פרוטוקול ועדת מליאה מס' 50

עיריית הרצליה

ישיבה מן המניין

שנערכה ביום שלישי בתאריך ,16.11.2021 ג' בכסלו תשפ"ב, בשעה 18:00

נוכחים:

מר משה פדלון – ראש העיר

גב' עופרה בל – סגנית רה"ע

גב' איה פרישקולניק – וסגנית ומ"מ

מר אהוד לזר – מנכ"ל

ג'ו ניסימוב – סמנכ"ל בכיר

עו"ד ענת בהרב קרן – יועמ"ש

מר רוני חדד – גזבר

מר צבי וייס

גב' דנה אורן-ינאי

מר עולמי ירון

מר אורן אוריאלי

מר וסרמן רונן

מר איל פביאן

מר אלעד צדיקוב

יונתן יעקובוביץ'

גב' מאיה כץ

מר איתי צור

מר יוסי קוממי

מר יריב פישר

גב' דניאל אייזנברג

מר דורון דבי

סדר היום :

.3 עדכון מנכ"ל ................................ .................................................. 2

.4 שאילתות ................................ ...................................................... 3

.5 הצעות לסדר: ................................ ................................................13

"חבר" – הקלטה ותמלול

פרוטוקול

.3 עדכון מנכ"ל

אהוד לזר: בתום מערכות המידע, אנחנו פותחים השבוע את קורס מובילי חדשנות

בארגון. זה קורס שאני מלווה אותו באופן אישי. אירחנו את פורום

מנהלי מערכות המידע הממשלתי פה בעירייה, במרכז החדשנות. מערכת

חדשה לניהול אירועים, לכלל הארגון כולל תרבות, נוער, וספורט

הושקה, והעמדנו אמצעים מתקדמים למיחשוב המולטימדיה למרכז

ההפעלה החדש פה במינוס שלוש, ולמרכז נוגה החדש שנפתח. התקיימה

סדנת הטמעה של הקוד האתי. פתחנו את מרכז נוגה, כאמור, הרצאה

ראשונה של ליהי לפיד. יש הרבה מאד תכנים והרצאות לגילאים שונים,

למרכז נוגה אתם מוזמנים להיכנס לאתר. אגף החינוך, בשבוע שעבר

אירחנו את שר החינוך של איחוד האמירויות, מר חוסיין איברהים אל

חמאדי, שהגיע להתרשם מתוכניות חדשניות ופורצות הדרך במערכת

החינוך העירונית. בביקור במרכז המדעים הציגו בפני השר את פרויקט

הדגל שלהם, זה פיתוח ושיגור לווינים. משאבי אנוש, התחלנו בתהליך

הערכה ומישוב של עובדים, תהליך חדש, שכלל גם הכשרה למנהלים

לטובת התהליך, ואנחנו נערכים להשתלמות העירונית בחודש ינואר

הקרוב. תחום ההנדסה, התקיים דיון בהתנגדויות לתוכנית 2200 חוף

התכלת. הגשנו עתירה מינהלית נגד תוכנית תמ"ל ,1083 קריית מסלול,

והצגנו חלופה נבחרת לפינוי ובינוי גורדון. דוברות, פרסמנו את אירועי

חנוכה, אנחנו מפרסמים את אירועי חנוכה במרכז העיר ובכלל. תקשרנו

את כנס רשויות החוף שנערך בנתניה ביום שני האחרון ואת ההיערכות

שלנו בתחום שינויי אקלים. ואנחנו מציינים את חודש המאבק באלימות

נגד נשים. תחום החירום, מתוכנן בסוף החודש הבא תרגיל חירום

רשותי, כולל תרגול שטח במתאר מלחמה. אגף תב"ל, עבודות הכשרת

מעון יום בבית הרמלין במערב העיר לטובת מעון לאנשים בוגרים על רצף

מוגבלויות. אנחנו נערכים לחורף במוסדות החינוך, כולל ניקון מרזבים,

וחיזוק אלמנטים. כוח כוננות לשיגרה וחירום נבנה מחדש וייתן מענה

לקראת החורף. רווחה, כאמור, בית הרמלין יופעל על ידי האגף, למרכז

תעסוקה ולמידה לבוגרים עם אוטיזם, והנמכה קוגניטיבית. קיימנו את

אירוע 'משאירים חותם', ערכנו טקס מלווה בתערוכת צילומים של

מבוגרים שמתעדים את העיר. תחום הוועדות, מחלקת הנגישות נפגשה

עם תלמידי בית הספר בגליל ים, להצגת נושא הנגישות בכלל והמתקנים

הנגישים בגליל ים בפרט. ניקוז, אנחנו הכנו את מערכת הניקוז העירונית

לחורף, הוסדרו הדברים שהיו צריכים להיות מוסדרים. נוקו מעל אלף

"חבר" – הקלטה ותמלול

קולטנים ברחבי העיר. תעלות ניקוז הוסדרו. קירצוף וריבוד הרב קוק,

הושלם הקירצוף והריבוד לאחר עבודות תאגיד המים, וצייננו את שבוע

הבטיחות בדרכים בהובלה של מחזיקת תיק הבטיחות בדרכים דניאל.

בוצעו מספר פעילויות שונות ברחבי העיר. פעילות הופנתה גם לציבור

הנהגים על ילדים במרחב הציבורי והולכי רגל. תחום הבריאות, מתקיים

חודש,

יונתן יעקובוביץ’: אפשר לקטוע אותך בעניין הזה, שניונת. אנחנו ישבנו פה לפני אני חושב

שנה כמעט ודיברנו על העניין של הפיילוט שעשינו במובלעת של חוף

אקדיה, ובהשראתך ובהוראתך נפגשנו ביחד עם אנשים בחברה לפיתוח

תיירות ומחלקת הנדסה ודיברנו אז שתוך שנה יהיה משהו. עכשיו שנה

אחרי, ואין כלום ולא מתוכנן כלום. הייתי שמח את תוכל עוד פעם

להיכנס לעובי הקורה,

אהוד לזר: אין בעיה, אני אבדוק את זה. תחום הבריאות, אני מסיים, התקיים

חודש המודעות לסרטן השד, לקחו בו חלק מאות אנשים בעיר וציינו את

יום ההליכה הבינלאומי בסימן אפשרי בעיר ועידוד הליכתיות גם

בפארק, גם ברחבי העיר. היה מעניין מאד. תודה רבה.

.4 שאילתות

ג’ו ניסימוב: שאילתות. שאילתה מספר אחת, גברת דנה אורן ינאי.

שאילתה מס' 1 ע"י גב' דנה אורן ינאי

בנושא: בית כנסת - קרוואן בשכונת גליל ים

ג’ו ניסימוב: בנושא בית כנסת, קרוואן בשכונת גליל ים. לאור דיווחים שהתקבלו

בתקשורת וע"י תושבים רבים, התגלה כי מספר תושבי העיר יחד עם

תושבי חוץ "השתלטו" על קרוואן מכירות שסיים את פעילותו בשכונת

גליל ים והסבו אותו באופן פרטי ולא ע"י אישור גורמי עירייה לבית

כנסת ולחדר לימוד. אבקש לדעת אחד, האם מהנדסת העיר ידעה על

ההשתלטות ואפשרה זאת? שתיים, האם הוגשה בקשה רשמית טרם

"ההשתלטות"? ואם כן אבקש לצרפה. שלוש, האם זה חוקי להפוך

קרוואן שקיבל היתר למכירות לפעילות שאינה זהה למטרת ההיתר?

ארבע, האם גורמי עירייה אפשרו זאת תוך העלמת עין? חמש, האם

מקובל ע"י הנהלת העיר לבצע פעילות לא חוקי ללא היתרים? שש, האם

ישנה כוונה להכשיר את "ההשתלטות" לאחר המעשה? שבע, האם זה

נכון שמהנדסת העיר פנתה בנושא להנהלת העיר וטענה בפניו כי המעשה

איננו חוקי? תשובה: "השימוש במבנה הקיים נשעה כדי לתת מענה מידי

לצורך ציבורי חיוני. העירייה מקדמת הקמה של מבנה קבע, בתכנון

קונבנציונאלי. עד להקמת הקבע, העירייה מקדמת הצבה של מבנה יביל

"חבר" – הקלטה ותמלול

לשם קיום הצורך הציבורי הנדרש. הליך רישוי וההקמה של המבנה

הזמני צפוי להסתיים עד סוף .2021 הפעילות הזמנית במבנה הקרוואן

תופסק". אחרי שיחות עם סגן ראש העיר מר עופר לוי, סוכם המתווה

להקמת בית כנסת חלופי.

דנה ינאי: תודה. האמת שלצערי לא באמת קיבלתי תשובה למרבית השאלות.

למעשה יש פה שני צדדים. יש את הצד המשתלט ויש את הצד המאפשר.

עכשיו, לגבי הצד המשתלט הוא לא רלבנטי לשיח פה, הוא רלבנטי לשיח

במקום אחר. אני בכלל- זאת אומרת, מבחינתי ה-issue הוא לא בית

כנסת או לא בית כנסת, אלא עצם השימוש החורג. עכשיו, אני חושבת

שמאז שהגשתי את השאילתה, גם וועדת הערער אמרה את דעתה על

התגובה שלנו כעיר במקרה טיפה אחר, אבל גם אמרה. בסוף אני חושבת

שהאינטרס שלנו, בלי קשר לבית כנסת, לא בית כנסת, זה להיות עיר

שמנוהלת ברמת החוק הגבוהה ביותר. וגם אם יש צורך בבית כנסת, יש

דרכים לעשות את זה, יש דרכים, רגע,

אהוד לזר: להציב מבנה יביל לוקח זמן והפתרון הושג.

דנה ינאי: אבל עד אז אפשר היה להוציא אישור חורג, ולא, סליחה, כמו גנבים

בלילה. לא צריכים לבוא שכנים,

אהוד לזר: מדובר פה בפעילות לחודש וחצי.

דנה ינאי: זה לא רלוונטי.

אהוד לזר: זה מאד רלוונטי.

דנה ינאי: לא, אפילו לא יום. אי אפשר לעבור,

אהוד לזר: דנה, אנשים מתאכלסים בשכונה הזו, ויש צורך ציבורי,

דנה ינאי: אין בעיה, אז איפה היו לפני?

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ’: ידעתם שהולכת להיות שכונה,

אהוד לזר: נו, יונתן, אבל זה שאילתה של דנה, זה השאלה הנוספת-

דנה ינאי: אני שמחה ולא שמחה על המשפט האחרון. כי מצד אחד זה לא חוקי,

מצד שני, אני לא בן אדם שרוצה לגרש אנשים שבאים להתפלל. אני רק

מבקשת לעדת, בדיוק כמו שאמרת לפני חמש דקות, לראות איך אנחנו

לא גורמים למקרים כאלה, ואני אשמח להבין, איך לא קורה בכל פעם

מקרה של השתלטות והעלמת עין, ומה העירייה מתכוונת לנקוט בשביל

שלא יקרו דברים כאלה עוד פעם. ואיך היא תטפל במקרה הבא.

אהוד לזר: אז אני חושב שהתשובה הייתה די ברורה.

דנה ינאי: לא.

צבי וייס: התשובה הייתה ברורה. אני שמח על דבר אחד, דנה, שאת אמרת שאפשר

"חבר" – הקלטה ותמלול

לעשות שימוש חורג ביום אחד.

דנה ינאי: לא אמרתי. אמרתי אסור להיות עבריינים. גם ליום אחד. הנה, תשאל

תושבת גליל ים, שגם עורכת דין.

אהוד לזר: התשובה הייתה ברורה חברים, אנחנו עוברים לשאילתה מספר .2

צבי וייס: אהוד, קודם כל, על המילה של השתלטות על זה אני מוחה.

אהוד לזר: אבל זה היא כתבה, זה לא אני.

יונתן יעקובוביץ’: זה מה שהתושבים אומרים.

צבי וייס: הנה המפתח שבאמצעותו פותחים את הקרוואן הזה.

דנה ינאי: ומאיפה קיבלת אותו?

(מדברים ביחד)

דנה ינאי: אי אפשר להיות עבריינים בשם הדת.

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ’: סליחה רגע. שאלה טכנית, אמרת משהו בתשובה לשאילתה, אמרת עוד

משפט שלא מופיע פה אצלנו, משהו על עופר לוי. המעורבות שלו. אני

מקווה שזה מעדוכן אצלנו. המשפט האחרון של השאילתה.

אהוד לזר: דנה מספיק. חייבים להתקדם.

אהוד לזר: די חברים יש לנו עוד ערב ארוך.

אהוד לזר: חברי המועצה, אני מבקש להפסיק את הדיון הזה ולעבור לשאילתה

מספר .2

ג’ו ניסימוב: שאילתה מספר .2 עידוד לשימוש במבנה שמיועד לשטח מגורים כמבנה

ציבור.

שאילתה מס' 2 ע"י מר רונן וסרמן

בנושא: עידוד לשימוש במבנה שמיועד לשטח מגורים כמבנה ציבור

דנה ינאי: רגע אבל לא שומעים.

ג’ו ניסימוב: בשכונת גליל ים ישנו בית כנסת במבנה שאין לו אישורים מתאימים.

הגרעין התורני בהרצליה, ובסיועו של חבר מועצה פועלים באופן פעיל

לקדם בית כנסת שאין לו אישור כדין עם חיבור חשמל ארעי דרך גן

ילדים צמוד. הטענה, שמושמעת לכל מי ששואל, היא שיש ביקוש אדיר

לבית כנסת בשכונה החדשה, כאשר בפועל רוב מי שמגיעים לבית

הכנסת, מגיעים משכונות אחרות, מחוץ לגליל ים. להלן השאילתה.

אחד, האם בתוכנית המתאר יש תכנון להקמה של בתי כנסת קבועים?

א', אם כן אז כמה בתי כנסת צפויים לקום? ב', אם לא, אז למה? שתיים,

האם העירייה מודעת לשימוש החורג במבנה שאין לו אישור לפעול

כמבנה ציבור? שלוש, איך יתכן שחבר מועצה וגוף שמקבל תמיכות

מעיריית הרצליה פועלים להכשרה ועידוד שימוש במבנה שממוקם

"חבר" – הקלטה ותמלול

בשטח שהינו אזור מגורים, בתור מבנה ציבור? ארבע, כיצד מתכוונת

העירייה להתמודד עם הסיטואציה הזאת ולהפסיק את השימוש החורג

במבנה? חמש, בנוסף, בשאילתה שהעליתי לפני כשנה וחצי, שאלתי על

נושא המקווה שמתוכנן לקום בשכונה. נאמר באופן חד משמעי שכרגע

לא מתוכנן מקווה בשכונה. האם יש שינוי בתוכנית והאם מתוכנן לקום

מקווה? במידה וכן מהו לוח הזמנים להקמתו של המקווה? בקיצור,

נשאלנו אם תוכנית המתאר יש תכנון להקמת בתי כנסת, אם כן כמה,

ואם לא למה לא. וכן, מהו לוח הזמנים לקמתו של המקווה?

רונן וסרמן: תשובה לשאילתה.

ג’ו ניסימוב: אחד, "כן, באחרונה אף תוקפה עבודה זו. על פי הפרוגרמה של כשנות

גליל ים צפויים לקום שני בתי כנסת. בית כנסת בגיל ים א' בתכנון.

שתיים, הנ"ל ניתן כפתרון דחוף לתקופה מצומצמת לאור צורך חיוני.

שלוש, ראה מענה בשאילתה קודמת. ארבע, מתוכנן מקווה בסמוך לגליל

ים א' שאמור לשרת מספר שכונות. נמצא בשלב בחירת מתכנן, אחרי

אישור פרוגרמה, בהתאם לתב"ע תקפה ולשימושים מאושרים. מר

וסרמן, שאלת ההמשך.

רונן וסרמן: שאלת ההמשך שרציתי שהיא תהיה היא איך העירייה מסבירה שהגרעין

התורני מקבל מבנה בלי הקצאה מסודרת, אבל בגלל שכבר עניתם שזה

לחודש וחצי, למרות שאני מסכים עם דנה שזה לא בסדר, אני אשאל

שאלה נוספת אחרת, והשאלה הנוספת האחרת היא איך העירייה

מסבירה את העובדה שבפעם הקודמת שהעליתי את הנושא של המקווה

נאמר באופן חד משמעי שלא יקום שם מקווה כי יש מקווה במרחק של

פחות משני קילומטר.

אהוד לזר: לא מכיר את האמירה הזאת.

רונן וסרמן: אוקי. אז אני, זה נאמר פה במועצה. לפני שנה וחצי,

אהוד לזר: לא מכיר את האמירה הזאתי, אבל אני מזכיר לכם חברים שאנחנו

במדינת ישראל, מדינה שעיקר האוכלוסייה בה היא יהודית, ולהגיד לכם

שמקווה הוא צורך חיוני, ולהגיד לכם יותר מזה, שהרגולציה של משרד

הפנים גם דורשת ממך.

רונן וסרמן: מה העירייה משקרת?

אהוד לזר: יכול להיות, אני לא יודע.

רונן וסרמן: לא קיבלתי תשובה.

אהוד לזר: קיבלת עכשיו תשובה.

אהוד לזר: יש תכנון מתארי לשכונה. ויש פרוגרמה.

אהוד לזר: אני לא יודע על מה אתה מדבר. אתה מוזמן להראות לי סעיפים ונתווכח

על זה אחר כך, נמנה מגשר. לשאילתה הבאה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

ג’ו ניסימוב: שאילתה מספר ,3 ע"י מר וסרמן.

שאילתה מס' 3 ע"י מר רונן וסרמן

בנושא: מדבקות, שלטים ודוכנים המקדמים נושאי דת ברחבי העיר

גו'י ניסימוב: ברחבי העיר הרצליה ישנם מקומות רבים שבהם מודבקות מדבקות של

חב"ד, בין היתר על רמזורים, על שילוט ציבורי, על קירות הפרדה ועוד.

בנוסף, ישנם פעילי חב"ד אשר מרססים על קירות ציבוריים. כמו כן

במקומות רבים בעיר נפתחים במרחב הציבורי "דוכנים" של חב"ד

להנחת תפילין. בנוסף, ישנם מקומות שבהם נתלים שלטים בניגוד לחוק.

שאילתות דומות הוגשו מספר פעמים בעבר. התשובות היו ברורות

ונאמר שבמידה וייפתחו קריאות במוקד, הנושאים יטופלו. ואכן

בהתאם לתשובה של העירייה תושבים מתלוננים למוקד, אך התלונות

אינן מטופלות. מצרף לכאן דוגמא של שש קריאות למוקד שלא טופלו,

כמו כן מצרף כמה תמונות לדוגמא של שילוט שכזה: ,572839 ,573384

,79368 ,586940 ,586988 ,591143 להלן השאילתא: אחד, בהינתן כל

המידע הנ"ל – האם אפשר להסיק שעיריית הרצליה באופן מודע ומכוון

אינה פועלת כדי להסיר מדבקות של הדתה, דוכנים של הנחת תפילין

ושלטים מסיתים ו/או לא חוקיים? שתיים, מדוע נסגרו הקריאות למוקד

ללא כל טיפול? מדוע אין הרתעה על מנת לעצור את המפגע? שלוש, האם

יתכן שהאכיפה הסלקטיבית נובעת מהעליהום שעשו בעבר חברי מועצה

דתיים (ואף חברי כנסת) על הנהלת העירייה ועל ראש העיר לאחר שפקח

"העז" לתת דו"ח לדוכן תפילין שאינו חוקי? ארבע, מה בכוונתה של

עיריית הרצליה לעשות אחרת, כדי שהנושא יפסיק? חמש, לפי איזה

מדדים אפשר למדוד את ההצלחה של הפעולות שהעירייה מתכננת

לעשות?

מאיה כץ: מה זה זמני?

אהוד לזר: זמני זה אומר מבנה יביל, הלאה.

ג’ו ניסימוב: הנושא הוא מדבקות, שלטים ודוכנים המקדמים נושאי דת ברחבי העיר.

ברחבי העיר הרצליה ישנם מקומות רבים בהם מודבקות מדבקות מצרף

מספר דוגמאות, שש.

רונן וסרמן: שש קריאות למוקד שלא טופלו.

ג’ו ניסימוב: שש, אמרתי. יש שם את החומר. בהינתן כל המידע הנ"ל, האם אפשר

להסיק שעיריית הרצליה באופן מודע ומכוון אינה פועלת לפי איזה

מדדים אפשר למדוד את ההצלחה של הפעולות שהעירייה מתכננת

לעשות תשובה לשאילתה מספר :3 "העירייה אוכפת הופעתם של דברי

פרסום פוגעניים, מסיתים ולא חוקיים ללא קשר לזהות המפרסם

"חבר" – הקלטה ותמלול

ולעמדתו הפוליטית, האידיאולוגית הרוחנית או הדתית. מדיניות

האכיפה לגבי פעילויות במרחב הציבורי היא שוויונית ונטולת משוא

פנים". מר וסרמן בבקשה.

רונן וסרמן: אני לא קיבלתי תשובות לשאלות שלי. למה נסגרו קריאות למוקד ללא

כל טיפול. נתתי פה שש דוגמאות, הדוגמאות האלה חלקן עדיין קיימות.

עדיין המדבקות נמצאות באותו מקום. למה השאילתות האלה נסגרות?

אהוד לזר: המדיניות שלנו היא ברורה. יש שילוט במרחב הציבורי, גם של גורמים

דתיים, גם של גורמים חילוניים, גם של גורמים עם אידיאולוגיה ימנית,

וגם אידיאולוגיה שמאלית, אנחנו לא מבחינים בין לבין. יחד עם זאת,

מה לעשות, אין לנו צוות של 40 מפני לוחות מודעות, אנחנו יש לנו

איזשהו לוח זמנים לניקיון. יש לנו עובד שמוקצה לדבר הזה, שמוריד

את המודעות או את ההפרטיזניות, ויש מכל הזרמים, ומכל הקהילות,

יש לי הרבה דוגמאות גם לזה.

