פרוטוקול ועדת מליאה מס' 51

1

עיריית הרצליה

ישיבה שלא מן המניין

שנערכה ביום שלישי בתאריך ,07.12.21 ג' בטבת תשפ"ב, בשעה 18:00

נוכחים:

מר משה פדלון – ראש העיר

גב' עופרה בל – סגנית רה"ע

גב' איה פרישקולניק – וסגנית ומ"מ

מר אהוד לזר – מנכ"ל

ג'ו ניסימוב – סמנכ"ל בכיר

עו"ד ענת בהרב קרן – יועמ"ש

מר רוני חדד – גזבר

מר עופר לוי – סגן רה"ע

גב' רינה זאבי – מנהלת מחלקת ארגון ותאום

מר דרור בן עמי

מר צבי וייס

גב' דנה אורן-ינאי

מר עולמי ירון

מר אורן אוריאלי

מר וסרמן רונן

מר איל פביאן

מר אלעד צדיקוב

מר יונתן יעקובוביץ'

גב' מאיה כץ

מר איתי צור

"חבר" – הקלטה ותמלול

2

מר יוסי קוממי

מר יריב פישר

גב' דניאל אייזנברג

מר דורון דבי

גב' פזית בכר

מר בועז מייזל - זום

גב' אולגה - זום

גב' שירי רפפורט - זום

סדר היום :

.1 אישור תב"רים 2021 ........................................................................................ 3

.2 סגירת תב"רים 2021 ........................................................................................ 3

.3 מדיניות השקעות לשנת 2022 ............................................................................ 3

.5 מענקי מפעל הפיס............................................................................................. 3

.4 אישור תקציב 2022 .......................................................................................... 3

"חבר" – הקלטה ותמלול

3

פרוטוקול

משה פדלון: ערב טוב, סגני ראש עירייה, מנכ"ל, חברי מועצה, מנהלים, עובדים

מכובדיי כולם. אני פתוח את ישיבת מועצה שלא מן המניין, ,7/12/2021

אנחנו נתחיל באישור תב"רים ולאחר מכן ניכנס למסלול לתוך התקציב

הרגיל והבלתי רגיל מה שנקרא תב"רים.

.1 אישור תב"רים 2021

גו' ניסימוב: לאשר עדכון תקציב פיתוח 2021 של שני תב"רים מעבר לתכנית הפיתוח

השנתית, ,2021 בסכום כולל של 90,000 ₪ ממקורות המימון שלפניכם.

קובץ אצלכם. מי בעד? פה אחד.

.2 סגירת תב"רים 2021

גו' ניסימוב: סגירת תב"רים ,2021 סגירת תב"רים 2021 לאשר סגירת 6 תב"רים

שהסתיימו או לא נוצלו בשנת 2021 והחזרת עודפי התקציב לקרנות

הרשות בסכום של 1.115,661 ₪, קובץ אצלכם מי בעד? פה אחד.

.3 מדיניות השקעות לשנת 2022

גו' ניסימוב: ועדת השקעות תנהל את תיקי ההשקעות בהתאם למדיניות ההשקעות

שנקבעה בחוזר מנכ"ל מפברואר 2020 ובהתאם לתזרים מזומנים של

העירייה, זה עדכון.

מאיה כץ: מי זה ועדת השקעות היום של העירייה? אתה,

רוני חדד: אני ,הילה ויעל ושלומית קנרי, נמצאת שם גם חגית הסגנית.

ג'ו ניסימוב: מי בעד מדיניות ההשקעות? פה אחד תודה רבה.

.5 מענקי מפעל הפיס

במסגרת תכנית חומש של הקצאת מענקי מפעל המועצה מתבקשת המועצה

גו' ניסימוב: א. לאשר את הקדמת מענקי מפעל הפיס לשנים 2021 עד .2023 2 לאשר את

ייעוד המענקים לשנת 2022 החומר מולכם. הערות? מי בעד פה אחד. תודה

רבה.

.4 אישור תקציב 2022

"חבר" – הקלטה ותמלול

4

משה פדלון: שוב ערב טוב מכובדי כולם, גם השנה הקרובה מחייבת אותנו כרשות

מקומית לעמוד בכל הסטנדרטים הטובים של שירות מטיבי ומצוין בכל

תחומי העיר לתושבי העיר הרצליה. נתחיל בתום החינוך, נמשיך להוביל

בתחום החינוך נתחיל ונעשה ונמשיך, לשנות את נושא תכני הלימודים,

הכנסת שיטת חינוך חדשניות, פתיחת 4 בתי ספר חדשים ב – ,2022 ועוד כ –

20 גני ילדים חדשים, מתן סיכוי שווה לכל תלמיד ותלמידה, העצמת כיתות

המדעים ואני רק אתן בפירוט על מה שנעשה בגליל ים. בגליל ים אנחנו נפתח

ב – 2022 שני בתי ספר יסודיים וב – 23 וכבר התחילו לבנות את החטיבה

ואת התיכון 3 אולמות ספורט, חצרות פתוחים לכדורגל וכדורסל, 3

אודיטוריום, מרכז תרבות, מתנ"ס, 5 גני ילדים ושבט לצופים. אנחנו בימים

אלו גם התחלנו בעבודות של הקמת מרכז מדע, הייטק ויזמות לילדים בנתן

אלתרמן, בית שחמט בית ספר למחוננים ומתנ"ס באזור נתן אלתרמן רש"י,

שנה הבאה גם נפתח בית ספר בין לאומי אזורי במתחם סמדר. אנחנו נמשיך

ונמנף את תנועות הנוער בעיר היעד עד ,2023 5000 חניכים בתנועות הנוער,

כיום יש לנו כ – 4000 חניכים. אירועי תרבות איכותיים ומגוונים הופעות של

כוכבי המוסיקה הגדולים, אירועים ססגוניים ברחבי העיר ובקהילות,

תיאטרון, מוזיאונים, מחול ופתיחת סנימטק חדש. מעורבות קהילתית,

אירועים בשכונות, פתיחת מתנ"סים חדשים בנווה ישראל, בניית מתנ"ס

בהרצליה ב' וגליל ים, פתיחת מרכזים קהילתיים חדשים הכוכבים של

הרצליה, אנזו מקום לצעירים דידה, בית יציאה ולתיאטרון וקונסרבטיון

שגם אותו אנחנו הולכים לשדרג, נמשיך להוביל בקידום הקיימות

ובהיערכות לשינוי אקלים, עיר ללא פלסטיק, מיזם נקי מחד פעמי, הוספת

צל טבעי ומלאכותי במרחב הציבורי, וכמובן חינוך לקיימות ומחזור. נמשיך

לקדם מערכי תחבורה חליפיים, השקת מערך אופניים ושיתופיים, היערכות

לרכבים חשמליים ושיתופיים, הקמת תחנת אוטובוסים חכמות, סלילת

שבילי אופניים, המשך פרויקט מהיר לעיר, והקו הירוק שהחל את העבודות

לפני מספר חודשים תל אביב הרצליה. צעד קדימה לתנופת ההתחדשות

העירונית, אם זה תמ"א ,38 ,38/2 פינוי בינוי ברחבי העיר וישראל מתחם

מנדבלט, שיכון דרום, שיכון ויצמן, רחוב רמ"ח ורחוב הכוזרי. קידום

"חבר" – הקלטה ותמלול

5

הספורט העממי והמקצועי, הוספת מגרשים ומבנים ייעודיים לפעילות

ספורט, פתיחת מרכז להתעלמות קרקע והתעמלות מכשירים, חיזוק ומיצוב

מחודש לבני הרצליה, הפעלת אולם ספורט עירוני חדש מה שנקרא בית צחי

וכולם מוזמנים ב – 17 לחודש לפתיחה ומיד לאחר מכן בעוד מספר חודשים

נפתח גם אולם ספורט בחטיבת שמואל הנגיד. נמשיך בפיתוח ושדרוג המרחב

הציבורי, פיתוח שטחים ירוקים, הקמת 3 גינות ציבוריות חדשות ושדרוג

הקיימות, טיפוח קהילת בעלי הכלבים, שדרוג מערכי פינוי האשפה והמחזור.

אני עובר מכאן לצמצום פערים חברתיים ושוויון הזדמנויות, דאגה לניצולי

שואה ולקשישים, פתיחת מעון יום חדש לתשושי נפש, פתיחת מרכז תעסוקה

לבוגרים בתפקוד נמוך, הרחבת כוח המתנדבים, חוג לכל ילד, מרכז חינוך

לנוער בסיכון, עיר נגישה לאנשים עם מוגבלות, שאני מדבר על נוער בסיכון,

אנחנו מדברים על כ – 600 ילדים שלומדים אצלנו בחינוך ארוך זה אומר

דואגים להם לארוחת צהריים וערב ונותנים להם את ארגז הכלים לחיים.

חדשנות ותכנון אסטרטגי, שירות נגיש ומעבר לדיגיטציה, עיר חכמה התנעת

הקמת מרכז אקלים, אנחנו נערכים ברשות, אני חושב שנהייה ראשונים

בארץ שתהיה לנו פה מחלקה ייעודית לטיפול במשבר האקלים. בהיבט

הכלכלי, הקמה ושדרוג 4 בתי מלון בציר החוף שלנו, התחדשות אזור

התעסוקה, משרדים מרזי עסקים ודירות מיקרו יונץ, הקמת 34 מתחמים

באזור התעשייה מה שאתם רואים כאן, 4 מתחמים כבר אושרה בתהליך

1884 יחידות דיור בסיום התהליך ב – 34 מתחמים 3750 יחידות דיור. חברות

הייטק הגדולות, פונות אלינו מבקשות עוד שטחים אתן רק דוגמא חברת אפל

שמבקשת מאיתנו עוד 40,000 מ"ר זה כבוד וגאווה לעיר הרצליה. זה המקום

להודות, להודות למנהלים והעובדים בעירייה ב.. ובתאגידים, שאו ברכה

כולם. שתי דקות סרטון שניכנס לאווירה בבקשה.

(הקרנת סרטון)

אהוד לזר: טוב אז אני אוסיף כמה דברים שקשורים בהקשר של התקציב אני אתחיל

בלשתף אתכם בתהליך הסדור שקיימנו פה בשיתוף המנהל הכספי וכל גורמי

העירייה השונים להכין את התקציב, את הצעת התקציב שמובאת פה היום

"חבר" – הקלטה ותמלול

6

לאישור, חשוב להגיד שהעבודה השנה לצד הכנת התקציב הכנו גם תכניות

עבודה מפורטות, בשונה מהשנים הקודמות וגם הן נמצאות בשלבי אישור,

אצלי חלק כבר אישרנו וחלק נאשר, כולן מקושרות לתקציב. הבשורות

המרכזיות של התקציב שלנו אני אדגיש בהיי לייט מינוף תחום החינוך

והגברת התכניות השונות במערכת החינוך מגיל 0 עד התיכון, אנחנו מקימים

את מנהל התפעול ותיכף ניתן גם סקירה קצרה, על מה זה אומר מנהל

התפעול בהמשך להתחייבות שלי. אנחנו מחזקים השנה גם לזה יש ביטוי

בתקציב את מערכי השירות בעירייה בתחומים כמו גבייה, פיקוח עירוני,

המרחב הציבורי, עושים הרבה מאוד פעולות כדי לקדם את תחום

הטכנולוגיה והשירותים שאנחנו נותנים בעיקר בהקשרים דיגיטליים,

מקדמים הרבה מאוד, עשרות פרויקטים ציבוריים, חינוכיים, קהילתיים,

ערכיים, שדרוג תשתיות וכמובן פועלים השנה ביתר שאת במשקפיים

אקלימיות, הרבה מאוד מהפעולות של האגפים השונים, גם של התאגידים

יש פה שת"פ מאוד שחוב איתם והאוריינטציה אקלימית. עיקרי הגידול

בתקציב, מעבר לסקירה שיתן הגזבר אנחנו השנה עיר מעל 100,000 תושבים

גם לפי הלמ"ס, העיר גדלה ומתפתחת ויש לזה משמעויות על התקציבים

השונים, תקציב השוטף כמובן. אנחנו מקבלים להפעלה הרבה מתקני ספורט

והרבה מאוד מתקנים חינוכיים, להפעלה זה כולל כוח אדם, תקציבי אחזקה,

ניקיון, פעילות, אנחנו מגדילים את הפיקוח העירוני אתם תיכף תראו את זה,

אנחנו מגדילים באופן משמעותי את כוח האדם בחינוך, יש רפורמות רבות

ומגוונות בתחומי החינוך וגם להם אנחנו נותנים את הדעת בתקציבים, גם

בשכר, חיזוק תחום הספורט ראיתם, חיזוק תחום החינוך, התרבות, הפנאי,

הצעירים, שמנו דגש חזק על אוכלוסיות שונות שאנחנו רוצים לחזק אותם

בתוך העיר, גם לילדים בגיל הרך. יש לנו גם התייקרויות שאתם תיכף תכירו

בתחומי הפסולת, הנקיון, ההטמנה, המחזור, השכר שמתייקר, ותקציבי

התחזוקה השונים שגם הם הולכים ומתייקרים. אני אומר שוב תודה רבה

לאנשים מאוד יקרים שעבדו קשה כדי להביא תקציב עם הרבה מאוד בשורות

לעיר שלנו, תקציב שיש בו הרבה בשורה בתחום השירות, בתחום החינוך אני

מודה לכם רוני, הילה ואורנה וכל הצוות במנהל הכספי כמובן לכל מנהלי

"חבר" – הקלטה ותמלול

7

האגפים ו - ה - חשבות, נגיד גם תודה בסוף אבל ראיתי השנה מקרוב עוד

יותר כמה הרבה, כמה רבה המלאכה ומאתגרת והצלחתם לעשות אותה

באמת בצורה ראויה לציון, אז רוני.

רוני חדד: טוב ערב טוב לכולם, ככה ראשית התקציב כפי שאתם בטח יודעים הוא תוצר

של עבודה מאוד, מאוד מאומצת ומאוד מרוכבת כמו פאזל ענק שצריך

להרכיב אותו ועם השנה המורכבת של 2020 ו – 2021 עם הקורונה זה עדיין

לא נגמר כפי שאתם יודעים כמוני ורב הנסתר על הגלוי בטח בתחום הזה ועל

ההשקעות שתהיינה לנו בשנה הקרובה, אני מקווה כמה שפחות, אנחנו

לוקחים משתדלים לקחת הכל בחשבון ברמה של שמרנות כמה שניתן, נשמח

תמיד להפתעות טובות ולא חלילה להפתעות לא טובות אבל גם לזה אנחנו

משתדלים להשאיר רזרבות על פי החוק כפי שאנחנו מתחייבים, אני אפרט

את הכל בהמשך כמובן. אז אני כמובן לפני שאני אתחיל במצגת שמפרטת

ויורדת לרזולוציות קצת של התקציב וניתוחים כאלה ואחרים שערכנו,

ראשית רציתי להגיד תודה לך אדוני ראש העיר על הדיונים, על המדיניות, על

החזון, כל הדיונים שעשינו בסוף כדי להחליט ולקחת החלטות מה אנחנו

מתקצבים, איך ובאיזה סכומים, תודה לך אהוד מנכ"ל העירייה על ניהול

שעות רבות של ישיבות, אתה נכנסת מהר בשנה הראשונה והמורכבות היא

באמת גדולה והיו שעות רבות של דיונים ושל מורכבויות ושל ניתוחים כאלה

ואחרים, והחלטות כמובן לא פשוטות. תודה לג'ו סמנכ"ל הבכיר שלנו על

השיתוף גם בהכנת התקציב וגלעד וצוות משאבי אנוש שבכל נושא תקנים

וכוח אדם. וסיירת מטכ"ל שלי כי בלעדיהם אני תמיד אומר סיירת מטכ"ל

כי אני גאה ומציג אותם כסיירת מטכ"ל שלי תעיד הילה אתמול בכנס גזברים

על תקציב 2022 שהיה שהייתי איתה ועם איבון ובאמת אני זכיתי באנשים

מאוד, מאוד מקצועיים, מאוד מסורים, חרדים לכספי ציבור וזה זכות גדולה

שלי, אז באמת תודה רבה להילה הסגנית שלי, תודה לאיבון הסגנית של

הסגנית שלי עבודה מאומצת גם שנה ראשונה בתפקיד ומאוד, מאוד לא

פשוט. תודה לצוות של האגף חיים, דנה קמיליה תודה רבה לכן על כל השיתוף

ועל כל העבודה באמת השקעה של שעות רבות. שאר המנהלים שלי במנהל

שגם הם סייעו רבות להכנת התקציב, בהכנת ניתוחים והכנת נתונים זה

"חבר" – הקלטה ותמלול

8

שלומי, קרין, יעל, וליאת וכל נושא התאגידים העירוניים. מנהלי אגפים

וחשבות שנמצאים איתנו פה תודה על ניירות עבודה ועל כל השעות רבות מול

הצוות שלי בישיבות, וכמובן הזרוע הארוכה שלנו והמבורכת האגפים

העירוניים והחשבים מנהלי הכספים שלהם על כל העבודה ואני מאוד, מאוד,

מאוד מקווה שלא שכחתי כאן אף אחד. נתחיל במצגת, שאנחנו מתחילים

להכין את המצגת אנחנו כמובן יש לנו הנחות עבודה שמועברות עוד מהתחלת

הכנת התקציב לכל המנהלים, לכל האגפים על מנת שיעשו את ההתאמות

הנדרשות, אנחנו אני מזכיר שלפי סעיף 232 א' לפקודת העיריות אנחנו רשות

איתנה, והיות ואנחנו רשות איתנה על פי דין, אלה רשויות שרשומות בחוק,

וגם רשות איתנה שעדיין שמוגדרת כאיתנה על פי הכללים ועל פי ההנחות

שרשומות בחוק כל עוד היא לא עברה בחקיקה היא עדיין לא תוגדר כרשות

איתנה. אנחנו מיום חקיקת החוק עד היום רשות איתנה וזה נותן לנו לאשר

את התקציב במסגרת מועצת הרשות ולא נזקקים באישור של הרגולטור של

משרד הפנים. אותו דבר יש לנו רק לאזכור עסקאות במקרקעין ומחיקת

חובות יש לנו גם סמכות לבצע את זה בסמכות של המועצה, ולא צריך את

אישור של הרגולציה, ואנחנו נדרשים על פי חוק להשאיר לפחות אחוז אחד

רזרבה כפי שאתם תראו בתקציב העירייה לבלתי צפוי. כאמירה כללית אני

רק אומר את זה, אתם בטח מכירים את זה, בטח הוותיקים שבניכם, מבחינת

מספרים 2022 זה הצעת התקציב, 2021 זה אומדן של הביצוע על פי ניתוחים

שעשינו ונתונים שהיו לנו בזמן הכנת התקציב, ו – 2020 כלומר זה על פי ביצוע

בפועל, אמנם הדו"חות עדיין לא מבוקרים אבל פחות או יותר אנחנו סגורים

על המספרים שם, ולכן זה מוצג בפועל. אז הנחות עבודה לבניית התקציב

הרגיל אתם רואים אותן, כאן לפניכם אלה הנחות שקיבלנו בזמנו מגופים

שונים שהתחלנו להכין את עבודת התקציב, איפה שהוא במהלך יולי אוגוסט

אני כבר יכול לעדכן שאתמול במצגת של מנכ"ל משרד האוצר התחזית של

הצמיחה עודכנה ל – %4.8 ולא %6 ותחזית האינפלציה מדד המחירים לצרכן

עודכנה מ – %1.2 ל – %2.1 זה משרד האוצר והצמיחה זה של בנק ישראל.

