פרוטוקול ועדת מליאה מס' 12
מסמכים נוספים באותה ישיבה: פרוטוקול דיונים נגיש · פרוטוקול דיונים סרוק · תמליל
י"ג תשרי תשפ"ה
10 באוקטובר, 2024
לכבוד
חברות וחברי מועצת העירייה
תפוצת מוזמנים
הרצליה
הנדון: זימון לישיבת מועצה מן המניין ב- 15.10.24
הנך מוזמן/ת לישיבת מועצה מן המניין.
הישיבה תתקיים ביום ג', י"ג תשרי, תשפ"ה, 15 באוקטובר 2024
בשעה ,18:00 באולם המליאה, בבניין העירייה
סדר היום:
.1 אישור פרוטוקול
.2 עדכון רה"ע
.3 שאילתות
.4 הצעות לסדר
.5 אישור תב"רים
.6 סגירת תב"רים -2024
.7 דו"ח כספי מבוקר לשנת 2023
.8 הצעות לשינויים (העברות מסעיף לסעיף) ותוספות (מילואים) שינויים- ה
.9 אישור מתן תמיכות
.10 אישור הארכת שירות
.11 אישור העסקה נוספת
.12 שונות
.1 אישור פרוטוקול
לא נתקבלו הערות לפרוטוקול.
.2 עדכון רה"ע
.3 שאילתות
כפי שיונחו על שולחן המועצה.
.4 הצעות לסדר
הצעה לסדר מספר 1 ע"י סיעת הליכוד (אתי נחום ורפי חיים)
בנושא: פיטורי היועצת המשפטית עו"ד ענת ברהב
.1 כידוע, ביום ,2.9.24 החליט ראש העירייה לקיים שביתה של עובדי העירייה ומניעת
קבלת קהל, וזאת לצורך שימושו בעובדי העירייה לבצע מהלכים אופוזיציונרים של
מפלגתו בכנסת – "יש עתיד", וליישם מנוף לחץ על הממשלה בעניין מדיני שנוי
במחלוקת בציבור.
.2 כמובן, השביתה האמורה הייתה שביתה פוליטית בלתי חוקית – כפי שנפסק ביחס
לשביתה המקבילה של ההסתדרות הכללית של העובדים (שלגביה נפסק במישרין כי
מדובר בשביתה פוליטית בלתי חוקית), שכן מטרתה הייתה להפעיל לחץ על הריבון
בעניין מדיני ולא בעניין של שיפור זכויות העובדים.
על מסוכנותה לדמוקרטיה של שביתה פוליטית בלתי חוקית, בדרך השימוש בעובדים
ציבוריים לצורך יצירת מנוף לחץ על הממשלה בעניינים מדיניים שנויים במחלוקת –
כבר נפסק בבג"ץ 525/84 נביל חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים, פ"ד מ()1
:673
"..השביתה הפוליטית - הבאה לכפות על רשויות השלטון מעשה או מחדל שלא היו
מוכנים לו אלמלא השביתה - מעוררת בעיות חוקתיות וחברתיות רבות: במשטר
דמוקרטי יש בה כדי לפתוח פתח להשלטת רצונם של השובתים על המוסדות
הדמוקרטיים הנבחרים ולכוון הליכים על-פי כוח הכפייה של גופים חוץ-שלטוניים
ואף של קבוצות מיעוט בעלות יכולת כפייה הלכה למעשה. ייתכן שיש מדינות, בהן
הפסקת חשמל כללית, לרבות זה המוזרם לבתי-חולים ולבלתי התינוקות, יכולה
להביא אף את המחוקק לכל מעשה חקיקה הנדרש ממנו, אך אין ספק שיחד עם
המפולת המוסרית נפגעת בכך, באופן מהותי ביותר, גם דרך הפעולה של
הדמוקרטיה ככזאת.."