דנה ינאי: אבל זה לא מאבק בין קהילות. אבל אם אנחנו רואים תופעה שחוזרת

על עצמה, סתם אתמול איפה היה הפיקוח כמשאית נסעה בכל רחבי

העיר?

אהוד לזר: לדוגמה שלח לי מר וסרמן אתמול צילום של עמוד שיש עליו גם מדבקות

של גורמי דת וגם מדבקות של גורמים חילוניים, וגם, וגם, וגם. אחלה,

הנחיתי שבתוכנית עבודה הדבר הזה יוסר.

רונן וסרמן: יש אחד שתולה כל שבוע ונוריד?

אהוד לזר: כי אין מה לעשות, זה עיר, ויש לה דינמיקה של עיר. גם כשגרתי

בפלורנטין, מה לעשות, לוחות מודעות באים אחת לשבוע ומורידים.

רונן וסרמן: אהוד, אני לא מדבר על לוחות מודעות.

אהוד לזר: גם על לוחות מודעות, חברים אין לי חמש מאות איש, ליד כל עמוד. אז

יש לנו תוכנת עבודה לעבור אחת לכמה זמן ולהסיר.

רונן וסרמן: אבל זה חודשים אחורה. אני שלחתי בכוונה ספציפית את הקריאות

האלה. לא בדקתם, סתם עניתם.

משה פדלון: וסרמן, ברשותך תסתכל על תמונה. אדם מניח דוכן תפילים בתוך

החנות, אתה רוצה שאני אוציא?

רונן וסרמן: זה מחוץ לחנות משה.

משה פדלון: בתוך החנות. זה השטח שלו. דבר נוסף, בחב"ד יש שם את הפרסום

שלהם,

דנה ינאי: זה אסור, מה זאת אומרת, אבל זה אסור. משה, אבל אסור להניח

דוכנים ללא היתר.

ג’ו ניסימוב: שאילתה מספר ,4 מר איל פביאן.

שאילתה מס' 4 ע"י מר אייל פביאן

"חבר" – הקלטה ותמלול

בנושא: איך מסייעים להורים לחסוך הוצאות על שיעורי פרטיים בהרצליה?

ג'ו ניסימוב: הורים לתלמידים בהרצליה משלמים סכומי כסף נכבדים עבור שיעורים

פרטיים על מנת לסייע לילדיהם בלימודיהם בכלל ולהגיע להישגים

גבוהים בפרט. לאור נסיבות הקורונה בשנים האחרונות והפגיעה

בתלמידים, הרי שעניין זה מקבל משמעות מוגברת בשנת לימודים זו.

ברצוני לשאול את השאלות הבאות: אחד, איזה פתרונות מציעה מערכת

החינוך העירונית בשנת הלימודים הנוכחית כדי למנוע/להקטין את

הצורך בשיעורים פרטיים לתלמידים ואת ההוצאות הקשורות בכך

להורים? שתיים, מה התחדש/השתנה השנה בתחום זה ביחס לשנים

קודמות (גם אלה שקדמו לפרוץ הקורונה)? שלוש, בפרט לאור העובדה

שבשתי שנות הלימודים הקודמות השפיעה מגפת הקורונה מאוד על

מערכת החינוך והתלמידים נפגעו , איזה תגבורים וחיזוקים מיוחדים

ניתנים כדי למנוע מההורים לפנות לשיעורים פרטיים בשנת הלימודים

הנוכחית? איך מסייעים להורים לחסוך הוצאות על שיעורים פרטיים

בהרצליה. הרקע הוא הורים לתלמידים "כדי למנוע מההורים לפנות

לשיעורים פרטיים בשנה הלימודים הנוכחות"? איל, אתה מוותר לי על

לקרוא את הכל?

איל פביאן: האמת שבא לי שתקרא את הכל,

ג’ו ניסימוב: אני אקרא,

איל פביאן: אבל, רגע, היות והתשובה באמת ארוכה, ואלא אם כן חברי המועצה

יתעקשו, אני לא אתעקש שאתה תקרא אותה. אני יוכל לעבור לשאלה

הבאה שלי.

ג’ו ניסימוב: שאלת המשך?

איל פביאן: שאלת המשך. אני אומר ככה. קודם כל, תודה באמת על התשובה, כי

היא מפורטת. הספקתי לקרוא אותה ואני אקרא אותה כרגיל אחרי

הישיבה לעומק. מה שאני בעצם רוצה לדעת זה כך. עיקר ה-, בוא נגיד,

הרמז לפתרון שיש כאן, הוא בחינוך הבלתי פורמאלי, אני אגיד למה אני

אומר את זה בצורה כזו,

איה פרישקולניק: עיינת בחומר היטב?

איל פביאן: שניה, רגע, המורה. המורה. אם נותנים אלף שעות לבתי הספר היסודיים

בהרצליה, שיש כאן כמה אלפי תלמידים, זה מעט שעות פר תלמיד.

עכשיו אני לא בא בטענות, אני רק אומר שזה לא הפתרון לשיעורים

פרטיים.

איה פרישקולניק: 4990 שעות וממשים אותם. תקרא היטב.

איל פביאן: איה, אני קורא היטב. בבתי הספר היסודיים, כתבתם מאגר של אלף

"חבר" – הקלטה ותמלול

שעות.

איה פרישקולניק: ובהמשך,

איל פביאן: רגע. בעל יסודיים,

איה פרישקולניק: לא, ביסודי. תקרא את השורה השנייה איל פביאן.

איל פביאן: בסדר, אני אלך איתך. גם בארבעת אלפים תשע מאות אין בעיה, גם ב-

4990 שעות לכלל תלמידי בתי הספר היסודיים בהרצליה, זה לא הרבה

שעות יותר מדי פר תלמיד. עכשיו, אני לא בא בטענות כי אני לא חושב

שהעירייה יכולה לתת את מלוא הצורך. אבל, במסגרת החינוך הבלתי

פורמאליים, כתבתם באמת שיש שיעורים במקצועות ליבה בעלות של

160 ש"ח לחודש, כתבתם שיש מועדון 5 במתמטיקה בעלות של 250 ש"ח

לשנה, וכדומה. זאת אומרת, כאן לכאורה יש כלים שבאמת בעלות לא

יקרה נותנים מענה. עכשיו מה שאני בעצם רוצה לשאול, שאלה פשוטה

שמורכבת משני חלקים. אחד, מה אחוז המשתמשים, ההיענות, בכלים

האלה. ושתיים, מה כושר ההיצע של זה, זאת אומרת, אם מחר בבוקר

באים אחוז תלמידים רבים מאד ורוצים להשתמש, מה ה- capacity

שאתם יכולים לקלוט בכלים האלה של הלא-פורמאלי. זה השאלה.

איה פרישקולניק: קודם כל, כל מי שרוצה וצריך, יקבל מענה. גם אם זה יהיה הרבה ילדים,

וגם אם מעט, כל מי שירצה יקבל. זהו, זאת התשובה שלנו.

איל פביאן: ומה ה- capacity בערך היום? אתם יודעים להגיד? סדר גודל, כמה

משתמשים? בטח יעקב יודע.

איה פרישקולניק: יעקב יודע. והחינוך הבלתי פורמאלי זה שירי יותר. אתה שואל על הבלתי

פורמאלי או על הפורמאלי?

איל פביאן: על הבלתי פורמאלי של שעות אחה"צ. מועדון ,5 שיעורים במקצועות

הליבה.

איה פרישקולניק: אני אחזיר לך תשובה. שירי איננה פה. היא תענה.

איל פביאן: אז תתנו לי תשובה מחר.

ג’ו ניסימוב: שאילתה מספר ,5 מר איל פביאן. הנושא הוא שאילתה בנושא תוכנית

עירונית לגינות כלבים ברחבי העיר.

איל פביאן: תודה על התשובה.

שאילתה מס' 5 ע"י מר איל פביאן

בנושא: שאילתה בנושא: תכנית עירונית לגינות כלבים ברחבי העיר , פינות האכלה

לחתולים, סירוס ועיקור חתולים

ג'ו ניסימוב: בהמשך לעיסוק אינטנסיבי בנושא הקמת גינות כלבים ברחבי העיר ,הן

במועצת העיר (בין היתר בשאילתה שלי ביולי )2020 והן ע"י תושבי

העיר, הודיעה העירייה בסוף שנת 2020 כי "בחודשים הללו ממש נעשית

"חבר" – הקלטה ותמלול

עבודת מטה מקיפה בעירייה בעניין גינות הכלבים בכל רחבי העיר

והתוכנית העירונית תובא למועצת העיר בחודשים הקרובים." פרטים

כללים נוספים ניתנו מטעם העירייה בעניין זה בישיבת מועצת עיר

באותה תקופה. כמו כן, בחודש אוגוסט 2020 הגשתי שאילתה גם בעניין

פינות האכלה מסודרות לחתולים ברחבי העיר ומערך הסירוס ועיקור

לחתולים והיערכותו בהתאם לצרכים העירוניים. במענה לשאילתה

השיב מנכ"ל העירייה כי ייפגש עם הווטרינר העירוני כדי לעבור על

התכנון העירוני בנושא ולוודא שיתאים לצרכים. ברצוני לשאול את

השאלות הבאות: אחד, האם קיימת כבר בעקבות עבודת המטה של

העירייה, התוכנית העירונית לגינות כלבים בכל רחבי העיר? אם כן -מתי

תוצג למועצת העיר ומהם פרטיה העיקריים? שתיים, אם התשובה ל-1

היא לא – מתי תהיה מוכנה תכנית זו ותוצג למועצת העיר כמובטח?

שלוש, בכל מקרה – איזה גינות כלבים הושלמו בעיר באופן מלא וכנדרש

מאז מחצית 2020? איזו נוספות נמצאות בהקמה כעת/תוקמנה עד

מחצית 2022 בעיר? ארבע, מהי פריסת פינות ההאכלה לחתולים ברחבי

העיר כיום ובמה השתנתה מאז אמצע 2020? חמש, מה השתנה במערך

הסירוס והעיקור של חתולים בעיר מאז אמצע 2020 ועד היום?

צבי וייס: יש בתקציב המדינה סכום גדול להאכלת חתולים, אבל אולי שגורמים

בעירייה יפנו למדינה שיקבלו כסף.

משה פדלון: עושים את זה.

מאיה כץ: ואולי, במקום רק לפנות למדינה אז חברי המועצה יצביעו בתקציב

הקרוב על העלאת הסכום, ולא רק להגיד שהמדינה תביא. זה פתרון

הרבה יותר קל.

אהוד לזר: אגב, מאיה, זה סכום של תמיכות, לא בתוך התקציב.

דנה ינאי: רגע, מאיה, שניה. אני מכירה את העבודה- באופן אישי אני מכירה את

העבודה,

אהוד לזר: יש עמותה שנקראת,

מאיה כץ: 25 אלף שקל היא מקבלת.

אהוד לזר: היא הייתה פחות, שנה שעברה עוד העלנו לה.

מאיה כץ: בסדר, אתה רואה שאת המספרים אני יודעת, אז אני אומרת, כשהנושא

חשוב, אז גם חברי המועצה יכולים להתכבד ובספר התקציב להעלות

בעוד 200 אלף שקל. ולא לחכות שהמדינה תיתן 200 אלף שקל. זאת

תעודת עניות לעיריית הרצליה.

דנה ינאי: אהוד, אני מנצלת את ההזדמנות, אני מכירה את הפעילות שלך בנושא,

בצורה די טובה, ואני אנצל את ההזדמנות שאם אפשר באמת לשדרג את

הגינות הקיימות, של הכלבים, לשערים כפולים. אני יודעת שזה קיים

"חבר" – הקלטה ותמלול

בגליל ים.

אהוד לזר: בחלקם עשינו.

דנה ינאי: אני יודעת. אני יודעת שזה קיים בגליל ים. אני חושבת שזה דבר מבורך

גם למשתמשי הכלבים, וגם למי שבחוץ,

מאיה כץ: ברוב הגינות יש שערים כפולים. אז תגידי איפה אין.

ג’ו ניסימוב: בישנות אין אבל בשנים האחרונות,

דנה ינאי: אז אני אשמח אם באמת בתקציב תוכלו באמת לבדוק שכל הגינות בעיר

יהיו באמת באותו סטנדרט. סטנדרט חשוב ומבורך.

איל פביאן: טוב, יש לי שאלת המשך. אני שמח שהשאילתה שלי העלתה כזאת

התעניינות של חברי המועצה. ואני אמשיך את השאילתה ככה. מתי

תוצג תוכנית האב של גינות הכלבים למועצה, למה היא לא הוצגה עד

היום כמובטח? אתם כותבים שכבר הכנתם אותה. הבטחתם להציג

אותה למועצה.

אהוד לזר: אנחנו נציג אותה.

איל פביאן: לא, סבבה שאתה אומר תציג אותה. אמרתם נציג, לא הצגתם.

אהוד לזר: אין בעיה, נציג אותה.

איל פביאן: לא, זה חשוב. מתי תציגו? בישיבה הבאה?

אהוד לזר: בישיבה הבאה זה יהיה תקציב לדעתי,

איל פביאן: אז בישיבה שלאחריה. תודה רבה. דבר שני, שתציגו אותה, אני מבקש

שהווטרינר ייתן הערכה מקצועית שלו, איך האלף עיקורי חתולים, הוא

יכול לכתוב, לא אכפת לי, אבל אני רוצה נתון, איך האלף ניתוחים

שהצבתם יעד עד סוף השנה, ביחס לשנה קודמת, שנים קודמות, כי היה

חוסר גדול בעיר בנושא. זהו. זאת השאלה. אתם הבטחתם להציג

תוכנית, תציגו.

שאילתה מס' 6 ע"י מר אורן אוריאלי

בנושא: מינהל תפעול

ג’ו ניסימוב: תודה. שאילתה מספר .6 מר אורן אוריאלי, הנושא הוא מינהל תפעול.

לאחרונה נודע לח"מ כי עיריית הרצליה פועלת להקים מינהל תפעול

אשר ירכז במסגרתו את כלל אגפי העירייה אשר עוסקים בתפעול

היומיומי של העיר. מידע זה מתבסס, בין היתר, על סדרה של מינויים

אשר התרחשו לאחרונה בעיריית הרצליה, מרמת ראשי האגפים ועד

לתפקידים זוטרים אחרים. הקמת מינהל ברשות עירונית היא פעולה

סבוכה אשר מצריכה התארגנות מוקדמת מסועפת, גיוס כוח אדם

בהיקפים גדולים וכמובן הקצאת משאבים כספיים נכבדים אשר

נדרשים לפעילותו. ראשית, אשמח להצגת המבנה הארגוני בציון שמות

"חבר" – הקלטה ותמלול

בעלי התפקידים והיקפי המשרה. בנוסף, אבקש לדעת את הדברים

הבאים, כדלקמן, מתי הוקם מינהל התפעול באופן רשמי ומהי מטרת

הקמתו? מהי העלות הכספית הכוללת של הקמת המינהל ומהם

המקורות התקציביים בהם נעשה שימוש לשם הקמתו? כמה תקנים

חדשים נוספו, וכמה כבר אוישו כתוצאה מהקמת המינהל?

אורן אוריאלי: הנחתי שלכל הפחות אפשר לציין סדרי גודל של סכומים שמתווספים

לתקציב העירייה כתוצאה מהקמת המינהל.

אהוד לזר: כן, אבל זה חלק אינטגרלי מדיון וועדת הכספים ואחר כך בדיון במועצה.

אורון: המינהל כרגע כבר פועל כמינהל?

אהוד לזר: הוא פועל כמינהל, המבנה שלו בגדול זה מטה מינהל שמורכב בעיקר

ממנהלי אגפים ומרובעים תפקודיים שיושבים צמודים, אוחזים

בגיאוגרפיה, כל אחד באזור שלו, פלוס רובע אחד בחוף הים, רובע אחד

בפארק, ומיני רובע אזור התעסוקה, שהמטרה בעצם שכל תהליכי

המטה, התקשרויות, מכרזים, הכשרה ויחידות מנכ"ליות מה שנקרא,

יושבים במטה המינהל, ומי שיושב ברובע עצמו זה הפיקוח, צוות

אחזקת כבישים, ניקיון, גינון, ותברואה.

אורן אוריאלי: אני רק אגיד לסיום, שאני מניח שזאת פעולה דרמטית למדי בפעילותה

רבת השנים של עיר, אם מקימים מינהל זה קשור גם למספר התושבים

אז יש תקן שמאפשר את זה.

משה פדלון: גם זה קשור למספר התושבים, גדלנו בחמש השנים האחרונות בעשרים

אלף תושבים. פעם נוספת, ראש המינהל מתכלל חמישה אגפים.

איל פביאן: יש לנו ראש מינהל?

משה פדלון: וודאי. בועז, מאחלים לו בהצלחה, אנחנו מדברים על חמישה אגפי ביצוע

מרכזיים שאתה צריך לתכלל ביניהם. כשאר אתה בא לאזור מסוים,

אתה צריך לטפל גם בניקיון, גם בגינון, גם בכבישים גם בתאורה ויש

מנהל שיתכלל בין כל העבודה הזאת.

אורן אוריאלי: אז הכוונה היא בין היתר לעשות מה שנקרא shop stop one מה שנקרא.

תתעסק בכל העניינים הכרוכים,

משה פדלון: אנחנו נשמח להציג לכם בישיבות הקרובות את מבנה המנהל שבא לתת,

לשפר את השירות לתושב.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: טוב, הצעות לסדר.

.5 הצעות לסדר:

ג’ו ניסימוב: תודה. הצעות לסדר חבריא. הצעה לסדר מספר ,1 הנושא הוא ניהול

והתנהלות ישיבות מועצת העיר. מר פביאן, בבקשה.

הצעה לסדר מס' 1 ע"י איל פביאן

"חבר" – הקלטה ותמלול

בנושא: ניהול והתנהלות ישיבות מועצת העיר

איל פביאן: תודה רבה. כולנו עדים לאופן שבו מתנהלות ישיבות מועצת העיר של

הרצליה בקדנציה הנוכחית. כלל חברי המועצה והמשתתפים בהם עדים

לזה באופן פיזי כשהם נמצאים פה. וזה כשכל אחד מהם הוא נציג ציבור

שמייצג אלפי תושבים של העיר שבחרו אותו, והוא מקדיש את מיטב

זמנו והידע שלו ברצינות, ובהתנדבות בנושאים השונים העולים על סדר

יומה של המועצה. אני אומר כאן שיש לנו שמונה חברי אופוזיציה

שבאופן ממוצע מייצגים כשישה עשר אלף בוחרים שבחרו אותם, מתוך

כארבעים אלף בוחרים שהצביעו בבחירות האחרונות. כל חבר מועצה

מייצג כאלפיים תושבים בעצמו, לאופוזיציה יש היום ארבע סיעות.

שלוש מהן תנועות עירוניות לא מפלגתית ואחת היא תנועה של המפלגה

השנייה בגודלה היום, במדינת ישראל. אני התייחסתי לאופוזיציה אבל

זה לא רק קשור לאופוזיציה זה קשור גם לקואליציה. מבחינתי חברי

הקואליציה הם נבחרי ציבור בדיוק באותו אופן. עכשיו, כל חברי

המועצה עובדים בהתנדבות, כל חברי המועצה משקיעים הרבה זמן

ורצון לטובת העיר. בשביל זה הם נמצאים פה, ומכינים את הנושאים

שהם מכינים ברצינות רבה. יש בין חברי המועצה אנשים מנוסים,

אנשים משכילים, אנשים שיושבים בפורומים דומים לאלה של העירייה

במקומות אחרים, ושהם לא סיימו לא את התיכון ולא את חטיבת

הביניים אתמול. וכשהם מביאים לפה נושאים ודברים ונתונים אז הם

עושים את זה ברצינות וראוי שהדיונים יהיו רציניים. עכשיו, מי

שמסתכל על האופן שבו הישיבות מתנהלות רואה את זה היום בשידור

ישיר ביוטיוב ואחר כך, רואה איך הדברים מתנהלים, לצערי. ואני

העליתי פה הצעה לסדר שהיא הצעה טריביאלית, היא אולי פתטית, זה

יהיה מאד משעשע לראות אותכם כרגיל מסירים אותה מסדר היום. כי

כל מה שהיא אומרת זה שהעירייה צריכה לפעול לפי החוק. אבל נראה

מה תעשו. זה יהיה מאד מצחיק. אותי זה יהיה מאד מצחיק, כיוון שגם

אם אני אגיש הצעה לסדר שמשה פדלון יהיה ראש העירייה, הקואליציה

תסיר אותה. זו רמת הדיון פה לצערי. ואני לא סתם העליתי את ההצעה

הזאתי לסדר. עכשיו, בשביל להזכיר לכם מה אומר החוק על המוסד

הזה שאנחנו יושבים בו, אז החוק אומר שבקשר לניהול ישיבות

המועצה: ראש העירייה או סגן שהוא מינה, או חבר אחר שהמועצה

הסמיכה, בהתאם להוראת סעיף 136 לפקודה, יהיה היו"ר בישיבות

המועצה וינהל את הישיבות. אף אחד אחר לא. רק חבר מועצה

שהמועצה הסמיכה, סגן ראש עיר, או ראש עיר. רק אדם כזה רשאי לנהל

את הישיבות. להגיד מי מדבר, מי לא מדבר, מתי הוא מפסיק לדבר, מתי

"חבר" – הקלטה ותמלול

עוברים לנושא הבא. זה מה שהחוק במדינת ישראל אומר. אני לא, אני

אדלג על הסעיף הבא שאומר מה קורה אם ראש העירייה וסגניו נעדרים,

וכולי, עוברים לחבר המועצה הכי ותיק. אתם יכולים לקרוא את זה.