אז יש פה הנחות עבודה שתוכלו לראות את הארנונה, %,0.96 אני מזכיר את

דיון המועצה בנושא אישור צו הארנונה בחודש יוני, הטייס האוטומטי מה

"חבר" – הקלטה ותמלול

9

שקרוי על פי דין העלאת הארנונה, על פי הטייס האוטומטי היתה %,1.92

המועצה אישרה הגשת בקשה להפחתה של %,50 0.96 נכון לאתמול אחר

הצהריים עוד אין תשובות מהאוצר והפנים, אני מאוד מקווה שבשבועות

הקרובים או בקרוב נוכל לראות זה באמת בעייתי שמושכים את זה עד הסוף

אבל אלה הנתונים ותמיד מגישים את זה לקראת סוף שנה את האישור או

אישור חלקי או לא לאשר, כל רשות עם כל הניתוחים שלה. מקדם שכר %2

מים הערכה של עלייה של %2 ואלה הדברים המרכזיים. קצת על נתונים של

האוכלוסיה של העיר אז כפי שאמר המנכ"ל אנחנו חצינו את קו ה – 100,000

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטסטיקה אתם יכולים לראות את הגידול

משנת 2014 עד השנה עד 21 אלה נתונים מ – 25/11 כפי שאתם רואים, עלייה

מ – 91,000 תושבים בערך ל- 102,000 תושבים אתם יכולים לראות את

הקפיצה בעיקר, בעיקר בגלל האכלוסים האחרונים שהיו במחצית השנה,

קצת שנה שעברה וצפויים לנו אגב עוד אכלוסים במהלך השנה הבאה במהלך

,2022 נתנו לזה גם ביטוי כפי שהמנכ"ל הזכיר בתשומות שאנחנו נדרשים

להגדיל באוכלוסיה, חינוך, תשתיות, אחזקה וכו' וכו'. עוד גרף מעניין שניתן

לראות את הגידול באוכלוסיה שלנו בהשוואה בין עירונית לשכנות ולערים

פה מסביב, כולל ירושלים, חיפה, תל אביב, אתם יכולים לראות ש - מ – 2017

הרצליה גדלה ב – %9 מבחינת גידול באוכלוסיה זה בהחלט גידול גבוה מאוד,

ביחס לשאר הערים, בסך הכל וכמובן יש לזה משמעויות כמו שאמרתי,

האחוזים בהחלט מאוד, מאוד גבוהים כפיש הזכרתי בדיוני ארנונה, אזור

התעשייה הוא בעצם שזה שנותן לנו את הגיבוי להשלמת ההוצאות הנדרשות

לתושב, כפי שאתם יודעים ארנונה לבדו הוא גרעוני ובממוצע ארצי בניתוח

שעשו מרכז שלטוני המקומי בערך גס יש כמובן נקודות קיצון בער כ – 305

זה הכסף שהאזרח בתשלום הארנונה שלו מספק רק %30 מההוצאות, כל

השאר מממנת הרשות אז רשויות שאין להן מקבלות מענקי איזון, רשויות

כמו הרצליה עצמאיות פורום ה – ,15 של 15 רשויות עצמאיות שלא נזקקות

רק 15 לא נזקקות לשום שקל מהמדינה לא פיתוח ולא שוטף ונטולות מענק

יש בערך 60 מתוך 276 רשויות כל השאר ללא מענק של המדינה לא מסוגלות

לתת את השירותים המינימאליים ולכן המדינה נותנת מה שקרוי מענקי

"חבר" – הקלטה ותמלול

10

איזון כדי לאזן בין ההוצאות להכנסות, להשלים את חוסר ההכנסות שיש

להן, לרשויות שאין להם אזורי תעשייה ואין להם מקורות אחרים כלכליים

על מנת למממן את השירותים שאמורים לתת לתושב. טוב התמונה הכללית

של התקציב, בצד של התקבולים אנחנו מדברים על סך הכל תקציב מוצע

לשנת 2022 של מילארד שמונים ותשעה ₪, כאשר החלוקה היא כפי שאתם

רואים לפניכם כ – 807,000.000 ₪ הכנסות עצמיות, משרדי ממשלה, משרד

החינוך הגדול ביותר שרובן ככולן כספי העברה 207,000,000 ₪, משרד

הרווחה עוד 69,000,000 ומשרדי ממשלה אחרים סכום יחסית קטן של כ –

6,000,000 ₪ זה מראה לכם כמה אנחנו לא תלויים במשרדי ממשלה כי

ברשויות אחרות משרדי ממשלה מעבירים סכומים הרבה יותר גבוהים על

מנת לאזן ולתת סיוע לרשויות. בנושא של השוואה בין אומדן של 2021 כפיש

אתם רואים בטור האמצעי לבין 2022 יש פערים יש פער של כ – 40 מיליון בין

אומדן של 2021 לתקציב 2022 בהכנסות העצמיות, הפער הזה אני רק אגיד

בכוכבית שם למטה, אני מזכיר לכם את הדיונים שהיו לנו בתקציב הקודם

על העיוות שנוצר בעקבות הקורונה, של הנחות קורונה שניתנו והמענקים

ושיפוי ממשרדי הממשלה והונחינו מאגף הבכיר לביקורת במשרד הפנים

שהוא זה שקובע איך תירשמנה הפקודות ואיך יוצגו הדו"חות הכספיים,

הונחינו להציג את העברות ממשרדי הממשלה, הפנים ולאחרונה כלכלה

להציג את זה כהכנסה ממשרדי ממשלה ולא ארנונה שוטפת, אגב כפי שאני

והצוות שהיה לנו גיבשנו גזברים המלצנו אחרת אבל זה בסדר גמור אז עשינו

תיקונים כדי להראות את המספרים הנכונים אתם בטח זוכרים את זה

מהתקציב הקודם אז יש פה כוכבית למטה שזה מתוקן בנטרול השיפויים

האלה שקיבלנו. הסכומים המרכזיים ב – 40 מיליון אני לא יורד לכל סעיף

אבל הסכומים המרכזיים זה ראשית משיכה מהעודפים של 34 מיליון ₪ כפי

שראיתם בתקציב, על מנת לאזן את התקציב הרשות סיימה את 2020 עם

יתרת עודפים ומשם על מנת לאזן את התקציב אנחנו נמשוך 34 מיליון ₪,

שזה רוב הסכום שמסביר את הפער, ויש עוד הכנסות שהיו לנו מופחתות

במהלך שנת 2021 בעקבות הרבעון הראשון של הקורונה וגם גבייה יחסית

קטנה בעקבות ההשלכות של זה, שזה בעיקר, בעיקר קנסות חניה של 2 מיליון

"חבר" – הקלטה ותמלול

11

ואגרות שילוט של 3 מיליון כל זה מביא אותנו ל – 40 מיליון, השאר זה פחות

או יותר סכומים שמתקזזים פחות או יותר בפלוס ובמינוס בין התקציבים

השונים, אבל אלה באמת הסכומים המרכזיים. משרד החינוך, אין סטייה כל

כך גדולה יש 7 מיליון ₪ בין אומדן שאנחנו מעריכים של 2021 לבין הכנסות

המתוקצבות של משרד החינוך של 207 מיליון ₪. הסכומים המרכזיים הם

כמובן הפתיחה של הגנים והעברה בגין סייעות וכו' וכו' של 4 מיליון ₪, גם

גידול במצבת התלמידים בתיכונים וכו' של 4 מיליון ₪, סייעות טיפוליות

ורפואיות עוד 2 מיליון ₪, זה בסך הכל מסביר 10 מיליון ₪, מנגד יש קיזוז

של קול קורא זה יופיע לנו גם בהמשך דרך אגב אם אתם זוכרים בקורונה

היו חבילות קורונה מה שקוראים, קולות קוראים לעוזרי הוראה, לניקיון כל

מה שקיבלנו ממשרדי ממשלה, לבתי כנסת, וכו' וכו' וכו' אנחנו מנטרלים את

זה בשנת התקציב הבאה מכיוון שאנחנו יוצאים מנקודת הנחה שאין ולא

תהיינה לפחות בשלב הזה מה שקוראים במדינה חבילות קורונה או קולות

קוראים לצורך המימון של דברים כאלה, כמו למשל החופש הגדול ולכן אם

וכאשר ואני מניח שיהיו קולות קוראים כאלה ואחרים במהלך השנה כמו כל

שנה דרך אגב בכל מיני תחומים, תרבות, חינוך, ספורט, כל תחום שהוא

אנחנו כמובן מגישים קולות קוראים יש לנו מעקב צמוד על הפרסום הזה,

ואנחנו נשמח לכל שקל מהמדינה שיבוא פה לטובת התקציב, ולטובת

הפעילות. אז זה לגבי משרד החינוך. משרד הרווחה פחות או יותר כמעט אותו

דבר אין סטיות כל כך גדולות, בעיקר זה השתתפות בקידום השתתפות

בעיקר של שכר עובדי המחלקה שהמשרד משתתף קצת גידול בהכנסות בגין

אחזקת אוטיסטים במסגרות, במקביל אנחנו נראה את זה גם בהוצאות, בסך

הכל סכום יחסית קטן של מליון ₪ לא שחלילה אני מזלזל אבל הפערים הם

יחסית לא גדולים. מבחינת משרדי הממשלה יש ירידה מ – 7 מיליון של

אומדן ,2021 לכ – 5.8 מיליון בתקציב 2022 ואני חוזר לקולות קוראים שהיו

לנו בתחום של נאמני קורונה, ופרויקט חוף נקי והנושא של הזפת כל הקולות

קוראים שהיו לנו בשנה שעברה בערך 2 מיליון ₪ אנחנו מקזזים אותם וכל

השאר זה התאמות כאלה ואחרות של מצילה, של אבטחה, מזכיר לכם שהיה

סגר ברבעון הראשון אז זה כל מיני התאמות שעשינו בעקבות השינויים בין

"חבר" – הקלטה ותמלול

12

השנים 2021 ל – .2022 זה צד של התקבולים. אפשר לראות את ההתפלגות

של הכנסות העירייה, בפאי הכנסות עצמיות של %74 ללא ספק רשות

עצמאית איתנה, אנחנו נעים תמיד נעים באזור ,72 %,74 אני מוכן אני בטוח

שכל רשות היתה מוכנה להיות במנעד הזה זה לא ללא ספק זה נותן לנו

עצמאות כמעט מלאה לבצע פעולות במסגרת עצמית כהכנסות עצמאיות ולא

לחינם אנחנו רשות איתנה ורשות שמוגדרת כ – 15 פורום ה – 15 עצמאיות,

משרד החינוך התקציב הגדול של כ – 207 מיליון ₪ מהווה %19 מעוגת

התקציב, משרד הרווחה %6 ומשרדי ממשלה אחרים %.1 נעבור להתפתחות

של הכנסות עצמאיות גם כאן אני מזכיר היו עיוותים בעקבות הקורונה גם

ניפוח של צד ההכנסות וההוצאות נראה את זה גם בצד של ההוצאות נטרול

של הנחות ארנונה הוכרחנו לרשום את כל השיפויים שקיבלנו ממשרדי

ממשלה אני מזכיר בהתחלה זה היה פנים היום זה כלכלה רשות לעסקים

קטנים ובינוניים, לרשום את השיפוי הזה גם כהנחות בצד החובה ובצד

הזכות, גם כהכנסה וגם הוצאה של עשרות מליונים שהיו ב – 2020 ב – ,2021

אנחנו ביצענו נטרול והניטורלים האלה באמת מבצעים סוג של עיוות אבל אני

אסביר מ – 2021 ל – 2022 ושנגיע לשקף של ארנונה בכל מקרה יש לנו בסך

הכל בשקף של ההכנסות העצמיות אתם רואים את העלייה לאורך השנים,

ובצד שמאל את עמודת האחוזים אז כמו שאמרתי המנעד הזה של האחוזים

בהחלט מציגים אותנו כרשות חזקה. ארנונה, התפתחות הכנסות מגביית

ארנונה כאשר העמודות כאן מחלוקות להכנסה מארנונה מעסקים בכחול

הכהה ובהיר יותר תכלת בארנונה למגורים. אנחנו יכולים לראות פה אני

אתחיל בארנונה למגורים דווקא יש פה קפיצה מאוד גדולה מ – ,2021 אני

מזכיר היו איכלוסים מאוד, מאוד גדולים מחד, ואנחנו חוזים גם שוב גידול

בשנת ,2022 מנגד אנחנו כשתקצבנו את 2021 היינו בתקופת קורונה אז

כשישבתי עם שלומי וגם כמובן אם אנשי התקצוב שלי אז היינו מאוד, מאוד

שמרנים כי לא ידענו מי יתאכלס ומתי ובאיזה אחוז, וחשבנו שבגלל הקורונה

אנשים יעדיפו לא לעבור ולהתאכלס בשלב מאוחר יותר, אני מזכיר שבנוסף

באיכלוסים יש עוד גורם נוסף של נכס ריק מי שרוצה לעשות תיקונים או

סידורים כאלה בבית אז מבקשים הנחת נכס ריק על פי דין וזה בסדר, ולכן

"חבר" – הקלטה ותמלול

13

עשינו את זה בתקצוב מאוד, מאוד, מאוד שמרני ולשמחתי הופתענו לטובה

והאכלוס היה גם באחוז גבוה יותר וגם מוקדם ממה שציפינו ולכן יש את

הקפיצה הגדולה מאוד של הכנסות ארנונה מ – 2021 גם לגבי התחזית עד

סוף השנה. אני מזכיר שעשינו פה קידום של %0.96 מה שקרוי הטייס

האוטומטי כפי שאישרתם בצו הארנונה ולקחנו בחשבון גם חלק מאכלוס

נוסף גם כמובן בצד שמרני מכיוון שאנחנו לא יודעים מה יהיה לנו בשנה

הבאה. בצד של העסקים פה אנחנו יותר שמרנים כיוון שבעסקים הרגשנו

השנה ירידה של ההכנסות בצד התזרימי, נוצר מצב שבעקבות הגשת בקשות

להנחה לשיפויי ארנונה למשרד הכלכלה אז בעלי עסקים אנחנו רואים את זה

מאוד טוב, לא רק אצלי דרך אגב אני גם עשיתי בדיקה עם רשויות אחרות

וזה קיים בהמון רשויות, בעלי עסקים מעדיפים להמתין לא לשלם, להגיש

את הבקשה למשרד הכלכלה עם כל הנתונים של ירידה בעסקים וכל

הפרמטרים שהם ביקשו והם אמרו אני מעדיף להמתין אני אקבל את השיפוי

במקום שאני אקבל עכשיו ושיחזירו לי אני לא משלם ואז המדינה תשפה את

הרשות, וראינו באמת ירידה תזרימית של 18 מיליון ₪ זה היה בשיא, אני

שמח שלקראת השנה זה קצת הצטמצם אין לי את נתוני נובמבר דצמבר אני

מקווה ששם נצטרך לסגור את הפערים ולכן שנת 2021 ה – 353 זה לכאורה

ירידה אבל בתוך 353 מיליון ₪ יש 10 מיליון ₪ ששייכים לשנת ,2021 ולכן

עברו משנה לשנה, אז לכאורה הם התקבלו ב – 2021 ונדרשנו לרשום אותם

בשנת 2020 ובעקבות תיקון אני עולה מ – 343 ל – .347 זה 18 מיליון ₪ זה

תזרים שהיה לנו, חוסר בתזרים שהיה לנו במהלך השנה, והוא לאט, לאט

מצטמצם.

יריב פישר: אני מבין, חברות שהגישו בקשה להארכה שאתה אומר הם לא יקבלו אז אני

אקבל את זה מהם.

רוני חדד: נכון. לקראת סוף השנה זה באמת הצטמצם והתחילו לשלם כי אנחנו באמת

מקפידים על אכיפה וגבייה. לגבי התשלומים אז יש לכם את שקף של חלוקת

התשלומים בין שכר ופעולות ופירעון מלוות. לגבי שכר אנחנו בכ – 497 מיליון

₪ לעומת ,457 הסכומים המרכזיים במעבר מהשכר הם בעיקר, בעיקר

"חבר" – הקלטה ותמלול

14

הסכום המרכזי הוא 10 מיליון ₪ וחצי זה בנושא של החינוך כל הנושא של

החינוך גננות, סייעות, עובדי הוראה כל הגידול במשרות החינוך. מקדם

השכר הרגיל שלנו הוא %,2 8 מיליון ₪, פנסיה ופיצויים 9 מיליון ש"חף מנהל

התפעול 5.6 מיליון ₪ והיתרה מפוזרת על פני עשרות סעיפי השכר.

מאיה כץ: עברת ככה על המילים מנהל התפעול 5.6 מיליון ₪ אבל נגיע לזה בדיון.

רוני חדד: אנחנו נזכיר שאנחנו מתקצבים לפי תקן ויש לנו חוסרים לא מעטים בתקנים

ולכן התקצוב מחויב להיות שמרני ועל פי תקן. לגבי הפעולות אנחנו בתקציב

פעולות של 584 מיליון ₪ לעומת 549 מיליון, גם כאן הפעולות מפוזרות על

פני כל הסעיפים, גם בנושא של תחזוקה, פינוי אשפה למשל 10 מיליון ₪,

תחזוקת גינות ציבוריות עוד מיליון ₪, גידול של הרזרבה 3 מיליון ₪ כי

התקציב גדל ולכן אחוז של הרזרבה צריך לגדול. נושא של אחזקה של

הפארקים והגינון, אחזקת רכב שגדלה, ביקורת בטיחות, כל נושא תוספות

פעולות לחינוך, אז גם בגננות וגם יוזמות של 4 מיליון שיח גם הסעים 3 מיליון

₪, אני נותן לכם רק את המספרים הגדולים, אותו דבר בתוספות של פעולות

תרבות וברווחה לא נרד לכל הרזולוציות אם תרצו גם במהלך הסעיפים

עצמם נשמח לענות על כל השאלות. פירעון מלוות אנחנו במגמת ירידה וזה

אחד הנקודות חוזק שלנו וגם אחד הנתונים המרכזיים לקבל טריפל A ב –

אס אן פי, מעלות אחד הנקודות חוזק שאנחנו רשות עצמאית ולא נזקקים

להון חיצוני להון זר בהלוואות וזה אחד הדברים שמהווים חוסן של הרשות.

עוגה של חלוקת ההוצאות פעולות כ – %,53.64 והשכר %45.6 השאר פירעון

מלוות באחוז מאוד, מאוד, מאוד נמוך פחות מאחוז 3/4 %. התפתחות של

ההוצאות לאורך השנים, מ – 2017 עד 2022 רואים כאן לפניכם, שכר גידול

של %25 בתשומות לאורך כל השנים עקב הגידול של העיר, מוסדות וכו', וכו'.