ראי גם האמור בבג"ץ 1120-12 לשכת המסחר תל אביב והמרכז נ' בית הדין הארצי
לעבודה:
"..סוג שביתה אחר הוא "השביתה הפוליטית". זוהי שביתה המכוונת כנגד הריבון,
ונועדה לשינוי מדיניות שקבע, או לקביעת מדיניות הרצויה לשובתים...שביתה
מסוג זה מעלה חשש כי הגוף השובת יכפה את רצונו על המוסדות הנבחרים של
הרשות, וינסה בדרך של כפייה להשפיע על הליכים דמוקרטיים..שביתה פוליטית
אינה מוגנת, שכן עניינה אינו כרוך בשיפור מצבו הכלכלי של העובד, אלא תכליתה
להשפיע על מוסדות השלטון בדרכי כפייה. בארץ ובמדינות רבות בעולם, אין
מכירים בחוקיותה של השביתה הפוליטית.."
.3 במקרה דנן, כבר בשלב ההכרזה על השביתה (ביום ,)1.9.24 זה היה ברור אפריורית
(לפי כל הלכות בג"ץ מקדמת דנא) כי מדובר בשביתה בלתי חוקית בעליל (שהרי, היא
לא הייתה קשורה כלל לזכויות עובדים), ועדיין מעת שראש העיר הכריז על קיומה –
היועצת המשפטית כ"שומרת הסף" האמונה על עקרונות המינהל התקין ועקרון
"שלטון החוק", נמנעה מלייצר "מניעות משפטית", ונמנעת מלזעוק על חוסר
חוקיות החלטת ראש העיר (כאילו היא מכהנת כ"משקיפה" בלבד). ובמילים
אחרות, היועצת המשפטית איפשרה לראש העיר לבצע פעולה בלתי חוקית בעליל,
בידיעה מראש (לפי הלכות בג"ץ) שמדובר בפעולה בלתי חוקית כאמור, קרי,
בשביתה פוליטית שלא נגעה לזכויות העובדים אלא שמטרתה הייתה לייצר מנוף לחץ
על הריבון בעניין מדיני שנוי במחלוקת.
.4 העניין מעלה הרבה תהיות וסימני שאלה, על כישוריה ויכולותיה התפקודיות של
היועצת המשפטית כ-"שומרת סף" האמונה על שמירה של כללי הדמוקטיה ושלטון
החוק, ומעלה חשדות כבדים לשיקולים זרים ופוליטיים (בעת הפעלת שיקול דעתה(,
וזאת בדרך של "העלמת עין" מצידה לצורך סיוע לראש העיר בידיעה מפורשת כי הוא
פעל שלא כדין ובניגוד להלכות בג"ץ, ואף פעל תחת שיקולים זרים אפריורים העלולים
גם לבוא ביסודותיה של עבירת "הפרת האמונים" (לאור שימוש ביודעין בסמכויות
לצרכים שלא למטרות שלשמן הוענקו הסמכויות – קרי: שימוש בכוחו לצרכיים
אישיים של מימוש השקפת עולם פרטית תוך חוסר סמכות פונקציונאלית).
ראו האמור בהלכתו של כבוד השופט (בדימ') אהרון ברק - בע"פ 884/80 - מדינת
ישראל נ' יצחק גרוסמן:
"..העבירה עניינה הפרת אמונים. עובד הציבור נתון במצב של אמון כלפי המדינה,
אשר הפקידה בידי העובד סמכויות וכוחות. השימוש בסמכויות וכוחות אלה בא
לשרת את האינטרס, שהכוח והסמכות באו להגשים. אין הם באים לשרת
אינטרס אחר כל שהוא. בהפעלת תפקידיו אלה על עובד הציבור לפעול מתוך
נאמנות (ראה: בג"צ ,262/62 בעמ' 2115; בג"צ ,142/70 בעמ' 331; בג"צ ,531/79
בעמ' .)570 עובד ציבור, המפר את האמון שניתן בו והפועל באופן שאינו מגשים את
האינטרס שעל מילויו הופקד, מפר אמונים..אחד הסטאנדארטים הברורים,
הנגזרים מעקרון האמון, הוא, כי על עובד הציבור להימנע מלפעול "בדרך הנוגדת
את התנאים, שעל פיהם עליו למלא את תפקידו הציבורי" (שם). על-כן, על עובד
הציבור להגשים את המדיניות עליה הופקד, ואל לו לפעול בניגוד לה.."
