ-21 שנים) ביחס לנעשה בעולם בתחום זה, והמודעות ליצירת נהלים על
ידי רשויות אף זמן קצר יותר (כ-11 שנים). בפרק זה תובא סקירה אודות הנעשה בארץ בתחום זה.
נהלים ופרוטוקולים קיימים
ככל הידוע, במגזר המוניציפלי הרשויות שבהן גובשו נהלים כלליים לטיפול בעצים ובהם התייחסות גם להערכת סיכונים הן עיריית תל-אביב (,2007 )2017
ועיריית כפר-סבא (טיוטה מחודש מאי .)2017
בקרב הגופים הציבוריים, קיים נוהל בקק"ל ()2014 והיה קיים נוהל ברט"ג ()2010 - נהלים הכוללים גם טפסים ושיטות.
בקרב משרדי הממשלה, קיים נוהל משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פקיד היערות, ,)2014 הכולל גם טופס לבדיקת עץ. משרד החינוך ניסח מסמך הנחיות
לסקר בטיחות במוסדות חינוך (,)2016 ותחום הנדסת הצומח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר יצר פרוטוקול משלו בנושא זה (.)2017
יש לציין כי נוהלי קק"ל ורט"ג אינם נוגעים לכלל העצים המטופלים על ידי הגוף, אלא מתייחסים אך ורק לאזורים שבהם צפויות תוצאות חמורות. כיום מעדיפה
רט"ג להסתייע ביועצים חיצוניים כך שהנוהל שנוסח עבור עובדיה אינו תקף.
שיטות וטפסים קיימים
חלק מן השיטות והטפסים שפותחו בארץ מתייחסים בעיקר לסבירות לכשל, ופחות לפוטנציאל הפגיעה ולחומרת התוצאות - כגון הטופס הראשון להערכת
סיכונים שפותח בשנת 1997 על ידי חיים גבריאל ויצחק הל-אור, וכן השיטות שהוצגו על ידי דני אלמליח ()2007 והלר וחוב' (.)2011 שתי השיטות האחרונות
הטמיעו את ההתייחסות למין העץ.
ניסיון לגבש גישה כמותית בהערכת סיכונים נעשתה לראשונה בנוהל פקיד היערות (,)2014 ולאחר מכן על ידי פרוטוקול הנדסת הצומח (.)2017
שלוש מן השיטות עוסקות בבדיקה פרטנית של עץ בודד (גבריאל והל-אור, 1997; הלר וחוב', 2011; וטופס פקיד היערות, .)2014 שתיים מן השיטות מנסות
להתמודד עם בדיקה רחבה של מספר עצים רב (אלמליח, 2007; ופרוטוקול הנדסת הצומח, .)2017
40 | חוברת ניהול סיכונים
.2 פירוט נהלים ופרוטוקולים
.2.1 נהלים ברשויות
בעיריית תל-אביב קיים נוהל נרחב, המתייחס לכלל העצים בעיר, משתית יצירת מסד נתונים בסיסי וקובע דרכי טיפול שונות (.)2017 בין השאר,
ישנה התייחסות ל"עצים מסוכנים", כפי שיפורט להלן.
נוהל עירוני נוסף עומד להתפרסם בעיר כפר-סבא ועוסק גם הוא בנושא הסיכונים כחלק מטיפול כולל בעצים ()2018; במסמך זה תובא סקירת
טיוטה ראשונה שלו, מחודש מאי .2017
.2.1.1 נוהל 809 טיפול בעצים בעיר תל-אביב -יפו (עדכון ינואר )2017
נוהל פנימי לבדיקת עצים - בנוהל זה מצהירה העירייה כי יש לפעול לשימור ושיקום העצים בעיר ולהימנע מהעתקתם וכריתתם. הנוהל
מתייחס לצורך בהכנת מסד נתונים של עצים במרחב הציבורי, שיכלול את הנתונים הבאים: מקום נטיעת העץ (רחוב או גן), מועד
הנטיעה (ככל הידוע), מין העץ וזן (אם ידוע).
התייחסות העירייה לסיכונים בעצים מתבטאת בנקודות אלו:
)1 הנחיות גיזום – גיזום חזק לעצים ששורשיהם, גזעם או ענפיהם רקובים, לעצים הנוטים ליפול ולעצים שענפיהם מהווים סכנה
לשלום בני-אדם או לשלמות מבנים ומתקנים, וכן בדיקת העצים לאחר הגיזום כדי לוודא שלא נותרו ענפים העלולים להוות
סכנה.