אפשר לראות כאן בעוגת החלוקה של כל התקציב הרגיל על פי אגפים, אז

כמובן %36.5 החלק המרכזי של אגף החינוך, יש לנו אגף שפ"ע שיפור פני

העיר %,12.1 תנו"ס %,7.8 רווחה %,11.4 כל השאר פה אתם יכולים לראות

לפניכם החלוקה של אגף ואגף בעוגת התקציב. שיעור הוצאות השכר גם כאן

יש פה פריסה לאורך השנים של האחוזים כאשר העמודה השמאלית הירוק

"חבר" – הקלטה ותמלול

15

קצת יותר בהיר זה שכר כולל פנסיה, פיצויים וללא פנסיה פיצויים זה הטור

הימני %39.1 בשנת .2022 אתם רואים את זה פה לפניכם פשוט ריכזנו כאן

מ – 2017 כמו בכל ניתוח שלנו את כל השנים. התפתחות השקעה בחינוך, אז

גם כאן השנה יש לנו השקעה של %44 השקעה בחינוך מעבר למה מעבר

להכנסות, אתם רואים שאנחנו שומרים על אחוז השקעה מאוד, מאוד, מאוד,

מאוד גבוה, צד ההכנסות 173 כ- ,173 174 מיליון ₪ לעומת השקעה של כ –

391 מיליון ₪, השקעה נטו 174 מיליון ₪ והיא מהווה בעצם %44 מסך

ההשקעה בחינוך. התפתחות השקעה נטו בחינוך מול מצבת התלמידים, אז

כפי שאתם רואים מצבת התלמידים גדלה ב – %13 משנת ,2017 אנחנו היום

ב – 19,405 תלמידים והשקעה של כ – 174 מיליון ₪ יחס הרבה, הרבה יותר

גבוה לעומת יחס הגידול בתלמידים, מן הסתם ראיתם את זה לאורך כל

סעיפי החינוך והיוזמות שגדלו בכמה מליונים. התפתחות השקעה בתלמיד

כולל התב"רים, תב"רים כמובן זה כל המוסדות וכל השקעה בפיתוח, שאנחנו

משקיעים במוסדות, כל מוסדות החינוך למיניהם, ואפשר לראות כאן בעצם

שהתפתחות השקעה בתלמיד בשקלים 20,000 ₪ לתלמיד בשנת ,2022 וזה

כמובן בתקציב הרגיל כאשר אני לוקח את ההשקעה של התקציב השוטף

חלקי מספר התלמידים, כאשר אני מוסיף את הפיתוח את כל התב"רים אז

ההשקעה בעצם כמעט 35,000 ₪ לתלמיד כמו שאמרתי תראו את זה גם

בפרק התב"רים שנגיע לדיון בתב"רים שי שם השקעה של כ – 280 מיליון ₪

בפרק ,81 פרק 81 זה פרק החינוך בכל נושא החינוך. התפתחות השקעה נטו,

נטו זה אומר הכוונה נטו של הוצאות בניכוי הכנסות, אז שוב גם פה אפשר

לראות את ההשקעה נטו זה בנטרול השתתפות כמובן של המדינה גם

בתב"רים וגם בתקציב הרגיל, גם 8,900 נטו זה אותם 173 חלקי מספר

התלמידים ואותו דבר גם בתב"רים, כמובן אני מזכיר שזה נטו לאחר

השתתפות של המדינה, גם במוסדות החינוך וגם כמובן בתקציב הרגיל.

תקציב היוזמות אפשר לראות כאן גם את ההתפתחות לאורך השנים כאשר

זה מחולק פה בעמודה ליוזמות ייעודיות ותגבור של יוזמות והעשרה וכל מיני

פרויקטים נוספים בחינוך, זה די מסתכם ל – כ – 20.5 מיליון ₪ לשנת ,2022

ביחס אתם יכולים לראות גם את החלוקה לאורך השנים. תקציב הרווחה,

"חבר" – הקלטה ותמלול

16

תקציב הרווחה כפי שהזכרתי אותו אז גם כאן כמידי שנה אנחנו מקצים יותר

ממה שהמדינה מקצה מבחינת המצ'ינג, אני מזכיר שהמצ'ינג ברווחה הוא

%,75 %25 רוב רובם של תקציבי הרווחה יש כאלה שאנחנו מתקצבים %,100

סליחה שמשרד הרווחה נותן %100 כמובן שגם אנחנו מתקצבים %,100 גם

פה תוכלו לראות לעומת הכנסות של משרד הרווחה כ – 72 מיליון ₪ אנחנו

משקיעים כ – 121 מיליון ₪, 49 מיליון ₪ זה בעצם ההשקעה נטו והיא מהווה

כ – %,40.7 אם אני מנטרל את ה – %25 של ההשתתפות של העירייה מעבר

למתחייב אנחנו בעצם כאן מוסיפים %.15.7 התפתחות בהשקעה בתקציב

הרגיל בתחום המרחב הציבורי אז גם מידי שנה אתם יכולים לראות פה את

הגידול לאורך השנים בעיקר בין 21 ל – ,22 כאשר זה מחולק ל – 3 צבעים

בתוך כל עמודה, נכסים ציבוריים זה כל הצבע הכחול, ושזה כולל כמובן את

כל הכבישים, מדרכות, גנים, נטיעות, פארקים, ניקוז, חופי רחצה זה כל רוב

לדעתי כל פרק 74 נמצא פה בתחום של השקעה בנכסים ציבוריים. ביטחון

וסדר ציבורי ירוק כהה יותר, 26.5 מיליון ₪, וניקיון ותברואה וביחד זה

מוביל אותנו ל – 195 מיליון ₪ השקעה זה קפיצה יחסית גבוהה לעומת שנים

קודמות גם בעקבות הגידול בשטחים, וגם בעקבות הגדלים בתשומות כפי

שמנכ"ל הסביר מקודם. כמויות אשפה זה נתון שהוא מאוד, מאוד מעניין,

אפשר לראות פה את הגידול באמת בטון לאורך השנים, אנחנו בשנת 2021

החזויה, אנחנו לקחנו נלקח רק רבעון אחרון בחלק של האכלוס בשכונות,

ולעומת זאת בשנת 2022 זה בעצם כבר שנה שלמה כמובן שהכל בצורה

שמרנית, יש גידול גם בעלויות אבל מבחינת הטון אתם רואים את הערכות

של האגף לגבי כמויות אשפה אני מזכיר כמובן נוספו שכונות גדולות, נוספו

תושבים כמו שראיתם.

איל פביאן: הגידול פה הוא הרבה יותר גבוה מהגידול באוכלוסיה. מדברים על אשפה.

רוני חדד: נכון. כן, כן. יותר עסקים יותר צריכה. זה לא ביחס ישר אבל כן.

אהוד לזר: היום האדם צורך יותר הרבה ממה שהוא צרך לפני 3 ו – 4 שנים.

רוני חדד: זה לא בהכרח אשפה, אתם תסתכלו למטה שזה גם גזם מעורב, זה כל סוגי

"חבר" – הקלטה ותמלול

17

הפסולת תסתכלו למטה זה גם אשפה ביתית, גם דחסנית, גם גזם מעורב וגם

מוטמנים, זאת אומרת זה הכל מהכל, זה כל כולל הכל. נעבור מאשפה

לדברים יותר יפים בלי לפגוע חלילה כמובן. התפתחות של העודף השוטף

אנחנו כמו שאמרנו רשות שהיא איתנה והתפתחות של העודף השוטף לאורך

כל השנים אני מזכיר שכמעט 600 מיליון ₪ הועברו לאורך השנים מהתקציב

השוטף לתקציבי הפיתוח לטובת השקעות בתב"רים וגם כמובן גם השנה וגם

בתקציב הרגיל. אני מזכיר ואנחנו נראה את זה גם בהחלטות המועצה הבאות

שאנחנו נאשר את התקציבים העברה של 20 מיליון ₪ מהעודף השוטף החזוי

ל – 2021 ועוד 40 מיליון ₪ לתב"רים לטובת תקציב .2022 תאגידים,

תאגידים עירוניים שלנו הזרוע הארוכה שבעזרתה אנחנו נותנים את כל

השירותים בכל התחומים הרבים, עשינו פה חלוקה לפי הסוגי תאגידים, יש

לנו 12 תאגידים 10 תאגידים עירוניים ועוד 2 תאגידים מכוח חוק, התאגידים

העירוניים מאוגדים באמצעות חברות בע"מ זה בעיקר הכלכליות שלנו

באמצעות חל"צ חברה למען הציבור שזה סוג של מלכ"ר, וכמובן העמותות

ושני תאגידים סליחה שהם הוקמו מכוח חוק שזה תאגיד מי הרצליה, מכוח

חוק תאגידי מים וביוב וכמובן המועצה הדתית מכוח חוק שירותי דת, אז

החברה שלנו היא החברה העירונית לפיתוח תיירות והחברה לפיתוח הרצליה

והמרכז לקהילתי לספורט מה שנמצא בנורדאו, חברות לתועלות הציבור

שלנו, חברה לאומנות ותרבות, מוסדות חינוך והחברה למרכזיים קהילתיים,

והעמותות בני הרצליה, עלה, עמותה למען גיל הזהב, בית העלמין, ועמותה

למען הקשיש. לגבי המחזורים של ההכנסות אפשר לראות כאן בסך הכל

התאגידים שלנו הם תאגידים שמבחינה פיננסית וחלקכם מכיר את זה

מהנתונים הכספיים שגם אישרנו השנה, אלה תאגידים שהם בהחליט

מאוזנים, מבחינה פיננסית כמו שאמרתי עם תחזית, עם נתונים טובים. אתם

יכולים לראות כאן את כל הפירוט של ההכנסות לעומת ההוצאות הם בסך

הכל מאוזנים עם עודף אפילו קטן של 17 מליון ₪ שוב זה הכל בסך הכל, יש

למטה גם את ההשתתפות של הרשות בפעולות. מבחינת המחזורים מחזורי

הכנסות עיקר הכנסות כמובן זה החברות הכלכליות שלנו, זה 211 מתוך ,448

211 מיליון ₪ זה המחוזרים של החברות הכלכליות שלנו, מי הרצליה 112

"חבר" – הקלטה ותמלול

18

מיליון ₪, החברות חל"צ עוד 72 מיליון ₪ והעמותות בסך הכל 53 מיליון ₪

ללא ספק אנחנו עם תקציבים טובים ומאוזנים פחות או יותר. אני כרגע

סיימתי את כל הנושא של התקציב הרגיל מה שנקרא ביעף.

משה פדלון: תודה לרוני תיכף ניכנס לשאלות.

אהוד לזר: אני אתן כמה מילים ואז אני אעביר את רשות הדיבור לבועז שנמצא בבידוד

אז הוא יציג פשוט חזר מחופשה והוא יציג את המצגת, אפשר להיערך למצגת

רינה. אני אגיד בכמה מילים בעצם בתחילת שנת ,2021 בהתאם לדירקטיבה

של ראש העירייה פעלנו כדי להתניע עבודת מטה שאמורה היתה, עבודת מטה

רב שנתית, שתכליתה לתת מענה אחר שונה ממעלה ראשונה במרחב הציבורי

בתחומי החיים השונים, בדיסציפלינות השונות שקשורות לתפעול המרחב

הציבורי מתוך רצון להיות יותר קרובים לשטח, יותר קרובים לעשייה

תפעולית, ובשיתוף חברת ייעוץ שליוותה אותנו בתהליך אנחנו בשלבי הקמה

של המנהל, המסה הקריטית תהיה בשנת ,2022 יהיו עוד תהליכים רב

שנתיים אבל עיקר גיבוש התפיסה והרעיון המסדר נעשה ואנחנו בעצם

במסגרת אישור התקציב הזה אנחנו גם נציג לכם את המבנה הארגוני, את

התפיסה את הרעיון שעומד מאחורי הפעלת המנהל עצמו, וגם הרובעים

התפעוליים שיוקמו באמצעותו זה בועז.

בועז מייזל: קודם כל אני באמת מבקש להודות למנכ"ל העירייה ולראש העירייה,

ראשייה העירייה ומנכ"ל העירייה על האמון שהם נתנו בי ובחרו בי להוביל

את התהליך הזה, תהליך מאוד מעניין ומאוד מאתגר בעיקר בעת הזאת שזה

נותן עם הקורונה זה בכלל עושה את זה מאתגר שבעתיים, ועל כך באמת

תודתי לשניכם. אני רוצה כמובן להודות לכל מי ששותף איתי העבודה הזאת

היא לא שלי, העבודה זה של צוות מנהלים בעירייה, שליווה אותי ותמך בי

ועשינו את העבודה ביחד, ורוני גאון סגן ראש המנהל ומנהל אגף שפ"ע, ליאור

קורנפלד מנהל אגף תב"ל, מ"מ סליחה מנהל אגף תב"ל, מי שהתמנה השניים

שהם מנהלי אגפים שהתמנו זה גלית רוניס וטל גרנית, סגן מנהל אגף

הביטחון עוז נהרי, ולמנהל אגף משאבי אנוש גלעד סורדו שליווה אותי גם כן,

לאורך כל הדרך, וזה באמת התוצר. למעשה במתודולוגיה של מה שאתם

"חבר" – הקלטה ותמלול

19

הולכים לראות אנחנו בעצם הגדרנו קודם כל את הבעיה, אבל לצורך העניין

מיש הגדיר את הבעיה זה בעצם הנהלת העירייה, הגדירה לנו את הבעיה ואת

הבקשה להקים מנהל שרואה את כל מערך התפעול של העירייה בצורה של

סינרגיה אחת בעבודה סינרגטית כאשר להימנע ממצב שבו אגף תפעולי אחד

יכול למרות שהוא אינו רוצה בזה אבל הוא יכול לשים רגליים ולהפריע לאגף

תפעולי אחר, מתוך המחשבה של הסינרגיה הזאת, מתוך המחשבה שאנחנו

רוצים לתת מענה לצרכים המתפתחים של העיר, אז ניתנה לנו הדקלרטיבית

לייצר את המנהל הזה. לאחר מכן אנחנו אחרי שהבנתי מראש העירייה

ומהמנכ"ל בדיוק על אלה פערים, אני נדרש פה לגשר, השלב הבא היה קודם

כל לחשוב על המתדולוגיה ולחשוב בעצם על ה - תפיסת ההפעלה, מרגע

שאישרנו את תפיסת ההפעלה מתוך תפיסת ההפעלה נבע המבנה הארגוני,

ואני אכנס כעת למצגת עצמה. אוקיי ייעוד מנהל התפעול כפיש אישר אותה

ראש העירייה מופיע כאן לפניכם, מתן שירות לתושבי העיר על ידי ניהול

המרחב הציבורי ומוסדות העיר ליצירת איכות חיים מיטבית ולטיפוח חזות

העיר, מתוך הייעוד הזה אפשר להבין זה לא שמה שהיה עד עכשיו היה לא

טוב, ממש לא, זאת לא האמירה, האמירה היא שאנחנו רוצים עכשיו לחשוב

על הניהול גם של המרחב הציבורי וגם של מוסדות העיר לחשוב על זה בצורה

יותר הוליסטית, תוך יצירת סינרגיה בין כלל מערכי התפעול, אם נניח אגף

הביטחון מסתכל על מערכת האכיפה בעיניים שלו ואגף שפ"ע על המרחב

הציבורי בעיניים שלו ותחום הכבישים והניקוזים בעיניים שלו, והגינון

בעיניים שלו אנחנו רוצים להגיע למצב שבו יש לנו עין אחת שרואה את הכל

בצורה הוליסטית ומסתכלת על זה בצורה סינרגטית הכל למען לתת

לתושבים אתה שירות הטוב ביותר לייצר להם איכות חיים טובה מאוד,

ולטפח את חזות העיר. שאלתי את עצמי ושאלנו את עצמנו בעצם מה הם

הערכים המרכזיים, יש הרבה מאוד ערכים שאפשר לדבר עליהם אבל

החלטנו שאנחנו מייחדים 6 דברים שמאד חשובים לנו ברמת המנהל מעבר

לכל מה שאנחנו מחויבים מתוקף היותנו עובדי עירייה, זה מצוינות

ומקצוענות, אמינות ושקיפות, שירותיות, תחושת ביטחון בשגרה ובחירום,

בטיחות וכמובן אחריות תקציבית וזה ברור. מכאן אנחנו מגיעים בעצם

"חבר" – הקלטה ותמלול

20

לתפיסת ההפעלה של מנהל התכנון, שיצאנו לדרך וחשבנו על עצמנו איך

אנחנו רוצים לפעול בשטח אז אמרנו דיברנו על 5 נושאים, נושא מספר 1 זה

רב תחומיות אנחנו רוצים לייצר צוותי עבודה מקצועיים בין תחומיים, לשמר

ביניהם סינרגיה ואינטגרציה תפעולית, הדבר השני שחשבנו עליו זה להיות

זמינים, לאחוז חזק בשטח להיות עם נוכחות ובולטות כאשר אחד המונחים

והמושגים החשובים שאני מנסה כרגע, אני מנסה להנחיל לכל העובדים שלנו

זה להיות קרוב, קרוב לתושב, קרוב לפח האשפה, קרוב לאירוע, קרוב למפגע,

קרוב לגינה הציבורית, קרוב לכל דבר ודבר שמתרחש קורה במרחב הציבורי

ואנחנו צריכים לתת לו מענה, הדבר הזה יביא אותנו לרמת זמינות ולמענה

לאחזקה וטיפול מהיר בכל מפגע. מקצועיות אם אנחנו נצליח לעבוד

במתכונת מגרציונית שמביאה לידי ביטוי פעם אחת את ההקשר המקצועי

באורך שלו וברוחב את תאי השטח הקטנים, אנחנו נייצר את שיתופי הפעולה

החזקים בין כל הצוותים המקצועיים האלה שידעו לגבות זה את זה ולתת

מענה הוליסטי שלם על כל הדיסציפלינות של המנהל בכל תא שטח. הדבר

הרביעי שדיברנו עליו זה מניעה, אנחנו רוצים לייצר תכניות עבודה סדורות

למתן מענה מניעתי בטרם שמתקיים מפגע, אנחנו נעדיף הרבה מאוד דיווחים

של עובדים ושל עובדי עירייה כמובן עובדי המנהל ועובדי עירייה שייצרו

תהליך עבודה שמטפל במפגעים ופחות מן הסתם תלונות של תושבים, כאשר

אני רוצה לומר עוד דבר אחד קטן שמהמקום שאני גר בו המקום שאני כרגע

יושב כאן, אני רוצה שיהיה ברור במקום שיש תלונות תושבים רבות, סימן

שיש אמון במערכת. שילוביות, אנחנו בסוף רוצים לראות שאנחנו מתכננים

פרויקטים, מכרזים... אנחנו רוצים לראות את כל עולמות התוכן של אגפי

התפעול השונים נותנים מענה הוליסטי, לא רוצים לראות יותר מכרזים,

פרויקטים או תקציבים שהם בתוך מחשבה של קשית אנחנו רוצים לא להיות

יותר אוסף של אגפי תפעול אלא מנהל אחד שלם שרואה את הכל דרך צינור

גדול תפעולי לא לראות יותר את המציאות דרך קשיות, דרך קשית של

ביטחון או דרך קשית של שפ"ע, או דרך קשית של אחזקה וכן הלאה וכן

הלאה. הרעיון המסדר בתפיסת ההפעלה הזאת בא ואומר ככה, בוא נבנה את

הדבר הזה שנקרא גינת תפעול, ככה שאם יהיה לו את אותו מבנה מטר ציוני

"חבר" – הקלטה ותמלול

21

שדיברתי עליו באופן אפשר לראות את האגפים המקצועיים שעוסקים בבניין

הכוח, בהפעלת יחידות על אזוריות "מטכ"ליות שכללו" בניין הכוח כולל

בתוכו כמובן בניית התקציבים, גיוסי כוח אדם, הכשרות, אימונים, ביקורות

בשטח, יצירת תחרות בריאה בין הגופים השונים וכן הלאה וכן הלאה, זה

בערוף האורכי, בערוץ הרוחבי אנחנו בעצם לוקחים את ה – 25,000 ק"מ רבוע

שנקרא השטח המוניצפאלי של הרצליה ואנחנו חותכים אותו ומחלקים אותו

לתאי שטח שמותאמים למבנה של העיר, שאנחנו לוקחים בחשבון שהוא לא

יכול להיות שוויוני מכיוון שאנחנו צריכים לקחת בחשבון גם דברים רכים

כמו תפיסת הקהילתיות, חקר ביצועים של תלונות מוקד, אירועים וכל אלה

יהיו מן חטיבות מרחביות כאלה שיתנו מענה קרוב, לאירועים ולמה שצריך

להפעיל כדי לתת מענה תפעולי טוב בשטח. בסוף להקים מנהל זה לא לקחת

בן אדם, כל המטרה של השקופית הזאת שנראית אולי מסובכת, היא באה

קודם כל להסביר לעצמי, לעצמנו ולכולנו שלהקים מנהל תפעול זה לא לקחת

בן אדם לצורך המקרה הזה זה אותי ולהגיד לו טוב פה תיקח %2.5 שכר אתה

עכשיו ראש מנהל זה ממש לא, להקים מנהל זה אומר קודם כל לייצר שפה

חדשה החל מרמת העובד הבודד של תפיסה, אין יותר לא שייך למחלקה אתם

בטח מכירים את זה שיש קריאות מוקד שנסגרות לא שייך למחלקה וזהו זה,

אין דבר כזה יותר לא שייך למחלקה הכל שייך למנהל התפעול בכל מה

שקשור כמובן למעללי המרחב הציבורי ואנחנו רוצים לייצר שפה חדשה של

מנהל התפעול כמו שאמרתי מקודם להיות קרוב, קרוב לפח, קרוב לאירוע,

קרוב למפגע, בראיה מערכתית ואינטגרטיבית אנחנו יותר לא נסתכל על

מכרז, על אירוע, כמשהו שהוא נקודתי אלא אנחנו נסתכל עליו בצורה רב

מערכתית ברמה של כלל התפעול. זה דלת מפרש זה להבין שאני בסוף, שבסוף

אנחנו צריכים לשים בקצה, לא להשקיע בהרבה... אנחנו לא הלכנו והשקענו

בהרבה מ... אלא השקענו דווקא בגופי שטח שרצים בשטח, שנובעים בשטח,

שקרובים בשטח ומטפלים בשטח הלכה למעשה, כמובן כל זה לצד מיצוי

משאבים כי אין לנו כיסים עמוקים ללא סוף וחשיבה רב תחומית. חשיבה רב

תחומית באה ואומרת זה בכל הרבדים ברמה היום יומית כאשר אני נתקל

באירוע ואני רוצה לטפל באירוע הזה אבל אז פתאום אני מגלה שהאירוע הוא

"חבר" – הקלטה ותמלול

22

לא נניח בתחום הניקיון, אלא זה משהו הרבה יותר גדול שאני צריך לטפל בו

הוליסטי. עלה דוגמא למשל דוגמא קטנה של רעש מגינות ציבוריות

שמתנהלות לילות, ומאיזה תלונה אחת שטופלה על ידי אגף ספציפי ברגע

שהסתכלנו על זה בראיה מנהלית אז הבנו שבעצם אנחנו יכולים לתקוף את

האירוע הזה מהרבה מאוד זוויות, מהרבה מאוד זוויות מקצועיות ככה

שטיפלנו באירוע הזה בצורה מלאה, הוליסטית וסגרנו אותו מקצה לקצה.