.5 כל זאת, מבלי לציין את הנזק שנגרם לציבור כתוצאה מהשביתה הבלתי חוקית,
והנזקים העלולים להיווצר לחובת העירייה שחשופה כעת לתביעות נזיקיות עקב
חוסר החוקיות של השביתה, והכל משום שהיועצת המשפטית "העלימה עין" ולא
זעקת כשומרת הסף כבר בשלב ההכרזה.
.6 למותר לציין, כי מעבר לעצם חוסר החוקיות של השביתה לעיל, התברר כי ראש העיר
אף הורה על ארגון של אוטובוסים והשתתפות עובדי עירייה באותה מחאה ציבורית
בעניין מדיני השנוי במחלוקת בציבור – כלומר, ראש העיר עשה שימוש במשאבי
העירייה ועובדי העירייה, לצורך אירוע הפגנתי, בנושא מדיני (שאיננו בסמכותו
הפונקציונאלית), והכל לצורך מימוש השקפת עולמו הפוליטית הפרטית והשקפת
מפלגתו (כפי העידוד שקיבל מיו"ר מפלגתו), תוך כפייה על עובדי העירייה לעסוק
בעניין פוליטי (שאסור בתכלית האיסור – בהיותם עובדי ציבור – כאמור בהלכות
המשפטיות).
.7 גם כאן לא ברור, אפוא, הכיצד היועצת המשפטית אישרה לראש העיר לממן מכספי
העירייה ולעשות שימוש בעובדי העירייה לצורך מחאה פוליטית-מדינית (בנושא
שאיננו נוגע לעיריית הרצליה ספציפית), שעה שלפי הנחיות היועץ המשפטי לממשלה
ואף לפי הלכת בית המשפט הגבוה לצדק, הדבר פסול. ראו בג"צ 2838/95 - חיים
גרינברג ו-7 אח' נ' המועצה מקומית:
"..שימוש על-ידי רשויות מקומיות בכספי אוצר המדינה למימון מחאה נגד מדיניות
השלטון המרכזי, אף בנושא חשוב למועצה ולתושבים בתחומה, אינו מתיישב עם
מינהל תקין. מימון כזה אף מביא לתוצאה בלתי-סבירה של מימון על-ידי כלל אזרחי
המדינה של פעולות מחאה מטעם רשות מקומית נגד מדיניות הממשלה הנבחרת.
אכן, אפשרות מחאה נגד מדיניות הממשלה היא חיונית במדינה דמוקרטית, אך אין
היא בתחום סמכויותיהן של הרשויות המקומיות..."
.8 על בסיס כל אלו, אנו, חברי סיעת הליכוד במועצת העיר, מביעים את דעתנו בזאת
וסבורים כי לכאורה היועצת המשפטית "מעלה בתפקידה" כשומרת סף - ולא פעלת
כדי למנוע פעילויות בלתי חוקיות (שהיו ידועות מראש כבלתי חוקיות – לפי הלכות
בג"ץ הקדומות). ועל כן, אנו מעלים הצעתנו בזאת כי מועצת העיר תנקוט בהליכים
הנדרשים לפיטורי היועצת המשפטית מחמת חוסר כשירותה ו/או מעילה בתפקידה
כפי שפורט לעיל.
.9 בטרם נעילה, יש לציין כי היועץ שלנו עבד קשה לרכז את הלכות בג"ץ, והביע תקווה
(מכל הלב) שראש העיר נהנה לקרוא את תוכנן, תוך שהדבר סייע לזה האחרון להפיג
את השעמום של הלילה.
הצעה לסדר מספר 2 ע"י סיעת הליכוד (אתי נחום ורפי חיים)
בנושא: הקמת ועדת בדיקה למיצוי הדין בעבירת בניה
מכוח היותנו חברי אופוזיציה במועצת העיר, הננו להגיש בזאת הצעתנו-לסדר המשותפת,
לקראת ישיבת מועצת העיר הקרובה, והכל כמפורט להלן:
.1 באזור חוף זבולון, נבנה מבנה חדש המשמש כשירותים ציבוריים (שגודלו כשישה
מ"ר לערך), על שטח ציבורי, וזאת ללא היתר בניה. למיטב ידיעתנו, מי שאחראי על
ביצוע הבניה הזו (ללא היתר) – היא אחת מהחברות העירוניות.