)2 בקשה לרישיון להעתקה או לכריתה של עץ בוגר או אילן מוגן –בהחלטה לאשרה יובא בחשבון כי העץ יוצר סכנת בטיחות
לאנשים, למבנים או למתקנים שונים, וזאת גם לאחר שנבחנה האפשרות למניעת הסיכון באמצעים אגרוטכניים אחרים.
)3 פעולות לטיפול בעצים מסוכנים ברחבי העיר (עבודות דחופות) – יבוצעו על פי חוות דעת של איש מקצוע ובאופן מיידי.
)4 כל העבודות בקרבת עצים יבוצעו בליווי של איש מקצוע.
.2.1.2 טיוטת נוהל טיפול בעצים הנטועים בתחום השיפוט של עיריית כפר-סבא ()2017
בטיוטת נוהל זה מצהירה העירייה כי יש לפעול לשימור ושיקום העצים בעיר ולהימנע מהעתקתם וכריתתם. העירייה מתייחסת לצורך
בהכנת מסד נתונים של עצים במרחב הציבורי, שיכלול את הנתונים הבאים: מיקום העץ (אדמה, מדרכה, ריצוף, חלוקי נחל וכיו"ב),
הערכת גיל העץ, מין וזן העץ, גובה העץ, קוטר הנוף, קוטר הגזע, השקיה (קיים/לא קיים), קרבה למבנה/לתשתיות, מצב העץ וחיוניותו.
על פי טיוטת הנוהל, הפעילות להערכת סיכונים בעצים במרחב הציבורי בעיר והטיפול בהם הנם באחריות מנהל מחלקת גנים ונוף
חוברת ניהול סיכונים | 41
בעירייה. במהלך הבקרה ייעשה מיפוי ראשוני על ידי סוקר חיצוני, שירשום את ממצאיו וייתן המלצות אופרטיביות לטיפול (בדרגת
דחיפות שבין 1 ל-)5; המלצות אלו תיושמנה על ידי מפקחי הגיזום העירוניים. בהמשך יתנהל תהליך בקרה שוטף באמצעות מפקחי
הגינון, ובהתאמה יהיה גיזום העצים באחריות מפקחי הגיזום.
טיוטת הנוהל מנחה לקיים בדיקה מרחוק ומקרוב ולבחון גורמים לכשל של העץ (כולל התייחסות לגורמים סביבתיים משפיעים),
ומחייבת התייחסות לדרגת רגישות העץ בהתאם לטבלה שהוכנה על ידי הלר וחוב' (,)2016 עם התייחסות למידע באשר לסוג העץ
בכל הקשור לשכיחות גבוהה של תופעת "התהפכות" העץ ופוטנציאל גבוה לתופעה זו. בנוסף, העירייה יצרה טפסים ממוחשבים
ליצירת מסד נתונים, להערכת סיכונים על פי מדדים המפורטים גם בטיוטת הנוהל, ולהמלצות לטיפול בעקבות הערכת הסיכונים.
בנוסף להנחיות האמורות יש בטיוטת הנוהל התייחסות נוספת לסיכונים בעצים, המתבטאת בנקודות אלו:
)1 הנחיות גיזום – מטרות הגיזום מוגדרות כמניעת סכנה ונזק לסביבה מענפים כבדים הנוטים ליפול. ההנחיות כוללות בדיקה
חוזרת של העצים כדי לבחון אם עדיין קיימת סכנה; ניתנות הנחיות גם למניעת סכנות עתידיות באמצעות עיצוב העצים, וכן
הנחיות לגיזום חזק לעצים ששורשיהם, גזעם או ענפיהם רקובים ונוטים ליפול ולעצים שענפיהם מהווים סכנה לשלום בני אדם
או לשלמות מבנים ומתקנים, וכן לבדיקת העצים לאחר הגיזום כדי לוודא שלא נותרו ענפים העלולים להוות סכנה.
)2 בקשה לרישיון להעתקה או לכריתה של עץ בוגר/אילן מוגן – בהחלטה לאשרה יובא בחשבון כי העץ יוצר סכנת בטיחות
לאנשים, למבנים או למתקנים שונים – וזאת גם לאחר שנבחנה האפשרות למניעת הסיכון באמצעים אגרוטכניים אחרים על
סמך חוות דעת של מהנדס חוזק.
)3 במצב שבו ייתכן כשל באתרי בנייה ופיתוח (עץ שנפגע) ומדובר במקרה חרום - אתר העבודה ייסגר תוך כדי שמירה על בטיחות
הסובבים עד הסרת הסיכון. במקביל ידווח הדבר לגורמים המתאימים (למחלקת גנים ונוף, לאגרונום, ולמוקד העירוני, שדרכו
יוזמנו גורמי חירום במידת הצורך).