אני מתקדם מהר, החשיבה הרב תחומית הזאת היא גם נקודתית קטנה אבל

היא גם ברמה אסטרטגית גבוהה יותר, כמובן שאת כל הדבר הזה עוטף

דברים של גיוסי כוח אדם, הכשרות, תרבות של למידה ותחקור תכניות

עבודה ופרויקטים. מתוך כל מה שאמרתי עד עכשיו אפשר להבין בעצם למה

עץ המבנה הארגוני נראה איך שאני מציג אותו, אתם רואים אותו כרגע, ואני

רוצה דווקא ללכת, אתם יודעים כולכם יודעים שאני באתי מהצבא ובצבא

אנחנו מכירים את המבנה הארגוני הקלאסי של כל גוף שהוא נותן שירות זה

לא משנה אם זה גוף לוחם או גוף שנותן שירות, במקרה הזה צריך את הבן

אדם שנמצא בראש עם המטה הקרוב שלו שמאפשר לו לקיים שליטה ובקרה

אחרי כל מה שקורה בשטח, יש את חטיבת המטה שזה בעצם האנשים

שיודעים לעזור לאותו בן אדם בקצה ויש את חטיבת השטח שאתם רואים

אותם למטה שזה בעצם 5 הרובעים בשני הנכסים האסטרטגיים שזה רובע

פארק הרצליה ורובע רשות החופים. המטרה היא פשוט מאוד לייצר מצב

שבו יש לנו חטיבת שטח חזקה שתופסת ואוחזת בשטח אין יותר רובעים,

הרובעים שאנחנו הכרנו אותם הם לא הרובעים של המחר, הרובעים של

המחר הם רובעים תפעוליים שמנהלי הרובעים עוברים לראש מנהל התפעול,

אם חטיבת המטה כלל המטה שאתם רואים פה, אגף הביטחון, אגף כספים,

אגף תב"ל, אגף גנים ונוף ואגף שפ"ע, התפקיד שלהם מצד אחד זה לבנות את

הכוח עבור הרובעים הללו, אבל גם לתמוך אותם מבחינה תקציבית, מכרזים

והכל, וכמובן לעשות עליהם בקרה וכן הלאה, כאשר למנהל רובע דרום יש

בעיה עם חוליה מסוימת שמתעסקת בתחום אחזקת כבישים הוא יודע לפנות

למנהל אגף דרכים ותנועה שנותן לו מענה מלא, כמובן שלצידו של ראש מנהל

התפעול יש את הסגן שבמקרה הזה הוא גם מנהל את אחד האגפים רוני גאון

"חבר" – הקלטה ותמלול

23

יהיה מטה כספים ומרכזים שירכז את כל עבודת המטה של התקציבים,

והמכרזים והחוזים של המנהל ומשלט תפעול שידע לשלוט בערך ב – 150

אנשים שהם עובדים בקצה ועוד 150 עובדי קבלן ועוד 100 כלי רכב

שמסתובבים בעיר ונותנים את המענה התפעולי וכמובן כוח הכוננות בהתאם

.אני רוצה עכשיו קצר, קצר על כל חטיבה וחטיבה.

מאיה כץ: למה אין רובע של אזור התעשייה?

בועז מייזל: יפה שאלה מצוינת אנחנו מבינים שבמהלך , זה שאלה קדימה אנחנו ניתן לזה

תשובה עוד מעט, אנחנו נותנים לרובע מערב העיר חיזוק. את יודעת מה תיכף

ניכנס לזה.

מאיה כץ: האזור שמכניס הכי הרבה הכנסות לעיר לא יהיה לו רובע משלו.

אהוד לזר: רובע המערב הוא רובע בכיר יותר ויש מחלקת אזור התעסוקה.

מאיה כץ: זה צרכים שונים לגמרי.

אהוד לזר: נכון אבל מבחינה גאוגרפית הם יושבים אחד ליד השני והם יכולים להיעזר

באותם צוותים. קיימנו על זה אין ספור דיונים.

בועז מני: אין ספק שתוך 4 עד 5 שנים זה יהיה הרובע הגדול.

יריב פישר: אני כן רוצה לשאול אותך המנכ"ל איזה דיונים עשיתם? איזה חברות בדקו

את זה, כאילו נראה שיש כישלון באיזה אגף ושמתם אגף שמפקח למעלה עם

מיליון תקציבים במקום לחזק את האגפים עצמם. זה לי זה נראה.

אהוד לזר: שינוי תפיסה, א'.

יריב פישר: אומרים לי שינוי תפיסה, ואומרים לי מילים מגניבות אבל מלא כסף על סתם.

אהוד לזר: בוא שניה ניתן לך תשובה על מה ששאלת א' פעלנו בליווי של שני יועצים

ארגוניים אחד מהם היה מנכ"ל רשות, השני היה בכיר מאוד בהקמה של

מבנים ארגוניים, שתיים למדנו גם מרשויות אחרות, ביקרנו ולמדנו, ושלוש

הצבנו תפיסה שהיא מתאימה לעיר הרצליה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

24

ריב פישר: אמרו שמגדילים את תב"ל וזה.

אהוד לזר: עוד לא שמעת אתה חורץ גורל מבלי להכיר את המידע, הרעיון הוא לייצר את

המטה שהוא מטה רזה ולהעביר הרבה מאוד משאבים, משאבים של כוח

אדם, של ביצוע, של צוותים החוצה לתוך הרובעים וזה המהלך הגדול של

הפרויקט הזה.

יריב פישר: זה מראה הפוך.

אהוד לזר: לא, או שנכשלנו בהסבר או שעוד לא סיימנו אותו ואתה מקדים את המאוחר.

בואו נשלים את הזה.

עופר לוי: יש רשויות דומות עם מנהל כזה?

בועז מייזל: כן. למשל חולון, ירושלים, ראשון לציון.

משה פדלון: המבנה הוא מבנה של עיריית הרצלייה בהנחות שיהיו פה 70,000 תושבים

הגזבר הציג פה נתון של 102 אבל בפועל זה של הלמ"ס בפועל בנתוני משרד

הפנים אנחנו 115,000 תושבים אתה צריך להיערך בהתאם, קח את גליל ים

הקמת עיר חדשה אתה חייב להתארגן גם בהתאם. אני רוצה רק להתייחס

לנושא של מטה כספים ומכרזים. למה שכל אגף יתעסק עם כספים ומכרזים

ולא גוף אחד יתעסק עבור חמישה וזה המטרה, והמטרה היא באמת לתת

שירות מיטבי כפי שבועז יציג במרכיבי התפקיד השונים.

בועז מייזל: אני עכשיו אעשה את זה קצר ובהתאם לרוח של השאלות שנשאלנו כרגע אני

רוצה דווקא להתחיל מלמטה ולא מלמעלה, אני אתחיל מחטיבת השטח,

הייעוד של חטיבת השטח להוות זרוע ביצוע לפיקוח המרחב הציבורי,

תחזוקתו מגדר לגדר, קרוב לתושב, קרוב לאירוע ומהיר תגובה, אלה

התפקידים פה 7 תפקידים שרשמנו אתם יכולים לקרוא לבד אין צורך שאני

אקריא אותם אבל זה בעצם הגוף שיממש את כל התכניות שעד עכשיו אנחנו

מכירים אותם במסגרת אחוריות שונות במספר אגפים כאשר מנהל האגף

צריך להיות אחראי על הרחוב הבודד שנמצא אי שם בקצה איזה שהיא

שכונה שהוא יושב במקום שלו או בשעון 29 או ביוסף נבו 6 במשק.

"חבר" – הקלטה ותמלול

25

קרטריונים חלוקה לרובעים היתה כמובן קודם כל ההצלחה שלהם אני רוצה

שיהיה להם יכולת שליטה בכל מיני רובע להצליח לתפקיד שלו, אני רוצה

לאזן לקיים איזה שהוא איזון יחסי בין הרובעים שטחי הניקיון, שטחי גינון,

כמות תושבים, כמות כלי עצירה, כמות עצים, וכן הלאה, הפיזיקה של העיר

שזה אורכי תחבורה, שכונות, גיאוגרפיה, נושא של קהילתיות היה מאוד

חשוב לנו וכמובן לתת גם מענה לשעת חירום כי העין שלנו גם לשם. למעשה

אלה הרובעים שאנחנו יצרנו, יצרנו את רובע מזרח שלוקח בעצם את שתי

השכונות שנמצאות ממזרח לציר ירושלים, בשיתוף שתי השכונות הצפוניות,

לקחנו את רובע דרום שזה בעצם כל מה שנמצא מדרום לרב קוק, רובע מערב

כל מה שנמצא מערבה מכביש ,20 וכמובן בתחום אזור התעשייה ולמעשה כל

הלב של העיר חילקנו אותו לשתיים שלקחנו בחשבון את הנושא של העסקים.

עופר לוי: למה צריך רובע פארק?

בועז מייזל: פארק הרצליה, אנחנו קוראים לו פארק הרצליה כרגע תקרא לזה, אנחנו

קוראים לזה רובע כדי לייצר שפה אחידה, אבל זה בעצם מנהל הפארק כפי

שהיא היום, כי אני רוצה להסתכל על הנושא הזה של פארק הרצליה כנכס

אסטרטגי שנמצא תחת העין שלי וכמובן רשות החופים. המבנה הגנרי של

רובע בא ואומר שלכל מנהל רובע כזה, אם אתם זוכרים מה יש היום למנהל

רובע? יש לו עובדי קבלן וכן הלאה ויש לו איזה מפקח ניקיון או שניים וזה

הכל אנחנו אמרנו לא, אנחנו לוקחים את מנהלי הרובעים הללו ואנחנו

מכניסים לשם לא מעט כוח אדם, אנחנו מכניסים לשם צוותי פיקוח, צוות

אחזקת דרכים, מפקח גינון הופך להיות כפוף עליו, שלושה מפקחי ניקיון בכל

רובע ומפקח תברואה מה שלא קיים היום בכלל והדבר הזה מייצר למנהל

הרובע בניגוד למה שיש לו היום את היכולת להיות, לתת מענה מגדר לגדר

כמו שמגדיר ראש העירייה בכל הדיסציפלינות בגזרה הקטנה שלו גם בתחום

האכיפה, גם בתחום אחזקת הדרכים וכל הדומם שנמצא בדרך, גם בתחום

הגינון, גם בתחום הניקיון וגם בתחום התברואה, כאשר אנחנו נותנים כאן

מספר הערות. המבנה הזה הוא מבנה גנרי אבל יש לו מספר יוצאים מן הכלל,

יוצא מן הכלל אחד זה או במרכז העיר שהוא חייב להיות מחוזק במדור

"חבר" – הקלטה ותמלול

26

פיקוח ברחוב סוקולוב בן גוריון.

אהוד לזר: זה פרטים שלא צריך להיכנס אליהם זה מופיע.

דנה אורן-ינאי: מה זה מדור פיקוח עירוני חמש?

בועז מייזל: זה 5 מפקחים. זה כמות האנשים.

דנה אורן-ינאי: זה פיקוח עירוני רגיל?

אהוד לזר: כן הפקח בעצם היום יוכפף בעצם לרובע. זאת אומרת יש מפגע ניקיון לא

צריך להתקשר היום לאגף הביטחון שיבקש להגיע אותו מנהל נמדד על הכל,

אותו רובע מנהל מקבל החלטות ביחד.

בועז מייזל: הוא הופך להיות בן אדם מאוד, מאוד חשוב, רובע מערב העיר יהיה מחוזק

במחלקת ....אזור תעשייה. ורובע מערב העיר יהיה מחוזק במחלקת תפעול

אזור תעשייה ומדור פיתוח אזור תעשייה שהם יהוו בסיס עתידי למה שיהיה

בעתיד ברגע שיהיו שם גם מגורים וכן הלאה רוב נוסף. יש את רובע החופים

ורובע הפארק, לא צריך להיכנס לזה כרגע. נעלה לחטיבת המטה, בחטיבת

המטה אנחנו רואים את הזרוע המקצועית שמסייעת למימוש ייעוד המנהל

באמצעות תכנון, פיתוח, הנחיית פיתוח בקרה ביצועית, מהווה זרוע ביצוע

לפרויקטים מערכתיים ויש לו את כל התפקידים שרשומים לכם פה שזה כמו

שאמרתי בעיקר בעניין הכוח והפעלה של הפרויקטים הגדולים. מבחינת

חטיבת המטה אפשר לראות את אגף הביטחון, אגף הדרכים, אגף

הלוגיסטיקה, אגף גנים, אגף שפ"ע וכל אחד ואחד. חשוב להבין נקודה

חשובה שהרבה מהכוח אדם שנמצא פה יורד בעצם, יורד בעצם לרובעים.

הוא נבנה פה אבל הוא פועל תחת הרובעים.

אהוד לזר אלה בעצם היחידות שאתם רואים כאן היחידות שנשארות בתוך האגפים

המקצועיים, כל ההקשרים התפעוליים שהם לא עירוניים נמצאים ברובע.

לצורך העניין מחלקת חירום היא עירונית, שיטור עירוני הוא ברמה עירונית,

יחידה לאירועים היא עירונית, רישוי עסקים היא עירונית, חשמל רכש

וכדומה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

27

בועז מייזל: יש את מטה הכספים מן הסתם שצריך לעזור למשל"ט הטיפול שיתן שליטה

על הכל ויתן תמונת מצב על כל הכוחות שפועלים בשטח ואתם מבינים שיש

פה הרבה מאוד כוחות וכל מה שראיתם פה זה בלי הקבלנים ולכן אנחנו

צריכים משלט תפעול חזק שידע לתת שליטה מלאה בכל מה שקורה. שקופית

אחרונה בסוף, בסוף כמה זה עולה לעירייה. תראו מה שאתם רואים כאן זה

בעצם השינויים בתמונה בתוספות לשנת ,2022 שאנחנו מבינים שבעצם

הצרכים.

מאיה כץ: א' לא רואים פה טוב. אני לא רוצה להעליב את האנשים שעשו את המצגות,

הצהוב לא ברור, הכתב מאוד קטן, זה דהוי כזה. אני לא יכולה להסתכל לשם.

בבקשה תתקנו את זה.

בועז מייזל: כל מה שקשור למטה המנהל יש פה תוספת של 2 אנשים שזה בעצם ראש

המנהל, המזכירה שלו, מנהל מחלקת טיפול אזור התעסוקה שנמצא פה זה

התוספות, ברשות החופים אנחנו מדברים על הקמת מחלקה ייעודית לפיקוח

ולביטחון החופים בשלב הראשון בשנת 2022 מנהל עם 4 בהמשך יהיו עוד ,4

באגף הביטחון זה תוספת של 7 אנשים שזה הקמת מחלקה ייעודית למוכנות

לחירום, מחלקת אכיפה באמצעות מצלמות לנת"צ ולחניה, באגף דרכים

והוספת גוף אחזקה קלה לטיפול במרחב הציבורי ברובעים, באגף

הלוגיסטיקה זה תוספות של הנדסאים למחלקת תחזוקה ואחזקת מוסך

במבנה ציבור, ובאגף שפ"ע זה תוספת מפקחי ניקיון ותברואה, כל זה סך הכל

24 תקנים, שיהיו בשנת ,2022 כשלב א' בביצוע בהקמת המנהל הזה. השלב

הבא זה עוד לסיים לכתוב את כל נהלי העבודה בתוך המנהל, להכין הכשרות

וכשנתחיל לקלוט את האנשים בהנחה וכל הסיפור הזה והתקציב יאושר

היום אנחנו נפרסם את המכרזים, נתחיל לקלוט את האנשים אנחנו מתכננים

גם סדרה של הכשרות על מנת להכניס את האנשים לתפקיד בצורה נאותה.

אהוד לזר: תודה בועז. בואו נחזור ונפתח את הדיון הכללי על התקציב.

דנה אורן-ינאי: יש לי שאלה ברמת שיטת הפעלה זאת אומרת אני רוצה לחזור קצת לבסיס,

הרעיון למעשה הוא לקחת את כל נושא של התפעול, פני העיר למעשה

"חבר" – הקלטה ותמלול

28

ולהקים עמותת שליטה חדשה, מה זה אומר מבחינת האגפים הקיימים האם

אנחנו עושים גם שם רה ארגון?

משה פדלון: עשינו הקמנו את מנהל ההנדסה, הקמנו את מנהל הגזברות, ועכשיו הגיע

התור של מנהל התפעול.

דנה אורן-ינאי: כמה מנהלות יש לנו היום?

אהוד לזר: מבחינת מנהלים יש 3 מנהלים. מנהל כספי, מנהל הנדסה, ומנהל התפעול.

דנה אורן-ינאי: כל האנשים זה לא מנהלות? בסדר לא משנה. אז יש לנו, מה לא נכנס לשם?

ולמה הנושא של דרכים נכנס לשם כאילו מהתחבורה לוקחים את הנושא.

אהוד לזר: לא לוקחים בעצם מה שנכנס זה התפעול, התחבורה או ההנדסה מבצעת

תכנון תשתיות ביצוע של פרויקטים ומוסרת את זה לתחזוקה לאגף הדרכים

שעוסק בכבישים, קרצוף ריבוד, ניקוז מדרכות, כל מה שקשור ברחוב.