.2 למותר לציין, כי בניה ללא היתר, היא בהגדרתה "בניה בלתי חוקית", שלא יעלה על
הדעת שהיא תתבצע על ידי העירייה או תאגיד עירוני (שהינו גוף ציבורי), כאמור
בדברי בית המשפט - בת"א (ירושלים) 6245-99 החינוך העצמאי נ' עירית ירושלים:
"..ניתן לאמר שהעיריה לא פעלה בהתאם לחוק ובוודאי לא דקדקה דקדוקי עניות
בכל הנוגע להליך הבניה. דבר זה חמור - יש לצפות מגוף ציבורי ומרשות מקומית
בכלל זה, שתנהג על פי כללי המינהל הציבורי התקין . ציפיה זו הינה בגדר הלכה
מושרשת , וכבר נפסק לא אחת כי הסמכויות המוענקות לרשות מקומית, כמו כל
סמכות מנהלית , כפופות להלכות הכלליות שנפסקו בבית המשפט לצורך הנחיה
וביקורת על הפעלת הסמכות..בהקשר זה רואה אני להביא מדברי השופט זוסמן
בבג"צ 61/192 שם טוב קלו נ' ראש העיר, חברי המועצה ובני העיר בת-ים, פ"ד
טו(,1856)3 :1858 "רשות מקומית חייבת לשמש דוגמה לאזרחיה בשמירה
קפדנית על החוק, שאם לא תעשה כן ילמד האזרח היתר לנהוג כמוה"."
ראו גם בהקשר זה, את הנאמר בהלכות הפסוקות מצד בתי המשפט:
"..חוק לא קיים לאזרח בלבד, הוא קיים גם בשביל השלטונות. יתרה מזאת כל
שלטון שמחובתו לעמוד על מילוי החוק על ידי האזרח, צריך קודם כל לשמש דוגמא
למילוי החוק על ידי עצמו. החוק נוצר על ידי המחוקק כדי שלפיו תנהג המדינה ואין
שלטון החוק יכול לדרוש מעצמו מעמד כאילו הוא הינו מעל החוק. זהו אחד
העקרונות של שלטון החוק.." (ע"פ 61/421 מדינת ישראל נ' האז, פ"ד טו ,2193
)2200; "השלטונות כפופים לחוק כמו כל האזרחים במדינה ושלטון החוק הוא אחד
היסודות האיתניים של המדינה". (בג"צ 48/7 אלכרבוטלי נ' שר הבטחון, פ"ד ב ()5
.)15
.3 יתרה מזאת, המדובר בעבירה לכאורה של בניה ללא היתר בגדרי דיני התכנון והבניה,
ועל חומרת בעניין, כבר הוער בבית המשפט כאמור בעת"מ 32750-12-23 ג'בריל
אלרבעי נ' המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון ואח':
"..דומה כי שוב יהיה זה נכון להזכיר מושכלות יסוד, שלפיהן היתר בניה אינו דבר
טכני, אלא מהותי וכי בניה ללא היתר בניה, אינה דבר קל ערך. כבר נאמר בעבר כי
"בניה שלא כדין היא לא רק תופעה החותרת תחת התכנון הנאות של הבניה, אלא
השלכותיה מרחיקות לכת יותר: היא בין התופעות הבולטות, הפוגעות בהשלטת
החוק" (ר"ע 84/1 דוויק נ' ראש העיר ירושלים ויושב-ראש הוועדה המקומית
לתכנון ולבניה, פ"ד לח()1 494 (,)1984 בעמ' ,500 כבוד הנשיא מ' שמגר). בניה לא
חוקית אינה רק חותרת תחת שלטון החוק, אלא פוגעת באינטרסים ציבוריים רבים
ובמישורים רבים.."
.4 מכאן, כי מקום שיש חשש ממשי לביצועה של עבירה פלילית בדמות בניה בלתי
חוקית (ללא היתר כדין), ועוד מצד העירייה או תאגיד עירוני שנמצא תחת פיקוח של
מועצת העירייה, כי אז שומה על מועצת העיר לבצע בדיקה (בין באמצעות ועדה
ספציפית ובין בצורה אחרת), כדי לברר מי הוא הגורם שנתן את ההוראה לבצע את
הבניה האמורה.