)4 פעולות לטיפול בעצים מסוכנים ברחבי העיר, כולל כריתה (עבודות דחופות) - ייעשו על פי חוות דעת של אגרונום ובאופן מיידי.
.2.2 נהלים לעריכת סקרי עצים בגופים ציבוריים
.2.2.1 המלצות לעריכת סקר עצים והערכת סיכונים – פארק הכרמל וממשק צומח מעוצה, רשות הטבע והגנים (נתן אלבז, מנהל
ענף היער מחוז צפון, רט"ג, )2010
מסמך זה ממליץ בפני כל אתר וגן קולט קהל לנהל יומן בדבר מצב העצים; כלומר, לקיים רישום בסיסי של העצים ולנהל מעקב
אחריהם.
42 | חוברת ניהול סיכונים
בהמשך מוצע לבצע סקר ראשוני, הכולל התייחסות לפוטנציאל כשל של עצים וחומרת התוצאות, וללא התייחסות לפוטנציאל הפגיעה.
הסקר מיועד לסקור עצים הגדלים במקומות רגישים: בסמוך לדרכים, שבילים, ואזורי חנייה, התכנסות, ישיבה ולינה. באשר לאתרים
קולטי קהל מנחה הנוהל לבצע סקר רציני ולאחריו מעקב קל יותר פעם בשנה. מצוין במסמך כי יש לטפל בעצים בעקבות המלצות
עורך הסקר, וניתנות דוגמאות כלליות לאפשרויות טיפול.
במסמך מודגשים מספר מינים שבירים, ומובן מכך שיש לבחנם בקפידה (למרות שאין זה רשום), וכן מצורף אליו טופס מעקב פשוט
לתיעוד כשלים. הטופס פשוט למילוי; ניתן ליצור בו טבלה, למלאה ביחס מספר עצים רב בזמן קצר (על ידי סימון √ במקום המתאים)
ולהגיע לתובנות לגבי פוטנציאל הכשל - זאת למרות שהטופס פרטני לכל עץ.
.2.2.2 עצים וענפים המהווים סיכון באתרים קולטי קהל במקרקעי הייעור (ד"ר דוד ברנד, מנהל אגף הייעור, קק"ל, )2014
נוהל זה אינו מבוסס על שיטה מובנית להערכת סיכונים אלא נותן הנחייה כללית המתייחסת לרשימת פגמים (עצים נוטים או יבשים,
מצב שורשים וכו') וכן למאפייני קבוצות עצים: קבוצה ראשונה - עצים מחטניים ורחבי עלים המוגדרים כבעלי קצב צימוח איטי ומרוסן
ויכולת פגיעה נמוכה; ולעומתה קבוצה שנייה, שבה נמצא הסוג איקליפטוס, המאופיין בקצב צימוח מהיר, בתגובה מהירה לגיזום
וביכולת פגיעה גבוהה.
הנוהל האמור מיועד רק לאתרים קולטי קהל, שבהם צפויות השלכות קשות במקרה של כשל. הוא מתייחס אומנם במידת מה לחומרת
התוצאות, אך אין הוא מבוסס על הערכת סיכונים בשילוב עם מדדי הסבירות לכשל ופוטנציאל הפגיעה.
בנוהל קיימות ההנחיות שלהלן:
)1 תדירות הבקרה - נקבעת בהתאם למאפייני קבוצות עצים (5 שנים למחטניים ורחבי עלים, 3 שנים לסוג איקליפטוס). במקרים
שבהם נגרמו נזק ו/או שינויים ביער עקב אירועי קיצון, כגון סופה חזקה ו/או סופות שלג, ייערך סקר בטיחות עצים חדש באופן
מיידי.
)2 הגדרת סמכויות - קיימת הגדרה ברורה הקובעת מיהם האחראים לביצוע הסקר (מנהל אזור) ולפיקוח על ביצוע ותיקון
ליקויים (יערן גושי). מומלץ שבפארקים שבהם מתקיים ניהול משותף של קק"ל וגורם חיצוני אחר, האחריות לנושא בטיחות
המבקרים תחול על מנהלת הפארק.
)3 מבצע הסקר - יהיה מי שמחזיק בתעודת "גוזם מומחה" – בוגר הקורס של משרד החקלאות (מבין עובדי האזור בקק"ל, או
תוך התקשרות עם גורם חיצוני לקק"ל העומד בדרישה זו).
)4 אופן הגשת הדו"ח - דו"ח כתוב וחתום של סוקר העצים יוגש ליערן הגושי ולמנהל האזור. הדו"ח יפרט את כל ממצאי סקר
הבטיחות בעצים, כולל דרישות לכריתה ושיטות לטיפול בעצים המהווים סיכון.