מאיה כץ: איפה זה היה היום?

אהוד לזר: בתבל ועוד כמה פרויקטים מפוזרים אבל בגדול זה היה באגף תב"ל.

דנה אורן-ינאי: כל הנושא של תחזוקת כבישים למעשה היה בתב"ל, אז אנחנו מקימים

מחלקה, סוג של מחלקה חדשה. שאיפ"ה איך פורקה לשפ"ע, גנים?

אהוד לזר: כן.

דנה אורן-ינאי: למה?

אהוד לזר: בגלל הגידול, קיבלנו אלפי שטחי גינון נוספים.

דנה אורן-ינאי: אין בעיה שמקימים את המנהל השאלה למה לא להשאיר את שאיפ"ה

כמחלקה עצמה?

אהוד לזר: שפ"ע המקור של שאיפ"ה, שפ"ע נשאר ראיתם גם בחלוקה למחלקות

המטכ"ליות זה נשאר, פשוט הרבה מאוד עבודה של אגף השאיפ"ה היה גם

כך במרחב הציבורי, עשינו שינוי של הורדה של עוד גורמים לרמת הרובע,

זאת אומרת גם.

"חבר" – הקלטה ותמלול

29

דנה אורן-ינאי: מי שניהל את הרובעים עד עכשיו זה היה למעשה עד עכשיו זה היה שאיפ"ה?

אהוד לזר: נכון, והרובעים היו בהם רק 2 דיסציפלינות זה נושא הניקיון ונושא הגינון

היום בעצם יש 5 דיסציפלינות בכל רובע ורובע, יש תוספת תברואה שזה

הפיקוח על כל נושא ה - פחי זבל, אשפה, כל הטלפונים שאני מקבל בשבע

בבוקר והצילומים. וגם אכיפת חוקי העזר, פיקוח עירוני.

דנה אורן-ינאי: זה למעשה לקחת את שאיפ"ה ולפרק אותה חזרה לגורמים ולהקים את זה.

אהוד לזר: לא בדיוק, כי בסוף הרובע הוא הרבה מעבר לשיאפ"ה הוא כל עולמות

התפעול, ביטחון, תב"ל, דרכים, גינון, פיקוח עירוני, זה הקור, נכון ששתי

הדיסציפלינות המרכזיות שהיו בעבר ברובע של שאיפ"ה שזה גינון וניקיון

נשארות ברובע, הם היו, ברובע המקורי של שאיפ"ה אלה היו 2

הדיסציפלינות.

משה פדלון: רק לסבר את האוזן מבחינת. מספרים ב- 1995 היתה מחלקת גנים ונוף עם

365 דונם גינון היום אנחנו מדברים במותת שליטה של 2000 דונם גינון הם

היו בשאיפ"ה כן בוודאי, בוודאי, ,1995 365 דונם גינון היום אנחנו ב – 2021

עם 2000 דונם גינון ועוד עשרות אלפי עצים, את צריכה מחלקת פיקוח על

גינון, מחלקת פרויקטים יש מה לעשות, השאיפ"ה גדל בעוד מחלקות נוספות

מבחינת מותת השליטה לא יכול להיות אגף עם 10 מחלקות. זה לא יתכן,

גדלנו, וגדלנו צריך לבוא ולהקים.

איתי צור: אפשר להסביר את זה דווקא מהכיוון של התושב בסופו של דבר, בסופו של

דבר אם נסתכל על זה בראיה של תושב אני חוזר לנושא כאוב לכולנו אני חוזר

לנושא צואת הכלבים, כדי לטפל בנושא צואת כלבים כתושב אתה לא יכול

כרגע לבוא לאגף אחד לבוא ולהגיד לשאיפ"ה תנקו, ואחר כך תקרא לביטחון

שיאכוף ווטרינר שיגיע מפה ומשם, אין לך שום יכולת סנכרון כי מה לעשות

הפרויקט הזה הוא צריך גם ניקיון, גם אכיפה, גם ביטחון גם את הווטרינר

והוא צריך איזה שהוא מישהו שיתכלל את הדבר הזה, בסופו של דבר אין

יכולת בסוף לכל אגף ואגף לעשות פרויקט שהוא ספציפי אבל הוא באמת

קרוס, וזה באמת הרעיון של אגף התפעול, או של מנהל התפעול שהוא בעצם

"חבר" – הקלטה ותמלול

30

בא ואומר אנחנו יודעים להגיע לתא שטח ולתת מענה שהוא קרוס, שהוא גם

ביטחון וגם זה, וגם זה, וגם זה, כדי באמת לתת את המענה המיטבי ובהקשר

הזה אני חושב שזה מהלך מאוד, מאוד חשוב ומאוד, מאוד ראוי, בעיניי היה

אמור להיות עוד לפני כמה שנים לעשות כזה דבר אבל אני מברך לגמרי את

הדבר הזה.

מאיה כץ: אני רוצה לשאול וגם להגיד כמה דברים קודם כל אין ספק שתכלול משימות

וקדקוד אחד שרואה את הכל אם זה בראיה אסטרטגית או בראיית ירידה

לשטח זה דבר שהוא נכון וחכם, זה אם אני לא טועה התפקיד הקודם שלך

היה באסטרטגיה בתכנון האסטרטגי וזה דבר שצריך להיות. יחד עם זאת אני

רוצה להגיד משהו וזה לא הצורך אלא איך, ואני רוצה דווקא להשתמש בספר

של בגדי המלך החדשים שבסוף הילד קם ואומר המלך הוא עירום וצריך

להגיד את האמת כפי שהיא, לקחתם את כל אגפי התפעול של העירייה כפי

שהמודל מוצג כרגע אני אשמח שתתקן אותי איפה שאני טועה, עקרתם אותו

מתוכן, הבאתם מעליהם 24 תקנים חדשים במקום לקחת עובדים שהם

טובים, חרוצים לתגמל אותם לתת להם אולי העצמה בתפקיד, אולי תקן

יותר בכיר ואתם עושים איזה שהוא מן שעטנז שהוא בעצם להגיד רבותיי כל

מה שעשיתם עד היום אולי בסדר, אולי לא, אני לא רוצה לתת ציונים ולכן

אני משתמשת ולכן אני מאוד, מאוד זהירה בדבריי, אבל אנחנו חושבים

שלהביא 24 אנשים חדשים מחוץ למערכת בעלות של 6 מיליון ₪ כ – 6 מיליון

₪ זה הצעד הנכון בשביל לתכלל ולתפעל את כל התפעול השוטף של העיר.

אהוד לזר: אולי את לא קוראת את הנתונים, הנתונים מדברים, א' הניסיון לקשור

להביא אנשים חיצוניים כדי לזלזל בעבודת העובדים ניסיון לא יפה בעיניי.

מאיה כץ: אבל זה מה שקורה. צריך להגיד את האמת.

אהוד לזר: זה לא מה שקורה. את ישבת פה בישיבה הזאת לפני מספר חודשים ודרשת

מאיתנו להוסיף כוח אדם בתחום כוח אדם ואכיפה.

מאיה כץ: זה מספיק מורכב בשביל לשמוע את הדברים.

"חבר" – הקלטה ותמלול

31

אהוד לזר: את ישבת פה וגם יונתן ודרשתם מאיתנו להוסיף כוח אדם בתחום האכיפה

זה בפרוטוקול חלק מ – ,24 רוב התקנים זה לנושא הזה.

מאיה כץ: 5 לפיקוח בחופים.

אהוד לזר: לא נכון גם אכיפה באמצעות אכיפה אלקטרונית פעם אחת אחלה, קיצצנו

חצי 12 בוא נדבר, העיר הזו גדלה בכמה? ראית את המספרים צילמת את זה.

מאיה כץ: לא רלבנטי, לפרק את כל אגפי התפעול,

אהוד לזר: יש פה עובדים שנותנים את היום ואת הלילה שלהם ויש פה ריבוי של משימות

והיא עדיין מלאה במשימות ואין תחרות בין עובדים והניסיון להגיד כאילו

עכשיו אתה לוקח עובד מחוץ לארגון כיד לזלזל בעובדים קיימים זה לא פשוט

לא נכון. חברים אנשים עובדים 8.5 שעות ביום זה חוקת העבודה, לתת להם

לעבוד 12 שעות ביום זה לא נכון.

מאיה כץ: זה לא בא לידי ביטוי.

אהוד לזר: חבל מאוד, אי אפשר לתת לבן אדם לעבוד 16 שעות רק כדי להגיד תחסכו.

מאיה כץ: רציתם לעשות משהו טוב ופשוט יצא בעניי אין לי מה להגיד.

אהוד לזר: אני יכול להראות את הפרוטוקולים שלך שאת מבקשת להוסיף תקנים האלו

בדיוק, התקנים האלו נוספו כדי לחזק את היכולת שלנו להיות משמעותיים

בשטח.

מאיה כץ: לחזק אותם בתוך האגפים. בתוך האגפים בסוף מנהלי האגפים, בסוף מנהלי

האגפים.

אהוד לזר: אני אגיד עוד משהו שבסוף האפשרות הזאת מקרינה אפשרות לקידום אצל

עובדים ותיקים ואני אשמח מאוד שהעובדים הוותיקים שלי יקודמו לנהלי

רובע. התפקידים שאת ראית פה וזה הדרך לקדם את העובדים האלה.

מאיה כץ: בסופו של דבר יש פה מנהלי אגפים טובים שהיו צריכים להיות באמת אולי

תחת מישהו מתכלל ותחתיך ולא עכשיו לפרק את כל האגפים לעקר אותם

"חבר" – הקלטה ותמלול

32

מתוכן בסוף גם לא לקחת את האגף את הרובע שמכניס אולי הכי הרבה כסף

לעירייה ודווקא עליו להגיד בעוד כמה שנים.

אהוד לזר: קיבלת תשובה.

מאיה כץ: אבל זה לא נכון תכנונית זה לא נכון.

אהוד לזר: יש רובע בכיר יותר, ברובע הבכיר.

מאיה כץ: זה לא נכון. אתה לא יכול לערב רובע של מגורי תושבים עם רובע של פעילות

עסקית אתה לא יכול זה לא אותם צוותים.

אהוד לזר: רגע בואו נתאפס שניה איפה אני טועה ואיפה אני צודק, יש לי רובע במערב

העיר ואני אמרתי לך שיש שם מחלקה שקשורה גם לאזור התעסוקה ואת

פשוט מסרבת להבין את זה. את חושבת.

מאיה כץ: לא, לא אהוד אתה במקום רגע להקשיב התלהבת מהרעיון בעצמך ואתה לא

מבין שאפשר לעשות את זה אחרת.

אהוד לזר: יכול להיות אבל להגיד ש – 24 תקנים זה כדי להחליש עובדים, נשמע לא אפס

קצת הליכה על....

מאיה כץ: בוא נבין את הנתונים, להגיד שכדי איך הגדרתם את זה שאגף לא יכול פשוט

מאוד.

צבי וייס: אני חושב שהתפקיד הראשון של המנהלת הזאת צריך לעשות סמינר לעובדי

העירייה לכולם ולהציג להם לא רק מה שמציגים לנו יכול להיות שבכנס

באילת במקום להביא זמרים או משהו כזה להציג את זה לעובדים. עושים

דבר רציני ושינוי גדול על בסיס לא רק שחברי המועצה פה אלא העובדים

מעבר ל – 24 האלה הם הגורם המרכזי, הם החוט שדרה אבל אני חשוב

שצריך שיהיה מסגרת שהם ידעו מה מצפים מהם ולאן הולכים.

איל פביאן: אפשר לבקש שתשלחו לנו את המצגת הזאת.

אהוד לזר: אין בעיה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

33

דנה אורן-ינאי: אני רוצה כן להתעכב ראשית אני באה מהעולם הזה של פרויקטים ואני

חושבת שכמו שאמרו לפניי אני כן בעד לראות את התמונה כולה ונתקלתי

בעשרות רבות של מקרים של חוסר אונים שבאמת חוסר יכולת לקדם דברים,

ואין ספק שאתה היית שק חבטות שלי בנושא הזה, אבל כן אני רוצה

להתייחס בדרך כלל שמקימים מנהל, אני באמת רוצה להבין שנקיים דיון

שאנחנו מוסיפים 24 תקנים האם על זה מדובר 6 מיליון ₪? או 6 מיליון ₪

הולכים גם לפעולות?

אהוד לזר: אז בתקציב עצמו אתם אני מניח שעברתם על התקציב, יש היתרון הגדול

שהפעולות גדלות בהתאמה לגידול במשימות, לצורך העניין בשטח הגינון,

לצורך העניין באחזקת מוסדות החינוך, לצורך העניין באזורים שצריך לפנות

בהם אשפה, וזה גידול לנארי כפועל יוצא מהגידול והוא לא קשור ל – 6 מיליון

הוא מופיע הוא מגולם בספר התקציב בגידולים הקטנים אני מניח שקראתם

את זה, זה לינארי לאותה תמונת מצב שהציג הגזבר, התוספות האלה לצורך

העניין להחזיק פיקוח עירוני או פיקוח תברואה אין לו תקציבי, חוץ מהשכר

שלו של להסתובב ברחובות, רכב לא רכב זה העלות שלו זאת אומרת הוא

מפקח הוא לא צריך כסף לפעולות, אם הוא מפקח ניקיון, הוא לא צריך כסף

לפעולות לכן התוספת המשמעותית בהקמת המנהל היא באמת בכוח אדם

שיוכל לסייע לבצע את אותן משימות תפעוליות.

דנה אורן-ינאי: זאת אומרת אנחנו מדברים על עלות שהיא לא עלות של 250 אלף ₪ לפקח

אנחנו מדברים על דברים נוספים.

אהוד לזר: פקח לפי הסכם שכר של הפיקוח.

דנה אורן-ינאי: אנחנו מכירים. האם זה תוספות של יותר מנהלי אגפים בעירייה, זאת

אומרת.

אהוד לזר: התקנים שאתם רואים פה זה אותו פירוט שראיתם זה בעיקר לפיקוח עירוני,

תוספת של צוות אחזקה, של כבישים, פיקוח גינון, והקמה של מחלקת אכיפה

באמצעות מצלמות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

34

דנה אורן-ינאי: האם אנחנו מדברים על ראש מנהל ו – 5 מנהלי אגפים זאת אומרת ככה זה

הולך זאת ה - מוטת שליטה?

אהוד לזר: כן נכון בדרך כלל במנהל יש 5 אגפים, באגף יש בדרך כלל ,5 6 מחלקות לא

יותר.

דנה אורן-ינאי: זאת אומרת במנהל יש לנו 5 מנהלי אגפים ומתחתיהם יש לנו את מנהלי

הרובעים.

אהוד לזר: בעצם יש את חטיבת השטח שבחלוקה בין רוני לבועז, יש את חטיבת המטה

שזה גוף המטה המקצועי ויש את גוף השטח חלוקה בין בועז לרוני בהפעלה

של הדבר הזה, רוני יותר באוריינטציה ו - הרביעית, בועז באוריינטציה

הכללית וחטיבת המטה ומפעילים את הכוח.

דורון דבי: מה גודל המטה של בועז?

אהוד לזר: אני מניח שיש 15 עובדים תקן אותי אם אני טועה.

דורון דבי: בלי מנהלי אגפים אני מתכוון ללא מנהלי אגפים רק המטרה.

אהוד לזר: אפשר לספור את זה.

בועז מייזל: אני רק רוצה לומר בהקשר הזה סליחה. אין שם אין כאן שום גידול אלא

פשוט ריכוז של גופי ה... או גופי המשלט שהיו.

(יונתן יעקבוביץ נכנס)

אהוד לזר: יש פה תהליך של ייעול חבל שזה נופל על אוזניים ערלות, יש פה תהליך של

ייעול בסופו של דבר, יש אגפים שלכל אחד מהם היה גוף מנהלתי בסוף

הדברים האלה רוכזו המשאבים רוכזו, המרכזים אוגמו הדבר הזה בסוף נכון

יש תוספת אבסולוטית.

דנה אורן-ינאי: יש ייעול ביצוע ויש ייעול ניהול, הייעול ביצוע אותו רואה אותו.

אהוד לזר: ייעול בתשומות כוח אדם גם באגפים עצמם הם רוכזו במסה אחת ללא

תוספות, ושתיים יש את איגום משאבים כל המכרזים המשותפים כל הדבר

"חבר" – הקלטה ותמלול

35

הזה שאתה לא יכול לעשות אם אתה לא באותו גוף ארגוני, אתה לא באותו

מנהל אתה לא באותו אגף אתה לא יכול לעשות. ארגון של 2000 עובדים אתה

יודע מה זה ארגון גדול ובירוקרטי שיש לו הרבה מאוד אינטרסים, הרבה

מאוד צרכים ובסוף שאתה מסתכל על עולמות תוכן שהם צמודים באותו

אזור גיאוגרפי אתה יודע לעשות את זה יעיל יותר.

יריב פישר: במקום את המילים שלכם שאתה מתכלל במקום אחד פתחת במקום אחר.

זה מה שאתם עושים פה.

אהוד לזר: ממש לא, היתה פה היתה פה פרזנטציה ממש ברורה אני לא שמעתי את זה

מהפרזנטציה, אולי אני מאוהב ברעיון של עצמי.

דנה אורן-ינאי: עדיין לא, ברשותך לגבי התייעלות ארגונית לא הבנתי.

יריב פישר: אין התייעלות זה תוספת תקנים של 6 מיליון ₪.

אהוד לזר: נכון זה תוספת תקנים לבקשת החברים פה, נוספו פה גם לפיקוח וגם לאכיפה

וגם לחיזוק חוף הים, בואו חברים, בואו נסתכל למציאות בעיניים ולא רק

לאמירות שיכולות להיות כותרת באיזה עיתון.

יריב פישר: אנחנו רואים כלכלת בחירות ואנחנו רואים מה אתם עושים.

אהוד לזר: מה קשור לכלכת בחירות, לתת שירות טוב יותר זה כלכלת בחירות?

יריב פישר: להוסיף תקנים זה כלכלת בחירות.

אהוד לזר: כן את מי אני קונה בתקנים האלה את 24 בוחרים את מי? איזה כלכלת

בחירות על מה אתה מדבר, שירות טוב יותר זה כלכלת בחירות? הלוואי וככה

תיראה כל כלכלת בחירות.

יריב פישר: יש לך סמנכ"לים ויש לך מנהלי אגפים, תגבה אותם תחזק אותם אל תקים

עוד גוף על גוף. זה מה שאתה עושה פה ולזה קוראים כלכלת בחירות אין מה

לעשות.

אהוד לזר: אם אתה קורא לזה כלכלת בחירות אני בעד הכל בסדר.

"חבר" – הקלטה ותמלול

36

מאיה כץ: ובטח לא תקציב שמרני כמו שניסתם להציג פה לפני 10 דקות או 20 דקות

ברקע הדברים.

אהוד לזר: התקציב השמרני לא נאמר על זה נאמר על שריון,

מאיה כץ: תקציב שמרני על כל משרות העירייה, על כל תקציב העירייה מדובר על

תקציב שמרני, פה לא מדובר על תקציב שמרני.

דנה אורן-ינאי: אתה יודע להגיד מה התקציב של המנהל החדש, תקציב ביצוע?

אהוד לזר: שוב זה אגרדציה של כל התקציבים הקיימים עם התוספות הליניאריות של

הפעולות במרחב הציבורי, את יכולה לראות את זה ממש בסעיפי התקציב

בגידולים. לא נוספו תקציבי פעולות.