באשר, מרגע שבוצעה עבירה פלילית של בניה ללא היתר על ידי העירייה או תאגיד
עירוני, כי אז, הוראות חוק התכנון והבניה, משיתות אחריות פלילית על ה-"מנהל
פעיל" של התאגיד, בין עקב הפרת חובת הפיקוח ובין עקב מעורבות ישירה המעמידה
אותו בסטאטוס של "מבצע בצוותא".
ולעניין האחריות הפלילית הישירה והעקיפה של "מנהל פעיל" בתאגיד (וגם העירייה
היא בגדר תאגיד) שביצע את עבירת הבניה, ראו האמור בעפ"א 30216-10-17 פאר
לי חברה לבנייה והשקעות בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל:
"...נקבע כי "נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למנוע עבירות לפי
חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו". בהקשר זה "נושא משרה" מוגדר
כ"מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל או פקיד האחראי מטעם התאגיד
על התחום שבו בוצעה העבירה". עוד קובע הדין החדש כי "נעברה עבירה לפי חוק
זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את
חובתו...אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו"..אם כן,
משנעברה עבירה בידי תאגיד חזקה על המנהל כי הפר את חובת הפיקוח, אלא אם
הוכיח להפך. חובת הפיקוח היא לוודא שהתאגיד ועובדיו אינם מבצעים עבירות
תכנון ובנייה. חשוב להדגיש כי במקרים בהם יש מעורבות ישירה של המנהל
בביצוע העבירה על ידי התאגיד, הרי שאחריותו הפלילית אישית וישירה.
זאת, כאחריות מנהל לכל עבירה אחרת שהוא מבצע בעצמו בשם החברה, כגון
מרמה או שוחד. אחריות זו למעשה נובעת מסעיף (243ג)()5 לחוק כ"מי שביצע
בפועל את העבודה". אף אם לא עשה את המעשה במו ידיו, אלא "רק" הזמין, תכנן,
נתן הוראות תשלום, פיקח מטעם התאגיד וכדומה. אחריותו הפלילית של מנהל כזה
נובעת מהיותו מבצע בצוותא של העבירה או מבצע באמצעות אחר, מכוח סעיף 29
לחוק העונשין..."
.5 עוד יובהר, כי הצעה-לסדר זו, תמשיך לעמוד בעינה, גם אילו ניתן היתר בניה בדיעבד
(עד למועד ישיבת מועצת העיר), שכן גם הכשרת הבניה בדיעבד אין בה כדי לאיין את
העבירה הפלילית שכבר בוצעה – כפי שנפסק בהלכתו של בית המשפט העליון –
ברע"פ 00/8984 משה פרנץ ואח' נ' מדינת ישראל, תק-על ,)2(2001 :300
"..גם בטענה כאילו אישור הבניה בדיעבד נוטל ממעשיהם של המבקשים את
האופי הפלילי שדבק בהם, לא מצאתי ממש. בנייה ללא היתר וחריגה ממנו מקום
שהוא ניתן, היו ומהווים עבירה, גם אם זכו המבקשים, במועד אחר, באישור של
הבניה. דינם לעניין זה כדין מי שנתפס כשהוא נוהג ברכב ללא רשיון, מעשה
המהווה עבירה; זו אינה מתבטלת, והאחריות הפלילית הכרוכה בה אינה חולפת
מהעולם, גם כאשר עומד המבצע במועד כלשהו לאחר ביצוע העבירה במבחן נהיגה
וזוכה ברשיון. בשני המקרים, המעשים היו ונותרו עבירה ליום ביצועם, והנסיבה
החדשה שנולדה לאחר ביצוע העבירה, אין לה נפקות רטרואקטיבית, אלא רק מיום
שנולדה ולעתיד לבוא, לאמור, שקיום הבניה מכאן ואילך (כמו גם הנהיגה ברכב),
שוב אינה מהווה, בכל הנוגע למבצעים אלה, עבירה.."
ראו גם האמור בר"ע 83/23 בנימין פור נ' מדינת ישראל, פ"ד לח()1 ,533 535
(:)1983
"..התופעה של בניית מבנים ללא היתר ופניה לקבלת היתר רק לאחר שנקבעו
עובדות מוגמרות בשטח - תופעה נפוצה היא, ויש לפעול להכחדתה. יש במעשים
כאלה פגיעה חמורה בשלטון החוק ובסדר הציבורי, וככל שמציאות עגומה זו
מתמשכת, המציאות היא חמורה יותר, ונדרשת מדיניות עונש תקיפה ומוחשית כדי
להדבירה.."