חוברת ניהול סיכונים | 43
.2.3 נהלים ופרוטוקולים לעריכת סקרי עצים במשרדי ממשלה
.2.3.1 נוהל הערכת סיכונים מעצים - פקיד היערות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר ()2014
מטרת נוהל זה לבחון עץ בעת הגשת בקשה לכריתה בטענה כי הוא מסוכן ולוודא האם אכן נשקפת ממנו סכנה. לפיכך, הטופס הינו
טופס פרטני המיועד למקרה בודד. הנוהל כמותי ובודק בעיקר את הסבירות לכשל, אך מתייחס במידת מה גם לחומרת התוצאות.
ההיתכנות לכשל נבחנת על פי מדדים של מצב העץ ובריאותו (חיוניות, דלילות, יובש, סימטריות, נטייה מהאנך) וכן של פגיעות
בשורש, בצוואר השורש, בגזע ובשלד העץ. בנוסף ישנה התייחסות למדדים סביבתיים העשויים להשפיע על מצב העץ ודרגת הסיכון
שלו, כגון השפעת רוח, חיפוי אטום או מיטיב או הימצאות השקיה. למדדים השונים ניתן ציון מ-1 (פוטנציאל נזק מזערי/לא סביר) ועד
5 (פוטנציאל נזק חמור/מיידי), תוך ניסיון להתבסס על ערכים מדידים ולמזער את מידת הסובייקטיביות (לדוגמה: ציון לפצע בגזע
ייקבע על פי גודלו). למרבית המדדים ציון כמותי ולחלקם אפיון מילולי. כמו כן ישנה התייחסות למדדים הנוגעים למטרדים (אלרגני,
רעיל, קוצני), שיובאו בחשבון כאשר עץ נמצא על כף המאזניים בהחלטה אם לכרות או לא. הסוקר מגדיר את העץ כמסוכן אם באחד
המדדים ניתן הציון ,5 או בשניים מן המדדים ציון ,4 או בשלושה מהם ציון .3 עליו להגדיר אם העץ מסוכן ברמה שנדרשת כריתה או
שניתן לבצע טיפול בטיחות להפחתת סיכון, בהתאם להמלצותיו.
נוהל זה מיועד למתחמים שבהם שוהים אנשים רבים בשעות היום או הלילה (מוסדות חינוך, פארקים, מגרשי משחקים, מועדוני נוער
וכו'), שם צפויות השלכות קשות במקרה של כשל. נוהל זה מתייחס אומנם במידת מה לחומרת התוצאות, אך אין הוא מבוסס על
הערכת סיכונים בשילוב עם מדדי הסבירות לכשל ופוטנציאל הפגיעה.
את הסקר יכול לבצע רק יועץ המאושר על ידי פקיד היערות, כך שקיימת דרישה לרמת איכות מקצועית מינימלית של הסוקרים.
במקרה שהיועץ ממליץ על כריתה, פקיד היערות הרשותי בוחן המלצה זו ומחליט אם לקבלה.
.2.3.2 רשימה מנחה לעריכת מבדק בבית ספר, גן ילדים ופנימייה - משרד החינוך (רותם זהבי ואילן גולדשטיין, אוקטובר ,)2016 עם
נספח חשיבות העצים במוסדות חינוך ()20.9.2016
בהתאם לרשימה זו יש לבצע בדיקה שנתית של יציבות עצים וענפים בתחום המוסד החינוכי ובסמוך לגדרות על ידי אגרונום או גוזם
עצים מוסמך. ההנחיה הינה לבצע סקר בסיסי שכולל את המדדים הבאים: מיקום העץ, מין העץ, מספור, אלרגני/רעיל/דוקרני, גובה,
קוטר וקוטר נוף, השקיה, קרבה לתשתית. יש לצלם את העצים הנסקרים. מצוין כי לעצים בעלי פוטנציאל סיכון יש לבצע כשלב שני
סקר סיכונים, הכולל חוות דעת ומפרט טיפול של מומחה,. מעבר לאמירה זו אין הרחבה לגבי ביצוע הסקר ורמתו.
סמכות - בנספח מצוין כי האחריות לטיפול בעצים במוסדות חינוך חלה על הרשות המקומית/הבעלות. מצוינת גם האחריות של
ממונה הבטיחות לעריכת סקר מצאי וסקר סיכונים, כמו גם העסקת גוזם מומחה בעל תעודה.