תפקיד היו"ר הוא לפתוח את ישיבות המועצה, לנהל את הדיונים, לסכם

את הדיונים, לנהל את ההצבעות בכל עניין ולנעול את הישיבות. לגבי

רשות דיבור בנושאים שונים: כל נושא שעולה על סדר היום, יו"ר

הישיבה צריך לתת את זכות הדיבור למשתתפים בדיון לפי סדר הפונים

אליו. הוא לא יכול להחליט מי מדבר ומי לא מדבר. מי שפונה מותר לו

לדבר. ובלבד שאם לא כל סיעות המועצה מיוצגות בוועדת הנהלה, היו"ר

ייתן את רשות הדיבור תחילה לנציג הסיעה הגדולה ביותר שאיננה

מיוצגת. זאת אומרת, לסיעות האופוזיציה. אבל כל חבר מועצה שרוצה

לדבר בכל נושא בכל נושא מותר לו לדבר. כמה זמן: חבר מועצה למעט

יו"ר הישיבה ויו"ר וועדה המדווח בשם הוועדה, לא יאריך בדיבור יותר

מחמש דקות. זאת אומרת, אין דבר כזה להגיד לחבר מועצה שבאמצע

הדברים שלו, תפסיק לדבר, עוברים לנושא הבא, שמענו אותך. חמש

דקות דיבור לכל חבר מועצה על כל נושא שהוא רוצה לדבר. בצורה

מכובדת ומסודרת. אפשר להקציב זמן נוסף אם רוצים. עד כאן זה סוף

הציטוט מפקודת העיריות. בהתאם לזה ברור לגמרי מי אמור לנהל את

הישיבות, וגם מי אמור לא לנהל את הישיבות. אנחנו לא ביד אליהו,

כשרפי גינת היה הכרוז של מכבי תל אביב עם הרמקול ביד, והיה מרים

את היציעים וצועק, עכשיו יושבים, עכשיו קמים. יש הגדרה למי מנהל

את הישיבות. יושבים מסביב לשולחן הזה אנשים שמייצגים אלפי

תושבים, ורק הם מנהלים את הדיון. ככה החוק קובע. התקפיד של כל

מי שאיננו נבחר ציבור פה זה לתת תשובות ואינפורמציה. זה הכל. לא

לנהל את הדיון, לא להיכנס לחברי מועצה, לא לקטוע חברי מועצה, ולא

למנועה מחברי מועצה לדבר ולא להעביר את הדיון הלאה. ולכן, רציתי

להזכיר לכם את כל הדברים האלה, אם משהו לא ברור. ולהעלות הצעה

לסדר מאד פשוטה, שאומרת שמועצת העיר קובעת שסדר הדיונים של

הישיבות שלה יהיה בהתאם לנאמר בחוק, בתקנון ישיבות המועצה,

זימונם והנוהל בהם. זה הכל. אם מועצת העיר הרצליה בשנת 2021

צריכה לקבל החלטה מיוחדת שהיא מנהלת את דיוניה על פי החוק, אז

בבקשה, אז אני מעלה את זה על סדר היום. פשוט.

יריב פישר: אם זה החוק אז זה החוק.

ירון עולמי: הלוואי שהוא יעשה לפי החוק בשאילתות. שנים היה כאן מזכיר עירייה,

היה שולט בה. יש בכל מיני מועצות.

(מדברים ביחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

מאיה כץ: אבל אין כרגע תפקיד של מזכיר עירייה.

ירון עולמי: למה, ג'ו הוא כמו באותו תפקיד של,

איל פביאן: הנה, ראש העירייה רוצה להשיב.

משה פדלון: חברים, אנחנו פה מנהלים ישיבות על פי החוק, בתאריכים הנקובים,

איל פביאן: אה, בתאריכים. מצוין.

משה פדלון: רק שניה. אנחנו לא ביטלנו ישיבות. אנחנו עובדים על פי הפרוטוקול,

שאילתות, הצעות לסדר, אישור פרוטוקולים, עושים את הכל על פי דין.

אתה מעלה שאנחנו קוטעים, עכשיו ניתן לך עשר דקות. מישהו קטע

אותך? דיברנו קודם על וועדת הביקורת, היה דיון מכבד ומכובד, אתה

בא עכשיו,

יריב פישר: לפי החוק אתה צריך לנהל את הישיבה,

משה פדלון: אני מנהל.

איל פביאן: לא, אתה לא מנהל.

משה פדלון: נראה לך שאני נמצא בפאפוס, עכשיו או בטורקיה, מנופף ואני מדבר

איתך בזום? אני בא כאן, פותח את הישיבה, אני מאפשר לאנשים שלי

לענות על השאילתות, מה הבעיה פה? איפה הבעיה שלך?

איל פביאן: אני אסביר לך מה הבעיה. אני בישיבה הקודמת, אני ורונן וסרמן,

לדוגמה, הבאנו הצעה לסדר בנושא סופר חשוב. המכרזים שעיריית

הרצליה והתאגידים העירוניים מקיימים. אנחנו, כשהכנו את ההצעה

לסדר הזו, עברו עליה שניים שלושה עורכי דין, איך אני אגיד, כל אחד

עם כמה עשרות שנות ניסיון במוסדות ציבור רציניים בישראל. והבאנו

אותה לפה. רצינו לעשות דיון. עכשיו, כמובן במסגרת הז'אנר הרגיל של

בוא נוריד את זה מסדר היום, אז חיפשתם לנו להוריד את זה מסדר

היום. אז מתחילים להפריח פה לאוויר כל מיני דברים, זה לא נכון, זה

אי אפשר לעשות ככה, זה לא לפי החוק. יהיו טיעונים אחרים, כל מיני,

יאללה בוא נעבור לנושא היום, בוא נסיר את זה מסדר היום. ככה לא

מנהלים דיון בהצעה לסדר. זה נושא מספיק חושב,

(מדברים ביחד)

איל פביאן: אתה היית צריך לאפשר לכל חבר מועצה שרוצה להתייחס לנושא,

להתייחס ברצינות.

משה ועקנין: זה לא החוק. אתה אומר דברים לא נכונים. אתה גם לא יושב בוועדת

מכרזים. וגם ווסרמן וגם אני מעלים את זה בוועדת מכרזים, נכון?

(מדברים ביחד)

איל פביאן: מועצת העיר הרצליה מתנהלת נהדר. אתם צודקים.

משה ועקנין: אבל זה החוק, או שיש דיון או שאין.

משה פדלון: איל, יש פה את הגברת, עו"ד ענת בהרב שהיא השקיפה, היא גם

"חבר" – הקלטה ותמלול

הביקורת שלנו, ואני שואל אותה אם יש פגם בניהול ישיבות המועצה?

ענת בהרב: החובה היא ממילא של מועצת העיר להתנהל על פי הוראות החוק, וכך

מתנהלים. כשמעלים הצעה לסדר, בניגוד למה שאמר איל,

(מדברים ביחד)

ענת בהרב: כשמעלים הצעה לסדר, לא כולם מתחילים לדבר על ההצעה לסדר

ואחרי זה מקבלים החלטה, קודם כל, כשמעלים הצעה לסדר, אחד מציג

אותה חבר המועצה, ואז או שהיא עולה על סדר היום או שהיא לא עולה

על סדר היום.

איל פביאן: נכון, אז בגלל שאני ידעתי שאת, בגלל שאני ידעתי שתתייחסי להצעות

לסדר, אני הבאתי לכם פה דפים שאני תיכף אחלק לכם, ואני אראה לך

איך גם בנושא להצעות לסדר בכלל אתם לא פועלים לפי החוק.

כשמעלים הצעה לסדר לפי החוק, יש רק 4 אפשרויות מה לעשות איתה.

להסיר אותה מסדר היום. שתיים, לכלול אותה בסדר היום. שלוש,

להעלות את זה בישיבה אחרת. או ארבע, להעביר את זה לוועדה. אין

מצב שאתם מתחילים להעביר הצעות נגדיות מטעמכם. אם אני ווסרמן

הגשנו הצעה לסדר היום, זה או שאתם מורידים אותה, או שאתם דנים

בה, או שאתם מעבירים אותה לוועדה או שאתם דנים. אין דבר כזה

שאתם מציעים הצעה נגדית. כן נתתם, ואתם עושים את זה בכל הצעה

לסדר. כי כשיש הצעות לסדר שלא נוחות לכם ואתם רוצים להצביע נגד,

אתם מעלים לאוויר איזה הצעה משלכם,

משה פדלון: אני חושב שחברים, מיצינו את הנושא.

איל פביאן: תיתן רק לעו"ד ענת בהרב את החוק, כדי שהיא תכיר אותו.

משה פדלון: חברים, אני עובר, אנחנו נלך על האופציה הראשונה של מר איל פביאן.

מי בעד להסיר את ההצעה מסדר היום?

אורן אוריאלי: אני רוצה להגיד משהו, סליחה, אני מתבקש פה כרגע להציע כביכול אם

אני מצביע עם הקואליציה, אז אני כביכול מצביע נגד החוק.

(מדברים ביחד)

אורן אוריאלי: איל, דיברנו מספיק פעמים. אף אחד פה לא נקי, אתה יודע, אם תרשה

לי לצטט מישהו, אם תרשו לי לצטט את ישוע, אני לא רוצה לפגוע בו,

אתה יודע, יקום זה שאין בו חטא ויטיל את האבן הראשונה. אתה יודע

מה זה אומר? אף אחד לא נקי פה בשום דבר. ככה מתנהלות פה

הישיבות, ואתה יודע מה גם אני חטאתי בזה בעצמי עד שהשתדלתי

להפסיק. אני חושב שלו רק בגלל הסגנון שבו התנהלו ישיבות המועצה

עד היום, אני חושב שזה לא ראוי.

מאיה כץ: מה לא ראוי?

אורן אוריאלי: מה שהעלית פה כרגע.

"חבר" – הקלטה ותמלול

איל פביאן: מה לא ראוי?

אורן אוריאלי: בעיני. אם תרשה לי לענות. ואני לא מצליח להבין למה אתה מבקש ממני

להצביע על משהו שהוא בחוק, שאני אקיים אותו בין אם תעלה הצעה

ובין אם לא. זה קנטרני.

משה פדלון: חברים, מיצינו.

מאיה כץ: אני רק רוצה להגיד איזה משהו על הנקודה שאמר כאן אורן, בשורה

התחתונה מה שאומרת בעצם ההחלטה, היא שישיבות מועצה יש או

יו"ר, קרי, ראש העירייה, או שמאציל סמכות, קרי, על אחד מחברי

הקואליציה בתור מנהל הישיבות, או שאחד מסגניו מנהל את הישיבות.

לא ייתכן שמנכ"ל העירייה הוא זה שינהל את הישיבות מא' עד ת', ואילו

ראש העירייה לא יוציא כמעט הגה מהפה. זה מה שהתכוון איל למי שלא

הבין את הסיפא של הדברים. ועל זה בעצם הוא מלין פה. שבסופו של

דבר יש פה תהליך בתוך מועצת העיר שלא מתנהל כפי שצריך, כשאנחנו

שואלים את ראש העיר תשובות, ראש העיר צריך לתת לנו תשובות.

כשראש העיר לא יכול לתת תשובות, אחד מסגניו או מנהל הקואליציה

או מנהל ישיבות המועצה.

מאיה כץ: זה פירוש החוק.

משה פדלון: חברים, אני אומר שמיצינו את הנושא, אנחנו הולכים לאמץ,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: חברים, המועצה רשאית להחליט על אחד מאלה. מי בעד להסיר את

הנושא מסדר היום? אופוזיציה, מי נגד? חברים,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: להסיר את זה. אוקי, הצעה לסדר הבאה.

הצעה לסדר מס' 2 ע"י דנה אורן ינאי

בנושא: דיווח לחברי מועצת העיר על התנהלות החברה לפיתוח תיירות הרצליה

ג’ו ניסימוב: הצעה לסדר מספר ,2 דנה ינאי, בנושא דיווח לחברי מועצת העיר על

התנהלות החברה לפיתוח תיירות הרצליה. לאור העובדה כי בשבועות

האחרונים אנו נחשפים לשורה של אירועים שונים, כאשר השיא היה

כשחברי מועצת העיר נדהמו לשמוע כי ראש העיר מאוים על חייו

כתוצאה מפעילות ציבורית, אבקש לקיים דיון בנושא החברה לפיתוח

תיירות בהרצליה ולבקש כי יו"ר הדירקטוריון, מנכ"ל החברה וכל

הנוגעים בחברה יציגו באופן גלוי ושקוף על כל מה שמנהל בחברה. נכון

להיום אנו מעודכנים רק דרך אמצעי התקשורת ולא באמצעות דיווח

מקצועי על נושא. אחד, מכרז ליועץ המשפטי. שתיים, מכרזים ושינוי

תב"ע למסעדות. שלוש, זכיינות ורוכלות. ארבע, אלימות כלפי נבחרי

"חבר" – הקלטה ותמלול

ציבור. חמש, התנהלות מול בעלי היאכטות במרינה. לפיכך, מועצת העיר

מבקשת לדון בכל הנושאים הר"מ ולקבל עדכון שלא באמצעות כלי

התקשורת על הנעשה בחברה, ובכל הקשור לביטחונו של ראש העיר.

דנה ינאי: תודה. אני הגשתי את ההצעה הזאת מיד לאחר הכתבה בערוץ ,2 שאני

חייבת לציין שזזתי באי נוחות. זאת אומרת, כשמתסכלים עלינו חברי

המועצה, אז לא מסתכלים עלינו כקואליציה אופוזיציה, בסוף

מסתכלים עלינו כחברי מועצה כשליחי ציבור, והפידבק שקיבלתי מלא

מעט תושבים זה מה קורה אצלכם בהרצליה. והתחושה הייתה לזוז באי

נוחות. הרגשתי שאני לא יכולה לחרוץ את עמדתי מבלי לקבל את

התמונה הכוללת, וגם שלא כהרגלנו, ה- called so צעירים והאנשים

שמתעסקים בציבוריות, אני גם לא התבטאתי על זה באף מקום, כי

באמת הרגשתי חוסר נוחות להתבטא בנושא הזה, כי הרגשתי שהנושא

הזה הוא גדול מדי בשביל אמירה כזאת או אחרת. עכשיו הנושאים עלו,

במשך הזמן או בנושאים כאלה ואחרים בישיבות מועצה, וגם אני באופן

אישי, אחרי שפנו אלי בעלי עסקים, אני חושבת שקיימתי שעות בשיח

עם ראש העיר בנושא, שעות ומפגשים, ועמדתי בנושא הייתה ידועה

לאורך השנה אחרונה, ולא הסתרתי את זה לא מראש העיר, לא

מהמנכ"ל ולא מחברים במועצה, וביקשתי את ההצעה לסדר הזו כי אני

חושבת שלמרות שחלק מהנושאים מתנהלים או התנהלו בבית המשפט,

אני חושבת שלנו כשליחי ציבור, אנחנו חייבם לדעת מה קורה בעיר.

חייבים לדעת מה קורה בחברה לפיתוח תיירות. אני חושבת שמגיעות

לנו התשובות, כי בסוף עניין של שלטון החוק זה לא עניין של קואליציה

ואופוזיציה. האינטרס של כולנו שגם העירייה תשמור חוק, שגם

הספקים וגם היזמים, וגם לא יודעת מי בעלי הזיכיונות, ישמרו חוק.

אבל קודם כל, האחריות האישית שלנו, כשומרי הסף, כמי שנבחרי

ציבור, זה להתנהל בצורה גם שקופה, וגם חוקית בעיר. ולכן הגשתי את

ההצעה לסדר. שמדברת על כך שלאור העובדה כי בשבועות האחרונים

אנחנו נחשפים לשורה של אירועים שונים, כאשר השיא היה כשחברי

מועצת העיר נדהמו לשמוע כי ראש העיר מאוים על חייו כתוצאה

מפעילות ציבורית, אבקש לקיים דיון בנושא החברה לפיתוח תיירות

בהרצליה, ולבקש כי יו"ר הדירקטוריון, מנכ"ל החברה, וכל הנוגעים

בחברה יציגו באופן גלוי ושקוף את כל מה שמתנהל בחברה, על כל מה

שמתנהל בחברה. נכון להיום, אנו מעודכנים רק באמצעי תקשורת, ולא

באמצעי דיווח מקצועי על נושאים שעלו בשנה האחרונה. מכרז ליועץ

המשפטי, מכרזים ושינוי תב"ע למסעדות, זכיינות ורוכלות, אלימות

כלפי נבחרי ציבור, התנהלות מול בעלי היאכטות במרינה, אלה שורה של

"חבר" – הקלטה ותמלול

נושאים שעלו בשנה האחרונה בעיקר באמצעי התקשורת ובפניות ציבור.

ואני מבקשת שמועצת העיר תדון בכל הנושאים הרשומים מעלה, ולקבל

עדכון שלא באמצעות כלי התקשורת על הנעשה בחברה, ובכל מה

שקשור לביטחונו של ראש העיר. ואני יודעת שיהיה לנו גם דיון המשך

על זה, מזווית קצת שונה, אבל אני חייבת להגיד שעל אף עמדתי

שחלוקה איתך בחלק מהנושאים וקיימתי על זה שיחה עם חברים רבים

פה, אם ראש העיר מאוים אנחנו נמצאים בבעיה קשה. אני לא יודעת מה

קורה שם, ואני כן אשמח לשמוע מה קורה שם. עלו שמות של עבריינים

בשני הכיוונים שאני ברמה האישית לא מכירה, ולא נחשפתי, וצר לי

שבאמת יש פעילות עבריינית בהרצליה, אבל כן אני אשמח לקבל עדכן

שללא קשר לישיבה הבאה, על מה שמתרחש בעיר, כי בעיניי זה מאד

חמור שעברנו לשיח של עבריינות בצורה שבעיניי מעולם לא הייתה בעיר

הרצליה. ועוד פעם, זה לא עניין של קואליציה אופוזיציה. זה אחריות

שלנו כנבחרי ציבור.

משה פדלון: טוב, בואו נחלק את ההצעה לסדר לשניים. בישיבה שלא מין המניין.

אנחנו ניתן לך תשובות לגבי הנושאים שקשורים למכרזים, למכרז של

היועמ"ש, שינויי תב"ע, התנהלות בעלי היאכטות, ואני מציע שאת

הנושאים האלה, שאתם רוצים להעלות, נעלה את זה בישיבה שלא מן

המניין. אז בואי ניתן תשובות של בעלי היאכטות, שבאמת תקבלו

תשובות מקצועיות ונכונות ואמיתיות, ולאחר מכן אני מציע,

צבי וייס: משה, אני .... דבר אחד, היא אומרת שישבתם שעות על שעות. אז לא

שמעתם שום דבר?

משה פדלון: וייס, דקה ברשותך. בוא נעשה, יש פה הצעה לסדר. בוא ניתן תשובה,

ולאחר מכן.

דנה ינאי: וייס, לא הכל דמגוגיה. אין בעיה, בוא נצביע לקיים דיון ונדבר על זה.

בשמחה.

משה פדלון: וייס, שניה ברשותך. רוצים שאני אנהל את הדיון, אני אנהל את זה

בצורה הכי מכבדת ומכובדת. בוא נקרא את התשובות ולאחר מכן נחליט

אם מעלים לסדר היום או מוריד.

מאיה כץ: זה לא להקריא את התשובות, זה או שמעלים את זה לדיון או שלא

מעלים את זה לדיון.

משה פדלון: אז חברים, מי בעד להסיר את זה מעל סדר היום?

דנה ינאי: אבל למה, משה?

משה פדלון: בוא נדבר על הכל,

מאיה כץ: זה שאתם מקריאים תשובות ואנחנו שותקים, או שמתנהל דיון,

דנה ינאי: מאיה, אין לי שום בעיה לקיים דיון בלי הצבעה. בוא נקיים דיון.

"חבר" – הקלטה ותמלול

מאיה כץ: אבל הוא לא רוצה לנהל דיון, הוא רוצה להקריא לך תשובות.

משה פדלון: אתם יודעים מה, אתם רוצים לפתוח לדיון על כל הנושאים,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: אבל יש דיון אחר כך. תחליטו מה אתם רוצים.

דנה ינאי: אבל אני שאלתי משהו שהוא שונה משה. אני לא סתם שאלתי, אני

מבחינתי,

משה פדלון: יש תשובות,

דנה ינאי: רגע משה. קודש הקודשים זה חייו של נבחר ציבור. אז בוא נקיים דיון.

משה פדלון: אבל דנה, אתם תחליטו, דנה אתם לא רוצים בדיון בישיבה,

דנה ינאי: משה, אני חושבת שצריך להיות קונצנזוס על הנושא של ביטחונו של

ראש העיר. צריך להיות בקונצנזוס. אם ראש העיר אומר שהוא מאוים,

אני עוצרת הכל ואנחנו פותרים את זה.

משה פדלון: שניה, דנה, את שאלת גם שאלות על מכרזים, וגם לזה יש תשובות.

דנה ינאי: אז זה קיבלתי.

משה פדלון: קיבלת תשובות?

דנה ינאי: קיבלתי את עמדתך שזה יידון בישיבה שביקשנו, בוא נקיים דיון רק על

הנושא של ביטחונו של ראש העיר. משה, זה אינטרס של כולנו.

(מדברים ביחד)

דנה ינאי: אמרתי, אני מוכנה שנושא המכרז יידון בישיבה שלא מן המניין. בסעיף

הבא. אני רוצה לדבר על ביטחונו של ראש העיר,

משה פדלון: בוא, נפתח את הכל לדיון. יש, ביקשתם ישיבה שלא מן המניין. דנה,

בואי תחליטי, את רוצה הצעה לסדר, ולדון,

דנה ינאי: אני רוצה בנושא בטחונו של ראש העיר. כן.