ראו גם בעת"מ (מחוזי י-ם) 54979-05-23 ג'ברין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה
המערבית:
"..לאדם הנוקט 'בשיטה הנלוזה של ראשית – בניה, אחרית – תכנון, ראשית נעשה
כחפצי ואחר כך נשמע'...ואין לאפשר היפוך היוצרות בדרך של עקיפת החוק הקובע
'תכנון תחילה, ובנייה אחר כך. אסור שבנייה בלתי-חוקית תהא מקדמה על מנת
לאלץ בדיעבד את הכשרתה.."
.6 אשר על כן, ונוכח חשיבות הפיקוח של מועצת העיר על מנהלי העירייה והמנהלים
הפעילים של התאגידים העירוניים, הננו להציע בזאת כי מועצת העיר תמנה ותסמיך
ועדה ספציפית (ואחד מאיתנו יהיה חבר בה) שתחקור ותבדוק מי הוא הגורם שהורה
על ביצוע הבניה הבלתי חוקית (ככל שבוצעה ללא היתר ביום הבניה), וזאת כדי שניתן
יהיה למצות את הדין עימו ולעמוד על עקרון שלטון החוק. כמו גם, שניתן יהיה לדעת
מי הם המנהלים הפעילים שהפרו את חובת הפיקוח לעיל, ומי הוא המנהל הפעיל
שאחראי מכוח מעורבות ישירה בביצוע עבירה הבניה האמורה.
.7 ולבסוף יש לזכור: נסיון לטייח ולבצע כיסוי של עבירה פלילית (אם בוצעה), הוא
לכשעצמו מהווה שחיתות שלטונית מהמעלה הראשונה.
הצעה לסדר מספר 3 ע"י סיעת המחנה הממלכתי (מאיה כץ)
בנושא: הצגת תכנית היערכות דחופה למניעת התרחבות תופעת חזירי הבר
בהרצליה
בימים האחרונים הועלו תיעודים של הימצאות חזירי בר בשכונת יד התשעה, ובגליל ים מה
שמעמיד את התושבים בפני סכנה ממשית ומעורר חששות רבים.
חזירי הבר פוגעים בסביבה, ברכוש ויוצרים סיכון לתאונות דרכים ולפגיעות פיזיות בתושבים,
במיוחד כאשר מדובר על אזורי מגורים צפופים.
מקרה הבוחן של חיפה מראה כי כאשר חזירי בר מתרגלים לנוכחות אנושית, הם עלולים להסתובב
בשכונות, לאבד חששמבני אדם ולפתח התנהגות אגרסיבית. בחיפה, התופעה הובילה לאירועים
חוזרים של הרס רכוש, ואף פגיעות בתושבים .
תושבי העיר מצפים שהעירייה תפעל במהירות וביעילות כדי להתמודד עם הבעיה, לפני שהמצב י
חריף ויגרום לנזקים.
תגובת הנהלת העיר לעיתון כאילו הנושא אינו באחריות העירייה היא מקוממת ואוסיף גם
חסרת אחריות. אם תופעת חזירי הבר הייתה מסתמנת לראשונה בישראל רק
בעיר הרצליה ייתכן ואי לקיחת אחריות היה ״פיתרון מתקבל על הדעת״ אבל כאשר ממש לנגד עי
נינו עומד מקרה העיר חיפה אי אפשר לעמוד מהצד מבלי לפעול בכלים העומדים לרשותנו.
הזמן הוא גורם קריטי בהתמודדות עם הסיכון הזה,
ולכן הצעתנו לסדר-
כדי שתופעה זו לא תתרחב ונמצא תוך זמן קצר את חזירי הבר מסתובבים ברחובות העיר
כחלק אינהרנטי ממנה, יוקם לאלתר צוות פעולה מקצועי בראשות מנכלית העירייה שיציג
תכנית חירום ליישום מיידי לשמירת בטחון התושבים מתופעה זו.