44 | חוברת ניהול סיכונים
.2.3.3 פרוטוקול ניהול סיכונים בעצים - תחום הנדסת הצומח, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר (מאי )2018
תחום הנדסת הצומח פיתח פרוטוקול בשיטה כמותית, המחולק לארבעה שלבים:
)1 סקר עצים עירוני - שבו ימוינו העצים על פי מינם, גילם ומיקומם.
)2 סקר ראשוני (על ידי עובדי הרשות) - ייערך על בסיס תוצאות שלב ,1 ויבוצע אחת לשנה על ידי אנשי הרשות (כמפורט
בנספח), זאת לצורך יצירת מסד נתונים רחב הכולל התייחסות לנתונים אלה: מין העץ, מיקומו, גיל העץ, גובה העץ, קוטר
הגזע, יחס גובה/קוטר גזע, היסטוריית חיתוך שורשים, ממדי העץ (דירוג לפי קבוצות), סיכונים נראים והמלצה לטיפול. מתוך
מסד הנתונים ינוקדו המדדים, כאשר בסך הכול ניתן להגיע לניקוד של בין 4 ל-28 נקודות; ככל שהניקוד גבוה יותר העץ
מוגדר כמסוכן יותר. המידע ירוכז בטבלה שבה יינתנו לכל סעיף נקודות ותופיע המלצת הסוקר: בדיקה מידית על ידי מומחה
/ בדיקה בחודשיים הקרובים / סקר מומחה לקראת החורף / אין חשש / חשש לכשל מבנה / לא ניתן להחליט.
)3 סקר שני (על ידי מומחה חיצוני) – בעבור כל העצים למעט אלה שלגביהם קבע הסוקר בשלב 2 "אין חשש", הרשות תזמין
סקר מפורט, אשר יבוצע לפי שיטה שבה תבחר הרשות באמצעות מומחה בעל הכשרות וניסיון (כמפורט בנספח).
בפרוטוקול מצוין כי אין ביכולת כותביו להמליץ על שיטה מסוימת, כיוון שטרם נצבר בארץ די ניסיון בנושא זה.
)4 קבלת החלטות וטיפול בעצים - אין הנחיות, למעט התייחסות בטבלה בשלב .2
הפרוטוקול מפרט רשימת פגמים חלקית העלולים לגרום לכשל עם התייחסות חלקית לסבירות הכשל (מין העץ והיסטוריית חיתוך
שורשים). קיימת התייחסות מפורטת לפוטנציאלהפגיעה ולחומרת התוצאות (מיקום), המתבטאתגם בתדירות הבקרה המוצעת (0-5
שנים בהתאם למיקום). הפרוטוקול מאפשר, באמצעות ניקוד ובאמצעות המלצות המגדירות טווחי זמן לבדיקה מעמיקה המשכית,
להשוות סיכון בעץ מסוים ביחס לעצים אחרים. טווחי הניקוד בטבלת הערכת הסיכונים הם שונים למדדים שונים, מה שעלול להקשות
על הסוקר בעת מילוי הנתונים (לדוגמה: גיל העץ 0-4 נק', יחס גובה/קוטר 0-8 נק'). כמו כן, מתן הניקוד למין העץ מורכב במידת
מה. עצים שמדד השבירות שהם מוגדר כבטווח של 0-3 נקודות מקבלים ציון אפס; עצים שמדד השבירות שלהם הינו בין 3 ל-5
נקודות מקבלים ציון ,1 וכן הלאה.
בפרוטוקול זה חסרים פרטים שונים הנחוצים לצורך בדיקה סדורה של פוטנציאל לכשל, כמו גם נתונים המשמשים כמידע רקע
(תנאים של האתר, היסטוריה).
הפרוטוקול מנחה תדירות בדיקה בהתאם ל-11 נתונים שונים שאינם קשורים זה בזה, והנחלקים לחמישה נושאים:
)1 מיקום העץ (אזורים קולטי קהל, עצים בחניוני לינה, גני ילדים, איי תנועה, חורשות וכו');
)2 מבנה העץ (צומת ענפים, זווית);
חוברת ניהול סיכונים | 45
)3 מדד סיכון בהתאם למין העץ;
)4 היסטוריה (חיתוך שורשים);
)5 גיל העצים.
חלוקה זו יוצרת מצב בו ייתכן כי בעץ תהיה רלוונטית יותר מאפשרות אחת, דבר היוצר קושי בבחירת טווח הזמן הנדרש להגדרת
תדירות הבדיקה.
.3 שיטות וטפסים
.3.1 טופס הערכת סיכונים (חיים גבריאל ויצחק הל-אור, בהשתתפות ישראל גלון, )1997
ככל הידוע זהו טופס איסוף נתונים להערכת הסיכונים הראשון שנכתב בארץ, אשר מדריך את המשתמש בו להעריך סיכונים באופן שיטתי
בהתייחס לשלושת המדדים: סבירות לכשל, פוטנציאל הפגיעה וחומרת התוצאות.