דנה אורן-ינאי: א' אני בעד להוסיף תקציבי פעולות, וב' השאלה היא זאת אומרת אם אנחנו

מסתכלים על הפעילות השוטפת של שאיפ"ה, מה שנקרא שפ"ע וגנים,

לוגיסטיקה, דרכים וביטחון מה היה התקציב בשנת פעולות וכוח אדם בשנת

2021 לעומת מה התקציב של המנהל לפעולות וכוח אדם ב – .2022

אהוד לזר: אין הבדל משמעותי קודם כל לפי מה שאמרתי, אפשר לעשות אחר כך לעשות

מרקרים.

דנה אורן-ינאי: הרי אם אתה מוסיף 24 תקנים, זה אומר שאנחנו אני רוצה כתושבת וכנציגת

ציבור לראות את תקציב הפעולות גדל באופן יחסי.

אהוד לזר: תקציב הפעולות גדל אבל בדברים שלא קשורים לצורך העניין תקציבי

הבטיחות גדלו ב – כמעט 800 אלף ₪, תקציבי האחזקה גדלו כך וכך, תקציבי

הגינון גדלו כך וכך אקוויוולנטיים לצורך, אוקיי אז תראי את זה גם בתוך

הספר, אני מניח שראית את זה בתוך הספר את כל התוספות האלו הם גדלו

לעומת הצורך.

דנה אורן-ינאי: אני שואלת אותך לעומת התכלול, אם אנחנו מתכללים עכשיו, כשאני

עברתי על הספר לא ראיתי את זה ברמת התכלול, זאת אומרת במנהל הנדסה

אין.

"חבר" – הקלטה ותמלול

37

אהוד לזר: נכון בגלל שהתקציב היה בנוי על אגפים, אגפים, אגפים היה קשה לעשות

מחק ולעשות את זה מחדש ולכן עדיין אני מניח ששנת התקציב הבאה הכל

יהיה מסוכם בפרק אחד.

דנה אורן-ינאי: לכן אני רוצה לראות תמונת מצב מתוכללת.

אהוד לזר: אין בעיה למרקר את זה, זה לא בעיה, זה עניין מחשובי.

משה פדלון: באגף תב"ל, שאיפ"ה ותכנון עובדים כ – 250 עובדי עירייה בגדול ותוספת של

24 עובדים זה תוספת של %,10 העיר גדלה, העיר גדלה אני לוקח את גליל

ים, העיר גדלה ב – %20 זאת אומרת הגידול הוא לא משמעותי פה וזה אנשים

שיתווספו, את הקמת בגליל ים רובע שבעוד ,3 4 חודשים יהיו שם כ – 3500

משפחות זה כשלעצמו רק גליל ים בוא ניקח את נתן אלתרמן וניקח את חנה

רובינא ניקח בחשבון את כל ה... שהיתה הגידול בתושבים הוא %,20

התוספת בכוח אדם ביצועי תפעולי הוא ב – %.10

דנה אורן-ינאי: אין שום בעיה השאלה בכמה גדל המחלקה התפעולית.

אהוד לזר: אני באמת מנסה להבין מה מפריע השירות הטוב לתושב? אני באמת כאילו

א' לא היית בסקירה ואם היית נמצא בסקירה והיית שומע את התוספות

לפיקוח העירוני היית מבין שקיבלת מענה למה שביקשת בישיבה אבל לא

היית פה.

(מדברים ביחד)

מאיה כץ: הדוגמא שיונתן נתן על תאגידי מים היא דוגמא מדויקת למה שיקרה זה

בדיוק אותו דבר.

דנה אורן-ינאי: לא שמענו. יש לי עוד שאלות. אהוד לגבי הלוח זמנים, מכרזים איך זה עובד,

האם הקידום אוטומטי, מחלקת גנים, אגף גנים זה אנשים שניהלו מחלקות

והפכים למנהלי אגפים או שפותחים הכל במכרזים, האם המנהל עצמו הולך

למכרז איך זה עובד?

אהוד לזר: תראי הגישה שלי בכפוף לדיני מכרזים אני תמיד מעדיף לקדם עובדים בפנים

"חבר" – הקלטה ותמלול

38

שראויים לתפקידי ניהול, ויש פה הזדמנויות, ולא בתוספות משמעותיות

לתקציב וזה האמירה שלי חד משמעית שאני אומר אותה הכל כפוף כמובן

להליכי מכרז כדין אבל העדפה שלי במידה ויש את היכולת ואת הכישורים

ואת הזמן המתאים לעובדים מהמערכת.

דנה אורן-ינאי: אני שואלת מה הסדר?

אהוד לזר: מכאן ואילם היום יאושר התקציב בעזרת השם את תצביעי בעד אנחנו נוכל

להתחיל לפרסם מכרזים לתפקידים שאנחנו בעצם מגייסים לטובתם, חלק

מהדברים אנחנו עושים ייעודיים , שינויים כאלה ואחרים כדי שיעלה כמה

שפחות לקופה הציבורית ולהתחיל לאייש רובע, ולהתחיל לאייש את זה.

דנה אורן-ינאי: הרובע יוצא למכרז? מנהל רובע לא? משרד הפנים צריך לאשר את זה איך

זה עובד?

אהוד לזר: אנחנו רשות איתנה אנחנו מנהלים את המכרזים,

דנה אורן-ינאי: לאשר את הקמת מנהלת?

משה פדלון: לא צריך אנחנו רשות איתנה, ואנחנו הולכים לקבל החלטות.

אהוד לזר: מות לנו להקים מנהלים זה חלק מהפרוגרטיבה שלנו. ככל שעיר גדלה רצוי

שהיא תקים מנהלים.

יונתן יעקובוביץ: איפה זה כתוב בדיוק? ההחלטה הזאת יש לך מערכות שקיימות בתוך עיר,

יש לך כל מיני פירמידות, יש לך כל מיני פירמידות של עבודה במקום לבוא

ולבדוק.

אהוד לזר: לא היית בסקירה.

יונתן יעקובוביץ: יש משהו שאני אומר שהוא לא נכון?

דנה אורן-ינאי: הוא קיבל עדכונים ממני בוואצפ צילמתי ושלחתי לו. צילמתי ושלחתי לו.

משה פדלון: חברים אם יש הערות, הצעות, על התקציב בבקשה.

מאיה כץ: קודם כל אנחנו מאוד, אני רוצה להגיד ואני מתחברת למה שאמרת להתעלם

"חבר" – הקלטה ותמלול

39

מהערות ביניים ולתת תשובות לפחות ענייניות אני רוצה להגיד שאני ואני

מניחה שגם עוד הרבה אנשים הקשבנו וקראנו לעומק את התקציב, ויש הרבה

שאלות או הבהרות או תהיות או מחשבות ונשמח שבאמת תהייה התייחסות

רצינית לזה ומי שיש לו הערות ביניים ומי שממהר הביתה באמת יכול ללכת

בסדר אני אומרת את זה, אני לא רוצה לשמוע כל שניה קדימה, קדימה,

קדימה, זה לא נעים עשינו עבודה קשה בעניין הזה.

יריב פישר: זה לא יקל עלינו למרות שביקשנו שזה יקל עלינו.

אהוד לזר: יש פה נייר עבודה שעובדים עליו הוא לא אמור להיות מופץ לתושבים לפני

שמתקיים פה דיון,

יריב פישר: מה קשור תושבים אלינו.

אהוד לזר: קיבלתם את המסמכים ובוא נתחיל לדבר על זה.

יריב פישר: למה אני צריך לחפש משהו ב – 160 עמודים כל פעם?

אהוד לזר: מהסיבה הפשוטה שברגע שעובר קובץ הוא לא מאושר והוא טיוטה והוא

עובר החוצה.

יריב פישר: גם זה יכול לעבור החוצה אהוד.

אהוד לזר: לא הוא לא יכול לעבור החוצה.

יריב פישר: למה לא, אני לא יכול לתת את זה למי שאני רוצה.

אהוד לזר: יש הבדל בין להעביר את זה לבין להעביר קובץ.

יריב פישר: אתה לא רוצה להקל.

אהוד לזר: מסמך עבודה עד שהוא לא מאושר הוא לא יכול להסתובב.

יריב פישר: כמו שאתה נותן לחשב להתעסק בזה תן גם לנו.

מאיה כץ: אני רוצה להגיד הערה ככה שהיא מאוד כללית שתמיד על התקציב באמת

נעשית עבודה מאוד, מאוד קשה גם של כל מנהלי אגפים בטח של אגף

"חבר" – הקלטה ותמלול

40

הגזברות, גם של מנכ"ל העירייה ושל כולם, לי לפחות ברמה האישית ואני

חושבת שאני מדברת בשם כל חברי האופוזיציה לפחות שישאלו או שיאתגרו

את התקציב באופן כזה או אחר כן להגיד כל הכבוד על העבודה, המחלוקות

שיהיו ככל הנראה זה מחלוקות שקשורות למדיניות, זה חלילה לא לגופו של

אדם לא לגופו של אף אחד וכן חשוב לי בעצם להגיד את האמירה הזאת כי

אני יודעת שיש עבודה מאוד קשה שנעשית מאחורי התקציב, ויחד עם זאת

תקציב משקף מדיניות ובעצם המהות של השיח פה זה לגבי אותה מדיניות.

אחרי שאמרנו את זה. תראו אני רוצה רגע להתחיל בנושא של הסיפור של

ההפחתה של תקציבים של משרדי הממשלה רוני אתה נגעת בזה והשאלה

קודם כל הראשונה זה מה אנחנו עושים היום כדי לוודא שהתקציבים

שיורדים ממשרדי הממשלה הם חוזרים אלינו, כי גם כשאתה בעצם נתת את

הדוגמא שהנתונים הם טיפה מעוותים, בגלל שנת הקורונה, אנחנו עדיין

יכולים לראות, אני פשוט נמצאת פה גם עם התקציב של ,2021 בסדר,

רוני חדד: יש הרבה קולות קוראים שם, יש קולות קוראים שהיו המון בשנת הקורונה

שהם רלבנטיים לאותה שנה.

מאיה כץ: אבל גם לפני זה אנחנו יכולים לראות התחלה של ירידה. עכשיו התחלה של

הירידה לפני הקורונה ולפני העיוותים האלה יכול להיות שהיא מהווה איזה

שהוא סממן. סתם לצורך העניין איפה זה מאוד בולט או לפחות לי בלט בעין,

דווקא בתקציבי הרווחה, בתקציבי הרווחה אנחנו כן רואים פה איזה שהיא

ירידה מאוד משמעותית כשנגיע לפרק הזה אני באמת ארצה לדעת שאנחנו

מוסיפים את ה תקציב שלנו בלי קשר לאחוזים.

אהוד לזר: כאילו שהשירות לא ירד.

מאיה כץ: נכון אבל השאלה ברמה עקרונית מה אנחנו היום יודעים לעשות כדי בעצם

לנסות להחזיר את תקציבי הממשלה, זאת אומרת האם יש סיבה עקרונית

שבאה ממשלת ישראל ואומרת הרי נהפוך הוא יש עכשיו תקציב מדינה, זאת

אומרת התקציבים לא אמורים לרדת הם אמורים פחות או יותר להישאר

זהים בוא נגיד לכל הפחות למה שהיה ב – ,2020 אפילו ,2019 השאלה אם יש

"חבר" – הקלטה ותמלול

41

איזה שהם תהליכים שאנחנו עושים ברמה הארגונית כי אין ספק שבסוף

הרשות המקומית יודעת לתת את התקציב לזה, אבל לפני כן יש פה פערים

מאוד משמעותיים.

רוני חדד: תראי ברווחה למשל מ – 66 מיליון אנחנו ב – 69 מיליון ב- ,2021

מאיה כץ: כן אבל שניה, אם אתה מסתכל בסופו של דבר אני רגע מוציאה, אני לא רוצה

ללכת רגע לעמוד הזה, שאתה מסתכל בתוך הרווחה, נגיע לזה אחרי זה תוך

כדי, אני רוצה לשאול שאלה כללית האם יש לנו איזה שהיא דרך כדי בעצם

לנסות להחזיר חזרה את התקציבים שאו נלקחים מאיתנו או שלא מגיעים

אלינו?

רוני: קודם כל לגבי, אהוד ישלים אותי אם צריך, פעולות רווחה אנחנו הרי

מקבלים, אנחנו קודם כל מוציאים את ההוצאה ומקבלים %75 זה ברמה

אחת מעבר להוצאות הנוספות או להשקעות הנוספות אני קורא לזה שאנחנו

משקיעים בתקציב, עכשיו באופן כללי ככל שהצורך יורד, והאוכלוסייה

במצב יותר טוב מבחינה רווחית אני מדבר.

מאיה כץ: בוא נדבר על כל המכלול.

רוני: זה נגזרת, זה הכל קשור.

מאיה כץ: בסדר בסופו של דבר תראה על אחת כמה וכמה אם אנחנו מדברים על סוג

של תמונה עתידית, של גידול של התושבים, כנראה זה יהיה סוג של גידול

באותה הלימה, זאת אומרת אחוז

רוני חדד: לא בהכרח כי אם מגיעה אוכלוסיה חזקה אז האחוז הולך ויורד.

אהוד לזר: תראי איזה אוכלוסיה התווספה אני חס וחלילה לא רוצה להקניט.

מאיה כץ: אני מסכימה אני לא דיברתי ספציפית על הרווחה אני דיברתי באופן כללי על

הנושא של תשלומים מהממשלה, הרי זה בא לידי ביטוי.

אהוד לזר: ראית את העלייה של 7 מיליון לדעתי זה בעבור אותם צוותים או אותם

דברים כאלה שאנחנו חושבים שזה הגידול הלינארי.

"חבר" – הקלטה ותמלול

42

מאיה כץ: אבל זה לא מתחבר בסופו של דבר, ה – 7 מיליון הם לא מתחברים להליכי

בינוי שצריכים להתבצע פה. זאת אומרת אין קורלציה בין התקציבים

שאנחנו מקבלים אם אנחנו מתייחסים רגע לחינוך לבין התקציבים של הבינוי

שאנחנו צריכים לעשות את זה.

אהוד לזר: אני רוצה להגיד לך קודם כל ש - הבתי ספר 2 בתי ספר שיפתחו הם יפתחו ב

– ספטמבר אז את לא תראי את ה – 9 חודשים הראשונים קודם כל, מבחינת

התקציב הרגיל, התקציב הבלתי רגיל אם לשם כיוונת אנחנו דווקא עכשיו

קיבלנו קצת זה 35 מיליון בדם יזע ודמעות של כולנו ואת תראי את זה בעצם

בהכנסה לקרנות, את לא תראי את זה בהכנסה לתקציב הרגיל והוא משרת

אחר כך את הפרויקט עצמו ולא תא המימון של הצוות בתקציב הרגיל.

משה ועקנין: רגע הבניה שהיתה בגליל ים עם הגנים ובתי ספר זה חוזר אלינו חזרה ממשרד

החינוך?

רוני חדד: בוודאי אני אמרתי.

אהוד לזר: ברמת העיקרון המדינה אמורה לתת עבור הבניה בגליל הים באזור 1100

ומשהו 120 מיליון ₪ הלכה למעשה קיבלנו רק 35 מיליון ₪ רבע ממה שהם

היו אמורים לשלם הם גם ככה אמורים לשלם חלק קטן ממה שזה באמת

עולה. זה לא בתקציב הרגיל זה בתקציב הבלתי רגיל וזה לא 207 מיליון

האלה שאלה הם תקציבי העברות להפעלת המערכת ולא לבניית המערכת.

רוני חדד: כמו שאמרתי רק בגין פתיחת גנים חדשים ותוספת של תקנים וכו' אנחנו

מקבלים 4 מיליון תוספת רק כמו שאמרתי בגידול מתוך 7 מיליון , 4 מיליון

זה גידול של תקנים של סייעות וכל השיפוי שהמדינה נותנת לנו כדי לתפעל

את כל התוספות האלה.

אהוד לזר: ושוב תזכרי ששנת חינוך היא מ – .1/9

מאיה כץ: אני מבינה את זה אני רק אומרת אנחנו צריכים להיות כל הזמן ערניים לזה

כי הכספים האלה בסוף, אנחנו אמנם לא נשענים עליהם.

רוני חדד: יש לנו נתונים של דו"חות מיתר, דו"חות מיתר זה דו"חות חודשיים של

"חבר" – הקלטה ותמלול

43

החינוך עוברים אחד, אחד כולל חברה בקרה שבודקת, אנחנו מבצעים ניצול

מקסימאלי יש מעקב של אולגה ושלי שאני מקבל כל חודש ושל אגף התקצוב

שלא מפספסים אף שקל, אני גם עושה ישיבות כל חודש, החשבת בודקת מול

האגפים אם יש חוסר או טיימינג של הפרשי עיתוי בקבלת הכספים, אני עושה

ישיבות רבעוניות לגבי הכספים אנחנו כל הזמן עושים ישיבות בקרה.

משה ועקנין: מתיה צפי להשלמה להפרש של אגף החינוך של 100 מיליון ₪ בגליל ים שאתה

אומר שמגיע לנו כביכול החזר.

רוני חדד: זה תקציב פיתוח זה לא תקציב רגיל.

אהוד לזר: זה בפיתוח.

משה ועקנין: כן אבל זה עצמו בפועל לא משנה איך זה נכנס.

אהוד לזר: זה לא העברה, 100 מיליון זה תקצוב אחר זה לא העברה, שהיא מחויבת על

פי חוק.

רוני חדד: בדיוק אם אני פותח גנים ופותח ביתי ספר ופותח כיתות וכו' וכו' אז משרד

החינוך שיש סמלי מוסד והכל מוסדר והכל זה נותן לי אוטומטית.

מאיה כץ: גם אם מסתכלים רגע בעמוד 7 לצורך העניין גם באחוזים שמסתכלים על

משרדי ממשלה אחרים וכו' אז אנחנו כן יכולים לראות פה איזה שהיא

ירידה.

הילה רוזן לא מאיה אם ניזכר בשקף שהגזבר הראה שימי לב שבאומדן 21 מדובר על

משרדי ממשלה אחרים על 27 מיליון, ה – 27 מיליון האלה כוללים 20 מיליון

שזה מה שהסברנו שזה הנחות ארנונה שהמדינה נתנה, המדינה אילצה אותנו

לכתוב את ההכנסות האלה אפילו שקיבלנו אותם, אילצה אותנו לרשום גם

בהכנסות וגם בהוצאות זה אומר שזה ניפוח, ה – 27 צריך להוריד ממנו את

ה – 20 מיליון ואז נשאר 7 מיליון. אני אשלים משרדי הממשלה האחרים

רובם עברו לשיטה של קולות קוראים מה זה אומר קולות קוראים... בבסיס

התקציב אלא רק שיוצא הקול קורא הגשנו ויש התחייבות חשב אז אנחנו

מבצעים במהלך השנה ורואים את זה מידי חודש הגדלות, הזזות שיש קולות

"חבר" – הקלטה ותמלול

44

קוראים.

מאיה כץ: את זה אני מבינה לגמרי, זאת אומרת הפער של 2 מיליון שאנחנו רואים פחות

או יותר.

הילה רוזן: זה קולות קוראים במהלך השנה.

רוני חדד: זה מה שאמרתי במעבר מ – 7 ל – .5 מ – 7 ירידה ל – ,5 משום שזה 7 בעקבות,

2 מיליון ₪ זה היו קולות קוראים של חוף נקי, של כל נאמני קורונה, של בית

ספר, תוספת של נאמני ביטחון תוספת של ביטחון, של ניקיון.

הילה רוזן: אפילו ה - עוזרי הוראה של החינוך שזה היה בקורונה סדר גודל של 4 מיליון

₪ היה קול קורא.

דנה אורן-ינאי: משרדים אחרים תקבולים אני רואה תקציב סופי .25 בעמוד .6

רוני חדד: אז אמרתי זה העיוות שהסברתי אותו שהילה דיברה עליו.