הצעה לסדר מספר 4 ע"י סיעת המחנה הממלכתי (מאיה כץ)
בנושא: הקמת בית עירוני לנפגעי גוף ונפש בעקבות מלחמת חרבות ברזל-
מלחמת חרבות ברזל הינה אחת מהמלחמות הקשות ביותר שידעה מדינת ישראל.
לצד הנרצחים הרבים ישנם גם פצועים רבים בגוף ובנפש.
ישנן פציעות שנראות לעין אבל לעיתים בהן עוד ניתן לטפל, פציעות הנפש שאינן נראות
קשות לא פחות.
סביר להניח שרובנו מכירים, שמענו או לקחנו חלק בהתנדבות או בהכרות עם הפצועים
ומתוך הכרויות אלו ניתן להבין שהרשויות המקומיות צריכות לקחת חלק משמעותי גם
בהליך ההחלמה.
אגף השיקום מתפקד היטב( באופן יחסי) ויחד עם זאת העומס המצטבר ולצערנו גם העתיד
להצטבר רק גדל, התורים במשרד הביטחון לטיפול ארוכים, התקציבים וקיים צורך בהגדלת
היקפי הפעילות, זמינות, תקציבים וכו׳
במצבי משבר גם בעבר, הרשות המקומית תפסה את מקומה של המדינה. גם בתחילת
המלחמה עד שהמדינה התעשתה לקחו כמה שבועות. עיריית הרצליה היא רשות מקומית
חזקה ובעלת אמצעים כספיים שיכולה ,ככל שהנהלת העיר תחליט, לסייע גם במתן מענה
לפצועים בנפש וודאי ובגוף באופן מידתי.
אין בהצעה זו להחליף את בתי החולים, מוסדות השיקום, גורמי הצבא והביטחון, בית
הלוחם וכדומה. מדובר על יצירת מקום טיפולי למטפלים שונים בתחומים שונים שיודעים
לתת מענה מקצועי, זמינות וגם סבסוד וסיוע כספי במידת הצורך ( לטיפול).
גם אם מדובר בתהליך ארוך וקצת מאתגר בירוקרטית עבור הרשות המקומית, הצורך
לצערנו רק יגבר והרצליה יכולה וצריכה להיות הראשות הראשונה שנותנת מענה מקצועי
וקבוע.
הצעתנו לסדר היא הקמת בית עירוני לנפגעי גוף ונפש בעקבות מלחמת חרבות ברזל
הצעה זו נחלקת למספר שלבים:
.1 בחירת מיקום רלוונטי - חלל קיים שיכול לתת מענה לצורך - בשלב הראשון מבנה
שיכול לייצר בקבוצות קטנות או ליחידים חדרי טיפול/ הרצאות ייעודיות/ תהליכי
טיפול אלטרנטיביים/ פסיכולוגים/ שיח קבוצתי ופעילויות דומות במחיר מסובסד או
ללא עלות.
.2 הקמת וועדה ייעודית לבניית התוכנית סוג השירותים שיינתנו בשלב הראשון. וועדה
שמורכבת מאנשי מקצוע (רווחה, שירות פסיכולוגי, שירות משפטי, מחלקת הבריאות,
מחלקת הנגישות וכו׳) וועדה זו תעסוק גם המיפוי הצרכים, בניית תוכנית עבודה
בסיסית שתתפתח בהמשך, תעדוף סוגי הטיפולים וכו׳ עדיף בשיתוף פעולה עם אגף
השיקום ושילוב מערך אקדמאי כמו אוניברסיטאת רייכמן או מוסד רפואי מוכר אחר
שמתמקצע בתחומים הייעודים שיבחרו למקום.
.3 ג יוס תרומות לפעילות שוטפת לצד תקצוב הרשות המקומית.
.4 הקמת צוות מומחים מקצועיים שילוו ויפקחו על התהליכים ופיתוח המקום באופן
קבוע אחרי שלב ההקמה.
.5 תב"רים
לאשר עדכון תקציב פיתוח 2024 של 22 תב"רים מעבר לתוכנית הפיתוח השנתית
2024 בסכום של ()2,776,721 ₪ ממקורות המימון כדלקמן :
מקור מימון סכום
קרן עבודות פיתוח 38,199
קרן עודפי תקציב רגיל 200,000
קרן ייעודית 500,000
אחרים ( 3,514,920 )
סה"כ ()2,776,721
מצ"ב קובץ.