משה פדלון: חברים, יש פה היועמ"ש, מלומדת, בואי תתני לנו חוות דעת.

ענת בהרב: מבחינת סדר היום, כשחבר מועצה מעלה הצעה לסדר, יש לו זכות להציג

את ההצעה במשך 10 דקות, ואז יש זכות למתנגד להשיב להצעה. אחרי

זה מחליטים אם מעלים את זה על סדר היום או מורידים את זה מסדר

היום. חבר המועצה גם יכול למשוך את הצעתו לאור זה,

דנה ינאי: אני יכולה, משה, שני דברים אפשר לעשות. מבחינת, מתוך חמשת

הסעיפים, ארבעת הסעיפים אין לי שום בעיה שנעשה את זה בישיבה

שלא מן המניין. לגבי סעיף ,4

משה פדלון: לא, אתם הגדרתם מה הישיבה. אתם הגדרתם מה הישיבה.

דנה ינאי: משה, לגבי סעיף ,4 אלימות כלפי נבחרי ציבור, אין לי בעיה שנקיים את

זה או עכשיו או בישיבה הבאה, אבל זה נושא שלדעתי שהוא דורש

התייחסות מיוחדת בעבר לכל,

משה פדלון: חברים, יש פה את הדרישה לכנס ישיבת מועצת העיר שלא מן המניין,

"חבר" – הקלטה ותמלול

והכל נושא האלימות והמשבר. אז תחליטו. או זה או זה.

דנה ינאי: אז אין לי שום בעיה שגם נושא האלימות יידון.

משה פדלון: חברים, בואו, מי בעד להסיר את ההצעה מסדר היום? דנה את מושכת?

היא מושכת, אין בעיה בסדר גמור. הצעה מספר .3

הצעה לסדר מס' 3 ע"י מר יריב פישר

בנושא: עמותת אור זרוע

ג’ו ניסימוב: הצעה מספר ,3 מר יריב פישר, עמותת אור זרוע.

משה פדלון: חברים, בואו נכבד אחד את השני. בואו. וייס, וייס,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: חברים. וייס, בבקשה. מר פישר בבקשה. עמותת אור זרוע. חברים,

עמותת או זרוע.

יריב פישר: אני באמת, אני מנסה כמו כל ביקורת, לשמוע. ואני גם בלילה אני ישן

עם זה, ואני חושב, וזה תמיד חוזר הביקורת שלך, על זה שאנחנו לא

יהודים. ועל זה שמבחינתנו הדת זה כלום.

משה ועקנין: לא אמרתי לא יהודים.

יריב פישר: אמרת כאן מקודם לא יהודים. צעקת את זה. מזל שיש את זה

לפרוטוקול.

מאיה כץ: תן לו את העשר דקות שלו. אל תיקח לו מהזמן.

יריב פישר: בגלל זה באמת שההצעה הזאתי, התחלנו לחשוב עליה, אתה יודע,

באמת, לי יש את סבא שלי בראש, וסבא שלי היה רב, וכל פעם אני מנסה

לחשוב איך הוא היה מתנהג פה בעיר, ומה הוא היה חושב על מה שאתם

עושים פה בעיר, ומה היו הערכים שלו לעומת הערכים שאתם עושים,

ואני אפרט, מאד חשוב לפרט בהצעה הזאת אחד לאחד למה אני מבקש.

משה ועקנין: מה אתם עושים הוא היה חושב. לא מה אנחנו. מה אתם עושים.

יריב פישר: אני מדבר על העמותה הזאת ספציפית ואני מסתכל עליך כי אתה מאד

מאד קשור אליה, ואני מאד מאד אהיה מפורט בהמשך. אתה יודע, וכל

פעם שאני חושב על זה, ואני כבר שבוע שלם בתהליך עם העמותה

ובדקתי אותה כמו שצריך, יש לי את השיר הזה של הגשש, שכתב נדמה

לי יוסי בנאי, עובדים עלינו. זה זה. זה בדיוק זה. זה עובדים עלינו,

עובדים עלינו בחורף בקיץ, בצהריים עובדים עלינו ישר בעיניים, עובדים

עלינו בפנים ואנחנו לא לומדים. אנחנו פשוט לא לומדים. כי זה רץ פה

כל הזמן. אנחנו כולנו יודעים את האמת מה קורה בעמותה הזאתי,

וכולם יודעים מה קורה שמה. בסוף, יאללה מחליקים להם את זה עוד,

ועוד קצת ועוברים על החוק. אתה שאלת מקודם למה רק דת, למה רק

דת. כל הזמן לצפצף על החוק. וזה מה שקורה כאן, גם בעמותה הזאתי

"חבר" – הקלטה ותמלול

וגם בשאר הדברים, וגם בבית כנסת. הכל מותר, למה כי זה דת. הכל

מותר לך, הכל מותר.

משה ועקנין: תהיה ספציפי.

יריב פישר: הלאה הלאה, נהדר. אז זאת הייתה רק ההקדמה. עכשיו אני אגיד למה

אני חושב שהעמותה הזאתי אנחנו צריכים להוציא אותה לגמרי מהעיר

הזאתי.

משה ועקנין: מהחוק.

יריב פישר: ועכשיו אני גם יודע מה אתה תגיד. ואני כבר נכנס לזה. בטח בגלל החוק.

אני כבר נכנס לזה. היו בעבר יחסים מדהימים בין ש"ס לבין העירייה,

מדהימים. ומילה הייתה מילה. ושריקי היה שריקי, וכנראה שגדול הדור

הזה לא יחזור. וכנראה שיחיד בדורו, ואני מצטער מאד, זה לא קיים

יותר. וזה מה שלנו מאד, מאד כואב. כי היחסים האלה היו מושתתים

על אמון, ועל מילה זה מילה, ועל זה שלא עוברים על החוק. ואתם, זהו,

שכחתם את זה לגמרי, ועכשיו בוא ניכנס לעניינים ולמה אני אומר את

זה. בנייה נוספת של העמותה, בוא נדבר עליה. ציטוט שלך מהעיתון.

סיימנו את בניית הקומה הנוספת באור זרוע, בשכונת וייצמן, אצלי זה

שיכון וייצמן, אני גדלתי שמה ממול, הכוללת אולם כנסים ואירועים.

ציטוט שלך. אתה אומר את זה. בוא נצפצף על החוק, בוא נשתין

מהמקפצה. אתה אומר את זה, זה ציטוט שלך מהעיתון. אסור אולם

כנסים במקום הזה. אסור. אבל זה בסדר כי זה- זה בסדר, זה ש"ס.

מר"צ כרגיל מותר להם הכל, אין בעיה. מותר לצפצף על החוק. אז זה

אחד, אולם אירועים קיים שמה. לא ייעשה שימוש בקרקע ובעמותה

לשימוש פוליטי. אין אחד פה מכם שלא ראה שמה שלטים פוליטיים.

אין אחד מכם שלא ראה שלטים פוליטיים, בכל הבחירות, לא משנה

בחירות לכנסת בחירות למועצה. אין אחד שלא ראה שמה. יותר מזה

אומר אריה דרעי, בידיעות אחרונות, יש לי תמונות של הבחירות

האחרונות.

משה ועקנין: כל הגדרות של הזה, יש עתיד היה. שלכם היה.

יריב פישר: יש לי תמונות של הבחירות האחרונות. זה אומר בפירוש, לא ייעשה

שימוש בקרקע או בעמותה לפעילות פוליטית. כל הפרסומים במקום,

ויש לי את כל התמונות, כל האירועים שמה רואים רק אותך ואת ברדה

אם אני לא טועה. כל התמונות שם. וייס, סליחה. כל האירועים שם

רואים אותכם. אומר השר לשעבר, שלך, אומר בעיתון, אריה דרעי,

שהיה נדמה לי שר הפנים שזה בכלל הכי חמור, אומר בעיתון, לנצל את

החגים, תנצלו את החגים לאירועים פוליטיים. תנצלו אותם. יותר מזה,

אני אגיד לך, אנחנו יודעים שהמקום הזה היה מטה בחירות שלכם.

"חבר" – הקלטה ותמלול

ראינו אתכם בפנים. ראינו את השלטים בפנים. ראינו את הפליירים

הולכים. ראינו הכל. וזה מה שאני אומר, עובדים עלינו בעיניים. כול

הזמן עובדים עלינו בעיניים. אז זה רק לגבי הנקודה הזאתי של שימוש

פוליטי. בוא נדבר על פעילות מסחרית. אין פעילות מסחרית במקום?

החוק אומר במפורש, הסכם שאתה חתמת, אתם חתמתם, סליחה לא

אתה חתמת, שריקי חתם, והוא היה עומד במילה שלו. אסור לעשות

שום פעילות מסחרים במקום הזה. אז בוא נסתכל קצת בתמונות. יש

שמה השכרת מערכת הגברה, יש שם השכרת אולם אירועים, יש שמה

כנסים. יש שמה אירועים והצגות שעושים לילדים.

אהוד לזר: אגב, לא היה רשום השכרה, היה רשום אולם אירועים.

יריב פישר: לא, לא. השכרה. ובכסף. ואנחנו יודעים.

משה ועקנין: מעולם לא היה דבר כזה. שקר וכזב.

יריב פישר: יש פה מודעה לתיאום פגישה בנושא אולם האירועים, מרדכי סיבוני,

,054-8884451 פרסום להגברה גם יש שמה.

משה ועקנין: כבר לא קיים שמה.

יריב פישר: כבר לא קיים. בסדר. מעניין. אז זה הפעילות המסחרית שאתם עושים

שמה. נקודה נוספת שלי מאד מאד חשובה. עמותת הידברות, עמותה,

חברים שלכם אתם עושים איתם אירועים ושאר הדברים. מישהו מכיר

פה את עמותת הידברות? אז העמותה הזאתי עמותה גזענית, נגד הפלות,

היא שוביניסטית, היא נגד נישואי תערובת. מבחינתם זה,

משה ועקנין: זה עמותה של הרב זמיר כהן,

יריב פישר: אז העמותה הזאת היא גזענית, שלא צריכה להיות בהרצליה, ובטח לא

לעשות אירועים מסחריים בכסף שאתם עושים שמה. בטח שלא.

דנה ינאי: זה הרב שפסלו את השידור שלו בבחירות?

משה ועקנין: זה הרב זמיר כהן, הלוואי שכל ישראלי בארץ היה מגיע לציפורניים שלו.

יריב פישר: אוקי. למה התחלתי בעובדים עליכם? למה התחלתי בעובדים עליכם

עבודה בעיניים? כי בסוף בכל הפעילות הזאתי שאני מדבר איתכם, על

השימוש בקרקע, ועל הקטע המסחרי, ועל הקטע הפוליטי, ובכלל זה

שאישרנו איזשהו משהו שאסור לאשר על פי חוק, כי זה בעצם זה מותר

25 אחוז, ואישרנו איזה 500 מטר שמה, אבל זה בסדר כי זה לדת אז

מותר להפר את החוק, ומותר לעבור עליו, כי הכל בסדר. אבל אם זה

היה עמותות חילוניות זה לא היה קורה, אני מבטיח לך במאה אחוז.

למה עובדים עלינו בעיניים? כי בסוף מי שילם את זה? כולנו. 3.2 מיליון

שקל, עבור המסחרי, עבור האירועים, עבור ההצגות. עבור הפעילות

הפוליטית האסורה הזאתי. 3.2 מיליון שקל, אנחנו שילמנו ובסוף זה

הולך למישהו אחר. וזה עובדים עלינו בעיניים. וזה כל התרגיל שנעשה

"חבר" – הקלטה ותמלול

פה. נגעתי רק בדברים האלה, יש לי עוד הרבה מה להגיד על כל התקנים,

על כל העבירות שבעצם אתם עושים, בתמיכות ההפוכות שיש כאן.

בתמיכות הכפולות שראש העיר נותן לכם. וכבר אמרנו את זה, דרך

התקציב האישי שלו. זה לא נגמר. אני כרגע מתמקד בדברים האלה.

בגלל הדברים האלה. בגלל כל העבירות על החוק, זאת ההצעה שלי

לסדר. זה מה שאני מעלה. אמרתי את ההוא בתשלום, לא חסר יש פה

מלא תמונות של זה, אירועים בתשלום. אני יכול גם להעביר לכם

בווטסאפים, זה לא חסר. לכן, זאת ההצעה לסדר שלנו.

דנה ינאי: השאלה מה אומר החוק. אם יש שם פעילות פוליטית. אנחנו יודעים שיש

שם פעילות פוליטית. יש תמונות.

משה ועקנין: תקשיבי מה נעשה, אני אציע לעמותה לבנות מסגד.

דנה ינאי: מה רע במסגד?

מאיה כץ: למה אתה מעיר תגובות לא ענייניות? למה שלא תיתן תשובה עניינית?

משה ועקנין: כי כל מה שהוא אמר שקר.

(מדברים ביחד)

משה ועקנין: אין מטה בחירות של ש"ס. זה תשובות. אין מטה בחירות.

משה פדלון: מאיה. חברים. שניה, לא פתחנו את זה לדיון. חברים.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: חברים, אנחנו לא פתחנו את זה לדיון. יריב אתה רוצה להוסיף על

הקיים?

יריב פישר: אז זה הנקודה שאני רוצה לסיים. אחנו עיר חילונית, ולא ניתן לדת

לצפצף על החוק.

משה ועקנין: אנחנו עיר מסורתית. אנחנו עיר מסורתית. גם וגם. יש פה עירוב של

כולם.

יריב פישר: אני יכול לסיים? זאת ההצעה שלי לסדר. קודם כל אני מצפה מכל מי

שחילוני, ואני מסתכל עליך עופר, אתה לא יכול לתת לדבר הזה. ושום

כיסא ושום איום על פיטורים שלך לא יכול לתת לזה יד לדבר הזה. ולכן

ההצעה שלי לסדר,

עופר לוי: לא, לא, לא. שני דברים אני אענה לך. אחד, אל תהיה לי חכם לשבת

מהאופוזיציה, ולהגיד שום זה. למה היושב ראש שלך שהוא ממלא

מקום ראש הממשלה הצביע עכשיו מהקואליציה והוא מבין מה זה

קואליציה. זה אחד. הלו, שמעת אותי? תפנה ליאיר לפיד ממלא המקום.

זה אחד. דבר שני, על ההקצאה- יש וועדת הקצאות, זה לא מתנהל פה,

יש וועדת הקצאות. נשב שם, נקבל את הנתונים. נקבל את הנתונים

לוועדת הקצאות ושם נקבל את ההחלטה. אני יושב בוועדת הקצאות

ואני אומר לך שאם החומר,

"חבר" – הקלטה ותמלול

דנה ינאי: אבל אין סיכוי שזה יעבור בוועדת הקצאות. אין לכם רוב.

משה פדלון: חברים, ההצבעה תסתיים. מנכ"ל העירייה- שניה ועקנין תרשה לי, לא

פתחנו, עופר,

עופר לוי: בינתיים אנחנו עושים דברים ואתה תמשיך לצעוק. פעם בחודש תיתן

את הצעקה.

יריב פישר: לכן ההצעה שלי, לאור התנהלותה הפסולה של עמותת אור זרוע, מועצת

העיר מחליטה להפסיק את התמיכות בעמותה, ולהחזיר את המבנה

לרשות העירייה לאלתר, זאת בשל אי עמידה בתנאים שנקבעו בהקצאה.

וכן, זה ערכים, וכן הישיבה הזו מצולמת עופר. וכן אנחנו נראה את

ההצבעות שלך,

עופר לוי: התחילו הבחירות,

משה פדלון: חברים, לעצור. מנכ"ל העירייה. ספר את ההיסטוריה של המבנה הזה.

בקשה.

אהוד לזר: חברים, בשנת ,2013

משה פדלון: חברים. יריב. בוא נכבד. דיברנו על תרבות.

אהוד לזר: חברים, העניין הוא כזה. בשנת 2013 נחתם הסכם ההקצאה בקשר

להקצאת בית הכנסת לאור זרוע. קומה ראשונה. .2013 גרמן ניהלה את

המשא ומתן, והעבירה את ההחלטה פה במועצת העיר. הפרוטוקולים

אצלי במשרד. כאמור, יעל גרמן קידמה את הנושא הזה. בחודש מרץ,

2021 אישרה מועצת העיר הארכת תקופת הקצאה בקשר לקומה

הראשונה לעשר שנים. במהלך שנת ,2020 החל תהליך של הקצאה כולל

שלבי פרסום, לקומה השנייה של בית הכנסת. שימו לב, הסכם ההקצאה

וההוראות שלו, גם בקומה הראשונה וגם בקומה השנייה, יחויבו את

המציאות. זה אומר, שבמידה ויש הפרות של ההסכם הם יצטרכו להיות

מתוקנות. אז אני אומר, זאת העמדה של עיריית הרצליה,

דנה ינאי: אי אפשר לנהל מטה בחירות,

אהוד לזר: תנו לי לסיים.

אהוד לזר: עיריית הרצליה, חברים תנו לי לסיים,

דנה ינאי: כסף עירוני לא יכול ללכת לפוליטיקה.

אהוד לזר: זה נכון מאד. נכון, אין ויכוח. כסף עירוני לא יכול ללכת על פוליטיקה.

אהוד לזר: הדעת לא סובלת, והעירייה לא תסבול הפרה של הסכם.

יריב פישר: זה השקר שאתה מספר לעצמך, תגיד? עם זה אתה הולך לישון בלילה?

באמת?

אהוד לזר: די, יריב.

(מדברים ביחד)

אהוד לזר: אנחנו כרשות מקומית, יחד עם הצוות המקצועי בוועדת המשנה

"חבר" – הקלטה ותמלול

להקצאות קרקע, יוודא שאכן ההסכם ממולא כפי שהוא. הדבר הזה

ייבדק, והדבר הזה יידון, זאת אומרת, התגובות או ההמלצות

ההתנגדויות יידונו ב- 14 לדצמבר, ואנחנו אומרים בפה ברור, נוהל

הקצאות קרקע הוא ברור וחד משמעי. רק מה שניתן על פי דין יתבצע

במתחם הזה, והדבר הזה ייאכף.

דנה ינאי: למה צריך להקצות לאולם אירועים?

אהוד לזר: השערה ספקולטיבית. השערה הזאת ספקולטיבית היא לא עובדה.

משה פדלון: חברים, מי בעד להסיר את זה מסדר היום?

אהוד לזר: רגע, הוא רוצה הצבעה שמית.

משה פדלון: אין בעיה, מי בעד להסיר את זה מסדר היום? מי בעד להסיר את זה?

יריב פישר: הצבעה שמית בבקשה.

אהוד לזר: יוסי קוממי, משה פדלון, איה פרישקולניק, עפרה בל, עופר לוי, דרור בן

עמי, איתי צור, צבי וייס, ירון עולמי, וועקנין. אוקי מי נמנע. מי נגד? יריב

פישר, וסרמן, דורון דבי, מאיה כץ, פזית בכר, יונתן יעקובוביץ, איל

פביאן, דנה אורן ינאי ואורן אריאלי.

דנה ינאי: אני, משה, למרות ההצבעה, ועוד פעם, אני חושבת שהאחריות שלנו על

הקופה ועל החוק היא מעל הכל. אי אפשר לנהל בחירות בכסף עירוני.

משה פדלון: תודה רבה לדנה. מכאן אנחנו עוברים, חברים, אני מכאן עובר,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: חברים, אנחנו עוברים לנושא הבא. אנחנו עוברים לכינוס ישיבה שלא מן

המניין. בבקשה, לאופוזיציה, בבקשה, האופוזיציה, כינוס ישיבה שלא

מן המניין, והבמה היא שלכם.

איה פרישקולניק: לא ממשיכים עם התב"רים?

משה פדלון: אחר כך.

מאיה כץ: אז באמת לפני בערך שבוע וחצי, בהמשך לכתבה שפורסמה בחדשות ,12

הגשנו בקשה לדרישה לכינוס ישיבת מועצה שלא מן המניין,

דנה ינאי: רגע, אבל שניה, חברי המועצה, אין פה, אולי הספקה.

מאיה כץ: גם זה לא מספיק חשוב? שום דבר לא מספיק חשוב?

משה פדלון: חברים, בוא נעשה הפסקה חמש דקות.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: חברים, חמש דקות הפסקה.

(לאחר הפסקה)

מאיה כץ: אני אתחיל שוב מהתחלה.

משה פדלון: בבקשה.

מאיה כץ: באמת לפני שבוע וחצי, התקיימה, הייתה כתבה שדיברה על חופי הים

בהרצליה, בחדשות .12 ובעקבותיה בעצם ביקשנו לקיים ישיבת מועצה

"חבר" – הקלטה ותמלול

שלא מן המניין. לאור חשדות שעלו לגבי מינהל לא תקין ותהליכי קבלת

החלטות בלתי תקינים ברצועת חוף הים, על ידי ראש העירייה וסגניתו

גברת עפרה בל. בעצם בהתאם לזכותנו על פי החוק, אנחנו פונים אליכם

בדרישה לקיום ישיבה דחופה בנושאים אלו ועוד, וזו הסיבה שהתכנסנו

כאן היום. כבר למעלה משנה יש שיח ער בתוך ישיבות המועצה, לגבי

עסקים, זכייני העירייה, בדגש על רצועת חוף הים. זאת כחוסר מתן

מענה וחוסר היכולת לשבור את המשבר שהחל עוד בתקופת הקורונה,

לצד ההתעמרות הבלתי פוסקת של יו"ר החברה לפיתוח התיירות,

הגברת עפרה בל, במספר מסוים של עסקים, וכל זאת בפרט על רקע

משבר הקורונה, שהובילה אותנו לכאוס ברצועת חופי הים. לצערנו.