הערכת הסיכונים מתבצעת באמצעות בדיקה חזותית ממרחקים שונים. הסבירות לכשל נבחנת באופן יסודי (נוף ושורשים), לרבות תנאי סביבה
היכולים להשפיע על הסבירות ועל בריאות העץ (עומק קרקע, חשיפה לרוחות). ההתייחסות להיסטוריה של העץ אינה בוחנת שברים קודמים
(אולם בוחנת הקצרות בדים) ואין התייחסות להיסטוריה של האתר (כגון עבודות פיתוח). ישנה התייחסות גם לפוטנציאל הפגיעה (גודל העץ, עובי
גזע וזרועות, ריקבון בענפים כבדים וכו') וכן לחומרת התוצאות (האתר שבו נמצא העץ ותשתיות סמוכות).
טופס זה הינו חלק מהנחיות לבדיקת עצים והטיפול בהם. הכותבים מציעים לקיים בדיקה יסודית של העצים פעמיים בשנה - פעם ראשונה בסוף
הקיץ והסתיו לקראת החורף, ופעם שניה בחורף, לאחר סערות הגשם והרוח הראשונות. ניתנות המלצות לאבחון מבדיל בין גורמים פיזיולוגיים
לעקה בעצים לבין גורמים מסכנים וכן הנחיות לטיפול להפחתת סיכונים (גיזום, אורתופדיה ואגרוטכניקה).
רמת הפרטים מתאימה להערכה חזותית בסיסית לעץ בודד או לקבוצת עצים קטנה. משך הזמן שנדרש כדי להשלים טופס זה מקשה על הערכת
מצאי רב של עצים ברשות.
הטופס אומנם מסכם את שלושת מרכיבי הסיכון, אך אינו מגדיר טווח פעולה להפחתת סיכונים, וההמלצות לטיפול בעצים הן כלליות ולא
ספציפיות.
46 | חוברת ניהול סיכונים
.3.2 סקר בטיחות בעצים (דני אלמליח, )2002
בסקר בטיחות שבוצע על ידי דני אלמליח בגן מכון ויצמן למדע נכנסו למשוואת הערכת הסיכונים גורמים נוספים, כמפורט:
)1 בעת הערכת הסבירות לכשל נוספה התייחסות למיני העצים השונים אשר דורגו לפי קבוצות סיכון;
)2 נבחנו תנאי האתר (השקיה);
)3 היסטוריה של העץ והסביבה (הקצרת בדים או עבודות פיתוח שעלולות היו לפגוע בשורשים);
)4 ניתן דירוג לדרגת הסיכון (נמוך, בינוני וגבוה);
)5 הוגדר טווח תגובה לטיפול (בהול, מיידי, תוך 3-6 חודשים ותוך שנה);
בקבוצת הסיכון הגבוהה נכללו עצים מהירי צימוח וגדולים, המאופיינים בשברבענפים כבדים, זוויות חיבור צרות ונטייה לריקבון, דוגמת איקליפטוס
המקור, אורן ירושלים, אלביציה צהובה ושלטית מקומטת; לעצים אלו ניתנה קדימות במתן טיפול להפחתת סיכונים.
שיטה זו מאפשרת תיעוד סיכונים, השוואה של סיכון יחסי בין עצים שונים, מתן הכוונה להפחתת סיכונים בטווחי תגובה מותאמים לרמת הסיכון
וקביעת עדיפות טיפולים.זמן הבדיקה לעץעומדעלדקות אחדות, ושיטהזו מתאימה להערכה חזותיתבסיסית שלקבוצת עציםגדולה. ההתייחסות
לגודל העץ מאפשרת להעריך את פוטנציאל הפגיעה במקרה שייגרם כשל. התייחסות לחומרת התוצאות במקרה של כשל לא קיימת, והסוקר
נדרש לגלות מיומנות ובקיאות במיני העצים.
.3.3 הערכת סיכונים בעצים (אביגיל הלר, ישראל גלון, דני אלמליח, יצחק הל-אור וחיים גבריאל, יער, )2011
למאמר שפורסם בכתב העת יער לא צורף טופס בדיקה, אך פורטו בו העקרונות להערכת סיכונים; כמו כן שוכללה הגישה שלפיה למין העץ
חשיבות רבה בהערכת הסיכון.