דנה אורן-ינאי: הבנתי התקציב המקורי היה 6 והיום .5.8

רוני חדד: נכון יש ירידה של כמעט 2 מיליון ₪ אחרי נטרול של 20 שרובם ככולם קולות

קוראים.

מאיה כץ: סתם ככה עוד שאלת תם דיברנו כבר בשנים האחרונות על זה שצריך להיות

מישהו שהוא ייעודי לכל הנושא של הקולות הקוראים כדי שידע לאסוף את

כל הכסף מכל משרדי הממשלה השונים כי זה עבודה בפני עצמה, יש מישהו

שכבר הוגדר לו מה שנקרא הייעוד שלו בטח בשנה כזאת שצריך לאסוף מכל

הבא ליד?

רוני חדד: כן יש.

מאיה כץ: בשעה טובה. הנושא השני שאני רגע רוצה לדבר עליו אני.

יריב פישר: רגע בעניין הזה אני חושב שמה שמנסה מאיה להגיד בחוק ההסדרים יש

הרבה מאוד סעיפים חדשים וצריך לעבור ולראות.

אהוד לזר: אתה צודק חוק ההסדרים יש לו הרבה משמעויות על הרשות המקומית לא

"חבר" – הקלטה ותמלול

45

לקולות קוראים קולות קוראים זה מאשרים להם תקציב הם יוצאים

בקולות קוראים במהלך השנה, אנחנו עדיין לא יודעים איזה קולות קוראים

יצאו, אבל לחוק ההסדרים יש משמעות מאוד רחבה על העירייה ואנחנו

בימים האלה מנתחים את כל המשמעויות של חוק ההסדרים. תהיה לו

משמעות.

מאיה כץ: תראה איך במשפט וחצי רבע שעה של דיבור הבהרת במשפט וחצי וכולם

הבינו. אני צוחקת בסדר. אני רוצה רגע שניה לדבר ולצערי הרב אני אומרת

את זה כל שנה בספר התקציב על הפערים בין השכר לפעולות, לצערי ה -

אובר שמרנות שאנחנו נותנים למקדם השכר ולכל התהליך הזה של הגידול

בשכר ואנחנו רואים את זה בסופו של דבר הוא בא על חשבון הפעולות, לא

סביר שכמעט %46 מתקציב העירייה יהיה תקציב שכר לעומת 53.5 נעגל ל –

למעלה ל – 54 יהיה על תקציב הפעולות, המשמעות היא פשוט מאוד פשוטה

אנחנו במקום לתת יורת לתושבים יותר ממה שאנחנו יודעים לתת יותר

אנחנו שמים איזה שהם מאגרי שכר, ולא ניכנס כרגע למצבה מאוישת או לא

מאוישת וכל התהליך הזה כי בסופו של דבר העודפים האלה שמצטברים

שאנחנו רואים אותם שהם מגיעים גם כתוצאה ממקדם שהוא קצת מוגזם,

מתכלול של כל השכר מייצרים שאנחנו נותנים פחות. עכשיו יש הרבה מאוד

סעיפים אנחנו נגיע אליהם בהמשך שאנחנו רואים שאנחנו נותנים פחות אני

חושבת שההחלטה הזאת כהחלטה.

דנה אורן-ינאי: כמה זה יה ב – 2021 ההתפלגות בין השכר?

מאיה כץ: זה תמי ככה.

אהוד לזר: מאיה יש משהו במה שאת אומרת שאני מודע אליהם אין עוררין על זה.

מאיה כץ: זה כסף שהוא נשאר ככסף קשיח ולא נוגעים בו,

אהוד לזר: הדילמה המנהלית ברורה שבסוף שיש לי גידול עכשיו בחוק חינוך מיוחד,

ואני חייב לשים, כמה היינו חייבים לשריין ברפורמה הזאת, כמה עשרות של

סייעות שהיו חייבים לתקנן אני לא יכול שלא אני מחויב, אז אני לא יכול

"חבר" – הקלטה ותמלול

46

להגיד בהנחה %20 פחות אני מצליח לגייס אני אתקן רק %.80

מאיה כץ: זה לא מה שאני אומרת, מה שאני אומרת שאני מבינה היטב את מה שאתה

אומר אבל מה שאני באה להגיד שבסופו של דבר יש פה מקדם שהוא שמרני

מידי, ובסופו של דבר על חשבון של הפעולות. אם לוקחים את סל התקציב

הזה,

אהוד לזר: איזה מקדם?

מאיה כץ: גם מקדם השכר גם קצב הגידול וגם כמות התקנים שמתקננים בסופו של

דבר ושמים עליהם את התקצוב, ושמים את התקצוב אני חושבת שזה לקחת

סכומים של כסף מאוד, מאוד גדולים ולהקפיא אותם בסופו של דבר זה על

חשבון הפעולות, פעולות של התושבים, יש גידול של התושבים צריך לתת

יותר לתושבים כולנו מבינים את זה גם, אני חושבת שהשנה הזאת, ועובדה

גם שאנחנו רואים ושוב אני אומרת הרי גם אותה תוספת שדיברת עליה

מקודם מהמנהל היא לא מגיעה מהמצבות תקנונים שקיימות פה היא מגיעה

כתוספת, זאת אומרת שגם את אותם 6 מיליון ₪ אתה בסופו של דבר יכול

לקחת מתוך התקציב הקיים פה של השכר זה משהו שאתה כן יכול לעשות

אותו. זה תקנים שאתה יכול לעשות אותם, מושאלים, העברות וכו'. זה

בדיוק העניין הרי בסוף יש פה מצבות שחלקן מאוישות וחלקן לא מאוישות

ומתוקצבות, תיקח אותן ותשנע את הכסף. אמרתי זה מדיניות אנחנו

חלוקים על זה.

אהוד לזר: אני מבין את האמירה היא מאוד בעייתית בסופו של דבר מבחינת יכולת

מימוש של משרות שאתה צריך.

מאיה כץ: אני רוצה להגיד שכפי שאנחנו מבינים וסתם ככה להתייחס לאמירה בעמוד

10 לנושא הארנונה הכללית, בסופו של דבר אני חושבת שאנחנו יכולים

לראות היום בנתונים של היום שיכולנו לתת הנחה יותר משמעותית, כי

המקדם של שיעור הארנונה שהיה בשנת 2021 עמד על ,1.1 זאת אומרת

הקיטון שאנחנו עושים ולוקחים בחשבון %0.96 לעומת 1.1 הוא שולי, ואני

חושבת שבשנה כזאת יכולנו לקחת.

"חבר" – הקלטה ותמלול

47

מאיה כץ: מספיק שהיו עודפים.

רוני חדד: העודפים רובם ככולם כמעט הכל זה תת ביצוע בהוצאות בגלל קורונה, בגלל

ביטול של כל מיני, סגרים והכל והכל. בשנה רגילה שלא תהיה קורונה אנחנו

נצטרך להוציא את ההוצאות האלה. אני לא יכול לבנות על זה ששנה הבאה

חלילה יהיה סגר של 3 חודשים ואז פתאום אני יכול להוריד ארנונה זה לא

עובד ככה.

דנה אורן-ינאי: לא מדובר על השנה, השנה שעברה היתה באמת דילמה והיה פה דיון מאוד

גדול באמת האם לתת את הטייס האוטומטי או בגלל שזה היה עוד בשיא

הקורונה לתת הנחה, ושנה שעברה החלטנו להישאר עם הטייס האוטומטי

ואמרנו אנחנו ניתן תקציבים לאנשים שנזקקים ולא ניתן חיתוך גורף זה

היתה החלטת המדיניות, אני אומרת איפה שהוא היום אנחנו רואים שבגלל

העודפים של הביצוע שיכולנו בניהול סיכונים מסוים לצפות אותם ואולי כן

היה אפשר לאפשר הנחה של ארנונה אבל אפשר ללמוד מזה שאם פעם הבאה

אנחנו נכנסים למצב שבאמת אנחנו מנהלים סיכונים.

רוני חדד: זה לא הנחת עבודה ניהול סיכונים אני לא מנהל סיכונים פה. זה לא בורסה.

אהוד לזר: ההצמדה הזאת היא לא הנחה בארנונה, הנחה בארנונה יש לה ... אנחנו שמים

45 מיליון, 60 מיליון ₪ הנחה בארנונה, זה לא העניין, יש פה עניין של הצמדה.

דנה אורן-ינאי: דיברתי על הטייס האוטומט שיכולנו לפני שנה בניהול סיכונים.

איל פביאן: אפשר היה גם בשנה קודמת לגבות פחות ארנונה.

אהוד לזר: כדי לוודא שרשות לא קורסת,

איל פביאן: אנחנו לא בקריסה.

אהוד לזר: אמרנו אנחנו אל מקבלים את המלצת המדינה מבקשים הפחתה בחצי, זה לא

הנחה יש לנו 65 מיליון ₪ הנחה בארנונה.

איל פביאן: בסדר תקרא לזה הפחתה.

"חבר" – הקלטה ותמלול

48

דנה אורן-ינאי: הייתי מאוד ברורה אני לא מבינה אף אחד לא דיבר על הפחתה, דיברנו על

נושא של הטייס האוטומטי לפני שנה שהיינו בשיא הקורונה והעודפים עכשיו

לצערי.

אהוד לזר: הצמדה לא רואה עודפים.

דנה אורן-ינאי: ברור שהיא לא רואה עודפים אבל שאתה מנהל סיכונים ואתה נמצא באמצע

משבר יכולנו לצפות.

אהוד לזר: אתה מאבד את ההצמדה שלך פור לייב, השנה תהיה שנה טובה, שנה הבאה

תהיה שנה רעה זה לא הנחה, אם יש למישהו בעיה קונקרטית בשנה מסוימת

ייגש לועדת ארנונה זה לא קשור זה הצמדה.

משה פדלון: דנה כל שקל עודף חוזר לחינוך מחשבים.

דנה אורן-ינאי: הוא לא נוצל שנה שעברה, 350 מיליון המספר הוא נכון, כמה היו עודפים

שנה שעברה?

רוני חדד: הלוואי. זה היה באזור ,40 50 אבל הכל אי ביצוע הוצאות בקורונה לא היה

לנו בכלל, היה לנו סגרים רבים לא היו הכנסות.

דנה אורן-ינאי: אתה יודע כמה גינות יכולת להקים בכסף הזה?

מאיה כץ: אני רוצה לעבור לעמוד ,11 גם פה הורדתם את התקציב ב – 100 אלף ₪ אל

נדבר על זה שנגיע לעמוד. דף 11 אני רוצה להתייחס לאגרת רישיונות הבניה

תראו בשנת 2021 עשיתם תקציב שמרני שמדבר על הכנסות, אני בעמוד ,11

אגרת רישיונות בניה, בשנת 2021 עשינו בעצם תקציב שמרני שמדבר על

הכנסות של 10.5 מיליון ₪ למרות שידענו שיש יותר בניה, עכשיו אנחנו עוד

מורידים את זה ל – 8 מיליון ₪ מאגרות רישיונות הבניה, עכשיו המשמעות

בסוף , המשמעות בסוף, המשמעות בסוף זה שקצב היתרי הבניה שאנחנו

נותנים שאנחנו מאטים את הקצב של עצמנו. אני רוצה להבין א' למה, אין

בעיה שאת באה אל תשכחי שיש פה פיתוח של אזור תעשייה, וצמודי קרקע

לא הכל זה מגדלים ותכניות שלא יבואו לידי ביטוי גם בעשור הקרוב, אני

רוצה רגע להבין מאיפה המספר 8 מיליון ומה הפער בין 8 מיליון ל – 10.5

"חבר" – הקלטה ותמלול

49

מיליון, שאגב אני רוצה גם להגיד שבשנת 2020 זה היה 13.5 מיליון זאת

אומרת מ – 2020 לעכשיו אנחנו בירידה של כמעט %.50 אני רוצה להבין את

זה.

רוני חדד: ב – 2020 הסתכלת על ביצוע או על תקציב?

מאיה כץ: ביצוע. רשום לי פה יותר בניה סימן שאלה לעומת 13.3 סימן שאלה סימן

קריאה לא הגיוני.

רוני חדד: 2020 יש לנו 6.4 ביצוע של אגרות בניה מכיוון שההכנסות היתה שנת קורונה

והיתה כמעט עצירה והקפאה בהרבה תחומים.

מאיה כץ: אין בעיה, ה – 8 מיליון הזה אני רוצה להבין רגע מאיפה הוא מגיע, איך נעשה

חישוב של השנה דף ,11 איך נעשה חישוב של להגיע ל – 8 מיליון ₪ מאגרת

רישיונות בניה.

חנה חרמש: רציתי להגיד שרק העיוות לכאורה שיש והתחושה של הירידה היא רק בגלל

שהיה פיק מאוד, מאוד גדול של גליל ים, שבו היתה איזה מסה אדירה של

בניה של אלפי יחידות דיור והיא לא קורית, בעיקרון למעט זה אנחנו

ממשיכים בפיתוח אין לנו כרגע שכונות חדשות, יצא לנו כבר נווה ישראל

כאילו בתהליך אבל שאר הפיתוח אזור אלתרמן, אזור זרובבל הם כבר בבינוי

מסיבי.

מאיה כץ: חנה אני יודעת את כל הדברים האלה לכן המספר 8 מיליון הוא קצת מפתיע

אותי הוא נמוך. הוא נמוך.

דנה אורן-ינאי: כמה היה 2019?

מאיה כץ: .13.3 .13.3

חנה חרמש: זה לא היה בפועל.

מאיה כץ: ואז היה לך גם 10.5 לא חשוב אני רק חושבת שיש שאנחנו נגיע לשנה הבאה

ואתם תראו שהנתון הזה נמוך אבל בסדר. אני רציתי להבין איך מחשבים

אותו, איך מחשבים אותו.

"חבר" – הקלטה ותמלול

50

חנה חרמש: אנחנו יושבים עם הפרויקטורים.

רוני חדד: מאיה אנחנו מקבלים הערכות.

מאיה כץ: אני מבינה, אני רק חושבת שהערכות לא תואמות את.

אהוד לזר: ישב ישי יחד עם איתי עשו את הערכה של כמות היתרי הבניה ומי שהחליף

את קינן אני לא זוכר, עשו חישוב כמה מטרים הולכים להיבנות, עשו חישוב

של 23 ₪ למ"ר כמה זה היום אגרת בניה, 32 חישבו וזה הערכה לשנת .2022

מאיה כץ: ויצא לכם פחות משנה שעברה?

רוני חדד: זה לא מדע מדויק. זה יוצא יותר תסתכלי על התקציבים.

חנה חרמש: זה פחות באומדן יותר בביצוע.

מאיה כץ: אני בעמוד .11

רוני חדד: תלכי לעמוד .33

צבי וייס: חנה אמרה את העובדה.

רוני חדד: תסתכלי בעמוד 33 אפשר לראות ביצוע לשנת 2020 שנת הקורונה אני מזכיר

6.4 מיליון ₪ ביצוע, אגרות בניה, סעיף ,2.3.3.1 220 למטה, רואים, מתוך

תקציב של 21 בוצע 7.5 מיליון זה תחזית אומדן שלנו לסוף שנה והשנה

תקצבנו .8

אהוד לזר: זה בדיוק המתודולוגיה שאמרתי לך שבנינו את התקציב זה מה שהיה ממש

ככה.

רוני חדד: שנת הפיק מה שהסבירה המהנדסת זה היתה שנה קודם וזה היה בעיקר רוב

ההיתרים הענקיים של גליל ים שאז היו ,13 14 מיליון ₪ של שנה קודמת

ביצוע של 2019 שלא רואים אותה פה אלא ראו אותה בספר תקציב של שנה

שעברה.

צבי וייס: ואם לא יהיה השנה תחילת בינוי של פרויקטים חדשים של פינוי בינוי אז גם

לא יהיה 8 מיליון כי מכל תמ"א 38 לא נהייה הרבה אגרות נהייה אגרה אם

"חבר" – הקלטה ותמלול

51

עושים שכונה של מאות יחידות. לא בונים את הכל ביחד.

חנה חרמש: אהוד תיאר את זה במדויק לוקחים את הפרויקטים. לוקחים את

הפרויקטים ורואים מה הסטטוס מה הצפי שהם עומדים ועושים איזה שהיא

הערכה.

מאיה כץ: אני רוצה לשאול בניגוד לשנים קודמות השנה כן הכנסתם בצורה, בעמוד 11

ברורה יחסית גם הכנסות ממערך השילוט, גם את ההכנסות מזיכיונות

ושכירויות של נכסי העירייה, גם קנסות חניה וגם אגרות חניה. אני רגע רוצה

להתייחס לסיפור של קנסות חניה כי מדובר בעצם על סכום שחושב עתידית

בגין מערך אכיפה אלקטרונית. איך אנחנו יודעים היום להעריך כמה קנסות

מבחינת מערך אכיפה אלקטרונית איך היה החישוב פה? אותי מה שמעניין

זה בעמוד ,11 אני רוצה לחדד,

בועז מייזל: המערכת, מערכת האכיפה דואגת לכך שהמערכת עובדת באמצעות ... מסוים

ובעצם מייצרת לנו שורות, שורות, שורות של אירועים החשודים כאירוע של

עבירה של קנס. בבוקר מגיע פקח פותח את המחשב שלו רואה רשימה, עכשיו

הוא צריך לעבור אירוע, אירוע להסתכל, לאשר אותו ברגע שהוא לוחץ קליק

הוא בעצם מאשר קנס. ואז הסתכלתי מה קורה לדוגמא בעיקר רמת גן

שאצלה זה פועל ומצאתי שפחות או יותר פקח ממוצע בתוך שעה אחת של

עבודה מאשר 9 קנסות בהנחה שהיו %50 מהאירועים לא מאשר אותם

כעבירות ו – %50 כן מאשר אותם בעבירות וגם אז כמובן ככמות הפקחים

ככה ככמות העמדות ככה למעשה אני עושה את המכפלות. כרגע המכרז הוא

ממש בישורת ה - ממש אחרונה שלו כל המכרז, כבר גמור עבר גם את הלשכה

המשפטית הוא נמצא ממש ברגעים אחרונים והוא יוצא יקח עוד זמן עד

שהמערכת תקום ועשינו את החישוב הזה, מאוד, מאוד פשוט לפי 9 קנסות

לשעה כפול 2 עמדות.

מאיה כץ: פשוט רציתי לדעת איזה תחזית אתה צופה, אבל ברגע שאתה מסביר שלקחת

את אותו מודל של עיריית רמת גן אז הגיוני.

דנה אורן-ינאי: יש לי שאלה לגבי הקנסות, קנסות בנושא איכות סביבה, פסולת, קקי, איפה

"חבר" – הקלטה ותמלול

52

אני רואה את זה.

בועז מייזל: את רואה את זה בקנסות פיקוח זה נמצא תחת הכותרת של קנסות פיקוח.

רוני: קנסות פיקוח זה קנסות מכל הסוגים.

בועז מייזל: נכון.

דנה אורן-ינאי: אני רואה, חניה שילוט, חניונים, זכיינות, חניה, יש קנסות חניה, אגרות

חניה.

רוני חדד: זה לא בפרק הזה, לא, לא. זה סוף .2

מאיה כץ: אתה רואה אם היה אקסל היית עושה קונטרול F מגיע לזה.

בועז מייזל: זה בגלל דרישות של משרד הפנים לשים את קנסות הפיקוח כדבר נפרד. כי

פעם היו קנסות חניה היו ברירות קנס ולא ברירות משפט. זה משהו היסטורי.

דנה אורן-ינאי: יש לנו 1.800.000 ופה זה כאילו, מה זה כולל הפיקוח העירוני פה ה –

1.800.000?