נושא חוף הים נדון כבר מספר פעמים בישיבות מועצה, ולא ניתנו

תשובות ברורות. זה החל משאילתה שהעלה מר איל פביאן בנושא ה-

truck .food

איל פביאן: נכון, אמרו לי שהכל על פי הדין. הכל תקין. הכל פיקס בחוף הים. אחרי

זה ביקשתי בהצעה לסדר דיווח, הסרתם את זה מסדר היום. עברו

שלושה חודשים, אנחנו יושבים פה עכשיו באמצע נובמבר, לא ברור מה

מתרחש.

איה פרישקולניק: אבל זומנת לראש העיר לשיחה אישית.

איל פביאן: מה זה קשור? אני ביקשתי שתדווח לכל חברי מועצת העיר אחרי שהכל

מרוח בעיתונים.

איה פרישקולניק: אבל קיבלת דיווח מראש העיר באופן אישי,

איל פביאן: קיבלתי תשובה לשאילתה מעיריית הרצליה שהכל על פי הדין. בינתיים,

העירייה בבית משפט נגד עסק אחד, עסק אחר נגד העירייה, והכל על פי

הדין. נכון? הכל פועל על פי הדין.

אהוד לזר: זה אותו עסק, איל.

איל פביאן: לא, אתם הגשתם תביעה נגד עסק אחד. יש עסק אחר שהגיש תביעה נגד

העירייה על עסק אחר.

אהוד לזר: זה אותו עסק.

איל פביאן: לא, אתם הגשתם תביעה נגד עסק אחד, ובעל העסק האחד הגיש תביעה

נגד העירייה על אכיפה על עסק אחר. והכל על פי הדין פה. הכל פיקס.

יריב פישר: לפני שמאיה ממשיכה, אני רק רוצה להגיד, אנחנו אמרנו בישיבה הזאתי

שזה פלילי, ואמרנו בישיבה הזו שצריך לשמור על העובדים, אני מזכיר

לכם, ואתם זלזלתם בזה, והצבעתם להעיף את זה מסדר היום. וזה חזר

לכולנו. זה פלילי, ועובדי העירייה פה סכנה. ולכן הישיבה הזאת מאד

חשובה.

מאיה כץ: חלק מהשאלות שנשאלו זה בעצם האם נעשה מכרז, מאיזה תוקף ניתנה

"חבר" – הקלטה ותמלול

הזכיינות. אנחנו יודעים שניתנה חוות דעת משפטית שלא אישרה את

המענק, את ההליך הזה. מה ההתקשרות עם עיריית הרצליה ואם בכלל,

איזה אכיפה ביצעה עיריית הרצליה אם בכלל. הכתבה העלתה תהיות

רבות אשר מחייבות דיון בתוך המועצה הדוגלת בשקיפות ציבורית

והבנת התהליכים לעומקם. הצעתנו הינה כי מועצת העיר תקיים דיון

רחב היקף ומעמיק עם כלל נציגי העירייה הקשורים לתהליך קבלת

ההחלטות, ותרחיב כיצד התקבלו החלטות בעניין זה ועל ידי מי. מה הן

חוות הדעת לפיהן קבעו את ההחלטה הסופית ונבקש לראות אותן כמובן

כתובות. כולל תאריכים. בנוסף נבקש לדעת מהיכן הגיעה היוזמה

לאפשר הקמת מתחם כזה בחוף ללא מכרז, כאשר נשוא הבקשה או

שמות הם לא רלבנטיים לכל התהליך הזה, וגם לבקש שהדיון הזה לא

יהיה בהיבט הזה, אלא באמת בהיבט של קבלת החלטות, לתת מתחם

מסוים ברצועת חוף בשווי איקס, לעומת זכיינים אחרים שניגשים

למכרזים ומשלמים סכומים לא מבוטלים,

דנה ינאי: ולהבין האם הדירקטוריון היה חלק מזה, הרי בסוף גם אני אמרתי את

זה בהצעה לסדר שלי, אין כאן מטרה לבוא ולהגיד אנחנו לא מגנים לא

על זכיין ולא על אף אחד אחר. יש כאן עניין של ניהול החברה לפיתוח

תיירות, לוודא שהתהליכים, גם אם החלטנו לתת למישהו להקים

מסעדה ללא זכיינות, האם זה עבר את הדירקטוריון שם, הרי זה לא

רוכלות, מדובר כאן על מסעדה. אז איך עברו התהליכים, איך הם

מתקיימים,

משה פדלון: חוף זבולון לא שייך לחברה לפיתוח תיירות.

מאיה כץ: למרות שרצועת החוף נחלקת לשני גופים אחראיים, מדובר בסופו של

דבר ברצועה אחת, ולא ניתן לייצר אפליה מובנית בין התהליכים של

חלק אחד, ואחר לא, בוודאי בפני זכיינים שעומדים בחופי הים למול

החלטות אחרות. בסופו של דבר מי שצריך לתת את הדעת על כל הדברים

האלה זה ראש העירייה, או כפי שאנחנו מבינים היום, סגנית ראש

העירייה עפרה בל, שלוקחת אחריות על כל נושא העסקים בעיר. אנחנו

מבקשים להביא לסדר היום של הישיבה את הנושאים הבאים: מדיניות

החברה לפיתוח התיירות בנושא הזכיינים בחופים, שימוש גורמי אכיפה

של העירייה באופן לא שוויוני ולכאורה כחלק מסכסוך ציבורי או עסקי

עם צד ג', מעורבותם, אגב בהמשך לבקשה של דנה, בהשפעתם של גורמי

פשיעה על החלטות ראש העירייה בכלל ובפרט בחופי העיר, דרכי שיקום

אסירים או כיו"ב באמצעות מתן הטבות בשווי מיליונים, זכיינות פלוס

תשלום חודשי, דיון במדיניות העירייה בנושא הזה, בחינת המשך

פעילות הזכיינים בחופי הים כתוצאה ממשבר הקורונה. לאור זאת,

"חבר" – הקלטה ותמלול

בעצם, אנחנו מבקשים לקיים את הדיון הזה, עם כל הנוגעים בדבר,

בנושא ניהול החלטות משפטיות וניהוליות של חופי העיר. יוצגו בפני

חברי המועצה אופן התנהלותם. מישהו רוצה להוסיף עוד משהו?

דנה ינאי: כן, חשוב לי שנדייק. באמת, רציתי להציג את זה בהתחלה אבל באמת

צללנו לתוך ההצעה עצמה, חשוב לנו מאד, לי ברמה האישית ואני

חושבת גם ליתר החברים, לקיים כאן דיון ענייני, בסדר? זה לא עניין של

צעקות, ולא עניין של הפרעות סדר. לקיים דיון ענייני, כי באמת חשוב

לנו להבין מה קורה שם. זה איזשהו חור שחור שאנחנו כל פעם מתגלים

שם דברים, וחשוב לנו להיות מעורבים בנושא הזה.

משה פדלון: בבקשה. תמשיכו הלאה חברים.

רונן וסרמן: תושבים פונים אלינו, שואלים שאלות, שלפחות יהיה לנו תשובות לתת.

משה פדלון: יש עוד דברים?

דנה ינאי: לא, אני מציעה שנציג, ביקשנו שיהיה מנכ"ל החברה הכלכלית,

משה פדלון: דברו, תגידו מה אתם רוצים.

(מדברים ביחד)

איל פביאן: ביקשנו לקבל תשובות, שנקבל תשובות. ביקשנו בהצעה שיבוא נציג של

העירייה.

אהוד לזר: אז בוא נתחיל- אתה רוצה תשובות על ה-,

דנה ינאי: אני מציעה, אני אגיד לכם מה אני מציעה ואם תקבלו את עמדתי. בשביל

שאנחנו נוכל באמת לקיים הצעה, דיון ענייני שיציג מנכ"ל החברה

לפיתוח תיירות, היועמ"ש, תציגו אתם, אני לא יודעת מי מכם,

היועמ"שית של העירייה, מה קורה שם, ההתנהלות, קבלת החלטות, גם

בנושא עסקים שמה, גם בנושא בעלי היאכטות שמה, גם בנושא של

מדיניות ארגונית בנושא שיקום, גם בעניינים, אומדן, אין בעיה, אנחנו

רוצים לשקם מישהו- מה אומדן ההטבות, מה ערך המוסף. הרי אני

הזדעזעתי למשל שבאים ואנחנו אומרים, הייתה איזושהי אמירה של

אנחנו נותנים לו כי אנחנו מפחדים ממה יקרה פה בעיר. יהיו פה סמים

ויהיו פה יריות. אני ברמה שלי, אומרת וואלה, תסבירו.

אהוד לזר: מי אמר את זה? מי אמר את זה, איפה זה נאמר?

דנה ינאי: אני חושבת שרק על המשפט, זה נאמר בפרוטוקול של ישיבה בתמלול.

אהוד לזר: בוא נשחזר רגע איפה זה נאמר.

דנה ינאי: זה נאמר בתמלול.

אהוד לזר: איפה זה נאמר? חברים, העליתם נושא, איפה זה נאמר?

דנה ינאי: זה נאמר בתמלול של,

יריב פישר: הפגישה שראש העיר אמר תוציאו את הטלפונים והסתיר מאיתנו מידע

והוא פחד שאנחנו נדע,

"חבר" – הקלטה ותמלול

(מדברים ביחד)

דנה ינאי: סליחה, גם כשהם דיברו איתי, אמרתי להם עם כל הכבוד אתם לא

מעניינים. פנה אלי, וגם לחברי המועצה במשך השנה אסף, הוא בא אלינו

כפניות ציבור, שמה הכרתי את הסיפור הזה לראשונה. הוא דיבר איתי,

אמרתי לו אתה לא מעניין. מהרגע שיצאה הכתבה הזאת, אמרתי לו

אתה לא מעניין- מה שמעניין אותי זה,

אהוד לזר: מישהו שמע את אורך ההקלטה של שעה ומשהו.

מאיה כץ: למה אתה מתחמק ולא נותן תשובות?

דנה ינאי: אני קראתי את התמלול המלא. כן. אני קראתי שמונים, רגע מאיה,

מאיה כץ: אני מצפה שעל רצועת חוף הים תענה הגברת עפרה בל ולא אתה.

דנה ינאי: שמונים וארבע דקות, אני קראתי את התמלול המלא.

מאיה כץ: שמי שקיבל את ההקלטות והביא את הכאוס הציבורי הזה שהוא ייתן

את התשובות.

דנה ינאי: אני קראתי את התמלול המלא.

יריב פישר: גם אני קראתי. אני קראתי והתביישתי בכל שורה.

(מדברים ביחד)

יריב פישר: אני רוצה רגע להוסיף דנה, אנחנו הקמנו את הטיילת ומשטרת ישראל

הייתה פה, בלשכה הקודמת, המנכ"ל יחיעם, משטרת ישראל ישבה שמה

על המכרזים ככה. כל בן אדם שהציע, הלכנו ושאלנו מה אתם חושבים

על הבן אדם הזה, העפנו המון אנשים מהמכרזים האלה. המון אנשים.

אנחנו יודעים בדיוק איזה גורמים רצו להיכנס לעיר, איזה גורמים רצו

להיכנס לים, ולא נתנו לאף אחד להיכנס. ופה מה ששמענו, וואלה, הכל

מותר. הכל מותר. אנחנו נשקם מישהו שיקבל איזה עגלת ארטיקים. אני

התביישתי להבין מה קורה. התביישתי. ואתה יודע מה, לאורך כל

השמונה שנים האחרונות, כל יום אומרים לי, וואלה משה איש כזה

נחמד מתוקי, איך אתה לא אוהב אותו איך אתה לא הולך איתו, אחרי

מה שקרה בחודש האחרון, כולם גילו את הפרצוף האמיתי שלך, ועל זה

אני הכי שמח.

משה פדלון: בזיון. זה הדיון עכשיו? איזה רמה.

יריב פישר: ואני אגיד לך גם יותר מזה, מכל הפגישות שהיו פה בעירייה, כל- איזה

רמה, אני אמרתי שמנה וכאלה דברים, זה הרמה? כל הפגישות שהיו כאן

בעירייה, אתה תמיד אומר, תשמרו על עובדי ציבור, אל דברו עליהם לא

יפה, מה פתאום זה עובדי ציבור, זה עובדי עירייה. אתה מאיים עלינו

בתביעות כשאנחנו מדברים לא יפה על עובדי עירייה. אני שלחתי

פקחים? אני עברתי נגד החוק? אני שלחתי את הפקח שלנו לבית של

מישהו?

"חבר" – הקלטה ותמלול

אהוד לזר: מי שלח את הפקחים? תגיד לפרוטוקול.

דנה ינאי: אמר הפקח.

אהוד לזר: חברים, יש פה האשמה חמורה. אני רוצה שתכתב בפרוטוקול. אני בעל

תפקיד פה בעירייה- אל תצעק עלי.

איל פביאן: אתה לא יכול לנהל פה את הישיבה.

איה פרישקולניק: אבל כשיהודה התערב אתה לא העזת להגיד לו מילה. לא העזת להגיד

ליהודה מילה, פתאום אתם גיבורים. הוא התערב כמה שהוא רוצה.

משה פדלון: אתה רוצה תשובות, עכשיו אני פותח את כל הקלפים. אני אפתח לכם

את הכל, ותשמעו את זה מחר ביתר שאת בוועדת הפנים של הכנסת.

מחר בבוקר. זה הולך לזעזע את כל המדינה. סבלנות. רק סבלנות.

חברים, אני רוצה להקריא כדי שאני לא אפספס שום דבר. חברים,

בתקופת משבר הקורונה, מדיניות החברה כמו מדיניות העירייה ביחס

לזכיינים הפועלים במקרקעין של העירייה, נבעה ממדיניות העירייה

אשר נקבעה על ידי הוועדה לקידום עסקים. הייתה פה וועדה לקידום

עסקים. וכאן החלטנו שאנחנו מקימים וועדה במועצת העירייה, ותוך

כדי התהליך הזה ביקשנו למנות רו"ח, שיתחשבנו עם כל זכיין וזכיין.

דנה ינאי: אבל זה לא הדיון,

משה פדלון: רק שניה. הייתה וועדה שנייה.

עפרה בל: משה, אם הם לא נותנים לך לדבר, אל תדבר.

יריב פישר: אנחנו רוצים שאת תדברי.

ירון עולמי: אתה תגיד למי לדבר? ביקשת דיון, יש דיון. אתה לא תגיד מי מדבר

ומתי.

יריב פישר: אמרת אתה לא מדבר, מה קרה פתאום?

ירון עולמי: אני בעד לא לדבר בכלל. אבל ביקשת דיון, תן לראש עיר לדבר.

משה פדלון: חברים, עבדה ועדה מקצועית בראשות רואה חשבון, והיו לנו בקנה 33

זכיינים. מעבר לכך שכלל זכייני המזון קיבלו החזרי שכ"ד מטעם

העירייה או החברה למשך חמישה חודשים, עד תשעה חודשים, רובם אף

זכו להחזרים בגובה מאות אלפי שקלים בגין חודשים נוספים. בהתאם

להחלטת הוועדה, הזכיין בגינו ניהלתם פה דיונים- שבעה דיונים- סירב

לחשוף את ספריו בפני משרד רו"ח, מסיבות ברורות. החברה היא לא

אמפי, זה שתי חברות אחרות, כלומר הוא העביר אותם צד. אני לא מכיר

היום, אמפי, יש עלמה וג'ורג'ון, למרות זאת, למרות זאת חברים, הזכיין

קיבל פטור מחמישה חודשי ארנונה, ותשע מאות אלף שקל צ'קים.

דנה ינאי: זה שהוא לא בסדר,

משה פדלון: דנה אני לא סיימתי. רגע, תנו לי אני לא סיימתי. חברים, אני לא סיימתי,

ואני מחר בבוקר אני אבקש מרינה לשלוח לכם את כל הזכיינים, כל 33

"חבר" – הקלטה ותמלול

הזכיינים קיבלו החזרים, יש כאלה שלא רצו אמור הכל היה בסדר.

מעבר לכך, רק שניה, אתם מפריעים, אתם רוצים תנהלו את הדברים,

דנה ינאי: אנחנו רוצים להתרכז בדיון.

יונתן יעקובוביץ’: לפני שתי דקות המנכ"ל שלך עשה אותו דבר.

אהוד לזר: נאמרה אמירה שאני שלחתי פקחים

דנה ינאי: לא, ראש העיר,

יונתן יעקובוביץ’: במשך החמש דקות הראשונות, כל פעם שמישהו אמר משהו קטעת

אותו.

משה פדלון: חברים, כלל הסוחרים בעיר, כלל העסקים בעיר, קיבלו החזרים של 93

מיליון שקלים ארנונה. קיבלו. כן הגזבר, קיבלו או לא? קיבלו. תוך

מספר ימים. הזכיינים שלנו קיבלו פטור מארנונה, קיבלו פטור משילוט,

החזירו שכ"ד, ופנו למשרד הכלכלה וקיבלו את כל ההפסדים במזומן.

וגם מסיבות ברורות הזכיין הזה לא רצה להעביר דו"ח. מה שאמרתי

לכם קודם. זה לא החברות שלו. תפקידה של אופוזיציה הוא לבקר

ולחשוב אחרת. זו מהותה של דמוקרטיה, אך חבל ובעיקר עצוב, שחברי

אופוזיציה נגררים הלכה למעשה להגנתו של יזם מקומי עשיר ומקושר

המבקש לאמץ לעצמו את רכושם של תושבי הרצליה, ולהתעשר על גבם

שלא כדין. החיבוק שנתתם לו, חברי האופוזיציה, לפעולות סחיטה

לכאורה גם הוא מדאיג. מסתבר שחברי האופוזיציה רואים לנכון לבצע

הארכת זיכיון בארבע שנים בפטור ממכרז. הוא לא רצה לדבר איתנו,

קודם כל תחתום. הפגנה ליד הבית שלי, בוא, הנה המסמך תחתום ארבע

שנים. חכו חברים, וזאת ללא פרסום מכרז פומבי. כל זאת לווה על ידי

יח"צנים מובילים על ידי המשפחה, מרני רהב וצפונה. מדיניות אכיפת

הסדר הציבורי של העירייה ושל החברה, גם היא זהה ושוויונית כלפי

כולם. הטענות כלפי העירייה כאילו היא נוקטת באיפה ואיפה, הן טענות

בזויות ושקריות, שנארזו יפה למטרת יחסי ציבור של בעל עניין כספי.

בשנה האחרונה נבחרי ציבור ומנהלים בעירייה עוברים מסע חסר

תקדים של איומים ולחצים מצד גורמים שונים. ביניהם הזכיין. עורכי

הדין הרבים, שישה עורכי דין עלי, עלינו. שישה. מהטובים.

דנה ינאי: ערבים?

משה פדלון: שישה עורכי דין. עלינו. דקה. אנשי תקשורת, פוליטיקאים, עמם יש לו

קשר אישי קרוב. מלחמת החורמה כוללת איומים היורדים לחייו

האישיים של ראש העירייה, סגניתו, מנכ"ל החברה ובני המשפחה שלי.

עד כאן. עופר נמצא פה. הגיעו אליו הפושעים ואמרו לו-, ויש הקלטות,

אתה לא מגיע לאסף קצין, אחרת אנחנו נאסוף אתכם. אנחנו נציף

אותכם.

"חבר" – הקלטה ותמלול

דנה ינאי: יש וידאו? המשטרה ראתה את זה? שיעצרו אותם.

משה פדלון: חברים, אתם רוצים את הכל גלוי, הכל יהיה גלוי.

דנה ינאי: אבל המשטרה חקרה את זה לא?

יריב פישר: הכל גלוי. מי הכניס גורמי פשע לים? מי התחיל פה? אתם.

משה פדלון: אין גורמי פשע בים. יריב, שניה. תן לי לדבר.

יריב פישר: אתה אמרת את זה.

משה פדלון: אני לא אמרתי, אל תכניס לי דברים,

יריב פישר: אתה התחלת, העבריין הזה, העבריין הזה.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: יושב פה מנכ"ל החברה,

דנה ינאי: משה, אתה מאוים פה על ידי עבריינים? שאם לא תיתן זיכיון? אם אתה

מאוים על ידי עבריינים שיהיו כאן סמים, בוא נעשה משהו ביחד. אני

אישית אתן את הגב. אם אתה מאוים על ידי עבריינים.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: חברים, יושב פה מנכ"ל החברה לתיירות, שמאז הוא מפוחד, הוא לא

הגיע שבועות לעבודה, בודק את הרכב שלו, והוא נמצא במצב לא פשוט.

אתה מחייך? אני מודאג בעבורו. מנכ"ל שהיה בקומנדו הימי וכעת הוא

מפוחד על ידי אנשים שנשלחו. חברים, פעולת הסחיטה באיומים

לכאורה, נחקרת על ידי משטרת ישראל, ואני לא רוצה להרחיב בנושא.

גם התופעה הבזויה כאילו ניתן לסחוט ראש עירייה באמצעות פרסומים

כאלו ואחרים, או הליכים משפטיים, רק כדי להשיג הארכת זיכיון,

עסקה שהיא 100 מיליון שקל, בפטור ממכרז,

דנה ינאי: אבל הוא לא מבקש בחינם. מה קשור.

מאיה כץ: אז זכיין אחד ישלם מאה מיליון וזכיין שני לא משלם כלום כי הוא מקבל

בחינם?

אהוד לזר: לא הקשבת למה שהוא אמר.

דנה ינאי: אני לא מבינה סליחה. אני לא מבינה. הסיפור על מי- לא אכפת לי מה,

אני אכפת לי אם יש איומים, אם יש סמים, אם יש פחד שהמנכ"ל יחטפו

אותו.