כותבי המאמר יצרו מדרג של עצים עם התייחסות לפוטנציאל כשל בהתאם למין. מדרג זה עודכן לאחר מכן על ידי גלון וחוב'()2012 והלר וחוב'
()2016; המדרג המוצג בנוהל זה מסתמך על הלר וחוב' (.)2016 המאמר מתייחס גם לקשר בין הסבירות לכשל בעץ לבין תנאי הסביבה, העשויים
להשפיע על פוטנציאל הפגיעה (גודלו הצפוי של העץ). מדד חומרת התוצאות במקרה של כשל לא נדון במאמר בהרחבה.
המאמר מנחה באופן סדור כיצד לקיים בדיקה של עץ ה"חשוד" כמסוכן ומהם גורמי הכשל שיש לבדוק.
חוברת ניהול סיכונים | 47
רשימת ספרות
אלמליח, ד' (.)2007 סקר בטיחות בעצים בוגרים במכון ויצמן, .2002 בתוך א' הלר (עורכת), חוברת תקצירים לכנסהערכת סיכונים בעצים בוגרים. מכון ויצמן
למדע, רחובות.
גבריאל, ח' (.)2007 תקציר הרצאה - בדיקת עצים להקטנת סיכון - נוהלבדיקת עצי תמר מצוי בתל-אביב. בתוך א' הלר (עורכת), חוברת תקצירים לכנס הערכת
סיכונים בעצים בוגרים. מכון ויצמן למדע, רחובות.
גבריאל, ח' והל-אור, י', בהשתתפות גלון, י' (.)1997 בדיקת עצים והטיפול בהם כדי למנוע סיכון. בית דגן: משרד החקלאות ופיתוח הכפר.
גלון, י', הלר, א' וערן, ד' (.)2013 מדריך עצי רחוב בישראל. בית דגן: משרד החקלאות ופיתוח הכפר והמשרד להגנת הסביבה.
גלון, י', ניסן, ד', הלר, א', ובן-שחר, י', ()2012 דוח מסכם סקר יישומי לקביעת מקדם הערכה וסיכון של עצי נוי. מחקר מספר .870-6029-10 בית דגן: משרד
החקלאות ופיתוח הכפר
הלר, א' (.)2001 החיים הקשים (על מצוקת עצי רחוב בערים והדרכים לשפר את מצבם). גן ונוף, נ"ה (ח'), .20-23
הלר, א', בורגר, ח', גלון, י', אלמליח, ד', הל-אור, י', ניסן, ד', אלווס, א', פינס, נ', בן-שחר, י', עמית, ת' וגבריאל, ח' (.)2016 מדד שבירות עצים. נשלף מתוך
.https://www.moag.gov.il
הלר, א', גלון, י', אלמליח, ד', הל-אור, י', וגבריאל, ח' (.)2011 כיצד מעריכים סיכונים בעצים. יער, ,12 .47-65
כהן, פ', פוצ'טר, ע' וביתן, א' (.)2007 ביו-קלמטולוגיה של פארקים עירוניים בתל-אביב. יער, ,9 .40-46
פוצ'טר, ע', יעקב, י', שעשוע-בר, ל', כהן, ש', טנאי, י', ובר-קותיאל, פ' (.)2012 מיתון עומס חום בערים מדבריות באמצעות צמחים – באר-שבע כמקרה בוחן.
אקולוגיה וסביבה, ,1 .33-43
פוצ’טר, ע' ושעשוע-בר, ל' (.)2009 שטחים ציבוריים פתוחים ירוקים בעיר תל–אביב - היבטים סביבתיים, אקלימיים ואקולוגיים. בתוך ב' קיפניס (עורך),
תל–אביב-יפו מפרבר גנים לעיר עולם, מאה השנים הראשונות. חיפה: פרדס.
שעשוע–בר, ל' והופמן, מ' (.)2002 תרומת היער האורבני לשיפור אקלים העיר. יער, ,2 .52-63
48 | חוברת ניהול סיכונים
חוקים ותקנות
חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד-.1954
תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (תוכנית לניהול בטיחות), תשע"ג .2013
נהלים של גופים ורשויות
אלבז, נ', (.)2010 המלצות לעריכת סקר עצים והערכת סיכונים. רשות הטבע והגנים, ממשק צומח מעוצה (מסמך פנימי).
גריפל, א' ובנימיני, צ' (.)2013 חוברת מנחה להכנת 'תוכנית לניהול בטיחות' (על פי תקנות הארגון לפיקוח על העבודה תשע"ג-.)2013 תל אביב: המוסד
לבטיחות וגיהות .
זהבי, ר' וגולדשטיין, א' (.)2016 חשיבות העצים במוסדות חינוך – סקירת תועלות העצים וטיפול נכון המונע סיכונים. ירושלים: משרד החינוך.