בועז מייזל: כל שאר הקנסות, קנסות על ניקיון, מפגעים, הכל, מהכל.

דנה אורן-ינאי: כמה התקציב בפועל נכנס השנה? 1.750.000?

בועז מייזל: האומדן מה שכתוב לך שם.

דנה אורן-ינאי: זה אומר שאנחנו לא הולכים להגדיל את האכיפה? לשים יותר דגש על איכות

סביבה? קקי? תקציב גם צריך להיות בהתאם אם אתה מגדיל את האכיפה

זה אומר שזה יותר קנסות, זה אומר שההכנסה שלך גדלה.

מאיה כץ: זה גם אומר שאם יש לך יותר תושבים אתה אמור להגדיל את זה בהלימה

ישירה אתה אמור להגדיל את זה, זה מן חיצים כאלה.

ירון עולמי: התקציב הוא שמרני בדיוק חברה.

דנה אורן-ינאי: מה קורה בתקציב שמרני מידי, יש המון כסף שנכנס בסוף, אנחנו כמועצת

העיר לא דנים עליו ברצינות כמו שאנחנו דנים עליו היום ולכן בעיניי יש בזה

"חבר" – הקלטה ותמלול

53

בעייתיות זאת אומרת שהשמרנות היא גבוהה מידי, עוד פעם זה כסף.

ירון עולמי: את רואה את זה בעיניים שלך אבל חייבת להיות שמרנית כי עדיף מהמצב

ההפוך שבסוף את מצפה להרבה כסף ולא מקבלת ואת צריכה בסוף לקצץ.

עדיף להעביר משנה לשנה מאשר לחסוך ולא יהיה כסף.

דנה אורן-ינאי: אם אנחנו מגדילים את ההוצאות אמרנו שהציבור גדל ב – %,10 אז זה

אומר שהקנסות צריכים לעלות ב – ,105 זה אומר יותר מזה שכל השנה. זה

יותר מזה דיברנו על זה שאנחנו רוצים להגדיל את כל הנושא הזה של איכות

הסביבה, דיברנו על זה שאנחנו רוצים יותר אכיפה, יותר אכיפה על פסולת

בניה, יותר אכיפה על קקי, יותר אכיפה אנשים זורקים פסולת זה האינטרס

שלנו.

משה ועקנין: בתקציב הבא את תראי את ההשפעה של זה, שזה השפיע על האכיפה, כמה

עלו הדו"חות.

דנה אורן-ינאי: לא נכון %10 היה צריך להיות אוטומט והמדיניות יותר.

בועז מייזל: תהליך גיוס האנשים לוקח זמן והכשרה שלהם לוקח זמן.

מאיה כץ: היא מדברת על צפי הכנסות עתידיות בדיוק כמו שכתבתם בסעיפים אחרים.

דנה אורן-ינאי: זה לא קשור למנהל חברה. זה קשור לאחד שהאוכלוסייה גדלה, שתיים זה

קשור למדיניות שדיברנו על מדיניות שצריכה להיות מחמירה יותר, העיר

הזאת חשובה גם ברמת איכות הסביבה, גם בסביבה, דיבר על זה איתי כל

הקדנציה על הנושא שהעיר הזאת מלוכלכת בקקי של צואת כלבים.

איל פביאן: לא רק בקקי בעוד דברים.

דנה אורן-ינאי: אז לכן אם אנחנו רוצים הרי בסוף מה זה התקציב? התקציב זה מסמך

מדיניות זה הצהרת כוונות זה איך אנחנו רוצים לנהל את העיר, ואם אנחנו

רוצים לנהל את העיר והנושא הזה של איכות סביבה והניקיון שלה והמשמעת

של התושבים צריכה להתבטא פה נקודה.

משה ועקנין: יש לך צוות גזברות.

"חבר" – הקלטה ותמלול

54

מאיה כץ: צוות הגזברות הוא לא מדיניות העירייה, מדיניות העירייה זה מעתה ועד

משנה יוסי קוממי זה מדיניות העיריה זה לא הגזברות.

משה ועקנין: זה תקציב שמרני, תקציב הבא אנחנו נראה את זה.

דנה אורן-ינאי: לא נכון זה נייר מדיניות. אני אשמח לקבל על זה תשובה.

יריב פישר: יש לך ראש עיר פה.

משה פדלון: הכל בסדר, נעשתה פה עבודה מאוד מקצועית, מאוד יסודית, הכל בסדר. זה

השיקולים המקצועיים זה מה שקיבלו.

דנה אורן-ינאי: אין בעיה, אני רוצה לדעת מה השיקולים. אני סימנתי את הנושאים

שחשובים לי בוא ננהל את זה ברצינות.

משה פדלון: בעצם פרצת לדברים של מאיה.

דנה אורן-ינאי: אבל משה אני לא מבינה למה אי אפשר לנהל דיון ברצינות. שאלתי, אם

אנחנו דיברנו על זה שהאוכלוסייה גדלה ב – %10 זה אומר שגם ההכנסות

גדלות, זה אומר שלצד זה שיש גידול אוטומטי, לצד זה שיש גידול אוטומטי,

לצד הגידול האוטומטי יש את הנושא הזה של מדיניות שאני חושבת

שעמדתנו זהה שאנחנו רוצים להגדיל את האכיפה בתחום איכות הסביבה,

אנחנו רוצים להגדיל את האכיפה בתחום הניקיון, אנחנו רוצים להגדיל את

האכיפה בתחום ה - צואת כלבים, ולכן אני שואלת, איך נעשה התחשיב כי

כל הדברים האלה של התכלול.

משה פדלון: אני לא רוצה להגדיל את האכיפה אני עובר לתחום ההסברה מה לעשות.

יונתן יעקובוביץ: לפחות בדבר הזה אני חייב להגיד שהבן אדם עקבי מהפעם הראשונה

שהוא נבחר.

משה פדלון: שאני אומר הסברה זה אומר להתחיל בחינוך הילדים.

דנה אורן-ינאי: איך פסולת בניה קשור.

משה פדלון: פתחנו היום את חוק אי הכנסת פלסטיקים לים אני מתכוון לצאת במסע

"חבר" – הקלטה ותמלול

55

הסברה גדול עם תלמידים עם תנועות הנוער, אני מתכוון להגדיל את נושא

ההסברה בנושא מחזור, כן ללכת על הסברה ולא על אכיפה זה המדיניות שלי.

אני חושב שהסברה נכונה כולל בערוצים השונים, כולל הכל, כולל שיפור אי

אפשר לבוא לתושבים, התושבים בסך הכל ממושמעים, אם דיברנו פעם

שזרקו פעם ערימות פסולת, קיבלנו במערכת פסולת גושית תבואי לגליל הים

אין היום פסולת גושית, תבואי לאזור הגדול מול הים אין פסולת גושית כיוון

שיש פיקוח צמוד במקום ואנשים פוחדים לעשות עבירות אנשים פוחדים לכן

אני בעד ללכת להסברה, הסברה, הסברה ופרסום. וזה עובד.

דנה אורן-ינאי: ראשית אני בעד הסברה, אני בעד פרסום ואני בעד אזהרה הכל טוב ויפה

שורה תחתונה 8 שנים הנושא הזה ברמת המדיניות, ועדיין אי אפשר ללכת

היום ברחוב צעד וחצי ילדים הולכים היום לבית הספר בלי לדרוך על צואת

כלבים.

איל פביאן: לא רק צואה.

אהוד לזר: צואת כלבים תביאי את המומחה הכי גדול בעולם, תשימי פה חטיבת פקחים

זה לא יעזור לך, זה לא יעזור לך. זה לא יעזור לך, אני גרתי בפלורנטין גם

בתל אביב כל הנעליים שלי אני יכול להראות לך אותם כל הנעליים שלי

בצואת כלבים.

יונתן יעקובוביץ: לך תראה איך הרחובות בתל אביב נקיים.

דנה אורן-ינאי: לך ברמת אביב 700 ₪ קנס.

יונתן יעקובוביץ: ברחובות המרכזיים בתל אביב איפה שמסתובבים ברחוב יחסית מאוד

נקי.

אהוד לזר: כל הרשויות מתמודדת עם הנושא הזה של צואת כלבים, פיקוח עירוני זה לא

הדרך להתמודד עם צואת כלבים לצערי הרב.

יונתן יעקובוביץ: עם השלכת פסולת במרחב הציבורי?

אהוד לזר: תלוי, תלוי באיזה סיטואציה, תלוי אם זה בגינה תלוי אם זה בגינה אתה יכול

"חבר" – הקלטה ותמלול

56

לשייך את עבירה, אם זה מישהו שעובר וזורק אתה לא יכול לשייך את

העבירה.

יונתן יעקובוביץ: לא בגינה, בחוף הים במדרכה, בשטחים הציבוריים.

אהוד לזר: בחוף הים כן. אני מחזיר אותך 20 דקות אחורה שהתקנים היו פה על השולחן

ותקפו אותי על התקנים של הפיקוח.

יונתן יעקובוביץ: לא אמרו לך משהו על הפיקוח אמרו לך אל תוסיף תקנים חדשים, אל

תקים יחידה חדשה להוסיף אותם תפסיק לעוות את זה. אני לא הייתי פה

בהתחלה של הדיון כדי להבין את מה שאמרו לך פה בחמש דקות.

אהוד לזר: זה בדיוק מה שאמרו לי, זה התקנים שנוספו.

מאיה כץ: בעמוד 13 אני אחזיר אותנו רגע לספר, יש שורה שכתוב בנוסף תקציב 2022

לוקח בחשבון תוספת שכר בגין מעבר לעיר מעל 100 אלף תושבים למיטב

ידיעתי והבנתי הסיפור גם של אם הלמ"ס מכיר ברשות מקומית בX –

תושבים ואני לא מתייחסת רגע להרצליה אלא בכלל לרשויות ה - מקומיות,

מי שבסופו של דבר צריך לאשר את זה, זה האוצר כדי להעביר את הכסף.

עכשיו השאלה שלי.

אהוד לזר: זה יותר הפנים פחות האוצר.

מאיה כץ: התקציב עצמו האוצר מעביר לפנים והפנים מעביר לרשות המקומית זה לא

משנה.

רוני חדד: מה הוא מעביר לא שמעתי.

מאיה כץ: השאלה שלי היא כזאת האם אנחנו בעצם מכירים בעצמנו כרשות של מעל

100 אלף תושבים וכתוצאה מזה אנחנו פועלים במדיניות של עיר מעל 100

אלף תושבים בנושא גידולי שכר ואנחנו מתקצבים את זה בעצמנו או האם

לצורך העניין אנחנו מחכים לאישור, כפי שרוב הרשויות מחכות שהן מגישות

בקשה למעל 100 אלף תושבים, ואז הרי המחלוקת משה ועקנין, קצת להבין

איך זה עובד, אם היית מבין איך זה עובד לא היית אומר את המשפט הזה כי

"חבר" – הקלטה ותמלול

57

המשפט שלך אומר שאתה לא כל כך מכיר את התהליך, התהליך בסוף הוא

מאוד פשוט ברגע שיש גוף שמכיר בך בצורה רשמית צריכים להיות שני גופים

גם הלמ"ס וגם משרד האוצר לצורך העניין משרד הפנים ורק אז מועברים

התקציבים הרי בסופו של דבר.

אהוד לזר: איזה תקציבים לא מקבלים תקציבים.

מאיה כץ: כן מקבלים לך תבדוק את זה.

משה ועקנין: תוספת תקציב את מתכוונת תוספת.

אהוד לזר: איזה תוספת אתה לא מקבל כסף.

מאיה כץ: הרשויות המקומיות יש דיון ארוך ימים. אני רוצה לסבר את האוזן הרשויות

המקומיות יש דיון עתיק יומין בין האוצר לבין, בסדר גודל של בין 40 ל – 50

רשויות בכל מדינת ישראל שטוענות כפי שאנחנו טוענים שהתושבים

במספרם לא תואם את מספר התושבים הקיימים בפועל,

אהוד לזר: אני אסביר את הנתונים הלמ"ס הוא גוף אוצרי, רשם האוכלוסין הוא משרד

הפנים ולצורך לצרכים מסוימים למשל גדלנו פה מ – 19 חברים ל – 21 חברים

רק לפי משרד הפנים האישור הזה היה ממרשם האוכלוסין, לצורכי שכר

הולכים לפי הלמ"ס ואנחנו לא מקבלים על זה החזרים.

מאיה כץ: אז זה טעות,

אהוד לזר: אין, אנחנו רשות איתנה אנחנו לא רשות נתמכת, אנחנו לא מקבלים.

מאיה כץ: אני אביא לכם לישיבה הבאה את התהליך איך כן מקבלים תקציבים. למה

מתווכחים על זה כל הזמן.

אהוד לזר: בשמחה רבה.

ירון עולמי: אז יהיה כסף לעוד מנהל.

מאיה כץ: ירון די עם הערות הציניות, באמת די, אני לא מנהלת איתם כרגע ויכוח ציני.

ירון עולמי: אני בעד תוציאי כסף להביא להרצליה מצוין.

"חבר" – הקלטה ותמלול

58

מאיה כץ: זה לא עניין של להביא כסף זה שניה רציתי לשאול את השאלה איזה תהליך

עבר כדי להביא את ה – 100 אלף תושבים.

ירון עולמי: את צינית כלפי ועקנין שהוא לא מבין ולפי השאלות שלך את לא מבינה. זה

הכל.

אהוד לזר: אני אסביר. אנחנו קיבלנו.

ירון עולמי: מענקי איזון להרצליה.

מאיה כץ: זה לא מענקי איזון מה אתה מבלבל את המוח.

ירון עולמי: אין שום תקציב שתקבלי ממי תקבלי תקציב?

יריב פישר: די נו ירון אתה לא מבין מה אתה מדבר אתה סתם צועק.

ירון עולמי: מה אני לא מבין?

אהוד לזר: תנו לי שניה חברים הפרקטיקה של האישור לטובת הלמ"ס היה פעם אחת

אישור מועצה, פעם אחת אישור מועצה של לפני חודשיים אחר כך זה עלה

למשרד הפנים כדי שיכירו בשינוי הזה, החזירו אותנו לאישור מועצה אני

חושב שזה עלה במועצה האחרונה, אישרנו את זה וזה הלך חזרה למשרד

הפנים. אנחנו מחכים לאישור סופי של הגבר וידרמן נכון איפה גלעד? לא פה

ואנחנו נוכל לשלמו מכספנו משלנו ללא משאבי איזון את השכר לאותם כאלה

שמגיע להם.

מאיה כץ: מה התוספת של השכר בסופו של דבר שאנחנו נדרשים?

אהוד לזר: 2 מיליון לשנה.

מאיה כץ: בסדר. עמוד הבא.

יריב פישר: השאלה שלי היתה מה שהתחלתי להגיד מקודם כמה בעצם הגישו בקשה

להנחה בארנונה עסקים וכמה קיבלו?

רוני חדד: אתה מדבר על שיפוי?

"חבר" – הקלטה ותמלול

59

יריב פישר: רק על עסקים, הבנתי ש – 18 מיליון ביקשו וכנראה לא.

רוני חדד: לא, לא זה נתון אחר זה נתון תזרימי לא קשור הגישו קיבלנו שיפוי של 80

ועוד ,20 ב – 2020 קיבלנו 80 וב – 2021 קיבלנו 20 מיליון.

יריב פישר: כמה הגישו?

רוני חדד: אנחנו את האישור לא אני מבצע, עסק שחושב אני גורם שמבצע את מה

שמנחה אותי משרד הכלכלה, הוא אומר לי תשמע קיבלתי, קיבלתי אני מקבל

רשימה של עסקים פלוני במספר נכס זה וזה מקבל את כל הפרטים, מה שאגף

ההכנסות בודק שבאמת כל הנתונים מתאימים והם נכונים אני חותם על

תצהיר אחרי ששלומי ונועה עוברים על כל הטבלאות אקסלים שמקבלים

מהמשרד הממשלתי, מהרשות לעסקים קטנים ובינוניים הם מאשרים לא

אני, הם גורם שמאשר, ביחד עם רשות המיסים וכו' וכו', יש תהליך, ואז הם

אומרים לי אתה לצורך השיחה יש לפני תחילת שבוע חתמתי על משהו כמו

מיליון ₪, 1.1 מיליון זה בא כל פעם במנות, כל איזה שבועיים, שלושה, חודש.

שניה חברה, אני אסיים עוד דקה ואז תשאלו כל מה שאתם רוצים והכל

בסדר, אז התהליך הוא שאנחנו מקבלים רשימה והרשות לעסקים קטנים

מאשרת, את העסקים לקבל את ההנחה, אני בודק נכונות נתונים, באישור

של נועה ושלומי, אני חותם על תצהיר גזבר אחרי שאנחנו בודקים אחד, אחד

מספר נכס, כתובת אם הוא מחזיק, יש פרמטרים שונים ואז אנחנו נותנים

להם את ההנחה, וואנס נתתי את ההנחה אני נותן דיווח למשרד הממשלתי

חברים 1.1 הגשתי תקציב הם בודקים לאחר שלושה שבועות, חודש פלוס

מינוס תלוי בתזרים ואני מקבל חזרה %100 של השיפוי.

אהוד לזר: בעבר זה היה %.92

רוני חדד: נכון כי אנחנו רשות איתנה היום זה %.100

יריב פישר: בסופו של דבר עסק מגיש בקשה להנחה בארנונה ונתקע ולא מקבל, אני עד

היום לא קיבלתי תשובות גם לעסקים שיש לנו כאן, ונתקע בלי תשובות

ובסוף גם מקבל תשובות שליליות השאלה אם אנחנו יודעים איזה עסקים

"חבר" – הקלטה ותמלול

60

הגישו בכלל, מאז שהוא עושה את העבודה שלו נהדר מי שמגיע לו מקבל, מי

שמגיע לו זה מי שבסופו של דבר קיבל X אחוזים אישור ממשרד הכלכלה כי

היתה לו פגיעה בהכנסות.

רוני חדד: נכון אלה הקרטריונים.

יריב פישר: אני רוצה לדעת אם יש מדיניות שאתה רוצה לדעת מי הגיש את הבקשות

ומטפל בהם לראות למה הם לא קיבלו, אנשים פה תקועים בדרך והמון

אנשים.

אהוד לזר: זה לא שאלה של מדיניות.

יריב פישר: זה שאלה של מדיניות כי יש פה עסקים שתקועים באמצע, הם עושים את

העבודה שלהם, אתם לא יודעים אני מכיר הרבה עסקים כאלה אני שאלתי

את ראש העיר, שאלתי את ראש העיר שאלה לא ביקשתי שיגנו עליו, שאלתי

מדיניות של העירייה אתם מנגנון נהדר מגנים עליו נהדר שאלתי מה

המדיניות?

אהוד לזר: יש פה פרוצדורה הדבר הזה פורסם נשלח קול קורא, מנגנון הנחות פורסם

נשלח קול קורא.

יריב פישר: אני שואל אם אתם יודעים מי הגיש את הבקשה ולא קיבל תשובה, אתם

מטפלים בהם, אתם אומרים להם כך וכך צריך לעשות.

איל פביאן: מה התשובה הוא שואל.

משה פדלון: מה הבעיה לא הבנתי.

יריב פישר: אני מסביר לך מה הבעיה יש עסקים שהגישו בקשות להנחה.

משה פדלון: אנחנו כפופים לרגולטור, מה שהממשלה מנחה אותנו זה מה שאנחנו עושים.

אנחנו נתנו, המדינה נתנה לנו שיפוי של %,92 נתנו 80 מיליון.

יריב פישר: המדינה מתעללת בעסקים אתה עוזר להם או לא אני שואל אותך?

משה פדלון: בוודאי שאנחנו עוזרים להם.

"חבר" – הקלטה ותמלול