(מדברים ביחד)

דנה ינאי: אני לא צוחקת.

משה פדלון: בדבר הזה השתתפו,

דנה ינאי: עופר, גם אני הייתי בשייטת. קצינת חימוש, אני אעזור לך.

משה פדלון: חברים, מעבר לדבר הזה, הוציאו את האוויר בארבעה גלגלים לסגנית

ראש העירייה.

דנה ינאי: היא הגישה תלונה למשטרה?

"חבר" – הקלטה ותמלול

משה פדלון: כן. יש גם צילומים. יש את הכל, רואים את איך מגיעים. חברים, אנחנו

מדברים- אתם מדברים איתי נכון? בסדר. אז יש איום על מנכ"ל

החברה, ואני מקבל כל יום,

דנה ינאי: למה הם לא מאובטחים?

משה פדלון: אני רוצה להסביר, משאני הייתי פה בתקופת הקורונה, ודאגנו כולנו

לאלפי משפחות, אם זה מזון, ותרופות וחמצן, הופיעו מודעות בעיתונים

במאות אלפי שקלים, מודעות אדומות, ראש העירייה, תעזור. עזבו את

זה. כינסו את וועדת הפנים של הכנסת, בראשות שתי חברות כנסת שהן

היו אינטרסנטיות,

איל פביאן: אדוני, זה דמוקרטיה. מה הבעיה?

משה פדלון: הדמוקרטיה אומר- האתיקה אומרת תקרא לשני הצדדים. עשו את זה

חד צדדי. עשו ממנו מסכן, שמפרסם הוראות- בא לכנסת לבכות שלא

באים לקראתו. הכנסת נזפה בהרצליה על ניהולה הכושל של הקורונה.

הכנסת. מי היה שם? קרן אחת בשם,

יריב פישר: קרן השמנה.

משה פדלון: קרן, ואיילת שקד. שימו לב, במהלך החודשים האחרונים, אנשי

שולמנים כל שני וחמישי מכתבים, לעיריית הרצליה, גל של תלונות- אני

אתן לך את המייל שלי, תלונה אחת לא הייתה. אבל גל של תלונות.

חברים זה ניסיון ללחץ. רני רהב, תשמע טוב טוב. בוא נחזור לאביר

קארה ואיילת שקד, כשאני כתבתי להם מכתב שאני מאוים, יומיים

לאחר מכן לאן הגיעה איילת שקד ואביר קארה? לבית של קצין.

מאיה כץ: מי שמאוים שילך להתלונן במשטרה.

משה פדלון: תחברו את הפאזל, זה הון ושלטון.

דנה ינאי: מה זה מאוים? מה זה מאוים?

משה פדלון: מה זה מאוים? כשאת מקבלת משישה עורכי דין כל שני וחמישי

מכתבים,

יריב פישר: אז זה מאוים?

משה פדלון: רק שניה, מאוים גם להוריד אוויר.

דנה ינאי: אתה, איימו עליך?

איל פביאן: יש הוכחה שמי שהוריד את האוויר זה אנשים,

משה פדלון: אני אפרט את זה במשטרה.

איל פביאן: יש לך הוכחות?

משה פדלון: שניה, לעצם העניין שלנו, דנה שימי לב מה קורה. איילת שקד מגיעה

לכנסת, מצביעה נגדי, קרן ברק מגיעה, מצביעה. שלושה אנשים בוועדת

פנים. חברים, ועדת פנים מתכנסת עם שבעים, שמונים אנשים. היו

שלושה שגינו את עיריית הרצליה על כישלון בקורונה. אנחנו נכשלנו?

"חבר" – הקלטה ותמלול

היינו לרשות התושבים. אין לי בעיה עם זה, אבל שימו לב, מה אומר

אביר קארה בטלוויזיה? פדלון, בוא בינינו, נסגור את זה בינינו את

העניינים הפרטיים. נסגור את זה בינינו. זה קשרי הון ושלטון. לעצם

העניין של האסיר. האסיר המשוקם. השתחרר מהכלא, אסיר קשה,

יריב פישר: הבן של מי?

משה פדלון: בוא נשמור על צנעת הפרט.

יריב פישר: לא, אין צנעת הפרט.

יונתן יעקובוביץ’: לפני שאנחנו נכנסים פה לעניינים של צנעת הפרט וזה- שניה, משה,

סליחה. אני באמת הייתי בשקט, הקשבתי בקשב רב, אני מבקש חצי

דקה לומר כמה דברים. ואני מדבר על הפתיח של הדברים שאמרת. ואני

עוד פעם אגיד, ואני אגיד את זה עוד פעם, אני מקווה שמטעים אותך,

ואתה לא מטעה בכוונה.

משה פדלון: יש לי תיעוד על כל דבר ודבר. יש לי תיעוד מלא.

יונתן יעקובוביץ’: כל מה שאתה אומר, מבחינתך האמת. בסדר. אז אני רוצה רק לתת פה

כמה הבהרות. דבר ראשון, לגבי הזכיין הזה שאומרים שהוא לא חשף

את כל הנתונים הכספיים שלו, הזכיין הזה הגיש תביעה כספית, בתוך

התביעה הכספית הזאת יש את כל הנתונים הכספיים שלו. אז יש את

הדברים האלה, זה דבר ראשון. הדבר השני, מדברים פה כל הזמן על זה

שנתנו- ואמרתי את זה לא פעם ולא פעמיים בישיבות מועצה קודמות-

מדברים פה כל הזמן על זה שנתנו פה הנחה של חמישה חודשים בתקופה

שהיה את הסגר עצמו, אגב הסגר היה קצת יותר ארוך מזה כי היה גם

את הסגר של החגים. העסקים שעובדים בחוף הים, בפועל היו סגורים

כל השנה למעט שלושה חודשים - יוני, יולי, אוגוסט. כל שאר החודשים

בגלל שזה היה יציאה מסגרים וכניסה לסגרים, וגם בגלל שמדובר

בעסקים שפועלים בחוף הים, שאין להם את היכולת לספק טייק-אווי

כמו עסקים אחרים שהמשיכו לפעול והמשיכו לעשות כסף, ובמקרים

מסוימים הצליחו לעשות יותר כסף כי היה להם פחות עובדים, זה לא

המצב של עסקים של חוף הים, מה גם שמדובר בעסקים- במיוחד בעסקי

מזון שזה נכון לכולם, שהם לא יכולים כל שניה לפתוח ולסגור וצריכים

גם לקחת החלטות מושכלות לגבי איך לנהל את העסק שלהם. עוד דבר

שגם דנה אמרה אותו וחשוב להגיד אותו, הזכיין הזה לא ביקש משהו

בחינם ולא ביקש משהו שיהיה על חשבון ציבור תושבי הרצליה. הוא

ביקש לקבל הארכה בתשלום.

משה פדלון: אסור לי.

יונתן יעקובוביץ’: שניה. הבננו את זה.

(מדברים ביחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

יונתן יעקובוביץ’: אנחנו מכירים את העמדה הזו. אני מבטיח שאם אתה תיתן לי לשבת

עם ענת חצי שעה, אנחנו נגיע למסקנה שיש אפשרות.

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ’: אני לא דיברתי על כמה שנים. יש פה עיקרון אחד ברור, ואני חושב שהוא

גם נהיר לכולם. התקופה של הקורונה יצר מצב עניינים שהוא היה בלתי

צפוי. אפילו מלחמה במדינה שלנו זה דבר צפוי. הבורסה לניירות ערך

לוקחת את זה בחשבון שכל כמה שנים יש מלחמה, בגלל זה אין ירידות

שערים כאלה גדולות כשיש מלחמה. העניין הזה של הקורונה היה מצב

בלתי צפוי. ועל הבסיס הזה אתה מבחינה משפטית יכול לבוא ולקחת

מכרז ולפתוח אותו מחדש. אם ענת תתווכח איתי אני אשמח להתווכח

איתה.

משה פדלון: ענת בדקה את זה עם כל הגורמים המקצועיים. לפני כשבועיים פנה אלי

בכיר ממשרד הפנים, פנה אלי, הוא אמר לי משה בוא תסייע תיתן

זכיינות. אמרתי לו תן לי פתק מירושלים אני נותן לו מחר בבוקר. הוא

אומר לי אסור לי. אז מה לי מותר?

יונתן יעקובוביץ’: רגע, תנו לי שניה לסיים, עוד חצי דקה, אני אהיה בשקט אחרי זה. אני

הייתי בשקט כל הזמן. הדבר הנוסף, זה שסך הכל הוא ביקש משהו

שנעשה גם בערים אחרות, יש דוגמאות לכך מערים אחרות. יכול להיות

שאני טועה, ואם אני טועה אז אני מתנצל. ואם אתה טועה אז אתה

תתנצל.

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ’: אני לא רוצה להיכנס פה לוויכוח. אנחנו טוחנים את הוויכוח הזה כבר

חמש עשרה פעם. והדבר האחרון שאני רוצה להגיד לך עכשיו בנימה

אישית, אמרת משפט יפה, אמרת אנחנו בתקופה של הקורונה כל

המועצה דאגנו לתושבים. אני רוצה להזכיר לך את המכתב הזה שאתה

הפצת פה על כל חברי המועצה על זה שלא הסכמנו למתווה שלך שגם

אף פעם לא יצא לפועל, שאנחנו פוגעים בנזקקים.

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ’: הדברים שאנחנו אמרנו שבגללם אי אפשר להציע על זה, העברת את זה

במועצה, ולא עשית אותם. הבאת לשימוע את ביטוח לאומי? תודה רבה.

דנה ינאי: אני רוצה למקד קצת את הדיון ברשותכם. הסיפור של אסף, עוד פעם,

אני לא יודעת למה אנחנו חוזרים עליו. אותי הוא לא מעניין. זה

התנהלות שאני אמרתי את עמדתי, המועצה אמרה, אתה אמרת, הוא

לא מעניין. הוא כזכיין כרגע זה לא השיח. כרגע השיח היה על מתן רישיון

רוכלות שהפך לניהול מסעדה. נושא נוסף זה כל מה שמתנהל בחברה

לפיתוח תיירות. נושא נוסף זה ניהול שיקום אסירים בעיר, עם הטבות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

נושא נוסף זה נושא אלימות שדיברנו עליה כלפי נבחרים ומה עושים.

אנחנו לא מחפשים הצהרות, לא שלנו ולא של הנהלת העיר. אנחנו

מחפשים לקיים דיון. בואו נקיים דיון על כל הנושאים האלה שביקשנו.

אחד, שהחברה לפיתוח תיירות תציג את המדיניות שלה. שתיים, איך

מתמודדים עם עניין הרוכלות. מה קורה שרוכלות הופכת למסעדה

בשווי של עשרות מאות מילונים בשנה. גם אתה לא אמור להתמודד עם

זה לבד. בשביל זה יש מועצה, ומאד יכול להיות שבגלל סיטואציה כזו

או אחרת צריך לקבל החלטות שלנו כמועצה.

משה פדלון: חברים, מכיוון שסוגיית הרוכלות היא בבית משפט, אני שואל את

היועמ"שית האם אני יכול לפתוח את זה לדיון.

דנה ינאי: על מדיניות אין שום בעיה לדבר.

ענת בהרב: השאלה על מה מדובר. אין איסור לקיים את הדיון, אבל יחד עם זאת

מבחינתה של העירייה זה לא סביר לקיים את הדיון פה כשיש תיק תלוי-

דנה ינאי: אבל התיק יהיה שלוש שנים ארבע שנים.

ענת בהרב: רק שניה. כשיש תיק תלוי ועומד ומן הסתם בית המשפט יקבל החלטה

כזאת או אחרת אז שם אמורים להתנהל הדברים. בהקשרים

המשפטיים.

דנה ינאי: בסדר, לא מחפשים משפטי, אנחנו מדברים על מדיניות.

יריב פישר: דנה אני רוצה להמשיך אותך. רוביק אמר השבוע, ואני רוצה לצטט,

"אנחנו נמצאים במשבר, בשעת חירום לאומית. צריך לקרוא לילד

בשמו. אני תמיד ממלכתי אבל מדובר במלחמה אמיתית על הדמוקרטיה

של כולנו. יש פה טרור אזרחי שמתחיל אט-אט להשתלט על המדינה, זה

קורה בכל מקום". עכשיו בהתחלה אמרו זה בצפון, לא זה מדינה אחרת

לא צריך לטפל בזה, ואז אמרו זה הבדואים, ועכשיו זה קורה בכל באר

שבע, ועכשיו תדברו עם החבר'ה שגרים ברחובות זה קורה אותו דבר.

אנשים בבאר שבע, ויש לי הרבה חברים בבאר שבע, מפחדים בלילה

להסתובב ברחובות. עכשיו, האם- ויש משפט מאד אמיתי לגבי כלבים,

עזבו אני לא אגיד את זה, אבל זה מה שקורה בפועל. אם אנחנו מתחילים

להתרחץ עם החבר'ה האלה בחוף הים זה יגיע לכל אחד לבית שלו בסופו

של דבר. וזה מה שקרה כאן עכשיו. זה הקו האדום שעובר פה. וזה מה

שאמרתי לכם בישיבה הקודמת. אין כזה דבר כאן, אנחנו לא קואליציה

ולא אופוזיציה, כולנו פה צריכים להגיד, נגד. זה לא יקרה בעיר שלנו, יש

פה משטרת ישראל, ויש פה אבטחה. אני מדבר פה על אסף, הוא באמת

לא מעניין אותי. לא יהיה פה שום דבר לטובת עבריינים. לא יהיה פה.

אם נגיד כן, הלך עלינו פה בעיר. זה הקריסה. וזה מה שעשינו כאן, ככה

זה נראה. אמרנו כאן כן, וזה ימשיך עוד ועוד ועוד עד שישפיע על כולנו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

וכשהיו פה איומים גם על מנכ"ל וגם על ראש העיר, היה מאבטחים מחוץ

לבית שלהם. אם מישהו פה מפחד, שלא יהיה פה. אם מישהו מפחד

להיות נבחר ציבור, שלא ישב פה בכיסא הזה. שלא ישב. יודעים להגן

עלינו. מי שמפחד שילך הביתה ומישהו אחר יחליף אותו, אבל התפקיד

שלנו לשמור על התושבים פה בעיר. אם צריך שיאבטחו את הבית שלי,

שיאבטחו את הבית שלי. וג'ו אני מזכיר לך, אם אתה זוכר, גם עלי שמרו

ככה בשקט בתוקפה ההיא, וגם אני בדקתי מתחת לאוטו, כי מה לעשות,

כי זה נבחר ציבור ואני לא מפחד. זה הבית שלנו, צריך לשמור עליו. ומה

שאני שמעתי, ואהוד אני לא מדבר עליך, מה ששמעתי בהקלטה ושמעתי

את כולה וקראתי את התמליל, זה ראש עיר שמפחד והוא מפוחד. ככה

אתה נשמע שם. ככה אתה נשמע שם, אני מצטער מאד, אני התביישתי.

ואנחנו צריכים לשמור עליך שלא תפחד, שלא תהיה מפוחד ותעיף את

האנשים האלה מפה. כי אני לא רוצה לחיות בעיר כזו.

משה פדלון: אני רוצה לבוא ולומר, לגבי הבחור, הוא לא- שניה, למען הצדק, הבחור

עבריין לשעבר, ששילם את חובו לחברה, ומטרת ראש העירייה ואגף

הרווחה היה לשקם אותו.

יריב פישר: תן לו עבודה בעירייה.

משה פדלון: רק דקה, אני רוצה להזכיר לך, שגב' גרמן, ואלי לנדאו נתנו מסעדה ובית

קפה לרפי קידושי, וגברת גרמן נתנה למימי לחיאני את הספורטק,

(מדברים ביחד)

משה פדלון: שיקום האסיר זה לא התחיל אצל משה פדלון.

מאיה כץ: בלי שמות.

משה פדלון: בלי שמות. שישה אנשים קיבלו מגרמן ושות' את המקומות בים.

דנה ינאי: אנחנו בעד שיקום, אבל יש הבדל בין ארטיק לבין מסעדה במיליונים.

משה פדלון: ואני מודיע לך שכל התהליך היה סדור. עם חוות דעת של הרווחה.

והייתה ועדה לשיקום האסיר, והייתה ועדת רישוי והיה והיה.

דנה ינאי: מצוין, מה היא נתנה לו? מה המדיניות? מה היא נתנה לו? זה רוכלות מה

שהיה שם? האם מה שהיה שם בים זה רוכלות?

משה פדלון: מותר לפי החוק, אני אביא אותך לחוקים, מותר לתת מסעדה, בית קפה,

רוכלות, לחמש שנים. אני אתן לך את החוק.

יריב פישר: לא. היועצת המשפטית שלך התנגדה לזה. תקרא את הפרוטוקול.

משה פדלון: זכותה להתנגד. אני צריך,

ענת בהרב: לא, הפרוטוקול,

יריב פישר: הפרוטוקול נמצא בידי,

משה פדלון: זה בסדר, זכותה המלאה.

(מדברים ביחד)

"חבר" – הקלטה ותמלול

משה פדלון: כמה ילדים בסיכון יש בהרצליה אתה יודע? שש מאות ילדים. אני

מתחזק אותם. שש מאות ילדים. אני מחזיק אותם.

יריב פישר: מה הקשר?

יונתן יעקובוביץ’: מחלקת הרווחה שלך מתחזקת אותם, לא אתה.

דנה ינאי: לא אבל סליחה, אמרה היועמ"שית, ואני רוצה שנדייק את הדיון, אמרה

אי אפשר מסעדה, אפשר רוכלות. עכשיו אתה נתת, ואני באמת חושבת

שצריך לשקם, ואני בצד שחושב שצריך לתת, אבל ראינו,

ענת בהרב: דנה, אני רק אציין, יש גם פטור ממכרז, שמאפשר לתת שכירות לצורך

שיקום.

דנה ינאי: האם היה הליך כזה?

משה פדלון: ודאי. העירייה עשתה את זה. היה הסכם. חברים, גרמן, הצדיקה ממרצ,

ואני מעריך אותה מאד, ואני מאחל לה בריאות, היא אישרה לשישה

אנשים, את הספורטק היא נתנה לבחור. מה אתם מיתממים פתאום,

פתאום עושה את זה פדלון משה זה אסור. גרמן נתנה לכל החבר'ה

האלה, אני לא אציין את השמות.

איל פביאן: אדוני, שניה, אני רוצה לומר לך כמה דברים. קודם כל, להתחיל מזה-

יריב פישר: סליחה רגע, איל, לא אתם אומרים, היועצת המשפטית ציינה שלא ניתן

לתת אישור ללא מכרז, אז אל תגידו שום דבר, זה מה שכתוב פה.

דנה ינאי: למה לא מדובר על הליך סדור. למה לתת רישיונות,

משה פדלון: היה הליך סדור. אני אומר לך שהיה.

דנה ינאי: למה לתת רוכלות ולזה מסעדה בשווי מאות מיליונים.

אהוד לזר: אני רוצה לרגע לענות,

איל פביאן: לא, לא רגע.

אהוד לזר: די, עם ההתלהמות נגדי,

איל פביאן: אתה לא תגיד לי די, אני רוצה לדבר.

אהוד לזר: יש לך משהו אישי נגדי, הבנתי, זה לא לכאן. תן לי לדבר, אני רוצה רגע

לענות.

איל פביאן: אין לי משהו אישי נגדך, אני רוצה לדבר. לא, לא סליחה.

(מדברים ביחד)

איל פביאן: קח שניה ותדבר. שניה ואני רוצה לדבר.

משה פדלון: לא, אתה לא מנהל את הדיון.

איל פביאן: אני רוצה לדבר.

משה פדלון: אתה לא מדבר, הוא היה לפניך.

איל פביאן: תענה לשאלה ואני מדבר אחריו.

אהוד לזר: שאלת אם היה הליך סדור, היה הליך סדור שנשעה על פי הכללים.

היישום של ההליך נידון כרגע בבית משפט מחוזי. סה טוּוּ. ההליך עצמו

"חבר" – הקלטה ותמלול

מאל"ף עד ת"ו היה סדור, היישום נמצא עכשיו בדיון.

איל פביאן: מאה אחוז. תודה. עכשיו אני רוצה לדבר, בשקט. אחד, העובדה שאתה

יושב פה וגם יוצא אל התקשורת בישראל, כראש עיריית הרצליה ואתה

טוען שאתה מפחד פה מאיומים של עבריינים-

משה פדלון: אני אמרתי את זה? למי אמרתי.

איל פביאן: כן. בכותרת של ידיעות אחרונות לפני שבועיים. אתה מאוים על ידי

עבריינים. פנית למשטרה. הגשת תלונה למשטרה. נגד מי אני לא יודע,

אתה יודע, אבל זה בסדר. אתה עושה את זה, כשהעוזר שלך, בלשכתך,

אומר בהקלטה שכולנו שמענו, על אדם שאתה הכנסת לחוף הים של

הרצליה, שהוא יד ימינו של עמיר מולנר. אני מצטט את העוזר שלך. נכון,

לא נכון, זה מה שהעוזר שלך אמר בלשכה שלך. עכשיו, כשראש עירייה

מכניס בן אדם שהעוזר שלו קורא לו יד ימינו של עמיר מולנר, לחוף הים

של העיר שלו, ואחר כך הוא רץ למשטרה להגיד שהוא מרגיש מאוים,

זה קצת מצחיק. אז או שהוא לא יד ימינו של עמיר מולנר, או שאתה

מפחד מדברים לא ברורים, אולי הם קיימים, אני לא יודע עליהם, או

שדברים משונים מתרחשים פה. זה דבר ראשון. דבר שני, חלק מהבעיה

הגדולה שעליה אנחנו מתלוננים, היא שכל התהליכים האלה, עד הרגע

הזה, נעשים בחשכה. בחשכה. אם יש פרוטוקולים של העירייה, אני

ביקשתי בישיבה של אוקטובר לשים אותם על השולחן, לא שמתם

אותם. אם יש חוות דעת משפטית של היועמ"שית של העירייה אני

ביקשתי שהיא תשמיעה אותה, לא שמענו אותה. אני פניתי אחרי זה

במכתב ליועמ"שית של העירייה וביקשתי שתתייחס, היא לא התייחסה

עד הרגע הזה. עכשיו, הדברים אם הם מסודרים מצוין, אם לא אז לא.