.6 סגירת תב"רים - 2024 :
לאשר סגירת 44 תב"רים שהסתיימו/לא נוצלו בשנת 2024 והחזרת עודפי תקציב
לקרנות הרשות בסכום של 896,328 ₪.
.7 דו"ח כספי שנתי מבוקר לשנת .2023
לידיעת המועצה מובא הדו"ח המצ"ב.
.8 הצעות לשינויים (העברות מסעיף לסעיף) ותוספות (מילואים) שינויים – ה
מצ"ב.
.9 אישור מתן תמיכות
מצ"ב פרוטוקול הועדה מיום .6.10.24
המועצה תתבקש לאשר המלצות ועדת התמיכות המקצועית כדלקמן:
א. דיון במתן תמיכה לשנת 2024 בנושא תנועות נוער- מפעלי קיץ.
לחלק את תקציב התמיכות בנושא תנועות נוער – חלוקת היתרה בגין תבחין מפעלי קיץ
וחלוקת היתרה התקציבית לשנת הכספים 2024 כמפורט להלן, בכפוף לקיזוז מקדמות,
ככל שניתנו, ובכפוף להשלמת מסמכים חסרים בבקשה, ככל שישנם:
שם מבקש התמיכה סה"כ בש"ח
תנועת בני עקיבא ישראל 26,750 ₪
הסתדרות השומר הצעיר בישראל 4,585 ₪
תנועת הצופים העבריים בישראל - שבט הרצל 927 ₪
תנועת הצופים העבריים בישראל - שבט רשפים 107,920 ₪
תנועת הצופים העבריים בישראל - שבט שחף 58,280 ₪
תנועת הצופים העבריים בישראל - שבט ארד 87,915 ₪
תנועת הצופים העבריים בישראל - שבט דקר צופי ים 60,140 ₪
תנועת הצופים העבריים בישראל - שבט גליל ים 22,475 ₪
תנועת הצופים העבריים בישראל - שבט מירון 25,930 ₪
.10אישור הארכת שירות
המועצה תתבקש לאשר המלצות הועדה להארכת שירותה של גב' ר.ח,
תומכת חינוך צמודה, מינהל החינוך, בת 71.06 .
ר. מבצעת את תפקידה במחויבות ומסירות. בעלת מוטיבציה ורצון
לקדם את התלמידים. רגישה לצרכיהם ובעלת יכולת טובה לבניית
קשר עמם; המבוסס על אמון. יוזמת פעילויות. ניכר כי מרגישה
שליחות בתפקידה. מוערכת ע"י צוות בית הספר. אהובה על
התלמידים.
נוכח המלצות מנהלים ובשל קושי בגיוס תומכות חינוך, הועדה
ממליצה לראש העירייה להאריך את שירותה עד לתאריך
,31/08/2025 בהתאם לקריטריונים הבאים:
א. המלצות ממונים
ב. נסיבות מיוחדות של המערכת
.11אישור העסקה נוספת
המועצה תתבקש לאשר המלצות הועדה להעסקה נוספת כלהלן:
ק. פ.
רקע: מבקשת אישור לעבודה נוספת כמדריכת סטאז' למורים, בסמינר הקיבוצים.
החלטה: הוועדה ממליצה לאשר עבודה נוספת, במסגרת המגבלות הבאות:
• העבודה הנוספת לא תהיה במשרה מלאה או חלקית.
• מאושר מתן הרצאות בהיקף 4 שעות אקדמאיות בשבוע בלבד.
• האישור יינתן בכפוף לחתימה על הסדר ניגוד עניינים.
האישור תקף לשנה.
ה. א.
רקע: מבקשת אישור לעבודה נוספת בעריכת וידאו ביתית.
החלטה: הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה.
האישור תקף לשנה.
י. ב.
רקע: מבקש אישור לעבודה נוספת כמרצה בנושא חשיבה יצירתית לחברות וארגונים.
החלטה: הוועדה ממליצה לאשר את הבקשה, בכפוף לחתימה על הסדר ניגוד עניינים.
האישור תקף לשנה.