עיריית כפר סבא (.)2018 טיפול בעצים הנטועים בעיריית כפר סבא.
עיריית תל אביב-יפו (.)2017 נוהל טיפול בעצים הנטועים בתל-אביב-יפו – נוהל מספר .809
משרד החינוך, אגף ביטחון, בטיחות ושע"ח (.)2012 רשימה מנחה לעריכת מבדק בבית ספר, גן ילדים ופנימייה.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, אגף יער ואילנות (.)2017 נוהל הערכת עצים מסוכנים, .2014 בתוך: חוברת נהלים.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שה"מ, תחום הנדסת הצומח (.)8102 פרוטוקול ניהול סיכונים בעצים.
קק"ל, אגף הייעור (.)4102 נוהל ביצוע סקר עצים וענפים המהווים סיכון בתשתיות קהל במקרקעי הייעור.
⁘
Urban ,(.)Ed Pokorny .J.D In .trees in defects hazardous assess and detect to How .()2003 .G ,Johnson & ,.D .J ,Pokorny ,.S .J ,Albers
Department .U.S :MN ,Paul .St .(41-116 .)pp Implementation and Design Program to Guide Community A :Management Risk Tree
.Service Forest ,Agriculture of
between relationship The .()2013 .Y .M ,Mao & ,.D ,Gatziolis ,.M .A ,Liebhold ,.P .J ,Prestemon ,.L .Y ,Michael ,.T .D ,Butry ,.H .G ,Donovan
,()2 44 ,Medicine Preventive of Journal American .borer ash emerald the of spread the from Evidence :health human and trees
.139-145
from Retrieved .Behavior and Environment .Oregon ,Portland in crime on trees of Effffect The .()2010 .J.P ,Prestemon & ,.H .G ,Donovan
./http://eab.sagepub.com
חוברת ניהול סיכונים | 49
of Society )International ISA :IL ,Champaign .manual assessment risk Tree .()2013 .S ,Lilly & ,.N ,Matheny ,.E.T ,Smiley ,.A .J ,Dunster
.(Arboriculture
/http://www.lflfac.uk.com from Retrieved .System Treatment and Evaluation Risk :Hazard Tree – THREATS .()2010 .J ,Forbes-Laird
.downloads/tree-assessment-systems.html
evaluation common three of comparison A :methods assessment risk Tree .()2013 .R ,Northrop & ,.D ,Mclean ,.G ,Hasing ,.K .A ,Koeser
.Service Extension Florida/IFAS of University :FL ,Gainesville .forms
have trees street more with areas in living Children . ()2008 .A ,Rundle & ,M.S ,Perzanowski ,.K.M ,Neckerman ,.J.W ,Quinn ,.G.S ,Lovasi
.)7(:647-9 62 Health Community and Epidemiology of Journal .asthma of prevalence lower
ISA :IL ,Champaign .areas urban in trees hazard of evaluation the to guide Photographic A .()1994 .R .J ,Clark & ,.P .N ,Matheny
.(Arboriculture of Society )International
.Service Forest ,Agriculture of Department .U.S :CA ,Davis .update spring - out it Airing .()1997 .E.G ,McPherson
tree community plain Coastal .()2006 .Q ,Xiao & ,S ,Maco ,.J ,Ho ,.K.E ,Vargas ,.S.L ,Gardner ,.P.J ,Peper ,.J.R ,Simpson ,.E.G ,McPherson
.Service Forest ,Agriculture of Department .U.S :CA ,Davis .planting strategic and ,costs ,Beneififts :guide
.Oliver,M.)2014(.Exploringconnectionsbetweentreesandhumanhealth.Portland,OR:U.S.DepartmentofAgriculture,ForestService
.Trueman,S.J.)2015(.Areviewofbeneififtsandchallengesingrowingstreettreesinpavedurbanenvironments&,.Mullaney,J.,Lucke,T
.157-166 ,134 ,Planning Urban and Landscape
.180 ,Magazine ARB .methods of review A :assessment risk Tree .()2018 .P ,Sterken
Society ISA)International :IL ,Champaign .assessment risk Tree - Practices Management Best .()2011 .S ,Lilly & ,.N ,Matheny ,E.T ,Smiley
.(Arboriculture of
.374-376 ,()6336 356 ,Science .trees city of capital natural The .()2017 .G ,Petrokofsky & ,.J .K ,Willis
/https://www.milliontreesnyc.org
en=lang?https://twitter.com/milliontreesla
50 | חוברת ניהול סיכונים
חוברת ניהול סיכונים | 51