לגבי העתירה בבית המשפט, מה העתירה בבית המשפט שאתם כל כך

מתגוננים בפניה ביקשה? שהעירייה ומשרד הבריאות והמשטרה יאכפו

את החוקים על העסק של האולטרה [כך נשמע]. זה מה שהעתירה

ביקשה, לא ראיתי שהם ביקשו מיליונים מהעירייה, לא ראיתי שום

דבר.

אהוד לזר: זה לא הליך אזרחי, זה הליך מנהלי.

איל פביאן: רגע, סליחה, הם ביקשו אכיפה. אז מה אתם עושים מזה עניין שהוא

בבית משפט. אנחנו נבחרי ציבור, יושבים פה אנשים סביב השולחן,

התושבים באים שומעים שראש העירייה שלהם מאוים הוא הולך

למשטרה. עכשיו אתה אומר לנו צנעת הפרט, כשאני באוקטובר העליתי

את זה לפה אחרי שזה הופיע בגלובס ובכל המקומונים בעיר עם כל

השמות. איזה צנעת פרט. כולם יודעים על איזה משפחה מדובר. כולם

יודעים שזה עובדי עירייה בכירים לשעבר. מה אתה מסתיר פה? מה

"חבר" – הקלטה ותמלול

אתם מסתירים פה? אם הכל מסודר כל כך, אם הכל כל כך מסודר, שימו

את הכל על השולחן, תפתחו את הכל, תראו את התהליכים שעשיתם,

תסבירו את הכל, נהדר.

אהוד לזר: ברור לך שהנסיבות הענייניות של אותו אדם הן נסיבותיו הענייניות. זה

שהשם שלו, זה בסדר, יש לו נסיבות אישיות.

איל פביאן: איזה נסיבות? של מי? זה כבר הופיע בעיתונים. רגע סליחה- סליחה רגע.

לגבי- תקשיב, לגבי הנושאים האחרים, אתה- מותר לאדם שבמשבר

הקורונה היה לו עסק, והוא נקלע לחובות של מיליונים בגלל שהעסק

שלו היה סגור, מותר לו לנהל מאבק ציבורי במדינה דמוקרטית כדי

להגיע למנגנון שיפצה אותו. עכשיו, מי שמצוי בעסקים יודע, שכשיש

משבר ויש אי הסכמה, שני הצדדים אשמים. לא יעזור לך שום דבר. שני

הצדדים אשמים. אם גברת סגנית ראש העיר, שאחראית על חוף הים של

הרצליה והחברה לתיירות, עם כל האנשים שמקבלים משכורת תחתיה

ואיתך, לא מצליחים במשך חודשים, עם משפחה הרצליינית שיש לה

עסק בחוף הים, שנקלעה לקשיים כספיים, למצוא פתרון שיהיה שקט,

אז אתה- אז אחד זה לא מנוהל טוב. שתיים, אתה בא בטענות לזה שהם

רצים לכנסת, רצים לתקשורת, עושים קמפיין. זה מדינה דמוקרטית, זה

לא אווירה פלילית, מותר להם לעשות את זה. אתה צריך לפעול לפי

החוק, העירייה צריכה לפעול לפי החוק. בדמוקרטיה מותר לנהל

קמפיינים, מה לעשות.

אהוד לזר: גם לדמוקרטיה יש גבולות. גם לדמוקרטיה יש גבולות.

איל פביאן: מאה אחוז, אז המשטרה תמצא אותם. בכל מקרה, העובדה היא פשוטה,

שזה לא הדבר היחיד שבחברה העירונית לפיתוח תיירות אי אפשר לקבל

עליו אינפורמציה. אי אפשר. פונים במיילים, מבקשים מסמכים,

מבקשים לדעת דברים. נערכים מכרזים בלי שהדירקטוריון ידע. אנחנו

אחר כך מעודכנים בהליכים משפטיים. יש מחול שדים שלם סביב חוף

הים של הרצליה. יושבים דירקטורים בדירקטוריון עם אחריות, לא

יודעים מה קורה, לא מבינים מה קורה, לא שואלים אותם מה לעשות.

אין וועדות היגוי של הדירקטוריון שמטפלות בזה. סגנית ראש העיר,

יו"ר,

עפרה בל: קרין את יודעת מה קורה בדירקטוריון?

איל פביאן: כן, היא יודעת הכל. בטח שהיא יודעת.

עפרה בל: מיטל, את יודעת מה קורה בדירקטוריון?

דנה ינאי: אני יכולה להגיד לך שאני יודעת מדירקטורים שכבר לא רוצים להיות

שם ומפחדים. יש שם דירקטורים שמפחדים,

איל פביאן: המכרז שהוצאת ליועמ"ש של החברה, שאלת מישהו?

"חבר" – הקלטה ותמלול

אהוד לזר: מי הכריח אותם להיות שם? באמת אני שואל. היא אומרת שיש

דירקטורים שמפחדים להיות שם.

עפרה בל: אתה לא חייב להישאר שם.

איל פביאן: אני לא חייב להיות שם? אני יש לי אחריות עליו.

מאיה כץ: מה זה קשור מי הכריח אותם להיות שם. עזוב פחד, שואלים שאלות,

לא מקבלים תשובות.

אהוד לזר: יש הבדל בין לא לקבל תשובה על מה ששאלת לבין לפחד להיות. אל

תהיה. אתה מרגיש שנעשים דברים רעים, אל תהיה.

איל פביאן: יש עוד דרך, לקחת מערכת עקומה ולתקן אותה.

אהוד לזר: אחלה, ואנחנו רואים שאתה עושה את זה.

איל פביאן: חוץ מלהתפטר- תאמין לי ששקלתי להתפטר מהדירקטוריון המהולל

הזה כבר לפני שלושה ארבעה חודשים.

יונתן יעקובוביץ’: אני פשוט לא הסכמתי להחליף אותו אז בגלל זה.

איל פביאן: אבל במקום להתפטר כשאתה איש ציבור יש גם דרך לתקן דברים.

עפרה בל: אבל יש פה ארבעה דירקטורים, תשאל אותם אם הם לא יודעים.

איל פביאן: אדוני, זה לא חברה פרטית של הגברת הזאת. ולא של מנכ"ל החברה. זה

לא חברה פרטית.

עפרה בל: רק אתה לא יודע? כולם יודעים.

איל פביאן: לא, רק אני לא יודע. את מי את שאלת מה לעשות?

עפרה בל: הנה יש פה,

איל פביאן: מה, הם עובדי עירייה, בחייך.

דנה ינאי: אין להם מושג מה קורה שם.

מאיה כץ: כל ההתדרדרות של כל הסיפור הזה התחיל מגברת עפרה בל, ששיסתה

את כל עורכי הדין של החברה והמבקרים וכולם כנגד זכיינים. זה כל

הסיפור פה. ומה שצריך לעשות זה להסביר לגברת איך מנהלים נכון

דירקטוריון וחברה, ואם היא לא מסוגלת שתשים את המפתחות. ראש

העיר לא צריך להגן עליה כל הזמן, אתה לא צריך להגן עליה כל הזמן.

וצריך להתחיל להתמודד עם ההשלכות של המעשים שלה. מאד פשוט.

עפרה בל: כל מה שאמרת כרגע, אין בו טיפה אחת של אמת, טיפה. אין טיפה אחת

של אמת אין בכל מה שאמרת.

איל פביאן: תסתכלי מה שקורה מסביבך. הדיון כאן הוא אישי? זה דיון מקצועי, לא

אישי. תסתכל איזה ברדק יש פה.

יונתן יעקובוביץ’: למה התערוכה של ואן גוך נזרקה מהמרינה? שחצי ממוסדות החינוך

נשלחו לשם באופן חינמי? למה התערוכה של ואן גוך נזרקה מהמרינה?

למה?

דנה ינאי: בדיוק אותו סיפור. סתם.

"חבר" – הקלטה ותמלול

עפרה בל: על מה אתה מדבר?

יונתן יעקובוביץ’: לא יודעים על מה אני מדבר.

דנה ינאי: משה, פה אתה עזרת. פה אתה התערבת.

משה ועקנין: אני רוצה להגיד משהו קצר. באמת, התמונה שמצטיירת פה, באמת, זה

ממש, אני כואב הלב, אתה שומע ראש עיר מדבר מדם ליבו על כל

העובדות, כל הנתונים שקרו-

מאיה כץ: לא קיבלנו עובדות ונתונים.

משה ועקנין: שניה, לא כל דבר זה פוזיציה. יש כאן בן אדם שניהל את המשבר קורונה

בצורה מופתית, אין אף עיר בארץ שעשתה מה שעשתה הרצליה, מכל

הבחינות. אם זה היה מתווה, לא מתווה. וזה במענקים. אם זה בכספים

וכל מה שנשעה זה נשעה.

איל פביאן: איזה מתווה, אתה לא מבין שהמתווה הזה לא עבד. אתה מבלבל את

המוח.

משה ועקנין: עכשיו, אני רוצה להגיד משהו נוסף. במקום שנחשוב יחד איתכם איך

מוצאים פתרונות,

יריב פישר: אה, פתאום עכשיו אתה רוצה לחשוב ביחד איתנו?

אהוד לזר: טוב הדיון הזה מיצה את עצמו.

איל פביאן: איך אתה מסכם את הדיון?

מאיה כץ: לא ניתנו שום תשובות בדיון. חבל מאד.

אהוד לזר: התשובות כמיטב יכולתנו.

ירון עולמי: האיש מקצועי היחיד שדיבר כאן, הוא צרח עליו כמו אני לא יודע מה.

כאילו יושב על איזה קוץ.

איל פביאן: נכו, אני הפרעתי לו. אתה צודק.

יונתן יעקובוביץ’: ושני דקות לפני שהוא הפריע לו, כשאהוד דיבר הוא אמר זה עניין

מקצועי ובגלל זה אהוד צריך לדבר עליו, אבל ברגע שהעניין הוא לא

מקצועי אהוד לא תפקידו לדבר.

אהוד לזר: לא דיברתי על שום דבר שהוא לא מקצועי. אני שאלתי את יריב האם

העירייה, ראש העיר או מנכ"ל שלח-

יונתן יעקובוביץ’: זה לא שאלה שצריך לשאול.

אהוד לזר: למה, סליחה, אם אומרים עלי שאני שלחתי פקחים, או אומרים על ראש

העיר שהוא שלח פקחים לעסק מסוים זה דבר הבל ושקר ולשון הרע. לא

עשינו דבר כזה.

יונתן יעקובוביץ’: אז תפנה לפקח שאמר,

אהוד לזר: איפה- מי הפקח? אתה יודע מי הפקח?

יונתן יעקובוביץ’: אני ראיתי את ההקלטה,

אהוד לזר: או, תודה רבה. בערוץ .2

"חבר" – הקלטה ותמלול

(מדברים ביחד)

משה פדלון: חברים, גם ההקלטה של העוזר שלי היא מבושלת. את כל העובדות אני

אביא לכם, לא עכשיו, אתם תופתעו.

דנה ינאי: אני לא מבינה, יושב פה משנה לראש העיר, עם ידיים למעלה, כאילו

הנושא הזה זה חוף הים, סלאח שב-, באמת אני לא מבינה את זה.

ירון עולמי: אל תביני.

דנה ינאי: ירון, הוא מדבר על עתיד העיר,

ירון עולמי: אין בעיה, אבל הפכתם הכל עכשיו על עפרה. כל מה שראש עיר אמרת

התעלמת. הסביר לך מה עשינו בתקופת הקורונה, הסביר לך על

הרוכלות, הסביר לך על הזכיינות, הסביר לך מי נמצא בים, הכל הוסבר.

איל פביאן: ירון, ועליך זה מקובל?

ירון עולמי: מה זה? אם זה לפי החוק.

איל פביאן: ההסברים שקיבלת זה מקובל עליך? אני שואל.

ירון עולמי: כן.

איל פביאן: יופי.

(מדברים ביחד)

מאיה כץ: נשאלו פה כמה שאלות מאד ענייניות וצריך לתת עליהן תשובות.

(מדברים ביחד)

ירון עולמי: קיבלו. לא הבנתם, אז בסדר.

(מדברים ביחד)

דנה ינאי: אני רוצה לשאול משהו שהתחלתי,

(מדברים ביחד)

דנה ינאי: האם יש סכנה שבעיר הרצליה יתפרצו עבריינים, יפוצצו מכוניות ויפיצו

סמים? האם יש סכנה כזאת?

משה פדלון: אנחנו מונעים את זה כל הזמן. אמצעי מניעה. אני היחיד שמפעיל את-

דנה ינאי: האם יש פה משפחות פשע?

משה פדלון: חברים, אני לא רוצה להיכנס לפרטים,

אהוד לזר: זה שאלה לא מתאימה.

דנה ינאי: מה זה לא מתאימה?

אהוד לזר: הנושא נבדק על ידי המשטרה, היקף הסיכונים יוצגו, כמובן בהתאם

לזכות שיש לנו כגורם שמשתף פעולה עם המשטרה, כשהמשטרה תסיים

את הבדיקה שלה ותראה לנכון להזמין אותנו ולעדכן אותנו איפה זה

עומד היא תעדכן אותנו. במידה ולא, לא. הערכת סיכונים מתבצעת על

ידי משטרת ישראל.

איל פביאן: שאלה רגע. אני הייתי בלשכה שלך לבד. החזקת מסמכים בידיים. לא

לקחתי אותם לא צילמתי אותם. למיטב זכרוני, זה רק מזיכרון, כי אין

"חבר" – הקלטה ותמלול

לי את המסמכים- אם אני זוכר נכון, וזה מטריד אותי מאד שאתם

נמנעים מלהציג לחברי המועצה את המסמכים. אז מהפרוטוקול שאני

ראיתי בשעתו שאתם אישרתם את ההחלטה, יועמ"שית של העירייה

התנגדה להליך שאתם עשיתם. עכשיו, יכול להיות שאני טועה, כי מדבר

מזיכרון אז אני אומר את זה בצורה עובדתית, אבל אני מבקש כבר

כעובדה מאז אמצע אוקטובר שתניחו את זה פה על שולחן המועצה,

ואתם לא עושים את זה. עכשיו אם יש לכם פרוטוקולים והכל כל כך

מסודר ויש חוות דעת משפטיות וזה הליך מסודר, מצוין, תעבירו את

הכל לכל חברי מועצת העיר. שכולם ידעו מה קורה, וכולנו נשמח. זה

דבר אחד. דבר שני, לגבי ההתנהלות בחוף היום והחברה לפיתוח

התיירות, והרבה שאלות שהעלינו פה, האם בסיכום הדיון הזה אתה

מתכוון לעשות עוד דיון ולאפשר למנכ"ל החברה לתיירות, יועמ"ש,

אחרים, לעשות דיון מסודר על כל הדברים שביקשנו.

משה פדלון: בוודאי. חד משמעית. אין שום דבר סודי. אנחנו נקיים דיון.

דנה ינאי: אז למה לא עכשיו?

משה פדלון: יש לכם זמן, אין בעיה.

דנה ינאי: כן, זה מה שביקשנו.

אהוד לזר: לא, לא נעשה את זה עכשיו.

משה פדלון: צריך להמשיך לנהל דיון, יש פה עוד נושאים נוספים. רואים שכבר כמעט

עשר.

דנה ינאי: אז בוא ניתן לכל אחד עשר דקות להציף את הדברים.

אהוד לזר: לא נעשה את זה עכשיו אבל הדבר הזה נרשם. זה יצא בכתב.

דנה ינאי: אבל זה מה שביקשנו. ביקשנו שהצוות המקצועי,

אהוד לזר: אחלה, אבל לקחתם את זה למקומות אחרים.

דנה ינאי: לא נכון. מההתחלה עצרנו ואמרנו שזה לא העניין. ביקשנו שאנשי

המקצוע יציגו,

אהוד לזר: אחלה, אז הדיון הלך למקומות אחרים.

דנה ינאי: אבל כשהוא הלך אמרנו שאתם לוקחים את זה למקום אחר ולא מעניין

אותנו אסף, ולא מעניין אותנו מה קרה.

יריב פישר: ביקשנו רשימה שלמה של אנשים שידברו כאן. בבקשה,

אהוד לזר: אנחנו נקריא את התשובות.

יונתן יעקובוביץ’: לפני שאנחנו מתחילים עם התשובות אני רוצה להגיד משהו חצי דקה.

דיברתי מקודם על החלק הראשון, עכשיו אני רוצה להגיד משהו על

החלק השני. אני חושב שההתעסקות שלנו פה לגופו של אדם אני חושב

שאתה טועה שכל העניין עם עפרה הוא עניין אישי. הוא ממש לא עניין

אישי. תאמין לי שאני לא יושב בלילה וחושב איך אני יכול להזיק לעפרה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

יש פה עניין של התנהלות שהיא לא מקובלת עלינו ומקומנו ומחובתנו

לבוא ולהגיד את הדבר הזה. עכשיו בדיוק כמו שאנשים באו ואמרו פה

לא מעניין אותי אסף, גם אותי כרגע אסף לא מעניין למרות שאני מכיר

אותו באופן אישי, ואני חושב שהוא סך הכל עמדתו סבירה פלוס, נגיד

את זה ככה. יש פה עוד בן אדם שהשם שלו עלה כל הזמן, בסדר, וזה

הגורם הזה שראש העיר טוען שהוא רוצה לשקם אותו. אני חושב שכולנו

בעד לעזור לאנשים לצאת מתסבוכות שמציאות החיים הביאה אותם

אליהם. מה לעשות לא כולנו התברכנו במזל להיוולד בצורה כזאת או

אחרת. ויש אנשים שנולדו לדברים אחרים. ואותו אדם ספציפי שאתה

מדבר עליו, אני חושב שכל המועצה פה נמצאת באותו דעה, אני אישית

מכיר אותו, אני חושב שהוא אחלה בחור, אני לא מכיר אותו מהעבר

בתקופה שהוא היה עבריין. אני בא ואני אומר משהו פשוט, הבחור הוא

בחור טוב, צריך לשקם אותו, הדיון הוא לא על הבחור, הדיון פה הוא על

איך שהעירייה מתנהלת. ואנחנו לא צריכים להיכנס פה עוד פעם לגופו

של אדם, לא על אסף קצין, וזה לא משנה עכשיו כמה כסף יש מאחוריו.

כמו שזה לא משנה לי באיזה אוטו עפרה נוסעת. אם היא הייתה נוסעת

בפורש או בפז'ו ההתנהלות היא בדיוק אותו דבר. מה לעשות, אבל זה

כל הזמן אתם אומרים את הדברים האלה ואתם צריכים רק לפעמים

ליטול קורה מבין עיניכם. זהו.

משה פדלון: חברים, ההתנהלות הייתה לפי הספר, לפי החוק. אני אחראי על מה שאני

אומר, ואני לא המצאתי את הדבר הזה. גם קודמתי בתפקיד קיבלה

החלטות אמיצות ועשתה את זה. ונתתי פה שישה אנשים ששוקמו

בשיטה הזו.

דנה ינאי: למה לא לתת למנכ"ל-

אהוד לזר: סיכמנו את זה בכתב.

ג’ו ניסימוב: בנושא מכרז ייעוץ משפטי חיצוני וקבוע לחברה העירונית לפיתוח

תיירות הרצליה בע"מ, "לאחר שהנוסח המעודכן אושר בוועדת

המכרזים של החברה ומועד ההגשה שנקבע הינו על היום 16 בנובמבר

2021". בנושא מכרזים שבוצעו על ידי החברה, החברה פועלת בהתאם

לתנאי מכרזים. במהלך השנה פרסמה החברה מספר מכרזים פומביים

"מכרז לשיפוץ מדרכי דקים בחופי הים נמצא כעת בתהליך קבלת

הצעות". שינוי תב"ע לשימוש הסבה למגרש 901 בית מנהלת המרינה

"מעבר לשימושים שמותרים במועדון שייטים".

מאיה כץ: זה לא אושר כי זה עדיין לא הגיע בכלל לוועדת התכנון. אז קודם היה

מכרז על הדבר הזה, ורק עכשיו מכשירים את התב"ע. כדאי לדייק גם

בעובדות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

ענת בהרב: התב"ע אושרה כבר, והדיון התכנוני באשר לאישור השימוש הזה

כמסעדה התקיים,

מאיה כץ: אחרי המכרז.

ענת בהרב: רגע. בשלב התב"ע. כרגע שיש מצב שבו תב"ע מאשרת משהו אבל ההיתר

שהוצא היה למשהו אחר, צריך לעבור הליך שימוש חורג להיתר, אבל

ההיתר הזה בסוף יהיה תואם את התב"ע שאושרה.

מאיה כץ: מאיפה את יודעת בסוף. את יודעת מה חברי הוועדה יצביעו?

ענת בהרב: אני לא יודעת.

משה פדלון: יריב היה שם יושב ראש. מהתקופה של יריב פעלה שם מסעדה. אמת או

לא?

יונתן יעקובוביץ’: נכון.

משה פדלון: התב"ע מדברת על קיוסק. מה לעשות, כששמע ראש העירייה שיש תב"ע

של קיוסק,

יונתן יעקובוביץ’: התב"ע לא מדברת על קיוסק.

משה פדלון: אתה לא נותן לדבר. זה לא מכובד.

יונתן יעקובוביץ’: התב"ע לא מדברת על קיוסק. תדייק.

משה פדלון: ברגע שנודע לראש העירייה שהתב"ע לקיוסק, ביקשתי לבצע תב"ע

נקודתית למסעדה. וכך עשינו וכך אושר. מה לא בסדר? למה לא עשית

את זה אתה? למה לא עשה את זה יריב? לקחנו והכשרנו את השרץ הזה.

יונתן יעקובוביץ’: אני יכול לענות לך.

משה פדלון: אתם באים בטענה?

יונתן יעקובוביץ’: כן, אני אסביר לך למה גם. אני אענה לך על השאלה גם ששאלת למה לא

עשיתי את זה בתקופה שלי ולמה יריב לא עשה בתקופה שלו.

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ’: אני רוצה לענות. אני אשמח לענות לדבר הזה. דבר ראשון צריך להזכיר

פה שהמכרז של המסעדה הזו נגמר ב- 2018 אחרי הארכה של שנה,

ואחרי הארכות שכבר ניתנו ואי אפשר היה להאריך יותר. והמכרז

למסעדה הזאת יצא רק ב- .2021 אם אני טועה כאן בכמה חודשים

תסלחו לי. עכשיו לעניין הזה של התב"ע, למה אני לא שיניתי את התב"ע.

בשנת 2017 אני ניגשתי למנכ"ל של החברה לפיתוח תיירות, וגם

ליועמ"ש, והודעתי שאני מבקש שיצאו למכרז לגבי המנגוס [כך נשמע]

כדי שלא יצא מצב שעכשיו- זה היה בדיוק בתחילת תקופת החורף, זה

נכון לצאת למכרז לגבי מסעדה כזאת בתחילת תקופת החורף בשביל

שתתחיל לעבוד בתחילת תקופת הקיץ, כי שם בעצם נמצאת רוב

הפעילות. אני בזמנו התייעצתי עם החברים בחברה לפיתוח תיירות, עם

היועצים המקצועיים, היה גם עוד איזה משרד עו"ד שדות, אאל"ט, שגם

"חבר" – הקלטה ותמלול

נתן חוות דעת בעניין הזה. שניה אני אתקן שניה את ראש העיר קודם

שכולם יהיו פה זה- התב"ע לא אומרת קיוסק, התב"ע אומרת מועדון

שייטים. וכיוון שחוקי התכנון והבנייה בארץ לא יודעים מה זה מועדון

שייטים, אין את ההגדרה הזאתי בחוקי תכנון ובנייה בארץ, אז אין

ידיעה מה מותר ומה אסור לעשות במקום הזה. ואז מה שעושים בדרך

כלל כשיש לקונה משפטית כזאת, הולכים ובודקים דוגמאות. אם זה

דוגמאות מערים אחרות, פה אתה לא יכול לעשות את זה כי זה חוק

מדינה, אז אתה הולך לעולם, אתה הולך ואתה בודק מרינות בכל מזרח

אגן הים התיכון, וגם במקומות אחרים, שאתה יכול להשוות אליך. ואז

אתה בודק מה יש בכל מועדון שייטים כזה. ובכל אחת מהמרינות, עשינו

את הבדיקה הזאת בזמנו, בכל אחת מהמרינות האלה, המועדון שייטים

היה גם מסעדה וגם בר. הסיבה שלא יצאנו אז לכל התהליך הזה הווג'רס

של תב"ע נקודתית עכשיו באופן ספציפי לדבר הזה, למרות שבאנו

להסדיר את כל התב"עות האלה שאתם עדיין עובדים עליהן, היא פשוט

כי לא היה צריך. על פי החוות דעת המשפטית שאני קיבלתי בתוך

החברה. הסיבה היחידה שאתם נמנעתם מלצאת לתב"ע זה שיהיה לכם

תירוץ למה לא להוציא את זה למכרז. זאת האמת.

אהוד לזר: אתם רציתם להוציא את זה למכרז. נכון? היה פה דיון.

יונתן יעקובוביץ’: רציתי שזה יצא למכרז- אז הנה, אתה יודע רק לתת הערות ציניות.

(מדברים ביחד)

יונתן יעקובוביץ’: כשאנחנו באנו אמרנו שאנחנו רוצים לצאת למכרז זה היה בשנת .2018

והיה צריך לצאת למכרז הזה עוד בשנת 2017 אבל אז ניתנה הארכה,

ואני לא אכנס עכשיו לסיפור של ההארכה. בסדר, יש סיבות להארכה

הזאת שהיא לא הייתה מחויבת מציאות נאמר את זה ככה. ואז האריכו

את זה עד שנת .2018 ב- 2018 קרה משהו. השתנתה הגוורדיה של הניהול

בחברה לפיתוח תיירות. אני בתור יו"ר יצאתי, ונכנסה יו"ר אחרת.

ומאותו רגע לא יצאו למכרז במשך שנתיים. הטרוניה היא לא שיצאתם

עכשיו, הטרוניה היא שלא יצאתם קודם.

(מדברים ביחד)

משה פדלון: בועז, בוא תעמוד בבקשה.

בועז נווה: סוגיית הקרקע והשימוש החורג מצויה בהליך משפטי שאותו גורם הגיש

כנגד העירייה והחברה, ולכן אני חושב שזה לא ראוי לקיים דיון בנושא

הזה.

איל פביאן: זאת אומרת כל הבעיות של עיריית הרצליה בחוף היו נפתרות אם הוא

לא היה מגיש את העתירה הזאת.

יונתן יעקובוביץ’: אני מקבל לגמרי את העמדה של בועז ואני גם מכבד אותו-

"חבר" – הקלטה ותמלול

בועז נווה: יש פה עתירות נפרדות ואתם לא מכירים את האמת פה.

איל פביאן: אנחנו רוצים להבין את העובדות.

יונתן יעקובוביץ’: כל מקום שלא נוח לדבר על משהו, אנחנו מתחבאים מאחורי שני דברים,

פעם אחת זה המדינה אחראית לא אנחנו, פעם שניה זה נמצא בהליך

משפטי.

ג’ו ניסימוב: אני אמשיך להקריא לכם ברשותכם. החברה השלימה את כלל ההנחיות

שהתקבלו עד כה ממנהל הנדסה, "וכן קבלת מענקים כספיים נוספים

שאושרו על ידי צוות מיוחד שמונה על ידי עיריית הרצליה לבחינת סיוע

נוסף עקב טענות בקשר לירידה בהכנסות הזכיינים". התנהלות מול בעלי

היאכטות במרינה, לאורך כל תקופת משבר הקורונה המשיכה החברה

להעניק לכלל: "אך החברה בוחנת מעת לעת את תעריפי הגבייה

מלקוחותיה מול הוצאות בגין הפעלת כלל המערך, אנחנו בדיאלוג

ושיתוף פעולה בסוגיות המשפטיות". מועדון השייטים - בתקופת

הקורונה ועקב הוראות משרד הבריאות, נסגר מועדון השייטים:

"המועדון המשופץ פתוח לכלל השייטים, כפוף לעמידה בהוראות ונוהלי

החברה". פעילות אופנועי ים בתחומי מרינה הרצליה - לאחרונה קיים

ריבוי תלונות ובקשות של בעלי אופנועי ים המבקשים לרדת למים:

"ולאחר מכן מתקבלות על ידי גורמי החברה המוסמכים החלטות על

בסיס עניין מקצועי". עד כאן.

עופר לוי: סליחה רגע, זה ציטוט של, מי ציטט פה עכשיו?

אהוד לזר: זה תשובת החברה. עמדת החברה.

משה פדלון: את הדיון פה מיצינו. אנחנו נמשיך אותו.

ג’ו ניסימוב: תב"רים. לאשר עדכון תקציב פיתוח,

(מדברים ביחד)

ג’ו ניסימוב: אני יכול להמשיך אנשים? תודה.

אהוד לזר: מנהלים שאין להם עוד נושאים יכולים ללכת.

ג’ו ניסימוב: לאשר עדכון תקציב פיתוח 2021 של 3 תב"רים מעבר לתוכנית הפיתוח

השנתית 2021 בסכום כולל של 13,061,802 ש"ח ממקורות המימון קרן

עבודות פיתוח, אחרים. כאמור 13,061,802 ש"ח, מי בעד?

איל פביאן: מה הקראת? תב"רים, לא שמענו. אה, תב"רים זה בסדר.

ג’ו ניסימוב: תודה. לאשר עדכון תקציב פיתוח 2021 של 3 תב"רים , אה, זה מאוזן.

לא צריך, הכל בסדר.

(מדברים ביחד)

ג’ו ניסימוב: סגירת תב"רים - ,2021 לאשר סגירת 31 תב"רים שהסתיימו/לא נוצלו

בשנת 2021 והחזרת עודפי תקציב לקרנות הרשות בסכום של 2,325,328

ש"ח, מי בעד?

"חבר" – הקלטה ותמלול

משה פדלון: פה אחד.

ג’ו ניסימוב: בקשה להארכת תוקף תעריפי היטלים בחוק עזר להרצליה. המועצה

תתבקש לאשר הארכת תוקף תעריפי היטלים בחוק עזר להרצליה

(סלילת רחובות), התשס"ז-2007 ובחוק עזר להרצליה (תיעול), תשע"ט-

2018 (להלן "חוקי העזר"). הכל אצלכם מול העיניים, מי בעד?

משה פדלון: פה אחד.

ג’ו ניסימוב: תודה רבה. אני מעדכן אותכם בידיעה בדבר רכישת בנק איגוד ע"י בנק

מזרחי, עושים הסבת חשבונות. רוני אתה רוצה להוסיף משהו על זה או

אין? הבנק נקנה אז מעבירים את החשבונות.

(מדברים ביחד)

ג’ו ניסימוב: נטילת הלוואה לביצוע,

איל פביאן: לגבי הלוואה, רגע, למה אנחנו לא לוקחים ממפעל הפיס.

משה פדלון: זה ביחד איתם. זה ה-matching שלהם.

ג’ו ניסימוב: הלוואה לצורך הקמת מערכת PV מעל גגות מבני ציבור. בישיבת

המועצה שלא מן המניין, מיום 27/12/2020 לאישור תקציב הבלתי רגיל

של העירייה לשנת 2021 הוחלט: "במסגרת מיזם משותף של משרד

האנרגיה, מפעל הפיס ומרכז השלטון המקומי, נטילת הלוואה וחתימה

על התחייבויות וכל מסמך אחר שיידרש לצורך מימון הפרויקט

שבתקציב הבלתי רגיל לשנת 2021 בסכום של 7,100 אלפי ש"ח", יעני 7

מיליון, מאה אלף שקל. נבקש לתקן בהחלטה כי את ההלוואה תיקח

העירייה באופן עצמאי מבנק ולא דרך המיזם של מפעל הפיס. נוסח

ההחלטה, יש לכם אותו מול העיניים. רוני אם תוכל להוסיף, להסביר.

רוני חדד זה פשוט מבחינת הדרישות, הרגולציה של מפעל הפיס, כל

הטופסולוגיה, הרבה יותר פשוט לקחת את זה באופן עצמאי, הרבה

רשויות עשו את זה, באופן עצמאי מבנק.

איל פביאן: התנאי מימון, הריביות?

רוני חדד זה השלבים במשא ומתן, אני לא יודע כרגע מה הריבית, אתם מסמיכים

פה בהצעה-

איל פביאן: שלא נקבל בסוף מימון פחות טוב.

רוני חדד גם אם יש איזשהו פער קטן זה שווה לעומת כל הטופסולוגיה. דרך אגב,

ההלוואה הזו מוגבלת ל- 7 שנים, מבנק אני יכול לקחת ,10-15 לכן גם

החזר התשואה של הפרויקט יכול להיות מוקדם יותר תזרימית.

איתי צור: ואני חושב שזה אחד הפרויקטים הכי חשובים שאנחנו מקימים וצריך

להמשיך אותו לכל מבני הציבור בעיר. יישר כוח, וזה אחד הדברים הכי

חשובים.

אהוד לזר: ותודה לצוות המקצועי הרחב שהיה פה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

משה פדלון: הוא אדם צנוע, אומר יישר כוח, אבל הוא היה,

אהוד לזר: רגע תן לי, אני בונה אל זה. מעבר לתודות, באמת הייתה פה עבודה מאד

קשה של צוות, ממונה אנרגיה, יחידה סביבתית, אפרת, גזברות, חברה

כלכלית, הנדסה, ליאור, אירנה, כמובן שאיתי הוא חוד החנית של

הפעילות הזאתי בעירייה, גם בתחום הפרטי וגם בתחום הציבורי, ואני

מתייעץ איתו הרבה על הנושא הזה, והוא דוחף אותי כדי לקדם את

הנושא אז כל הכבוד ויישר כוח.

ג’ו ניסימוב: מי בעד? תיקון חוק עזר לצורך זיהוי גנטי של כלבים. יש לכם דברי הסבר

ונוסח תיקון חוקי עזר רלבנטיים מול העיניים. מי בעד?

אהוד לזר: בשורה לעיריית הרצליה, חברים.

ג’ו ניסימוב: בהחלט. פה אחד.

ענת בהרב: אני רוצה לומר שזאת בשורה וזו בהחלט בשורה, אנחנו מנסים להעביר

את חוק העזר, אבל זה נושא שהוא לא חף מקשיים משפטיים, שלא

לדבר על הקושי של עצם הקמת המאגר, וזה אמנם,

מאיה כץ: אני רוצה רק להוסיף על זה משהו, אני לא זוכרת אם זה היה לפני שנה

או שנתיים, כשהעלנו את הנושא הזה כולנו פה פעם ראשונה, אבל אני

סליחה שאני אומרת את זה אבל חמישים אחוז מהנוכחים פה לצחקו על

זה.

(מדברים ביחד)

מאיה כץ: לא, איתי, אנחנו נזכיר למי שצחק עלינו, שצחק עלינו, שלא האמין בזה,

שהסביר לנו כמה זה לא יישים.

אהוד לזר: תמיכות. מי צריך לצאת לתמיכות, וייס, ראש העיר, אין ספורט.

ג’ו ניסימוב: מר וייס יצא, וראש העיר יצא. מאיה לא צריכה היא ספורט. מתן תמיכה

לתנועות נוער, מפעלי קיץ. חבר'ה החומר מולכם. מי בעד?

אהוד לזר: מי בעד? פה אחד.

ג’ו ניסימוב: מתן תמיכה על נושא 2021 איכות סביבה.

דנה ינאי: אני רוצה לומר משהו. האמת היא שלצערי דווקא בשנה שאנחנו מדברים

על משבר אקולוגי מאד גדול, על הצורך באמת במפעלים ואיכות סביבה

וסביבתי- שני דברים, אחד, אני יודעת שהיה איזשהו דיון להגדיל את

היקף התמיכות בעמותות שעוסקות בנושא סביבה. שתיים, הסכום כאן

נראה לי מאד נמוך יחסית לתחום מאד חשוב.

ענת בהרב: דנה, כרגע אנחנו לא עוסקים בתקציב. זה התקציב שהיה לנו לחלק.

אהוד לזר: זה תמיכות, זה לא תקציב לפעילות. זה כל אחד יש לה את האג'נדה

שלה.

דנה ינאי: אנחנו מדברים על סה"כ כשישים אלף שקל, זה כלום.

אהוד לזר: זה לא התקציב. יש לכל עמותה את המטרות שלה, את האג'נדה שלה

"חבר" – הקלטה ותמלול

ומשימות מסוימות.

דנה ינאי: החברה להגנת הטבע 17 אלף שקל, בעיניי אפשר לייצר יותר,

אהוד לזר: זה הכל בהתאם לתוכנית הפרויקטים שלה. זה לא התקציב.

דנה ינאי: אני יודעת שזה לא התקציב, אבל אני רואה את התמיכות במוסדות

אחרים,

מאיה כץ: אני אתן לך רק דוגמה, העמותה ל.א לאלימות נגד נשים, מדבר על משהו

כמו- סכום יחסית נמוך, ועשיתי את אותו דיון כמוך, ואז את מבינה

שביחס למה שהם מגישות או ביחס לקריטריונים, זה מה שהן עושות.

דנה ינאי: אבל במקרה הזה אני יודעת שזה לא נכון.

מאיה כץ: אז תגידי- תגידי שאת יודעת שזה לא נכון.

אהוד לזר: טוב, מאשרים? מי בעד? אושר.

ג’ו ניסימוב: תמיכה בנושא שיעורי תורה.

אהוד לזר: מי בעד?

יריב פישר: לא פה אחד.

ענת בהרב: רגע, זה לא פה אחד.

דנה ינאי: יש שם איזה סיפור מיוחד?

אהוד לזר: לא כי רשום תורה וזה יש עתיד ואסור תורה.

דנה ינאי: סעיף ,3 אפשר להמשיך שניה. סעיף .3

ג’ו ניסימוב: לא הצבענו?

דנה ינאי: לא, אני לא הצבעתי. לא רוצה להצביע יש לי שאלות.

אהוד לזר: רגע אל תלך עולמי, לא סיימנו את סעיף .3

דנה ינאי: אני מבקשת לדעת ממי מהיושבים כאן, האם מדובר על פעילות שהיא

מעבר לפעילות לגיטימית בבתי כנסת, האם נערכים שם פעילויות

פוליטיות, האם יש שם פעילויות לא לגיטימיות שבגינן לא,

אהוד לזר: את יכולה להצביע נגד. זה נאום, תבינו את ההקשר.

איה פרישקולניק: אני מנהלת את הישיבה. מי בעד?

ג’ו ניסימוב: פה אחד, מתן תמיכה,

דנה ינאי: אבל תציינו נגד.

ג’ו ניסימוב: תמיכה בנושא בריאות, חברים. החומר מולכם. מי בעד?

אהוד לזר: אתם בעד, תראה איזה ארגונים יש פה.

יריב פישר: מה, זק"א?

איה פרישקולניק: פה אחד. קדימה לקרוא לראש העיר ונסיים.

ג’ו ניסימוב: אישור המועצה להטמעת מערכת אכיפה באמצעות מצלמות

נייחות/ניידות בתחום העיר הרצליה.

אהוד לזר: תודה רבה לבועז, שהוביל את הפרויקט יחד עם המחלקה המשפטית,

ויחד עם הגזברות, וליוני המנהל החדש של מחלקת אכיפה אלקטרונית.

"חבר" – הקלטה ותמלול

מי בעד?

ג’ו ניסימוב: פה אחד. הרצליה מעבר למעל מאה אלף תושבים לפי נתוני הלמ"ס,

המסמך מולכם. מנהל אגף משאבי אנוש.

אהוד לזר: זה לצורכי שכר. בעד פה אחד.

ג’ו ניסימוב: אישור עבודות סלילה ותיעול רחובות, המועצה תתבקש לאשר א', ביצוע

עבודות סלילה, תאורה ופיתוח, בהתאם לחוק העזר להרצליה (סלילת

רחובות) התש"ע - ,2010 ולהכריז עליהם כרחובות ציבוריים: רחוב

זאב. אחר כך יש לכם רחוב אז"ר וההסתדרות.

(מדברים ביחד)

ג’ו ניסימוב: הנושא הבא זה תיעול רחובות בר כוכבא עד בן גוריון, כרמל גלבוע

רוחמה הצנחנים הר מירון.

איה פרישקולניק: פה אחד.

ג’ו ניסימוב: פה אחד, בהתאם ל-. המלצות הוועדה לסיוע בדיור מולכם, מי בעד? פה

אחד.

ג’ו ניסימוב: יש שלושה חברי מועצה שביקשו דקה דיבור. דנה?

דנה ינאי: די עייפתי.

ג’ו ניסימוב: מר וסרמן.

רונן וסרמן: וסרמן לא מוותר כי הבת שלי ביקשה את זה. הבת שלי בת עוד לא ,8

ביקשה שאני אעלה נושא חשוב, זה במיוחד חשוב לך אוריאלי, הבת שלי

בת פחות משמונה ביקשה מאד שאני אעלה היום נושא בדקה דיבור על

החרמות ואלימות מילולית ופיזית בבתי הספר מאז הקורונה. יש פה

גדילה משמעותית מאד בכל בתי הספר. אני מכיר בגורדון, שמעתי מעוד

בתי הספר. אנחנו ממש מבקשים, תמצאו פתרון.

משה פדלון: צודק. אני ביקשתי מראש אגף החינוך, ומאיה, לטפל בשני נושאים:

אלימות ברשתות החברתיות, ונידוי וחרמות תלמידים. זה הנושאים.

ואני אומר שוב, אנחנו כרשות נתקצב את זה בכל בתי הספר. כמה

שצריך.

רונן וסרמן: הילדה מוסרת שהילדים לא משתלטים על התלמידים.

משה פדלון: זה בכל הארץ, זה מכת מדינה. מה שהעלית זה נכון, אני מטפל בזה

אישית.

ג’ו ניסימוב: מר ועקנין.

משה ועקנין: אני חושב שהדברים קצת יצאו מפרופורציה. אם אמרתי דברים

שפוגעים אני מתנצל. בדקה הזו אני רוצה להגיד תודה רבה לחברי

הקואליציה והאופוזיציה שאמרו פה בצורה ברורה וחדה, אין להם שום

בעיה עם בתי כנסת, רק כל עוד שזה בצורה חוקית. אני חושב שזה

המקום וזה הזמן להסדיר את זה, בשכונות, במקומות שחסר בהם,

"חבר" – הקלטה ותמלול

בצורה מסודרת.

משה פדלון: חברים רק לעדכן שמשה ועקנין וירון עולמי הם משנה ראש עירייה.

- הישיבה ננעלה -

"חבר" – הקלטה ותמלול